חומר רקע
11 ספטמבר 2021
לכבוד
חה"כ אפרת רייטן -יו"ר
וועדת העבודה והרווחה
כנסת ישראל
הנדון – עמדת עמותת נגישות ישראל לטיוטת הצעת תיקון תקנות נגישות השרות לעניין פטור מתור
עמותת נגישות ישראל מובילה את הנגישות בישראל מאז 1999 במודעות, תהליכי חקיקה ותקנות והטמעה לכל סוגי המוגבלויות ובכל תחומי החיים.
לעמותה ניסיון אדיר ישראלי ובינלאומי בתאוריה, בחקיקה וביישום בשטח.
כרקע חשוב לקרוא את המסמך שהוכן לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בעניין כרקע להכנת טיוטת תקנות אלה – מצ"ב למטה
לעניין טיוטת הצעת תיקון תקנות נגישות השרות לעניין פטור מתור - כבר היום זה לא עובד - חשוב הדגיש שמאז 2014 יש ניסיון להטמיע את התקנה לפטור מתור – וכבר בוודאות ניתן לראות הלכה למעשה את הקשיים הרבים ליישום. מעבר ליישום תקנה זו גוררת אי נעימות רבה למבקשים הזכאים, לקשיי יישום בשטח ולפגיעה מהותית בקבלת אנשים עם מוגבלות בחברה – יצירת התנגדות.
בשורה התחתונה – בדובר בהצעת תיקון פופוליסטית שבמקום לעשות טוב תגרם לנזק אדיר. (כך זה גם קרה בחניות נכים – מי שסובל זה ליבת הזכאים האמיתיים)
הגדלת כמות הזכאים למעט מקרים מיוחדים של מוגבלויות שבאמת אינה מאפשרת להמתין בתור (שכליות, נפשיות ואחרות במשורה ) תהיה טעות חמורה וכואבת.
חשוב להזכיר שבמיוחד בתקנות נגישות השרות נותני שרות נדרשים להציב עמדות ישיבה להמתנה נגישות בדיוק למטרה זו לאפשר המתנה בתור למוגבלויות ניידות, מחלות, קשישים, ראייה)
תמיד זכותו של ארגון לתת שרות נוסף לפי שיקול דעתו.
לכן נגישות ישראל מתנגדת בתוקף להגדלת קהלי הזכאי באופן כה גורף המוצע בטיוטה.
מה כן –
בכל מקרה גם ללא הגדלת כמות הזכאים נדרש לתקן את תקנה 13 – מתן שרות לא המתנה בתור באופן הבא:
במקום המחויב למתן פטור מתור – לשים שלט עם נוהל כיצד לממש את הזכאות – למי נגישים ומבקשים?
לאפשר בתקנות פתיחת עמדת שרות / קופה לזכאי פטור מתור כך שזה לא יחשב כאפליה.
גם כאשר יש מערכת / עמדה / יישום לקביעת תור מראש – לאפשר נוהל ודרך לתאום פטור מתור באופן שאינו טכנולוגי ולפרסם לציבור.
להגדיר שהזכאי – בעל התעודה חייב להיות בתור לצורך קבלת הפטור.
להגדיר מה קורה שהזכאי מגיע עם מלווים – לדוגמא להופעה, פסטיבל, מסעדה. קולנוע
להגדיר מה קורה בעסקים קטנים – המאפיה, המכולת, מזון מהיר
להגדיר מה קורה בעסקי מסחר עם קופות ללא אזורי המתנה – כגון סופרמרקטים, קמעונאיות / מסחריות.
לסיכום
אנחנו ממליצים לעשות חשיבה מחדש ולעדכן את גרסת התקנה לפטור מתור ברוח זה.
בכבוד רב
יובל וגנר, יו"ר
עמותת נגישות ישראל
העתק –
נציבת שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות -דינה דומיניץ
היועץ המשפטי לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות – עו"ד ערן טמיר
23 ינואר 2020
עמדת עמותת נגישות ישראל
לעניין הצעת הרביזיה להרחבת כמות הזכאים לפטור מתור
טיוטת תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות) (תיקון)-2020.
רקע
בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות) קבועה תקנה 13 לעניין מתן שירות בלא המתנה בתור.
כיום לפי סעיף זה, זכאי לפטור מהמתנה בתור מי שמשתייך לאחת מהקבוצות הבאות ומחזיק בתעודה המעידה על הזכאות:
-ילדים (עד גיל 18) עם מוגבלות שכלית או נפשית, לרבות ילדים שמוגבלותם בספקטרום האוטיסטי;
-אנשים מעל גיל 18 עם מוגבלות שכלית, נפשית או מוגבלות בספקטרום האוטיסטי, שנקבעה להם נכות רפואית בשיעור 50% או יותר, לפי חוק הביטוח הלאומי או לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום).
