חומר רקע

30.9.2021 הנדון: חוסר שקיפות וחוסר מידתיות בהגבלות שדורש את התערבות וועדת חוקה חוק ומשפט רקע בכל פרוצדורה רפואית כדוגמת בדיקת מי שפיר או ניתוח, נהוג לספק לאינדיבידואל נתונים אודות הסיכויים והסיכונים באופן שקוף וברור מנקודת מבטו. זאת, על מנת לאפשר לו לקבל את ההחלטה הנכונה עבורו. חיסון במנת דחף חיסון נועד בראש ובראשונה למנוע תחלואה קשה ותמותה. מכאן, שבכל הנוגע למנת הדחף (חיסון שלישי), נדרש לספק לאינדיבידואל את הסיכוי לתחלואה קשה במקרה של הדבקה אם יבחר לא לקבל את מנת הדחף, אל מול הסיכוי אם יבחר כן לקבל את מנת הדחף. להלן טבלה של הסיכוי למחלה קשה במקרה של הדבקה בזן הדלתא לפי קבוצות גיל לאוכלוסייה ללא מחלות רקע*: מהטבלה עולה כי הסיכוי האפריורי למחלה קשה הינו נמוך ביותר, למחוסנים במנה שניה בקרב אוכלוסיות צעירות ללא מחלות רקע. חרף זאת, משרד הבריאות בחר לספק מידע חלקי שאיננו רלוונטי לפרט לפיו החיסון מקנה "מוגנות של פי 10 מתחלואה קשה וב95% במניעת תחלואה קשה". כדי לסבר את האוזן, בקרב ילדים בני 12 הגנה ב95% לעומת 80% (חיסון שני) בהפחתת תחלואה קשה היא מסיכוי נמוך של 0.000016 לסיכוי נמוך של 0.000005. מכאן, שנחיצות מנת הדחף במחוסנים צעירים לצורך הגנה עליהם מוטלת בספק. חשוב להדגיש, שככל הנראה, החיסון בטוח אולם טרם פורסמו מחקרים פרוספקטיביים מקיפים על הבטיחות של המנה השלישית, וההיארעות של מיוקרדיטיס שנצפתה בישראל בילדים 12-15 לאחר חיסוני המנה השנייה דומה לשכיחות למחלה קשה במקרה של הדבקה בקבוצת גיל זו. אם כוונת המדינה לעודד חיסון בצעירים לצורך הפחתת תחלואה באוכלוסיות סיכון, יש לציין זאת באופן ברור וגלוי לאוכלוסייה הצעירה. הבסיס בקבלת החלטות ברפואה מושתת באמון במערכת, ואם זו מנתבת את הפרט דרך חוסר שקיפות והגבלות, האמון יופר והפגיעה בציבור תגבר. חוסר מידתיות ופגיעה בזכויות בסיסיות נכון ל 30.9.2021 ישנם מעל 209,000 צעירים בגילאים 0-20 שנמצאו מאומתים לזן הדלתא. לפי הערכות שונות על בסיס סרולוגיות 400,000-800,000 נדבקו בזן הדלתא. חרף ההדבקה הערה, דווח על נפטר אחד. לשם השוואה, בתחשיב שמרני, מידי שנה נפטרים בישראל משפעת וברונכיוליטיס (RSV) 15-140 ילדים עם מספר נדבקים דומה. הספרות המקצועית מלמדת באופן חד וגורף כי קורונה, לרבות זן הדלתא, איננו מסוכן בילדים, בוודאי בהשוואה למחלות ילדים עונתיות. מנגד, המדיניות הנוכחית פוגעת באופן לא מידתי בחירויות הפרט הבסיסיות. המונח המכובס "בידוד" לשבעה ימים זהה ל"מעצר בית" למעט בסוגיה אחת: ההחלטה להורות על מעצר בית בילדים מתבצעת באופן כירורגי ע"י שופט, לאחר דיון פרטני כאשר נשקפת סכנה אמיתית לציבור או לפרט. באופן פרדוקסאלי, ההחלטה על "בידוד" מתבצעת באופן גורף. ילד מאומת שולח כיתה של 30 ילדים, ולעיתים את