חומר רקע

ה תייחסות פורום קהלת ל כלכלה ל תזכיר החוק בעניין פרק היבוא בתוכנית הכלכלית החוק המוצע מטפל באופן נחרץ בחסמי יבוא רבים. למרות ההתנגדות העזה לחוק המוצע מצידם של ,בעלי עניין אשר עלולים לאבד חלק מהפריבילגיות שהם זוכים להן במצב הנוכחי, חשוב ביותר שהכנסת תאשר את הצעת החוק. יישום החוק צפוי לתרום רבות לשיפור רמת החיים של כלל אזרחי ישראל – תוך הפחתת יוקר המחיה, הגברת התחרות, שיפור מגוון האפשרויות של הצרכנים , הפחתת הריכוזיות וגידול בהכנסתם של .עסקים ושל יבואנים קטנים רמת המחירים בישראל גבוהה משמעותית ביחס לממוצע מדינות ה- OECD ולמדינות .מתקדמות אחרות לצד בעיית יוקר המחיה, ישראל סובלת מרמת פריון נמוכה בהשוואה בין- .לאומית בנוסף ,לכך פער הפריון בין ישראל ל מדינות המתקדמות האחרות כמעט ולא ה צטמצם לאורך השנים, ו מול ארצות הברית הוא אף ה תרחב – רמת הפריון בישראל עמדה בשנת2019 על 58.8% מרמת הפריון בארצות הברית, לעומת61.3% בשנת2000 . דר' מיכאל שראל ראש פורום קהלת לכלכלה [email protected] פורום קהלת )(ע"ר עם ועולמו8 , ירושלים 17 ב אוגוסט 1 2 20 :מקורPrices - Price level indices - OECD Data :מקורLevel of GDP per capita and productivity (oecd.org) בעיות אלה מושפעות מהיקף היבוא למדינה. ממבט על משקל היבוא של ישראל במונחי תוצר, ניתן לראות שמאז שנת2005 הייתה ירידה משמעותית ב היקף .היבוא במונחי תוצר היקף היבוא של ישראל בשנים האחרונות היה מאד נמוך בהשוואה למדינות מתקדמות .אחרות בגודל דומה לזה של ישראל :מקורInternational trade - Trade in goods and services - OECD Data קיימים מספר חסמי יבוא. דרישות חוקיות הייבוא כפי שקבועות בחקיקה הישראלית מכילות דרישות ייחודיות רבות שחורגות מהסטנדרט הבין- לאומי המקובל במדינות מפותחות בעלות שווקים מש מעותיים. משטר האכיפה הקיים דורש פעמים רבות אישורים מקדימים ליבוא, רישיונות ליבוא, בדיקות דגם ומשלוח ואישור שחרור מהמכס. משטר האכיפה הנהוג בישראל אינו תואם למקובל באיחוד האירופי או במדינות מפותחות אחרות כמו ארצות ,הברית וקנדה, לפיו עיקר האכיפה מתבצעת בשווקים ולא בשערי המכס. לצד כל אלה פעמים רבות קיימת גם דרישה להצגת מסמכ ים שמקורם ביצרן בלבד באופן שמונע תחרות מיבוא מקביל. מצב זה מביא ליצירת חסמי סחר ליבוא טובין. כך, עבור מוצרי מזון דרישות חוקיות היבוא בנוגע למרכיבי המזון כוללות דרישות ייחודיות לישראל, באופן שמצמצם את מגוון מוצרי המזון אשר ניתן לייבא לישראל. כך גם במוצרים אלחוטיים ובחלק מהמוצרים החייבים בתקן רשמי, כמו מזגנים, רעפים, סירים ועוד. ביחס לשיטת האכיפה, כ - 50% מהמזון מוגדר מזון רגיש. לפי חוק הגנה על בריאות הציבור מזון, יבוא מזון רגיש אפשרי רק במידה והתקבל אישור מוקדם ליבוא עבור המזון הרגיש המיובא וכן כל משלוח מזון רגיש נדרש לבדיקה בידי מפקח בתחנת הסגר. זאת, בשונה מיבוא מזון רגיל אשר ניתן לייבאו באמצעות הצהרה כחלף לאישור מקדים וכן לא נערכים לגביו בדיקות בתחנת הסגר. הליך קבלת האישורים וקבלת תעודת שחרור מת ח נת הסגר של מזון שאינו מזון רגיש אורך כ- 3 ימים בממוצע, בעוד שהל יך מקביל לגבי מזון רגיש אורך כ- 120 ימים בממוצע (מתוכם25 - 30 .)ימים במכס עצמו 1 עבור מוצרים החייבים בתקן רשמי, למשטר האכיפה הקיים יש השפעות משמעותיות על התחרות ויוקר המחייה בישראל. שכן מצב זה מהווה נטל רגולטורי משמעותי על אוכלוסיית היבואנים, בדגש על יבואנים קטנים ובינוניים, וגובה מהם עלויות משמעותיות שבתורן מגולגלות על המחיר לצרכן, וכן מהוות חסם לכניסתם של שחקנים קטנים ובינוניים שיגבירו .את התחרות בענף ויפחיתו את יוקר המחייה עבור מוצרים מסוג תמרוקים קיימים חסמי רגולציה שמחייבים רישיון ליבוא של כל תמר וק ומונעים יבוא מקביל, שעשוי להביא לתחרות תוך- מותגית. זאת, באופן שמשמר את הריכוזיות הגבוהה בענף ואת המחירים הגבוהים לצרכן הנובעים מכך. לסיכום , יישום החוק המוצע צפוי לתרום רבות לשיפור רמת החיים של כלל אזרחי ישראל – תוך הפחתת יוקר המחיה, הגברת התחרות, שיפור מגוון האפשרויות של הצרכנים, הפחתת .הריכוזיות וגידול בהכנסתם של עסקים ושל יבואנים קטנים 1 מוצרי מזון שאינו מן החי מתחלק ים ל"מזון רגיש" ו"מזון רגיל". מזון רגיש כולל ,מזון לתינוקות ,מוצרי חלב וגבינות תוספי תזונה שונים ,מזון חדש .מזו ן רגיל כולל פסטה, ביסקוויטים, סוכריות , תוספי מזון .שונים