חומר רקע
עמדת "יד לאישה" לקראת ישיבת מעקב בענין ישום חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) התשנ"ה – 1995
לקראת דיון בועדת חוקה ביום: 06/10/2021
עמותת "יד לאישה" מייצגת נשים מסורבות גט ועגונות בבתי הדין הרבניים ברחבי כל הארץ.
הניסיון הרב שצברנו בייצוג של מאות תיקים מלמד כי הטלת צווי הגבלה על סרבני גט הינה אפקטיבית ובמרבית המקרים מובילה למימוש פסק הדין לגירושין, ולסידור הגט בצורה מהירה. דוקא נוכח האפקטיביות הרבה של צווי ההגבלה עולה החשיבות לשימוש בכלים הקיימים בחוק, לישום הדרישות הקיימות בו, ולעמידה במועדים שנקבעו בו.
גם הנתונים שהועלו על ידי מרכז המחקר של הכנסת מצביעים על כך שבממוצע בכ- 80% מהתיקים הסנקציות מובילות לגט. נתון מובהק נוסף שעולה מנתונים אלו מלמד כי עבור רב רובם של הסרבנים די במאסר של שבוע כדי להביא לגט.
דוקא בשל האפקטיביות הרבה - יש לייחס חשיבות גדולה לשימוש רחב יותר בחוק, ולעמידה בתנאיו.
ביחס למס' המועט יחסית של תיקים בהם ניתן פסק דין לחיוב או כפיה (9% בלבד) וכן ביחס לזמן הרב שנדרשים צדדים להמתין עד למתן פסק הדין המיוחל – אין לנו אלא לחזור ולזעוק את הזעקה הנזעקת כבר שנים ולשוב ולומר כי אין לכך כל הצדקה. לא הצדקה הלכתית, לא מוסרית ולא חוקית.
ביחס לעמידה בתנאי החוק (אשר לגבי סוגיה זו אין בנמצא נתונים ברורים)- לצערנו אנו נתקלות במקרים לא מעטים בהם בית הדין לא עומד בדרישות החוק, לא מכיר את המועדים המחייבים, ובמשך חודשים לא מקיים דיון בצווי הגבלה ובמקום זאת דן בתנאים שמציב הבעל לגט, חרף קיומו של פסק דין לגירושין.
לשם המחשה יובאו להלן 5 מקרים שונים המיוצגים על ידנו בימים אלו, ומלמדים על אי עמידה בדרישות החוק, ועל עוצמת העוולה הנגרמת בשל כך:
י.מ (113698714 אשדוד) – סבלה מאלימות קשה, ואף שהתה 9 חודשים במקלט לנשים מוכות. הבעל עצמו הגיש תביעת גירושין אך מסרב כבר 4 שנים לתת לה גט. חיוב הגט ניתן כבר לפני למעלה משנה, ב- 08/2020. קוימו מאז אינספור דיונים אך בכולם בית הדין דן בדרישות האיש להיפגש עם ילדיו ללא פיקוח (בניגוד להמלצות הרווחה) במקום לדון בבקשת האישה להטלת סנקציות. רק ב-מרץ 2021 (7 חודשים לאחר מתן פסק הדין) ניתנה החלטה בבקשת האישה לסנקציות, אך בקשתה להרחקות דר"ת נדחתה. שני דיונים שהתקיימו בבקשתה לאחר מכן עסקו אך ורק בתנאי הבעל והתעלמו מבקשתה. לאחר שלוש בקשות נוספות מטעמה שלא זכו להחלטה הוגש ערעור, ורק לאחריו ניתנה החלטה בבקשת האישה. לאחרונה בית הדין קיבל את כל דרישות הבעל בענין מפגשים עם הילדים מחוץ למרכז קשר, כולל לינה וכאמור בניגוד לעמדת הרווחה, ורק לאחר זאת ניתן פסק דין לכפיה. השבוע (14 חודשים לאחר מתן פסק הדין לחיוב, ולאחר שמולאו כל דרישות הבעל) צפוי סוף סוף להתקיים דיון בבקשת האישה למאסר.
