חומר רקע
11 אוקטובר 2021
ה' חשון תשפ"ב
הנדון: התייחסות המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל הצעת חוק התוכנית הכלכלית
פרק קידום תשתיות דיור, סעיף עידוד הליכי התחדשות עירונית (עמ' 89)
המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, הוקמה בשנת 1984 על ידי ועדת החינוך של הכנסת
במטרה לשמר מבנים ואתרים היסטוריים, משנת 1700 ואילך. מבנים המייצגים ומעידים על מורשת ההתיישבותית בארץ ישראל. במהלך 35 שנות פעילות המועצה לשימור אתרים, עשרות מבנים ואתרים ברחבי הארץ עברו תהליכי שימור, קודמו תכניות לשימור של מבנים ומרקמים היסטוריים על ידי מוסדות התכנון, מתוך הבנה לחשיבות השימור, לערכיו הכלכליים, והאפשרות לשילוב בין השימור והפיתוח. רבות הן הדוגמאות ברחבי הארץ (בארצות עולם, השימור הוא כלי מהותי ומשמעותי ביותר בהתחדשות עירונית) לעובדה שתרומת השימור לפיתוח היישוב מהיבטים שונים היא רבה.
המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ערה לצרכי הציבור ולפתרונות שממשלות ישראל מציעות על מנת לתת מענה לכלל צרכי האוכלוסייה. יחד עם זאת הפתרון המועלה בהתחדשות עירונית והדגשים המועלים כרקע כלכלי בסעיף דנן ראויים לחשיבה מחודשת:
"במרכזי ערים המאפשרת הגדלת ההיצע הזמין למגורים בנגישות לתעסוקה איכותית בפריון גבוה תוך חיסכון בזמן נסיעה עקב ירידה ביוממות ועל כן צפויה להוביל להשפעה חיובית משמעותית על הפעילות הכלכלית ולהגדלת התוצר. בנוסף התחדשות עירונית מובילה לשיפור מרקמים עירוניים ותיקים, תוך שיפור מצבה הכלכלי של אוכלוסיות ותיקות אשר מחזיקות בנכסים המתחמים המתחדשים".
המועצה לשימור אתרים תומכת בהתחדשות עירונית המובילה לשיפור מרקמים עירוניים ותיקים, אך מנקודת מוצא שונה – לא הרס הקיים ובנייה מחדש, אלא השימור כערך להתחדשות עירונית כאשר נשמר האיזון בין פיתוח ושימור.
השימור ככלי להתחדשות עירונית יוצר זהות וגאווה מקומית, מתקיים בו הערך המוסף המייחד אותו על פני מקומות אחרים, ונותן לו יתרון יחסי בהיותו מיוחד ושונה ממקום אחר. השימור מחזק את הקהילה ומעודד אוכלוסייה אכפתית, מעורבת ותורמת. לשימור חלק עיקרי בעיצוב תפיסת מקום ובקשר אליו והוא אחד הממדים בתהליך התחדשות עירונית. השימור הופך להיות גורם מוביל בעיצוב המקום חזותו, מעמדו הכלכלי החברתי והתרבותי.
שימור סביבה היסטורית -אזורים עירוניים הנושאים ערכי מורשת היסטוריים , נתפסים כבעלי ערך כלכלי מוגבר ושימורם מייצר ערך כלכלי מעבר לערך של האתר עצמו. אזורים היסטוריים אשר שומרו וחודשו מהווים מוקדי משיכה לתיירות פנים וחוץ וכתוצאה מכך הם הופכים לנכס כלכלי ומשאב לפיתוח.
דוגמא לכך הן הערים או אתרים עירוניים שהוכרזו כאתרי מורשת עולמית המושכים אליהם תיירים, אשר מחזקים את הכלכלה המקומית. דוגמאות: העיר הלבנה בתל אביב, עכו העתיקה, אתרי הבהאים בחיפה ובעכו. אך גם אתרים בעלי חשיבות היסטורית מקומית מהווים מוקדי משכיה לתיירים בארץ ובעולם, די אם נזכיר את זיכרון יעקב, מזכרת בתיה, ראש פינה, גדרה, באר שבע ועוד.
בתהליך התכנוני המתקיים כיום במדינת ישראל, נושא שימור האתרים במרכזי היישובים הינו בעל משקל, ורבות מן תוכניות המתאר כוללות נספחי שימור, המייחדים מתחמים לשימור במרכזי הערים ההיסטוריות בתוכם לדוגמה ראשון לציון, הרצליה, כפר סבא וזאת לאחר תהליך של עריכת סקרים ובחינת המצאי ההיסטורי העירוני.
סעיף 3 – ביטול הכרזת מתחם פינוי ובינוי בצו
ההצעה לתיקון סעיפים 14-15 לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, כך שההכרזה על מתחם כמתחם לפינוי ובינוי תיעשה על ידי הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית לפי קריטריונים קבועים וידועים מראש.
העברת הסמכות מהרשות המקומית לרשות ממשלתית, על פי קריטריונים (שבשלב זה אינם יודעים), מעלה את החשש כי מתחמים הראויים לשימור בהתאם לסעיף 1 לתוספת הרביעית לחוק התכנון והבנייה ( ועל חשיבות השימור כבר הוזכר לעיל),ייעלמו מהנוף של מרכזי היישוב בייחוד במקומות בהם לא נעשו עדיין סקרי שימור ולא נערך הליך של זיהוי הערכים ההיסטוריים. לאור זאת אנו רואים חשיבות רבה לכלול את קריטריון שימור מבנים ואתרים היסטוריים בין הקריטריונים ויתרה מכך חשוב להוסיף כי בתהליך קבלת ההחלטות על הכרזה על מתחם פינוי בינוי תהייה חובת התייעצות עם גורמים המוסמכים לנושא שימור מבנים ואתרים היסטוריים.
סעיף 6 – צעדים לייעול וקידום תהליך הוצאת היתרי הבנייה במוסדות התכנון וועדות הערר בפרויקטי התחדשות עירונית
תת סעיף א – הרכב צוות בין משרדי שתפקידו יהיה להגיש לשרת הפנים המלצה ליעדי הוצאת היתרים בפרויקטי התחדשות עירונית לרשויות מקומיות שיש להם תוכניות מאושרות להתחדשות עירונית.
וכן תת סעיף ד – הרכב ועדת הערר
בשתי הוועדות קיימת חשיבות רבה לשתף בדיונים נציג הבקי בנושאי שימור אתרים היסטוריים.
סעיף 7 – קידום תוכניות התחדשות עירונית לבניין הבודד
כמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, אנו עדים לעתים מזומנות לפגיעה במבנים ההיסטוריים הבודדים הנמצאים במרקם היסטורי, דבר הגורר פגיעה במרקם כולו.
תוספת של 2.5-3.5 קומות על מבנה היסטורי ללא בחינה כוללת של הסביבה, יוצרת בניין חדש בעל אופי שונה, והשפעתו על הסביבה במקרים מסוימים יכולה להיות הרסנית.
למרות הרצון לקדם תכניות פיתוח ראוי לתת חשיבה ערכית על הסביבה, אופי החיים ביישוב, ומציאת פתרונות המאזנים בין שימור ופיתוח שבהחלט יכולים להשלים זה את זה.
כחלק מתכנון בר קיימא, יש חשיבות לשמירה על מרקמים היסטוריים, בדומה לחשיבות השימור של שטחים פתוחים, לטובת הקהילה הנוכחית והדורות הבאים.
שילוב נכון בין שימור ופיתוח, ייתן פתרונות ישימים להתחדשות עירונית, ומציאת פתרונות
לדיור.