חומר רקע

מ ג ו י י ס י ם אלימות מתנחלים בגדה המערבית 2020–2012 עדויות חיילים This publication was produced with the financial support of the European Union. Its contents are the sole responsibility of Breaking the Silence and do not necessarily reflect the views of the European Union. :פעילות הארגון מתקיימת תודות לתרומתם האדיבה של יחידים וקרנות שונות, בהם Bertha Foundation, Broederlijk Delen, CAFOD, Dan Church Aid, Danish Representative Office in Ramallah, the Delegation of the European Union to the State of Israel, Foundation for Middle East Peace, medico international, MISEREOR, The Moriah Fund, New Israel Fund, NGO Development Center, Open Society Foundations, Rockefeller Brothers Fund, Sigrid Rausing Trust, SIVMO, Swiss Federal Department of Foreign Affairs Trócaire, UNDP and countless private individuals who have made contributions to our work over the past year. רשימה זו מייצגת את התורמים לארגון נכון לתאריך הפרסום. התכנים והדעות בחוברת זו אינם מבטאים את עמדת התורמים והשותפים שלנו, והם על אחריות שוברים שתיקה בלבד. מ ג ו י י ס י ם אלימות מתנחלים בגדה המערבית 2020–2012 עדויות חיילים והינו ארגון של חיילים משוחררים האוספים2004 ארגון "שוברים שתיקה" הוקם בשנת ומפרסמים עדויות מחיילים וחיילות אשר שירתו בשטחים מפרוץ האינתיפאדה השנייה ואילך. מטרת הארגון היא להעלות את המודעות למציאות היומיומית בגדה המערבית ובעזה וליצור שיח ציבורי על המחיר המוסרי של שליטה צבאית על אוכלוסייה אזרחית ושל כיבוש ארוך שנים. כל עדות שמפרסם הארגון עוברת בדיקה קפדנית טרם פרסומה. לפרטים נוספים על הארגון: www.shovrimshtika.org www.facebook.com/shovrimshtika www.twitter.com/shovrimshtika www.instagram.com/shovrimshtika .העדויות נשמרו בנוסחן המקורי, פרט להשמטת פרטי מידע שיאפשרו זיהוי של מוסר.ת העדות במקרה הצורך נוספו הערות קצרות בסוגריים לשם הבהרה של תוכן העדות בשל המונחים הצבאיים הנזכרים בה. הצילומים אינם מתייחסים בהכרח לאירועים המתוארים בחוברת. צילום על הכריכה: יותם רונן, אקטיבסטילס עם פרסום העדויות, אנו מבקשים להודות לכל מי שתרמו מזמנם וממרצם ושאפשרו את הפרסום. ללא סיועם של אנשים רבים לא היינו יכולים להביא עדויות חשובות אלו בפני הציבור. This publication was produced with the financial support of the European Union. Its contents are the sole responsibility of Breaking the Silence and do not necessarily reflect the views of the European Union. :פעילות הארגון מתקיימת תודות לתרומתם האדיבה של יחידים וקרנות שונות, בהם Bertha Foundation, Broederlijk Delen, CAFOD, Dan Church Aid, Danish Representative Office in Ramallah, the Delegation of the European Union to the State of Israel, Foundation for Middle East Peace, medico international, MISEREOR, The Moriah Fund, New Israel Fund, NGO Development Center, Open Society Foundations, Rockefeller Brothers Fund, Sigrid Rausing Trust, SIVMO, Swiss Federal Department of Foreign Affairs Trócaire, UNDP and countless private individuals who have made contributions to our work over the past year. רשימה זו מייצגת את התורמים לארגון נכון לתאריך הפרסום. התכנים והדעות בחוברת זו אינם מבטאים את עמדת התורמים והשותפים שלנו, והם על אחריות שוברים שתיקה בלבד. מ ג