חומר רקע
1
כ"ד תשרי תשפ"ב
30
ספטמבר2021
:סימוכין157996
לכבוד
ח"כ ווליד טאהא, יו"ר
ועדת הפנים והגנת הסביבה
,שלום רב
:הנדון
פרק י"ח', סימן ב : שימוש במגרשים המיועדים לתעסוקה
ושימושים ממשלתיים, מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה
ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב2021
ו-
2022), התשפ"א-
2021
/(מ1443
)
עמדת מרכז
השלטון המקומי ופורום ה-
15
אנו מתכבדים להביא בפניך את התייחסות מרכז השלטון המקומי ופורום ה-
15
(להלן
"מרכז השלטון המקומי)"
:, לסימן שבנדון, העולה לדיון בועדה בראשותך, כדלקמן
1.
מרכז השלטון המקומי
מתנגד נחרצות
,לסימן זה בהצעת החוק
שכל מהות
ו
דריסה
ברגל גסה של התכנון המקומי ,
ודורש הסרתו של
הסימן מחוק ההסדרים.
2.
הסימן שבנדון עוסק ב-3
:)תחומים (להלן כפי סדרם בהצעת החוק
2.1
.
מינוי ועדת משנה למועצה הארצית לתו"ב, שתדון
ב תכניות מפורטות שעיקרן
שינוי ייעוד מתעסוקה למגורים או הוספת שימוש מגורים במגרשים המיועד ים
לתעסוקה
;)(סמכות מקבילה לסמכות הועדה המחוזית
2.2
.
מתן אפשרות למימוש שימושים ממשלתיים בשטחים המיועדים לצרכי ציבור
(שטחים חומים וירוקים), תוך קביעת "זכות וטו" למינהל הדיור למנוע הפקעתם
;של השטחים המיועדים לשימושים הממשלתיים
2.3
.
חיוב הועדה המקומית להתיר הסבת שטחי ת
עסוקה למגורים
במתחמים
מתוכנים,
)ולכאורה גם במבנים קיימים (פירוט בהמשך , תוך הגבלת סמכותה
.לסרב לדרישה
3.
מינוי ועדת משנה למועצה הארצית, לדיון בתכניות להסבת תעסוקה למגורים:
3.1
.
אנו
מתנגדים נחרצות
.למוצע אין שום הצדקה לבצע תכנון מקומי במוסדות
ארציים בכלל,
.ובמוסדות בעלי ייצוג מצומצם בפרט
יש לעשות שימוש בכלים
אלה (כגון :הות"ל ,הו
תמ"ל ו-ועדות המשנה למועצה הארצית ) במשורה
שבמשורה, בתחומים ובאזורים מסוימים, ורק במקום בו קיים כשל של ממש
בתכנון במסלול הרגיל. זאת משום ,שהתכנון המתקבל בשיטה זו הוא דורסני
בלתי-
משתף"ומחפש "קיצורי דרך , תוך שימוש בכלים הלא נכונים במקומות
2
הלא נכונים, או כפייה של "תכנון מפורט" במשקפיים ארציים, היכן שדרושה
.ראיה מקומית מתמחה, שמכירה ושוקלת את כלל הצרכים והמאפיינים במרחב
3.2
.
בעניין זה די אם נזכיר2
:אלה
3.2.1
.
)בהתאם להצעת החוק הממשלתית (במסלול הגדלת השימוש למגורים–
הועדות המקומיות אינן רשאיות לסרב להסבת התעסוקה למגורים, אלא
.)באישור הועדה המחוזית (וכמובן, אנו מתנגדים לכך נחרצות
מאחר שועדת המשנה נועדה לשמש כסמכות מקבילה לסמכותה של הועדה
המחוזית, היא הופכת, לפי
נוסח הצעת החוק, להיות הגורם המאשר סירוב
של הועדה המקומית להסבת תעסוקה למגורים (ואף לכך, כמובן, אנו
.)מתנגדים
3.2.2
.
בהתאם להצעת החוק הממשלתית, דינן של החלטות ועדת המשנה כהחלטות
.של המועצה הארצית. כלומר: מדובר בהחלטות עליהן לא ניתן יהיה לערור
3.3
.
נראה שלקחי תמ"א38
לא הופקו, למרבה הצער, והמדינה מנסה שוב–
בדורסנות רבה ובחוסר אחריות מוחלט להשלכות–
לקדם מטרותיה על תוך
גרימת נזק לתושבים ועל
חשבונן של הרשויות המקומיות.
