חומר רקע
א בחשון התשפ"ב
7 באוקטובר 2021
לכבוד חברי ועדת חוקה, חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
מסמך רקע לקראת דיון הוועדה בהצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 - הוראת שעה) (תיקון) (הארכת תוקף), התשפ"ב-2021
חוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א-2001 (להלן – החוק או חוק שחרור על תנאי), מסדיר את האפשרות, בהתקיים תנאים מסוימים, לשחרר אסיר בטרם סיום תקופת מאסרו, אך לא לפני שריצה שני שלישים מתקופת המאסר, אם נמצא כי הוא ראוי לשחרור וכי שחרורו אינו מסכן את שלום הציבור.
בשנת 2018 התקבל תיקון לחוק אשר הסמיך יחידה מנהלית בשירות בתי הסוהר לבחון את בקשותיהם לשחרור על תנאי של אסירים שנשפטו לתקופת מאסר של שלושה חודשים עד שנה, זאת, במקום נציב שירות בתי הסוהר (שהיה מוסמך לפני כן לעניין אסירים השפוטים לתקופה העולה על שלושה חודשים ועד לשישה חודשים) או ועדת השחרורים (שהייתה מוסמכת לבחון את בקשותיהם של אסירים השפוטים לתקופה העולה על שישה חודשים), לפי העניין.
התיקון נועד לייעל את המנגנונים הקיימים לעניין בחינת בקשות לשחרור על תנאי של אסירים שנשפטו לתקופות מאסר קצרות. זאת, נוכח העובדה שהמנגנונים שהיו קיימים לפני תיקון החוק לא נתנו מענה מתאים לאסירים השפוטים לתקופות מאסר קצרות בשל הקושי לעמוד בלוחות הזמנים שיבטיחו את בחינת הבקשה במועד. במטרה לבחון את השלכות התיקון, הוא נקבע כהוראת שעה למשך שלוש שנים.
עוד הסדיר התיקון את הרכב אותה יחידה - היחידה לשחרור ממאסרים קצרים (להלן – היחידה), סדרי עבודתה ודיוניה, את סמכויותיה ואת השיקולים שעליה להביא בחשבון בעת בחינת הבקשה, כמפורט להלן.
לעניין הרכב הוועדה, קובע סעיף 31א, כי חבריה יהיו:
סוהר בכיר הכשיר להיות שופט שלום, שיעמוד בראש היחידה.
קצין שירות בתי הסוהר בעל השכלה משפטית וניסיון בתחום הכליאה.
קצין שירות בתי הסוהר שלו חמש שנות ניסון באחד מהתחומים האלה: עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה או חינוך.
נציב שירות בתי הסוהר, הוא שממנה את חברי היחידה, בהסכמת השר לביטחון הפנים.
במטרה לוודא כי אסירים לא יפספסו את האפשרות שבקשתם תיבחן על ידי היחידה, נקבע כי שירות בתי הסוהר יידע כל אסיר על זכותו להגיש בקשה כאמור.
לעניין דיוני היחידה, בשונה מוועדת השחרורים, קובע סעיף 19ד לחוק כי היחידה תקבל את החלטתה על בסיס בקשה בכתב של האסיר ומסמכים שיונחו בפניה, שלא בנוכחות האסיר ובא כוחו, וללא ב"כ היועץ המשפטי לממשלה. למעט במקרים חריגים, בהם היחידה החליטה לאפשר לאסיר לטעון את טענותיו בפניה. זאת, בדומה להחלטות המתקבלות בהליכים מנהליים, ובשונה כאמור מהליכים מעין שיפוטיים המתנהלים בוועדות שחרורים.
לעניין בחינת הבקשה, נקבע בסעיף 19ב לחוק כי שיקולי היחידה הם כשיקולי ועדת השחרורים וכוללים בין היתר את הסיכון הצפוי משחרור האסיר, הן לציבור, למשפחתו, לנפגע העבירה או לביטחון המדינה, את סיכויי שיקומו ואת התנהגותו בכלא.
