חומר רקע

1 דו"ח מסכם "שם המחקר: השתלמות עבור מטפלים באמצעות אמנויות בפורמט "מענה טיפולי מרחוק במערכת החינוך :פרטי החוקר הראשי ד"ר דפנה רגב, ביה"ס לטיפול באמצעות אמנויות, אוניברסיטת חיפה, טלפון – 6364163 - 052 , מייל– [email protected] :המחקר בוצע בפועל על ידי שיר הכהן :יוזמת הרעיון לליווי מחקרי של הפרויקט ענת מרני ן-שחם שותפה מלאה בליווי המחק :ר ד"ר אפרת רוגינסקי :המוסד האקדמי שבמסגרתו מוגשת ההצעה אוניברסיטת חיפה :התחום במסגרתו מוגש המחקר קול קורא23/11.20 לביצוע מחקרים קצרי טווח בנושאים בחינוך הקשורים לתקופת הקורונה- סעיף3 – מאפייני תהליכי פיתוח מקצועי להוראה מקוונת 2 תקציר בעקבות התפשטות מגפת הקורונה בישראל, החל מחודש מרץ2020 , שהביאה עימה סגירה של המסגרות החינוכיות, נאלצו מטפלות באמצעות א ו מנויות1 רבות .לעבור לטפל מרחוק עבור רובן זו הייתה ההתנסות הראשונה בפורמט טיפול זה ,התנסות ש.גררה איתה מורכבויות רבות טיפול מרחוק באומנויו ת כרוך במורכבויות מקצועיות שחווים גם פסיכותרפיסטים ,, כגון שינוי הסטינג הברית ,הטיפולית ,החוזה הטיפולי והפרטיות וכן במורכבויות שקשורות בייחודיות המקצוע כטיפול שאינו שיחתי בלבד וכולל חומרי אמנות, כלי נגינה, עזרי ת י.אטרון או מרחב תנועה לגוף מורכבות זו מעלה שאלות על אופי הקשר המשולש (מטפל, מטופל, אמנות) ודורשת מהמטפלים יצירתיות וידע חדש ,(רינת ופלדמן2020 ,; שופר אנגלהרד2020 .) ,לאור כל זאת הוחלט על ידי המדריכות הארציות בטיפול באומנויו ת במערכת החינוך לבנות השתלמות, אשר תנסה לתת כלים למטפלות ב אמצעות א ו מנויות במטרה לסייע להן לתת שירות טוב יותר לתלמידים המטופלים ולהפוך לשגרירות בתחום הטיפול באמצעות א ו מנויות ."בפורמט "מענה טיפולי מרחוק השתלמות נערכה בחודשים נובמבר- דצמבר2020 והשתתפו בה מטפלות, מדריכות ורכזות מתחום הטיפול באמצעות א ו מנויות . המחקר הנוכחי ביקש לנסות ולמפות את המצב הקיים בתחום מתן "מענה טיפולי מרחוק" בטיפול באמצעות א ו מנויות במערכת החינוך החל במרץ2020 ,ועד לתום הסגר השני ולבחון כיצד ההשתלמות שניתנה השפיעה על עבודתן של המשתלמות . משתתפות המחקר היו15 מטפלות , מדריכות ורכזות מתוך הה שתלמות הנ"ל. המחקר לל כ שני כלים מרכזיים, ריאיון חצי מובנה ומטלות ש ה .וגשו במהלך ההשתלמות ממצאי המחקר אורגנו :לפי שמונה תחומים מרכזיים 1 .החוויה הרגשית של המטפלות סביב המעבר למענה טיפולי מרחוק ותהליך ההסתגלות שעברו ; 2 .הפרקטיקה של המענה הטיפול י מרחוק ;והיבטים סביב המעשה הטיפולי 3 .יתרונות בטיפול מרחוק עבור המטופלים ועבור ;המטפלות 4 .קשיים בעבודה מרחוק: קשיים טכניים, התנגדויות, חוסר באינטימיות וקשיים ;סביב דמות המטפלת 5 .עבודה עם הורים מרחוק, והנ י;סיון לגייסם לצורך קיום הטיפול 6 . חווית ה עבודה ה מע רכתית מול המתי"א והצוותים החינוכיים ; 7. תובנות לגבי כוחות שעזרו ;למטפלות וחיזוק תחושת הערך העצמי ומחשבות על עתיד הטיפול המקוון במערכת החינוך 8 . .החוויה והלמידה מההשתלמות 1 מאחר ומרבית העוסקות במלאכת החינוך והטיפול באמצעות אמנויות הנן נשים, בחרנו להתייחס אל נשות המקצוע המוזכרות בדוח זה בלשון נקבה . 3 :המסקנות ממחקר זה, כפי שגובשו על ידי הצוות החוקר הן1 . התגייסות מאד גדולה של המטפלות ב ;אמצעות אמנויות בשילוב עם הרבה יצירתיות הובילו לעבודה מאד מרשימה בשטח 2 . המטפלות באמצעות אמנויות חשו שאיבדו אפשרויות רבות לשימוש בכלי המרכזי שלהן– .האמנויות ;מומלץ להמשיך ולחשוב כיצד האמנויות יכולות להיכנס גם לתוך העולם המקוון3 . המעבר לפלטפורמות המקוונות הצריכו הרבה התאמות על מנת שיהיה ניתן לבסס קשר טיפולי לאורך זמן ; 4 .עבור חלק מהמטופלים, קיום הטיפול מתוך הבית, איפשר גם דברים חדשים , ,אולם קיימים מטופלים (בעיקר צעירים יותר או בעלי מוגבלויות מורכבות יותר ), שאיתם קשה מאד לעשות זאת ; 5 . על מנת להמשיך ולפתח את התחום יש צורך ראשית למצוא את התקציב המתאים .על מנת לספק למטפלות את הטכנולוגיה המתאימה ,בנוסף יתכן שלעתיד ניתן להיעזר בפורמט ההשתלמות שהוצעה למשתתפות המחקר הזה ולבנות קורס קצר ומקוון שניתן להעלות לרשת במצבים כאלה לשימוש נרחב ; 6. ה,זום פתח אפשרויות חדשות לק שר עם הורים וצוותים ולהשתתפות בישיבות רבות משתתפים ; 7 . ,המצבים המשתנים במדינתנו בתקופה האחרונה מבהירים עד כמה הפורמט המקוון יכול לסייע במגוון רחב של מצבים, כולל מצבים של חוסר ,נגישות ריחוק גיא ,וגרפי מצבי .מחלה וכמובן במצבים של סיכון ביטחוני כדאי ל קבוע סט של מצבים בהם השימוש במענה טיפולי מרחוק יכול לסייע ; 8 . ההשתלמות איפשרה למשתלמות נגיעה בתיאוריה, בפרקטיקה הטיפולית ובדרכים להשתמש באמנויות במרחב המקוון . מספר משתתפות בהשתלמות כבר החלו להפיץ את הידע הנצבר במתי"אות שלהן ובהשתלמויות דומות שהן .מעבירות 4 סקירת ספרות טיפול פסיכותרפי מרחוק הטיפול הפסיכולוגי המקוון מוכר משנת1961 , אז התקיים לראשונה ניסיון בטיפול קבוצתי מרחוק כפתרון למטופלים המתגוררים באזורים מבודדים שאינם קרובים למרכזי טיפול ( Wittson, et. al., 1961 ). מאז הנושא הפך רווח יותר כפתרון גם עבור מטופלים המתקשים לצאת מביתם עקב מחלה או קושי אחר, או כפתרון להמשך טיפול בעת מעבר מקום מגורים , והוא נמצא ( כאפקטיבי ומיטיבSimpson, 2009 ,). בשנה האחרונה בעקבות מגפת הקורונה, מטפלים רבים ברחבי העולם נאלצו לעבור לטפל מרחוק באופן מידי . במחקר שבחן גישות של מטפלים כלפי טיפול מקוון בעקבות המגפה, נמצאו מספר גורמים המנבאים גישה חיובית או שלילית, ביניהם גישת הטיפול של המטפל, ניסיון עבר בטיפול מקוון, חוויותיהם הפרט יות בזמן המגיפה ועוד ( Békés & Aafjes-van Doorn, 2020 .) ( מירליהMiraglia, 2017 ), מפרטת יתרונות וחסרונות של הטיפול המקוון כפי שעולה מהספרות ובעקבות שיח עם מטפלים המתמחים בצורת טיפול זו. בין היתרונות היא מציינת כי ,טיפול מקוון מאפשר גמישות ונוחות עבור המטופל שהופך בעצם לשותף באחריות לבחירת הסטינג. יתרון נוסף הוא האפשרות לטיפול אנונימי שעשוי לספק סביבה נוחה יותר לביטוי רגשי ורפלקציה, אך יתרון זה עלול להפוך לחסרון כאשר מתרחש מקרה חירום. בין החסרונות מירליה מתארת את סוגיית המבט והחסך בקשר עין אמיתי בשיחת וידיאו . כמו כן, היא מתארת חוסר נוחות של חלק מ ,המטפלים עצמם, עקב קושי לתחזק ברית טיפולית טובה דרך המסך וקושי להביע ולהעביר .אמפתיה, חום ורגישות ,מורכבויות נוספות הקשורות במעבר לטיפול המקוון היוצא מהמרחב הבטוח של חדר הטיפולים קשורות בסטינג, פרטיות, קשר, ברית טיפו לית ועוד ,(עינת2020 ,; רוט2020 .) רוב המחקרים על טיפול מקוון נעשו ע ם מטופלים מבוגרים, אך יש גם מעט ממצאים על טיפול עם ילדים( ונוער. כך למשל נלסון ועמיתיםNelson, et al., 2003 ) השוו בין טיפולCBT הנועד להפחית סימפטומים של דיכאון אצל ילדים שנערך בווידאו אל מול כזה שנערך בצורה פרונטלית. במחקר, שכלל28 משתתפים בגילאי8-14 , נמצא כי הטיפול בווידאו היה יעיל ואף השפיע מהר יותר מטיפול פנים מול פנים. כמו כן, קיימים בספרות מספר תיאורי מקרה המתארים טיפול מק וון בילדים ונוער שהיה מוצלח, למשל טיפול מרחוק בנערה המתמודדת עם ( דיכאון שכלל טיפול פרטני ומשפחתיAlessi, 2002 ) או טיפול מרחוק בילדים ונערים המתמודדים ( עם הפרעות חרדהSehon, 2018 .) 5 טיפול מרחוק באמצעות אומנויות טיפול באמצעות אומנויות נמצא כמסייע בחיזוק חמלה עצמית, תחושת שליטה והתמודדות במצבים של חוסר וודאות. בתקופת הקורונה, המאופיינת בבידוד וחוסר וודאות, יש לכך חשיבות ( רבהBraus & Morton, 2020 .)המעבר לטיפול באמנויות מרחוק מ ביא עימו מורכבויות רבות , בנוסף לאלו הקשורות בכל טיפול כמו סטינג ו ברית טיפו לית, שכן הוא מבוסס על כלים נוספים מעבר לשיחה– שימוש בחומרי אמנות, בכלי נגינה או באביזרי תיאטרון. בעקבות כך עולות ,)שאלות על התאמת הטיפול למרחב המקוון, אופי הקשר המשולש (מטפל, מטופל, אמנות ,ואפקטיביות הטיפול (רינת ופלדמן2020; שופר- ,אנגלהרד2020 .) ישנם מטפלים באמצעות אמנויות שהכניסו זה מכבר אמצעים דיגיטליים לתוך חדרי הטיפול שלהם ושילבו אותם עם החומרים הקלאסיים. נמצא כי אמצעים אלו מתאימים במיוחד לאוכלוסיות מסוימות, כמו אנשים עם מוגבלות פיזית, שכן נדרש מאמץ גופני מינימלי לציור בטאבלט או שימוש באמצעים( טכנולוגיים אחריםParker-Bell, 1999 .) יחד עם זאת, מעבר לטיפול באומנויו ת ש יוצא מחדר הטיפול, ו כולו נעשה מרחוק, דרך המסך או הטלפון, דורש .היערכות אחרת ( רינת ופלדמן2020 ) מתארות את חוויותיהן כמטפלות באמנות חזותית שנאלצו לעבור לטפל מרחוק, דרך תיאורי מקרה. הן עו סקות ב צמצום בחומרי ה אמנות עם המעבר למרחב המקוון. צמצום זה מתרחש בעקבות הבקשה מהמטופל להביא בעצמו חומרי אמנות שיש לו .בביתו שינוי זה עלול להיות קשה בתוך הקשר הטיפולי, אך עשוי גם לפתח יצירתיות ודינמיקה .חדשה בתוך הקשר כמו כן, הקשר בין המטפל, המטופל והיצירה משתנה כיוון שהמטופל יוצר בביתו, כך שהמטפל לא יכול לראות ו ל.חוש בבירור את המתרחש במהלך היצירה אפשרות לציור דיגיטלי משותף מעלה גם היא תכנים חדשים ומאפשרת משחקיות מסוג אחר. ,יחד עם זאת הציור הדיגיטלי לא מאפשר חשיפה לתחושות וריח ות שהמגע עם החומר הממשי מאפשר ,. בנוסף עולה סוגיית שמירת העבודות, שעד כה הייתה נתונה לאחריותו הבלעדית של המטפל, וכעת עוברת גם כן.אל ידיו של המטופל, שיכול לבחור האם לשלוח את היצירה אל המטפל ( דלטון ופנדולפיDatlen & Pandolfi, 2020) מתארות במאמרן מעבר של קבו צת סטודיו פתוח למבוגרים צעירים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית למרחב הוירטואלי עקב מגפת .הקורונה. הן השתמשו בפורמט של קבוצת ווסטאפ, באמצעותו יכלו המשתתפים לשתף ביצירתם הקבוצה הכילה חמישה משתתפים בגילאי17-23. רובם דיווחו על הפ ור מט כמועיל עבורם ( כתחליף למפגשים הפרונטליים. שוShaw, 2020 ) מתארת פורמט אחר לקיום קבוצת טיפול באמנות באמצעות שיחת וידיאו. היא מתארת קבוצה של שלוש מתבגרות המאובחנות עם 6 אנורקסיה , המבוססת על יצירה חופשית ולאחר מכן שיחה. שו מתארת נושאים שבלטו סביב המעבר לטיפול מקוון בקרב אוכלוסיה זו בפרט, כגון השליטה על מה נראה במצלמה, ובכלל בטיפול קבוצתי, למשל, תחושת האינטימיות שמשתנה, שמירה על פרטיות ועוד. כמו כן, היא ( מתייחסת להרגשתה כמטפלת באמנות שהכלים המוכרים לה אינם זמינים להShaw, 2020 .) נעשו מספר מחקרים בהם היה ניסיון ל פתח כלים דיגיטליים שיסייעו בפורמט טיפול זה ( בטיפול באמצעות אמנות חזותיתCollie & Čubranić, 1999; Collie et. al., 2017 ). במחקר משנת 2017 ,שהתמקד בפיתוח הכלים עבור קבוצת צעירים המתמודדים עם מחלת הסרטן נבחנו הכלים על קבוצת מומחים . הקבוצה כללה12 ,מומחים מתחומים שונים הם יניב מטפלים באמנות, מטפלים שעובדים באופן מקוון, אנשי מחשבים, אנשים שעוסקים בפיתוח פעילויות וסדנאות אמנות וצעיר שהחלים מסרטן .המשתתפים העלו יצירות שיצרו ללוח משותף ו בעקבות היצירות התקיים שיח .בהתכתבות בצ'אט חוות הדעת של המשתתפים העל תה כי יש חשיבות רבה ,לדיון על האמנות שנוצרה אפילו יותר מהיצירה עצמה, וכי הסתכלות משותפת על יצירה באותו הזמן, יצרה תחושת יחד על אף המרחק הפיזי ,. כמו כן, המשתתפים ציינו שהרגישו תחושת נוחות ( חיבור ואפשרות לביטוי עצמיCollie et. al., 2017 .) במחקר שנעשה בשנת2009 שעסק בטיפול במוזיקה, נעשתה התערבות באמצעות תוכנת ( הסקייפSkype ,), שכללה כתיבת שירים עם מתבגר עם אוטיזם. בהשוואה לטיפול פנים מול פנים נמצא דווקא כי בטיפול מרחוק המתבגר הצליח לשמור על קשר עין לזמן רב יותר ו להפגין יותר יצירתיות וביטחון ע( צמיBaker & Krout, 2009 .) ( קייט הדג'ינסHudgins, 2017 ) מתארת טיפול מוצלח מרחוק באמצעות טכניקת טיפול ( בטראומה בפסיכודרמהTMS- Therapeutic spiral model ), ומוצאת מרכיבים רבים בפסיכודרמה המתאימים לטיפול המקוון. כך למשל, היצירתיות והספונטניות המאפיינות את הפס( יכודרמה, מושג המציאות המורחבתsurplus reality .) המתאים לקשר המקוון ועוד שופר- ( אנגלהרד2020 ,)מציגה תיאורי מקרה מתוך טיפול מרחוק בתנועה בילדים. מתוך תיאורי המקרה עולה הקושי סביב נראות חלקית בלבד של הגוף, וחוסר האפשרות להציע למטופל .חוויה חושית בתוך החדר יחד עם זאת, היא מתארת כיצד הבחירה של המטופל אילו חלקי גוף להציג במסך יכולה ללמד את המטפל על חוויותיו של המטופל. כך למשל, מתואר מקרה בו מטופל מיקד את המצלמה ב כל פעם על איברים אחרים בפניו, והמטפלת חיקתה והדהדה אותו. כך, .