4.
,מתן אפשרות למימוש שימושים ממשלתיים בשטחים המיועדים לצרכי ציבור
ומתן "זכות וטו" למינהל הדיור למנוע הפ
קעתם:
4.1
.
אנו
מתנגדים נחרצות
"להוספת שימושים ממשלתיים להגדרת "צרכי ציבור ;
להגבלת הועדות ה מקומיות
למ שנות/להוסיף ייעוד במגרש לשימושים
ממשלתיים; וכן להטלת איסור ל הפקיע מקרקעין
המשמשים
בפועל או מיועדים
לשימושים ציבוריים, אלא אם ניתנה לכך הסכמת מנהל מינהל הדיור הממשלתי
.במשרד האוצר
4.2
.
משמעות הדבר היא, תחרות על השטחים החומים והירוקים, בין צרכי הציבור
השונים שניתן יהיה לתכנן בהם–
זאת במצב של חסר קיים בשטחים לצרכי
ציבור, ובמדינה שהולכת ומצטופ.פת בקצב מהיר
למותר לציין כי
הכללתם
של השימושים הממשלתיים בגדרי צרכי הציבור
המאפשרים הפקעה (שטחים חומים וירוקים) לא נבחנה כל צרכה, בהיבטי
הקצאת שטחים לצרכי ציבור, למשל, ומשמעות העמסת מאות אלפי מ"ר של
'בינוי על השטחים החומים (ומאות אלפי מ"ר של תשתיות מסוגים שונים וכד ,
המועמסים על השטחים הירו קים). המלצות המדריך להקצאת שטחים לצרכי
.ציבור לא התייחס לסוגיה, ולא נתן לה ביטוי במסגרת המלצותיו
4.3
.
אלא
שהצעת החוק לא הסתפק
ה ב"תחרות פשוטה", ואף קבע
ה
למינהל הדיור
,הממשלתי שבמשרד האוצר"זכות וטו"
על הפקעת מקרקעין המיועדים
.לשימושים ממשלתיים אנו מתנגדים לכך
בתוקף.
3
4.4
.
זוהי פגיעה נוספת ביכולתה של הרשות המקומית לספק את שירותי הציבור
המקומיים החשובים והנחוצים ברמה נאותה, משימה שכבר היום לא פשוטה
,לאור הציפוף המהיר וכן כתוצאה מרפורמות וחקיקות שונות שפגעו בהיצע של
שטחי הציבור וביכולתה של הרשות המקו מית לתכננם ולדאוג לקיומם המספק–
דוגמת תמ "א38
–
וכפי שאף מבוקש לעשות במסגרת חלקו הבא של סימן זה
ממש.
4.5
.
לא יעלה על הדעת כי שימושים מקומיים חשובים יידחו מפני שימושים
ממשלתיים פחותים ברמת חשיבותם, רק בשל זכות הוטו של מינהל הדיור
הממשלתי. זו היררכיה מעוותת, החו תרת תחת מהות קבלת הקרקע לצרכי
.הציבור
4.6
.
הזכות להפקיע מקרקעין קיימת לועדות המקומיות וגם לשר האוצר ולמוסמכים
.על ידו, וקביעה שרירותית של תעדופי ההפקעה אינה ראויה ואינה מקובלת
4.7
.
יש להותיר את סמכות התכנון ואת סמכות
ההפקעה המקבילה, כפי שה
ן
(ביחס
לשימושים לצרכי ציב ור ה"רגילים", ללא התוספת המבוקשת של השימושים
הממשלתיים), ו
ל קיים
במוסדות התכנון
דיון באופן מוסדר ומושכל בכלל
.הייעודים והשימושים המבוקשים, אל מול הצרכים הנדרשים ומידת חשיבותם
5.
מתן אפשרות ליזמים לדרוש הסבת שטחי תעסוקה למגורים , תוך הגבלת סמכותה
של הועדה
המקומית לסרב לדרישה:
5.1
.
אנו
מתנגדים נחרצות
,לנוסח שבהצעת החוק המפקיע את סמכות התכנון של
הועדה
המקומית
במקרים של הסבת תעסוקה למגורים (במסלולי הגדלת
שימוש ותוספת שימוש של מגורים), והקובע הוראות "כלל ארציות" מחייבות
,להיקפי ההסבה המותרים, תוך ביטולה, הלכה למעשה של סמכות הועדה
המקומית לדון בדרישות יזמים ולדחות אותן או לבצע בהן שינויים נדרשים, כל
זאת במצב של סטייה מהתכנית שאושרה, לעתים זה לא מכבר, יש לזכור.
