חומר רקע
מחזירים את ישראל לחיים
מה ניתן לעשות כדי לנהל את משבר הקורונה טוב יותר
מועצת החירום מאמינה כי ,יישום תוכנית בת שבעה צעדים
תאפשר ל ישראל לעבור
ל" מודל
חיים לצד הקורונה"
,המג
ן
על
אוכלוסיות הסיכון בהתנהלות שקופה ,מ חזיר את אמון
ציבור ו מ חזק את אופן הפעולה המקצועי-
.מדעי של מקבלי ההחלטות
-
תקציר תוכנית פעולה -
מטרת העל
הרזח ל שגרת חיים לצד הקורונה, תוך דגש על :בריאות במובנה הרחב ,גופנית
נ
פשית ו
חברתית,
ולא רק היעדר מחלה (כהגדרת ארגון
.)הבריאות העולמי
הנחות יסוד
1.
.נגיף הקורונה יישאר איתנו עוד שנים בצורה "אנדמית", כלומר נוכח
ניסיונות להכחידו בשלב זה
לא אפשריים –
ואף .מזיקים
2.
קה.ורונה מסוכנת למבוגרים ולחולים במחלות רקע. הסכנה לאחרים ובמיוחד לילדים נמוכה מאוד
3.
ה .חיסון מגן על המתחסן מפני מחלה קשה ומתמותה, ובמקביל חשוב לזכור כי הוא אינו מונע הדבקה
4.
מרבית הכלים בהם נעשה שימוש בעולם בכלל ובישראל בפרט לא הוכחו כיעילים, ו
ברור כי חלק
ם גורמים לנזק
ים משמעותי
ים.
5.
הישגי ההתמודדות עם המשבר בישראל–
תמותה עודפת ונזקים בריאותיים, חברתיים וכלכליים-
.נמוכים ביחס למדינות אחרות
צעדים אופרטיביים
1.
ק מפיין ציבורי: "מי שחולה -
"נשאר בבית –
כך נמנע אחוז גבוה
מההדבקות, ו.במאמץ מינימלי
2.
ביטול הגבלות שתועלתן נמוכה
.ובמיוחד אלו שנזקן רב על תועלתן
א.
.פתיחה מלאה באופן הדרגתי של בתי הספר במתכונת שגרה
ב.
ביטול התו הירוק באופן מלא
3.
ה,משך קידום הגנה חכמה, ממוקדת ויעילה
.במיוחד באוכלוסיות הסיכון
א.
עידוד והנגשת החיסון לעשרות אלפי קשישים וכן במגזרים אשר בהם ההיענות נמוכה
ב.
"המשך יישום וקידום אמצעי הגנה בבתי אבות ובמתארים "מרובי סיכון
ג.
.יישום מתארים חלופיים למניעת התקהלויות במקומות סגורים המערבים אוכלוסיות סיכון
ד.
תמרוץ ועידוד מחקרים לטיפולים במחלת הקורונה
4.
שינוי הגדרות העבודה המקצועיות
:והתאמתן למקובל בעולם
א.
.אימוץ מדיניות בדיקות כפי שהתוותה ע"י נוהל הטיפול במגפות והפסקת מסת הבדיקות
ב.
שינוי היקף ואופן בדיקות ה-
PCR
–
( הגדרת סף רגישות הבדיקהCT
.) לרמה המתאימה
ג.
שינוי הגדרות העבודה–
.זניחת המושג "מאומתים", שינוי הגדרת "חולים קשה" למקובל בעולם
5.
תכנית לתי:קון נזקי המשבר
א.
.תוכניות התערבות להדבקת פערים בבדיקות סקר ואיזון מחלות כרוניות
ב.
.תגבור מערך בריאות הנפש, בשל פגיעות הצעדים שננקטו במשבר
ג.
.תגבור מערכי הרווחה בשל הנזקים החברתיים והכלכליים שנגרמו
ד.
פיתוח מערך סוציאלי לטיפול בקשישים הסובלים מבידוד והחמרה פסיכו-
.סוציאלית בעקבות המשבר
ה.
הקמת מע.רך להדבקת פערי החינוך, במיוחד בנוער במצוקה
6.
י
ישום שקיפות ושיח פתוח להגברת האמון הציבורי
:וחיזוק אופן הפעולה המקצועי והמדעי של מקבלי ההחלטות
א.
.פתיחת כלל הדיונים, הפרוטוקולים, החוזים והמסמכים לציבור הרחב
ב.
.דרישה ל"חוות דעת שנייה", תוך שיתוף בעלי עמדות שונות בתהליכי קבלת החלטות
ג.
.הקמת מערכת מעקב ודיווח רשמית, מסודרת ונגישה של תופעות לוואי לתרופות ותכשירים חדשים
ד.
,החזרת האמון הציבורי על ידי שינוי בסיס השיח עם אזרחי המדינה
ב דגש
האופן
ב ו מתווך המשבר לציבור ע"י אנשי מקצוע
.והתקשורת. זאת, תוך הימנעות מהפחדה מיותרת, שימוש בכלים של קבלת החלטות משותפת ברמה הציבורית והפרטנית
7.
ה
ערכות עתידית לגל הבא או למגפה הבאה , בדגש על הקמת מערך אשפוז בית, תוספת כוח אדם למערכת הבריאות, מניעה
.וטיפול בשחיקה הקשה של צוותי הרפואה
אחרי שנה וחצי של דשדוש
, כאשר כל העולם ח
וזר לנורמאליות ואיל
ו בישראל רק מתגבר הקיטוב
, יש צורך ל חשב מסלול מחדש , ולהוביל
.תפיסה אמיצה, מדויקת ונכונה יותר לטיפול במשבר הקורונה
חברי מועצת החירום מהווים א
ת שדרת הממסד הרפואי בארץ, לב הקונצנזוס , וכוללים ח ,תני פרס ישראל
מומחים אשר ניהלו ארבע
ה
בתי
חולים, מנכ"ל משרד בריאות , מנכ"ל
,קופת חולים, קרפ"ר
מקימי צוות הטיפול במגפות
, ראשי חוגים באונ'
וראשי
פקולט
א ות לרפ.ואה
תפי ש ת ,עולמם ניתוח המציאות והניסיון המשותף
הרב שצברו,
מאפשרים למועצה להסתכל על המשבר ברמת המאקרו ובפרספקטיבה
רחבה על מנת ל הביא גישה מקצועית וכלים נ
כונים יותר לניהול המגפה מהקו הנ
כו.חי