הפטור ניתן כאשר השירות ניתן לפי תור הנוצר במקום מתן השירות, ולא ניתן כאשר התור תואם מראש או כאשר ההמתנה לקבלת השירות היא בישיבה במכונית.
בעת התקנת התקנות הרעיון היה שקהל הזכאים להטבה זו יהיה מינימאלי, ורק אלה שמוגבלותם אינה מאפשרת המתנה בתור במקום עם הרבה אנשים. לכל היתר מוגבלויות השמיעה, הראייה והניידות – הוגדרו אזורי המתנה נגישים ועמדות שרות נגישות כך שאין לאוכלוסיות אלה מניעה להמתין בתור כמו כולם.
בשנים שחלפו מאז הותקנו התקנות התבררו לגישתנו מספר דברים:
הזכאים מתקשים לממש את זכאותם–מדובר במצב לא נעים שבו על הזכאי לעקוף את התור ולפני כל הממתינים בתור להציג את התעודה המזכה ולבקש פטור מתור.
נוצרו מצבים בהם יש ריבוי מבקשי פטור מתור והקהל הרחב מביע תרעומת וכעסים במצבים אלה.
קשישים מעל גיל 80 זכאים לפטור מתור.
נשים בהריון זכאיות לפטור מתור.
נכנסו טכנולוגיות להזמנת תור מראש (הטכנולוגיות נגישות)
עיתוי הצעת התיקון עפ"י משרד המשפטים
לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות הגיעו פניות, כי מעבר לזכאים המנויים בתקנה ישנם אנשים רבים עם מוגבלות שזקוקים לפטור מתור משום הקושי הפיזי הנלווה להמתנה בתור. בהעדר תעודה שמציינת במפורש את זכאותם לכך הם אינם מקבלים מענה לצורך שלהם מנותני השירות.
התייחסות העמותה להצעת משרד המשפטים לרביזיה בתקנת פטור מתור
כמענה לפניות אלה הנציבות מציעה רביזיה לפיה יוספו לרשימת הזכאים הקבוצות הבאות:
ילדים שמקבלים קצבת ילד נכה;
אנשים עם מוגבלות כלשהי שנקבעה להם נכות רפואית מעל 50% לפי חוק הביטוח הלאומי או חוק הנכים (תגמולים ושיקום);
אנשים שמקבלים קצבת שירותים רפואיים או זכאים לקצבת סיעוד ומי שעונים לתנאים דומים לפי חוקי השיקום במשרד הביטחון;
ניצולי שואה המוכרים על ידי הרשות לזכויות ניצולי שואה;
בנוסף הנוסח יתוקן כך שמחזיקי תעודת עיוור יוכלו לעשות שימוש בתעודה זו במקום בתעודת הנכה המונפקת על ידי הביטוח הלאומי.
גודל קהל המטרה
ספק אם בכלל נבדק גודל קהל המטרה שמוצע לכלול ברביזיה זו והאם הופקו לקחים ומסקנות מהניסיון ומהשטח. כתוצאה מהתיקון יוגדל קהל המטרה באופן מהותי מעצם הגדרת הזכאות לפטור מתור לכל מי שנקבעה לו נכות רפואית מעל 50% וזה איננו מתקבל על הדעת.
הפקת לקחים ניתן ללמוד מהתיקון לגבי חניות נכים בסמוך לבית אשר הגדיר את מספר אחוזי הנכות הנדרשים לשם כך כאחוז גבוה (בקריטריון הראשון % 90 ) אולם גם בהגדרה זו הרשויות מדווחות על כמות אדירה של פונים, שרבים מהם אינם זקוקים באמת. לו היו מגדירים את הנכות כנכות בניידות התמונה הייתה שונה.
כדוגמא נוספת יש לציין את חניות הנכים באופן כללי. בעבר חניות אלה יועדו לנעזרים בכיסאות גלגלים ועזרים אחרים וכן לעיוורים. עם השנים הזכאות הורחבה עד שנכון ל -2020 נוצר מצב שאין חניה לזכאים. בישראל מעל 200,000 תווי חניה, קצב הגידול רק עולה, וכבר עכשיו אלה הזקוקים באמת לחניות נכים מוצאים את עצמם בבעיית נגישות ממשית.
