חומר רקע
1
כ"ז
בתשרי
התשפ
"ב
3 באוקטובר
2021
אל
: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת
: הייעוץ המשפטי לוועדה
פרק י"ט ל הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית– חוק יסודות האסדרה, התשפ"א-
2021
–
מסמך
הכנה
לדיון הפתיחה:
תמצית הצעת החוק
על שולחנה של ועדת החוקה מונח פרק י"ט להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי
התקציב לשנת התקציב2021
ו-
2022), התשפ"א-
2021
ה כולל חוק מוצע חדש–
.)חוק יסודות האסדרה (הרגולציה
בהתאם להסכמות הקואליציוניות מן הפרק האמור פוצלו סעיפים21
,
28
ו-
30
.)"(סעיפי "סמכויות הקצה
החוק המו צע מבקש
לה
סדיר את התהליך הפנים-
ממשלתי הנוגע לתהליכי גיבוש וקביעת( אסדרה
רגולציה) .
בהצעת החוק מוצע להקים רשות בקרה מרכזית לרגולציה שתהווה גורם מקצועי ממשלתי בתחום, תייעץ
לרגולטורים ביחס לתהליכי הבחינה של
ר גולציה
חדשה,
תמליץ ביחס לטיוב
ר גולציה
קיימת
, תקדם תהליכי
תכנון
,ותיאום בין רגולטורים
תסייע בהכשרה ובפיתוח מיומנויות
בתחום ה
רגולציה,
ותייעץ לממשלה בענייני מדיניות
רגולציה .
מסמך הכנה זה מבקש להציג
רקע כללי
באשר להצעת החוק וכן להעלות באופן תמציתי את הנקודות העיקריות
המוצעות לדיון ביחס להצעת החוק. בהמשך למסמך זה, ולקראת דיוני הוועדה הבאים, הצוות המשפטי של
.הוועדה יפיץ מסמכי הכנה נוספים אשר יתייחסו באופן מפורט יותר לסעיפים הספציפיים הנדונים בוועדה
ר
גולציה ,ומדיניות ה רגולציה
של ישראל – רקע
אסדרה ,, רגולציה
היא מערכת של כל י מדיניות שממשלות עושות בהן שימוש
כדי
להסדיר פעילויות כלכליות
או חברתיות
של
עסקים ,
ארגונים
ו
אזרחים במטרה
לקדם
אינטרסים ציבוריים שונים ,. ככלל
ר גולציה נעשית
באמצעות
קביעת כללים
)(חוקים, תקנות, נהלים וכיו"ב
, פיקוח ואכיפה .ה רגולציה ,עוסקת בכל תחומי החיים
וכוללת למשל הוראות
ה
נוגעות ל( קבלת רישיונות לעסוק במקצוע מסוים
ד וגמת
הכללים המסדירים את פעילות
,)יועצי המס
ה
סדרת ה( שימוש בכלים או חומרים מסוימים דוגמת כללים המסדירים כיצד מקבלים רישיון נשק
)או כיצד מובילים חומרים מסוכנים
ה או סדרת,אופן הביצוע של פעילויות מסוימות (למשל שימוש במאגרי מידע) .
בישראל
, עיקר
הרגולציה נעשית בידי משרדי הממשלה השונים וחלקה בידי רשויות סטטוטוריות עצמאיות, כמו
בנק ישראל, רשות ניירות ערך או ה
מועצה להשכלה גבוהה .