5.2
.
אין חולק כי משבר הדיור הוא תחום הדורש טיפול דחוף ומיידי , ואיננו סבורים
שאין לשקול הסבה של שטחי תעסוקה למגורים
ועירוב שימושים (גם במגרשים
)קיימים ,. ואולם ,הדרך הנכונה לעשות זאת היא באמצעות התכנון המקומי
והגורם הנכון לעשות זאת הוא הועדה המקומית, תוך הענקת מלוא שיקול הדעת
לרשות המקומית, שתחליט אם לאפשר קידום הסבה ועירוב שימושים כאמור
בתחומה.
5.3
.
הניסיון לתת
למשבר הדיור
מענה באמצעות הסבה מהירה של שטחי תעסוקה
למגורים בהיקפים
משמעותיים, ללא הליך תכנוני כלשהו–
שגוי מיסודו , בין
:היתר מהסיבות הבאות
5.3.1
.
מדובר
בצעד "אנטי-תכנוני" מובהק , שיוריד לטמיון עשרות שנים של עבודות
תכנון
מקצועיות ומעמיקות, אשר כללו הליכים ממושכים, שבהם אף שותף
4
הציבור, במוסדות התכנון. זאת, תוך פגיעה קשה במרקם האורבני המתוכנן
בקפידה, השתת עלויות כבדות על הרשויות המקומיות ויצירת "תכנון" שאינו
מגובה בתשתיות הציבוריות
הנדרשות
ודורס ברגל גסה את השיקולים
הכלכליי .ם, החברתיים והסביבתיים החיוניים כל כך לתכנון
,במילים אחרות
יישום החוק המוצע עלול להביא לכאוס תכנוני-
אורבני לפי
כל קנה-מידה אפשרי .יש להבין כי
משמעה של ההצעה הוא
ויתור על הליכי
תכנון ועבודת הוועדה המקומית ובחירה "לתכנן" עיר באמצעות חקיקה
.ראשית
5.3.2
.
הליכי תכנון ה"מונחתים" מלמעלה על תכנון קיים , ובמיוחד הליכים ארציים
עוקפי תכנון שעניינם
ברמת המבנה הבודד
, המייצרים
, תמיד, אי-
ודאות קשה
בשוק, ואין ספק כי כל הליך ההסבה ילווה בהליכים משפטיים רבים
וממושכים. דומה כי די להביט בנעשה ביחס לתמ"א
38
על מנת לקבל מושג
לגבי הצלחתו של ניסיון לייצר תוספת יחידות דיור באמצעות קביעה רוחבית
החלה על כלל המדינה, ללא כל תכנון המביא בחשבון מאפיינים מקומיים
.ושונות בין אזורים וערים, דבר שהוא ליבו של התכנון האורבני הנכון
ניתן לומר, כבר בשלב זה–
על בסיס ניסיון ה עבר–
,כי באופן פרדוקסלי
במקום שהיוזמה תקצר ותייעל את הליכי התכנון ותגדיל את מספר יחידות
הדיור, יש בה בכדי להביא דווקא להאטה, סרבול ועיכוב.
5.3.3
.
מבחינה תכנונית מדובר ביוזמה שגויה המתעלמת מכל היבט רלוונטי בתכנון
המודרני :ההצעה לא מספקת את הפתרונות הנדרשים לסוגיו ת המרכזיות
והקריטיות העולות משילוב מגורים במתחמים המיועדים (אך ורק, או
)בעיקר
/ לתעסוקה: ראשית, היא לא מספקת את שטחי הציבור הנדרשים
בהיקף ובמגוון הנדרש; שנית, היא מייצרת או למצער לא מתייחסת ולא
כוללת פתרונות לסוגיות של החיכוכים הרבים העלולים להיווצר בין
.השימושים השונים
,בכך
ההצעה מעמיסה על התשתית הציבורית הקיימת
(תשתיות, חינוך, תח
בורה ומבני קהילה) –
שממילא כורעת תחת נטל הצרכים
.הנוכחיים ואשר אינה מותאמת לתת מענה להיקף הבינוי למגורים, המוצע
נדגיש:
אנו תומכים בעיקרון עירוב השימושים, אולם דווקא עירוב
שימושים דורש תשומת לב תכנונית. כדי שעירוב שימושים יצליח, ולא ייצר
מפגעים והתנגשויות בין המשתמשים השונים, יש לתכנן אותו, ולא לייצר
.אותו בשיטת טלאי על טלאי
5.3.4
.