י. ב (1119575/2 ירושלים) – זוג מבוגר ללא ילדים וללא רכוש משותף, פרודים ומנהלים הליך גירושין למעלה מארבע שנים. פסק דין לחיוב בגט ניתן לפני למעלה משנתיים, ביום: 05/08/2019. הוטלו על הבעל סנקציות לאחר 3 חודשים, אולם מאחר והבעל אינו נוהג ואין לו חשבון בנק אין כל תועלת בצווים שהוטלו עליו ולפיכך ביקשה האישה להטיל על הבעל צווים יותר אפקטיביים. בכל 8 הדיונים שהתקיימו מאז ניתן פסק הדין - בכולם דן בית הדין בדרישות כספיות של האיש (בין היתר – דרישה להטיל על האישה חובות אישיים שלו) וזאת במקום לדון בדרישת האישה להגברת הסנקציות. לאחר שחלף הזמן הקצוב בחוק (21 ימים) למתן החלטה בבקשה להטלת סנקציות – הגישה האישה ערעור, אולם חרף האמור במפורש בחוק – כי אי מתן החלטה כמוה כמתן החלטה שלא להטיל סנקציות - נדחה הערעור שהוגש בנימוק שלא ניתן פסק דין כלל שעליו ניתן לערער... (ושוב, בניגוד גמור לאמור בחוק).
ח.י (1141490/4 ירושלים)- סבלה מאלימות קשה, הבעל אובחן כסכיזופרן, הוא הורחק מהאישה ונקבע כי יוכל לפגוש את ילדיו רק במרכז קשר. חיוב בגט ניתן ביום 01/04/2020. בית הדין סרב לדון בבקשת האישה להטיל על הבעל צווי הגבלה, ובמקום זאת דן בדרישת האיש לפגוש את הילדים מחוץ למרכז קשר וזאת בניגוד לעמדת הרווחה, ואף קבע שהמפגשים יהיו מחוץ למרכז הקשר בפיקוח האישה (!!!) (על אף צו ההרחקה הקיים). בערעור שהוגש הפך בית הדין הגדול את החלטות ביה""ד האזורי וקבע כי הגט יסודר מיידית או שיוטלו על הבעל סנקציות. בית הדין האזורי סרב לסדר את הגט בטענה שהבעל מסכים לגט רק בגלל החשש לסנקציות וקיים חשש לגט מעושה (וזאת חרף העובדה שבית הדין האזורי הוא זה שקבע כי הבעל חייב בגט....). בסופו של דבר הגט סודר בבית הדין הגדול, כשנה לאחר שניתן פסק דין לחיוב בגט.
ס.פ (1264292 פ"ת) – הבעל סובל מסכיזופרניה קשה, והתקפים פסיכוטיים. פרודים למעלה משנתיים. חיוב בגט ניתן ביום 10/05/2021. מאז ניתן פסק הדין הבעל חומק מלהגיע לדיונים, וכשהגיע בצו הבאה סרב לתת גט. ביה"ד נמנע מלתת החלטה בבקשת האישה לצווי הגבלה למרות שהחוק מאפשר לתת החלטה בהעדר בעל הדין.
א.ל (1234304 ירושלים) – הבעל ברח לחו"ל ונטש את האישה עם 4 ילדים קטנים ופגועים. חיוב בגט ניתן לפני כשנה ביום 26/10/2020, ופסק דין לכפיה ניתן לפני 10 חודשים ביום 20/12/2020. הבעל מיוצג על ידי עו"ד בישראל, בעודו בחו"ל. חרף היותו בחו"ל קיימים צווי הגבלה אפקטיביים כדוגמת הרחקות דר"ת ושיימינג, שניתן לעשות בהם שימוש אפקטיבי גם בחו"ל. למרות זאת ביה"ד נמנע מלתת החלטות בבקשות האישה, ובמשך חודשים רבים דנים בדרישותיו של הבעל ובנסיון להגיע להסכם. לאחרונה ניתנה החלטה עקרונית לשיימינג, המעוכבת עד לדיון הבא.
אלו הן רק 5 דוגמאות על קצה המזלג הממחישות את אי העמידה בדרישות החוק על ידי הרכבים שונים בבתי הדין הרבניים, 5 מקרים שכל אחד מהם הוא עולם ומלואו, וכל יום של עיכוב בגט עבור כל אחת מנשים אלו הוא עוד יום של מאסר בלתי צודק ועוול בלתי ישוער.
אנו קוראות לבתי הדין לעשות שימוש רחב יותר בכלים שהחוק מקנה להם, ולעמוד בדרישות החוק ובכך לצמצם ולו במעט את הסבל הנמשך של מסורבות הגט.