הודעה לעיתונות

הכנסת דוברות הכנסת דובר הוועדה לזכויות הילד ירושלים, ז' בתשרי התשפ"ב 13 ספטמבר 2021 הודעה לעיתונות בשורה להגנה על קטינים: משרד המשפטים אישר כי אין מניעה שמשרדי ממשלה רבים נוספים יקבלו התראות בזמן אמת על עדכון המרשם הפלילי לגבי עובדיהם הוועדה לזכויות הילד, בראשות ח"כ מיכל שיר סגמן, קיימה היום (ב') דיון על קבלת מידע פלילי על מועסקים לשם הגנה על שלומם וביטחונם של קטינים. הוועדה דנה בחקיקה הקיימת בנושא, אופן יישומה, והצורך בחקיקה נוספת או כלים אחרים בכדי לוודא כי חשודים ומורשעים בעבירות הקשורות בקטינים אינם מועסקים בתפקידים אשר במגע עם קטינים. יו"ר הוועדה אמרה בפתח הדיון כי פגיעות מיניות בילדים כבר הפכו למכת מדינה, ויותר ויותר אנו שומעים על מקרים המתרחשים בסביבה הקרובה של הקטינים - במערכות החינוך, או השלטון המקומי, שאמורות להיות המוגנות ביותר עבור ילדינו. אנו מבקשים להבין כיצד ניתן לוודא כי אין עברייני מין בין כל העוסקים בסביבתם של הילדים. שני חוקים עמדו בבסיסו של הדיון: 1. החוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, אשר אוסר על רשימה ארוכה של מוסדות, ציבוריים ופרטיים, להעסיק מורשע בעבירת מין. החוק מחייב את המעסיקים לדרוש מכל מועמד לעבודה, שהוא גבר, להציג אישור ממשטרת ישראל שאין מניעה להעסקתו לפי החוק. 2. חוק המרשם הפלילי ותקנות השבים, אשר מאפשר לרשימה מצומצמת של זכאים לקבל מידע על אדם מהמרשם הפלילי, לרבות חקירות ותיקים מתנהלים בעניינו, ולא רק הרשעות. לשם הגנה על שלומם ובטחונים של קטינים, רשאים לקבל מידע זה, למשל, משרד החינוך לגבי עובדי חינוך, זרוע העבודה לגבי מעונות היום לפעוטות, ומשרד הרווחה לגבי משפחות אומנה ומסגרות לקטינים. בינואר 2019 אישרה הכנסת תיקון לחוק זה אשר מרחיב משמעותית את אפשרות הרשויות המקומיות לקבל מידע על מועסקיהן לפי חוק זה, אך כניסת התיקון לתוקף נדחתה לינואר 2022. נציגי משרד המשפטים התבקשו להתייחס לאפשרות של חיוב בדיקה עתית של המידע הפלילי. עו"ד נירית להב קניזו, ממחלקת ייעוץ וחקיקה הדגישה כי חוק המרשם הפלילי מאפשר קבלת מידע, אך לא מחייב זאת, והדבר יכול להיעשות גם בכל שלב של ההעסקה ולא רק בעת הקבלה לעבודה, לפי שיקול דעת הגופים שרשאים לבקש. עו"ד אביגיל סון פלדמן ממחלקת ייעוץ וחקיקה אמרה כי כיום החוק למניעת העסקה חל רק על מועמדים, אך יש תזכיר לתיקון החוק אשר בתהליכים מספר שנים, כי כל פעם מתווספים לו נושאים, ואחד התיקונים בו הוא אפשרות של בדיקה כל שנה ע"י המעסיק. דבר זה יגביר את הדרישה לאישורים באופן משמעותי, ועל כן ידרוש היערכות רבה מהמשרד לביטחון פנים. עוד ציינה עו"ד סון פלדמן כי בתזכיר החוק מוצע גם "סעיף הבייביסיטר" על פיו אדם יוכל לבקש ממי שבא להשגיח על ילדיו להציג אישור. רפ"ק רועי קראדי, ממדור מרשם פלילי במשטרת ישראל, מסר נתונים לגבי אישורים שהנפיקה המשטרה לפי חוק איסור העסקה: בשנת 2019 הופקו 234 אלף אישורים, והיו 13 מקרים של סירוב לאשר. בשנת 2020 הופקו 202 אלף אישורים וכן 13 מקרי סירוב, ועד כה ב-2021 הופקו 154 אלף אישורים והיו 24 מקרי סירוב. עו"ד לירון ספרד, משרד החינוך: אנחנו כמשרד רואים חשיבות עליונה להבטיח את שלומם של התלמידים ושל צוותי ההוראה במערכת. אנו בודקים מועמדים טרם כניסתם למערכת וכן מטפלים באירועים במהלך שירותו של עובד הוראה במערכת החינוך. יש את עובדי