כמו-
,כן בעוד שההצעה מבקשת להוסיף יחידות דיור, הרי שבמקביל היא
,גורעת שטחי תעסוקה
שכה
חיוניים להמשך צמיחתה הכלכלית של
המדינה–
וכמובן עבור אותם תושבים, שאמורים לאכלס את תוספת יחידות
המגורים שמבוקש להוסיף.
:יתירה מזה ה"תכנון" במשקפיים ארציים גוזר גזירה שווה בין כל הרשויות
5
/המקומיות בארץ, ללא התייחסות התחשבות בהיצע המגורים והתעסוקה
בהן, בהי ,צע שטחי התעסוקה ובביקוש לשטחי תעסוקה ומגורים בהן. למשל
.יש יישובים בהם דווקא (ועדיין) יש מצוקה של שטחי תעסוקה למותר לציין
כי במתווה המוצע התעלמות ופגיעה ישירה בתכנון ובפיתוח האסטרטגיים
של יישובים–
לרוב בפריפריה הגאוגרפית והחברתית–
בהם יש מיעוט
)שטחי תעסוקה ובהם פועלת המדינה (לרבות באמצעות מינהל התכנון
לפיתוח תעסוקה.
.זהו בוודאי אינו תכנון נכון
יש לזכור כי אי מימוש של שטחי תעסוקה
יכול להיווצר
כתוצאה מהעדר
ביקוש, אבל גם בשל חסמים, כגון: העדר פתרונות תחבורה או תשתית
הנדסית. במקרים כא לו קיים הכרח כי המדינה תידרש להסרת אותם
חסמים–
תשתיתיים, שיווקיים ואחרים–
ולא "תרים ידיה" משיפור
מצבה הכלכלי ותנופת הפיתוח של אותה רשות מקומית, וכך תנציח אותה
כרשות עם תעסוקה מועטה ומגורים בהיקף נרחב.
5.4
.
מעבר
לפגיעה
,התכנונית
ההצעה
, שמאפשרת שינויים בהליכים
עוקפי הרשות
המקומית ומייצרת חוסר ודאות בתכנון ובחיזוי היקף שטחי התעסוקה והמגורים
,בתחומה תביא לפגיעה כלכלית קשה ו
להפסדים ניכרים לשלטון המקומי
שמקורם בהכנסות מארנונה והיטלי השבחה, לאור הפער הדרמטי בין ארנונה
למגורים לעומת ארנונה משימושי תעסוקה, והפטור הצפו
י מהיטל השבחה
(לפי
,ההצעה
לא ניתן יהיה לגבות בגין השינוי מתעסוקה למגורים היטל השבחה) ,
חרף
היות היטל ההשבחה
חיוני כל כך למימון התשתיות הנדרשות לתוספת המגורים .
כידוע, מגורים נוספים מחייבים תוספת של בתי ספר, תשתיות, פתרונות תחבורה
ומבני קהילה–
אך
הצעת החוק מבטל
ת , הלכה למעשה, את האפשרות לממן
.זאת
חמור מכך, לפי
הצעת החוק
תידרש הרשות המקומית לשלם פיצויים בגין ירידת
הערך שתגרם כתוצאה מהסבת שטחי התעסוקה למגורים בשכירות ארוכת טווח
(ולפי הצעת היעוץ המשפטי לועדה–
,גם במקרה היתר להוספת שימוש למגורים
)בסטייה ניכרת מתכנית .
הפסדים אלו יפגעו בצורה קשה ברשויות המקומיות, שממילא לא זוכות לתקצוב
ממשלתי כנהוג במדינות ה-
OECD
, בעודן נדרשות להוצאות כבדות ביותר
להספקת שירותים ממלכתיים של חינוך ורווחה.
5.5
.
למעשה, מדובר בהצעה אשר, ב כל הכבוד, נעשתה בחופזה, ללא כל מחשבה
תחילה וכמובן שללא התבססות על עבודת סדורה, התייעצות עם השלטון
המקומי–
שיושפע מההצעה יותר מכל, ומכיר את צרכיו וצרכי התכנון–
כמצופה בעת גיבוש מהלך כה דרמטי ורב-
השפעה על התכנון האורבני כולו, כמו
גם על תקציבן וחוסנן הכלכלי של הרשויות המקומיות.
