חומר רקע

י"ג בתשרי תשפ״ב 19/09/2021 לכבוד ח"כ שרן השכל יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת הנדון :מערכת ה חינוך בימי קורונה– גישת בריאות הציבור ,שלום רב ממשלת ישראל מתמודדת באומץ ובנחישות עם המשך משבר הקורונה, תוך חתירה מתמדת למצוא את הדרך "הנכונה להמשיך בחיים ולהציל חיים, בגישת "חיים עם הקורונה תוך שילוב של מספר אסטרטגיות לקידום בריאות ומניעת תחלואה , כפי שהמליצו רופאי בריאות הציבור מאז פרוץ המגפה .האסטרטג יה צריכה להיגזר מתוך הבנה שהקורונה כאן כדי להישאר, וכך גם איומים בריאותיים אחרים, ,ולכן יש לחתור לפתרונות ארוכי טווח .שתועלתם רבה צודק ראש הממשלה בהצהרותיו כי המדיניות הנוכחית של בידודים במערכת החינוך אינ ה בת-קיימא , ו טוב ש היא .נבחנת מחדש בימים אלו ברצוננו להצביע בפני הכנסת והממשלה על עקרונות מקצועיים ש לאורם יש לפעול בעת קבלת ההחלטות לגבי ניהול .מערכת החינוך בעת הזאת בעוד שמניעת תחלואה היא אבן יסוד בבריאות הציבור, הגיע הזמן להשתחרר מהאשליה של "אפס הדבקה". אנו נמצאים במגפה עולמית שתימשך עוד זמן רב. בכל עת תתכן הופעת וריאנטים חדשים, שגם אם נעכבם, יחדרו בסוף לישראל. במקום להילחם בניסיון לעצור לחלוטין הדבקה, יש להגדיר מטרות ריאליות ולהתמיד בהן , תוך תפיסה רחבה של בריאות הציבור הכוללת היבטים פיזיים, נפשיים וחברתיים . המטרה המרכזית בעת הזו חייבת להתרכז ב מניעת תמותה ותחלואה קשה תוך המשך שגרת חיים מותאמת לנסיבות .לשם כך יש לרכז את המאמץ בהגנה על האוכלוס י ש יה בסיכון לתחלואת קורונה קשה ולתמותה ב מניעת תחלואה, בו מתן מענה הוליסטי ל כלל תחומי בריאות הציבור, גם א לו ש אינם קורונה . אמצעי עיקרי הוא השקעת כל מאמץ בהעלאת הכיסוי החיסוני (כולל מנה שלישית) בקרב האוכלוס י יה בסיכון, בעיקר אנשים מעל גיל50 . אנו ממליצים לגבש ,תכנית סדורה, מנוהלת ומתוקצבת ,עם יעדים מוגדרים ה מותאמת לאוכלוסיות מגוונות ורגישה למצב החברתי-כלכלי , תוך היעזרות ב אנשי מקצוע.מקדמי בריאות קהילתיים יש לבחון לע ומק השימוש בכלי של מפגש רפואי אישי, בירור החסמים להתחסנות ומתן מענה להם, ומנגנון החתמה על אי- ,הסכמה לקבלת החיסון .כלי שיעילותו בהעלאת הכיסוי החיסוני הוכחה באוכלוסיות עובדי בריאות ובצה"ל זאת בצד מניעת התקהלויות בעלות סיכון גבוה להדבקה, עידוד עטיית מסכות ו שמירה על היגיינה אישית, בידוד חולים, ניטור אפידמיולוגי ומולקולרי וחיזוק מערך בריאות הציבור במובנו הרחב. מערך זה כולל, מעבר לשירותי הרפואה בבתי החולים וקופות החולים, גם את שירותי בריאות הציבור במטה ובלשכות הבריאות , הקמת יחידות בריאות ברשויות המקומיות , מינו י והכשרת מקדמי בריאות שירכזו את נושא קידום הבריאות בכלל ואת כל הקשור ,בקורונה בפרט .בבתי הספר ובארגונים גדולים המשך הפעלת מערכת החינוך צרי ך לקבל תעדוף גבוה, לאור חיוניותה לרווחת הילדים ולהמשך שגרת החיים ,הלאומית גם אם צריך לשם כך להגביל יותר בתחומים אחרים. למשל, בהתאם להמלצת קבינט המומחים, מומלץ לצמצם משמעותית התקהלויות המוניות מסוכנות בחללים סגורים כדוגמת שמחות המותרות כיום בהיקף של400 איש. אירועים חברתיים אלו כרוכים במגע הדוק והתו הירוק אינ .