חומר רקע

עמדת איגוד תעשיות המזון בנושא תזכיר חוק ייעול מערך הכשרות בתחילת חודש ספטמבר הועברה לעיוננו עמדת המשרד לשירותי דת בנוגע לרפורמה המוצעת לייעול מערך הכשרות. מדובר בסוגיה בעלת השלכות משמעותיות על ענף המזון מבחינה הלכתית , כלכלית וצרכנית. בפתח הדברים נציין כי חברות המזון נושאות עיניהם לרפורמה המוצעת המבקשת לחדד נהלים ולייצר עבודה סדורה על פי .אסטרטגיה עסקית מובנת המקיימת וודאות בכל הנוגע למציאות הרגולטורית תעשיית המזון בישראל ומערך הכשרות פועלים בשיתוף פעולה זה לצד זה מאז ראשית ימי המדינה. עם הקמת הממשלה החדשה ,והרצון לקיים רפורמה מקיפה במערך הכשרות אנו עוקבים בעניין רב ב פעילות לשינוי מבנה השגחת ה .כשרות בענף המזון תעשיית המזון המקומית רואה עצמה כשותפה למהלכים בעולם הכשרות ובשנים האחרונות ה ו שקעו משאבים רבים מצד יצרניות המזון על מנת לוודא כי מלאי המזון המוצ ע לצרכנים עומד בכלל דרישות הכשרות וכל זאת על מ .נת להנגיש את מוצרי המזון עבור קהל הצרכנים הרחב כאמור , נדרשים משאבים וזמן רב להטמעת השינויים , ביניהם הסדרת הקשר מול גופי הכשרות החדשים, שינוי .סימון האריזות, נושא היבוא ועוד רפורמה זו הינה רפורמה רוחבית ועמוקה ועל מנת לדון בה בכובד ראש ולהוציאה לפועל בצורה המיטבית ביותר, אנו מעלים על הכתב את אתגרי תעשיית ה מזון הנשקפים מדפי הרפורמה וכן נותנים דעתנו על סוגיות נוספות שיובילו למערך כשרות יעיל, נגיש, תחרותי ומוסדר . הרפורמה מטעם המשרד לשי .רותי דת הינה רפורמה מהפכנית שתשנה את יחסי הכוחות בשוק הכשרות המקומי הזדמנות זו טומנת בחובה לא מעט השלכות שעלולות לייצר כשלים ולקונות שישפיעו בעיקר על ענף תעשיית המזון ומצד שני רוויה הזדמנויות לעצב את שוק הכשרות ולהגדיר אחת ולתמיד את מערכת היחסים בין הרגול טור וגופי הכשרות אל מול התעשייה המקומית . על כן אנו רואים בהזדמנות זו לעלות על הכתב את כלל התייחסותנו לרפורמה המוצעת וכן לעלות נקודות נוספות המחייבות טיפול רוחבי ומעמיק במטרה להוביל את הרפורמה ואת .הוצאתה לפועל בצורה הברורה והטובה ביותר א . הבדלים בין בתי עסק המספקים שירותי מזון (מסעדות, דוכני מזון, בתי מלון, גני אירועים, שווקים ועוד ) ובין מפעלי המזון על מנת להבין את סוגיית הכשרות ואת השפעותיה על תעשיית המזון ראשית כל יש לבדל בין בתי עסק המספקים שירותי מזון לבין.מפעלי התעשייה המייצרים מזון בעוד בתי העסק מעסיקים במקרה הטוב עשרות עובדים, מפעלי התעשייה מעסיקים מאות. בתי העסק תחומים לתוך מבנה של כמה עשרות מטרים, מפעלי התעשייה הינם מפעלי ענק עם מיכון כבד וקווי ייצור. בתי עסק ודוכני מזון נותנים שירות ישיר והפצה למספר מוגבל של אנ ש ים בעוד תעשיית המ זון מפיצה את מוצרי המזון לכל חלקי הארץ ומניחה על מדפי הרשתות .הקמעונאיות את מרכולתם המחשבה להכפיף את בתי העסק ותעשיית המזון תחת רפורמה אחת הינה .מחשבה לא נכונה והיא חוטאת כבר מהתחלה לחוסר הבידול המתבקש אין זה נכון לקיים שינוי דרמטי כאשר הקריטריונים חלים הן על עסק קטן כדוכן פלאפל והן על ,מפעל תעשייתי המעסיק אלפי עובדים. טווח הזמנים שינוי האריזות, המיתוג החדש, תנאי העסקה , יבוא חומרי הגלם, עלויות, כוח אדם ועוד הן רק חלק מהדוגמאות לנושאים שיושתו על כלל תעשיית המזון ללא הפרדה ואבחנה. רפורמת הכשרות הינה רפורמה בר.