,עד עתה ההפעלה של כלים רגולטוריים לא הוכפפה
למסגרת חקיקתית כללית הקובעת את עקרונות הרגולציה, אלא הוכפפה למגבלות הספציפיות הקבועות בחקיקה
המסמיכה את הרגולטור הרלוונטי( , לעקרונות המשפט המינהלי ולהחלטות ממשלה בעניין זה
ר או.)להלן
ב
שנים האחרונות
החלה להתפתח במדינות רבות בעולם מדיניות
רגולציה
המכונה "רגולציה חכמה" או"
רגולציה
מיטבית
". מטרתה של גישה זו היא להבנות כלים יישומיים לשיפור תהליכי קבלת החלטות רגולטוריות ו למצוא
את נקודת האופטימום -
האיזון הנכון בין
התועלת הגלומה ברגולציה ובין העלויות השונות הגלומות בה , תוך
,קידום רגולציה מבוססת נתונים.שקופה, עקבית ומידתית יותר
2
לטובת טיוב
ה רגולציה אימצו מדינות רבות עקרונות מנחים
רג ל ולציה חכמה וחובות שונות הנגזרות מעקרונות
אלה . אחד הכלים שאומצו במדינות רבות
וא ה
מתודולוגיה להערכת השפעות
ה
רגולציה
, המכונה :
RIA
–
קיצור
שלRegulatory Impact Assessment
)(הערכת השפעות הרגולציה- י הבנ יה סדורה של תהליכי קבלת החלטות
מושכלים
להערכת השפעות הרגולציה. כ,כלל ה ליך
ה-
RIA
כולל מספר שלבים: (1)
בחינת הבעיה המצדיקה את
ה
התערבות
;הרגולטוריות (2) בחינת ה חלופות השונות לפתרון הבעיה
ל רבות התועלות
ו העלויות ;שגלומות בהן
(3) תיאור הליך ההיוועצות שנערך עם בע( ;לי עניין4
( ;) תיאור החלופה המועדפת וההנמקה לבחירה בה5
) תכנית
למעקב ולבקרה עתידית .
,במדינות רבות לצורך יישום החובה, הוקמה רשות שמקיימת בקרה על הערכת השפעות
הרגולציה -
Regulatory Oversight Body
(
ROB
). בחלק מהמדינות רשות זו אף מופקדת על תכלול הרגולציה
.וגיבוש מדיניות רגולטורית כללית
החלטות הממשלה הרלוונטיות
בשנים האחרונות נעשה
ב
ישראל מאמץ מתמשך לשפר את הרגולציה,
אשר
ק
יבל ביטוי ב
ת שור החלטות ממשלה .
שתי ההחלטות המרכזיות בהקשר זה הן החלטת ממשלה2118
משנת2014
והחלטת ממשלה4398
משנת2018
.
ב החלטת ממשלה2118
משנת2014
נקבעה חובה על
ה רגולטורים להכין ולפרסם תכניות חומש להפחתת הנטל
הרגולטורי העודף , ונקבעה
חובה לקיים תהליך
שלRIA
טרם התקנת
כל .רגולציה חדשה הכפופה להחלטה
בנוסף,
במסגרת החלטת הממשלה צורפו "מובילי
מדיניות רגולציה" לרגולטורים השונים ל שם
הנחייתם המתודולוגית
'וכן הוקמה יחידת מטה מרכזית במשרד ראש הממשלה שתתכלל את הפעילות, תתווה מדיניות וכו.
יצוין כי בפועל
בשנים הראשונות
שלאחר ההחלטה ניתנה עדיפות ל
תכנית החומש האמורה על פני הטמעת תהליכי ה-
RIA
.
בהחלטת ממשלה4398
משנת2018
ה בהירה הממשלה
הש "הגדרה של "רגולציה
כ וללת גם הנחיות מינהליות ולא
רק חקיקה ראשית וחקיקת משנה, נקבעו
אבני יסוד ל"רגולציה חכמה
", וכן הוסמך
אגף מדיניות רגולציה במשרד
רה"מ לערוך בקרה על דוחותRIA
על רגולציה
בעל
ת השפעה משקית ו
ל
ערוך הכשרות ל כלל הרגולטורים ועובדיהם
הרלו
ונטיים.
ההחלטה
שיקפה
שינוי בדגש הממשלתי–
מתפיסה של הפחתת הנטל הרגולטורי לתפיסה של קידום
.רגולציה חכמה
דוח הצוות הבין-משרדי לרגולציה חכמה
מיולי2021
למרות החלטות הממשלה האמורות, מדוח הצוות הבין-
משרדי לרגולציה חכמה מיולי2021
עולה כי
ההתקדמות
בתהליך טיוב הרגולציה והמעבר לרגולציה חכמה נתקל
ב
קשיים
,וקיימים פערים בתחומים שונים
ובכלל זה:
פערים בהגדרה ובעיגון יעדים לרגולציה איכותית בחקיקה ראשית ו היעדר חקיקה המסמיכה רגולטורים
לשקול, לצד האינטרס המוגן, גם את עלויות הרגולציה והשלכותיה העקיפות.
פערים
ביישום תהליכיRIA
על-
ידי הרגולטורים השונים הן בכל הנוגע
להיקף
המקרים שבהם התהליך לא
מתבצע או מתבצע רק בדיעבד, הן בכל הנוגע
לאיכות
התהליך והן ביחס
לתחולת
החובה לערוךRIA
.
