חומר רקע
מרכז צדק לנשים, ע"ר580430973
רח' עמק רפאים43
ירושלים
.טל02-5664390
פקס02-5663317
1
כ"ג בתשרי התשפ"ב
29
,ספטמבר2021
לכבוד
ח"כ הרב גלעד קריב
, יו"ר
וועדת
חוקה, חוק ומשפט
נייר עמדה:
ע יגון
ע
קרון ה
שוויון בחוקי היסוד של מדינת ישראל
עמותת ""מרכז צדק לנשים
מבקשת ל הציג את עמדתה בנוגע
ל עיגון עקרון השוויון בחוקי היסוד
של מדינת ישראל לקראת דיון הוועדה לחוקה חוק ומשפט בסוגיה זו.
,בקצרה
עמדת"מרכז צדק לנשים"
היא כי
יש לעגן חוקתית את ה זכות לשוויון בחוק יסוד וכפועל
יוצא יש לה
ימנע מכל הפליה כלפי נשים בישראל.
זאת חרף
ה
מצב המצוי שלפיו
זכויותיהן היסודיות
של נשים
נפגעות לנוכח פרשנו ש ת אמנם מקובלת אך אינה
מ
חוייבת
למושג"מדינה יהודית"
.
כפי
שיפורט להלן .
כ,ידוע אף שהזכות לשוויון אינה מנויה במפור
ש במסגרת החוקתית הישראלית, הרי ש עקרון זה
זכה למעמד ,בכורה על ידי שיטת המשפט, כפי שקבע, למשל השופט לנדוי בעניין
ברגמן1: "
אצלנו
אין סעיף מפורש כזה לא בחוקה כתובה ואף לא בסעיף ״משוריין״ של חוק-יסוד ,ואף על-פי-
כן
רעיון זה ,שאינו כתוב על ספר ,הוא מנשמת אפו של המשטר החוקתי שלנו כולו".
חרף זאת, ולנוכח הפרשנות
ש
העניק ו הרשויות במרוצת השנים
לאופי
י ,ה היהודי של מדינת ישראל
עקרון השוויון
נ
סוג בחקיקה
, בפסיקה ובהחלטות הרשות המבצעת ביחס לנשים ו
כן ביחס ל מי
.שאינם יהודים במסגרת
זו נרחיב באשר להפליה שנהוגה כלפי נשים בישר
אל בהיבט הנורמטיבי:
1.
המעמד
האישי:
חוק
שיווי זכויות האישה, ת
שי"
א–
1951
(להלן: חוק שי ווי זכויות
האישה), אמנם ביקש לעגן משפטית את עקרון השוויון המגדרי, ואף
כונה חוק"מלכותי"
וקיבל מעמד
מעין-חוקתי2
, ואולם בפועל כולל את ההסתייגות והפגיעה המשמעותית ביותר
.בנשים בישראל ס עיף5
לחוק קובע כי"
אין חוק זה בא לפגוע בדיני איסור והיתר לנישואין
וגירושין"
.המשמעות של ההוראה ביחס לנשים י
הודיות היא
כי נשללת מהן הזכות לשוויון
בהקשר לנישואין וגירושין.
באופן,זה נשים, ונשים בלב
ד , עשויות להיות בסטטוס של
1
בג"צ98/69
,ברגמן נ' שר האוצר(פ"ד כג1
)
693
,
698
(
1969
)
2 בג"
ץ1000/92
בבלי נ' בית הדין הרבנ
י הגדול (
7.2.94
)
מרכז צדק לנשים, ע"ר580430973
רח' עמק רפאים43
ירושלים
.טל02-5664390
פקס02-5663317
2
"עגונות"
(גברים י
כולים לקבל מבתי הדין הרבניים היתר לשאת אי שה נוספת על פי
ההסתייגות שבסעיף176
לחוק העונשין, תשל"
ז–
1977
); נשים נשואות
על פי ההלכה
היהודים עלולות ללדת ילדים שמוכרים בישראל כ"ממזרים"
ב
ניגוד ל
גברים נשואים
שהולידו ילד עם אישה פנויה; נשים בהליכי גירושין ואף אחריהם עלולות
לעמוד לחקירות
בבתי הדין הרבניים אודות השאלה האם"נאפו" בנישואין, בניגוד לגברים נשואים3
; נשים
אלמנות במקרים מסוימים לא יוכלו להינשא
ללא שעברו הליך"חליצה"
4
ואם הן אלמנות
פעמיים ייזקקו לאישור מיוחד להינשא לנוכח הסטטוס"אישה קטלנית"
5
; נשים הרות
ונשים אימהות לילד
ים ני ב
פחות משנתיים ייאלצו אף הן לעתור לאישור מיוחד לצורך
נישואין, הגב.לה שלא חלה על גברים6
יתרה
מזאת:
עילות
ה גירושין
ש
ונות לגבר ולא
י .שה
כך :לדוגמה
ב גידה
(אפילו פעם אח
ת )נחשבת לעילת גיר ושין כבדה כאשר גבר טוען זאת על
אישתו, בניגוד למקרה ההפוך שבו
אישה טוענת לבגידה מצד בעלה, טענה שכמעט לא עולה
כדי עילת גירושין ומקבלת יחס סלחני מצד
בית הדין הרבני.