נוצרה תקשורת ראשונית ורגרסיבית, דרכה הצליח המטופל להכיל את המפגש דרך המסך במקרה אחר, מתואר כיצד המטפלת והמטופלת י צרו יחד חדר משותף מדומיי ן באמצעות תנועה 7 של כל אחת בחדרה הפיזי ושיח על כך ביניה ן. התנסויות אלו מרחוק מתארות כיצד ניתן פתח לעבודה על משמעות סימבולית גם דרך המסך. בתיאור מקרה אחר ( Lotan-Mesika, et al., 2021 ) ,, מתוארים מספר טיפולים קבוצתיים בתנועה במבוגרים המתמודדים עם דיכאון שבעקבות הקורונה נאלצו לעבור לשיחות מרחוק או מפגשים במרחב הפתוח. המטפלות מתארות ,פקטורים שתרמו להצלחת הטיפולים על אף השינוי ביניה ם חשיבה מחוץ לקופסה, הכרות מוקדמת של המטופלים עם דרך העבודה , התנועות והמוזיקה והבנה שמפגשים מרחוק הם הנורמה בעת זו ה. כמו כן, נערכו בזמן האחרון מספר סקרים בקרב מטפלים באמנויות במטרה לבדוק את עמדותיהם ביחס ל טיפול מרחוק. בסקר שנערך בקרב מטפלים מכל העולם, השתתפו69 מטפלים במוסיקה בגישה נוירולוגית ( NMT- Neurologic Music Therapy ). מהסקר עלה כי המעבר לטיפול מרחוק בגישה זו אפשרי, אך דורש התכווננות אחרת מבחינת חלק מהטכניקות, ועזרה מדמות ( מטפלתcaregiver ) שנמצאת עם המטופל. החוקרים רואים עתיד בשילוב טיפול זה מרחוק עבור אוכלוסיות מרוחקות או מטופלים שסוג טיפול זה מתאים להם, וקוראים להמשיך ( בפיתוחו, 2021 Cole .) בסקר אחר, שנערך בקרב96 מטפלות באמנות בבריטניה שטיפלו מרחוק ,בזמן הקורונה במגוון אוכלוסיות נ בדק כיצד המטפלות ביצעו את המעבר לטיפול מרחוק ומה עזר להן בכך. מתוצאות הסקר עלה כי נושא מרכזי שהעסיק את המטפלות הוא יצירת מרחב בטוח עבור המטופלים בפורמט טיפול זה, ו ,כמו כן הן נעזרו רבות בהדרכה ובקולגות סביב החשיבה על ( נושא זהZubala & Hackett, 2020 .) טיפול באמצעות אומנויות בפורמט "מענה טיפולי מרחוק" במערכת החינוך טיפול באומנויות המשולב במערכת החינוך קיים במד ינות רבות, באופנים שונים בהתאם ( למערכת החינוך במדינהGlassman, 2013 ). משרד החינוך הינו המעסיק הגדול ביותר של מטפלות באמצעות אמנויות במדינת ישראל, וילדים ונערים רבים זוכים מדי שנה לקבל טיפול באמצעות אמנויות במסגרת זו. החיבור בין המסגרת החינוכית לתחום הטיפולי הינו מורכב וטומן ( בחובו יתרונות לצד קשייםRegev, et al., 2015; Snir, et. al., 2017 ). בין ה ,יתרונות ניתן למנות את העובדה שהטיפול בתוך מערכת החינוך נגיש יותר גם עבור ילדים שאחרת לא היו מגיעים לטיפול , ומאפשר תקשורת ישירה בין המטפלת, הצוות החינוכי וההו.רים הקשר עם גורמי בית הספר עלול להוות גם קושי כאשר יש הבדלי גישות בין המטפלים לאנשי החינוך. כמו כן, גם הקשר עם ההורים לעיתים מורכב כיוון שהם לא בחרו להביא את ילדם לטיפול, אלא מקבלים אותו בחינם מטעם בית הספר, ולכן רמת המחויבות או הפניות שלהם לא תמיד גבוהה ( Regev, 8 et al., 2015 .) ,על אף מורכבויות אלו מחקרים הנעשים לאחרונה בתחום זה בעולם מצביעים על הפוטנציאל הרב הגלום בשילובו של טיפול באומנויו ת ( במערכת החינוךDeboys, et al., 2017; Harpazi, et al., 2020 .) מגפת הקורונה גרמה לשינויים בדרך בה ניתן לתת מענה טיפולי על ידי מטפלות באומנויו ת במערכת החינוך, כאשר מטופלים רבים אינם מגיעים למערכת החינוכית או כאשר קיימות קטיעות ברצף הטיפולי כתוצאה מסגרים . מציאות זו אילצה את המטפלים לעבור יחד עם כלל מערכת החינוך לעבודה מ ,רחוק ולהתנהל עם פורמט ,טיפול חדש שלא היה נפוץ כלל קודם לכן .בתוך המערכת החינוכית המחקר הנוכחי ,בתחילת מגפת הקורונה באין הגדרות וידע תיאורטי עליהם ניתן היה להתבסס ,התחילו המטפלות באמצעות אמנויות ליצור את הטיפול מרחוק ע"י ניסוי וטעי . ת ה חילה תחת ההגדרה "תמיכה מרחוק " ו רק בהמשך , לאו ר ההתנסויות שנצברו והמיומנויות שנרכשו ,כונתה ההתערבות החדשה "טיפול מרחוק באמצעות אומנויות ". ע ם זאת , ה תבקש לאסוף , לא גם ולהנחיל ברבים את הידע שהתפתח במקומות שוני"ם ע י מטפלות בתחומי האומנות השונים. ,לכן הוחלט על ידי המדריכות הארציות בטיפול באומנויו ת במערכת החינוך לבנות קורס, אשר ינסה לתת כלים למטפלות באמצעות אמנויות במטרה לסייע להן לתת שירות טוב יותר למטופלים ולהפוך לשגרירות בתחום הטיפול באמצעות אמנויות בפורמט "מענה טיפולי מרחוק". לקורס שהתקיים בנובמבר- דצמבר2020 , נבחרה מטפלת אחת מכל מתי"א אשר ביקשה מרצונה לצאת להשתלמות בטיפול באומנויו ת מרחוק במטרה להמשיך ולהתמקצע בתחום. מטפלות אלה נבחרו לא רק בזכות המוטיבציה שלהן, אלא היות לכישורים שהפגינו – תושיי ה ויכולת לעבוד בטיפול בפורמט ."מענה טיפולי מרחוק" בתקופת הסגר הראשונה חלק גדול מהמטפלות שהשתתפו הן גם מדר .יכות ורכזות מטרת ההכשרה עבורן ה,ייתה ראשית ללמד מטפלות אחרות במתי"אות שלהן ולהכשיר אותן למתן טיפול בפורמט זה. שנית, לתת מענה, לאחר תקופת המגפה, לאוכלוסיות שההגעה אליהן קשה: ילדים חולים בבתיהם, ילדים שגרים הרחק ממרכזים חינוכיים וטיפוליים וכן ילדים שבשל המצ.ב הבטחוני לא יכולים להגיע למסגרת החינוכית "המחקר הנוכחי מבקש לנסות ולמפות את המצב הקיים בתחום מתן "מענה טיפולי מרחוק בטיפול באמצעות אמנויות במערכת החינוך ולבחון כיצד ההשתלמות ש ניתנ ה בתחום סייעה למטפלות בשטח. השיח עם קבוצה זו איפשר ללוות את התפתחותן המקצועית של ה מטפלות מהשלב שלפני ההשתלמות ועד לסיומה. המחקר בוחן את נקודת מבטן המשתנה, ואת הצעותיהן .לקידום הטיפול באמצעות אמנויות בפורמט "מענה טיפולי מרחוק" במערכת החינוך 9 כיום מערכת החינוך, והטיפול ב תוכה חזר ו לשגרה, אך נדמה שהעולם משתנה ו השימוש בפורמט של טיפול מרחוק ממשיך ללוות את חיינו באופנים שונים. במציאות כזו חשוב מאוד לבחון את הידע המצטבר בשטח בנוגע לטיפול מרחוק, ללמוד ממנו אילו מרכיבים חשוב לשמר או לשנות, ולהסיק מסקנות, במיוחד בתוך מערכת החינוך שהטיפול בה משרת ילדים ו בני נוער רבים. כמו כן, חשוב ללמוד כיצד ניתן לסייע למטפלות להתמקצע בתחום זה, ולכן הלמידה מה נעשה בה .שתלמות משמעותית 10 שיטת המחקר מתודולוגיה מחקר זה הוא מחקר ראשוני, שמטרתו ללמוד על חווי ו תיהן ועמדותיהן של מטפלות באמנויות כלפי הטיפול המקוון במערכת החינוך כפי שהתקיים בין ראשית מגפת הקורונה ועד לסגר השני . כמו כן, מטרת המחקר ללמוד על השפעות ההשתלמות בה השתתפו על עמדותיהן .בנושא זה ו לצ ,רך כך נ בחרה שיטת ,המחקר האיכותנית ( "מחקר מבוסס קונצנזוסConsensual Qualitative Research ) . זו שיטה שבבסיסה עמדה קונסטרוקטיביסטית השואפת להבין את המציאות דרך החוויה הייחודית של המשתתפי,ם באמצעות ראיונות חצי מובנים ( Hill, et al., 2005 .)הגישה מושפעת ממספר תאוריות א י כותניות, בינ י ,הן הגישה הפנומנולוגית והתיאוריה המעוגנת בשדה, המאפשרות הבנה מעמיקה של תופעה ושל הקשריה השונים ,(שקדי 2003 Creswell, 2014 ; .) יחד עם זאת, לגישה זו גם מרכיבים פוזיטיביסטיים , שכן היא שואפת לאובייקטיביות מסויימת המושגת באמצעות תהליך הקונצנזוס , והנ י סיון לה י צמד כמה שיותר לדברי המרואיינים ( Hill, et al., 2005 .) משתתפות במחקר השתתפו15 מ טפלות באמצעות אמנויות אשר אותרו להשתתף בקורס בתחום טיפול באמצעות אמנויות בפורמט "מענה טיפולי מרחוק" במערכת החינוך )'(ראו נספח א. גיל המטפלות נע בין30-63 ( M=46.47), ו ותק שנות הנ י סיון שלהן בטיפול נע בין10 חודשים ל- 25 שנים ( M=15.59 ) .אחת עשרה משתתפות הן גם מדריכות וחלקן אף רכזות תחום טיפול במתי"א . ,המרואיינות עובדות במסגרות שונות במערכת החינוך, מגיל גן עד תיכון ב בתי ספר לחינוך מיוחד ו בבתי ספר רגילים עם ילדי סל שילוב עם מגוון קשיים. שתי מרואיינות עובדת במסגרות החברה .הערבית שבע ,מרואיינות הן מטפלות באמנות חזותית שתיים ,במוזיקה שתיים ,בפסיכודרמה שתי ים בדרמה תרפיה ו שתיים .בתנועה מתוך ,כל המרואיינות שלוש בלבד הן בעלות נ י סיון קודם כלשהו בטיפול או בהדרכה מרחוק. על מנת לכבד את פרטיות משתתפות המחקר, לא תוצג טבלה .המפרטת את המאפיינים הדמוגרפיים שלהן כלים ריאיון חצי מובנה בהתאם לשיטת המחקר מבוסס הקונצנזוס, הכלי העיקרי היה ראיון חצי מובנה (ראו )'נספח ב. הראיון התבסס על שאלות מוכנות מראש, אך היה נתון לשינויים ופתוח להרחבה והתאמה בהתאם לדינמיקה שנוצרה עם המרואיינ ו ת ולאינפורמציה שעלתה (אלבז- ,לוביש2016 ; 11 Hill, et al., 1997 .) מטרת הריאיון הייתה לבחון ולקב ל הערכה ראשונית עבור מצב הטיפול המקוון באמצעות אמנויות במערכת החינו ך בתקופת הקורונה ,יתרונותיו , קשייו ו הקשר של המטפלות עם המערכת וההורים. כמו כן, ביקשנו באמצעות הראיון ,ללמוד מהמטפלות איך פעלו ,מה הצליח ומה לא כיצד חוו את העבודה מרחוק ולהבין מהן לאילו כלים זקוקות על מנת להתמקצע ולהרגיש ביטחון בטיפול מרחוק. דרך המענה על השאלות, ניתן היה לקבל דוגמאות רבות שה .מחישו את הנעשה בשטח מטלות ש הו גשו במהלך ההשתלמות ,בסיום ההשתלמות ביקשנו מהמעוניינות להשתתף במחקר לאפשר לד"ר אפרת רוגינסקי , אשר,ליוותה את ההשתלמות גישה ל מטלות אותן כתבו במהלך הקורס )'(ראו נספח ג. המטלות איפשרו לנו לבחון מה למדו המטפלות מן ההשתלמות, אילו כלים רכשו והאם וכיצד .מרגישות שנתרמו ממנה הליך הפנייה אל המשתתפות נעשתה ראשית בתחילת ה השתלמות על ידי ד"ר אפרת רוגינסקי, אשר ליוותה את ההשתלמות, אולם המטפלות שהשתתפו בהשתלמות אינן כפופות לה ואינן שייכות למתי"א שבה היא עובדת )(פרט למטפלת באמנות אחת, אליה פניתי בעצמי. אפרת העבירה למטפלות מכתב פנייה (רא ו נספח'ד) . ,כמו כן על מנת להכיר את תחום המחקר היטב ולסקור בצורה טובה את נושאי ההשתלמות, שיר הכהן, שביצעה את המחקר בפועל, הצטרפה ל .מפגשים כצופה מהצד אפרת ו שיר הסבירו קצרות בראשיתם של מספר מפגשים על המחקר וחשיבותו על מנת לגייס מרואיינות נוספות, ואכן מרואיינות הצטרפו גם במהלך ההשתלמות בעקבות פניות אלו , ועד לסופה . עיבוד הנתונים נ יתוח הנתונים התבסס "על עקרונות "מחקר המבוסס קונצנזוסConsensual Qualitative Research) ), הנשען על אלמנטים פנומנולוגיים ומבקש להבין את החוויה הסובייקטיבית של הנחקר. בשיטה זו לוקח חלק צוות שיפוט אשר נועד לבחון את הנתונים ועיבודם על מנת להגיע להסכמה על התמות המרכזיות העולות מתו ך המידע ש נ אסף וזאת במטרה ( לאפשר בחינה על ידי מספר נקודות מבט ולשפר את איכות ניתוח הנתוניםHill, et al., 1997; Hill, et al., 2005 .) תהליך זה כלל שלושה שלבים. בשלב הראשון, חברות צוות המחקר (שיר הכהן, ד"ר )אפרת רוגינסקי וד"ר דפנה רגב ביצעו ניתוח ראשוני ,של שלושה ראיונות ,כל אחת בנפרד על מנת לזהות ולהגדיר את התחומים המרכזיים העולים מהנתונים ,. לאחר מכן התקיימה חשיבה 12 ,משותפת והגעה להסכמה על התחומים המרכזיים. בשלב השני קודדו כל הראיונות על פי התחומים שהוחלט לגביהם . בשלב השלישי ה תבצע ניתוח רוחבי על ידי צוות המחקר שמטרתו זיהוי והגדרה של רעיונות הליבה,, ואז נותחו שוב כל הנתונים לפי רעיונות אלו תוך התייחסות אל תדירותם. שכיחות הנושאים מחולקת "לשלושה: הצירוף "רוב המקרים מ תאר תופעה שבאה לידי ביטוי במעל75 "אחוז מכלל הראיונות, הצירוף "חלק מהמקרים מ תאר שכ יחות של25-75 " אחוז מכלל הראיונות, והצירוף מעט "מקרים או "מספר מקרים" מ תאר שכיחות של פחות מ- 25 ( אחוז מהמקריםHill, et al., 1997; Hill, et al., 2005 .) אתיקה הפנייה אל המשתתפות בהשתלמות נערכה על ידי שיר הכהן ו על ידי ד"ר אפרת רוגינסקי שליוותה את ההשתלמות, אולם המטפלות המשתתפות בהשתלמות אינן כפופות לה ואינן שייכות למתי"א שבה היא עובדת )(פרט למטפלת באמנות אחת, אליה פניתי בעצמי . אפרת העבירה למטפלות מכתב פנייה (ראה נספח') ו ד כל אחת מן המטפלות החליט ה באופן חופשי ואנו נימי באם .היא מעוניינת להשתתף בריאיון ו/או למסור את המטלות שכתבה למחקר ,כמו כן המחקר הוצג .במספר הזדמנויות לכלל משתתפות ההשתלמות במהלך המפגשים זהותן של המשתתפות ושל המסרבות נשמרה עמנו בלי ידיעת המתי"אות. ההשתתפות בהשתלמות לא הייתה קשורה בשום צורה להשת תפות במחקר. החומרים אוחסנו בפלטפורמות מוגנות וטופסי ההסכמה נ שמרו בנפרד מתמלול הראיונות ומהמטלות. המחקר אושר על ידי וועדת האתיקה של הפקולטה לרווחה ( ובריאות באוניברסיטת חיפה ראו נספח 'ה( ) ועל ידי המדען הראשי במשרד החינוך ראו נספח 'ו.) הריאיו נות ,שערכו כשעה ה תקיי מו באמצעות תוכנת הזום הו וקלטו רק בגרסת שמע לצורך תיעוד השיחה ותמלולה . יודגש, כי המידע נ אסף באופן לא מזוהה. לצורך זאת ה ונחו המשתתפות שלא לציין במהל ך הראיון .כל פרט המזהה את עצמן או כל אדם אחר במקרים בהם ,בכל זאת ,בשל טעות ה וקלט במהלך הריא יון פרט המזהה אדם כלשהו, נמחק הפרט המזהה הנ"ל .מההקלטה מיד בתום הריאיון הנוגע בדבר המטלות ה ,וגשו כחלק מההשתלמות. בסיום ההשתלמות ביקשנו מהמעוניינות לאפשר לד"ר אפרת רוגינסקי גישה ל .מטלות אותן כתבו במהלך הקורס אפרת הסירה כל פרט שיכול לזהות את המשתתפות או מטופ ,ליהן. בעת ציטוט מהמטלות במחקר הכתוב נעשתה הקפדה יתרה על כך .שזהות הכותבת ומטופליה לא יחשפו 13 ממצאים הטבלה הבאה מרכזת את הממצאים המרכזיים. פירוט שלהם כולל ציטוטים ניתן למצוא .'בנספח ז תחומים רעיונות ליבה תת- רעיונות ליבה תוכן מרכזי החוויה הרגשית סביב המעבר למתן מענה טיפולי מרחוק חווית המטפלות בראשית המגפה רוב משתתפות המחקר תיארו את המעבר לטיפול מרחוק בתחילת הסגר הראשון .