חומר רקע
כט' בתשרי התשפ"ב 5 באוקטובר 2021
אל חברי ועדת חוקה, חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
מסמך רקע לקראת דיון הוועדה ביום 6.10.2021 בנושא יישום חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה –1995
רקע כללי
חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה–1995 (להלן – החוק), נחקק במטרה להעניק לבתי הדין הרבניים (להלן –בתי הדין או בית הדין) כלים אזרחיים, העולים בקנה אחד עם עמדת ההלכה, להטלת סנקציות ("צווי הגבלה" בלשון החוק) על סרבני גט. החוק נחקק על רקע תופעה קשה של סרבנות גט הפוגעת בחירותם של נשים וגברים, בזכותם לזוגיות ובמקרים מסוימים גם בזכותם להורות. החוק מסמיך את בית הדין להורות על מתן צו הגבלה נגד אדם שלא קיים פסק דין שבו קבע בית הדין כי עליו לתת או לקבל גט, במטרה להביא לקיום פסק הדין.
סמכות זו להורות על מתן צווי הגבלה נועדה כאמור לתת בידי בתי הדין כלים יעילים לאכיפת פסקי הדין המורים על גירושין. סעיף 1 לחוק קובע כי במקרים בהם קבע בית הדין בפסק דין או בהחלטה שאיש יתן גט לאשתו (להלן – פסק דין), והאיש לא קיים את פסק הדין, רשאי בית הדין, במטרה להביא לקיום פסק הדין, לתת נגדו צו הגבלה. (כך גם בית הדין רשאי להורות על מתן צו הגבלה נגד אישה אשר לא קיימה פסק דין בו הורה שהאישה תקבל גט מבעלה. לצו הגבלה כאמור נדרש אישור נשיא בית הדין הרבני הגדול).
סעיפים 2 עד 3א לחוק מפרטים את צווי ההגבלה שרשאי בית הדין לתת, ביניהם – הגבלת הזכות לצאת מן הארץ, להחזיק רישיון נהיגה, להתמנות או לשמש במשרה על פי דין, לעסוק במקצוע שהעיסוק בו מוסדר על פי דין או להפעיל עסק הטעון רישוי או היתר, לפתוח או להחזיק חשבון בנק בדרך של קביעה כי הסרבן הוא לקוח מוגבל מיוחד, להטיל עיקול על גמלה או קצבה. בנוסף, במקרים בהם נתן בית הדין צו הגלה והאדם שנגדו ניתן הצו לא קיים את פסק הדין בתוך 30 ימים מיום מתן הצו, רשאי בית הדין להורות על עיכוב או שלילה של גמלה או קצבה המשתלמת לו.
נוסף על הגבלות אלה, בית הדין יכול לצוות בצו הגבלה לכוף אדם במאסר לציית לפסק הדין, לתקופה של עד חמש שנים, אותה ניתן להאריך ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על עשר שנים (להלן – מאסר כפיה).
כמו כן, קובע החוק הגבלות מיוחדות שניתן להטיל על סרבן גט שהוא אסיר, בין אם הוא מצוי במאסר בשל עבירה שביצע ובין אם בשל סירובו לתת גט. בין הגבלות אלה: פגיעה בזכות לקבל חופשה מיוחדת, לקבל ולשלוח מכתבים, לקבל מבקרים, להחזיק חפצים אישיים, לעבוד בבית הסוהר תמורת שכר, לרכוש מצרכים, להשתחרר בשחרור מנהלי ועוד.
בנוסף, במקרה של מאסר, החוק מסמיך את בית הדין להורות, בתנאים מסוימים, על החזקת סרבן הגט בבידוד. בתיקון האחרון של החוק, הוסיף המחוקק סמכות לבית הדין להורות שסרבן הגט המצוי במאסר לא ישתתף במסגרת לימודית שמתקיימת בבית הסוהר, לא יהיה זכאי לקבל מזון העומד בדרישות כשרות מיוחדות (ובלבד שהמזון המסופק לכלל האסירים כולל מצרכים בסיסיים העומדים בדרישות הכשרות האמורות) ועוד.
החוק מסדיר גם את המועדים לסידור הגט ולמתן צווי הגבלה. סעיף 4 לחוק קובע כי במקרים בהם ניתן פסק דין לגירושין כאמור, יקבע בית הדין מועד לסידור הגט תוך 45 ימים. עוד קובע הסעיף כי אם לא סודר הגט במועד שנקבע, יקיים בית הדין, בתוך 45 ימים מאותו מועד, דיון למתן צו הגבלה. כמו כן, קובע הסעיף כי בית הדין יידע את הצדים בדבר סמכותו לתת צו הגבלה אם פסק הדין לא יקוים.