הוריהם לבידוד של כשבעה ימים. תחשיב פשוט המבוסס על נתוני משרד הבריאות מלמד שבסיטואציה הנוכחית אנו שולחים ילדים למאות שנות בידוד באופן מצטבר בכדי למנוע, לכאורה, מקרה אשפוז בודד. ניתן למנוע תחלואה קשה, ולא על גבם של ילדים. זאת, מכיוון שכמעט כל המאושפזים הם לא מחוסנים או אוכלוסייה מעל שישים שלא התחסנה במנה שלישית. למשרד הבריאות כגוף יחיד, אין את הראייה, ההבנה או היכולת לקבל החלטות שהשלכותיהן רחבות לאין שיעור מסוגיית הפחתת התמותה בקורונה. לכן, ברצוני להמליץ את הבאים: הגדלת השקיפות – יש להציג לציבור באופן מידי ושקוף את הנתונים המדויקים ביותר שקיימים במשרד הבריאות לסיכוי לפתח תחלואה קשה לפי קבוצת גיל וקבוצת סיכון ללא חיסון שלישי ועם חיסון שלישי. יש להסביר את התוצרים בכלים המקובלים ולעשות את מירב המאמצים לוודא שכל אזרח יבחר בהחלטה שנכונה עבורו. צמצום "בידודים" – בפרט, יש לחדול מבידודים על בסיס חשיפה בבתי ספר באופן מידי. מכיוון שחלק ניכר מההדבקות מתרחשות בבית, ניתן לשקול בידוד במשק הבית של הנדבק. מאומתים ידרשו להישאר בביתם. בזכות החיסון השלישי, המדינה סיפקה לציבור אפשרות יעילה לשמור על קבוצות הסיכון המוגבר ולהפחית תחלואה קשה באופן ניכר. בברכה, ד"ר דן ימין     ד"ר דן ימין: ד"ר דן ימין הינו חבר סגל בכיר וראש המעבדה לחקר התפשטות מחלות מידבקות בפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב. ד"ר ימין הוא מהנדס תעשייה וניהול בהכשרתו. בנוסף, ד"ר ימין ביצע את פוסט דוקטורט באפדימיולוגיה באוניברסיטת ייל (YALE) , וכעמית מחקר בבית הספר לניהול הבריאות באוניברסיטה. תחומי העניין שלו כוללים: מידול מחלות מדבקות, חקר קבלת החלטות בבריאות ורפואה, כלכת בריאות וניהול מערכות בריאות. מחקריו של דן פורסמו בירחונים רפואיים מובילים ואף הובילו לשינוי מדיניות בישראל וזכו בפרסים של קרנות המחקר המובילות באיחוד האירופאי (ERC) ובארץ (ISF , רפואה מותאמת אישית). ד"ר ימין ייעץ בעברו לחברת החיסונים Sanofi Pasteur MSD , ו Merck בבניית מודלים להתפשטות מגיפות בעברו ואולם הוא מצהיר שאין לו ניגוד עניינים. קבוצת גיל סיכוי לתחלואה קשה למתחסן בשתי מנות סיכוי לתחלואה קשה למתחסן בשלוש מנות 12-20 0.000016 0.000005 20-30 0.000101 0.000034 30-40 0.000273 0.000091 40-50 0.000629 0.000210 50-60 0.001510 0.000503 60-70 0.003368 0.001123 70-80 0.006825 0.002275 >80 0.014371 0.004790 *התחשיב בוצע לפי נתוני משרד הבריאות המפורסמים ופרסומים אקדמאיים רפואיים עבור אוכלוסייה ללא מחלות רקע *התחשיב בוצע לפי נתוני משרד הבריאות המפורסמים ופרסומים אקדמאיים רפואיים עבור אוכלוסייה ללא מחלות רקע *התחשיב בוצע לפי נתוני משרד הבריאות המפורסמים ופרסומים אקדמאיים רפואיים עבור אוכלוסייה ללא מחלות רקע