ו י י ס י ם אלימות מתנחלים בגדה המערבית 2020–2012 עדויות חיילים הקדמה אלימות המבוצעת על ידי מתנחלים היא חלק בלתי נפרד משגרת היומיום בגדה המערבית מאז . מניעיה של אלימות זו אידאולוגיים ומטרותיה אסטרטגיות – נישול פלסטינים 1967-כיבושה ב מאדמותיהם והשתלטות אפקטיבית על חלקים גדולים ככל האפשר משטחי "ארץ ישראל", תוך הטלת אימה על תושביו הפלסטינים של האזור. תופעה נרחבת זו התגברה מאוד במהלך ידי זרועות -השנים האחרונות, דבר המתאפשר נוכח העדר ניסיון אפקטיבי לאכוף את החוק על ישראליות שונות, ובראשן הצבא והמשטרה. חוברת זו מתמקדת בעדויות חיילים על מעשי אלימות שביצעו מתנחלים והיא ממשיכה את . עדויות אלו, כמו רבות אחרות, 2016 קובץ העדויות "הפיקוד העליון", אותו פרסמנו בשנת מתארות מציאות המורכבת מפגיעה ואיום מתמיד על גופם, רכושם ואדמותיהם של פלסטינים ופלסטיניות. המעשים המתוארים כאן כוללים סוגים שונים של תקיפות אלימות כגון מכות, זריקת אבנים והצתת שדות ומטעים חקלאיים. בנוסף, חלק מהעדויות מתארות תקיפות אלימות שמבצעים מתנחלים כנגד חיילי צה"ל. תקיפות אלו מתרחשות לרוב בתגובה למקרים בהם פועלים החיילים בניגוד לרוחם ולמטרותיהם של המתנחלים. כך, עדים רבים תארו כיצד באירועים בהם ביקש הצבא למנוע פגיעה או התנכלות ). גם אלימות 1 של מתנחלים כלפי פלסטינים, הפכו הם עצמם ליעד האלימות (ראו לדוגמה, עדות זו נעה על הקשת שבין תקיפה גופנית של חיילים וקצינים לפגיעה ברכוש הצבא ומוצביו. אולם מקרים אלה מתארים רק זווית אחת בתוך מערך היחסים המורכב המתקיים בין מתנחלים וחיילי צה"ל. העדויות בחוברת זו שופכות אור גם על קשרים הדוקים הנרקמים בין חברי הקבוצות, יחסים המבוססים על זהות לאומית, הזדהות אידיאולוגית או דתית ויחסי קרבה אישיים. קשרים חברתיים אלה מתחזקים אף יותר בשל העובדה שמוצבים רבים של צה"ל ממוקמים בתוך התנחלויות או בסמוך להן. חיילים רבים מספרים כיצד מתנחלים מבקרים אותם בעמדות , לדוגמה). הקשרים 16- ו8 השמירה, מארחים אותם בבתיהם ואף מעניקים להם מתנות (עדויות האישיים והקהילתיים שנוצרים אגב כך, מקשים על יכולתם של החיילים לבצע את משימתם ללא פניות בעת שהם נדרשים למנוע ולבלום תקיפות אלימות והפרות חוק מצד ידידיהם החדשים. זיקות חברתיות אלו, ההפוכות במהותן מיחסי החיילים עם האוכלוסייה הפלסטינית, מעמיקות עוד יותר את האפליה התשתיתית הנובעת מכך ששתי קבוצות אוכלוסייה החיות באותו השטח כפופות למערכות חוק שונות: הישראלית – למערכת אכיפת חוק אזרחית; ואילו הפלסטינית – לזו הצבאית. כך, למרות שתפקידו של צה"ל כריבון מחייב שמירה על שלומם וביטחונם של כל תושבי האזור – אזרחים ישראלים ופלסטינים נטולי אזרחות כאחד – הרי שבבואם לאכוף 7 .את החוק, לחיילים רבים לא ברור האם וכיצד הם רשאים להטיל את סמכותם על מתנחלים חוסר בהירות זה נוצר, בין היתר, כתוצאה מהנחיות עמומות. בעדויותיהם, מספרים חיילים רבים ). 3 שאינם יודעים כיצד עליהם לפעול כאשר מתנחלים תוקפים באלימות (ראו לדוגמה, עדות חלק מהחיילים מעידים שמפקדיהם לא נתנו בידם סמכות וכלים לפעול למול תקריות כאלו וכי הם סבורים שתפקידם מתמצה בקריאה למשטרה, שרק לה לכאורה נתונה הרשות לאכוף את החוק על אזרחים ישראלים. כך, חיילי צה"ל רבים רואים את תכלית פעילותם בשטחים הכבושים בהגנה אכיפת חוק על קבוצת אוכלוסייה -אך ורק על התושבים היהודים. תמונת מציאות זו מביאה לאי שלמה, מאפשרת את מעשי האלימות המתמשכים ובכך נותנת להם רוח גבית. המתנחלים, היודעים היטב לנצל מצב זה, משתמשים פעמים רבות במעטפת ההגנה שמספק