חומר רקע
11 אוקטובר 2021
ה' חשון תשפ"ב
הנדון: התייחסות המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל לטיוטת הצעת חוק התוכנית הכלכלית
פרק פיתוח תשתיות תחבורה (עמ' 25)
התייחסות המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל:
במסגרת הדיונים שנערכו עד כה במוסדות התכנון (הות"ל) בנוגע לקווי המטרו ולקווי הרכבת הקלה, הגענו להבנה כי יש חוסר מקצועי וייצוגי בנושא השימור. בדיונים בהם טענו את השגותינו בענייני שימור מובהקים לא נכח רפרנט השימור של מינהל התכנון ולא נכחה יועצת השימור של הות"ל. חוסר זה יחמיר ככל שמדובר ברשות שמקבלת סמכויות בחוק שגוברות כמעט על כל מה שעלול לעכב את הפרויקט.
שימור המורשת הבנויה, כמו גם קידום קווי מתע"ן הם שני אינטרסים המתקיימים זה לצד זה במרקם הבנוי היישובי. מרבית קווי המתע"ן מגיעים אל מרכזי הערים הוותיקות, מקומות שקיימים כבר עשרות רבות של שנים ובדרך כלל מהווים את המרכז ההיסטורי של היישוב. עד כמה שאנחנו מבינים את הנחיצות של קידום תחבורה ציבורית הולמת לכל מגזרי המשק ולקידום הפיתוח הכלכלי, נראה שיש חשיבות לייצוג הולם של המורשת הבנויה הקיימת, כפי שעושה זאת המועצה לשימור אתי מורשת בישראל, בצורה מאוזנת היטב ששוקלת את השימור כאינטרס ציבורי חשוב, כפי שנקבע כבר בפסיקה לא אחת בין שאר שיקולי האינטרסים הציבוריים.
בנושא השימור, נציגי הציבור המתאימים, בעלי ההכשרה, הידע המקצועי, ומייצגי האינטרס הציבורי נכוחה, הם אנשי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ולאו דווקא נציגי עמותות נוספות שניתן להן ייצוג במוסדות התכנון המייצגים כיום את אינטרס הציבור והארגונים הירוקים לשמירת הטבע והשטחים הפתוחים. בדיונים הנוגעים לשימור במרקם הבנוי יש להוסיף נציגי ציבור המייצגים את אינטרס המורשת הבנויה והשמירה עליה.
סעיף 15 - מדבר על הקמת רשות המטרו כדי לייעל את ההליכים הקשורים בהקמת רשת הולכת המונים במטרופולין, עד הקמת הרשות לנת"ע ייוחדו כל הסמכויות הנתונות לרשות זו. תיקוני פקודת הרכבות, חוק התכנון והבנייה, מקצרים מאד את זמני התגובה והיכולת לשנות דברים בתכנון המפורט במקרה שזה עלול ליצור עיכובים במימוש הפרויקט. לכן חשוב עוד יותר מתמיד שבתהליך קבלת ההחלטות על התכנון יהיה מעורב גורם ציבורי מתאים שידע לבחון בעין מקצועית והמידע נמצא ברשותו. הגמישות הרבה בהגדרת "אזור ההשפעה" של המטרו וגודלו, מגדילה את הסכנה שההחלטות יילקחו ללא המידע המתאים באזורים בהם יש ריכוז גבוה של מבנים ואתרים היסטוריים כהגדרתם בסעיף 1 לתוספת הרביעית לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה - 1965.
סעיף 16 -מגדיר את המועצה המאסדרת שתפקידיה להוות גורם סטטוטורי המחליף את הגורמים הסטטוטוריים האמורים להסדיר את הנושאים המפורטים (למשל הות"ל):
מתן היתרים, אישורים, ורישיונות לחברה המבצעת חלף הגורמים המאסדרים בתחום כמפורט
בהחלטה זו;
מתן אישור לעניין צו מינהלי כמפורט בהחלטה זו;
מתן המלצה למאסדרים בעניין כללים, אמות מידה, ורשימת מסמכים הנדרשים לצורך קבלת
אישור הנוגעים לפרויקט המטרו או לחברה המבצעת כמפורט בהחלטה זו;
קביעת נוסח אחיד להסכמים בין החברה המבצעת לגופי תשתית כמפורט בהחלטה זו;
מתן ארכה לגוף מוסמך לעניין מענה לבקשה לתיאום כמפורט בהחלטה זו;
מתן אישור לחברה המבצעת לבצע עבודות בתשתית של גורם אחר כמפורט בהחלטה זו;
כל תפקיד המפורט בהחלטה זו.
כלומר בכדי לחסוך זמן לתיאום בין גופים, ולזרז את ביצוע הפרויקט, מוקם כאן גוף המרכז בידיו את כל הסמכויות של מספר גופים קיימים היום ומפקיע את הסמכויות מידי הרשויות המקומיות שבתחומן עוברים הקווים ומידי גופים אחרים שהסמכויות נתונות להם כיום. גופים אלו הם גופים מקצועיים, ובוודאי שהרשות המקומית שוקלת קודם כל את טובת הציבור שלה. יחד עם זאת לא נראה כי הגדרת התפקידים והחברים/נציגים בגוף שמוקם עונה על נציגות שתדע לשקול את כל השיקולים ולעמוד על קימם של נהלי ביקורת מסודרים.
