חומר רקע

מכון 'על משמר הכנסת' מיסודה של התנועה המסורתית בישראל- www.mishmar.org.il דרך חברון98 ., ת.ד7559 , ירושלים91074 | טלפון02-5658013 | פקס02-6246869 | [email protected] 03.10.2021 כ"ז תשרי השתפ"ב לכבוד ח "כ יוליה מלינובסקי , יו"ר הו ועדה למיזמים לאומי ים מיוחדים ושירותי דת יהודיים חברי וחברות הוועדה הערות מ כון על משמר הכנסת לקראת דיון בסעיפי הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב2021 ו- 2022), התשפ"א- 2021 , פרק כ ': ייעול מערך הכשרות א. הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב2021 ו- 2022 ,) התשפ"א- 2021 , פרק כ :': ייעול מערך הכשרות (להלן הצעת החוק ) נועד לפתוח את שוק הכשרות לתחרות, לחזק את מעמד הרבנות הראשית ולנתק את התלות בין משגיח הכשרות למושג ח וכן ליצור .סטנדרטים אחידים בתחום הכשרות1 ב. ,עם זאת הצעת החוק משמר ת ואף מחזק ת את אי- התחרות בתחום הכשרות ומוסיף לחזק את המונופול בו מחזיקה הרבנות הראשית גם בתחום הכשרות ואף יוצר עודף רגולציה בתחום שממילא מיקר את יוקר המחיה בישראל ועל כן ראוי שיבחן גם במסגרת החלטת ממשלה2118 בעניין הפחתת הנטל הרגולטורי (תהליך RIA ) . זאת ועוד, התזכיר יוצר אפליה כלפי הזרמים הלא אורתודוקסים ובפרט כלפי .הזרם הקונסרבטיבי המחזיק בתפיסת כשרות הלכתית, בדומה לזרם האורתודוקסי זאת, משום ש הרבנות הראשית לישראל אינה מכירה ברבות וברבנים של התנעה הקונסרבטיבית ומקל וחומר גם לא מכירה בכשרות קונסרבטיב.ית2 ג. משכך, הערותינו יתמקדו בסעיפים היוצרים אפליה ופוגעים בחופש העיסוק של מי שמבקש להיחשב כגוף נותן הכשר או להימנות כחלק מועדת רבנים כהגדרת ה בהצ עת הח וק. ג.1. סעיף1 )(א קובע כי ועדת רבנים– שהיא אחת הדרכים להעניק תעודת הכשר– " היא ועד ה להסדרת תקן כשרות , המורכבת משלושה רבנים , אשר– (1) לפחות אחד מ הם הוא בעל כשירות לכהן כרב עיר , וכיהן בעבר או מ כהן כיום כר ב עיר; (2 ) כל אחד מהאחרים הוא בעל כשירות לכהן כרב מקומי או כרב עיר., ומכהן או כיהן בעבר כרב מקומי או כרב עיר" הכשירות לכהן כרב עיר קבועה ב סעיף 4 לתקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), תשס״ז– 2007 : "(1 ) מי שמכהן או כיהן כדיין או מי שיש בידו כתב הסמכה תקף לפי תקנות הדיינים (תנאי הסמכה וסדריה), התשט״ו– 1955 ;, והוא כשיר להתמנות דיין (2 ;) מי שמכהן או כיהן כרב ראשי לצבא הגנה לישראל (3) מי שמכהן או כיהן כרב צבאי פיקודי א ו כרב צבאי חיילי, והוסמך לרבנות בידי שני הרבנים ;הראשיים לישראל, ומועצת הרבנות הראשית החליטה כי הוא כשיר לכהן כרב עיר (4 ) מי שיש בידו תעודה בתוקף ממועצת הרבנות הראשית המעידה שהוא כשיר לכהן כרב עיר (להלן– .)תעודת כשירות" מתקנות אלה עולה כי הרבנות הראשית הי א זו הממנה בפועל את רבני הערים בישראל או לכל הפחות זו המחזיקה במפתחות למשרדי רבני הערים. זאת, על אף שהציבור בערים הלא חרדיות 1 מהפכה בכשרות אתר המשרד לשירותי דת https://www.gov.il/he/departments/news/kashrutreform ( 20.07.2021 ) 2 לשם השלמת התמונה יצוין כי לתנועה המסורתית המייצגת את היהדות הקונסרבטיבית בישראל, אין מערך כשרות הפועל .