חומר רקע
תמונת מצב
אי הביטחון התזונתי בישראל
,דו"ח אי ביטחון תזונתי אוגוסט2021, ארגון לתת
אחת מכל חמש משפחות ואחד מכל שלושה ילדים חיים באי ביטחון תזונתי
ביטחון תזונתי מוגדר כמצב בו לכל בני האדם יש
כל העת , נגישות סדירה, פיזית וכלכלית, לכמות מספקת של מזון בריא
ומזין, המתאים להעדפותיהם וצרכיהם התזונתיים, ומאפשר קיום חיים פעילים ובריאים .אי ביטחון תזונתי הינו הסמ מן
החמור ביותר של העוני, המתבטא בהיעדר יכולת כלכלית ונגישות לתזונה בסיסית הנדרשת לקיום מאוזן ותקין
(ארגון המזון
.)והחקלאות של האו"ם
מגפת הקורונה גרמה למשבר בריאותי וכלכלי בחברה הישראלית, ולפגיעה מוגברת במשפחות החיות באי ביטחון
.תזונתי
השהייה הרציפה בבתים (כתוצאה
מ סגרים, חופשים ללא מסגרות וקייטנות, תקופת החגים וסגירת מערכת החינוך) השפיעה
על התגברות הצור ך במזון של משקי הבית, שחלקם חוו פגיעה תעסוקתית
והתקשו
לכסות את הוצאותיהם. מצב זה הביא
להידרדרות ולמצוקה כלכלית של משפחות רבות אשר נאלצו לוותר או לצמצם במזון, חלקן לראשונה בחייהן וחלקן בתדירות
גבוהה יותר
מאי פעם
. התפרצות מגפת הקורונה והתפתחות המשבר הכלכלי ג רמו לעלייה
ניכרת
בפניות לסיוע מעמותות
המזון, וזעקת אלו החיים באי ביטחון תזונתי החלה להישמע באמצעי התקשורת ובמדיה החברתית.
על פי ההערכה של ארגון לתת1
, המבוססת על סקר שהועבר
בחודשים יולי-
אוגוסט2021, אנו ניצבים בפני מציאות מדאיגה .
000
,
633
2 (
21.8%
)
משפחות חיות באי ביטחון תזונתי, מעל חמישית מהמשפחות בישראל. מתוכן000
,
292
(
10.1%
) חיות
באי ביטחון תזונתי חמור ,. כמו כן000
774,
ילדים3 (
31%
) נמצאים באי ביטחון תזונתי, מתוכם402,000
(
16.1%
) חיים באי
ביטחון תזונתי חמור .
בהשוואה לבדיקה האחרונה שנעשתה בארגון לתת בשיא המשבר בספטמבר2020
, ועל אף ציפייה
לראות ירידה בשיעורי אי הביטחון התזונתי לרמות של טרום המשבר, לא נצפה שינוי משמעותי ורמת אי הביטחון התזונתי
נותרה גבוהה מאוד: סך כל המשפחות באי ביטחון תזונתי ירד מ-
656,000
ל-
633,000
בשנת2021
, אך מספר המשפחות באי
ביטחון תזונתי חמור עלה מעט מ-
286,000
משפחות ל-
292,000
.באי ביטחון תזונתי חמור בהשוואה לסקר ביטחון תזונתי של
המוסד לביטוח לאומי (האחרון שפורסם ב-
2018, בהתייחס ל-
2016
,)
נוספו בתקופה זו
כ-
120,000
משפחות החיות באי
ביטחון תזונ תי, מתוכן
כ-
40,000
החיות באי ביטחון תזונתי חמור.
למרות שנראה שמבחי
נות מסוימות המשק בתהליכי חזרה לשגרה ,
אותותיו של המשבר הכלכלי
עבור משפחות רבות
עדיין
ניכרים .
הימשכות מצב זה לאורך זמן, עלולה להוביל
לצמצום
משמעותי
בהוצאות ו ולו יתורים כואבים שמשמעם חוסר יכולת
,לתת מענה לצרכים החיוניים הדרושים לקיום בכבוד. משפחות רבות יאלצו לוותר על כמות ואיכות המזון הנצרך בביתן
.ויזדקקו לפנות לסיוע במזון
מערכת התמיכה העיקרי
ת יום כ בישראל בתחום
הביטחון התזונתי ניתנת על ידי עמותות וארגוני
החברה האזר
חית, הנשענים
על תרומות
פילנתרופיות והציבור הרחב.
