הודעה לעיתונות

הכנסת דוברות הכנסת דובר ועדת הכלכלה סימוכין:2021-277081 ירושלים, כ"ט בתשרי תשפ"ב 05.10.2021 הודעה לעיתונות רפורמת הייבוא – ביקורת בוועדת הכלכלה על החלק העוסק בנצילות אנרגטית של מוצרים: מתקנים רפורמה שחוקקה רק לפני שנה בלי שניתנה הזדמנות ליישמה ועדת הכלכלה של הכנסת המשיכה היום להכין לקריאה שנייה ושלישית את פרק הייבוא מתוך הצעת חוק ההסדרים, ועסקה בסעיפים שנועדו להתאים את הרגולציה בישראל של נצילות אנרגטית של מוצרי חשמל לרגולציה אירופאית. במהלך הדיון נמתחה ביקורת על הממשלה, שכן הוועדה אישרה לפני פחות משנה רפורמה מקיפה בעניין אך משרד האנרגיה לא התקין את התקנות ליישומה. סמנכ"ל משרד האנרגיה, חזי ליפשיץ, הסביר כי כל אזרח שמביא לארץ מוצר חשמלי ביתי חייב להביא אותו לבדיקה אנרגטית במכון התקנים או במעבדה מאושרת אחרת. לדבריו, הדבר חוסם יבואנים קטנים שרוצים להביא מוצרים שרכשו בחו"ל, מגדיל עלויות ומצמצם תחרות. הוא אף הזכיר את התיקון שאושר בוועדה בכנסת הקודמת, ואמר כי הצעת החוק הזו מבקשת להתקדם צעד נוסף שיאפשר ליבואנים להביא מוצרי חשמל ביתיים ולהצהיר על התאמה לתקן האירופי. היועץ המשפטי של ועדת הכלכלה, עו"ד איתי עצמון, הזכיר כי הוועדה אישרה לפני פחות משנה רפורמה שמטרתה הייתה הקלה ברגולציה על יבוא אותם מוצרי חשמל. "שר האנרגיה הוסמך לקבוע בתקנות דרישות לנצילות אנרגטית ונקבע שהתקנות יקבעו בשים לב למדינות מפותחות, בכלל זה האיחוד האירופי. התקנות לא טעונות אישור ועדה ולא הותקנו, ועכשיו אתם מביאים רפורמה שמצמצמת את שיקול דעתה של שרת האנרגיה, שכפופה לאישור ועדת חריגים שמורכבת מפקידות בכירה". נציגת הלשכה המשפטית של משרד האוצר, עו"ד הילה אורן, הודתה כי לא נכתבו תקנות ואמרה: יש כאן מסלול שלא מצריך תקנות ולא דורש עבודה נוספת מהרגולטור מרגע שהרפורמה עוברת. עו"ד עצמון שב והזכיר כי מדובר ברפורמה שלישית בתקינה, שלא ניתנה לה הזדמנות לצאת לפועל והיא עוקפת את הסמכות של שרת האנרגיה. ח"כ איתן גינזבורג התייחס לכך ואמר לנציגי הממשלה: "זו אמירה הכי משפילה שהרגשתי פה בכנסת. הכנסת עושה את מה שאתם רוצים ומחוקקת, ואז אחרי חצי שנה אתם אומרים שהחוק שחוקקנו, רק לפני חצי שנה לפי בקשת הממשלה – הוא לא טוב למרות שלא ניסונו ולא בדקנו אז נביא משהו חדש וטוב. מה זה אומר עלינו? על חברי הכנסת? על הוועדה הזו? על האופן שבו אנחנו מתייחסים לחוק? ככה מתייחסים לחוק ולחקיקה? או שצריך לקיים דיון מעמיק? מה יקרה בעוד חצי שנה? תביאו עוד תיקון?". סמנכ"ל משרד האנרגיה, יחזקאל ליפשיץ, הסביר כי ההצעה כוללת הקלות יותר משמעותיות. על כך אמר ח"כ גינזבורג בתגובה: "הכנסת די ממושמעת ועלפי רוב עושה מה שהממשלה רוצה ומחוקקת חוקים שמצריכים תקנות, ואז הממשלה לא מתקינה את התקנות. אני מציע לחשוב אם לא נכון לקבוע סד זמנים לקביעת תקנות. ולקבוע בכל חוק סעיף פקיעה – חוק שלא הותקנו לו תקנות פוקע. אולי אז משרדי הממשלה יבינו שעבודת הכנסת היא לא לחינם והם צריכים להתקין תקנות. הגיע הזמן שגם אנחנו נעשה חשבון נפש". נושא נוסף שעלה במהלך הדיון הוא הצורך של שרת האנרגיה לקבל את אישור ועדת חריגים במידה ותרצה לשנות את רשימת המוצרים שמוחרגים מהרפורמה. ח"כ גינזבורג ביקש לדעת האם השרה מוכנה לקבל את זה שהחלטה שלה תהייה