כמלווה בתחושות של בלבול, הלם ולחץ רגשות נוספים שעלו בקרב חלק מהמשתתפות קשורים בנושאים של התנהלות תחת מצב חירום ותחושת כאוס . תהליך ההסתגלות הדבר שהוביל רבות מהמשתתפות להתחיל בתהליך הסתגלות לטיפול מרחוק זו ההבנה שהקורונה היא לא מצב שיחלוף במהרה . המשתתפות תיארו כיצד בדרכים שונות הן צברו ידע על שיטות עבודה מרחוק בצורה מהירה (חיפ וש בפורומים שונים ובמאמרים , למיד ה מקולגות, אימון על כלים .)חדשים חוסר יציבות מתמשך אצל מספר משתתפות במחקר ו על תסכול ,ותחושת שחיקה מקצועית ככל שעבר הזמן שהושפע גם מהשינויים התדירים בין עבודה פרונטלית לעבודה מרחוק. הפרקטיקה של המענה הטיפולי מרחוק הממשקים בהם התקיים המענה הטיפולי מרחוק וכיצד התבצע בהם שימוש בטלפון ובוואטסאפ רוב משתתפות המחקר תיארו שימוש בטלפון או בוואטסאפ בשלבים שונים או עם מטופלים מסוימים . במצבים בהם הייתה ,פחות פניות לקשר רציף מצד המטופלים הקשר היה בעל אופי תמיכתי יותר . בעבודה עם ילדים בגיל גן או מטופלים עם מוגבלות נרחבת יותר, המשתתפות תיארו שהיו משתמשות בוואטסאפ בכדי לשלוח סרטונים של עצמן . טיפול באמצעות שיחת וידיאו כל משתתפות המחקר תיארו שקיימו גם טיפולים באמצעות שיחות וידיאו, בזום או בוואטסאפ. רובן המשיכו לשלב בטיפול מרחוק שימוש באומנויות השונות ובמשחקים ., גם באמצעות אפליקציות שונות מעטות מן המשתתפות תיארו אי ך נסעו לבתי הילדים והביאו להם בעצמן חומרי יצירה . על 14 ,אף שילוב האמנויות בטיפול משתתפות רבות עדיין חשו תסכול לנוכח צמצום המדיום .האמנותי טכניקה נוספת ששימשה משתתפות רבות בטיפול מרחוק קשורה בהתייחסות לסביבת הילד ,(למשל בקשה מהילד להביא חפצים מסביבתו או לקיחת חלק ב נעשה בבית) ,. בנוסף הרבה משתתפות תיארו גם תקשורת מילולית שהתרחשה .בטיפולים מרחוק המעשה הטיפולי מהות הקשר השינוי המהיר בפורמט הטיפול העלה שאלות והבנות חדשות אצל משתתפות המחקר . רבות מהן תהו האם המענה הטיפולי מרחוק נחשב "טיפול", או שהוא מהווה דרך לתחזוק הקשר ולתמיכה. ניהול הטיפול הרבה משתתפות התייחסו לשינויים :משמעותיים בניהול הטיפול צורך להיות הרבה יותר אקטיביות והיררכיות חדשות שנוצרו בקשר הטיפולי , כאשר המטפלת והמטופל .ת מתמודדים יחד עם האתגרים .הטכנולוגיים חוזה טיפולי אצל חלק ממשתתפות המחקר עלה הנושא של חוזה טיפולי, חשיבות תיאום הציפיות עם המטופלים ביחס לבחירה באיזה פורמט יתקיימו המפגשים והשיח על המפגשים, כגורם שאיפשר את קיום הטיפול . סטינג משתתפות רבות תיארו כיצד גבולות הזמן השתנו במהלך העבודה מרחוק – אורך המפגשים ותדירותם השתנתה ממטופל .למטופל מעט משתתפות תיארו כיצד השינוי בסטינג ובגבולות הטיפול פתח אפשרויות חדשות, למשל בעבודה עם בני נוער שלפעמים הרחיבו קשר קיים באמצעות הודעות טקסט או יכלו להראות למטפלת כל מיני היבטים .בעולמם באמצעות מסך משותף מרכיב נוסף בסטינג שעלה כחשוב הוא יצירת סביבה מתאימה גם למטופלים וגם למטפלות. כאשר לא ניתן היה לייצר סביבה פרטית באחד הבתים, הקשר נפגע. בנוסף, לעיתים נחשפה המטפלת להיבטים בחייו של המטופל .ת שלא 15 היתה מודעת אליהם ולעיתים גרמו לו לחוש .שלא בנוח תחת חשיפה ללא שליטה ותק הטיפול חלק ממשתתפות המחקר התייחסו למאפיינים של התחלת טיפול חדש מרחוק, בו למעשה צריך לבנות אמון ומערכת יחסים דרך ,הזום לעומת אלו של טיפול שהתקיים במרחב הפיזי ועבר למרחב הדיגיטלי , דבר .שהיה פחות מאתגר יתרונות בטיפול מרחוק יתרונות עבור המטופל עבור חלק מהמטופלים, המרחב הביתי היווה מרחב בטוח יותר, ולכן התאפשר לעסוק בנושאים שלא עלו בחדר הטיפול . ,בנוסף לעיתים במפגש מרחוק מטופלים גילו יכולות שלא באו לידי ביטוי במפגש הפרונטלי, והיו מוכנים להתנסות . בחלק מהמקרים גם השיח המילולי התאפשר יותר מרחוק . ,לעיתים האפשרות החדשה שנוצרה המשיכה להתקיים גם לאחר מכן כשחזרו להיפגש באופן פרונטלי . יתרונות עבור המטפל ות חלק ממשתתפות המחקר תיארו שהעבודה .מהבית התאימה להן באותה התקופה כמו כן, מספר משתתפות סיפרו כי הרגישו שהמציאות החדשה קידמה אותן מבחינה מקצועית , ד בר שהתאפשר גם בזכות הזמינות הרבה יותר להשתלמויות וקורסים . קשיים בטיפול מרחוק קשיים טכניים ולוגיסטיים רוב משתתפות המחקר תיארו קשיים שקשורים בהפרעות טכניות בזום, למשל ,קטיעות, תקלות סאונד ונפילות אינטרנט שהשפיעו על מהלך הטיפול . קשיים אלו נבעו בין היתר גם מהצורך של המטפלות להשתמש בציוד הביתי שלהן (דבר שהיה כרוך גם )בעלות כספית ומהעדר ציוד מתאים א צל .המטופלים לעיתים מצבים אלו גרמו לנתק של ממש מהמטופלים בתקופה זו. ,כמו כן ילדים צעירים או עם מוגבלות נרחבת יותר לעיתים התקשו להבין שעליהם לכוון את המצלמה על פניהם, מה שגם הקשה על קיום המפגש . היבט לוגיסטי נוסף שהיווה קושי אצל מרבית המשתתפות הוא ניהול הז מן בתקופה זו, וההשתלטות של שעות העבודה 16 על היום . היבט זה קשור בציפייה מהמטפלות להיות זמינות הרבה יותר מבשגרה ובשעות .לא שגרתיות מספר משתתפות תיארו גם קושי פיזי ועייפות גדולה שקשורים בעבודה באמצעות הזום . התנגדויות בטיפול מרחוק המעבר לטיפול מרחוק דרש מהמטפלות להתמודד עם צורות התנהגות וביטוי ש לא היו מוכרות להן מחדר הטיפול. הרבה משתתפות סיפרו על מצבים בהם המטופל .ת לא היה מעוניין כלל בקשר מרחוק, מה שיצר נתק איתו בתקופה של העבודה מהבית . ,בנוסף משתתפות ר בות סיפרו שנתקלו במטופלים , בעיקר,מתבגרים שלא הסכימו לפתוח את המצלמה שלהם, או לכוון אותה אל פניהם , או שהיו שקועים במשחק מחשב במהלך .המפגש חסך באינטימיות ושפת גוף רוב משתתפות המחקר תיארו חסך באינטימיות ושפת גוף כקושי מרכזי בתוך הטיפול מרחוק ובעיקר בטיפולים חדשים. נושא זה בלט במיוחד בקשר עם מטופלים שמסיבות מגוונות קשה להם להתבטא בצורה וורבלית או שאינם דוברים עברית בצורה .שוטפת קשיים בהחזקת הטיפול הקבוצתי חלק ממשתתפות המחקר סיפרו על קשיים ייחודים לטיפול הקבוצתי מרחוק, למשל במקרים בהם אחד הילדים מפריע לקיום המפגש, והאמצעים שבדרך כלל עומדים לרשות המטפלת והמחנכת בביה"ס לא מתקיימים במרחב הדיגיטלי .ב נוסף, עלה כי בחלק מהמקרים למטופלים היה קשה מאוד להישאר בקשב במהלך הטיפול הקבוצתי מרחוק. האתגר בלהיות מטפלת באמנויות בתקופה זו חלק ממשתתפות המחקר סיפרו על התחושה שהכלים שלהן והמיומנויות (האמנויות )השונות נלקחו מהן עם המעבר למפגש מרחוק . מעט משתתפות סיפרו גם על הקושי ליצור הפרדה מבחינה מנטלית בין הבית לטיפול . 17 קשר עם הורים מרחוק קשר הדוק יותר מבשגרה חלק ממשתתפות המחקר התייחסו לכך שבתקופת הקורונה הייתה הרבה יותר תקשורת עם הורי המטופלים, לעומת העבודה בשגרה ,. בנוסף התקשורת עם ההורים בתקופה זו הייתה זמינה יותר, עקב .האפשרות להיפגש בזום כמו כן , רוב המשתתפות סיפרו כיצד נתנו מענה תמיכתי להורים בתקופה זו . חיבור ההורים לניהול הקשר הטיפולי מרחוק חלק ממשתתפות המחקר תיארו כיצד הקשר עם ההורים סייע להן להבין מה מצבם של מטופלים שלא היו מעוניינים בתקשורת מרחוק . כמו כן, קיום הטיפול בסביבה הביתית פתח את האפשרות לערב את ההורים ,בטיפול אך גם את האפשרות שהורים .התערבו ללא תיאום והזמנה המצב החדש והקשר האינטנסיבי יותר עם ההורים גרמו לרבות ממשתתפות המחקר להבין שיש חשיבות רבה לחיבור ההורים באופן מאורגן לטיפול, באמצעות תיאום ציפיות ויצירת מעין חוזה ( ,למשל, בנוגע לפרטיות בזמן הטיפול לזמן המפגש, לסיוע בארגון חומרים ועוד ,) בעיקר במצבים בהם המטופלים הם ילדים צעירים מאד או עם לקות משמעו תית. לגבי בני נוער, ,עניין זה היה מורכב יותר לעיתים כאשר מורכבות הקשר בין הנער .ה להוריו .ה השפיע ה על היכולת להעזר בהם. הורים שאינם זמינים לקשר חלק ממשתתפות המחקר סיפרו על הורים שלא היו מעוניינים או פנויים ל קשר עימן בתקופה הזו. לעיתים קושי כזה בתקשורת עם ההורים פגע גם ברצף הטיפול בתקופה זו . חווית העבודה במערכת הקשר עם הצוותים החינוכיים רבות מהמשתתפות תארו קשר משמעותי עם צוות בית הספר בתקופה הזו, שאיפשר חשיבה משותפת, עבודת צוות וגם ונטילציה . מעט מהן תארו כי בחינוך הרגיל למחנכות יש פחות פניות לקשר עם המטפלת ולכן הקשר פחות הדדי מזה שמתרחש בחינוך המיוחד . משתתפות רבות ציינו כי בזמן העבודה מרחוק היה פשוט הרבה יותר לקיים ישיבות צוות . 18 הקשר עם המתי"אות הקשר בין המטפלות למתי"אות תואר על ידי רבות ממשתתפות המחקר כמשמעותי, וככזה שאיפשר תמיכה ברמה הטכנית והנפשית . עם זאת, מספר משתתפות תיארו שהרגישו שההדרכה לא הייתה ממצה, ושהן היו זקוקות ליותר החזקה ממה שקיבלו . ,כמו כן מעט מטפלות ומדריכות התייחסו למורכבות של תפק יד המתי"א כגוף מפקח, מורכבות שהתעצמה בתקופה זו. תובנות ומחשבות להמשך גורמים פנימיים שסייעו למטפלות בתקופה זו רוב משתתפות המחקר תיארו שסיגלו גמישות מחשבתית שסייעה להן לצלוח את השינוי המשמעותי בעבודה בתקופה זו . גורמים נוספים שבאו לידי ביטוי אצל חלק מהן היו יצירתיות, אופטימיות והיכולת ללמוד מנ י סיון . מספר משתתפות סיפרו כי הייתה משמעות רבה לשמירה על גבולות בתקופה זו, ולהקשבה עצמית . חיזוק תחושות הערך העצמי והמקצועי חלק ממשתתפות המחקר סיפרו כיצד ההתמודדות בתקופת הקורונה חיזקה אצלן את תחושת הביטחון בעצמן כמטפלות. מעט משתתפות סיפרו גם כיצד הדבר בא לידי ביטוי כלפי חו ץ, כאשר הרגישו הערכה רבה יותר מהצוות המקצועי שעובד עימן . מבט לעתיד מספר משתתפות התייחסו לצורך לאמץ נקודות מבט חדשות, וללמוד ממקצועות אחרים על מנת לעבור לטיפול מרחוק בצורה טובה . בנוסף, מספר משתתפות התייחסו לאפשרות לשלב אמצעים טכנולוגיים גם בהמשך בטיפול הפרונטלי . רוב המשתתפות טענו שיעדיפו ככלל לטפל בעתיד באופן פרונטל י , אך התייחסו גם לא פשרות להשתמש בפורמט של מענה טיפולי מרחוק בעתיד במקרים מסוימים ( לדוגמה, במצבים בהם מטופל .ת לא מגיע .ה לבית הספר מדי פעם או במקרים של מטופלים שלא יכולים כלל להיפגש מסיבות בריאותיות .) החוויה והלמידה מההשתלמות ציפיות המשתתפות מההשתלמות רוב המשתתפות כתבו במטלות הקדם כי הן מצפות לקבל כלים משמעותיים שיסייעו להן לקיים טיפול מוצלח מרחוק . כמו כן, חלק 19 מהמשתתפות העלו את הצורך במפגש קולגיאלי משמעותי . למידה ותובנות רוב המשתתפות ציינו כי קיבלו כלים פרקטיים לטיפול בהשתלמות, גם מבחינת שימוש באמצעים טכנולוגיים, וגם מבחינת שילוב האמנויות .חלק מ ה ן כתבו כי הידע התיאורטי שהועבר בהשתלמות היה להן משמעותי וסייע לחדד ולהמשיג את המענה הטיפולי מרחוק . חלק מהן התייחסו למפגש והשיח המשותף כגורם משמעותי . ,כמו כן משתתפות רבות תיארו חשיבה טיפולית משמעותית שהתקיימה בה שתלמות . בהתבוננות על הפער בין המטלות לפני ואחרי ההשתלמות, משתתפות רבות תיארו עליה בתחושות הביטחון והאמונה שלהן בטיפול מרחוק ובעצמן כמטפלות מרחוק. ביקורת והמלצות חלק מהמשתתפות כתבו כי היו רוצות להעמיק יותר בתכנים שהועברו בהשתלמות . מעט משתתפות ציינו כי היו שמחות להתייחסות רבה יותר לעבודה בתוך המערכת הבית ספרית , כולל דילמות מהשטח. מספר משתתפות טענו כי היו זקוקות ליותר הדרכה בתחום הטכני של שימוש בזום ובתוכנות שונות . אופני יישום בשטח משתתפות רבות כתבו כי השתמשו בכלים שלמדו בהשתלמות בטיפולים שלהן . ,כמו כן רבות תיארו כי העבירו תכנים מההשתלמות למודרכות שלהן או במסגרת מפגשים שנערכו במתי"אות . מספר משתתפות ציינו שהשתמשו בכלים שנלמדו בהשתלמות גם .במפגשים פרונטליים 20 מסקנות מתוך ההתבוננות על הממצאים המרכזיים, מספר מסקנות עלו . מסקנות אלו הן פרי ,חשיבה משותפת של כל המעורבות במחקר (הסטודנטית החוקרת שיר הכהן ,ד"ר אפרת רוגינסקי ענת מרנין-שחם וד"ר.)דפנה רגב 1. התקופה הראשונה של המגפה אופיינה בהרבה רגשות קשים אצל אנשים רבים וגם אצל המטפלות באמצעות אמנויות המועסקות במערכת החינוך . יחד עם זאת , היתה התגייסות מאד גדולה לשינוי והשקעה גדולה מצידן במטרה למצוא דרכים יצירתיות ליצור קשר עם המטופלים. בקצה החיובי, היצירתיות של המטפלות אכן סייעה להן והביאה לשינוי. בקצה השלילי, היא גם הביאה לעית.ים לתחושות של שחיקה מאחר שאין תקינה מוגדרת להקצאת שעות להדרכ ה, ניתן היה לראות הבדלים מאד גדולים בין המתי" אות , דבר ש בא לידי ביטוי בחוויית הבדידות או ההחזקה של המטפלו ,ת בביטחון בקיומה של מעטפת , א ו בקושי ובשחיקה כתוצאה מהתמודדות לבד. 2. ה מטפלות באמצעות אמנויות חשו ש איבדו אפשרויות רבות לשימוש בכלי המרכזי שלהן – האמנויות. למרות זה, הן מצאו דרכים מגוונות, חלקן כללו גם שימוש באמנויות, על מנת .להישאר בקשר עם המטופלים סקירת הספרות מראה שאכן קיימות אפשרויות למענה .מרחוק מסוג זה וההשתלמות סייעה בנתינת כלים בתחום מומלץ להמשיך ולחשוב כיצד האמנויות יכולות כן להיכנס גם לתו ך העולם המקוון. 