,להערכת לתת, המשמש כארגון גג ובנק מזון ארצי
ומשתף פעולה עם רשת של200
עמותות ב-
125
יישובים שתומכים יחד ב-
80,000
משפחות בכל הארץ ובכל המגזרים בחברה
האזרחית, רשת ביטחון חברתית זו מחלקת מזון בשווי700
₪ מיליון.בשנה
:ערן וינטרוב, מנכ"ל ארגון לתת
התפרצות הקורונה והמשבר הכלכלי גרמו להחמרת העוני ואי הביטחון התזונתי בקרב
משפחות שהיו עניות טרום המשבר והתדרדרות למצוקה ש ל
משפחות מהמעמד הבינוני-
נמוך. שנה וחצי לאחר פרוץ הקורונה
ועל אף התמתנות מסוימת של המשבר הכלכלי, רמת אי הביטחון התזונתי נותרה גבוהה מאוד ביחס למצב טרום המגפה ואף
חלה החמרה נוספת בשיעור
י
.אי הביטחון התזונתי החמור
,ההתחייבות של חה"כ מאיר כהן, שר הרווחה והביטחון החברתי
להקצות100
בבסיס תקציב המדינה₪ מיליון שחסרים לנושא, הם צעד ראשון₪ , מתוך כמיליארד ומשמעותי ומסר חשוב
לאוכלוסיות המוחלשות בישראל, אשר מתמודדות עם מצוקה קשה .
80,000
משפחות שחיות באי ביטחון תזונתי ונתמכות על
ידי200
עמותות סיוע הפועלות יחד עם ארגון לתת בכל ימות השנה, בשגרה ובחירום, מחכות למימון הממשלתי, שיצטרף
,להתגייסות של החברה הישראלית .הציבור הרחב, הקרנות הפילנתרופיות והמגזר העסקי, על מנת לתת מענה לצורך הרב
1
עקב קשיי איסוף
בחברה הערבית ועל מנת לאמוד באופן שמרני את מידת ההחמרה ב ,אוכלוסייה זו
הנתונים מבוססים
על שיעורי ההחמרה
באוכלוסייה היהודית .
2
מספר משפחות, נפשות וילדים חושב על פי גודל האוכלוסייה אותו פרסם המוסד לביטוח לאומי בסקר הביטחון
התזונתי
( האחרון8
201
)
3 יחידת המדידה של הסקר הינה משפחות. על מנת לאמוד את הנפשות והילדים, נלקח היחס בין שיעורי המשפחות לנפשות בוגרות וילדים , בהתאם
ל מחקר האחרון של המוסד לביטוח לאומי משנת2018
מדידת הביטחון
התזונתי מבוססת על מדד ה-
UDSA
(משרד החקלאות האמריקאי) המקובל במדינות מפותחות ושנעשה בו
שימוש גם על ידי המוסד לביטוח לאומי בישראל. הכלי הוא שאלון מתוקף
בן6
שאלות (המבוסס על שאלון ארוך יותר בן18
שאלות) המחלק את העונים עליו ל-3
:קטגוריות
1.
ביטחון תזונתי– משקי בית המאופיינים בנגישות למגוון ולכמות מזון באופן סדיר.
2.
אי ביטחון תזונתי קל–
משקי בית המאופיינים במחסור מסוים באספקת מזון, תחושת חרדה, והתאמת תקציב
המזון ומגוון .המזון שאוכלים
3.
אי ביטחון תזונתי חמור– משקי בית המאופיינים בתחושת רעב וויתור קבוע על כמות המזון הנצר
כת
.בבית
הנתונים מבוססים על מחקר טלפוני ואינטרנטי בקרב מדגם מייצג של513
נדגמים בגילאי18
ומעלה הכולל את כלל המגזרים
בחברה הישראלית. הנתונים נאספו במהלך
החודשים
יולי ואוגוסט2021. טעות הדגימה המרבית עבור מדגם זה היא
/+
-
4.5%
., בהתאם לרמות הביטחון המקובלות הנתונים נאספו על ידי מכוןrotem ar.
ונותחו על ידי מכוןERI
.
שיעורי אי ביטחון תזונתי בישראל , אוגוסט2021
- על פי בדיקה של ארגון לתת
משפחות נפשות ילדים
אי ביטחון תזונתי חמור
10.1%
292,000
12.2%
947,000
16.1%
402,000
אי ביטחון תזונתי קל
11.7%
341,000
12.8%
995,000
14.9%
372,000
סה"כ אי ביטחון תזונתי
21.8%
633,000
25%
1,942,000
31%
774,000
שיעורי אי ביטחון תזונתי בישראל , ספטמבר2020
- על פי בדיקה של ארגון לתת
משפחות נפשות ילדים
אי ביטחון תזונתי חמור
9.9%
286,000
12%
931,000
15.8%
395,000
אי ביטחון תזונתי קל
12.8%
370,000
14%
1,081,000
16.2%
404,000
סה"כ אי ביטחון תזונתי
22.6%
656,000
26%
2,012,000
32%
799,000
שיעורי אי ביטחון תזונתי בישראל ,
2016
- על פי ב( פרסום של המוסד לביטוח לאומי2018
)
משפחות נפשות ילדים
אי ביטחון תזונתי חמור
8.8%
252,000
10.7%
832,000
14.1%
352,000
אי ביטחון תזונתי קל
9%
261,000
9.8%
761,000
11.4%
286,000
סה"כ אי ביטחון תזונתי
17.8%
513,000
20.5
1,593,000
25.5%
638,000