ו מספק הגנה מלאה, תוך צריכת בדיקות מרובות בבתי הספר יש צורך מיידי ב מינוי מקד מי בריאות והכשרתם בכל מוסד חינוכי . לו הייתה היום אחות בית ספר כחלק מהצוות החינוכי , ,כפי שהיה נהוג בעבר היתה לנו יכולת טובה הרבה יותר לנהל בצורה מושכלת חינוך בימי קורונה ויש צורך לגבש תכנית ארוכת טווח להחזרת שירות הבריאות התלמיד . גם במציאות הנוכחית מקדם בריאות קבוע,, שניתן למנות באופן מיידי יכול לתת מענה למורים, להור ים ולתלמידים, לוודא יישום הנחיות ,)הבריאות (לא רק קורונה להסביר, ללמד ו ,לקדם בריאות, לרכז מידע אפידמיולוגי ו .לעודד התחסנות משבר הקורונה ודו"ח ה- OECD שפורסם לאחרונה מספק ים עדות נוספת לצפיפות הגבוהה במערכת החינוך בישראל, .שיש לה השלכות חינוכיות ובריאותיות שליליות צריך לנקוט היום בצעדים שיהוו הבסיס ל תכנית ארוכת .טווח לצמצום הצפיפות, למען שגשוג הילדים והחברה ,בכל בית ספר ,מקדם הבריאות, בשיתוף עם הנהלת בית הספר והצוות החינכי יכתבו תכנית קידום בריאות בית ספרית , המשלבת, בנוסף להטמעת אורח חיים בריא , היבטים ייחודיים של הקורונה, בדגש על היערכות בית ספרית של מעבר מלמידה רגילה ללמידה במצב של תחלואה י י שובית ובית ספרית מוגברות, בהתאם לצבע בית הספר או .קריטריונים אחרים ילדים ואוכלוסייה צעירה ובריאה אינם אלה ש בסיכון גבוה.לתחלואת קורונה קשה ולתמותה בוודאי יש צורך במניעת תחלואה גם באוכלוס י יה זאת, אך באופן מושכל ,המתחשב גם בהיבטים הנפשיים והרגשיים ובהתייחס לצורך בצמצום פערים. יש צורך בהסברה יעילה אודות סכנות "מסיבות הדבקה" ל בריאות הילדים. יש להעריך על בסיס נתונים את העלות והתועלת הבריאותית והכלכלית של מדיניות התו הירוק כלפי ילדים מתחת לגיל12 . ישנם כלים שונים המאפשרים מניעת תחלואה בילדים, אשר לא מופעלים מספיק :כעת בצורה כוללנית 1) שילוב הוראה מחוץ לכיתת הלימוד באוויר הפתוח , אוורור ה כיתה ולימוד בקבוצות קטנות יותר , כמו גם .שמירה על מקום קבוע בכיתה ניתן למפות ולהיעזר בא זורים מתאימים ללמידה מחוץ לבתי הספר, לרבות בטבע ובאתרי תרבות. יש לבחון באופן מקצועי וסדור את אוורור בתי הספר ולהשקיע בתשתיות כדוגמת .מסננים פעולות אלו חשובות גם להמשך והשקעה בהן היא השקעה ארוכת טווח בילדים. 2) שינוי המדיניות הנוכחית של בידוד אוטומטי של כל ילדי הכיתה בעת אבחון מקרה בודד ושל שליחת .ההורים להתמודד באופן פרטני עם הצורך בבדיקה מדיניות זאת אינה עולה בקנה אחד עם המטרה של מניעת תחלואה קשה ותמותה, ואינ ה .בת קיימא הבדיקות צריכות להתבצע ככלל באופן מאורגן בבית הספר או בקהילה ., תוך הערכת מצב כיתתית ובית ספרית נתונים בארץ ובעולם מלמדים כי בפעמים רבות יש מקרה בודד בכיתה ללא מקרים נוספים .