י ש
להדגיש כי משעה שחוקק חוק שיפוט בתי דין דתיים, תשי"
ג–
1953
המעניק מונופול
,מוחלט לממסד הרבני ולחוק הדתי הרי שלנשים בישראל לא קיימת חלופה לנישואין
שוויוניים בישראל.
זאת
ועוד: לנוכח ה
קבוע בבג"
ץ2232/03
פלונית נ' בית הדין האזורי תל
אביב(
21.11.06
) אף נשים שנישאו בחו"ל כבולות לסמ כות הבלעדית של בתי הדין הרבניים
.בכל הנוגע לגירושין
י ל ש ציין כי נוסף על האמור
בחוק שיווי זכויות האישה ,
מדינת ישראל אף הסתייגה באופן
מפורש
מ
האמנה הבינלאומית לביעור כל הצורות של אפליה נגד נשים
(CEDAW)
בכל
הנוגע למחוייבותה של המדינה לשוויון בתחום המעמד האישי.
2.
מינוי
נשים לתפקידים דתיים: סעי ף7(ג) ל
חוק שיווי זכויות האישה
מסייג את זכותן של
נשים לשוויון בכל הנוגע למינויין לתפקידים דתיים
, לרבות מינויים לתפקידי שיפוט. ה נובע
מ
האמור הוא ש ,לא זו בלבד שהדין המהותי החל בבתי הדין הרבניים מפלה מיסודו נשים
אלא שאף נשים מנועות לכהן בתפק ידים שיפוטיים בערכאה זו שהיא ערכאה רשמית
.בישראל אף
באשר לזכות זו הסתייגה מדינת ישראל , באופן לא ראוי לעמדת"
מרכז צדק
לנשים", מ
האמנה הבינלאומית לביעור כל הצורות של אפליה נגד נשים .
עוד יש להוסיף כי
לנוכח הפליה מעוגנת זו ארגוני נשים נאלצו במרוצת השנים להיאבק באמצעות ע תירות
לבית המשפט העליון כדי לאפשר את מינויין של נשים לתפקידים כמו חברות במועצות
דתיות7 ,
,טוענות רבניות8
,חברות בוועדה לבחירת הרב הראשי9 מנכ"
,ל בית הדין הרבני10
3 בג"
ץ/12
5676
פלונית ומרכז צדק לנשים נ' בית הדין הרבני האזורי ירושלים (
12.5.15
)
4
סעיף30
ל"נוהל רישום נישואין", הרבנות הראשית לישראל:
https://www.gov.il/he/Departments/policies/nohal_ishut1
5 תיק
רבני(ב"ש)
960945/1
פלונית נ' בית הדין הרבני (
2.2.14
)
6
סעיף29
"נוהל רישום נישואין", הרבנות הראשית לישראל:
https://www.gov.il/he/Departments/policies/nohal_ishut1
7
"ץ בג
153/87
לאה שקדיאל נ' שר הדתות
( פ"ד מב2)
221
(
1987
)
8
"ץ בג
6300/93
המכון להכשרת טוענות בית דין נ' השר לענייני דתות
,(פורסם בנבו10.8.94
.)
9
"ץ בג
953/87
פורז נ' ראש עיריית תל אביב
( פ"ד מב2
)
309
10
בג"
ץ8213/14
'בתיה כהנא דרור נ השר לשירותי דת(
15.8.17
)
מרכז צדק לנשים, ע"ר580430973
רח' עמק רפאים43
ירושלים
.טל02-5664390
פקס02-5663317
3
,משגיחות כשרות11
יועצות משפטיות
,בבית הדין הרבני12
.ועוד
כ אף יום קיימים הליכים
נוספים שתלויים ועומדים בעניין מינוי של נשים לתפקידים דתיים שונים, וזאת לנוכח
הוראות החוק שמסתייגות ממינויים.אלה
3.