להם צה"ל ככלי שרת לטובת קידום מטרותיהם, ובראשן העמקת שליטתם בשטח ודחיקת הפלסטינים מאדמותיהם. כך, במקרים רבים בהם יוצאים מתנחלים לתקוף חקלאים פלסטינים (כפי שקורה תכופות בתקופת המסיק), התערבות הצבא מתמצה לרוב בהרחקת כלל הנוכחים מהאזור, בשם הרצון "למנוע חיכוך" ו"לשמור על הסדר בגזרה". כמה מהעדויות (ובהן לדוגמה ) ממחישות כיצד מזהים החיילים את התעקשות החקלאים הפלסטינים להישאר 34 ,27 מנת להרחיקם מהמקום-באדמותיהם כ"הפרת סדר", ומשתמשים באמצעים לפיזור הפגנות על , לדוגמה). תגובה מסוג זה, האופיינית להתנהלות הצבא במקרים כאלה, משרתת את 35 (עדות אינטרס המתנחלים למנוע מהפלסטינים לעבד את אדמתם והופכת את החיילים לכלי תקיפה עקיף המשמש בידם. היבט נוסף לשימוש שעושים המתנחלים בהגנה שמספק להם הצבא נעוץ בקיום אירועים . לשם אבטחת B- וA דתיים ופוליטיים בעומק הערים והכפרים הפלסטיניים, הנמצאים בשטחי אירועים אלה מפעיל הצבא כוחות גדולים, הגורמים לשיבוש שגרת החיים של האוכלוסייה ). כך, בשם ההגנה על ביטחון אזרחים ישראלים, מסייע 33-31 הפלסטינית (ראו לדוגמה עדויות צה"ל למתנחלים לבסס את עליונות מעמדם ולהפגין נוכחות יהודית בלב ישובים פלסטינים, תוך העמדת החיילים בסיכון. כמו במקרים אחרים המתוארים בעדויות, גם כאן מגוייסים החיילים לטובת קידום מטרותיה האידאולוגיות והפוליטיות של תנועת ההתנחלות ומוציאים לפועל את ניסיונה להשתלט על אזורים נרחבים ככל הניתן בשטחים הכבושים. תופעה של אלימות מתנחלים היא תוצר בלתי נמנע של הכיבוש הישראלי ושל מדיניות ההתנחלות בגדה המערבית. לולא השליטה והנוכחות המתמשכת של צה"ל בשטחים הכבושים לא הייתה אלימות זו מתאפשרת. רק סיומו של הכיבוש יאפשר לשים לתופעה אלימה זו סוף. 10 " ] המפק"צ הזה היה ידוע ביצהר, עוד שנייה תלו תמונות שלו ועשו "וואנטד1 [ 10 ? ] בסוף, על מי אתה תרצה להגן2 [ 11 ] ממש מתחיל הפס"ד יהודי3 [ 12 ] מתנחלים זרקו עליו אבן4 [ 13 ] היה לנו הרבה מאוד חיכוך עם התושבים היהודים שם כי לא הסכמנו להיות הכלי שלהם5 [ 15 ] הייתי אומר שזה לא אתי שהוא יקבל מתנות מהיישוב היהודי6 [ 18 ] המ"פ מתארח לארוחות שבת אצל הרבש"צ קבוע7 [ 19 ] לגרום לחיילים לזכור בצד של מי הם8 [ 20 ] הביאו אגרוף לחייל שלנו בפרצוף, השאירו לו פנס9 [ 22 ] ראיתי את האלימות10 [ 23 ] שניים שלושה בתים היו אוכלים קבוע את האבנים האלה11 [ 24 ] הייתה תקופה שהם היו זורקים אבנים מההר על המכוניות שעוברות12 [ 28 ] זה ככה מכוער וככה פשוט13 [ 29 ] הם רצו פשוט להרים שם מהומה על זה שמרשים לפלסטיני לפתוח חנות14 [ 30 ] לא היה שום ניסיון משטרתי, צבאי, לעשות כך שזה לא יקרה פעם נוספת15 [ 34 ] עומד איתי בפילבוקס חב"דניק, מביא לי סופגניות16 [ 35 ] שם היהודים היו יותר מתעללים בערבים17 [ 38 נגד המתנחליםsay ] למ"פ אין פה18 [ 42 ? ] מה, באתם לשמור על הערבים19 [ 43 ] הפלסטיני פה אומר שגנבו לו את החמור20 [ 45 ] אתם צריכים לגלות הבנה אם יהודים יראו את התסכול שלהם פה בימים הקרובים21 [ 46 ] רכב שמתארגן לפעולת תג מחיר22 [ 47 ] אין, אין מצב שזה באמת קורה23 [ 48 ? ] אתה מכיר את הקרקס24 [ 50 ] לא אוהבים שהאוכלוסייה הערבית מתקרבת כל כך לשטח שהם חושבים שאולי הוא שלה25 [ 51 ] אני פה גר כבר עשרים שנה, שלושים שנה, אני יודע ללכת משמה, אני לא צריך את העזרה של צה"ל26 [ 54 ] היום הוא לא יעבד את החלקה שלו מבחינתי, לא קרה שום דבר גדול27 [ 55 ] כשהאנשים האלה פולשים להם לשכונה והצבא מאבטח את זה, אני מניח שהם מפחדים28 [ 56 ] יש מלא מתנות שהם הביאו לנו29 [ 60 ] פשוט אמרו לנו: אתם צריכים להקשיב להם30 [ 64 ] ראיתי שנאה31 [ 65 ] זה ממש היה מבצע32 [ 65 ] זה היה בעייתי כי היה מסגד די קרוב לבית כנסת33 [ 66 ] להרחיק את הפלסטיני34 [ 67 ] המטרה זה לדחוק35 [ 69 ] הוא עם המיקרו שלו כאילו, ורואים אותו ממש מנסה להצית36 [ 11 10 הגדה המערבית שכם קלקיליה אריאל סלפית חלחול סמוע-א רמאללה בית לחם חברון סוסיא יריחו יצהר עוריף תקוע גבעת רונן בורין חוות גלעד ירושלים חוות מעון 13 12 ] 1 [ ,המפק"צ הזה היה ידוע ביצהר עוד שנייה תלו תמונות שלו ועשו "וואנטד" 2016 :דרגה: סמ"ר | יחידה: גדס"ר צנחנים | מקום: יצהר | תקופה היינו בתקופה של המסיק זיתים, שהפלסטינים באים למסוק את הזיתים שלהם ומתנחלים נוטים לבוא ולהפריע להם למסוק ולהתעסק להם ביבול החקלאי ובעצים שלהם. מה התפקיד שלכם במצב הזה? להרחיק אותם, מן למנוע את החיכוך הזה. את מי להרחיק? את המתנחלים. ואיך עושים את זה? [צריך] להגיד להם. יש לי סיפור מדהים מהמסיק: היה מסיק, והגיעו חבר'ה מיצהר להפריע לאנשים שעשו את המסיק. הצוות צלפים קפצו לשם להעיף את המתנחלים. המתנחלים סירבו ללכת והקיפו את המפק"צ (מפקד צוות) איזה שישה והוא דרך את הנשק באוויר. זה היה כזה "אם אתם לא מזדיינים ממני עכשיו אני דופק בכם כדור", למתנחלים. הם היו אלימים אליו, ואני די בטוח שאחד מהם שחרר לו פצצה לפנים. ואז המפק"צ הזה היה ידוע ביצהר, עוד שנייה תלו תמונות שלו ועשו "וואנטד" (מבוקש), סימנו אותו. ]2 [ ?בסוף, על מי אתה תרצה להגן 2016 : | מקום: חברון | תקופה50 דרגה: סמל | יחידה: נח"ל באידיאל, החייל לא אמור להיות לו קשר רגשי, לא עם הפלסטינים ולא עם היהודים שנמצאים שם (בחברון). הוא בא לעשות עבודה שמאוד צריכה ניתוק כדי לעשות אותה בצורה טובה. בפועל, התחושה היא שאנחנו באים לגור אצלם (אצל מתנחלי חברון) לחצי שנה. אתה מבין? כאילו, אנחנו אוכלים אצלם, אנחנו עושים איתם קבל"שים (קבלות שבת). ולמה זה קורה? כאילו, למה? [כי] בסוף, על מי אתה תרצה להגן? על הערבי, שהתחושה שלך, בדמוניזציה, המתנחלים סירבו ללכת והקיפו את המפק"צ איזה שישה והוא דרך את הנשק באוויר. זה היה כזה "אם אתם לא מזדיינים ממני עכשיו אני דופק בכם כדור", למתנחלים. הם היו אלימים אליו, ואני די בטוח שאחד מהם שחרר לו פצצה לפנים. שבגללו החיים שלך חרא? שזה הזוי הרי, כי הסיטואציה [היא] שבגלל שיהודים החליטו לגור שם אתה שם. אבל לא. הערבי הזה שעובר ברחוב, בגללו אתה צריך לשמור. האם אתה תרצה להגן עליו בעקרונות שלך, או על בן אדם שאכלת איתו ארוחת שישי לפני שנייה? והבן אדם הזה יכול להיות סתם עושה פרובוקציה כדי לעצבן ערבים, כדי שעכשיו יבואו [חיילים] ויהיה בגלל אנשים 800 זה בלגן. אבל אכלת איתו ארוחת שישי, אתה מכיר אותו בשם. כאילו, יש שם (מתנחלים), יש שם עשרה אנשים מאוד בולטים שכולם מכירים. כאילו, אתה מכיר אותו בשם, אכלת איתו שלשום. על מי תגן? גם אם הוא עושה את הדבר הכי נורא בעולם, אתה לא תדע בכלל שזה דבר נורא. וזה ממש העניין. ]3 [ ממש מתחיל הפס"ד יהודי 2017 :דרגה: סמ"ר | יחידה: פלח"ן נח"ל | מקום: יצהר | תקופה אתם יכולים להיכנס לבצע מיפוי או מעצר בישוב יהודי שנמצא תחת הגזרה שלכם? לא, לא, לא. הפעילות היחידה שהייתה לי אי פעם בישובים יהודיים זה היה ביצהר. ביצהר הם כאילו פרועים כזה, זה נוער גבעות קשה. הרבה פעמים כשכוחות צבאיים עוברים ממש מתחיל הפס"ד (הפרת סדר) יהודי. פעם אחת ישראלים, יהודים, פצעו את היד של קצין האג"ם. למה יש הבדל בין איך שמתייחסים ליהודי שנוהג באלימות לבין פלסטיני? כי הוא