6
5.6
.
נבהיר ונדגיש:
ניתן לספק פתרונות אפקטיביים למשבר הדיור באמצעות כלים
יעילים ושקולים, שישיגו את מטרתם בצורה טובה יותר, וללא פגיעה במרקם
ובתכנון העירוני ובשלטון המקומי
, ואנו נשמח ליטול חלק בכל הליך ל קידום
פתרונות מסוג זה. כך, למשל: יש לייעל את עבודת רשות מקרקעי
ישראל, תוך
ניצול שיעור הקרקעות העצום שבבעלות המדינה; לחזק א ת גופי התכנון ברשויות
המקומיות, יחד ע
ם הגדרת יעדים תכנוניים בני השגה;
לתקן חקיקה שתאפשר
.'קידום מגוון של מוצרי דיור מוזל, וכו
5.7
.
לא נסכים לכל פגיעה בשיקול הדעת של הועדות
המקומיות. יש לאפשר לרשות
מקומית
החפצה בכך , לקדם הסבת תעסוקה למגורים, תוך הותרת מלוא שיקול
הדעת בידי הועדה המקומית באשר לתנאים ולדרישות הרלוונטיים למתחם שבו
.תותר ההסבה בכלל זה, אנו מתנגדים נחרצות להכפפת סירובה של הועדה
המקומית להסבת תעסוקה למגורים, לאישור
הועדה המחוזית/ועדת המשנה
למועצה הארצית
)(במסלול הגדלת השימוש למגורים.
5.8
.
מבלי לגרוע מהתנגדותנו
לנושא שלעיל (ולסימן שבנדון בכללותו)
, ולמען הזהירות
,בלבד תובא התייחסותנו לסעיפים פרטניים., בנספח למכתבנו זה
6.
לאור כל האמור לעיל, אנו
מתנגדים נחרצות ליזמ
ות שבסימן
,שבנדון
ודורשים את
הסרת
ו
.מחוק ההסדרים
נבקש להציג את הנושאים בדיוני הועדה בראשותך, באמצעות נציגים מטעמנו שישתתפו
בישיבות.
,בברכה
עו"ד איתן אטיה
שלמה דולברג
מנהל כללי
מנהל כללי
פורום ה-
15
מרכז השלטון המקומי
7
נספח
התייחסות פרטנית לחלק מהסעיפים – סימן ב' לפרק י"ח
שימוש במגרשים המיועדים
לתעסוקה ושימושים ממשלתיים:
1.
סעיף147
(יא()
1
) לחוק העיקרי, כנוסחו
בהצעת החוק
)(הגדרות –
אנו
מתנגדים בתוקף
להגדרה של "שימוש ציבורי" שבתזכיר, וצמצומה לשימושי
,מעון יום
גן ילדים ומרכזים קהילתיים לסטודנטים ולדיור מוגן .
מדובר בהגדרה צרה מדי, שאינה כוללת סוגים שונים של שימושים ציבוריים חיוניים
לשכונות מגורים, ובהם: בתי ספר, מתנ"סים, מרכזים להתפתחות הילד וטיפות ,חלב
.מוסדות דת ועוד
נראה כי
הצעת החוק מכוו
נת
,להגדרת רשימה מצומצמת זו של שימושים ציבוריים
מבלי לתת את דעת
ה
בצורה אמיתית
ונכונה
להיקף השירות הציבורי–
ולאיכותו–
.שיאפשר חיים תקינים לתושבי מתחמי המגורים שיוסבו משטחי התעסוקה
לא נסכים לכך, שבעבור מטרת מאקרו של צמצום הגידול בעליית מחירי הדיו ר
)(שספק רב אם תוגשם ביישום הצעת החוק , יינקטו אמצעים שיפגעו באופן משמעותי
באיכות החיים של התושבים ו לא יאפשרו חיים יומיומיים תקינים לרבבות רבות של
!משקי בית בישראל!"לא ניתן יד להפיכתם של אזורי התעסוקה ל"סלאמס
יש
לאפשר לרשו
יות
המקומיות את מירב שיקול הדעת לקבוע את השימוש בשטחי
הציבור, בהתאם לצרכי הציבור כהגדרתם בסעיף188
לחוק התו"ב, ובהתאם לצרכים
.הספציפיים של כל רשות מקומית וכל שכונה / אזור
2.