כך למשל בשנת2020
כ
מחצית
מהליכי הרגולציה(בניכוי חקיקה הקשורה בקורונה או נהלים רגולטוריים)
נכללו במסגרת הפטורים שנקבעו בהחלטות הממשלה וכלל לא התקיים בהם הליך שלRIA
.
פערים ב
פיקוח על טיב הרגולציה – עיקר המשאבים של האגף לרגולציה במשרד רה "מ
הוקדשו ל הבטיח את
עצם קיומ
ם של תהליכי ה-
RIA
ולא את
איכותם.
3
פערים בהתמודדות עם""מלאי הרגולציה הקיים –
אין בישראל מסגרת ממוסדת וקבועה לבחינה תקופתית
של רגולציה קיימת ו יישום תכנית החומש
להפחתת הנטל הרגולטורי העודף היה חלקי בלבד.
פערים
בראיית מערכת
ה רגולציה
כמכלול -
מדוח הצוות עולה העדרו של מבט מאקרו על כלל הרגולציה
,הממשלתית (מיפוי, זיהוי ממשקים איסוף
נתונים רוחביים, ניתוח של המדיניות כמכלול ועוד).
פערים ביחס
למערכת התמריצים הקיימת לרגולטורים בפעולתם
שעלולה להוביל להעדפת האינטרס המוגן
שעליו הם מופקדים ביחס לאינטרסים אחרים רחבים יותר.
פערים בהכשרה ובמשאבים– הכשרות
של רגולטורים
ידי ב אגף
הרגולציה
החלו רק לאחרונה,
וקיים חוסר
במשאבים
אצל הרגולטורים.כדי ליישם את ההנחיות לרגולציה חכמה
לדעת הצוות
הבין-משרדי,
הפערים האמורים יוצרים בישראל
ר גולציה
שאינה מיטבית,
אשר מובילה מצד אחד
להגנה לא אפקטיבית מספיק על אינטרסים מוגנים ומצד שני להשלכות שליליות רחבות יותר כמו פגיעה בצמיחה
( :והעלאת יוקר המחייה. במענה לכך, המליץ הצוות על1) חקיקת חוק מסגרת לרגולציה שיסדי ר את התהליך
הפנים-
( ;ממשלתי ויתווה את העקרונות והמסגרת הכללית בכל הנוגע לתהליכי גיבוש וקביעת רגולציה2
) הקמת
רשות בקרה מרכזית שתהווה גורם מקצועי ממשלתית בתחום הרגולציה ושתהיה בעלת סמכויות סטטוטוריות
.לפיקוח על המערכת הרגולטורית
להשלמת התמונה יצוין כי למרות הפערים האמורים, מדוח של
מרכז המחקר
והמידע של הכנסת מינואר2021
שעסק במדדי
ה-
OECD
להערכת מדיניות רגולציה ודירוג ישראל לאורם1
עולה כי חל שיפור משמעותי בתחום
הרגולציה בישראל, וכי
ה-
OECD
מצא לציין לטובה את ישראל כמי שהובילה מאז2014
התקדמות משמ עותית
בקצב היישום של פרקטיקות רגולציה בעקבות החלטות הממשלה שהוזכרו לעיל.
עיקרי הצעת החוק
בהצעת החוק, מוצע להקים חוק מסגרת (חוק יסודות האסדרה), ובו הוראות לעניין גיבוש רגולציה בישראל .
הצעת
ה חוק
כולל
ת מספר מרכיבים (
בתיאור שלהלן הושמטה התייחסות לסעיפים"העוסקים ב"סמכויות הקצה
)שפוצלו מהצעת החוק:
1
.
'פרק א– מטרה והגדרות – ה פרק כולל את מטרת החוק, העקרונות המנחים לרגולציה חכמה וכן סעיף הגדרות
החולש על כלל החוק. בסעיף ההגדרות ראוי לציין במיוחד
את הגדרת "אסדרה" הקובעת למעשה אילו הוראות
(חוקים, תקנות, כללים ו)כיו"ב
יהיו כפופות להסדרים הנכללים בחוק, ואילו
יוחרגו
.מהסדרים אלה
2
.