3. המעבר לפלטפורמות המקוונות הצריכו הרבה התאמות על מנת שיהיה ניתן לבסס קשר טיפולי לאורך זמן, כמו: אקטיביות רבה מצד המטפלות, קשר יותר שוויוני עם המטופלים כאשר למטופל .ת יש לעיתים ידע טכנולוגי רב מאשר למטפלת, חוזה ברור לגבי מרכיבים שונים של הסטינג, מציאת מקום מתאי ם בשני הבתים– של המטפלת ושל המטופלים .לטיפול ומציאת הגבולות המתאימים מבחינת זמן, אופי הקשר ומקום 4. עבור חלק מהמטופלים, קיום הטיפול מתוך הבית, איפשר גם דברים חדשים כמו התנסויות חדשות, שיח מילולי פתוח יותר, התכתבויות אותנטיות יותר ועוד. אולם, קיימים מטופלים .(בעיקר צעירים יותר או בעלי מוגבלויות מורכבות יותר), שאיתם קשה מאד לעשות זאת 5. אחת הבעיות המרכזיות היתה שהמטפלות לא קיבלו משאבים מספקים על מנת לעשות את המעבר בצורה טובה. למשל, הגדרות ברורות יותר של שעות העבודה או ציוד טכנולוגי .מתאים יותר, יכלו לסייע להן על מנת להמשיך ולפתח את התחום יש צורך ראשית למצוא .את התקציב המתאים על מנת לספק למטפלות את הטכנולוגיה המתאימה ההשתלמויות בתחום גם כן התגבשו רק לאחר זמ ן ולא הגיעו לכל אוכלוסיית המטפלות באמנויות. יתכן 21 שלעתיד ניתן להיעזר בפורמט ההשתלמות שהוצעה למשתתפות המחקר הזה ולבנות קורס .קצר ומקוון שניתן להעלות לרשת במצבים כאלה לשימוש נרחב 6. הקשר עם ההורים קיבל תפנית משמעותית בתקופת המגפה וסביר להניח כי לא יחזור להיות מה שהיה קודם לכן. המטפלות באמנויות הוכיחו את יכולתן לקשר משמעותי ותומך עם ההורים, קשר שצריך יהיה למצוא דרכים להמשיך ולתקצב. הזום, פתח אפשרויות .חדשות לקשר ולהשתתפות שני ההורים במפגשים 7. הקשר עם הצוותים גם הוא עבר תפנית . במהלך המגפה, המטפלות סייעו רבות לצוותי ההוראה בהתייחסות לעולמם הרגשי של ה תלמידים ובהיותם מערך תומך למצבי מצוקה ,רגשית שהתפתחו. בנוסף מטפלות באמצעות אמנויות הרבה פעמים מפוצלות בין מסגרות חינוכיות ולכן לא מצליחות להיות בצורה סדירה בישיבות. יתכן שתקצוב נכון של שעות זום, יאפשר להן לקחת חלק לטובת המטופלים. הקשר מחנכת- מטפלת הקיים בצורה כל כך יפה בחינוך המיוחד, צריך ע דיין לעבור חשיבה מעמיקה בחינוך הרגיל. דוקטורנטית שלי ב שם רותם אברהם יוצאת עכשיו לדרך עם מחקר בתחום חשוב זה . 8. המצבים המשתנים במדינתנו בתקופה האחרונה, מבהירים עד כמה הפורמט המקוון יכול לסייע במגוון רחב של מצבים, כולל מצבים של חוסר נגישות , ,מרחק גיאוגרפי מצבי מחלה .וכמובן במצבים של סיכון ביטחוני למרות האיסור שניתן בחודש אפריל על מתן מענה טיפולי מרחוק, במצב הבטחוני המורכב שאיתגר אותנו בחודש מאי, הטיפולים מיד חזרו לזום. הפתרון להערכתנו הוא לא לאסור על השימוש במרחב המקוון, אלא לקבוע סט של מצבים בהם השימוש במענה טיפולי מרחוק יכול לסייע. מצבים אלו צריכים לקחת בחשבון גם את מורכבות המעברים בין הפורמטים השונים . 9. ההשתלמות איפשרה למשתלמות נגיעה בתיאוריה, בפרקטיקה הטיפולית ובדרכים להשתמש באמנויות במרחב המקוון . המרחב המשותף של ,ההשתלמות איפשר גם לחלוק .לשתף ולהיעזר אחת בשנייה מספר משתתפות בהשתלמות כבר החלו להפיץ את הידע הנצבר במתי"אות שלהן ובהשתלמויות דומות שהן מעבירות. אין ספק כי השתלמויות אלה הן חשובות ומומלצות גם בעתיד, בעיקר אם יתאפשר במצבים מסויימים להמשיך להשתמש במתן מענה טיפולי מרחוק. חשוב לשים לב בהשתלמויות אלו ל פערים מ שמעותיים בידע הטכנולוגי .ולהנגיש ידע זה לכל מי שזקוקה לכך 22 ביבליוגרפיה אלבז- ( 'לוביש, פ2016). מחקר נרטיבי-ביוגרפי בחינוך ובהוראה. בתוך נ' צבר- ,)בן יהושע (עורכת מסורות וזרמים במחקר האיכותני: תפיסות, אסטרטגיות וכלים מתקדמים '(עמ- 119 40 1 .). מכון מופ"ת עינת, ג' ( 2020 , 23 במרץ .)הנגיף הטוב והנגיף הרע: יומן מחשבות טיפוליות בימי קורונה . פסיכולוגיה עברית. https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3944 רוט, מ' ( 2020 , 24 במרץ .)העברה בימי קורונה .בטיפולנט – פורטל לשירותיים פסיכולוגיים בישראל. https://www.betipulnet.co.il/particles/%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%A8% D7%94_%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%99_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D 7%95%D7%A0%D7%94 רינת, ש' ופלדמן א' ( 2020 , 26 במאי .) ZOOM-OUT: על טיפול באמנות בימי קורונה .בטיפולנט – פורטל לשירותיים פסיכולוגיים בישראל . https://www.betipulnet.co.il/particles/zoom_out_art_therapy שופר-אנגלהרד, ע' ( 2020 , 30 ביוני .) להישאר במסגרת: המפגש דרך הגוף בזירת מסך המחשב בפסיכותרפיה בילדים .פסיכולוגיה עברית . https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3994 ( 'שקדי, א2003 .) מילים המנסות לגעת: מחקר איכותני– תיאוריה ויישום . אוניברסיטת תל .אביב Alessi, N.E. (2002). Telepsychiatric care for a depressed adolescent. Journal of the American Academy of Child and Adolescent Psychiatry, 41(8), 894-895. https://doi.org/10.1097/00004583-200208000-00004 Békés, V., & Aafjes-van Doorn, K. (2020). Psychotherapists’ attitudes toward online therapy during the COVID-19 pandemic. Journal of Psychotherapy Integration, 30(2), 238- 247. http://dx.doi.org/10.1037/int0000214 Baker, F., & Krout, R. (2009). Songwriting via Skype: An online music therapy intervention to enhance social skills in an adolescent diagnosed with 23 Asperger's Syndrome. British Journal of Music Therapy, 23(2), 3-14. https://doi.org/10.1177/135945750902300202 Braus, M., & Morton, B. (2020). Art therapy in the time of COVID-19. Psychological Trauma: Theory, Research, Practice, and Policy, 12(S1), S267-S268. http://dx.doi.org/10.1037/tra0000746 Cole, L. P., Henechowicz, T. L., Kang, K., Pranjić, M., Richard, N. M., Tian, G. L., & Hurt-Thaut, C. (2021). Neurologic music therapy via telehealth: A survey of clinician experiences, trends, and recommendations during the COVID-19 pandemic. Frontiers in Neuroscience, 15, 347-362. https://doi.org/10.3389/fnins.2021.648489 Collie, K., & Čubranić, D. (1999). An art therapy solution to a telehealth problem. Art Therapy, 16(4), 186-193. https://doi.org/10.1080/07421656.1999.10129481 Collie, K., Prins-Hankinson, S., Norton, M., Dunlop, C., Mooney, M., Miller, G., & Giese-Davis, J. (2017). Online art therapy groups for young adults with cancer. Arts & Health, 9(1), 1-13. https://doi.org/10.1080/17533015.2015.1121882 Creswell, J. W. (2014). Research design: qualitative, and mixed methods approaches. SAGE Publications. Datlen, G. W., & Pandolfi, C. (2020). Developing an online art therapy group for learning disabled young adults using WhatsApp. International Journal of Art Therapy, 25(4), 192-201. https://doi.org/10.1080/17454832.2020.1845758 Deboys, R., Holttum, S., & Wright, K. (2017). Processes of change in school-based art therapy with children: A systematic qualitative study. International Journal of Art Therapy, 22(3), 118-131. https://doi.org/10.1080/17454832.2016.1262882 24 Glassman, E.L., & Prasad, S. (2013). Art therapy in schools: Its variety and benefits. In P. Howie, S. Prasad, & J. Kristel (Eds.), Using art therapy with diverse populations: Crossing cultures and abilities (pp.126-133). Jessica Kingsley Publisher. Harpazi, S., Regev, D., Snir, S., & Raubach-Kaspy, R. (2020). Perceptions of art therapy in adolescent clients treated within the school system. Frontiers in Psychology, 11:518304. https://doi.org/10.3389/fpsyg.2020.518304 Hill, C.E., Thompson B.J., & Williams E.N. (1997). A guide to conducting consensual qualitative research. The Counseling psychologist, 25, 517-572. https://doi.org/10.1177/0011000097254001 Hill, C.E., Thompson, B.J., Hess, S.A., Knox, S., Williams, E.N & Ladany, N. (2005). Consensual qualitative research: An update. Journal of Counseling Psychology. 52(2), 196-205. https://doi.org/10.1037/0022-0167.52.2.196 Hudgins, K. (2017). Action across the distance with telemedicine: The therapeutic spiral model to treat trauma online. In S. L. Brooke (Ed.), Combining the creative therapies with technology: Using social media and online counseling to treat clients (pp. 137-168). Charles C. Thomas. Lotan-Mesika, S., Wengrower, H., & Maoz, H. (2021). Waking up the bear: Dance/movement therapy group model with depressed adult patients during Covid-19 2020. Body, Movement and Dance in Psychotherapy, 16(1), 32-46. https://doi.org/10.1080/17432979.2021.1879269 Miraglia, D.A (2017). The good and bad of online therapy: Perspectives from three online therapists. In S. L. Brooke (Ed.), Combining the creative therapies with technology: Using social media and online counseling to treat clients (pp 273- 284). Charles C Thomas. 25 Nelson, E. L., Barnard, M., & Cain, S. (2003). Treating childhood depression over videoconferencing. Telemedicine Journal and E-health, 9(1), 49-55. https://doi.org/10.1089/153056203763317648 Parker-Bell, B. (1999). Embracing a future with computers and art therapy. Art Therapy: Journal of the American Art Therapy Association, 16(4), 180–185. https://doi.org/10.1080/07421656.1999.10129482 Regev, D., Green-Orlovich, A., & Snir, S. (2015). Art therapy in schools: The therapist's perspective. The Arts in Psychotherapy, 45, 47-55. https://doi.org/10.1016/j.aip.2015.07.004 Sehon, C. M. (2018). Teleanalysis and teletherapy for children and adolescents? In J. Savege-Scharff (Ed.), Psychoanalysis online 2: Impact of technology on development, training, and therapy (pp. 209-232). Routledge. Shaw, L. (2020). ‘Don’t look!’: An online art therapy group for adolescents with Anorexia Nervosa. International Journal of Art Therapy, 25(4), 211-217. https://doi.org/10.1080/17454832.2020.1845757 Simpson, S. (2009). Psychotherapy via videoconferencing: A review. British Journal of Guidance & Counselling, 37(3), 271-286. https://doi.org/10.1080/03069880902957007 Snir, S., Regev, D., Keinan, V., Abd El Kader-Shahada, H., Salamey, A., Mekel, D., Melzak, D., Daoud, H., Green-Orlovich, A., Belity, I., & Alkara, M. (2017). Art therapy in the Israeli education system: A qualitative meta- analysis. International Journal of Art Therapy, 1-11. https://doi.org/10.1080/17454832.2017.1409775 Wittson, C. L., Affleck, D. C., & Johnson, V. (1961). Two-way television in group therapy. Mental Hospitals, 12, 22-23. https://doi.org/10.1176/ps.12.11.22 26 Zubala, A., & Hackett, S. (2020). Online art therapy practice and client safety: A UK- wide survey in times of COVID-19. International Journal of Art Therapy, 25(4), 161-171. https://doi.org/10.1080/17454832.2020.1845221 27 נספחים נספח א– נושאי ההשתלמות להלן תיאור מפגשי ההשתלמות כסדרם. כל המפגשים היו כפולים: מחציתם הוקדשה לנושאים שונים בתחום הטיפול ונגזרותיהם בעבודה המקוונת. המחצית השנייה הוקדשה בדרך כלל לטכניקות וכלים במדיות השונות. לאורך כל המפגשים הושם דגש על השגת מיומנות בהפעלת ממשק הזום על תכונותיו ה .שונות הפגישה שפתחה את הקורס הוקדשה לשינויים שחלו במערך הטיפולי (הסטינג) בעבודה ,מרחוק. במליאה ובאמצעות עבודה בחדרים, עיבדו המשתתפות את המעבר למערך טיפולי מקוון חשבו על אופי המפגשים בטיפול, הגבולות והחוקים שאינם תקפים עוד, ואלו החדשים, שיכולים .לשמש כתחליף במחצית השנייה עסקה הקבוצה בהבנת המונח 'פרוטו- מוסיקאלית': היכולת לחוות גם מרחוק את ההבעתיות והדינמיקה של האחר. בהמשך הפגישה התאמנו המשתתפות .בטכניקות מוסיקליות בטיפול המקוון: האזנה, חיקוי, חיבור שיר משותף, ועוד פגישה שנייה נפתחה במתן ידע בנוגע להתפתחות המע .נה הטיפולי מרחוק ברחבי העולם הרציונל לחלק זה היה הצורך להמחיש למשתתפות את תקפות הטיפול שניתן מרחוק גם בזמנים ,של שגרה, ולא רק כמענה חרומי. לאחר מכן נגעה הקבוצה בהיבטים אתיים: מהי אתיקה בטיפול וכיצד היא מאותגרת בעבודה מרחוק. מחשבות שונות עלו בנוגע להבטחת ת נאים למתן טיפול אתי .