ההוראה שמועסקים ישירות ע"י המשרד, לרבות ממלאי המקום, ויש את עובדי ההוראה במערכת הלא רשמית, אם זה גני ילדים של המוכש"ר, או למשל חטיבות עליונות שמופעלות ע"י תאגידים או רשויות מקומיות – בהן העובדים נדרשים לאישור העסקה ממנכ"ל משרד החינוך ולכן אנו יכולים לבדוק גם אותם בבקשה לאישור. אנחנו יכולים לקבל מידע מהמרשם הפלילי, כך שאנו יודעים גם על חקירות, ואכן החוק לא כולל תיקים שנסגרו, אבל כבר היו מצבים שפנינו לפרקליטות או למשטרה, לעיין בתיק שנסגר, ועל סמך המידע בו בחרנו לנקוט בהליך משמעתי, לרבות סיום העסקה. מאז מארס 2019 יש לנו מערכת ממוחשבת שמקבלת התראות בזמן אמת מהמשטרה, וכל תעודות הזהות של העובדים נמצאות במערכת, וכל שינוי במרשם הפלילי של עובד "קופץ" לנו באותו היום או למחרת. אנו גם מקבלים לא רק התראה אלא גם את תמצית החשדות כדי שנוכל להבין בדיוק מה הצעדים הנדרשים במקרה. ויכוח התגלע במהלך הדיון בין עו"ד ספרד, לבין עו"ד יפית איצקוביץ', סגנית מנהל אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, באשר לאפשרות פיטורים על רקע אי התאמה של עובדי הוראה שלא הורשעו בפלילים. עו"ד איצקוביץ' טענה כי הדבר נבחן ע"י משרד המשפטים, ויש סמכות למשרד החינוך לפטר עובד על סמך ראיות בתיק, גם אם לא הורשע, בעוד עו"ד ספרד טען כי יש החלטת ממשלה אשר ספציפית החריגה את עובדי ההוראה מהאפשרות של פיטורי אי התאמה שכאלה. עו"ד ספרד נשאל ע"י יו"ר הוועדה מה סמכותם לגבי עובדי "המעטפת" במערכת החינוך – שרת, אב בית, נהג הסעות או רופא והשיב כי אלה לא מועסקים ע"י המשרד או בסמכות אישורו, אך המידע הזה מועבר לרשות המקומית שהיא המעסיק לרוב, וכי התיקון לחוק המרשם הפלילי אשר ייכנס לתוקף בקרוב ירחיב אפשרותם לברר את הדברים ולפעול. מירה סולומון, ממרכז השלטון המקומי, נשאלה האם השלטון המקומי אכן ערוך לכניסת התיקון לחוק לתוקף, והשיבה כי אין עדיין מוכנות מבחינת מערכת ממוחשבת שכן הדבר כרוך בהרבה ביורוקרטיה ותקציבים ב-257 הרשויות המקומיות השונות, אך הדבר לא ימנע מיועצים משפטיים ברשויות לבקש את המידע במסמכים מהמשטרה על פי הצורך. יו"ר הוועדה התרעמה והזכירה כי התיקון לחוק אושר כבר בשנת 2019 והרשויות כבר היו אמורות להיות ערוכות בנושא כה חשוב, ולא רק להיות בתהליכים. רפ"ק קראדי אמר כי כבר היום יש לרשויות מקומיות סמכויות לקבל מידע מסוים מהמרשם הפלילי, ושתי רשויות בלבד, חיפה ות"א, בחרו להתממשק מול המשטרה באופן מקוון, ומול יתר הרשויות יש מבוי סתום.... עו"ד איילת רזין בית אור, יועמ"ש איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, הבהירה: מה שאומר נציג המשטרה, במילים עדינות, זה שהשלטון המקומי פשוט לא רוצים לדעת, לקבל את המידע ולהתעסק בזה. כן אמרה עו"ד רזין בית אור: זה נושא פרוץ בו יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה וחמור מכך, ייתכן שיד שמאל יודעת ולא רשאית לעדכן את יד ימין. בתפרים האלה נופלים ילדים שנפגעים ע"י הסובבים אותם. מרכזי הסיוע מקבלים 13 אלף פניות חדשות מדי שנה ו-60% מהן זה על פגיעה מינית בילדות! אי אפשר להתעלם מזה, ואי אפשר יותר לשמוע משרדים אומרים שדברים בתהליכים. איך יכול להיות שיש מערכת במשרד החינוך והיא לא מועברת לכל משרדי הממשלה? איך יכול להיות שהטרדה מינית, או סחיטה באיומים ופגיעה פרטיות על רקע מיני אינן מוגדרות עבירות מין לפי החוקים