'פרק ב– רשות האסדרה ומליאת הרשו ת-
בפרק זה מוצע להקים את רשות האסדרה כרשות עצמאית והוא
כולל התייחסות להרכב מליאת הרשות, ליו"ר הרשות שמוצע כי ישמש גם כמנהל הרשות, לתפק
י די מליאת הרשות
.ולהוראות נוספות הנוגעות לאופן מינוי חברי מליאת הרשות, ישיבותיה, סדרי עבודתה, תקציבה, עובדיה וכיו"ב
1מדדי הOECD
-
להערכת מדיניות רגולציה ודירוג ישראל לאורם (ינואר2021
:) ראו
-
810a
-
eb11
-
c924
-
00155d0aee38/2_25854eff
-
810a
-
eb11
-
c924
-
https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/25854eff
00155d0aee38_11_17861.pdf
4
יצוין כי בהמשך הצעת החוק (סעיף34
)
מוצע להסמיך את מליאת הרשות לאצול ליו"ר מליאת הרשות את מרבית
סמכויותיה (הסמכויות העיקריות שאינה יכולה לאצול הן "סמכויות קצ"ה
.)שפוצלו כאמור מההצעה
3
.
'פרק ג' סימן א –
גיבוש רגולציה
וקביעתה –
סימן זה עוסק בתהליכי גיבוש וקביעה של
רגולציה חדשה
וכולל
שלושה
:מרכיבים עיקריים
הרחבת שיקולי הרגולטור -
מוצע לקבוע כי
בנוסף לאי
נטרס המו גן
שעליו הרגולטור מופק
ד ,
הרגולטור יקבע
רגולציה לאור העקרונות
של רגולציה ח כמה
הנכללים בסעיף העקרונות
, ויהיה מוסמך
לשקול שיקולים
.המבוססים על אותם עקרונות
חובת היוועצות עם הרשות -
מוצע לחייב
ר גולטור
להתייעץ
ה עם רשות
בעניין תהליך ה-
RIA
(הערכת השפעות
ה
רגולציה
) שאותו ביצע,
וכן יש פירוט באשר
להיבטים שונים של הליך זה
, ובכלל זה, מסגרת הזמנים
להתייעצות , פרסום חוות הדעת המייעצת .של הרשות לציבור, מצבים שבהם יש פטור מחובת התייעצות ועוד
חובת בחינה בדיעבד -
מוצע לחייב רגולטור המבקש לקדם רגולציה חדשה, למעט הצעת חוק, לקבוע בה
הוראה שתחייב
בחינה תקופתית של הרגולציה
(בתוך חמש או עשר שנים מיום כניסתה לתוקף, בהתאם
.לאופייה של הרגולציה), וזאת בכפוף לחריגים המוצעים
4
.
'פרק ג' סימן ב – טיוב אסדרה קיימת –
בסימן זה מוצע להעניק לרשות סמכויות לבחון
רגולציה קיימת . בכלל
זה מוצע כי במקרים שבהם הרשות מצאה כי ,נדרש טיוב הרגולציה היא תהיה מוסמכת להעביר לרגולטור
הרלוונטי המלצה לעניין
שינוי הרגולציה, תו חייב את הרגולטור הרלוונטי לקבל את המלצות הרשות ולפעול
ליישמן או להסביר בהחלטה מנומקת מדוע אינו מקבל את ההמלצה. יצוין כי מלשון הצעת החוק עולה כי המלצות
הרשות בהקשר זה
אינן מוגבלות להליך בחינת הרגולציה (ה-
RIA
) ויכולות להתייחס לתוכן הרגולציה עצמה .
5
.פרק ג' סימ
נים ג' ו-
'ה – תכנון רגולציה, תיאום בין הרגולטורים והוראות שונות –
בסימנים אלה מוצע לחייב
כל רגולטור להעביר לרשות מדי שנה תכנית רגולציה שנתית המפרטת את הרגולציה שבכוונתו ליזום, לבחון מחדש
או לבטל בשנה הקרובה, וכן להגביל את יכולתו של הרגולטור לסטות מת
ו כנית עבודה זו. עוד מוצע להסמיך את
הרשות לקבל מידע נוסף לפי בקשתה מהרגולטורים השונים. כמו כן, מוצע לקבוע את חובות הדיווח של הרשות
לממשלה ולכנסת וחובת הרשות להציג לראש הממשלה את תכנית העבודה השנתית שלה.
6
.