סעיפים147
()(יא2) ו-(3) לחוק העיקרי, כנוסח
ם בהצעת החוק –
2.1
.
בהמשך
להתנגדותנו
העקרונית והמפורטת, כאמור לעיל, נבהיר כי אנו מתנגדים
נחרצות
,לחיובן של הועדות המקומיות לתת בסטייה מתכנית המייעדת את
,המגרש לתעסוקה ולמגורים
היתר
להגדלת השימוש המותר למגורים, כך ששיעור
המגורים יגיע עד ל-
%
30
" :מהשטח הכולל המותר לבניה במגרש (להלן הגדלת
שימוש למגורים)"; לחיובן של הועדות המקומיות לתת, בסטיה נכרת מ תכנית
המייעדת את המגרש לתעסוקה, היתר לתוספת השימוש המותר למגורים לדיור
מוגן, למעונות סטודנטים ולהשכרה לטווח ארוך, בשיעור שיגיע עד ל-
%
30
" :מהשטח הכולל המותר לבנייה במגרש (להלן
תוספת שימוש)"
.
למען הסר ספק ,ולנוכח העובדה שהצעת החוק מאפשרת, לכאורה
תחולתה על
מבנים קיימים
(למשל: על מבנים קיימים שלא מוצו בהם כלל זכויות הבניה
,)המוקנות בתכנית
נבהיר,
כי
אנו מתנגדים בתוקף להחלת ה
צעת ה חוק על מבנים
קיימים.
2.2
.
כאמור לעיל, אנו סבורים כי אין מקום כלל להסבת תעסוקה למגורים בסטייה
מתכנית (לא כל שכן, משמדובר במבנה קיים), מהסיבות שפורטו בהרחבה
8
.במכתבנו
2.3
.
אנו מתנגדים לכל פגיעה בשיקול הדעת של הועדות המקומיות, ו ביתר שאת אנו
מתנגדים באופן נחרץ לחיובן של הועדות המקומיות ליתן
את ההיתרים
מהועדה
רשות
בנטילת
צורך
וקביעת
מתכנית,
בסטייה
האמורים,
המחוזית,/מועדת המשנה למועצה הארצית לצורך סירוב לבקשות להיתרים אלה
)(במסלול של הגדלת השימוש למגורים .
כחלק מהפגיעה האמורה בשיקול דעת הועדות המקומיות, ובהתייחס למסלול
תוספת השימוש, נבהיר כי ר ,שימת השיקולים שעל הועדה (או מהנדס הועדה
במקרה של השכרה לטווח ארוך) לשקול (כמובא בסעיף147
()(יא3
)(ג) או בסעיף
147
()(יא3
)(ד) לחוק העיקרי, כנוסחם בהצעת החוק, לפי העניין), היא רשימה
מצומצמת, דבר ה מצמצם גם את מתחם שיקול הדעת לסירוב למתן היתר ובפועל
מבטל כמעט ל גמרי את סמכות הוועדה לשקול בצורה אמיתית את השינוי
.המבוקש ולבצע בו שינויים נדרשים למותר לציין כי עילות פסילה אלו לא
קיימות במסלול של הגדלת השימוש למגורים–
שם אך ורק אישור הועדה
.המחוזית לסירוב למתן היתר, נותן תוקף לסירוב כאמור
בכך, הופכת הועדה
המקומית לחו תמת גומי לכל דבר, וניטלים ממנה אחד התפקידים והסמכויות
הבסיסיים ביותר שלה–
!תכנון מפורט בלב המרקם העירוני
נזכיר ונדגיש כי
ענייננו ב
סטייה מתכנית
,ובהסבה משימוש אחד לשימוש אחר
.מבלי שהתכנית נתנה דעתה מלכתחילה לשינוי זה כלומר המהלך הדורסני הזה
לא רק עוקף את הועדה המקומית, אלא אף מחייב אותה לאשר סתירה וסטייה
!מתכנון מקומי מאושר שלה עצמה
כבילת שיקול הדעת של הועדה המקומית,
לא
רק שאינה סבירה וחותרת תחת יסודות התכנון הנאות, היא אף תקדימית ומהווה
פתח לדריסת שיקול הדעת התכנוני ש.ל הועדות המקומיות בנושאים נוספים
2.4
.