השיטה שבה כל הורה וילד נשלח ים להתמודד עצמאית עם הצורך בבדיקות ובידודים אי נה יעילה וגורמת לפגיעה בריאות ית ,רגשית ,כלכלית וחינוכית בילדים ובמשפחות, תוך תועלת זניחה להגנה על בריאות הציבור. יש צורך לשלב גישה קהילתית-קבוצתית : בכל מקרה ה מאובחן בכיתת לימוד ,ניתן לרכז תוך זמן קצר בדיקה מהירה לילדי הכיתה ולצוות החינוכי , בבית הספר . רק מי ש יי מצא חיובי יישלח לבידוד . יתר המגעים ,, שיימצאו שליליים בבדיקה ראשונה יונחו לצמצם מגע עם אוכלוסיה בסיכון גבוה, בפרט כזאת שלא התחסנה, אך חייבים .בבידוד בהתאם לתוצאות הבדיקה המהירה ניתן לקבל החלטה קהילתית: אם כל המגעים שליליים ניתן להמשיך כרגיל; אם חלקם .חיוביים יש לשקול, בהתייעצות עם לשכת הבריאות, האם נדרשות מגבלות ספציפיות גם על השליליים יש לבצע הערכה מדעית מלווה של מסלולים שונים לבדיקות ולהחלטות , תוך התאמה לצרכים של קהילות .שונות 3) תוכנית "מגן חינוך" באזורים בסיכון גבוה יכולה אף היא לתרום ויש להמשיך ולבחון את תוצאותיה. את התכנית יש לבסס על עקרונות מדעיים תוך הערכה מלווה של מסלולים שונים. לאור הסגוליות הגבוהה של בדיקות האנטיגן, יש לבחון האם נדרש אימותPCR .בכל המקרים כל תכנית חייבת להיות מלווה ב חינוך לבריאות בדבר הצורך של ילדים ואנשי צוות סימפטו מטיים .להישאר בבית, גם אם חוסנו וגם אם נבדקו בידוד חולים .הוא אבן יסוד של צמצום תחלואה מידבקת, ספורדית ומגפתית לא ניתן לחכות לתוצאות פיילוט הכיתה הירוקה ויש להחיל מודל זה מייד לאחר חג הסוכות. אין הכרח בבדיקות יומיות, גישה שיהיה קשה מאוד לשמר לאורך זמן ובכל מקום. מדיניות זאת היתה נדרשת לו המטרה היתה אפס הדבקה. במצב הנוכחי ניתן להסתפק בבדיקה מהירה אחת של כל הכיתה ולאחר מכן, תוך הפעלת שיקול דעת אפידמיולוגי, לשקו ל הצורך בבדיקות נוספות. ניתן לתקף את הגישה באמצעות מעקב, תיעוד וניתוח הממצאים משיטות בדיקות שונות .במוסדות שונים, לפי הזמינות והיכולת כל תכנית צריכה לקחת בחשבון פערים והבדלים בין אוכלוסיות. המצב הקיים בו לצורך הבדיקה נדרש בפועל רכב פרטי, פוגעת באוכלוסיות מעוטות יכולת. הנתונים על כמות הילדים המבצעים את שתי הבדיקות הנדרשות לצורך קיצור הבידוד אינם מעודדים. כאמור, יש צורך להנגיש את הבדיקות לילדים. במבט יותר רחב יש לשקול מחדש הצורך בשתי בדיקותPCR לצורך יציאה מבידוד ולבחון שילוב של ב .דיקת אנטיגן כחלופה לבדיקה הראשונה ,לסיכום ראוי לקדם פתרונות נוספים :שיכולים לסייע בהתמודדות עם משבר הקורונה במערכת החינוך הנגשת חיסונים לצוותים ולילדים , מתן מענה מקצועי לסוגיית האוורור, עידוד פתרונות המאפשרים למידה בחוץ ולמידה בקבוצות קטנות, מענה חינוכ י לילדים הנמצאים בביתם, השקעה במענה בריאותי , חינוכי ונפשי לילדים כחלק .משיקום .נשמח להציג את תפיסתנו בקבינט קורונה או בכל פורום רלוונטי מתאים ,חג שמח ,'פרופ' נדב דוידוביץ ,פרופ' רחלי דנקנר,פרופ' חגי לוין ,פרופ' אורלי מנור, פרופ' אורה פלטיאל ,ד"ר ערן קופל ד"ר אסנת קידר :העתק ח"כ נפתלי בנט , ראש ממשלת ישראל ח"כ יפעת שאשא ביטון, שרת החינוך ניצן הורוביץ, שר הבריאות פרופ' נחמן אש, מנכ"ל משרד הבריאות ד"ר שרון אלרעי-פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור פרופ' סלמ ן זרקא, ממונ "ה על תכנית "מגן ישראל ,יגאל סלוביק מנכ"ל משרד החינוך חברי הוועדה