'פרק ד–
הליכי רגולציה המבוצעים בידי תאגידים ציבוריים או רגולטורים
פיננסיים – בפרק זה מוצע לקבו ע
הוראות
ייחודיות
החלות על גיבוש רגולציה חדשה בידי תאגידים ציבוריים (דוגמת הרשות השנייה לטלוויזיה
ולרדיו)
"ובידי רגולטורים פיננסיים (בנק ישראל ב"כובעו
כרגולטור, רשות ניירות ערך ורשות שוק ההון, ביטוח
וחסכון) וזאת נוכח ההצעה
להחריגם
.מההסדרים שפורטו לעיל החלים על יתר הרגולטורים
ההוראות הייעודיות שמוצע לקבוע ביחס לתאגידים הציבוריים ולרגולטורים הפיננסיים קובעות כי הם יחויבו
ב
עריכת דוח לקביעת השפעות הרגולציה (שאינו
דוחRIA
ואשר
מתכונתו תיקבע בידי ה
גוף עצמו )ובפרסום תכנית
רגולציה שנתית בהתאם לתנאים שמפורטים בהצעה, ואולם, מוצע כי תהל יכים אלה ייעשו
באופן עצמאי
בידי
התאגידים הציבוריים והרגולטורים הפיננסיים .ובלא מעורבות של הרשות, כגורם מייעץ או מבקר
5
7
.
'פרקים ה' עד ח –
פרקים אלה כוללים הוראות שונות נוספות ובכלל זה, חובת פרסום רגולציה במאגר רגולציה
כללי, הוראות לביצוע בקרה על אופן יישום
.החוק, תיקונים עקיפים, הוראות תחילה והוראות מעבר
יצוין כי מועד התחילה המוצע של מרבית ההסדרים הנכללים בהצעה יהיה1.1.2022
, ואולם לגבי חלק מההוראות
נקבע מועד מאוחר יותר, כך למשל, מועד התחילה של הפרק העוסק בתאגידים הציבוריים וברגולטורים
הפיננסיים יהיה ביום1.1.2023
.
סוגיות כלליות לדיון
בנוגע ל
הצעת החו
ק
כבר בפתח הדברים נבקש לעמוד על
הבעייתיות הגלומה
בהכללת רפורמה משמעותית ובעלת השלכות רחבות
מסוג זה במסגרת חוק ההסדרים , מסגרת המקשה על האפשרות לקיים דיון יסודי ובקבועי זמן סבירים ברפורמה
כה רגישה, ולבחון בצורה ראויה את ההיבטים המורכבים.העולים בה
,מעבר לכך להלן יובאו בתמצית מספר נקודות מרכזיות הנוגעות
לגוף הצעת החוק ,
אשר מוצע כי הוועדה תידרש
להן במסגרת דיוניה. פירוט נרחב יותר ביחס לסוגיות אלה וכן ביחס לסוגיות נוספות יובאו במסמכי ההכנה
:הספציפיים שיופצו לקראת דיוני הוועדה הבאים
היקף הגופי
ם
המוחרגים וההוראות המוחרגות מהסדרי הליבה של
החוק –
כאמור, הסדרי הליבה של החוק
אינם חלים על רגולטורים פיננסיים ותאגידים
ציבוריים.
כמו ,כן
ה וראות הנכללות בגדר רשימת החריגים
שב"הגדרת "אסדרה מוחרג
ות כליל
מתחולת ההסדרים שבחוק (למשל, הוראות העוסקות בפיקוח על
,מחירים
ב
מיסים , בהקצאת זכות
במכרז ועוד) ו
בנוסף, על-פי המוצע,
הממשלה בהחלטותיה
י כולה
ל פטור
גופים והוראות מקיום חובתRIA
.
מוצע כי הוועדה תבחן האם
החרגות אלה מוצדקות,
והאם אין מקום
ל החיל
ל פחות על חלק מהגופים או
חלק מ ההוראות המוחרגות חובות
מסוימות הנכללות בהסדר?
העקרונות המוצעים
ל רגולציה
מיטבית –
האם אין מקום לכלול במסגרת העקרונות
ל רגולציה ,מיטבית
אינטרסים נוספים מעבר לאלה המוצעים, דוגמת קידום אינטרסים
סביבתיים
, כפי שהומלץ על-ידי ה-
OECD
?
