חומר רקע
29
בספטמבר2021
כ"ג בתשרי תש
ע"ב
,לכבוד
,ח"כ יוליה מלינובסקי
יו"ר ועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים
,שלום רב
הנידון
: הערות להצעת ה
חוק ל
ייעול מער
ך הכשרות בישראל
להלן מוצ
גות
מספר
הצעות ל
תיקונים ל הצעת חוק התכנית הכלכלית(
תיקוני חקיקה
ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב2021
ו–
2022
( )
פרק כ': ייעול מערך
הכשרות), התשפ"א-
2021, ל
ק ראת הדיונים על הצעת החוק בוועדת מיזמי תשתית
לאומיים מיוחדים
ושירותי דת יהודיים . ההצעות לתיקונים עוסקות בנושאים שונים
וברובן הן מכוונות לכך שמערך הכשרות במודל המחודש ישמור על ביזור ויימנע
:מריכוזיות, בהתאם למטרות של ההסדר כפי שנוסחו בדברי ההסבר של הצעת החוק
להביא לתחרות בשירותי הכשרות
ותוך יצירת שקיפות וודאות לצרכני הכשר ות
.בישראל
1. תקנות השר לשירותי דת
סעיף17(א1) להצעת החוק קובע
מספר נושאים שלגביהם יוכל השר לשירותי דת
להתקין תקנות שיושתו על הגופים נותני ההכשר. סעיף זה מותיר בידי השר לשירותי דת
שיקול דעת נרחב המאפשר לחזק את הריכוזיות בשוק הכשרות, בניגוד מוחלט למטרת
החוק שהיא לקדם את התחרותיות בשוק הכשרות, כמפור
ט
:להלן
.א סעיף17(א1
()
1): לפי תת-
סעיף זה
השר רשאי ל
התקין תקנות לגבי
"כללי
התנהלות שנוגעים לרמת בקרת הכשרות והיקפה, לרבות שעות נוכחות משגיח
הכשרות בעסק לפי סוג העסק". סוגי
י ת קביעת היקף שעות הנוכחות של
המשגיח בב
ית העסק היא סוגיה מינהלית מחד, אך היא
בעלת היבט הלכתי
מובהק . בשל כך, במשך עשרות שנים ניטשים מאבקים בין ראשי מועצות דתיות
לרבני ערים בדבר השאלה מיהו בעל הסמכות להחליט בנושא זה. במתכונתו
הנוכחית החוק מאפשר לשר לשירותי דת התערבות בהחלטה בעלת היבט
,הלכתי מובהק שלדעתנו יש להותירה בידי הרבנים בעלי הסמכות לקבוע ת
ק ן
כשרות (מועצת הרבנות הראשית או ועדת רבנים). חשוב להדגיש כי לקביעת
שעות הנוכחות
יש
השלכות כלכליות משמעותיות, מכיוון שהיקף התשלום על
תעודת ה
הכשר
נגזר באופן ישיר מהיקף השהות של המשגיח בעסק. ישנו חשש
שבתקנו ת עתידיות יקבע השר היקף מינימלי גבוה של שעות באופן שיביא
להתייקרות משמעותית של עלות תעודת ה
הכשר .
לפיכך, מומלץ לבטל סעיף זה
ולהותיר את ההחלטה בנושא זה בידי הגורמים בעלי הסמכות ההלכתית
לקביעת תקן כשרות , או לכל הפחות לקבוע במפורש בחוק את השעות
המינימליות לנוכ
חות משגיח הכשרות בבית העסק , ולא להשאיר את הדבר
לתקנות .
ב. סעיף17(א1
()
2): לפי תת-
סעיף זה השר רשאי להתקין תקנות לגבי "הגבלות
על מתן תעודת הכשר חדשה לעסק שתעודת הכשר שלו נשללה בשם פגם מהותי
"בפעילותו . הצורך לקבוע הגבלות על
עסקים
שנשללה מהם תעודת הכשר בשם
פג ם מהותי בפעילות מובן, אך גם כאן נראה שהסעיף מותיר בידי השר שיקול
דעת רחב מדי . לא ברור מהו "פגם מהותי", כך שהשר יכול לקבוע תקנות
שיקשו מאוד על מעבר של עסקים בין גופים נותנים כשרות באופן שיעקר מתוכן
.ממשי את התחרות בשוק הכשרות לפיכך, מוצע להגדיר בצורה ברורה יותר
בתוך החוק את ההגבלות על בתי עסק שתעודת ה
הכשר
שלהם נשללה בשל פגם
.מהותי בפעילותם, וכן לקבוע מהו פגם מהותי לעניין זה
ג. סעיף17(א1
()
3
): סעיף זה קובע כי השר רשאי לקבוע תקנות בעניין תעודות
הכשר למוצר מיובא, "ובלבד שנושאים הנוגעים לדיני כשרות של מוצר מיוב א
"ייקבעו בידי מועצת הרבנות הראשית לישראל . סעיף זה מעביר לרבנות
הראשית ולשר לשירותי דת סמכויות ריכוזיות בולטות בנושא כשרות של מזון
.מיובא מוצע לאפשר לוועדת רבנים לקבוע בתקן הכשרות שלה כללים בנושא
.שימוש בכשרות של מוצר מיובא
2
.שיקול דעת הממונה במתן רישיו
ן לגוף נותן הכשר
סעיף2
(יא) מסדיר את התנאים למתן רישיון או חידושו לגוף נותן הכשר על ידי הממונה
על אסדרת הכשרות. סעיף זה מותיר בידי הממונה שיקול דעת לא מבוטל. בפתח הסעיף
" נכתב כי התנאים צריכים להתקיים
להנחת דעתו " של הממונה, ובאופן ספציפי בסעיף
קטן5
נקבע כי בעל הסמכות ההלכתית במבקש הרישיון נדרש להיות "בעל מומחיות
,בדיני כשרות
להנחת דעתו של הממונה ."
