חומר רקע

PDF 4,328 תווים המסמך המקורי ↗
כ"ח תשרי תשפ"ב 2 באוקטובר0202 לכבוד יו"ר,הוועדה לזכויות הילד חה"כ מיכל שיר סגמן חברות ו חברי הוועדה יו"ר נכבד ת,, ח"כים נכבדים :הנדון מחסור במעונות יום מוכרים בחברה הערבית לקראת הדיון הצפוי בועדה ביום שלישי, 3.22.02 . ישנה הסכמה רחבה באשר לחשיבותה ,של תקופת הגיל הרך של התהליכים הה תפתחותיים השונים המתרחשים בה, ושל ה השלכות ארוכות- הטווח של תהליכים אלו על פעוטות וילדים. בתוך כך, מחקרים שונים מדגימים את ההשפעות המיטיבות של השקעה והתערבות איכותית בגיל הרך בתחומים חינוכיים שונים, ובפרט על הישגים חינוכיים בגילאים מאוחרים יותר. 1 על כן, לה בטחת מימושה של הזכות לחינוך בגילאים הללו .יש משמעויות חברתיות נרחבות מימושה של זכות ,זו,מצדה של המדינה מוכרח לכלול את הבטחת זמינותן של מסגרות חינוך ציבוריות ו מתוקצבות כראוי, הכוללות הכשרה ותנאים נאותים לסגל ה חינוכי , סטנדרטים פיזיים ופדגוגיים ראויים לפעוטות ואפשרות זמינה לרישום .של ילדים על ידי כל הורה המעוניין בכך עם ,זאת נכון ל- 0202 , זכות זו עדיין ממומשת באופן חלקי בלבד, ומדינת ישראל עדיין איננה מספקת ל פעוטות חינוך איכותי מלידה עד שלוש. מעונות היום המוכרים )(מעונות סמל ,עדיין אינם מספקים שירות אוניברסלי ותקנות הפיקוח האמורות להבטיח את איכותם, קוב עות רף נמוך יחסית בתחומים שונים ואינן .מיושמות במלואן עם זאת, גם בהשוואה למצב בלתי-מספק זה , האופן שבו מדינת ישראל מספקת שירותי חינוך לגילאי לידה עד שלוש ביישובים הערביים הוא ,חלקי מאוד ובעייתי וזאת.גם בהשוואה למגזרים אחרים ,כך שיעור הילדים הערבים מתוך כלל הילדים הנמצאים במעונות יום מוכרים מוערך בכ- 5-6% בלבד, וזאת בשעה שילדים ערבים מהווים כרבע מכלל הילדים בישראל. 2 מחסור מתמשך זה ., כך נראה, עדיין אינו עומד לקראת פתרון נכון לשנים עברו, גם קצב בניית מעונות היום המוכרים החדשים משמר אי- בין השנים9שיוויון יחסי זה0226-0222 , רק21 מהמעונות החדשים שנבנו יועדו למגזר הלא-יהודי (כ- 4% )בלבד מהמעונות החדשים שנבנו. 3 נתונים אלו, אודות המחסור במעונות היום המוכרים )(מעונות סמל ביישובים הערבים, קשורים קשר הדוק לשיעורי ההשתתפות הנמוכים של פעו.טות ערבים במסגרות לגיל הרך בכלל כך, שיעור 1 ל סקירה מחקרית אודות ההשפעות השונות של מסגרות חינוכיות ל גיל הרך , וכן למחקר אמפירי אודות ההשפעות על ההישגיות החינוכיות ארוכות-הטווח של מרכז טאוב, 'מסגרות חינוך לגיל הרך בישראל8מסגרות לגיל הרך בישראל, ראה והישגים לימודיים' (נובמבר0202 .) 2 , מרכז המחקר והמידע של הכנסת8ראה ''מסגרות לילדים בגיל הרך ( 0227 ), 'עמ02 . 3 שם ', עמ02 . הה שתתפות( של פעוטות יהודים0-2) גבוה יותר מפי שלוש מהשיעור המקביל בקרב ילדים ערבים (כ- 45% לעומת02% .), בהתאם4 .תמונת מצב עגומה זו מצטלבת עם שיעורי העוני הגבוהים בחברה הערבית לאי-שוויון זה משמעויות מרחיקות- לכת. רבות דובר על פערים בהישגים הלימודיים בין תלמידים ערבים לתלמידים יהודים9 פערים אלו לרוב מתואר ים במושגים כמו קבלה למוסדות להשכלה גבוהה , או זכאות לתעודת בגרות. אולם, כפי שתואר לעיל, להשתתפות ילדים במסגרות לגיל הרך ישנה קשר ישיר ותרומ ה מוכחת ל התפתחותם, רווחתם והישגיהם הלימודיים בטווח הארוך . ,מכאן שפתרון לאי ,השוויון החינוכי בישראל מחייב שימת לב למימוש הזכות לחינוך כבר מלידה במסגרות לגיל הרך .והחברה הערבית בפרט על מנת לענות על אי שיוויון זה, יש לפעול ליישום מיידי של תוכנית בנייה מקיפה ש.ל מעונות יום חדשים ביישובים הערביים אנו ערים לקשיים שהועלו בעבר על ידי גורמי ממשל, ובכללם קשיים תכנוניים וקשיים בהתנהלות מול הרשויות המקומי( ות עצמן לרבות מקרים של אי-ניצול תקציבי )'וכו . עם זאת, יש לשוב ולהדגיש כי 'לא מדובר בשירות 'משלים 'או 'למטרות נוחות– חינוך לגיל הרך הינו שירות חיוני בדיוק כמו שירותי חינוך המסופקים לילדים מגיל1. לא יעלה ע ל הדעת שהמדינה לא תספק שירותים אלו בגלל 'קשיים תכנוניים' או אי-ניצול תקציבי , בדיוק כפי שלא יעלה על הדעת שלא יפתח בית ספר ביישוב מסוים, מאות ן סיב.ות אנו קוראים לכלל הגורמים הרלוונטיים, ובכלל זה משרד החינוך אשר מתעתד לקבל אליו את האחריות על החינוך לגיל הרך בקרוב , לעצב תוכנית מערכתית שתתגבר על קשיים תכנוניים אלו ותסייע למנוע את הפגיעה החמורה בזכותם לחינוך של ילדים בחברה הערבית על מנת שניתן יהיה לספק שירותי חינוך איכותיים לפעוטות ולצמצם את אי השוויון ואת ההשלכות ארוכות-הטווח של אי- .שוויון חינוכי זה ,בברכה ובכבוד רב אריאל דוד מיטל ,בק עו"ד ועו"ס רכז נתונים ומדיניות ראש תחום חינוך 8העתק עו"ד ורד וינדמן, מנכ"לית, המועצה לשלום הילד 4 המועצה הלאומית לשלום הילד, 'ילדים בישראל8ראה0202 ( ' 0202 ,) 'עמ227 (תרשים3 .)'א