יהודי והוא ערבי. כאילו, הוא נמצא בהתנחלות, התנחלות היא מקום שאתה תפקידך הוא להגן עליו, אך ורק להגן עליו. אתה שומר הסף של ההתנחלויות ואתה המלאך ששומר על האזור. יהודים מבחינתך הם האנשים שמביאים לך אוכל וכזה מפרגנים לך בסיור, "תודה רבה שאתם שומרים עלינו". כשמגיעים למצב שהם גם זורקים עליך אבנים, אז זו פתאום סיטואציה באידיאל, החייל לא אמור להיות לו קשר רגשי, לא עם הפלסטינים ולא עם היהודים שנמצאים שם. הוא בא לעשות עבודה שמאוד צריכה ניתוק כדי לעשות אותה בצורה טובה. אתה שומר הסף של ההתנחלויות ואתה המלאך ששומר על האזור. יהודים מבחינתך הם האנשים שמביאים לך אוכל וכזה מפרגנים לך בסיור, "תודה רבה שאתם שומרים עלינו". כשמגיעים למצב שהם גם זורקים עליך אבנים, אז זו פתאום סיטואציה מורכבת, זה לא כזה פשוט. כאילו, לא כזה פשוט להשתמש באמצעים נגדם. אל תשכחו שזה כזה "משלנו", לא נוגעים. 15 14 מורכבת, זה לא כזה פשוט. כאילו, לא כזה פשוט להשתמש באמצעים נגדם. אל תשכחו שזה כזה "משלנו", לא נוגעים. כאילו הגיוני שיעצרו אותם, אבל זו משטרה שיותר מגיעה לסיפור הזה, לא שמביאים איזה נער גבעות למעצרים של הצבא. היו מגיעים אלינו עצורים ערבים לשבת בש"ג שאתה צריך לשמור עליהם, פלסטינים, אבל אף פעם לא יהודים. כאילו זה לא, זה לא היה קורה. במקרה שאתה מזהה יהודי שמתנהג בצורה מסוכנת, מה הסמכות שלך כחייל שנמצא בשטח? אין לך סמכות לפעול יותר מדי. לא היה על זה איזה נהלים ברורים יותר מדי, אבל אני בטוח שאם הייתי בסיטואציה כזאת, אז דבר ראשון הייתי כמובן מזעיק את המ"פ והיו מגיעים עוד כוחות. לא הייתי בסיטואציה כזאת אבל אם הייתי, אז לפי איך שאימנו אותי ולפי האימון הצבאי שקיבלתי, לא הייתי מנסה לעצור אותו. הייתי שומר על עצמי, מגן על עצמי, אם הוא זורק עלי אבנים אז לנסות שהוא לא יפגע בי ולנסות לדבר איתו. מה היה קורה אם פלסטיני היה עושה את זה? אם פלסטיני היה עושה את זה – נוהל מעצר חשוד ישר. דורך עליו את הנשק, יורה באוויר אם צריך, ישר מזעיקים כוחות. ]4 [ מתנחלים זרקו עליו אבן 2014 :דרגה: סמל | יחידה: המינהל האזרחי | מקום: יצהר | תקופה מה זה הפס"ד (הפרת סדר) יהודי? את זוכרת נגיד סיפור? זה מעצבן אותם (את המתנחלים) נגיד שמנסים לדחוף אותם חזרה ליישוב, שיפסיקו לזרוק אבנים כאילו על פלסטינים, אז פתאום זריקות האבנים זה גם על מג"ב. היה סיפור בתקופה של החריש. התקופה של החריש זה ממש כמו במסיק שצריך לאבטח פלסטינים [מפני המתנחלים] וצריך להיות מתואם עם כל האזורים שיש בהם חיכוך. אחד הקצינים במת"ק (מנהלת תיאום וקישור – יחידה אזורית הממונה על ההיבטים האזרחיים והמינהלתיים של השלטון הצבאי הישראלי) עלה ליצהר בשבת בבוקר, היה חריש בציר שעולה ליצהר, ומתנחלים זרקו עליו אבן. אני יודעת שמבחינת הצמרת הבכירה זה אחד הדברים שעצבנו אותם ממש. שמתנחלים זרקו אבן על קצין? כן. זה שבר את השמשה וזה היה ביג דיל. זה פשוט רכב שמזוהה עם המינהל [האזרחי] אז... זה שאתה מגן על פלסטינים – אז אתה לא בצד שלנו. איך הסיפור הזה מסתיים? הוא חזר למת"ק, הגיש תלונה במשטרה, וזהו. זריקת אבן על ג'יפ צה"לי זה משהו שיצא לך להיתקל בו? על ידי מתנחלים? כן, זה קורה על ג'יפים של מג"ב הרבה. פשוט לקצין מהמת"ק זה הפריע אישית, [פגע] באגו שלו. מישהו אחר אולי פשוט... זה כל כך שרירותי הדברים האלה. יכול להיות שאם השמשה לא הייתה מתנפצת וזה סתם היה פוגע בדלת אז הוא היה לוקח את זה פחות קשה, הוא היה פחות מתעצבן, זה היה פחות פוגע לו באגו. פנצ'ור של גלגלים של המח"ט זו פעם ראשונה שאת נתקלת בזה (השאלה מתייחסת לתקרית בה נגרמה חבלה לרכב של מח"ט שומרון בעת שהיה בפגישה בהתנחלות יצהר)? זו פעם שנייה. פעם שנייה לאותו המח"ט? כן. הפעם הראשונה הייתה כשהוא היה בפגישה עם ראשי ההתיישבות. זה היה משהו רשמי. לא יודעת למה מישהו לא שמר לו על הרכב או משהו, ובאו כאילו ממוקד על הרכב שלו. ובפעם השנייה? נראה לי אותו דבר. הוא חנה, הוא היה בפגישה עם ההתיישבות. הקטע הוא שבפעם הראשונה הוא לא אמר על זה כלום, רק שר הביטחון הגיב לזה ואמר שזו בושה וכל מיני. והוא (מח"ט שומרון) לא הוציא על זה שום הודעה, לא שאני ראיתי. הוא המשיך להיפגש איתם כמובן. הוא המשיך להיות ביחסים תקינים ולא רצה ליצור חיכוך. אני זוכרת עוד פעם עם מפקד אחר ביחידה שגם זרקו עליהם אבן. כדור שלג כזה עם אבן בפנים. וזה לא פגע, אז הוא לא עשה מזה ביג דיל. אם זה היה פוגע, יכול להיות שזה היה מגיע למישהו. זה בדיוק העניין, זה כל כך שרירותי. המפקד מחליט אם לדווח על זה או לא, להגיש תלונה במשטרה או לא. ]5 [ היה לנו הרבה מאוד חיכוך עם התושבים היהודים שם כי לא הסכמנו להיות הכלי שלהם 2014 :דרגה: סרן | אזור: שכם | תקופה איך הייתה הדינמיקה עם המתנחלים? היה לנו הרבה מאוד חיכוך עם התושבים היהודים שם כי לא הסכמנו להיות הכלי שלהם. בצורה מסוימת, כן היינו. זאת אומרת, המספר טלפון של הקצין היה במוקד האזרחי של המועצה [האזורית] והמוקד הזה היה שולח לי אס אם אסים. לא קיבלתי אז פקודה, [אבל] הבנו שזה 16 .מומלץ, שהרבה פעמים מידע מגיע מתוך המוקד האזרחי הזה עכשיו, הבעיה עם המוקד האזרחי הזה שהיה בו לפעמים הרבה סמ"פ, כל הגדוד היו -מאוד פייק ניוז. ואני אומר לך, המ"פ וה מחוברים למוקד הזה. מה הם היו כותבים? בעליות ל[התנחלות] הר ברכה, יש שם איזה מין מעיין מצ'וקמק כזה, וגם ב[מאחז] גבעת רונן. אז הייתי יכול לקבל אס אם אס שפלסטינים הולכים מכות עם מתנחלים, וזה תמיד מוטה לצד של המתנחלים – "קבוצה של פלסטינים מביאים מכות לגבר 16 יהודי במעיין." אתה מגיע ויש שמה איזה ילד [פלסטיני] בן שרוצה לשחות והמתנחל אומר לו לעוף מפה. והייתם מגיבים לפי האס אם אסים? בטח, היינו מגיבים לזה. לפחות בודקים את זה. למה המשכתם אם ראיתם שזה פייק ניוז? פשוט הבנתי בשלב מסוים לקחת את זה בערבון מוגבל ולא להגיד "זה כל עולמנו". כשהיו במעיין חיכוכים בין יהודים לפלסטינים, מה הייתם עושים? אני חושב שבגדול היינו מעיפים את הפלסטינים שהיו שם. זאת אומרת, אוטומטית נטינו לצד שזה מעיין של יהודים וצריך להעיף פלסטינים שמגיעים לשם. אבל אתה אומר שלפלסטינים היה מותר להיות שם? אני לא סגור על זה. אני חייב להגיד לך שזה גם תולדה מעניינת, כי כנראה שאם זה היה מוגדר אז הייתי זוכר את זה, כמו שאני זוכר נהלי פתיחה באש, לצורך העניין. על פניו אין סיבה שזה יהיה אסור לגישה של פלסטינים, לא? נכון, נכון. זה אפילו לא היה בתוך יישוב, הוא (המעיין) היה ממש בעליות [להתנחלות]. אז למה בסיטואציה כזאת של חיכוך ברירת המחדל שלך היא להרחיק את הפלסטינים? כי אני חושב שאתה כחייל בצבא, אתה אוטומטית תיקח את הצד של היהודי בסיפור הזה. הוא מבחינתך יותר אזרח, או יותר ראוי לזכויות. עם כמה שהייתי באופן אישי מאוד ביקורתי כלפי הדבר הזה, ככה זה. הנרטיב שדרכו סיפרנו את הסיפור שלנו שם, [הוא] שאנחנו שומרים על מתנחלים. אז להרחיק את המתנחלים בכלל לא היה אופציה? לא. כחייל בצבא, אתה אוטומטית תיקח את הצד של היהודי בסיפור הזה. הוא מבחינתך יותר אזרח, או יותר ראוי לזכויות. עם כמה שהייתי באופן אישי מאוד ביקורתי כלפי הדבר הזה, ככה זה. הנרטיב שדרכו סיפרנו את הסיפור שלנו שם, הוא שאנחנו שומרים על מתנחלים. 