סעיפים אלו מותירים בידי הממונה שיקול
דעת סובייקטיבי רחב שאין לו מקום. מוצע למחוק את הסעיפים המותירים בידי
הממונה שיק ול דעת, ובאופן ספציפי לגבי בעל הסמכות ההלכתית בגוף מבקש רישיון יש
.לקבוע קריטריונים ברורים במסגרת החוק שעל בעל תפקיד זה לעמוד בהם
3
.
הרכב ועדת
ה
רבנים
אחד הסעיפים המשמעותיים בהצעת החוק הוא סעיף2
()א(ג2)
המאפשר לוועדת רבנים
לקבע תקן כשרות שונה מזה של הרבנות הראשית. ללא סעיף זה הרי שהצעת החוק
הייתה רק מחזקת את הריכוזיות בשוק ה
כשרות ,, בכך שהייתה מאפשרת לגוף אחד
מועצת הרבנות הראשית, לקבוע את תקן הכשרות לכלל הגופים נותני ההכשר הפועלים
בישראל. חשיבותו של סעיף זה טמונה בכך שהוא מאפשר ריבוי וגיוון של עמדות של
רבנים בנושא תקן הכשרות. למרות זאת, חל שינוי משמעותי בין נוסח תזכיר החוק
המקורי ובין נוסח הצעת החוק הנוכחית, המצמצם מאוד את האפשרות לקיומן של
ועד
ו
ת רבנים מגוונות . לפי הסעיף בניסוחו הנוכחי, הוועדה חייבת להכיל רב המכהן או
ש כיהן בעבר בתפקיד רב עיר ולצידו שני רבנים נוספים שכיהנו בעבר או מכהנים כיום
.בתפקיד רב עיר או רב מועצה אזורית במצב זה ישנו רק מספר מצומצם של רבנים
היכולים להיות חברים בוועדת רבנים, ובפרט מכיוון שרבים מהרבנים המקומיים
והאזוריים אינם בעלי מומחיות
,משמעותית בתחום הכשרות. לפיכך מוצע לשנות את
הסעיף כך ששני הרבנים הנוספים המכהנים בוועדה יוכלו להיות גם רבנים שמכהנים או
כיהנו בעבר בתפקיד רב יישוב או רב שכונה .
4
.אישור ל
רבני ערי
ם לעבוד בגוף נותן הכשר
סעיף2
()(יא5
) קובע כי רב עיר מכהן יוכל לשמש כמומחה ,הלכתי של גוף נותן הכשר
.בכפוף להוראות שיורה השר בנושא, בהתייעצות עם שר האוצר כך , החוק מאפשר לרבני
ערים לקבוע תקן הלכתי לכשרות לגופים נותני הכשר, ובו בזמן גם לכהן כעובדים בגוף
נותן הכשר, כך שנוצר ניגוד עניינים מובהק בין ש תי הפונקציות שיכול רב עיר לשמש בהן
במסגרת ה
הסדר החדש . בעוד תפקיד קביעת תקן הכשרת הוא כללי במהותו ולא הופך
את הרב לעובד של
הגוף נותן ההכשר , תפקיד המומחה ההלכתי הוא תפקיד של עבודה
באופן שוטף, ולפיכך
כנראה נקבע ב
הצעת ה .חוק שרב העיר יוכל לקבל שכר בגינו חשוב
לציין כי מספר דוחות של מבקר המדינה הצ ביעו בעבר על פעילות של רבני ערים תוך
ניגוד עניינים וכן על כך שרבנים פועלים בעיסוקים מקבילים באופן הפוגע במילוי
,תפקידם כרבני ערים. לאור זאת מוצע לבטל את האפשרות של רבני ערים לכהן
כעובדים בגופים נותני הכשר .
5
.תחולה
סעיף97
קובע כי סעיפי החוק העיקריים יחולו רק שנה לאחר פרסום החוק. נראה כי
מדובר בתקופת זמן ארוכה יחסית שאינה נדרשת. כבר כיום פועלים עשרות גופי כשרות
.פרטיים וסביר להניח שהם יהוו את הבסיס המרכזי למערך הכשרות בצורתו המחודשת
מכיוון שגופים אלו כבר פועלים כיום בתחום הכשרות, מוצע לצמצם את תקופת המעבר
לחצי שנה.
,בברכה
אריאל פינקלשטיין
חו
קר במ
רכז ללאום , דת ומדינה
ה
מכון הישראלי לדמוקרטיה