עוד קובע החוק כי החלטת בית הדין לעניין מתן צו הגבלה תינתן לא יאוחר מ 21 ימים ממועד הדיון וכי צו ההגבלה ייכנס לתקוף במועד נתינתו.
בנוסף, הוראות החוק קובעות כי לאחר שניתן צו הגבלה, יקבע בית הדין דיון מעקב בתוך 90 ימים ממועד מתן הצו שבו יבחן את הצורך בשינוי הצו או בהחמרתו כדי להביא לקיום פסק הדין. אם לא ניתן צו הגבלה, יקבע בית הדין בתוך 45 ימים מועד החלטתו שלא לתת את הצו, מועד לדיון מעקב שבו יבחן שוב את הצורך בהטלת צו הגבלה כדי להביא לקיום פסק הדין. עוד קובע החוק כי בית הדין יוסיף ויקבע דיוני מעקב במועדים כאמור עד לקיום פסק הדין.
במקרה בו הוגש ערעור לעניין צו הגבלה, קובע החוק כי הערעור יידון בבית הדין הרבני הגדול בתוך 60 ימים ממועד הגשת הערעור וכי החלטתו תינתן תוך 60 ימים ממועד הדיון בערעור, ואם הערעור הוא על החלטה שלא לתת צו הגבלה – החלטתו תינתן תוך 30 ימים.
סוגיות לדיון
במטרה לבחון כיצד לצמצם את תופעת סרבנות הגט, לבחון את הכלים שניתנו לבתי הדין לשם אכיפת פסקי דינם ואת יישומם, וכן לבחון את יעילות אותם כלים, מוצע שהוועדה תקבל ותבחן את הנתונים הבאים:
1. כמה פסקי דין של חיוב בגירושין יש בממוצע בשנה?
2. באיזה אחוז מהתיקים לא ניתן גט גם לאחר החיוב בגירושין?
3. כמה זמן בממוצע עובר מאז פתיחת תיק גירושין עד שנקבע חיוב לגירושין כאמור (אם לא ניתן גט)?
4. האם באופן אוטומטי במקרים שבהם ניתן פסק דין לגירושין נקבע מועד לסידור גט תוך 45 ימים? אם לא נקבע מועד, מהם הטעמים לכך?
5. האם בעלי הדין מיודעים על סמכות בית הדין לתת צווי הגבלה?
6. האם נקבעים באופן אוטומטי דיוני מעקב כל עוד לא קוים פסק הדין? האם מרבית הדיונים נקבעים ביוזמת בית הדין או ביוזמת אחד הצדדים? האם יש מקרים שבהם לא נקבע כלל דיון בעניין מתן צו הגבלה?
8. כמה צווי הגבלה הוצאו בכל אחת מהשנים 2020-2016, בהתפלגות לפי סוג הצו שניתן בהתאם לסעיפים 3-2א לחוק? כמה מהם ביוזמת אחד הצדדים וכמה מהם ביוזמת בית הדין הרבני? כמה הוצאו כנגד גברים וכמה נגד נשים? מאחר שניתן להוציא מספר צווי הגבלה כנגד אותו אדם, כנגד כמה בעלי דין הוצאו צווי ההגבלה? האם יש פיקוח על ביצוע צווי ההגבלה?
9. באיזה אחוז מהמקרים בהם התקיים דיון במתן צו הגבלה, מתקבלת החלטה על מתן צו הגבלה? במקרים בהם בית הדין מחליט שלא לתת צו הגבלה, מהן הסיבות העיקריות לכך?
10. באיזה אחוז מהמקרים ניתן גט לאחר מתן צווי הגבלה?
11. האם בתי הדין נתקלים בקשיים בביצוע צווי הגבלה? האם נדרשים לבתי הדין כלים נוספים?
12. כמה צווי ההבאה הוצאו בשנה האחרונה לשם הבאת סרבני גט לדיון בפני בית הדין ? מה שיעור צווי ההבאה שלא בוצעו בפועל על ידי המשטרה?
13 . כמה תיקים פתוחים קיימים היום שבהם ניתן חיוב בגירושין וטרם ניתן גט?