בין השאר יש שני נציגים שחשוב אולי לפרט מי הם יהיו ולאיזה שלב הם אמורים להתייחס:
תת סעיף 16ה - מגדיר נציג מתחלף:
"נציג מתחלף בהתאם לתחום האסדרה לפי העניין הנדון. היה הגוף האחראי על מתן אישורים בתחום הנידון משרד ממשלתי או יחידת סמך, ימונה הנציג מקרב עובדי המשרד על ידי השר. היה הגוף רשות ממשלתית או תאגיד על פי חוק, ימונה הנציג מקרב עובדי הגוף, על ידי מנהל הגוף;"
חשוב מאד שכאשר מדובר על בחינת ואישור תכנון מפורט הכולל הריסה או נגיעה במבנים על פני הקרקע (כאשר רק אז מוגדר תחום ההשפעה הסופי של המטרו/ רק"ל) יהיה יותר מנציג אחד, יהיה גם רפרנט שימור ויועץ שימור לתכנית.
תת סעיף 16ו - כולל נציג ציבור שהגדרתו:
"נציג ציבור שימנה שר האוצר, שהוא מהנדס הרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח - 1958 , ובעל ניסיון של שבע שנים לפחות בתחום התשתיות".
לטעמנו גם נציג הציבור צריך להשתנות בהתאם לנושא "המאוסדר" ובוודאי שצריך להיות שם גם מישהו שייצג את האינטרסים של הציבור בנושאי שימור המורשת העלולה להיפגע, בייחוד בשלב אישור התכנון המפורט של התחנות.
הקדימות שנותן סעיף 39 לקידום תכנית המטרו בחוק היא קדימות חסרת תקדים, אמנם קידום מנגנון תיאום והגדרת בעלי תפקידים ייעודיים למתן מענה מיידי לפרויקט הזה בכל רשות היא מבורכת ויש סיכוי שהגברת התיאום תביא לתוצאה המקווה של קיצור לוחות הזמנים, אבל גם פרויקט לאומי חשוב כמו המטרו צריך מערכת בלמים ואיזונים מובנים בחוק.
סעיף 69 קובע -
"לקבוע בחוק כי על עבודות הדרושות לשם חיזוק מבנה, לרבות עבודות לחיזוק או לעיבוי של יסודות
המבנה, וכן הריסה של חלק במבנה הנדרשת לשם חיזוקו, אשר מבוצעות על ידי החברה המבצעת
לצורך הקמת המטרו והפעלתו, יחולו הוראת סעיף( 261ד) לחוק התכנון והבניה."
כלומר לא יהיה צורך בהיתר אם הנושא נכלל בתכנית מפורטת מאושרת (ועוד תנאים נוספים). הבעיה המרכזית מתקיימת ביישובים ורשויות להם לא הוכנה עדיין תכנית שימור סטטוטורית, אלא קיימת בהן במקרה הטוב רשימה מאושרת על ידי ועדת השימור, ובמקרה הפחות טוב רק סקר שלעיתים הוא חלקי ולא מעודכן. במקרים הללו תכנית המטרו/ רק"ל המפורטת עשויה להתאשר ללא התייחסות למרקם ההיסטורי הבנוי בסביבה.
יש התייחסות ספציפית במסמך למים, לסביבה, לרעש, לעודפי עפר, ואין התייחסות פרטנית לאתרים היסטוריים ראויים לשימור (בין אם ברשימה או בתכנית). יש להוסיף "למעט מבנה היסטורי המוכרז לשימור בתכנית או ברשימת שימור".
צו מינהלי, צו להפסקת מפגע או לסילוקו, צו לשמירת ניקיון, כל אלה מופקעים מידי מי שמורשה לאוכפם כיום והועדה המאסדרת (הנגועה באינטרסנטיות לקידום הפרויקט בכל מחיר) היא זו שתקבע אם צו כזה יוצא אם לאו. זוהי דריסה גסה שעלולה לפגוע קשות בזכויות אדם.
סעיפים 121 – 124 -עוסקים בעצים
סעיפים 126 – 127 -עוסקים בעתיקות
כל הסעיפים האלו דורשים שפקיד היערות ו/או רשות העתיקות לא יכבידו בדרישות ביצועיות ו/או כלכליות ולא יעכבו את הפרויקט. ככלל התחושה הנובעת מהמסמך כולו היא שמתן עדיפות לאומית למטרו לוקח בחשבון פגיעה באינטרסים ציבוריים (עצים וצל) ופרטיים (דרישות רעש ועבודות מחוץ לשעות המקובלות) אחרים ומנסה לאזן במידת מה את הפגיעה. לנושא שימור המורשת הפרויקט אינו מתייחס כלל ואין פה לא גוף שאמון על שמירת האינטרס הזה מול כלל האינטרסים או חקיקה שמגנה על העניין.