מבנה הרשות–
בכל הנוגע
למליאת הרשות –
האם ההרכב מאוזן מספיק ומשקף כראוי את מכלול
האינטרסים הרלוונטיים ש
ה רשות ?נדרשת לשקול ,בכלל זה האם אין מקום להעניק ייצוג במליאת הרשות
ל"קול"
של ה
רגולטורים המבוקרים על-ידה (
,למשל ב אמצעות רגולטורים
ל
שעבר),
ולנציגי ציבור שאינם
ממונים בידי אחד משלושת המשרדים המיוצגים במליאה (משרד ראש הממשלה, משרד האוצר ומשרד
?)המשפטים
בכל הנוגע
ליו"ר הרשות
)(שהוא גם מנהל הרשות –
האם אין מקום להטיל מגבלות רחבות יותר על האפשרות
לאצול את סמכויות מליאת הרשות ליו"ר הרש
ו?ת
האם?נכון לקבוע כי יו"ר הרשות יהיה גם מנהל הרשות
חובת
ההתייעצות עם הרשות בדבר תהליך הערכת השפעות הרגולציה שביצע הרגולטור – על-
פי ההסדר
( המוצע, חוות הדעת המייעצות של הרשות ביחס להליך הערכת השפעות הרגולציהRIA
)
שביצע הרגולטור
מפורסמ
ו
ת לציבור .
האם אין חשש שגופים מפוקחים המבקשים לסכל רגולציה המוטלת עליהם יעשו שימוש בחוות דעת שליליות
של הרשות,
אף אם
ב יסודה הבדלי
גישות לגיטימיים בין הרשות ובין הרגולטור,
כבסיס להגשת עתירות לבית
המשפט כנגד?רגולציה המקשה עליהם
"האם הדבר לא יוביל לכך שחוות דעת "מייעצות
של הרשות יהפכו
דה-
?פקטו לחוות דעת מחייבות מבחינת הרגולטור
6
האם,
,כמענה לכך
לא כד אי לשקול כי חוות דעת של הרשות המצביעות על פגם מהותי בתהליך שביצע
)הרגולטור יהיו כפופות להליך מיוחד (למשל, אישור מליאת הרשות
בטרם
יאושרו ו?יופצו לציבור
טיוב רגולציה קיימת –
האם אין קושי בכך שעל-
פי ההסדר המוצע כשמדובר
ברגולציה קיימת
הרשות
מוסמכת לבחון את הרגולציה
לגופה
ולהמליץ לרגולטור כיצד
לשנותה ולתקנה ,
בשונה
מ
רגולציה חדשה
שם
הרשות מוסמכת לבחון רק את
תהליך גיבוש הרגולציה (ה-
RIA
)ולא את תוכנה?
האם אין בכך משום סטייה
מתחומי המומחיות של הרשות
"וחשש ליצירת "מנגנון רגולטורי חלופי ברשות הרגולציה?
אף כי הרשות אינה
מוסמכת
לחייב
,את הרגולטור ליישם את המלצותיה האם אין חשש
ש יהיה בכך משום פגיעה בשיקול הדעת
)של הרגולטור (בפרט כשמדובר בשר שהוא נבחר ציבור
?ביחס לתחומים שהוא אחראי עליהם
החובות החל
ות על רשות הרגולציה –
נוכח החשש
ש רשות רגולציה מרכזית תהיה מטרה ללחצים של גורמים
,מפוקחים בעלי עוצמה אשר ינסו באמצעותה להפעיל לחצים על הרגולטורים הספציפיים האם אין מקום
לקבוע בחקיקה
חובות שקיפות וצינון מוגברות על יו"ר הרשות, חברי מליאת הרשות ועובדיה ?
מקור
החובה לקיום תהליךRIA
ו תוכנו של
תהליך ה-
RIA
– על-
,פי הנוסח המוצע עצם
חובת הטלת ה-
RIA
על רגולטור מסוים ו כן
תוכנו של תהליך ה-
RIA
.נקבע בהחלטות הממשלה ואינו מעוגן בהצעת החוק עצמה
בהתחשב בכך שהליך ה-
RIA
עומד במוקד הצעת החוק, האם אין מקום כי היקף התחולה של חובת ה-
RIA
והעקרונות
באשר לאופן עריכת ה-
RIA
יי?כללו בהצעת החוק ולא יוותרו לשיקול דעתה הבלעדי של הממשלה
תפקידי הרשות –
האם אין מקום להטיל על הרשות חובות אופרטיביות נוספות הנוגעות לציבור הרחב, דוגמת
טיפול
ב הנגשת
ה
רגולציה לציבור (
,למשל
לפרסם לציבור
א ת מכלול החובות הרגולטוריות המוטלות על מי
שמבקש לפתוח עסק חדש)?
משאבים ליישום החקיקה –
האם הצעת החוק
תלווה ב מתן משאבים נוספים לרגולטורים לצורך עמידה
?בדרישות ההסדר החדש