גם בממשק המקוון. סגרה את הפגישה סדנא בפסיכודרמה בעבודה מרחוק את הפגישה הבאה לימדה מטפלת בתנועה, שנגעה בהרחבה במקומו של הגוף במרחב המקוון: חלקיות הגוף, היעדר הקרבה, ודרכים להשגת קרבה, מלאות וחיבור גם מרחוק. הרצאתה לוותה בתרגילים שונים בתנועה: לחוד, בזוגות, בקבוצות, בחדרים ובמרחב המשותף של .ההשתלמות הרצאה נוספת עסקה בהשפעות הטכנולוגיה על הקשר האנושי, על היכולת של בני אדם :לחוות קהילתיות גם ברשת, ועל אופיין של קהילות ברשת. החלק הבא התמקד במתבגרים ברשת יתרונות, סכנות, ומציאות מתוקשבת, זאת על מנת לאפשר יותר מידע והבנה למטפלות על חוויות .מטופליהן בימים של שגרה ובזמן קורונה לקראת סיום ניתנה הרצאה בנושא המבט בטיפול מרחוק: משמעויות תיאורטיות והשלכות מעשיות של העבודה הטיפולית בממשק שמרביתו חזותי. המטפלות שמעו ודנו בזום כגורם לחשיפה, כמאפשר הצצה ו משמש גם כמראה למשתמשים בו: מטופלים ומטפלים. הסדנא המשלימה עסקה בצילום ועיבוד תמונה באפליקציית הSnapseed . במפגש האחרון, מפגש סיכום ופרידה, הונחו המשתלמות ליצור בטכניקות מעולם יומני האמנות. העבודה נעשתה על ידי כל משתתפת בביתה, עם הנחייה מרחוק, ושיתוף חזותי ,מסכם בקבוצת הווטספ של ההשתלמות ובמצלמת הזום. השיתוף החזותי הרחיב והעמיק את הביטוי .המילולי שניתן לפרידה ולסיכום ההשתלמות 28 נספח ב- ריאיון חצי מובנה ___________:גיל __________:מגדר ____________:מקום מגורים ___________:דת ותק _________________:במקצוע ___________:תחום אמנות ______________ :מגזר עיקרי לו את נותנת מענה במערכת החינוך שאלות לראיון - ספרי קצת על עצמך מבחינה מקצועית [איפה עובדת (אוכלוסייה, גילאים) באיזו גישה .]'מטפלת, ניסיון וכו - ,האם התנסית בעבר, לפני הקורונה בטיפול בפורמט "מענה טיפולי מרחוק"? אם כן, האם ?תוכלי לשתף באיזו מסגרת, איך הרגשת - אילו מחשבות היו לך כשהבנת שבתי הספר נסגרים, ותאלצי לתת טיפול בפורמט "מענה ?"טיפולי מרחוק - ?"באיזה אופן נתת עד כה "מענה טיפולי מרחוק - ?באילו קשיים נתקלת במהלך העבודה מרחוק - האם?גילית יתרונות בעבודה מרחוק? אילו - איך התמודדת עם כך שאין חומרים/ כלי נגינה/ תחפושות וכו'? האם השתמשת ?באמצעים דיגיטליים? נסמכת על מה שיש למטופלים בבית - האם הטיפול בפורמט "מענה טיפולי מרחוק" דרש ממך התכווננות שונה לקראת ?הפגישות? איך - איך הייתה עבורך העבודה?בתוך המרחב הביתי שלך - האם תוכלי לשתף בדוגמה של טיפול בפורמט "מענה טיפולי מרחוק" שהרגשת שהתנהל ?בצורה מוצלחת , מה היה שם - האם תוכלי לשתף בדוגמה לטיפול שפחות צלח את המעבר לטיפול מרחוק? מדוע לדעתך ?זה לא צלח - כיצד נראה הקשר מול ההורים בתקופה הזו? עד כמה ?הם נרתמו לעניין - ?האם הרגשת שיש תמיכה של ביה"ס או המתי"א במהלך התקופה? איך זה התבטא - ?האם את מודרכת? אם כן האם הרגשת שההדרכה נתנה מענה מספק בתקופה זו? כיצד ?מה היה ניתן לשפר - ?מה את מרגישה שלמדת תוך כדי התקופה - ?מה גרם לך לרצות להמשיך ולהתמחות בתחום - אילו כל ים היית רוצה לקבל על מנת להתמקצע עוד בנושא של טיפול בפורמט "מענה ?"טיפולי מרחוק - האם תשקלי להמשיך לטפל בפורמט "מענה טיפולי מרחוק" גם לאחר הקורונה? למי זה ?יכול בעיניך לתת מענה מתאים 29 נספח ג– מטלות ההשתלמות 'מטלה מס1 - תפיסה מוקדמת של הטיפול מרחוק באמצעות אומנויות במערכת החינוך 1. צרי הגדרה משלך לטיפול באמצעות אמנויות מרחוק (מקוון). מהו הטיפול הנ"ל? מה הוא ?כולל? למי מיועד ומה עשוי לאפשר למשתמש 2. ספרי בקצרה על עצמך כמטפלת באמצעות אמנויות– מרחוק, בילדים ונוער, כפי שחווית .מניסיונך עד היום 3. :תארי מהם • יתרונ :ות הטיפול מרחוק בילדים ונוער בחינוך המיוחד בימים אלה • :חסרונות הטיפול מרחוק עם ילדים ונוער במערכת החינוך 4. האם, ואילו משתמשים בחינוך המיוחד יוכלו ליהנות מיתרונות הטיפול מרחוק גם בימי שגרה- ?ללא קורונה 5. ?מה ציפיותייך מהשתלמות זו 'מטלה מס2 - לסיכום הקורס 1. צ רי כעת, עם סיום ההשתלמות, הגדרה אחרונה משלך לטיפול באמצעות אמנויות מרחוק (מקוון). מהו הטיפול הנ"ל? מה הוא כולל? למי מיועד ומה עשוי לאפשר למשתמש? 2. מה דרוש למטפלת באמצעות אמנויות על מנת להצליח בטיפול מרחוק עם ילדים ונוער בחינוך המיוחד? 3. צייני3 תובנות שרכשת בק ורס– ואשר הרחיבו וביססו את יכולתך כמטפלת-מרחוק. 4. אילו טכניקות באמצעות אמנויות חווית או את סבורה שיצליחו בטיפול מרחוק עם ילדים ובני נוער בחינוך המיוחד. אנא צייני טכניקה, סוג וגיל משתמש, מדיה מקוונת ותנאי סף .להצלחה 5. צייני3 כלים או טכניקות שרכשת בקורס– ואשר את סבורה שישפרו את תחושת ההצלחה שלך בטיפול מרחוק במערכת החינוך. 6. ספרי על התהליך המקביל שחווית בין השתתפותך בקורס לבין מענה מרחוק שנתת במערכת החינוך. אנא הדגימי, אולם אין לחשוף פרטים מזהים של משתתפי טיפול או תכנים אינטימיים מתוך טיפולים. הדגש הוא עליך ו על התפתחותך האישית. 7. כיצד ענתה ההשתלמות על צרכייך– פרטי והסבירי, ובמה ניתן לשפרה עבור הלומדות הבאות? 30 נספח ד– מכתב פנייה למטפלות וטופס הסכמה מדעת 31 32 נספח ה- אישור אתיקה מאוניברסיטת חיפה 33 נספח ו – אישור אתיקה מהמדען הראשי במשרד החינוך 34 נספח ז– ממצאים כולל ציטוטים ממצאי המחקר המבוססים על הראיונות והמטלות מוצגים בפרק זה באמצעות שמונה תחומים המחולקים לרעיונות ליבה. התחום הראשון מתאר את החוויה הרגשית של המרואיינות סביב המעבר לטיפול מרחוק עם תחילת המגפה ודרך תהליך ההסתגלות שעברו. התחום השני מתאר את הצד הפרקטי של המענה הטיפולי מרחוק הן מבחינת אמצעי תקשורת וטכניקות בהן השתמשו המטפלות והן מבחינת ה יבטים הקשורים במעשה הטיפולי. התחום השלישי מתאר את יתרונות הטיפול מרחוק ממספר היבטים ומנגד, בתחום הרביעי מוצגים הקשיים שליוו את המטפלות בעבודתן מרחוק. התחום החמישי מתאר את התקשורת עם הורי המטופלים בתקופה זו על גווניה השונים. התחום השישי מתאר את חווית העבודה המערכתית של המרואיינות, מול .המסגרות החינוכיות והמתי"אות. התחום השביעי מציג תובנות על התקופה ומחשבות להמשך .לבסוף, התחום השמיני מתאר את חווית המשתתפות סביב ההשתלמות שעברו החוויה הרגשית סביב המעבר למתן מענה טיפולי מרחוק חווית המטפלות בראשית המגפה רוב המרוא יינות תיארו את המעבר לטיפול מרחוק בתחילת הסגר הראשון כמלווה בתחושות של בלבול, הלם ולחץ. חלקן קישרו תחושות אלו להנחיות המשתנות בתכיפות: "היה כל כך הרבה לחץ של הנחיות שעכשיו פתאום בעשר בלילה מקבלים הנחיות חדשות למחר, וצריך להתארגן ישר בבוקר. אין לך שליטה גם על הלו"ז שלך". אחרות ייחסו את הבהלה לצורך ללמוד במהירות טכניקות חדשות, ואת שינוי המרחב המוכר: "אני לא ידעתי איך אני מפעילה זום או ,שולחת קישור התחברות, כל העניינים הטכניים האלה, וגם באמת איך מקיימים טיפול מרחוק אני לא ידעתי איך עושים את זה וזה מאוד הלחיץ א."ותי, כי את המרחב לקחו לנו וזה מרחב חדש רגשות נוספים שעלו בקרב חלק מהמטפלות קשורים בנושאים של התנהלות תחת מצב חירום ותחושת כאוס: "שנה שעברה הרגשתי שזה יותר חרומי, שבאותה מידה פרצה מלחמה, אז עבודה מרחוק". תחושות אלו הובילו את חלקן ללמידה ועשייה מהירה. כך ל ,משל סיפרה אחת המטפלות כי: "כשהתחילה הקורונה, אני גם בקבוצת סיכון, הבנתי שאני צריכה להתארגן עוד לפני שאחרים התחילו. הפכתי את חדר השינה לחדר טיפולים ביום. זה כמעט היה הישרדותי, זה היה או לא לעבוד או לעשות שינוי וזה מה שעשיתי". מטפלות נוספות תיארו את הצורך ש להן להמשיך בעשייה, שלוותה גם בתחושת התלהבות: "והיה איזה חדוות יצירה כזאת, הרבה ."התלהבות וכוח, הרבה איזה שהיא.. לא אגיד שמחה אבל תחושת "דואינג" כזאת תהליך ההסתגלות 35 מה שהוביל רבות מהמטפלות להתחיל בתהליך הסתגלות לטיפול מרחוק זו ההבנה בשלב כלשהו שהקורונה היא לא מצב שיחלוף במהרה, והצורך לטיפול מרחוק ככל הנראה יישאר זמן רב: "אני חושבת שכמו הרבה מהעמיתים שלי, הרגשתי שזה יהיה זמני אז ההתייחסות הייתה כזו ,של טוב, שבוע שבועיים נמצא פתרון. השיח שנה שעברה היה יותר של טוב זה עוד שניה נגמר והשנה השיח הוא יותר שמבינים ש ."החשיבה הטיפולית והתכנון שונה המטפלות תיארו כיצד בדרכים שונות הן צברו ידע על שיטות עבודה מרחוק בצורה מהירה. חלקן חיפשו באופן עצמאי בפורומים שונים ובמאמרים כלים ושיטות, ויצרו לעצמן ."מאגר: "אני פשוט אספנית של כל פעילות שעולה לרשת סביב עניין של זום אחרות תארו למידה ,מקולגות, למשל בקבוצות הדרכה: "היינו מטפלות באומנויות שונות, כל אחת הביאה רעיונות :פטנטים, משחקים". כמו כן, חלק מהמטפלות תיארו כיצד התאמנו על הכלים החדשים, בעצמן :"כל הקיץ ישבתי ושיחקתי עם כמה שיותר דברים שיכולתי למצוא", או יחד עם קולגות " ."התאמנו אחת עם השנייה. התחלנו להקליד, לבדוק את האופציות, להתגבר ביחד על מכשולים רוב המטפלות תיארו את תהליך ההתיידדות עם האמצעים הטכנולוגיים, שאיפשר גם תחושת רגיעה ביחס לטיפול מרחוק בכלל: "אם היית שואלת אותי לפני חצי שנה בשבילי להתמודד עם הזום זה משהו שהיה רחוק ממני. אחר כך למדתי איך לתפעל את זה וזה היה יותר קל". מעבר להסתגלות הטכנולוגית שסייעה, חלק מן המטפלות תיארו גם את התהליך הרגשי שעברו שכלל הכרה בצורך לעבד את הדברים ולקחת מרחב לנשימה: "הייתי צריכה לעבור את ההלם הראשוני. אני חושבת ששוב, לא שלא דיברתי או פתחתי, אבל בתוך תוכי זה היה ממקום של התנגדות וקושי, ואחרי, הרגשתי שאני באמת פנויה יותר לעצור ולחשוב את זה ולהבין מה המשמעות ואיך לבחור את זה". ההסתגלות אפשרה לחלק מן המטפלות גם להנות מהלמידה והכלי החדש: "זה לימד אותי דברים חדשים שמאוד מעניינים אותי, אני מ אוד נהנית מההצלחה ."והלמידה הזו חוסר יציבות מתמשך ,אצל מספר מטפלות עלה נושא של תסכול ותחושת שחיקה מקצועית ככל שעבר הזמן שהושפע גם מהשינויים התדירים בין עבודה פרונטלית לעבודה מרחוק: "החוויה הזאת של לעבוד .מרחוק הייתה מתישה ומתסכלת וכבר אין לי כוח לזה יותר זה נמשך כל כך הרבה זמן. ואז אוקיי, עד מתי? וזה קצת מתסכל ולא עונה על הדרישות שלי גם מעצמי.. זה לא הקבוע והיציב ."שלנו הפרקטיקה של המענה הטיפולי מרחוק הממשקים בהם התקיים המענה הטיפולי מרחוק וכיצד התבצע בהם 36 .שימוש בטלפון ובוואטסאפ רוב המטפלות תיארו שימוש בט לפון או בוואטסאפ בשלבים שונים מאז המעבר לטיפול מרחוק, או עם מטופלים מסוימים. חלק מהמטפלות תיארו את השימוש בשיחות טלפון והתכתבויות כקשור בתחילת המעבר לטיפול מרחוק: "לפני שהתחלתי את המפגשים בזום, ניהלתי שבועיים שיח בוואטסאפ, בניתי את התשתית". חלקן הצביעו על השינוי בעבודה בין הסגר הראשון שהחל באמצע שנת הלימודים הקודמת, לעבודה שהתחילה בתחילת השנה הנוכחית: "שנה שעברה רוב הטיפולים היו דרך הטלפון כי זה מה שהיה לרוב הילדים ולא הייתה להם גישה למחשב. השנה זה תורגם יותר לזום, יותר יודעים להשתמש". אצל מספר מטפלות עלה ש הקשר נמשך באמצעים אלו גם בהמשך , למשל כאשר לא היה שימוש במחשבים בבית: "במסגרות של המגזר הדתי, שחלק כן מאובזרים היטב בטכנולוגיה, וחלק ממש לא, ואז הדבר היחיד שנותר זה רק שיחת טלפון". במקרים אחרים הסיבה לשימוש בטלפון או הודעות היה קשור בהעדפה של המטופלים או הי כולת שלהם להיעזר באמצעות הזום: "ילד שניסיתי לעבוד אתו דרך הזום וזה פשוט לא הצליח, הוא לא היה מסוגל לשבת. מדי פעם דיברנו ."בטלפון או הקלטתי הודעות במצבים בהם הייתה פחות פניות לקשר רציף מצד המטופלים, הקשר היה בעל אופי תמיכתי יותר, וגם התבצע באמצעות שליחת הו דעות או שיחות טלפון: "הודעה, טלפון, להגיד שאני פה. שאני מבינה, גם לשמוע. לפעמים זו הייתה שיחה של להתקשר לשאול מה קורה ובסוף הייתה שיחה של חצי שעה". אופי דומה של קשר התרחש גם בעבודה עם ילדים בגיל גן או מטופלים עם מוגבלות נרחבת יותר , אז תיארו מטפלות שהיו משת משות בוואטסאפ בכדי לשלוח ,סרטונים של עצמן: "הייתי מקליטה את עצמי, כמו שהייתי מעבירה בתוך הגן, סיפורים ושירים מכינה בבית אביזרים והייתי מציגה מול מסך, ואז נותנת משימה בסוף הפעילות, והם רצו להקשיב לזה שוב ושוב". בנוסף, גם במצבים של קשר רציף התרחשה הרבה פעמים תקשורת באמצעות התכתבות, שליחת הקלטות, תמונות וסרטונים, לפעמים כי זה מה שהתאפשר: "היו לי מטופלים שדיברתי איתם רק במדבקות (בוואטסאפ), מטופל שלא היה מוכ ן לדבר, הוא היה שולח לי תמונות ואני שלחתי לו. זאת היה דרך תקשורת", ולפעמים בנוסף למפגשים: "יש החזקה באמת ב."וואטסאפ לאורך השבוע אם צריך .טיפול באמצעות שיחת וידיאו כל המטפלות תיארו שקיימו גם טיפולים באמצעות שיחות וידיאו, בזום או בוואטסאפ . רובן המשיכו לשלב בטיפול מרחוק שימוש באומנויות השונות ובמשחקים באופן פיזי: "שיחקנו דרך המסך, לה היה את המשחק ולי היה את המשחק, הראינו אחת לשנייה את הקלפים". השימוש באומנויות התקיים בכל המודליטי, כך למשל בטיפול במוזיקה: "ילד עם אורגן בבית או ילד שאין לו כל י, אז ביקשתי ממנו להוציא את העיפרון ועשינו 37 מקצבים", בטיפול בתנועה: "לבקש מהם לנוע ביחד עם ההורים, להסתכל על הגוף שלהם ולעשות :עם זה משהו", בפסיכודרמה " הצלחתי להביא בובות מהחדר וללבוש תחפושות, אמרתי לילדה לעשות אותו דבר והצלחתי לגרום לבובות לנהל שיחה, הבובה שלה והבובה שלי", ובטיפול ."