מטעמה מכון 'על משמר הכנסת' מיסודה של התנועה המסורתית בישראל- www.mishmar.org.il דרך חברון98 ., ת.ד7559 , ירושלים91074 | טלפון02-5658013 | פקס02-6246869 | [email protected] .משתייך למגוון השקפות של היהדות וביניהן הזרמים הקונסרבטיבי והרפורמי3 כך למעשה נחסמת הדרך לרבות ורבנים קונסרבטיבים להיות מוסמכים כרב עיר. ומשכך– גם דרכם לשמש חלק מועדת .הרבנים כהגדרתה בתזכיר זאת ועוד, בהמשך סעיף ההגדרות נקבע כי רב מ קומי ורב עיר צריכים שניהם להיות בעלי אישור בכתב מאת מועצת הרבנות הראש ית . הסעיף יו צר אפליה מיידית כ לפי רבות ורבנים שאינם מוכרים על ידי הרבנות המכהנים כרבני יישובים או במו עצות האזוריות– אחת מהן היא הרבה שרה כהן המכהנת כרבת המועצה האזורית חבל איילות. שהיא רבה, בעלת מומחיות בהלכה, משמשת כרב מקומית אך לא מוכרת על ידי .הרבנות . ביצורו אם כי המונופול פירוק אינו זהו הפתרון הוא ביטול הדרישה לאישור בכתב מאת מועצת הרבנו ת הראשית וכן הוספת האפשרות לכלול רב יישוב כחבר בו עדת הרבנים– מתוך הבנה כי רבני יישוב עשויים לייצג באופן הנאמן ביותר .את המגוון הדתי ואת הפלורליזם הקיים ביישובים שונים ג.2. סעיף2א – בדברי ההסבר לסעיף רבתי מצוין כי "קביעת תקני כשרות תאפשר לציבור צרכני הכ שרות לצרוך מצרכים בהתאם לתנאי כשרות ש קופים וברורים שתואמים את אמונתם ורצונם..." עם זאת, ניכר כי ,ציבור שלם, שאינו אורתודוקסי .מודר על אמונותיו ורצונותיו מהחוק מי שאינו חלק ממונופול הרבנות ה ראשית– לא יוכל ל העניק תעודת הכשר . ג.3. סעיף2 ()א(ג1) – על מנת לתקן א ת העיוות הנובע מדחי קת רבות ורבנים שאינם מו כרים על ידי הרבנות הראשית, מוצע ל הוסי ף דירוג נוסף : תקן כשרות ליברלי שיאפשר הענקת תעודת כשרות בהתאם לסטנדרטים של רבות ו רבנים קו נסרבטיבים , רפורמים ואורתודו קסים שאינם מוכרים .כיום על ידי הרבנות היות שמדובר בחוק שנועד לעודד תחרות, במידה ולא יהיה ביק ו ש לתקן ,הליברלי ייתכן שהוא ייגנז מעצמו. עם זאת– בהסתמ ך על המ גמות בתחום הנישואין והגיור נראה כי אכן קיים שוק לשי רותי דך ליברליים.על ידי אזרחים ישראלים ג.4. סעיף2ז מפנה לתנאי ם המנויים ב( סעיפים קטנים3 () ו8) ל סעיף2יא(א ) העוסקים בכשירות אתית ( ומשפטית. עם זאת, ס"ק2 )לסעיף 2 ז"קובע שמשגיח מטעם גוף נותן הכשר הוא מי ש עבר מבחן עיוני של מ ועצת הרבנות הראשית ה בוחן י דע בתחום דיני הכשרות בלבד"; זאת, בניגו לנוסח הקודם .שאיפשר לממונה להתיר עיסוק כמשגיח כשרות כאמור מעלה, רבות ורבנים קונסרבטיבים אינם עוברים הכשרה של הרבנות הראשית א לא הכשרה הלכתית מטעם התנועה המסורתית כחלק מהכשרתם כרבנות ורבנים. משכך , גם מי שאינו רב או רבה קונסרבטיבי אלא מגדיר עצמו כיהודי קונסרבטיבי לא יכול להיות משגיח אלא אם הוא מכפיף עצמו לגישתה ההלכתית של הרבנות .הראשית עם זאת, מכון על משמר הכנסת מברך על גישת השר לעודד נשים ל גשת למבחני הה סמכה של הרבנות הראשית ולהשתלב כמשגיחות כשרות. ג.5. סעיף2 )כג(ה– קובע כי אחד מתפ ."'קידי הממונה הוא "לקיים פיקוח ואכיפה של הוראות פרק ו עם זאת , הצעת החוק נעד רת כל התייחסות לצעדי האכיפה הנתוני ם לממונה . זאת, בני גוד, לצעדי הפיקוח ה מוזכרים בסימן ב'. צעדי אכיפה עשויים לכלול מגוון חלופות המקימות אפשרות לביקורת שיפוטית עליה ם ולכן .