הדוגמאות הנ"ל מדגימות כי לא מופקות מסקנות מניסיון ומהשטח והן אינן יחידות:
בעבר היה תור מיוחד לאנשים עם מוגבלות באגף הרישוי -כוונה טובה שעד מהרה הפכה לתור הארוך ביותר במקום.
בטרמינל 3 יש עמדת נעזרים, קצב הגידול והביקוש רק עולה, וגם שם כבר נוצרים תורים וזמני המתנה ארוכים.
בטרמינל היתרו בלונדון - ביטלו לגמרי את הפטור מתור כי זה יצא משליטה.
בבחירות לכנסת בקלפיות הנגישות נוצרו תורים ארוכים וזמני המתנה ארוכים לאלה שללא מוגבלות ונוצרו חיכוכים מאוד לא נעימים בלשון המעטה.
הקפדה על נוכחות הזכאי
התקנה אמנם קובעת כי הפטור יינתן "לבקשת אדם עם מוגבלות הזכאי לכך או אדם המלווה אותו" אך לא ברור מכך לחלוטין כי על הזכאי להיות נוכח במקום ולא די לדוגמא בבקשת בן משפחה או מי שמטפל בו או מלווה אותו בד"כ. כדי למנוע ניצול לרעה של ההטבה ולתת לנותני השירות הנחייה ברורה, יש לדרוש במפורש נוכחות של הזכאי במקום מתן השירות, ולהתנות את מתן הפטור בנוכחותו בלבד. לשם כך מוצע להוסיף בתקנה 13(א) כך:
"בתקנת משנה (א), במקום הקטע החל במילים "לבקשת אדם עם מוגבלות" ועד לסופה יבוא "לבקשת אדם עם מוגבלות הזכאי לכך לפי תקנת משנה (א2) או אדם המלווה אותו ובתנאי שהזכאי נמצא אתו במקום, ורשאי האחראי לדרוש מן האדם עם המוגבלות הצגת תעודה המציינת את זכאותו להתאמה זו."
תקנת נגישות שקשה ליישמה בשטח
הרחבת אוכלוסיית הזכאים מצד אחד ואי מתן פתרונות טובים ליישום הפטורים בשטח מצד שני, יעצימו את הקושי הרב שכבר קיים היום. מצד אחד כאשר יש תור, הזכאים נמצאים במצב לא נעים בהחלט לבקש את הפטור מתור. מצד שני הציבור אינו מאמין לכל מי שמציג תעודה ואינו באמת יודע שאכן התעודה של הזכאי ולא מנוצל על ידי בני משפחה.
החקיקה עקב סעיפי איסור הפליה מקשה על פתיחת תור ייעוד לזכאי פטור מתור, ולכן גם נותני השרות מתקשים בזמן אמת לאפשר פטור מתור. צריך להבין, שכבר עכשיו הסעיף הזה מאוד בעייתי ליישום.
יתרה מזו, אנחנו חוששים שבדומה למה שקרה עם חניות הנכים, הרחבת קבוצות הזכאים תפגע באלו שבאמת זקוקים להטבה. צריך לזכור שלא בכדי נקבעו אזורי המתנה כחובה במקומות נותני שרות למעט קופות מסחר.
בנוסף, מה קורה במצב של ריבוי זכאי פטור מתור בתוך קבוצת זכאים מסוימת? (המחוקק קבע סדרי עדיפויות בין סוגי הפטורים לקבוצות השונות- קשיש, אישה בהריון ואנשים עם מוגבלות אבל הקושי בתוך הקבוצות נשאר) האם עכשיו הם כן יוכלו להמתין?
טכנולוגיה – אולי זה הפתרון
היום יותר ויותר גופים מכניסים מערכות טכנולוגיות לתאום תורים מראש בלבד. באתרי אינטרנט, אפליקציות ומכשירים אוטומטים – כולם נגישים לשימוש. ניהול שכזה, אם ניתן היה לחייבו כדבר שבשגרה במקומות המתאימים, מייתר את הצורך בתקנת הפטור, כי כולם ובכלל זה זכאי הפטור מתור יתאמו מראש.
אחת הדרכים שעשויה לקדם הוגנות ושקיפות היא פתרון טכנולוגי שלפיו מי שמגיע למקום השירות (במקום שזה מתאפשר) מסווג את עצמו כאדם עם מוגבלות/אזרח ותיק/אישה בהריון/רגיל/מוזמן תור מראש (בדומה חלקית למה שקיים לדוגמא בסניפי הדואר), והמערכת שתהיה מותאמת ומתוכנתת מראש תדאג לסדר את התור תוך קביעת העדיפויות הרלבנטיות. כלומר, המערכת צריכה להיות דינמית (לפי הנכנסים להמתנה בכל עת) אבל יחד עם זאת, לא צריכה לפגוע בציבור הכללי כך שההמתנה של "רגיל" תהיה גם היא סבירה. נותן השירות יוכל כמובן לבקש לראות תעודה.