17 ] 6 [ הייתי אומר שזה לא אתי שהוא יקבל מתנות מהיישוב היהודי דרגה: רב סרן | מקום: חברון היישוב היהודי היה לו אינטרס מובהק שהצבא יהיה בצד שלו ולטובתו. יש שם אווירה מאד כללית שמותווית על ידי ראשי היישוב לחבק את החיילים, לעטוף אותם ולעזור להם. יש לזה כל מיני סיבות ואני חושב שחלק זה ציונות, וחלק זה הרצון לתת, וחלק גדול זה שרוצים שאותם חיילים שנמצאים שם, שירגישו טוב שהם שם וטוב עם היישוב היהודי. ברור לך בסוף שאתה שומר שם בגללם, כל חייל מבין שהוא שם בגללם, בגלל היישוב היהודי. המשימה שלנו היא להגן על היישוב היהודי, אז יש ליישוב היהודי אינטרס מאוד חזק שהחייל יצור הזדהות עם היישוב היהודי. כשצה"ל נמצא שם, הייתי אומר שזה לא אתי שהוא יקבל מתנות מהיישוב היהודי כי זה בדיוק יכול לגרום לו לא להיות אובייקטיבי במקרים שבהם הוא צריך להיות אובייקטיבי. אני אתן דוגמה: אם ילד מהיישוב היהודי בא ומתחיל להרביץ לאזרח פלסטיני, צריך לקחת אותו ולעצור אותו ולקחת אותו למשטרה, נקודה. אבל אם אותו ילד ישב אתך ועושה אתך צחוקים ונתן לך מתנות, איך תבוא לעצור אותו עכשיו? זה לא עובד טוב, אז לכן עקרונית צריכה להיות הפרדה. היו מזמינים אתכם לארוחות ערב והייתם הולכים לארוחות ערב? כן, בהחלט. כמה פעמים הייתי שם בארוחת ערב. אני התארחתי... אם היו מזמינים, לא היה לך התנגדות שהחיילים ילכו? לא, אישרתי לזה לקרות. אתה יודע אם יש איזה שהן הגבלות או הנחיות לגבי נגיד מפגשים כאלה של חיילים עם אזרחים? לא מכיר הגבלות. אם ילד מהיישוב היהודי בא ומתחיל להרביץ לאזרח פלסטיני, צריך לקחת אותו ולעצור אותו ולקחת אותו למשטרה, נקודה. אבל אם אותו ילד ישב אתך ועושה אתך צחוקים ונתן לך מתנות, איך תבוא לעצור אותו עכשיו? זה לא עובד טוב 19 18צילום: מיכל חי 21 20 ] 7 [ המ"פ מתארח לארוחות שבת אצל הרבש"צ קבוע דרגה: סמ"ר | מקום: חברון המ"פ [מתארח ל]ארוחות שבת אצל הרבש"צ (רכז ביטחון שוטף צבאי – מתנחל האחראי על ביטחון ההתנחלות) קבוע. חבר של אשתו, חבר של הילדים. הם היו שניהם חברים מאוד טובים. הכול שם בצחוקים ואחווה בין המ"פ למשפחה של הרבש"צ ולרבש"צ עצמו. זה הורגש נגיד במצב כזה שהרבש"צ מחליט על פי החלטתו מה לעשות, בניגוד להחלטת מפקד. זה הורגש עם הילדים המתנחלים של "הבית האדום" (אחת ההתנחלויות הישראליות בעיר חברון. משלב מוצב צבאי ומתחם מגורים של מתנחלי חברון), כשהיינו צריכים לעשות איתם משהו כי הם זרקו אבנים והתנהגו בצורה שילד פלסטיני בגיל שלהם היה נעצר באותו רגע. [הילדים] התנהגו בצורה ממש לא הולמת ולא היה לי מה לעשות איתם, הידיים שלי היו כבולות. למה? כי ההורים שלהם חשבו שזה בסדר, והמ"פ הוא חבר של ההורים שלהם, אז המ"פ לא יעשה משהו בניגוד לרצון ההורים שלהם. זהו, זה הורגש בעיקר בקבלת החלטות. אני ידעתי כל הזמן שהמתנחלים, גם הרבש"צ וגם עופר אוחנה (מתנחל מוכר בחברון) בכבודו ובעצמו, [המפעיל] של "הבית החם" (פינת אירוח המספקת מזון ושתייה חינם לחיילים ומופעלת על ידי מתנחלי חברון), שכמובן היה מארח את המג"ד והמ"פ ואותנו ואת הקצינים. שם (בבית החם) היו קורות הישיבות הגדולות כמובן. והקצינים שלנו, כמו שאמרתי, מ"מ, מ"פ, סמ"פ ומג"ד, היו יושבים שם הרבה פעמים. גם לפעמים סתם סחבקיאדה של כזה כיפים ולאכול פופקורן, והרבה פעמים, אם אני זוכר נכון, יש שם חדר מאחורה, שהם היו יושבים שם ממש לישיבות. להגיד לך מה דיברו? אם באמת זה היה משהו ביטחוני? אני לא יכול להגיד כי לא הייתי, אבל אני מעריך שכן. כל הסט של