באמנות: "עשיתי כמה פעמים את התרגיל של המראה: אני עושה קו והם עושים קו אצלם :מטפלות באמצעות אמנות תיארו כיצד התמודדו עם המחסור בחומרי אמנות בבית המטופל "זרמנו גם עם דף ועט. כל אחד הביא מה שהוא יכול, מה שיכולנו עשינו, פחות התעכבנו על החומרים עצמם. הם רק היו צריכים מרחב להביע". מעטות מן המטפלות תיארו איך נסעו לבתי הילדים והביאו להם בעצמן חומרי יצירה: "אני מביאה להם הביתה חומרים, מטופל יושב עם ."קנבס ואקריליק שהבאתי לו רוב המטפלות תיארו גם שימוש באפליקציות שונות על מנת לשלב אומנויות ומשחקים :בטיפולים. במסגרת זו תארו המטפלות שימוש רב בטכניקות של שיתוף מסך ולוח לבן, למשחק "פשוט עברנו לווייטבורד ושיחקנו איקס עיגול", או ליצירה: "היו מצבים שניסינו לצייר על הלוח הלבן בזום. היו מצבים שהמטופלת בחרה תמונה שמעניינת אותה, שמנו על המסך וניסינו לצייר במקביל", וחלקן תיארו שניסו לשלב גם משחקים נוספים: "ולמדתי הרבה משחקים אינטראקטיביים". מעט מטפלות סיפרו על שילוב בין הפורמט הפיסי לדיגיטלי: "נותנת הפעלה לצייר בפועל, לא מול מחשב, ואז מצלמי ."ם ושולחים לי ואני עושה להם סרט קטן או מדבקה מעט מטפלות תיארו שכמעט ולא השתמשו באפליקציות השונות בעבודה מרחוק: "לא השתמשתי ."בסביבה הדיגיטלית בכלל... אני לא עבדתי ככה אף פעם טכניקה נוספת ששימשה מטפלות רבות בטיפול מרחוק קשורה בהתייחסות לסביבת הילד. בחלק מה מקרים זה התבטא בבקשה מהילד להביא חפצים מסביבתו: "הילדים הביאו דברים ועזרים מהבית. השיח היה על זה. לך יש כדור כזה ולך כזה". במקרים אחרים המטפלת הייתה חלק מהנעשה בבית במהלך הפגישה, לעיתים רק עם הילד עצמו: "להיות אתו בחדר תוך כדי שהוא משחק ואני משתתפת אתו במש חק מבחינת הנוכחות, שאילת שאלות", ולעיתים גם עם שאר בני המשפחה: "הוא ממש לא יכול לשבת במקום אחד, אז הכרתי את כל הפינות בבית ."והייתי בארוחת הערב המשפחתית כי פתאום הוא התיישב על אף שילוב האמנויות בטיפול, כפי שצויין, מרואיינות רבות עדיין חשו תסכול לנוכח צמצום המדיום האמנותי. נושא זה עלה אצל מטפלות מכל המודליטי השונים. מטפלות באמנות חזותית תיארו את הקושי ליצור יחד עם המטופל באמנות, מרכיב משמעותי בתוך הטיפול: "אני חושבת שעוד לא מצאתי את הכלי לציור משותף, לעבודה מספקת באומנות ביחד". אחרות תיארו 38 את הצמצום החומרי ו החוסר בחומרים תלת ממדיים: "זה שאי אפשר לעשות בכל הפלסטלינה והחימר והדברים התלת ממדיים זה גם קשה. זה מצמצם". מטפלות במוזיקה תיארו את הקושי ,לנגן ולשיר יחד דרך המסך: "לנגן ביחד או לשיר ביחד זה ממש לא מסתדר, זה יוצא בלגאן גדול אי אפשר ביחד". בטיפול בתנועה בלט צמצום הגוף בתוך המרחב: "לטפל באנשים ככה שאת לא רואה, רק חלק מהגוף שלהם ... אני מרגישה שחלק גדול מהמידע שיכולתי לקבל כבר לא שם. זה פוגע בתהליך שאני מכווננת לעשות. יש משהו שבכלי שהוא לא מקבל את התמיכה שלו. כמטפלת בתנועה". כך גם בפסיכודרמה, אחת המטפלות תיארה את הקושי לעבוד בצורה סימבולית ."מרחוק: "השיח הפך להיות הרבה יותר מילולי ומאתגר במובן של להביע באופן סימבולי דברים הרבה מטפלות תיארו גם תקשורת מילולית שהתרחשה בטיפולים מרחוק. חלקן תיארו שיחה משמעותית ועבודה טיפולית דרכה: "מטופל אמר לי שהוא לא מצליח לרכוש חברים. תוך ,כדי שיח גיליתי משהו שעוד לא פיתחנו ובטח ניגע בו בשבועות הבאים, זה היה מפגש מאוד מרגש בזום אחד עשינו כברת דרך ארוכה בהבנת העניין". חלקן תיארו תקשורת סביב הקורונה: "דיברנו על איך זה משהו כזה מאיים עלינו, הם מאוד שיתפו פעולה עם שיח יותר בוגר שלא צ יפיתי מילדים". מטפלות אחרות תיארו שהשיח הצליח להתרחש רק סביב המשחק המשותף: "כשאין ."את הפלטפורמה של המשחק, הוא לא מתקשר, אבל במשחק, הוא לגמרי מתקשר איתי המעשה הטיפולי .מהות הקשר השינוי המהיר בפורמט הטיפול העלה שאלות והבנות חדשות אצל המטפלות. רבות מהן תהו ה אם המענה הטיפולי מרחוק נחשב "טיפול", או שהוא מהווה דרך לתחזוק הקשר ולתמיכה: "זה נתן תחושה של צריך להמציא פה משהו אחר והאם המשהו הזה נותן מענה טיפולי. האם אנחנו עדיין קוראים לזה טיפול, האם זו תמיכה טיפולית, בעיני זה ."שונה .ניהול הטיפול הרבה מטפלות התייחסו לשינויים משמעותיים בניהול הטיפול: מידת האקטיביות שלהן והיררכיות חדשות שנוצרו בקשר הטיפולי. כך תיארה למשל אחת המרואיינות )את השוני במידת האקטיביות שלה לעומת מפגש פנים אל פנים: "יש מגוון בחדר (הטיפול שאפשר להסתובב חופשי ולבחור ולגשת וזה לא משהו שקורה כאן, א ני צריכה להיות יותר אקטיבית". עניין זה בא לידי ביטוי גם בטיפול קבוצתי, כאשר היה קיים צורך בניהול רב יותר מצידה של המטפלת: "כשמנסים לדבר ביחד, ואז אנשים צריכים או לוותר אחד לשני או פשוט ללכת על זה ולהמשיך לדבר, זה מצריך שמישהו ינהל את זה יותר, ייתן את רשות הדיבור או שיעשה סבב במקום שיהיה בלאגן". כמו כן, חלק מהמטפלות תיארו כי הן חשות שבטיפול מרחוק יש יותר צורך בתכנון מראש: "אני כן מוצאת את עצמי גם בפרטני צריכה לשבת ולעיין באוסף 39 שלי, לראות מה יתפוס ומה יעניין הפעם". מעט מטפלות תיארו סיטואציות בהן בסופו של דבר למרות התכנון המקדים, הילד הביא מעצמו דבר אחר למפגש המקוון: "(בקבוצה) ילד לא הפסיק לדבר בהתרגשות, הוא הראה כל מיני דברים והיה כל כך אקטיבי שבאיזה שהוא שלב עזבתי את ."הטיפול וזרמתי עם זה. ביקשתי מכל אחד שיראה לנו משהו שחשוב לו בחדר חלק מהמטפלות תארו כיצד המע בר לפורמט הטיפול החדש, שהיה זר גם להן וגם למטופלים, זימן יחסים שוויוניים יותר: "הרגשתי שאנחנו מנסים לפצח ביחד הרבה דברים שיכול להיות שזה היה יותר קל אם הייתי יודעת לבד בלי הניסויים האלה אבל מצד שני זה גרם לו בטח ."להרגיש הרבה יותר נעים .חוזה טיפולי אצל חלק מהמטפלות עלה הנושא של חוזה טיפולי, חשיבות תיאום הציפיות עם המטופלים והשיח על המפגשים כגורם שאיפשר את קיום הטיפול: "שנה שעברה היינו צריכים לעכל את כל השינויים והמעברים, השנה הכנסנו כבר לחוזה מה יהיה, אני מרגישה שהילד ואני מבינים מה הולך להיות". הנוש א של תיאום ציפיות עלה גם סביב הבחירה באיזה פורמט המפגשים יתרחשו: "אני מכבדת אותו ואני לא אדרוש ממנו לעשות את זה בזום, אנחנו נעשה את זה טלפונית ובפעם הבאה אנחנו חושבים ביחד עד שנמצא את מה שמתאים לשנינו בכדי שהטיפול יראה טיפול". כמו כן, הטיפול מרחוק יצר אצל המטופלים אפשרות לשלוט יותר בהגעה שלהם למפגש, ולכן האחריות על הקשר הפכה משותפת יותר בחלק מהמקרים: "הם היו אחראים יותר לטיפול כי הייתה להם אפשרות לא להגיע. זה הגיע מבחירה, הם שלטו באיך אני רוצה ."לעשות את זה, עם וידאו, בלי וידאו .סטינג מטפלות רבות תיארו כיצד גבולות הזמן השתנו במהלך העבודה מרחוק. כך למשל תיארה אחת המרואיינות את השינוי בתדירות השיחות עם אחת המטופלות: "הייתה שיחה יום יומיות, לפעמים של כמה דקות, של להגיד שלום". אורך המפגשים הושפע גם כן מהמעבר לטיפול מרחוק: "עבדו איתם זמן יותר קצר. אם נתקלנו בילדי ם שלא רוצים, אז המטרה הייתה לשמור ."על קשר. חמש דקות שיחה, מה שלומך וזהו ,מעט מטפלות תיארו כיצד השינוי בסטינג ובגבולות הטיפול פתח אפשרויות חדשות למשל בעבודה עם בני נוער: "פנים מול פנים היה מביך, היו הרבה שתיקות ופתאום מישהו נתן מרחב. היו שולחים טקסטים, הע ובדה שהם יכלו לעשות את זה בכל מיני זמנים והמטפל יכול היה להגיב בזמן שלו, לחלק מהמטופלים זה עשה משהו טוב". השינוי הגדול שעבר הסטינג הטיפולי ."הביא עימו גם קשיים, עליהם ארחיב בפרק "קשיים בטיפול מרחוק מרכיב נוסף בסטינג שעלה כחשוב הוא יצירת סביבה מתאימה גם למ טופלים: "למדתי ,"שצריך יותר להכין אותם. צריך להקפיד הרבה יותר על מקום שקט, ששומעים טוב, רואים טוב 40 וגם למטפלות: "יש קיר לבן מאחוריי ואולי תאורה זורחת כזאת. לפעמים אני צריכה לדאוג לפינה ."שקטה לעצמי. לדאוג לסטינג שלי. שלא יסיחו את דעתי חלק מהמטפלות סיפרו על סיטואציות בהן למטופל לא היה מרחב פרטי לקיים בו את הטיפול: "הילדה יושבת בסלון כי אין לה חדר". לפעמים המטפלת הבינה שיש עוד בן משפחה שמאזין לשיחה, מה שצמצם מאוד את מרחב הטיפול: "אמא שלו תמיד שם, שומעים אותה ברקע, וידעתי שאני לא יכולה לשאול כל מיני שאלות... אנ ."י מאוד נזהרת, לא מתנהגת בטבעיות בנוסף, חלק מהמטפלות תיארו מצב בו להן לא הייתה פרטיות מספקת בבית, או שנתקלו בקשיים ביצירת מרחב פרטי: "הבן שלי כל הזמן חייב לצוץ בזום, ולא משנה כמה אני מסבירה. אני גרה בבית קטן וזו האופציה היחידה שלי, אז זה לא פשוט". מרואיינ ות שעובדות בחברה הערבית הדגישו נושא זה כקשור בנורמות שונות: "נורמות של הסטינג שהן נורמות מערביות, שלא מתאימות לנורמות של החברה הערבית בישראל. למשל פרטיות, זו חברה שאין בה פרטיות ."לילדים. גם לאמא. יש בתים בלי דלתות מעט מטפלות העלו גם נושא של חשיפה לא נשלט ת של סביבת המטופל, שיתכן ואינו מעוניין בה: "פתאום ראיתי איך החדר שלה נראה, ראיתי דינמיקות משפחתיות, דברים שפחות הכרתי או הבנתי קודם. מן תחושה של ראיתי דברים שלא הייתה לה שליטה, שהיא לא רצתה שאראה". יחד עם זאת, מטפלות רבות ציינו כיתרון את החשיפה לסביבת המטו פל, שאיפשרה הבנה אחרת של עולמו ושל היחסים בבית: "רואים את הילד בסביבה האמיתית שלו ואיך האמא ."מתנהגת באמת ולא מה היא אומרת או מה הילד אומר על איך שהיא מתנהגת כמו כן, עבור חלק מהמטופלים, הטיפול המקוון איפשר לשתף את המטפלות בעולמם בדרכים חדשות: "ילד שהראה לי מה במסך הבית שלו בטלפון, את כל האפליקציות, משחק שהוא ."משחק, להכניס אותי לתוך העולם שלו. זה מקרב .ותק הטיפול חלק מהמטפלות התייחסו למאפיינים של התחלת טיפול חדש מרחוק ,לעומת אלו של טיפול שהתקיים במרחב הפיזי ועבר למרחב הדיגיטלי. כך, למשל תיארה אחת המרואיי .נות טיפול קבוצתי שעבר לזום: "השתמשנו בזה ממש כמו שאני עושה בקבוצה רגילה הם כבר יודעים איך זה עובד, הם הרגישו שפשוט תרגמנו את זה, זו לא הייתה קבוצה חדשה אז אולי בגלל זה, זה היה פחות מאתגר". אחרות תארו התחלת טיפול חדש מרחוק: "זה בעצם ללמוד איך לבנות אמון ומ ערכות יחסים דרך המסך". אחת המטפלות תיארה כיצד הכירה את ,המטופלים החדשים: "זה חבר'ה בתפקוד נמוך. בהתחלה לקחתי את השעות שלי של הטיפולים ."ועל כל שעת טיפול הצטרפתי לשיעורים בזום. עם הצוות שהם כן הכירו, הכנתי כזאת פעילות יתרונות בטיפול מרחוק 41 יתרונות עבור המטופ ל מטפלות רבות טענו כי המענה הטיפולי מרחוק איפשר לדברים חדשים להתרחש בתוך .הטיפול עבור חלק מהמטופלים, המרחב הביתי היווה מרחב בטוח יותר, ולכן התאפשר לעסוק בנושאים שלא עלו בחדר הטיפול: "אני מוצאת שיש תכנים מסוימים שדווקא כשהמטופל יושב במגרש הביתי זה מאפשר ביטחון". מספר מטפלות תיארו שאיכות זו בלטה במיוחד בעבודה עם ילדים עםASD: "החוויה שלה ם היא גם ככה שיש בינם לאחר מסך, שקוף אבל מסך. (בזום) הם ,במקום יותר בטוח והם מביאים יותר את עצמם. ראיתי את זה בכמה דוגמאות. משהו נפתח ."ספונטני יותר, יותר מתקשר בנוסף, לעיתים במפגש מרחוק מטופלים גילו יכולות שלא באו לידי ביטוי במפגש הפרונטלי, והיו מוכנים לה תנסות. למשל, במשחק ובאמנות: "יש ילדים שסירבו לצייר ובלוח .הלבן הם ציירו. דרך הטכנולוגיה, שזה יותר דומה לדברים שהם עושים, הם היו מוכנים להתנסות זה שאפשר למחוק... זה פחות מתחייב". בחלק מהמקרים גם השיח המילולי התאפשר יותר מרחוק: "בפועל שהיינו נפגשים, זה היה פ ,חות דיבור. ופה בתוך התמיכה מרחוק, היה יותר שיח היה לזה יותר מקום". לעיתים, האפשרות החדשה שנוצרה המשיכה להתקיים גם לאחר מכן כשחזרו להיפגש באופן פרונטלי: "כשהיא חזרה לפגוש אותי פנים אל פנים המשכנו את מה שהיה בזום, היא המשיכה לשחק משחק סוציו דרמטי ולהביא מש הו מהעולם שלה באופן מושלך. זה ."התחיל בזום והמשיך חלק מהמטפלות ציינו שהמענה הטיפולי מרחוק עזר לשמור על רצף בטיפול: "לדעתי היתרון הוא שמירה על קשר עם המטופל. להמשיך לשמור על ערוץ תקשורת, לשדר מרחב של ."שיח, של התעניינות, של אכפתיות, דאגה. לא להיעלם לילדים מספר מטפלות תיארו כיצד גורם זה תרם גם לאחר מכן להמשך הטיפול הפרונטלי: "זה היה מאוד מפתיע ולא צפוי, משהו שמינף את הטיפול כשחזרנו לטיפולים. זה היה מאוד משמעותי ליצור איתה רצף, פגישה שלמה. זה עשה ."