חומר רקע
תל-
,אביב כ"ז תשרי תשפ"ב
3
,אוקטובר2021
לנ -
143
/ כנסת
לכבוד
ח"כ גלעד קריב
יו"ר
ועדת חוקה, חוק ומשפט
,נכבדי
:הנדון עמדת התאחדות התעשיינים לתזכיר חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום
מדיניות הכלכלית לשנות התקציב2021
ו-
2022), התשפ"א-
2021
, פרק יסודות אסדרה
התאחדות התעשיינים תומכת בתזכיר החוק המוצע, כחלק מחוק ההסדרים, שמטרתו להביא
להתחלת היישום המיוחל ש .ל הפחתת הנטל הרגולטורי והבירוקרטי בישראל
הנטל הרגולטורי והבירוקראטי עימו מתמודדים כלל העסקים והתעשייה בפרט, הינם בעיה
אקוטית ידועה אשר מצויה על שולחן הממשלה החל מנת2011
, תוך קידום סדרת החלטות ממשלה
.לשיפור וייעול הרגולציה להפחתת הנטל הרגולטורי והבירוקראטי זה למעלה מעשור, הממשלה
לא קידמה באופן מש מעותי אתת החלטות ממשלה להפחתת הנטל הרגולטורי, זאת כפי שניתן
לראות במדדים השונים המפורסמים ע"י ארגונים בינלאומיים המעידים על מיקומה הנמוך של
ישראל ביחס לעולם בתחום הרגולציה–
התוצאה, כפי שמשתקפת בדו"ח מבקר המדינה ופרסומי
,כלכלני האוצר
היא עלות עודפת למשק הי שראלי של70
-
58
בשנה₪ מיליארד –
למעשה עלות זו
. הינה שורש בעיית יוקר המחייה בישראל
,"אין מטרת הרשות או החוק "למנוע רגולציה אלא לקבל החלטות שייצרו רגולציה חכמה יותר ועל
סמך מידע מקצועי, מהימן ורב תחומי . על פי נוסח הצעת החוק, לרשות אין מטרה של מניעת
רגול ציה נדרשת, אלא יהיה עליה לוודא כי הרגולציה נקבעה לאחר שנפרש מידע מקצועי רחב, בטרם
:יוחלט להגביר את הנטל על העסקים. כך גם לגבי רגולציה קיימת
ראוי לבחון האם הרגולציה עמדה
ביעדיה, האם היא לא מטילה נטל כבד מדי, והאם בדיעבד יש דרך נכונה יותר ליישום המטרות
באופן
.שיגדיל את הרווחה של כלל הציבור
בדיוק מהסיבות הללו בחרו31
מתוך38
מדינות החברות בOECD
להקים גופים דומים
אשר
תפקידם הוא גם לפקח על איכות והליכי גיבוש הרגולציה במדינות וגם להתוות את הדרך במטרה
להשיג את יעדי המדיניות שקבעה כל מדינה ומדינה. המשך המצב הקיים יותיר את מדינת ישראל
מאחור ויביא אותנו לאובדן היתרונות התחרותיים שנותרו למדינת ישראל –
מה שיתבטא בדחיקת
המשקיעים והעסקים הקיימים להעתיק את פעילותם למדינות תחרותיות יותר, ובירידה באיכות
החיים והעמקת המשבר התעסוקתי והחברתי. מנגד, יישום מלא ונכון של הרפורמה י ורגש בכל כיס
.ויביא לשיפור משמעותי בנטל הרגולטורי ולקידום מדינת ישראל בתחרות הבינ"ל הגוברת
2
,לצערי, מרבית הרגולציה אינה מעוגנת בחקיקה או בחקיקת משנה, אלא בהחלטות הדרג המקצועי
המגובה במסמכים (כגון: נהלים, חוזרים, חוות דעת ורישיונות) במקרה הרע, או שנאמר בעל פה
במקרה הנורא (על ידי מנגנוני הפיקוח והאכיפה, ובדרג המחוזי והמקומי שמפרשים נהלים
לחומרה). נוהג זה בקביעת נהלים ע"י הדרג המקצועי, ללא חובה בחקיקה, יוצר פתח לקביעת
רגולציה יקרה ועודפת
ללא בקרה וללא איזונים "במסלול עוקףRIA
" וללא דיון ציבורי. כך נוצר
יצטרך לקבל את₪ מצב ששר או ממשלה הרוצה לשנות תקנות בעלות מזערית של עשרות אלפי
אישור וועדות הכנסת ואילו פקיד, בכיר ומקצועי ככל שיהיה, מוסמך לקבוע נהלים שמשיתים
על העסקים₪ עלויות של מיליארדי
ועל הציבור, יכול לקבוע אותן ללא כל פיקוח של אף גורם או
.וועדה פרלמנטרית וללא כל אחריות להשלכות
למרות הצהרות הממשלות בשנים האחרונות, אשר גובו בסדרת החלטות תומכות, דה פקטו לא
גובשו התוכניות להפחתת הנטל הרגולטורי העודף כפי שנקבע בהחלטת ממשלה2118
,ומבין כ-
370
תוכניות שהיו אמורות להתפרסם, הוכנו כ-
40%
בלבד מהתוכניות, ואף הן מבוצעות רק באופן
.חלקי
יתרה מכך, טרם הושרשה החובה בביצועRIA
כמתודולוגיה שיטתית למדידת הנטל הרגולטורי
.והבירוקרטי הצפוי על העסקים, הכלכלה והמשק בעת השתת רגולציות חדשות
ישנו פער תהומי בין הצהרות הממשלה לבין הקשיים העצומים והיומיומיים שחווים העסקים
והיזמים בישראל המבקשים לצמוח ולהעסי .ק עובדים לאור האמור לעיל, אני קורא לוועדה לאשר
באופן מלא וללא סייגים את הצעת החוק אשר צפויה לתת מענה חיוני ונדרש לעסקים, להגדיל
את הוודאות עסקית והרגולטורית,
לשפר את כושר התחרות הישראלי והקל על יוקר המחייה
ועשיית העסקים .
,בברכה
ד"ר רון תומר
העתק: חברי ועדת חוקה, חוק ומשפט