וכה גם לבתי העסק הקטנים והבינוניים, אך השלכות המהלך הן כאין וכאפס לעומת ייצור תעשייתי רפורמה חשובה זו הינה אירוע דרמטי בעל השלכות רוחביות קריטיות עבור מפעלי המזון המקומי על כן יש לייצר ,בידול .מנגנון וטווח זמנים שונה מבתי העסק האחרים ב . תחילה והוראות מעבר עם אישור רפורמת הכשרות יתחיל שעון החול לרוץ ולתעשיית המזון תהיה שנה בלבד להתאים את כלל האריזות למיתוג ולכיתוב החדש . לעומת בתי עסק קטנים שיעסקו בשינוי בירוקרטי בעיקר, תעשיית המזון תצא למרוץ נגד הזמן לשינוי אריז ות של מאות אלפי מוצרים, חלקם עם תאריך תפוגה של .מעל לשנה יש לקבל החלטה על תאריך בו יינתן זמן לתעשיית המזון להכין עצמה לרפורמה בדומה לנוהל בחוק סימון מדבקות . כל נוהל אחר יגרום להשמדת מוצרים ועלויות לא נדרשות מצד התעשייה. השוני הגדול בתאריכי חיי המוצרים וחומרי הגלם לא מאפשר נוהל אחר . ג . עלויות שינוי סימון האריזות בשנתיים האחרונות תעשיית המזון המקומית שינתה בשתי פעימות את אריזות הייצור שלה (ליצמן1 , ליצמן 2). ב מסגרת ההיערכות לרפורמת הסימון ובתיאום היישום של החוק מול משרד הבריאות נעשתה עבודה מעמיקה של איגוד תעשיות המזון על מנת לאמוד את הוצאות שינויי האריזות . ,תהליך זה כולל עיצוב מחדש .הוצאת קדם דפוס, הפקת גלופות, הדפסה, החלפת צילינדר/גלופות שינוי צבע ועוד כל ברקו ד ומק"ט ש שונה יפ רושו החלפת אריזה לאותו מוצר בעלות ממוצעת של מאות אלפי שקלים לתעשייה . עלויות שינוי האריזות ן הינ עלו יו ת גבוה ות עבור התעשייה המקומית ופעמים רבות שינוי כלל האריזות עבור מפעל קטן מייצרת בור תקציבי לאורך השנה ועלול להוביל ל .חוסר כדאיות כלכלית ד . כיתוב סמל הכשרות סמל הכשרות על גביי אריזות המזון הינו כתעודת כשרות התלויה על הקיר בבית עסק לממכר מזון . נוכחותו על האריזה מאפשרת ל .צרכן לצרוך מוצר זה על פי קריטריונים שנקבעו על ידי הרבנות הראשית גם בדברי ההסבר נדרש המחוקק לסוגיה זו כאשר נטען כי "לסמלי הכשר ות מטרה צרכנית בעיקרה - לאפשר לצרכן לבדוק מהו תקן הכשרות שלפיו ניתנה תעודת ההכשר ,וזהות הגוף נותן ההכשר שנתן את תעודת ההכשר כדי לתת בידי הצרכן את המידע שיאפשר לו לקבל החלטה .מושכלת אם לצרוך את המוצר לפיכך , יש לייצר עבור קהל הצרכנים סמל סטנדרטי ואחיד עבור כ .לל הגופים שיקבלו את אישור הרבנות להיות גוף מפקח סטנדרט אחיד יהיה קריא וברור לכלל הצרכנים, יהווה יישור קו עיצובי בין כלל השחקנים וכן יהווה פגיעה מועטה על עסקים שירצו לעבור מגוף אחד למשנהו. מן הראוי גם לתת דגש על מעבר בין גופי הכשרות שעלול לייצר שינוי אריזה בגלל סימון או כיתוב שונה. על מנת לייצר קרקע נוחה וסביב ת עבודה מיטבית ותחרותית בין התעשייה לגופי הכשרות יש להשית סימול אחיד כך שכל מעבר בין גוף אחד לשני לא יתורגם .