משהו מאוד טוב לטיפול יתרונות עבור המטפלות חלק מהמטפלות תיא ,רו שהעבודה מהבית התאימה להן באותה התקופה. כך, לדוגמה תיארה אחת המרואיינות: "משהו בבית מרגיע. היה משהו באופן כללי בתקופה הזאת שהתאימה לי העצירה הזו. הייתי בשנה אינטנסיבית, זה היה כבר שוחק. זה (העצירה) נתן זמן קצת לשהות ברעיונות". מרואיינת אחרת תיארה כיצד ה רגישה חופשיה יותר בעבודה מרחוק: "היצירתיות שלי קיבלה יותר מקום כי בכל זאת יש לי מרחב יותר של תנועה, אני עושה מה שנראה לי מתאים... זה הספייס שלי והמרחב שלי ואני מחליטה מה לעשות בו". כמו כן, מספר מטפלות 42 סיפרו כי הרגישו שהמציאות החדשה קידמה אותן מבחינה מקצועי ת: "אני מרגישה שמה שהסגר הזה עשה זה קידם אותנו בפרופסיה שלנו. היינו חייבים לרכוש כלים חדשים. זה אילץ אותנו לחשוב אחרת, להתגמש מחשבתית", דבר שהתאפשר גם בזכות הזמינות הרבה יותר להשתלמויות ."וקורסים: "שמעתי המון הרצאות בזום, פתאום כל התקופה של הסגר קשיים בטיפ ול מרחוק קשיים טכניים ולוגיסטיים רוב המטפלות תיארו קשיים שקשורים בהפרעות טכניות בזום, למשל קטיעות, תקלות סאונד ונפילות אינטרנט, שהשפיעו על מהלך הטיפול: "זה שיש תקלות של 'כן שמעת, לא שמעת אותי', זו חודרנות למרחב של השיח". כמו כן, ילדים צעירים או עם מוגבלות נרחבת יותר לעיתים התקשו להבין שעל יהם לכוון את המצלמה על פניהם, מה שגם הקשה על קיום המפגש: "היו ,הורים שנתנו את הטלפון לילד ולכי תדעי לאן את הולכת עם הילד. רואה אותך, לא מדבר איתך ."משתיק, מכבה מצלמה חלק מהמרואיינות סיפרו על קשיים שנבעו מהצורך להשתמש בציוד הביתי שלהן, שאינו .מותאם לעבודה כזו: "צריך להתמודד עם המחשב שיש לך, עם האינטרנט שלך, עם הכיסא שלך גם ככה כלכלית קשה. פתאום גיליתי שהילדים סדקו לי את המחשב. זה דורש ממך הרבה מאוד לוגיסטיקה, שהיא מאוד לא טיפולית". הר בה מטפלות סיפרו גם על קשיים טכניים שקשורים :במסוגלות המטופל. הן בגלל מחסור במכשירי קצה (מחשבים וטלפונים חכמים) אצל המטופלים "יש אנשים שאין להם מחשב. אנשים במצב סוציו- ,"אקונומי נמוך, שלא יכולים לאפשר את זה והן במצבים בהם המטופלים לא מצליחים לתפעל בצורה טובה את הזום: "ככל שהילד יותר צעיר אז צריך שמישהו יחבר אותו, וצריך לקבוע את הזמנים לפי הזמינות של האנשים שיכולים לעזור להם טכנית". לעיתים מצבים אלו גרמו לנתק של ממש מהמטופלים בתקופה זו: "הייתה ילדה שאין להם אינטרנט בכל השכונה. לא הצלחתי ליצור איתה קשר, היא היי ."תה מנותקת לגמרי ,היבט לוגיסטי נוסף שהיווה קושי אצל מרבית המרואיינות הוא ניהול הזמן בתקופה זו וההשתלטות של שעות העבודה על היום: "אי אפשר להגדיר זמן, זה פשוט נמרח לכל היום וזה נורא קשה... מצאתי את עצמי מהבוקר עד הערב מול זום, מול מחשב, טלפונים". היבט זה קש ור ,בציפייה מהמטפלות להיות זמינות הרבה יותר מבשגרה ובשעות לא שגרתיות. כך, למשל :במקרים בהם מטופלים לא ענו בשעת המפגש שנקבעה, וציפו לגמישות גדולה מצד המטפלות "אני קובעת פגישה והילדה אומרת לי שתי דקות לפני 'אני לא יכולה כי בדיוק בני דודים שלי הגיעו, אפשר לדח ות ל...' ואני מאוד גמישה אז בוא נדחה לחמש נאמר, וגם בחמש היא מבקשת לדחות". מספר מטפלות תיארו חוויה של צורך "לרדוף" אחרי המטופלים על מנת לקיים את 43 הפגישות כפי שנקבעו: "יש ילד שסגרתי אתו שעה קבועה בזום, לפעמים הוא לא עונה, אני לא אתחיל לרוץ אחרי שלושים מטופלי ם (...) זו החזקה כל כך גדולה". חלק מהמרואיינות תיארו קושי זה כקושי מרכזי, שהכביד גם על הטיפולים עצמם: "הקושי הכי גדול שהיה לי זה לאו דווקא הטיפול, זה היה הלו"ז הבלתי נגמר. שעות שהן לא שעות בית ספר, וישיבות, ושיחות עם ההורים מבוקר עד לילה נהיה כזה. אז אין ב ."אמת פנאי לטפל :מספר מרואיינות תיארו גם קושי פיזי ועייפות גדולה שקשורים בעבודה באמצעות הזום "זה נורא מעייף. אני מרגישה שקשה לי להסיט מבט כי זה אולי חווית נטישה למטופל, ובקליניקה זה לא קורה, אני יכולה להסיט מבט, לגעת, להסתכל על דברים, להיות בתנועה. עייפות ומחויבות ."נורא גדולה התנגדויות בטיפול מרחוק המעבר לטיפול מרחוק דרש מהמטפלות להתמודד עם התנגדויות והתנהגויות חדשות ש לא היו מוכרות להן מחדר הטיפול. הרבה מרואיינות סיפרו על מצבים בהם המטופל לא היה מעוניין כלל בקשר מרחוק, מה שיצר נתק איתו בתקופה של העבודה מ הבית: "יש ילד שכשאני ,הייתי בבידוד הוא אפילו לא הסכים לדבר איתי בטלפון. זה היה ממש נתק מוחלט. ולא רק איתי אמרו לי שהוא לא מדבר עם אף אחד בטלפון". מספר מטפלות תיארו שלעיתים תופעה זו קשורה ,בכך שהטיפול מרחוק הופך להיות עוד מפגש זום בתוך יום מלא בשיעורים כאלו ובכך מאבד את הייחודיות שלו: "יש תלמידים שלא מסכימים, שאתה לא יודע אם זה בגלל הזום או לא, אתה הופך להיות אני חושבת כמו עוד משהו, כמו מורה. אני מאבדת את הייחודיות שהייתה לי בגלל ."החדר, בגלל פסק זמן שהיה בלימודים בנוסף, מטפלות רבות סיפרו שנתקלו במטופלים של א הסכימו לפתוח את המצלמה שלהם, או לכוון אותה אל פניהם: "(המטופל) נבוך מזה שהוא מדבר איתי דרך המחשב, אז הוא סובב את המחשב הצידה, לא היה בפריים ודיבר איתי. זה היה קשה לדבר אל חלל. זה קשה, לא לראות עיניים, פנים". התנהגות זו הייתה נפוצה בעיקר אצל מטופלים מתבגר ים כפי שתיארה אחת המרואיינות: "אני יותר ויותר מבינה שזה יושב על הגילויים העצמיים שלהם. על המקומות האישיים שבהם הם רואים את עצמם או המקום של אני מעדיף שלא יראו אותי מכל מיני סיבות". חלק מהמטפלות סיפרו גם על הפרעות לטיפול שנבעו מההסחות הרבות שקיימות במחשב וה .פריעו לקיום המפגש: "אני שומעת שהוא חצי איתי ואני מבינה שהוא בתוך המשחקים הצלחנו לשמר את הקשר אבל זה לא היה כמו שזה היה בחדר. שאין לו את הגירוי הזה ואין לו ."ברירה חסך באינטימיות ושפת גוף 44 רוב המטפלות תיארו חסך זה כקושי מרכזי בתוך הטיפול מרחוק. כך תיארה א חת המטפלות את הקושי: "מאוד חסרה התחושה של האינטימיות, של התקשורת הלא מילולית, שפת גוף. הרבה פעמים אני מרגישה שאני יכולה לחוש את המטופל גם בלי שהוא מדבר ובזום אני פשוט לא יכולה. זה דברים שמעבר למילים. הנוכחות, ישיבה, איך הוא מחזיק את עצמו". מטפלת אחרת סיפרה על האתגר שמביא תחום זה במפגשים חדשים: "יש ילדים שאני לא מכירה והפגישה הראשונה שלי איתם היא באמצעות המסך, ואני לא יודעת להרגיש אותם". מעט מרואיינות התייחסו גם לכך שהמחסור בנוכחות הפיזית מקשה על האפשרות לשתוק יחד בתוך הטיפול: "זה לא כמו בטיפול שילד בוחר להי ות בשקט, אני יכולה לאפשר את השקט הזה מעצם ."זה שאני נוכחת שם. בזום בקלות אפשר להתנתק נושא זה בלט במיוחד בקשר עם מטופלים שמסיבות מגוונות קשה להם להתבטא בצורה וורבלית. למשל, כך תיארה אחת המטפלות את האתגר מול מטופלת עם מוגבלות נרחבת יותר שזקוקה מאוד למגע במהל ך המפגש: "ילדה שלפעמים להגיד לה שלום זה להפנות את הראש שלה אליי, 'תראי אני פה'. בגדול עבור ילדים בתפקודים נמוכים זה אתגר יותר מורכב". גם במקרים בהם המטופל לא דובר עברית בצורה שוטפת התגלה אתגר: "ילד שמדבר עברית אבל אני לא לגמרי בטוחה שהוא מבין הכל. אני מרגי שה שאני לא יכולה דרך הזום להגיע אליו ולגעת ."במקומות הכואבים שיש לו קשיים בהחזקת הטיפול הקבוצתי חלק מהמטפלות סיפרו על קשיים ייחודים לטיפול הקבוצתי מרחוק, למשל במקרים בהם אחד הילדים מפריע לקיום המפגש, והאמצעים שבדרך כלל עומדים לרשות המטפלת והמחנכת בביה"ס לא מתקיימים במרחב הדיגיטלי: "היה אחד שממש הרס לכולם. זה יכול לקרות גם בכיתה, רק שכאן אין את האופציה של לצאת החוצה להירגע, לצאת לשתות ולחזור. הוא כל הזמן עשה משהו דיגיטלי ששינה את הריבועים של כולם, השתלט כזה". בנוסף, עלה כי בחלק מהמקרים למטופלים היה קשה מאוד להישאר בקשב במהלך הטיפול הקבוצתי מרחוק, מה שהקשה על קיום המפגש: "בקבוצה הרגשתי שזה זולג, הם לא שם, לא מעורבים, לא קשובים ."אחד לשני, זה נורא קשה לראות האתגר בלהיות מטפלת באמנויות בתקופה זו חלק מהמרואיינות סיפרו על התחושה שהכלים שלהן והמיומנויות נלקחו מהן עם המעבר למפגש מרחוק: "פתאום גם כל העזרים שלך, השפה שלך, התחום שלך (אינם). כאילו מישהו מושך לך את השטיח מתחת לרגלים, אתה הולך על קרקע לא יציבה, רגע, שניה, מה אני עושה פה?". אצל מטפלות רבות עלו תחושות קשות שליוו אותן במהלך המפגשים סביב הצורך 45 ?"להחזיק" את המפגש בצורה שלא נדרשו לה קודם: "איך אני מחזיקה את השעה הזאת האחריות עליי להחזיק אותה, שהמטופל לא ילך או ישתעמם. הרי בטיפול אומרים לו שהוא לא יכול לצאת, ושאם משעמם נשאר עם השעמום. בזום אני לא יכולה להגיד את זה". כמו כן, עלתה הרגשה של צמצום בקרב חלק מהמרואיינות: "אני מרגישה שזה צמצום של היצירתיות והספונטניות שלי, אפילו ההקשבה שלי. ההקשבה שלי היא לא אותו דבר. היא כל הזמן גם בסוג של סטרס של אוקיי, איך אני מחזיקה כדי לא לאבד את המטופל, איך אני משמר ת קשב". מעט מטפלות סיפרו גם על הקושי ליצור הפרדה מבחינה מנטלית בין הבית לטיפול: "יש את כל העניין הזה של ההשלכות שבתוך הקליניקה אני יותר דף חלק מאשר שאני מכניסה אותו לתוך החדר שלי ."בבית קשר עם הורים מרחוק קשר הדוק יותר מבשגרה חלק מהמטפלות התייחסו לכך שבתקו פת הקורונה הייתה הרבה יותר תקשורת עם הורי המטופלים, לעומת העבודה בשגרה: "הייתה פתאום הרבה יותר תקשורת עם ההורים. יש כאלה שבכלל לא הייתה איתם במהלך השנה תקשורת ופתאום כל שבוע את שואלת מה עם הילד ומה איתם". אחת המרואיינות, שהינה גם מדריכה, תיארה כיצד ההורים החליפו את המחנכת כחוט המקשר בין המטפלת לתלמיד: "במשרד החינוך מעודדים אותנו, ואנחנו את המטפלות, לא להפגש יותר משלוש פעמים בשנה. אין הרבה קשר עם הורים, אלא יותר עם צוות חינוכי. פתאום המצב הזה הפך הכל, ההורים הפכו להיות גשר לילדים, הם יותר מעורבים, מודעים לטי ."פול בנוסף, מטפלות רבות ציינו כי התקשורת עם ההורים בתקופה זו הייתה זמינה יותר, עקב שינוי פורמט הפגישה והגמישות בשעות: "נורא שמחתי לראות שבאינטייקים היה ממש קל לקבוע, כי ."פתאום אפשר בערב, פתאום אפשר ששני בני הזוג מגיעים כמו כן , רוב המטפלות סיפרו כיצד נתנו מענה תמיכתי להורים בתקופה זו, אם כשהיו זקוקים, או כמענה רציף, בצורת מפגשי הדרכה: "הייתי עם כל ההורים של המטופלים הצעירים בקשר הדוק כולל הדרכה הורית בזום". חיבור ההורים לניהול הקשר הטיפולי מרחוק חלק מהמרואיינות תיארו כיצד הקשר עם ההורים סייע להן להבין מה מצבם של מטופלים שלא היו מעוניינים בתקשורת מרחוק: "כשלא תמיד הצלחתי להגיע למטופל לפחות יצא לי לשמוע מההורים מה שלומו. כשילד בבית הספר מתחמק מלבוא או שהוא מגיע ולא משתף פעולה אז המחנכת יכולה להגיד ל ,י מה שלומו. אבל עדיין פה זה לייב. דיווח מהשטח". כמו כן קיום הטיפול בסביבה הביתית הכניס גם את האפשרות לערב את ההורים בטיפול, כפי שתיארו חלק מהמטפלות: "היא ביקשה שנזמין את אבא שלה לפגישה כי מאוד קשה להם... זה משהו 46 שהתאפשר בזום ובזה שזה בבית". יחד עם זאת, חל ק מהמטפלות תיארו מצבים בהם ההורים התערבו ללא תיאום או הזמנה: "היא נכנסה לטיפול איפה שלא היה צורך. זה היה מהתעניינות ."שלה אבל הרגשתי שזה קצת חדירה לפרטיות גם של הילד המצב החדש והקשר האינטנסיבי יותר עם ההורים גרמו לרבות מהמרואיינות להבין שיש חשיבות רבה לחיב .ור ההורים באופן מאורגן לטיפול, באמצעות תיאום ציפיות ויצירת מעין חוזה התיאום בא לידי ביטוי במגוון נושאים, למשל, בנוגע לפרטיות בזמן הטיפול, לזמן המפגש, לסיוע בארגון חומרים ועוד: "הם היחידים שיכולים לאפשר פרטיות. הם אלה שירשו לילד להכניס חומרי אומנות לחדר. ז ה מחייב שיתוף פעולה. הם ערים באמת למה קורה בטיפול, ואני צריכה להסביר להם מה זה טיפול, איך זה עובד, מה אני עושה עם הילד". התיאום עם ההורים קיבל חשיבות נוספת במקרים בהם המטופלים הם ילדים צעירים מאוד או בעלי לקות משמעותית, אז קיום הטיפול מבחינה טכנית היה תלוי לגמרי בעזרה ובזמינות שלהם: "ההורים של הילדים של הגנים, היינו תלויים בהם בשביל לפתוח את הזומים, ואפשר להגיד ששם ההורים היו ברקע ומאוד עזרו, גם טכנית וגם לפקס את הילד". מספר מרואיינות סיפרו גם כיצד ההורים סייעו בהכנה מוקדמת ובכך גייסו את המטופלים למפגש: "אמ א שלו שלחה לי הקלטה שהיא עושה לו הכנה, והיא אמרה לו שהוא יעשה איתי מוזיקה והוא אמר בחזרה שהוא מעוניין". אצל בני נוער עניין זה היה מורכב יותר לעיתים, כאשר מורכבות הקשר בין הנער להוריו השפיע על היכולת להעזר בהם: "זה כבר לא ילד קטן שיש את הקשיים שהם באחריות ה הורים. יש כל מני דברים ."נוספים של היחסים בין ילד להורה הורים שאינם זמינים לקשר " :חלק מהמטפלות סיפרו על הורים שלא היו מעוניינים כלל בקשר עימן בתקופה הזו י ש הורים שאמרו לי 'דברי עם הילד', כאילו מה את רוצה ממני", או שהיו עמוסים מאוד בתמרון בין " :מספר ילדים במיוחד שלהורים יש עוד כמה ילדים, אז היו גם תגובות של 'עזבי אותי בשקט, יש לי ילדים גדולים יותר שהם בבי"ס והם זקוקים יותר עכשיו לשיעורים מאשר שתעשי משהו עם :הבת שלי/ הבן שלי'". לעיתים קושי כזה בתקשורת עם ההורים פגע גם ברצף הטיפול בתקופה זו ."ילדה שעבדתי איתה .. אי אפשר לקבוע עם אמא שלה שום דבר. הצלחתי לעבוד איתה פעם אחת ."