אפשר לחשוב על פתרון רחב יותר שיכלול מאגר של הזכאים לפטור מתור, שיתקשר עם מערכת כנ"ל וניתן יהיה באמצעות זיהוי להיכנס לתור הנכון, דבר שיכול לייתר ברוב המקרים הצגת תעודה.
מובן שהכנסת מערכת ובוודאי ניהול מאגר כרוכים בתכנון ותקצוב אבל יש סיכוי שישיג תוצאות טובות יותר לכולם.
מהלך שעלול להסב יותר נזק מתועלת
ההרחבה בהטבות רצופה בכוונות טובות, אבל כאן לדעתנו הכתובת על הקיר, והנזק הצפוי ללא פתרונות נלווים נכונים, יהיה גדול מהתועלת. לחזור לאחור זו משימה בלתי אפשרית.
ידוע וגם הוכח במחקרים העוסקים בניהול תורים, כי ברגע שהממתינים בתור חשים שהתור מתנהל באופן לא הוגן, רמת הסבלנות שלהם יורדת. כתוצאה מכך, סדר התור עלול להשתבש וכל הכוונות הטובות ילכו לטמיון. לכן לחשש באשר להצפה הצפויה יש בסיס ואם התור לא יתנהל באופן הוגן ושקוף, הציבור על כל גווניו יתמרמר וייווצר כעס כנגד אוכלוסיית הזכאים.
מכל הסיבות המפורטות לעיל, עמותת נגישות ישראל מתנגדת נחרצות לעדכון זה בתקנות נגישות לשרות.
ואם התיקון ייצא בכל זאת לדרך אנו מבקשים להמליץ כמה המלצות–
להגביל משמעותית את הגדרת הזכאות – ולבדוק מה הכמות של הזכאים העונים להגדרה. שלא בדומה לחניות נכים ליד הבית הדורשת % 90 נכות (כאמור אם הייתה נקבעת נכות בניידות זה היה מצמצם באופן ניכר ונכון את הקבוצה) ולהקפיד שיהיה רק בנוכחות הזכאי, כנדרש בתיקון.
לדרוש במפורש נוכחות של הזכאי במקום מתן השירות, ולהתנות את מתן הפטור בנוכחותו בלבד.
להגדיר בתקנות כיצד נותן שרות צריך לפעול בדיוק – כיצד להציע פטור מתור וכיצד לבצעו הלכה למעשה.
לאשר יצירת תורים ייעודים לפטור מתור על מנת למנוע פגיעה בקהל הרגיל.
להתייחס למצב שבו מגיעים הרבה לקוחות עם תעודת פטור מתור, האם ניתן לפתוח עמדת שרות או קופה נוספת רק לטובת אלה עם התעודות מבלי שזה יחשב להפליה ואם יש צורך, לקבוע במפורש כי תור ייעודי או עמדה נוספת אד הוק לא ייחשבו כהפליה אלא כניהול תור באופן מיטבי.
לשקול להתייחס לשאלת הקדימות כאשר הזכאי מגיע עם קבוצת אנשים. האם כל הקבוצה זכאית לעקוף את התור? התייחסות שאלה העקרונית היתה עוזרת לדילמות המתעוררות בשטח.
לקבוע איפה חובה לשים שילוט ומה הנוסח הראוי, על מנת שהנושא יהיה גלוי ,שקוף והוגן גם לזכאים וגם לציבור הכללי הממתין בתור.
להתייחס למצב שמתאפשר היום לזימון תור מראש באמצעים טכנולוגים, שמייתר באותם מקרים את הצורך בפטור מתור ולשקול האם לייצר הנחיות מיוחדות למערכות הזמנת תורים אלה.
להבחין בין מקומות שבהם יש אזור המתנה לכאלה שלא.
להבחין ממקומות שלא ניתן לבקש בהם פטור מתור כלל. כגון תורים בכניסות לאירועים שונים, לדוגמא אצטדיון, מופע, פסטיבל או אולם תרבות.
המלצתנו להוריד מסדר היום הצעה זו.
להתייחסויותיך בכבוד רב
יובל וגנר,
מייסד, נשיא עמותת נגישות ישראל