מותנית בוועדת חריגים ממונה. נציג אגף התקציבים באוצר, הראל שליסל, הסביר כי אם השרה תרצה להחריג מוצר אז הוא יוחרג ל-90 יום, במהלכן היא פנה לוועדה. הוא הוסיף כי אם הוועדה לא תאשר זאת יכולה השרה לערער לממשלה, ואז המוצר מוחרג עד לקבלת החלטה בממשלה. היועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד עצמון, הסביר כי שר מתייעץ באנשי מקצוע במשרדו כל העת, אך מה שמוצע בחקיקה הוא שר יצטרך לקבל את אישורם כדי להתקין חקיקת משנה שהיא בסמכותו לפי המודל המשטרי הקיים בישראל היום. עניין זה עלה בדיונים קודמים ברפורמה גם על ידי יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל ביטון, שביקש התייחסות לעניין. במהלך הדיון נשאלה גם השאלה כיצד יוכיח היבואן עמידה בתקינה האירופית. ח"כ לימור מגן תלם הציעה כי משרד האנרגיה יציג בפני הוועדה וליבואנים טיוטה של ההצעה, כדי שיוכלו לראות אם ניתן לעמוד בה. כמו כן עלה כי הדרישה מהיבואן להביא מסמך מהיצרן או ממי שהסמיך היצרן. במקרה זה החשש הוא שיבואן מקביל לא יוכל להביא את אותה הצהרה וכך תחסם התחרות. נציגי האוצר הסבירו כי הכוונה היא לאפשר לרגולטור לקבוע בהמשך אפשרות להציג מסמך אחר. סמנכ"ל משרד האנרגיה ליפשיץ הסביר: "לטובת הוזלת יוקר המחייה הלכנו יד ביד עם משרד האוצר להקל על הצרכנים. אנחנו צריכים לדאוג ליעילות אנרגטית, פתחנו את השוק, התפרקנו מסמכויותינו לכן אני מבקש להשאיר לנו מרחב תמרון. אם יבוא לארץ מוצרי לארץ שיפגעו במשק האנרגיה ובצרכן בגלל צריכה אנרגיה מוגבלת אני רוצה שתהייה למשרד אפשרות לדרוש מסמכים אחרים שיגבירו את הפיקוח". ח"כ איתן גינזבורג ביקש ששינוים כאלה יעשו באישור ועדת הכלכלה. ליפשיץ התנגד וח"כ גינזבורג הגיב: "פיקוח של ועדת החריגים על השר כן ופיקוח פרלמנטרי על החלטות השר זה לא? אתם הולכים להוסיף עוד תנאים, מי מפקח על זה?". ליפשיץ השיב כי הציבור מפקח על השר וח"כ גינזבורג הזכיר כי הכנסת היא המייצגת של הציבור. הוא אף מתח ביקורת על נוסח החוק ואמר כי הוא לא יכול לעבור בצורה כזו וחייב לעבור תיקונים. ח"כ מגן תלם הצטרפה לדברים ואמרה: "הנוסח מעוד לא ברור, צריך לנסח את זה מחדש". סמנכ"ל איגוד לשכות המסחר, רז הילמן, התייחס לדרישה כי המוצר ישווק לפחות במדינה אירופית אחת ואמר כי הדבר יפגע ברפורמה ולא יאפשר להביא מוצרים שעומדים בתקינה האירופית אך לא משווקים באירופה. הסמנכ"ל ליפשיץ הסביר את הדרישה ואמר: "אנחנו הולכים על רפורמה רחבה וחשוב לנו שעוד עין מסתכלת על זה. לכן חשוב לנו השיווק במדינה אירופית, שנדע שהרגולטור האירופי גם מסתכל על המוצרים האלה. חשוב ששווקו במדינה אירופית". על כך אמר ח"כ איתן גינזבורג בתגובה: "אני מבין שיש בעוד ענפים ואני מבין שלא עומדים בהצהרות", ליפשיץ השיב: "יש ענפים בהם הצהרות היבואנים לא תמיד הולמות את המוצרים". על כך אמר ח"כ גינזבורג: "אז דורון מדלי צדק כשאמר שפה זה לא אירופה, פה זה ישראל תתחיל להתרגל". למי שלא מכיר הזכיר ח"כ גינזבורג כי מדובר בשיר של מרגול: "כפרה, הופה, פה זה לא אירופה, פה זה בלאגן, מזרח תיכון ישן". הוועדה טרם סיימה את הדיונים על הרפורמה והם יימשכו היום בשעה 18:00, בישיבה שתעסוק בסוגיית האכיפה בה ישתתף מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, רון מלכא.