חומר רקע
לכבוד
הרב גלעד קריב
יו"ר וועדת חוק חוקה ומשפט
תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (אגרות) (תיקון), התשפ"א – 2021
עמותת שומרי משפט רבנים לזכויות אדם עוסקת בקידום זכויותיהם של אנשים החיים בעוני וקיומם בכבוד.
חזון העמותה מעוגן במקורות היהודיים לאור חזונם של נביאי ישראל לחברה צודקת ומשימתנו לחבר חזון זה למציאות הישראלית.
אנו מפעילים מרכז זכויות בחדרה המשרת את תושבי מרכז מישור החוף וואדי ערה, החיים בעוני, אשר רבים מהם מתמודדים עם חובות. תגובתנו לתזכיר נובעת הן מהחזון שלנו והן מניסיוננו ארוך השנים בעמידה לצד אנשים החיים בעוני בסיוע במיצוי זכויות ובקידום מדיניות מתוך הקשבה לקולותיהם.
השתתפנו בדיון על אישור הוראת השעה בכנסת, ובמפגשים ודיונים נוספים ולמרבה הצער לא ידענו על קיומו של שולחן הדן בסוגיה זו.
לדעתינו אין הגיון כלכלי או הצדקה מוסרית לתקנות המוצעות, לעניין אגרות החלות על בקשה לצו לפתיחת הליכים של יחיד, המגיש בקשה לחדלות פירעון, ואין בהן כל מענה לצורכי השטח כמפורט להלן:
בדברי ההסבר מצוין כי עלות ההליכים פחות מששיערו לראשונה ולכן הוצע להפחית האגרה ב200 ₪. יחד עם האמור ובניגוד למקובל בכלל מערכת המשפט-אין הבחנה בין מי שידו משגת ועלול משום כך למצוא עצמו מנוע מפניה לבית המשפט לבין יתר האוכלוסיה. שויון פורמלי זה הנו פגיעה קשה בשויון המהותי ובזכות היסוד לפניה לערכאות.
הזכאות לסיוע משפטי –מציב רף שהנו נמוך באופן משמעות מקו העוני-כך משפחות רבות החיות בעוני אינן זכאיות לסיוע משפטי ולפי תקנות אילו-גם נדרשות לשלם 1400 ₪ כתנאי לפתיחת הליכם, (אפילו על תיקים קטנים המתנהלים בלשכת ההוצאה לפועל.)
תיק חדלות פירעון-בהכרח מחייבים הגשת פירוט מלא על היכולת הכלכלית של המבקש ובחינתו ולפיכך הליך של מתן פטור או דחיית תשלום וגבייתו מקופה-לא ידרוש הליכים נוספים ומאידך יהיה בהם מניעת פגיעה באוכלוסיות המוחלשות. מאידך מניעת אפשרות זו-של פטור/דחיית תשלום דווקא בהליכים אילו-נעדרת הצדקה.
1400 ₪-הנו סכום עצום עבור מי שחי בעוני. הראיה רבים מקבלים צו תשלומים הנמוך מכך. ואם יוצע שיחסכו מספר חודשים לקראת הגשת הבקשה-הרי הדבר אבסורד לא רק מהכרות עם מי שחי בעוני ומצוי במאבק הישרדות על מנת להאכיל את משפחתו. (ו18% מאזרחי מדינת ישראל על פי דוח המלל שפורסם לפני הקורונה –מצויים בחוסר בטחון תזונתי!) אלא שאף לו רצו לחסוך-רובם מצויים בעיקולים ואין כל אפשרות לשים כסף בצד לצורך צבירת סכום מספק לתשלום האגרה.
עם חקיקת חוק חדלות פירעון בוטלה האפשרות של חייב מוגבל באמצעים-וכבר אז התרענו כי יוותרו מי שאינם יכולים לעמוד בפריסת התשלומים (למספר שנים-לפי הסכום) ואף לא יוכלו להגיש בקשה לפשיטת רגל בשל האגרה, המורכבות, חוסר הנגישות לסיוע משפטי וסיבות נוספות. לאחרונה התקנו תקנות המאריכות את התקופות (בשיקול דעת) ומכירות למעשה במצב שחזינו.
לאור האמור יש להכניס לתקנות אפשרות לבקש פטור מאגרה (או דחייתו) ואם דרוש לאזן תקציבית ניתן שלא להפחית לכולם 200 ₪ מהאגרה, שכן מי שעתיד לשלם בכל מקרה אלף חמש מאות ₪ לחודש ומעלה לקופת הנשיה-עוד מאתיים ₪ -משמעותיים הרבה פחות עבורם.
לעניין אגרה על תיקון תביעת חוב-הדבר נראה לנו לא ראוי ויש להחליפו בסעיף המאפשר להטיל אגרה על תאגיד ותובע טרדן בלבד. כאשר יחיד למשל תובע תביעת חוב בכוחות עצמו ממעסיק שנכנס לחדלות פירעון ומתבלבל או מתקשה לצרף מסמכים-הטלת אגרה אמנם אין בה מעמסה כלכלית אולם –אם אין לו כרטיס אשראי –נגרמת טרחה רבה שעלולה למנוע ממנו השלמת המסמכים או תיקון תביעתו. ברור כ אין הכוונה למנוע מעובד/ספק קטן לא מיוצג להגיש התביעה וממילא –סביר כי הם לא יכירו את התקנות וילמדו מהן להיזהר בהגשת התביעה. אם הכוונת ההתנהגות נועדת לתובע מוסדי-אגרה קטנה לא צפויה כלל להשפיע עליהם וגם הטירחה תהיה עבורם זניחה ולא מורגשת.
לסיכום –יש לדעתינו להכיר במשמעות האגרות עבור אוכלוסיות החיות בעוני והנזק הקשה שהם עלולים להסב לזכות לגישה לערכאות שלהם ולעגן האפשרות לבקש פטור מאגרה שיבחן על בסיס הבקשה והמסמכים הנלווים לו.
בשל מיעוט הזמן להגשת התגובה אינני מפנה באופן מסודר למקורות, אך ניתן לקבל השראה לעניין מפס"ד בה"נ 6857/00 רוטה נ נצבטייב-שם ביטל בימ"ש אגרה שעלול היה להוות מחסום לגישה לערכאות. וכן ממאמר על היות זכות הגישה לערכאות זכות חוקתית יורם רבין, זכות הגישה לערכאות — מזכות רגילה לזכות חוקתית, המשפט ה (תשס"א)217.
בכבוד רב
בקי כהן קשת, עו"ד
0558891058