ואולם, לעניין היחידה צומצמה הדרישה להתייחס לחוות דעת של גורמים מקצועיים, כך שליחידה, בניגוד לוועדת השחרורים, אין חובה להתייחס לחוות דעת שאינן של שב"ס, המשטרה או גופי הביטחון (למשל לחוו"ד של שירות המבחן). בשל כך נקבע כי לעניין קטינים, אסירים המרצים את עונשם בשל עבירת מין, עבירת אלימות במשפחה ואסירים הלוקים בנפשם, שנגזרו עליהם מעל שישה חודשים, עניינם יידון בפני ועדת השחרורים, בשל הצורך בקבלת חוות דעת מקצועיות ובחינה מקצועית של מסוכנותם, וכן, בשל החשיבות להבטחת קיומו של דיון בנוכחות האסיר, בא כוחו ובנוכחות ב"כ היועץ המשפטי לממשלה.
לעניין תנאי השחרור ושינויים, קובע סעיף 19ג לחוק כי יחולו אותן הוראות החלות בוועדת השחרורים (למעט הקביעה כי ביטול של שחרור על תנאי יעשה על ידי ועדת שחרורים גם לעניין אסיר ששוחרר בהחלטת היחידה).
על החלטת היחידה ניתן להגיש עתירה בדומה לעתירה המוגשת על החלטת ועדת השחרורים.
בהצעת החוק המונחת בפני הוועדה מוצע להאריך את הוראת השעה בשנתיים נוספות. מדברי ההסבר עולה כי ההצעה נעוצה בצורך בהרחבת מסד הנתונים לגבי פעילותה של היחידה ובליבון הצעות שעלו לשינויים במתכונת עבודה, בטרם תתקבל החלטה אם יש להפוך את הוראת השעה להוראת קבע, לבטלה או לשנותה.
סוגיות לדיון
מוצע שהוועדה תקבל מידע על דרכי והיקף עבודתה של היחידה ובכלל זה, הערכה בדבר היקף הבקשות שהוגשו ליחידה ומועד הדיון בבקשה.
מוצע שהוועדה תשמע את התרשמותם של גורמי המקצוע השונים על השלכות התיקון על בחינת בקשותיהם של אסירים. בין היתר, לעניין השלכות הדיון בבקשה שלא בנוכחות האסיר והערכה באיזה שיעור מהמקרים החליטה הוועדה שהאסיר יטען את טענותיו בפניה, האם אסירים עושים שימוש בזכותם להגיש בכתב התייחסות לחומר שהוגש בעניינם, האם התיקון סייע בקיום דיון במועד, כיצד מיודעים האסירים על זכותם להגיש בקשה, האם עלו קשיים ביישום החוק.
מוצע שהוועדה תקבל מידע לעניין הדיון בעניינם של אסירים הנושאים מאסר בשל עבירת מין, עבירת אלימות במשפחה ואסירים הלוקים בנפשם ואשר נגזרו עליהם עד שישה חודשי מאסר ולכן מובאים בפני היחידה. כמפורט לעיל, במקרים אלה הדיון יערך ללא חוות דעת המקצועיות הנדרשות בוועדת השחרורים, אלא אם נערכה כבר הערכת מסוכנות וזו הועברה ליחידה (מבלי שהותנתה החלטת היחידה בכך שתועבר אליה הערכת מסוכנות כאמור). בדיוני ועדת החוקה בהוראת השעה נידונה השאלה האם ראוי להעביר את הדיון במקרים מורכבים אלה ליחידה ללא חוות דעת המקצועיות. מוצע שהוועדה תשמע על דיוני היחידה בעבירות אלה, האם עלו קשיים בקיום הדיונים ללא חוות דעת של שירות המבחן או הערכת מסוכנות, אלו השלכות היו לכך.
מוצע שהוועדה תדון בתקופה המוצעת להארכת הוראת השעה.