לעלויות דרמטיות וחוסר כדאיות מצד התעשייה הצעתנו היא כי יש לקבוע סימול אחיד וכן כיתוב אחיד מתחתיו " דוגמת בהשגחת גוף הכשרות המאושר באישור הרבנות הראש"ית . ה . ניתוק הקשר בין מפעלי המזון למשגיחי הכשרות כבר בתחילת דברי ההסבר ברפורמה נטען כי " קושי מהותי נוסף הוא התלות שבין משגיחי הכשרות לבתי העסק המושגחים על ידם.. . ההסדר המוצע במסגרת הצעת חוק זו, מבקש לתת מענה גם לבעיה זאת". נושא שרותי ההשגחה על הכשרות הוא נושא מרכזי וכבד משקל בכלל ובתעשיית המזון בפרט. כידוע הנושא נדון מעל עשור בבג"צ וכתוצאה מהחלטת בג"צ נולדה רפורמ ה במבנה השגחת הכשרות בשנת2018 . אחת מהסוגיות המרכזיות ברפורמת משגיח מושגח עליה צריך לשים לב הינה סוגיי ת פיצויי הפיטורים . על מנת למזער הפגיעה שעלולה להיגרם הן למעסיק והם למשגיח, יש לשמר את המצב הקיים ולייצר רציפות עסקית כאשר התאגיד שייחל להעסיק את המשגיח ייקח על עצמו את כל החובות שהיו על המעסיק, ומשכך .ציבור המעסיקים אינו אמור לשאת בנטל זה בנוסף, עולה החש ש כי הצבת ומינוי המשגיחים תתבצע לפי ראות עיניהם של גופי הכשרות המאושרים , כך .שיתאפשר להחליף ולהעביר משגיחים בין המפעלים, חלקם מתחרים כתוצאה מהעברת המשגיחים, תיתכן דליפת מידע ופגיעה בסודיות העסקית היות ומשגיחי הכשרות חשופים למידע רגיש וסודי הכולל תהליכי יי צור, טכנולוגיות, מתכונים ייחודיים, שמות ספקים ולקוחות וכד', ולא מן הנמנע כי בכוונה או שלא בכוונה תתבצע "זליגה" של מידע באמצעות המשגיח . על מנת לשמור על סדר ואפשרות להמשכיות של משגיחים בתעשיית המזון, יש לבחון את הגדרת המשגיח כ"נאמן כשרות" וכל זאת במטרה לשמ ור על המשכיות עסקית ותעסוקתית עם משגיח הכשרות ולייצר נהלי עבודה ברורים ונכונים . ""נאמן כשרות הינו עובד של המפעל/חברה שהוסמך על ידי רב. תפקיד זה חוסך למפעלי המזון הרבה שעות משגיח כשרות מצד אחד וכן מאפשר לנאמן הכשרות להמשיך ולתפקד כעובד מן .המניין עובד זה יה יה כפוף לכללי הרבנות הראשית וכן יעמוד בפני ביקורות וכלל התנאים החלים על משגיחי .כשרות ו . יבוא במשך שנים יצרני המזון המקומיים מתמודדים עם חוסר שוויון אל מול המוצרים המיובאים המקבלים כשרות מגופים המאושרים על ידי הרבנות הראשית. נכון להיום ישנם כ- 39 גופי כשרות המוכרים ע"י מחלקת היבוא .לצורך שיווקם בישראל כמוצרי מזון כשרים כאן עולה השאלה מדוע לא להסמיך גופים אלה גם כנותני כשרות בתוך תחומי מדינת ישראל? דוגמה למשל ניתן לקחת מבד"ץ בית יוסף אשר יש לו אישור להכשיר מוצרי מזון בחו"ל. מדוע גוף זה לא יוכל לתת שירותי כשרות גם בארץ? דבר זה יחסוך עלויות, בירוקרטיה וייצר איזון בין .גופי הכשרות המקומיים לאלה בחו"ל ב ,מידה והמצב הקיים יימשך יש לאשר ולחדד את יישום הנהלים של גופי נותני הכשרות המקומיים מול גופי הכשרות הפרטיים העובדים עם הרבנות הראשית בחו"ל שמצידם יתחייבו מחדש לקיים את נהלי הרבנות הראשית. גופי הכשרות הפרטיים יתחייבו לאותה רמת השגחה בין אם הייצור בישראל ובי .ן אם הייצור בחו"ל במידה ויצרן יפנה וידווח על הקלות או אי שוויון בין היצרנים ליבואנים, תיעשה על יד גופי הרבנות בדיקה .ספציפית ומעמיקה בנוסף יש להדגיש מבעוד מועד כי ההוראות החלות על הייצור המקומי יחול ו גם על הייצור .