חופש
הפולחן של נשים והזכות לשוויון במקומות הקדושים: לנו
כח הפרשנות ש לעיתים
יוצרת מאזן שלפיו התיבה"מדינה יהודית"
משמעותה
הפסיקה האורתודוכסי ת המחמירה
ביותר ,
.נשים יהודיות סובלות מהפליה קשה במקומות הקדושים כ,ך בעקבות
חוק
המקומות הקדושים, ת
שכ"
ז–
1967
זכותן של
נשים להתפלל בכותל המערבי כדרכן
ולממש את חופש הפולחן שלהן מוגבל על ידי הרשות המנהלית המנהלת את אתר הכותל
המערבי ונד.רשים מאבקים משפטיים ארוכי שנים כדי לממש זכויות יסוד13
4.
ה זכות
לתרבות אל מול הזכות לשוויון:
לנוכח העובדה שהזכות לשוויון אינה זכות המנויה
במפורש ומעמדה נובע מפס יקת בית המשפט, זכות זו מגיעה לא אחת לקונפליקט אל מול
הזכות לתרבות(שאף היא, כידוע, אינה זכות מנויה) .
מציאות משפטית זו משפיעה באופן
ישיר כאשר קמה דרישה של מיעוט או מגזר להכיר בזכותם
לנהל את או רח חייהם, גם על
חשבו
נה של הזכות לשוויון של נשים, ומכאן החשיבות המיוח דת של הכרה מפורשת בזכות
.לשוויון
ב קונפליקט זה לקחו חלק הליכים ומאבקים שונים
גון כ סוג יית אוטובוס
"מהדרין"
;שבמסגרתו התבקשו נשים להתיישב בחלק האחורי14
הדרישה להפרדת
;מדרכות בשכונות החרדיות בירושלים15
וכן הפרדת מסלולי הלימוד באקדמיה שהביאה
להפליה ישירה בתעסוקתן של נשים מרצות.
16
כעולה מן האמור, נשים בישראל סובלות מהפליה קשה, המוכרת לעתים על פי חוק, ולעיתים נגזרת
מהתנהלות הרשות המבצ עת, וזאת לנוכח פרשנות אינה מוכרחת הרואה את נחיתותן וכפיפותן של
נשים כחל
ק מ.יסוד יהדותה של מדינת ישראל
עמדת מרכז צדק לנשים היא כי
אין לפגוע ב
זכויות היסוד של נשים
,ויש לעגן את הזכות לשוויון
לרבות שוויון מגדרי, הן
מ
תוקף היותה של מדינת יש ראל כמדינה דמוקרטית, והן מכוח היותה
מדינה יהודית
וזאת על פי ההכרה
בפרשת בראשית בצלם אלוקים שבו נבראו האיש והאישה: "
זכר
ונקבה בראם".
11
בג"
ץ80/13
47
'אמונה נ השר לשירותי דת(
25.4.14
)
12
ע"ב08
/
3252
ספראי כהן ומרכז צדק לנשים נ' מנהל בתי הדין הרבניים
13
ראו
למשל (תלוי ועומד): בג"
צ/15
8124
'מגנוס נ' רבינוביץ ואח
14
בג"ץ
746/07
רגן נ 'משרד התחבורה (פורסם בנבו ,
5.1.11
)
15
בג"
ץ7521/11
עזריה נ' עיריית ירושלים
16
בג"
ץ7500/17
תירוש נ' המועצה להשכלה גבוהה (
11.7.21
)
מרכז צדק לנשים, ע"ר580430973
רח' עמק רפאים43
ירושלים
.טל02-5664390
פקס02-5663317
4
יו דגש
כי הכרה בשוויון מגדרי א
ין
משמעותו כרסום בזכויותיהם של קהילות ויחידים לחיות על פי
אורח חייהם הייחודי בחירות
ובכבוד.במרחב הפרטי
_______
__________
____________________
ד"ר סוזן ווייס, עו"ד
נ
יצן כספי שילוני, עו"ד
מנכ"לית, מרכז צדק לנשים
,מנהלת משפטית
מרכז צדק לנשים