הקיימים? יעל שרר, מנהלת הלובי למלחמה באלימות מינית: מדברים פה הרבה על הליכים מנהליים ומשמעתיים, אבל אלה באחריות המעסיק, ואם אדם מתפטר, ההליך נפסק. נהג הסעות שהטריד ילדים, יכול מחר להיות מדריך בחוג בגן, אם התפטר לפני שהסתיים ההליך משמעתי ואף אחד לא ידע לעולם. מאור צור, ראש דסק הפלילים בחדשות 13: אני מסקר הרבה את נושא עבירות המין והפגיעה בילדים. ילדים נפגעים על ימין ועל שמאל, ומערכות אכיפת החוק פעמים רבות לא יודעות מה לעשות עם תחומים אפורים, ואז זה יוצר מן אדישות כזו אצלם. לקטינים או מתלוננות בעבירות מין גם כך קשה להגיע ולהתלונן, אז אם הייתי צריך לפנטז על משהו, זו מערכת שברגע שמוגשת תלונה על אדם כזה, היא מגיעה למאגר שמיידע את כל הגופים השונים. זה קיים לחייבים בהוצאה לפועל שיודעים על כל רכוש, וזה קיים במשטרה כשהם עוקבים אחרי עבריין וכל דוח תנועה קופץ להם. המדינה חייבת להבין שברגע שהמידע אצלה היא חייבת לפתח את זה לטובת ההגנה על הקטינים. יו"ר הוועדה פנתה שוב לנציגי משרד המשפטים ושאלה איך יוצרים סיטואציה שהמשרדים והגופים מדברים זה עם זה ומעדכנים זה את זה? ואיך מטפלים בתחומים "אפורים" כמו מפעילי חוגים עצמאיים? עו"ד להב קניזו השיבה כי המערכת בזמן אמת במשרד החינוך הוקמה כפיילוט לבדוק היתכנות שלה והאם זה מענה מספק. הפיילוט הזה הסתיים זמן קצר בסמוך לפרוץ מגפת הקורונה אבל אין מניעה משפטית להרחיב אותו גם למשרדי ממשלה נוספים, כגון רווחה, בריאות, תרבות וכלכלה. משרדים אלה יכולים להתחיל בתהליך המחשובי מול משטרת ישראל. עוד ציינה כי הם כל הזמן לומדים ובוחנים את הנושא, מה דורש תיקון חקיקה חדש ומה אפשר להחיל תחת סמכויות המשרדים אשר כבר קיימים ומפקחים, ולכל תחום התשובה שונה. כך לנושא החוגים העצמאיים, לכאורה חוק איסור העסקה מספק תשובה, אך ייתכן שאפשר גם לבחון דברים במסגרת אחריות משרדי הממשלה על החינוך הבלתי פורמלי. יו"ר הוועדה, ח"כ מיכל שיר סגמן, סיכמה: אין היום קורת גג אחת אשר תפקידה לשמור ולהגן על ילדי ישראל בפני אנשים שעלולים לבוא איתם במגע. התשובות, גם אם מגיעות מאנשים אשר עוסקים בתחום ואכפת להם, פשוט אינן מספקות ונראה שברמת המדיניות תחום הפגיעות המיניות בילדים הופקר. הוועדה מבקשת לקבוע תאריך יעד להגשת תזכיר לתיקון חוק הגנה על הציבור מפני עבירות מין, וכן מבקשת כי לא תדחה עוד כנסתו לתוקף של התיקון לחוק המרשם הפלילי. הוועדה קוראת לתקן את חוק הטרדה מינית כך שעבירות מתוקפו לא יטופלו משמעתית בתוך הארגון/ על ידי המעסיק, אלא יחייבו פתיחת הליך פלילי – שיבוא לידי ביטוי על ידי רישום פלילי, בעת גיוס אדם לעבודה אחרת. הוועדה קוראת להרחיב את בדיקת הרישום הפלילי על מועסקים על ידי קידום תיקון לחוק מניעת העסקת עברייני מין שיכלול דרישה לאישור עתי. הוועדה קוראת לאפשר פיטורי אי התאמה, בנסיבות מתאימות, של עובדי הוראה ועובדי מעטפת במערכת החינוך. הוועדה שמעה בדאגה את הודעת נציגת המרכז לשלטון מקומי על כך שמרבית הרשויות המקומיות לא תהיינה מוכנות להפעיל את חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים והתיקונים העקיפים לחוק הרשויות המקומיות. הוועדה קוראת להרחיב את סמכות הרשויות המקומיות לקבל מידע ביחס לעובדים תחתם ונותני שירותים שונים. לינק לתמונות מותרות בשימוש מהדיון (קרדיט: דוברות הכנסת – נועם מושקוביץ): https://photos.app.goo.gl/Y2ZHpkhj4t69xeYZ8