בחו"ל ז . ביטול תעודת כשרות ביטול תעודת כשרות למפעל המייצר מזון עלול להוביל להפסדים כלכליים קשים, לנידוי וחרם כלכלי בקהילות שונות וכן להפסקת ייצור עד למציאת פתרון. במידה והתגלו כשלים במערך הכשרות, יש לאפשר לבעל מפעל לייצור מזון לטעון מול גוף הכשרות תוך 60 יום ולא30 כפי שהרפורמה מציע.ה לאחר שסיים לטעון מול גוף נותן הכשרות , ובמידה וזה החליט בכל זאת לבטל את תעודת הכשרות, יש לאפשר ליצרן המזון לערער מול נציב תלונות אשר ימונה על ידי הרבנות על מנת להציג את עמדתו ולערער על הפסיקה. בנוסף, יש לכלול הגדרת תפקיד של נציב תלונות במערך הכשרות על מנ ת שיוכל לקבל ולטפל בתלונות של יצרני מזון וכן לטפל .בהגשת ערעורים לפסיקות של נותני הכשרות ח . תוקף תעודת כשרות הרפורמה מציעה לקבוע כי תוקפה של תעודת הכשר לא יעלה על שנה לפי לוח השנה העברי או עד למועד תום תקופת הרישיון בפועל של גוף נותן הכשר, לפי המוקד ם. מפעלי המזון המקומי, על שלל מוצריה , קווי האספקה וההפצה, מחויבים בוודאות עסקית לאורך טווח. הרפורמה החדשה מבקשת לייצר קשר רציף בין .גוף נותן כשרות למפעל תעשייתי על כן תמוה עניין קבלת תעודת כשרות אך ורק לשנה אחת כאשר ישנה אפשרות לאמץ את הכללים הנהוגים ב רישו .י עסק מפעל שאין עימו בעיות יוכל לקבל רישיון לעשר שנים ויחויב בתשלום אגרה שנתית שאינה תלויה בחידוש רישיון הכשרות. במידה וחלו בעיות בנושא הכשרות עם חברה/מפעל/משגיח תוכל הרבנות הראשית להחליט על מתן אישור לתקופה קצרה יותר עד לתיקון הליקויים ומעבר המפעל לסטטוס העומד בסטנדרטים הראויים . האדמיניסטרציה של ניפוק אישור כל שנה או שנתיים היא בירוקרטיה מיותרת .שתכביד על תעשיית המזון שינוי/ביטול/עדכון תקן כשרות על פי הרפורמה מועצת הרבנות הראשית או ועדת רבנים יודיעו לממונה על כוונתם לבטל, לעדכן או לשנות תקן כשרות שהסדי ,רו60 ימים לפני יום הביטול, העדכון או השינוי של תקן הכשרות . גם בסעיף זה אנו רואים את אי הסימטריה בין תעשייה לבין עסק קטן. תעשיית המזון עובדת על מלאי רב קדימה ואין באפשרותה לעצור את ההפצה או להוריד מוצרים מהמדפים בגלל שינוי תקן תוך60 יום. יש לשנות את זמן התגובה והעדכון לתעשייה ל- 120 .ימים ולאחר מכן זמן היערכות של כשנה עבור מפעלי המזון ט . אי היערכות למתן שירותי השגחה על ידי גופי נותני כשרות על פי סעיף100 'ב" חו ק איסור הונאה בכשרות– הוראת שעה ", לשר ישנה אפשרות לקבוע בצו תקופה או תקופות נוספות בנות חצי שנה כל אחת ואשר לא יעלו במצטבר על חמש שנים, למתן שירותי ה ש גחה על ידי .רב עיר, רב מקומי או גוף נותן כשרות שאושר על ידי הרבנות חשוב לשים דגש כי החלטה זו לא תהיה .גורפת עבור אזור גאוגרפי או רשות מקומית כזו או אחרת רפורמת ייעול מערך הכשרות מצטרף לאתגרים היום יומיים שחווה תעשיית המזון ולש י נויים הדרמטיים שיתקיימו בעולם המזון עם אישור תקציב המדינה וחוק ההסדרים הנלווה א ליו. אין ספק, כי בתוך .הרפורמה ישנם שינויים שיקלו ויעשו סדר ליצרני המזון המקומי יש לנצל את חלון ההזדמנויות שנפתח בפנינו ולהסדיר בחקיקה את כלל הסוגיות של מערכת הכשרות .שהועלו על הכתב בנייר זה