הם צריכים להיות מפורטים בהצעת החוק ג.6. סעיף2 ()יא(א5) " קובע כי אחד התנאים לקבלת רישיון למתן תעודת הכשר הוא כי מנהלו של ,מבקש הרישיון או בעל תפקיד בכיר בו , אשר לפי הצהרת מבקש הרישיון ישמש כבעל סמכות 3 סקר המכון למדיניות העם היהודי משנת2019 מצביע על13% מאזרחיה היהודיים של ישראל ככאלה המזדהים כקונסרבטיבים או רפורמים. המכון למדיניות העם היהודי הערכה שנתית תשע"ט2019 ( 2019 ) http://jppi.org.il/he/article/aa2019/reports/reformconservative/#.YRzXio5vY2w מכון 'על משמר הכנסת' מיסודה של התנועה המסורתית בישראל- www.mishmar.org.il דרך חברון98 ., ת.ד7559 , ירושלים91074 | טלפון02-5658013 | פקס02-6246869 | [email protected] הלכתית במבקש הרישיון (בחוק זה– מומחה,)הלכתי הוא בעל מומחיות הלכתית בדיני ,כשרות ;להנחת דעתו של הממונה ". ניתן להניח אפוא, כי גם רב או רבה קונסרבטיביים בעלי מומחיות הלכתית לא יעמדו ברף הנדרש בסעיף זה. זאת, היות שהממונה כהגדרתו בתזכיר הוא עובד הרבנות הראשית, היינו– לא מכיר במומחיותם ההלכתית של רבות ורבנים קונסרבטיביים. ברי כי גם אם יוקם גוף כשרות קונסרבטיבי, מבוסס הלכתית שבראשו עומ ד/ת מומחה/ית הלכה– סביר להניח שהממונה לא יאפשר לו להעניק תעודת הכשר בשל אי ההכרה של הרבנות הראשית לישראל .במומחיות ההלכתית של רבות ורבנים קונסרבטיביים בכך יש להניח כי עשויה להת קיי ם אפליה .ופגיעה בחופש העיסוק ג.7. סעיף קטן( 12) בפרק ז' "שונו "ת– לא ברור האם ניתן להגיש ערר על החלטות הממונה למועצת הרבנות הראשית . ככל שכן, יש לציין זאת ובכך הופך הממונה לגוף מעין שיפוטי ויחולו עליו הכללים .הרלוונטיים ד. .כל האמור מעלה מצביע על כשל כפול בתזכיר הכשל הראשון עיקרו אפליה- התזכיר מפלה אופן בוטה את הרבות והרבנים הלא אורתודוקסים ובפרט את הרבות והרבנים הקונסרבטיביים המקפידים על כשרות הלכתית . כפי שנקבע בעניין פסרו4 ישראל אינה מדינתה של העדה היהודית אלא מדינתו של העם היהודי. משכך, כפי שנעשה בגיור, כך יעשה גם בכשרות– יש ליתן מעמד זהה לכשרות .הקונסרבטיבית והרפורמית ולזו האורתודוקסית לענייננו– יש לשנות את נוסח התזכיר כך שגם גופים שאינם כפופים לרבנות ואינם מהווים חלק מ מנה יוכלו לקבל רישיון למתן כשרות– בהתאם לרמת הכשרות הרלוונטית. היינו– לאפשר לגופים קונסרבטיביים להעניק תעודת הכשר קונסרבטיבית תחת פיקוח הגוף הרלוונטי. גוף כזה אסור שיהיה חלק מהרבנות הראשית לישראל אלא עליו לבחון את ההיבט ההלכתי גרידא של הכשרות– הן בפרשנו.תה האורתודוקסית והן בפרשנותה הקונסרבטיבית הכשל השני עיקרו הוספת נטל רגולטורי ופגיעה בתחרות- התזכיר אינו מקדם תחרות בשירותי הכשרות ואף לא מאפשר חופש בחירה לבעלי העסקים . התזכיר ממשיך לכבול את בעלי העסקים לרבנות הראשית לישראל דרך מתווך נוסף בדמות כי אם מותיר את המצב על כנו ואף מוסיף רגולציה נוספת, זאת בניגוד לתכליתו כפי שמוצג בדברי ההסבר ובניגוד להצהרת השר לשירותי דת. על כן, ראוי כי התזכיר יבחן גם במסגרתRIA . ,בברכה עו"ד שרון בניאן מנהלת מכון על משמר הכנס ת 4 בג"ץ1031/93 ,פסרו (גולדשטיין) נ' שר הפנים (פ"ד מט4 ) 661 ( 1995 )