אנו
מתנגדים בתוקף
לקביעת זכות לפיצוי מהועדה המקומית, לפי סעיפים-
197
200
לחוק התו"ב, בגין היתר לתוספת שימוש לדיור להשכרה לטווח ארוך (ולפי
הצעת היעוץ המשפטי לועדה–
גם בגין היתר להוספת שימוש למגורים על אף
הוראת סטייה ניכרת ב.)תכנית
3.
סעיף147
(יא()
4
) לחוק העיקרי, כנוסחו
בהצעת החוק –
אנו מתנגדים לקביעה
שרירותית, לפיה הועדה המקומית מוסמכת לאשר שימוש של עד%
10
מהשטח
הכולל המותר לבנייה, עבור שימושים לצרכי ציבור המשרתים את הגדלת השימוש
(ובלבד שלכל20
מ"ר למגורים יותר עד1
מ"ר לשימוש)ציבורי .
אין שום הצדקה להגביל את סמכותה ושיקול דעתה של
הועדה
המקומית לקבוע את
היקף
שטחי שימושי הציבור הדרושים (כשם שאין הצדקה להגביל את
שיקול דעתה
בקביעת
סוגי
.)שימושי הציבור הדרושים, כאמור לעיל
9
:עוד בעניין זה, נבקש להדגיש ולחדד
3.1
.
גם תאים משפחתיים קטנים זק
וקים למבני ציבור (ו במקרה של
הגדלת השימוש
,למגורים
,)אין מגבלה למתן היתר ביחס לתאים משפחתיים קטנים או בכלל
והקביעה השרירותית של
הפרשה
של עד%
10
,מהשטח הכולל המותר לבניה
.כמספקת את צרכי הציבור האמורים, היא קביעה שאינה מבוססת כל צרכה
3.2
.
גם שכונות מגורים בנויות
וקיימות סובלות כבר כיום ממצוקה של שטחי ציבור .
זהו חוסר אחריות תכנוני, שיגולגל לפתחה של הרשות המקומית, וזאת לאחר
שניטלו ממנה המקורות התקציביים הדרושים לצורך הקמת ותחזוקת אותם
.מבני ציבור
3.3
.
,אי אפשר לשלוט לאורך זמן בהרכב הדמוגרפי של המגורים. ככל שיהיו באזור
שמ ראש לא תוכנן כדי להכיל מבני ציבור רבים, אוכלוסייה מבוגרת ו/או משפחות
קטנות עם ילד אחד–
הרשות המקומית תימצא בבעיה, כשהיא נדרשת לספק
מבני ציבור במרחק קרוב ובהתראה קצרה, ואף בדרכים לא יעילות/איכותיות.
.הדבר יחייב ממילא את הרשויות בהקמת מבני ציבור נוספים
לפנינו ביטוי נוסף
ל
כשלים שעלולים להיות מנת חלקן של הרשויות המקומיות,
עקב
דריסת ההליך
.התכנוני
3.4
.
היקף וקיבולת התשתיות המתוכננות באזורי מסחר ותעסוקה, שונים מהיקפן
,באזורים המיועדים למגורים. המדובר על תשתיות מים, ביוב, תקשורת אצירת
והפרדת פסולת
ואף תשתיות כביש ים המתוכננים לעומסים מוגדרים המקובלים
באזורי מסחר ותעסוקה, דבר האמור אף לגבי מקומות חניה. ברוב הגדול של
המקרים, שינוי ייעוד מעין זה יחייב את הרשות המקומית בהשקעה תשתיתית
רחבה ביותר–
ככל שהדבר בכלל ישים ,, וכל זאת בהליך עוקף תכנון מקומי
בפטור מהיטלי השבחה ו
ללא כל שיפוי מהמדינה .
3.5
.
למען הסר ספק ולנוכח האמור בדבר ההסבר להצעת החוק נבהיר ונדגיש, כי אנו
מתנגדים נחרצות
להסמכתו של בעל המקרקעין להיות הבעלים של השימושים
הציבוריים שיותרו במתחם, ודורשים כי השטחים הציבוריים הללו יהיו בבעלות
הציבורית של הרשות המקומית. לא י עלה על הדעת שמעט שימושי הציבור
שהצעת החוק בכלל "נאותה" לאפשר, לא יהיו בניהול/בשליטה של הרשות
.המקומית
יצוין כי הערותינו אלה אינן ממצות את כלל התייחסותנו, ואנו שומרים על זכותנו
.להוסיף ולשנות, בהמשך
******