או פעמיים... אבל זה היה אקראי לגמרי. לא הצלחתי לייצר רצף חווית העבודה במערכת הקשר עם הצוותים החינוכיים 47 הקשר עם הצוותים החינוכיים נחווה באופן מורכב על ידי המרואיינות. רבות מהמטפלות תארו קשר מש מעותי עם צוות בית הספר בתקופה הזו, שאיפשר חשיבה משותפת, עבודת צוות וגם ונטילציה: "היינו בקשר הדוק, כל הזמן. כל מקרה של קושי, המחנכות או המנהלת פונות אלי ואנחנו חושבות מה לעשות, חלוקת תפקידים. המטפלים וגם היועצות עבדנו מאוד קשה בלהחזיק את המחנכות ולעזור לה ,ם להחזיק את התלמידים. וכמובן, מטופלים אישיים". כמו כן מעט מהמטפלות העלו את הפער בקשר עם צוותי החינוך המיוחד, לעומת מחנכות של ילדים עם סלים אישיים בחינוך הרגיל. לתחושתן, בחינוך הרגיל למחנכות יש פחות פניות לקשר עם המטפלת ולכן הקשר פחות הדדי מזה שמתרחש בחינו ך המיוחד: "מבחינת המחנכות עם הסלים האישיים זה אחרת, יש להן מספיק על הראש. הן לא תמיד מבינות את מהות הטיפול. הן מכבדות אותי...מתייעצים איתי על ילדים אחרים גם, אבל פחות מוכנים שזה יהיה הדדי ושהם יכנסו ."לפעולה וזה קצת מתסכל מטפלות רבות ציינו כי בזמן ,העבודה מרחוק היה פשוט הרבה יותר לקיים ישיבות צוות ואף לנכוח בישיבות שלרוב נאלצות לפספס בגלל אילוצים טכניים: "מתחברים מהזום ומוצאים ,זמן שנוח. אין את החוויה שמשהו קורה ואני רוצה להיות חלק ואני לא יכולה. אם יש ישיבה בגן אז מחברים אותי בזום אם זה לא יום העבו דה שלי באותה מסגרת, במקום שארוץ ממקום ."למקום הקשר עם המתי"אות הקשר בין המטפלות למתי"אות תואר על ידי רבות מהמרואיינות כמשמעותי, וככזה שאיפשר תמיכה ברמה הטכנית והנפשית, הן מהצד של המטפלות: "ממש הייתה החזקה. רוב ,הידע שהיה לי בלעשות זום זה הרבה מההדרכות שהיו. הן ממש היו שם ונתנו תמיכה בשיעורים בקורסים, ממש היו עזרה נפשית בכל הסיטואציה הזאת והרגעה" והן מהצד של המדריכות: "עד כה נתנו לי יד חופשית ל ,הדריך את המודרכים שלי, הייתה החזקה מדהימה כי נפגשנו כל שבוע עבדנו בחומרי אומנות ופיתחנו את כל השיטות האלה, הן היו מוחזקות בצורה בלתי רגילה". עם זאת, מספר מטפלות תיארו שהרגישו שההדרכה לא הייתה ממצה, ושהן היו זקוקות ליותר החזקה ממה שקיבלו: "היה כן מפגשים (ה דרכה) אבל לא עונים על הצורך. (מה היה חסר?) נראה לי החזקה, תמיכה והכלה למה שקורה. ההדהוד הזה של מישהו שרואה אותך ושומע מה שאת ."אומרת, נותן לגיטימציה, לתת מסגרת ,כמו כן, מעט מטפלות ומדריכות התייחסו למורכבות של תפקיד המתי"א כגוף מפקח מורכבות שהתעצמה בתקופה זו: "יש חוסר התגמשות מובנית של דבר שנקרא טופס מעקב. בסגר הקודם זה היה כשהיינו בבית, וברגע שזה התרחב גם לעבודה (בביה"ס), הרגשתי שזה כמו 'האח 48 הגדול', זה מאוד מכביד, זה יוצר תחושה של חוסר אמון". אחת המרואיינות בעלת תפקיד הובלה במתי"א תיארה: "מה התפקיד של המת י"א מול המטפל... יש משהו בעבודה מרחוק שמאתגרת את היחסים האלה. מצד אחד אנחנו באות ואני מאוד רוצה להיות שם בשביל המטפלות ולתמוך ומצד שני לוודא שהן אכן עובדות כשהן בבידוד, שהן מגיעות ועושות את העבודה". מורכבות זו התעצמה בתקופת הקורונה לדברי מספר מרואיינות, גם בגלל הצורך לתת מרחב למשפחות ולילדים שהתנגש לעיתים עם הצורך לעמוד בדרישות העבודה: "את מחויבת לעבוד אבל את מבינה מה עובר עליהם ואת לא רוצה ללחוץ ולהעמיס, מצד שני זו העבודה שלך ובמקום לעבוד ."שש שעות את עובדת פחות תובנות ומחשבות להמשך גורמים פנימיים שסייעו ל מטפלות בתקופה זו רוב המטפלות תיארו שסיגלו גמישות מחשבתית שסייעה להן לצלוח את השינוי המשמעותי בעבודה בתקופה זו: "אני מבינה שאין ברירה, העולם השתנה ואני חייבת להתאים את .עצמי. כי מבחינתי לא לעבוד... זו הזהות שלי, זה מאיים עלי. אני לא רוצה לא לעבוד, לא לטפל ז ה משהו שהולך איתי. ההבנה הזאת גורמת לי להרבה התכוונות". הגמישות התבטאה גם ביחס לסטינג: "למדתי שהכל פתוח, שיש הרבה אפשרויות. גם הטיפול לא מוגבל בסטינג קבוע ומאוד ."נוקשה כמו שפרויד דיבר עליו או אחרים, אנחנו בעידן אחר שבאמת החוץ נכנס פנימה ולהיפך גורמים נוספ ים שבאו לידי ביטוי אצל חלק מהמרואיינות היו יצירתיות, אופטימיות והיכולת ללמוד מנסיון: "המטפלים ביצירתיות שלהם והמשחקיות שלהם הצליחו לנצל את הסיטואציה ."והמשיכו להתעקש על הטיפול וזה קנה את ליבם של ההורים והילדים מספר מרואיינות סיפרו כי הייתה משמעות רבה לשמיר ,ה על גבולות בתקופה זו ,ולהקשבה עצמית, על מנת להצליח להמשיך ולטפל מרחוק: "בעיקר שהדברים יהיו מסודרים שזה גם גבולות. שזה הדבר שהציל אותי בכל הכאוס שהיה. לשמור על שעות עבודה. אני גמישה ."אבל אני אתאמץ על לשמור על שעות עבודה חיזוק תחושות הערך העצמי והמקצועי חלק מהמרואיינות סיפרו כיצד ההתמודדות בתקופת הקורונה חיזקה אצלן את תחושת הביטחון בעצמן כמטפלות: "למדתי לבטוח בעצמי. הרגשתי בעלת ערך, שאני מצליחה להחזיק את רוב הטיפולים ככה, שאני יודעת מה אני עושה". מעט מטפלות סיפרו גם כיצד הדבר בא לידי ביטוי כלפי חוץ, כאשר הרגישו הערכה רבה יותר מהצוות המקצועי שעובד עימן: "המודעות למקצוע גדלה. יש יותר דרישה, מהגננת, מהמרפאה בעיסוק, מהקלינאית לנוכחות שלנו כמטפלות 49 רגשיות. אם קרה משהו, ,מבקשים ממני ליצור קשר ולבדוק מה קורה. המקום שלנו נהיה רחב בולט, משמועתי. גם מול קולגות, לא רק ."ההורים והמטופלים. נהיינו יותר נוכחים מבט לעתיד מספר מרואיינות התייחסו לצורך לאמץ נקודות מבט חדשות, וללמוד ממקצועות אחרים ,על מנת לעבור לטיפול מרחוק בצורה טובה: "אני מרגישה לפעמים שצריך לצאת מהקופסה להסתכל בתחומים אחרים, החוויה שלי היא שאנחנו נשארים באותה משבצת ושזה מקשה על התחום לעבור למדיה הזאתי". בנו סף, מספר מרואיינות התייחסו לאפשרות לשלב אמצעים ."טכנולוגיים גם בהמשך בטיפול הפרונטלי: "אין לי ספק שדברים יחזרו איתנו, כלים טכנולוגיים רוב המרואיינות טענו שיעדיפו ככלל לטפל בעתיד באופן פרונטלי: "ההעדפה הראשונית שלי היא תמיד פנים מול פנים", אך התייחסו גם לא פשרות להשתמש בפורמט של מענה טיפולי :מרחוק בעתיד במקרים מסוימים. לדוגמה, במצבים בהם מטופל לא מגיע לבית הספר מדי פעם "צריך לחשוב מה קורה עם ילד חולה. לי זה נראה דווקא חיובי לאפשר את המפגש הזה אתו... יש ילדים שיש להם חרדת בית ספר. זה גם מאפשר להגיע אליהם", או במקרים של מטופלים שלא יכולים כלל להיפגש מסיבות בריאותיות: "אנשים בבתי חולים שהם באמת מבודדים, לדוגמה ילדים עם סרטן שאין להם מערכת חיסונית". מעט מרואיינות התייחסו גם לאפשרות להמשיך את הטיפול בחופשים, כאשר בתי הספר סגורים: "עבודה בקיץ עם ילדי חינוך מיוחד, ש זה בדיוק הקטע שאנחנו דואגים שאין מי ששומר עליהם והם בסיכון אז אולי מפגשים שהמורה או ."המטפלת יכולים לעבוד בקיץ ולא חובה להגיע לבית הספר החוויה והלמידה מההשתלמות .חלק זה מבוסס בעיקר על המטלות אותן כתבו המשתתפות לפני ובסיום ההשתלמות ציפיות המשתתפות מההשתלמו ת רוב המטפלות כתבו במטלות הקדם כי הן מצפות לקבל כלים משמעותיים שיסייעו להן " :לקיים טיפול מוצלח מרחוק ,לתת כלים לעבודה מרחוק עם אוכלוסיות שונות, רעיונות שונים ה תמודדות עם התנגדות בטיפול מרחוק ולטיפול מרחוק. ובגדול לגרום לטיפול מרחוק שירגיש יותר טיפול ופחות מרחוק ". כמו כן, חלק מהמשתתפות העלו את הצורך במפגש קולגיאלי " :משמעותי אני מקווה כי בהשתלמות זו יהיה מפגש מפרה, מכיל, מארגן ויוצר, בו נוכל לשתף מחוויותינו בשנה האחרונה, ללמוד עוד ועוד ובעיקר להרגיש שייכות לקבוצה המיוחדת הזו של המטפלים/ת באמנויות ." למיד ה ותובנות 50 רוב המשתתפות ציינו כי קיבלו כלים פרקטיים לטיפול בהשתלמות, גם מבחינת שימוש " :באמצעים טכנולוגיים, וגם מבחינת שילוב האמנויות הרגשתי שהמפגשים מחדשים לי , נותנים לי כלים טכנולוגים חדשים ו שומרים לי על הכלים האמנותיים ". בנוסף, חלקן מתארות כלים שקיבלו המ" :סייעים ביצירת קשר ואינטימיות דרכים לחוות את המרחב הדינמי וחיבור והתרגשות משותפת דרך המסך בעזרת תנועה ". מלבד הכלים, חלק מהמטפלות התייחסו למפגש " :והשיח המשותף כגורם משמעותי שחוו בהשתלמות,עצם המפגש עם קבוצת אנשים ודיון פתוח העלאת ד י,למות ,הדהודים הרחיב אצל,י את הראייה תמך ועודד." :כמו כן, משתתפות רבות תיארו חשיבה טיפולית משמעותית שהתקיימה בהשתלמות "עבודת המיקוד והדיוק שלנו בקורס את עבודתנו בטיפול מרחוק, סייעה לי להבין יותר מונחים כגון סטינג בזום, קשר עם מטופלים והורים, בזמן קורונה ובכלל במפגש שאינו פרונטלי. להבין יותר את יתרונותיו וחסרונותיו ". בנוסף, חלק מן המשתתפות כתבו כי הידע התיאורטי שהועבר " :בהשתלמות היה להן משמעותי וסייע לחדד ולהמשיג את המענה הטיפולי מרחוק התבוננות תאורטית על דפוסי הקשר באמצעות מיקום התפתחותי על הציר של תלות- נפרדות בטיפול מרחו.ק .. ,התבוננות דרך הפריים הזה אפשרה לי לארגן ולהמשיג מצבים שונים בהם נתקלתי כולל דרכי התערבות." ניתן לשים לב גם להבדלים בתפיסת המטפלות את הטיפול מרחוק באמצעות השוואה בין מטלות שכתבו לפני ההשתלמות, לאלו שכתבו בסיומה. בשתי המטלות התבקשו המטפלות להגדיר מהו ט יפול מרחוק באמצעות אמנויות. בתשובותיהן של חלק מהמשתתפות היה ביטוי רב " :יותר במטלת הסיום לדברים שהמענה הטיפולי מרחוק מאפשר טיפול כזה דווקא יכול לאפשר ,יותר שיתוף פעולה ,שליטה מחויבות אצל חלק מהמטופלים." כמו כן, מטפלות רבות תיארו עליה בתחושות הביטחון והאמונה :שלהן בטיפול מרחוק ובעצמן כמטפלות מרחוק במטלת הסיום "בסיום הקורס ועם החזרה לעבודה, מרגישה כבר מיודדת יותר עם האפשרויות השונות של העבודה מרחוק, בעיקר בשל יצירת מסגרת ממשיגה והבנה רחבה יותר במהלך הקורס למה הוא טיפול מרחוק, כולל פירוט של החלקים השונים מהם מו רכב הטיפול." ביקורת והמלצות :חלק מהמשתתפות כתבו כי היו רוצות להעמיק יותר בתכנים שהועברו בהשתלמות " הייתה פה חשיבה משותפת והתגבשות של התחלה, אך אני חושבת שזה נושא שצריך עוד הרבה מאוד שיעורים וזמן כדי באמת להצליח להגיע להבנות תאורטיות עמוקות יותר ". כמו כן, מעט :משתתפות כתבו על תכנים שהיו חסרים לטעמן בהשתלמות והיו רוצות ללמוד עליהם יותר "ה ייתי שמחה א ם ההשתלמות הייתה נוגעת יותר בנושאים של התנגדויות בטיפול מרחוק. בנוסף , 51 הייתי שמחה להתייחס לכך שלא פעם יש חוויה של טיפול מרחוק, טיפול פרונטלי ושוב טיפול .מרחוק אני חושבת שמעברים אלו זקוקים להתייחסות מעמיקה." מעט משתתפות ציינו כי היו שמחות להתייחסות רבה יותר לעבודה בתוך המערכת הבית " :ספרית כמטפלת באמנויות מרחוק אני כן חושבת שצריך עוד להעמיק, לבחון את פן עבודת הצוות והתקשורת הרב-מקצועי בצוות שמתרחש באופן טבעי בבי ת הספר, נושא שגם לא דובר הרבה במהלך ההשתלמות ". כמו כן, מספר משתתפות ציינו כי היו שמחות למרחב שמאפשר " :הבאת דילמות והתלבטויות מהשטח לשיפור הייתי מציעה שיהיה יותר מקום להביא דילמות מהשטח ולהציע דרכי התמודדות ב טיפול מרחוק. לתת מרחב לחשיבה יצירתית ביחד." נושא נוסף שעלה הוא ההסברים הטכניים על שימוש בזום ובתוכנות שונות, כאשר מספר " :משתתפות ציינו כי היו זקוקות ליותר הדרכה בתחום זה חשבתי שיש מקום אולי לשיעור ראשון שיעסוק רק בלמידה הטכנית של הכרות עם הפונקציות השונות והשימושים השונים שניתן לעשות בזום. כולל ספרון הד רכה שייתן הסבר טכני ברור לכל דבר ". אחרות ציינו כי דווקא " :הרגישו פחות צורך בהדרכה מסוג זה והיו מעוניינות יותר להעמיק בתכנים אחרים ברור לי שאת הצד הטכני אני יכולה לרכוש לבד וחבל לי לבזבז את ההש ת למות על זה. מה שבהשתלמות באמת ציפיתי שבשלב מסויים נעשה תובנות ודברים לגבי הטיפול, ברמת הטיפול ולא ברמה הטכנית." אופני יישום בשטח :משתתפות רבות כתבו כי השתמשו בכלים שלמדו בהשתלמות בטיפולים שלהן, למשל "התעשרתי ברעיונות לעבודה עם תמונות, עיבוד תמונות בסלולרי. כמי שעובדת עם מתבגרים, אני נהנית להשתמש בזה." כמו כן, רבות תיארו כי העבירו תכנים מההשתלמות למודרכות שלהן או " :במסגרת מפגשים שנערכו במתי"אות במהלך ההשתלמות הכנתי פדלט לצוות המתי" א עם .קישורים: לפעילויות, אתרים, קבצים של משחקים, הפעלות ומאמרים בנושא טיפול מרחוק קיימתי כמה הדרכות לצוות המתי" א על השימוש בפדלט ועל אפשרויות של משחקים שונים והפעלות שונות מרחוק עם מתבגרים ." חלק מהמשתתפות כתבו כי לא הספיקו ליישם את הנלמד בהשתלמות כי חזרו במהרה למפגשים פרונטליים, אך מספר משתתפות ציינו כי השתמשו בכלים שנלמדו בהשתלמות גם " :במפגשים הפרונטליים יצא לי להכניס הרבה י.ותר את הטכנולוגיה לטיפול מקרוב .. ,בנוסף מחשבות על הסטינג ומשמעותו חודדו וליוו אותי בתקופה הזו, גם מבחינת המשמעות והגמישות שלו בטיפול מקרוב ". כמו כן, חלק מהמשתתפות התייחסו ליצירתיות והגמישות שסיגלו וסייעו " :להן בעבודתן בשטח הידע והבטחון בתפעול הטכנולוגי גב ר, האפשרויות שיש בי לגבי פעילויות 52 יצירתיות שניתן לעשות בטיפול מקוון גדלו, ו ל כן יש בי יותר גמישות ומשחקיות אל מול מצבים שונים שעולים בטיפול ."