המתנחלים, "החבורה" מה שנקרא, לא יודע אם [זה] בכוונה, אני לא רוצה להגיד סתם, אבל [זאת חבורה] שמחוברת כל פעם לקצינים הבכירים בפלוגה ובגדוד שאחראיים על חברון. [הקצינים] היו בחברות מאוד טובה, מ"מים, סמ"פ, מ"פים ומג"ד, וזה הורגש, זה הורגש. אנחנו כבולים לידם. זה הורגש שאנחנו מבצעים החלטות שהם קיבלו לפעמים ולא הדרג הפיקודי שלנו. העניין הזה שאתה כל הזמן אומר שאתם כבולים, ילדים מתנחלים זורקים אבנים ואתם לא יכולים לעשות להם כלום, כל הדברים האלה, הדוגמאות שנתת – זה משהו שאומרים לכם? נתנו לך איזושהי סיטואציה של "אוקיי, מה אתה עושה אם ילד מתנחל מתנהג באלימות?" אמרו לך מה לעשות? הקצינים היו בחברות מאוד טובה, מ"מים, סמ"פ, מ"פים ומג"ד, וזה הורגש, זה הורגש. אנחנו כבולים לידם. זה הורגש שאנחנו מבצעים החלטות שהם קיבלו לפעמים ולא הדרג הפיקודי שלנו. מה פתאום, בחיים לא דיברו על זה. כאילו, הילדים [של ה]מתנחלים הם בסדר, "הם קצת שובבים", עושים שטויות של ילדים. אף אחד לא דיבר באמת על זריקת אבנים על ילדים פלסטינים. כאילו, זה לא קורה, זה לא מעניין אותם. כשבאנו למ"פ ישירות עם הבעיה הזאת, כולל שיחות אישיות וכולל על הדרך, כל פעם התשובה הייתה שצריך לנסות לעצור אותם, כמו ילדים אחרים שעושים שטויות, או לפנות להורים שלהם. [אבל] ההורים חשבו שזה בסדר, אז הם אמרו: עזוב, זה ילדים, קצת משתוללים. ואת הילדים לא יכולנו לעצור, אסור לנו לגעת פיזית, אסור להתעסק איתם. זה היה ברור חד משמעית. בוא ניתן את הצד השני, את ההשוואה. מה אתה בתור חייל יודע שאתה אמור לעשות כשאתה רואה ילד פלסטיני זורק אבן? אה, זה ברור. אני יכול לעצור ילד פלסטיני. אף פעם לא דיברו איתי על גיל או משהו כזה, פשוט יכול לעצור ילד פלסטיני בכל גיל אם ראיתי אותו זורק אבן. אף פעם לא הרגשתי שאם אני אשתמש ביותר כוח או בפחות כוח, ואם הילד יהיה יותר קטן או יותר גדול, ואם זה יהיה עם פלנלית על העיניים או בלי, ואם זה [לקשור עם] אזיקונים כאלה או אחרים, אף פעם לא הרגשתי שיהיה איזה, שיגידו לי "ואוו, עשית משהו לא בסדר". ]8 [ לגרום לחיילים לזכור בצד של מי הם 2016 :דרגה: סמ"ר | מקום: חברון | תקופה צמוד לבסיס [מתקנים] יש ישיבה דתית (ישיבת שבי חברון) וקצת ליד זה יש בית של שליחי בית חב"ד בחברון, והשליחות שלהם זה כזה ״לעשות טוב כזה לחיילים ולשמור על קשרים טובים בין האוכלוסייה היהודית והחיילים״ במילים יפות. הפרשנות שלי, איך שאני חוויתי את זה, במילים פחות יפות, זה לגרום לחיילים לזכור בצד של מי הם כל הזמן. זה בא לידי ביטוי בזה שגם בשישי וגם בשבת, הם היו מביאים אותנו לארוחות, את כל מי שלא בשמירה. מביאים לאן? לבית שלהם. הקומה השנייה שלהם היא סוג של אולם כזה. זה חדר ממש גדול, שאפשר להכניס בו מלא מלא שולחנות בשורות. זה ממש אירוע כאילו. מגיעים לשם בערך כל מי שבחברון, [כל מי] שלא בעמדה עכשיו אז היהודים גנבו לפלסטינים ואז החיילים התערבו והחזירו להם את האופניים בקטע של לשמור על הסדר של המקום. היישוב היהודי שמע על זה, אז הם כאילו תפסו עליהם סיבוב, הם ממש לקחו את זה קשה בקטע של "איך אתם בצד של הערבים. אנחנו כל כך פה בשבילכם, ואיך אתם בוגדים בנו." 23 22 הוא מגיע. כי כשיש לך את האוכל של הטבח [הצבאי] שספק יודע לבשל, ובטוח ביום שבת אין לו כוח עכשיו לבשל, ואסור לו, אז הוא מבשל בשישי, ומחממים את זה בשבת. זה כזה חמין יבש – אז אל מול זה, שמביאים לך מנות בשר וסלטים, והכול בכזה חד פעמי ולא צריך לדאוג לכלים אחר כך, ומביאים לך שתייה מתוקה ודברים כאלה, אז בלי שום קשר למה אתה חושב, ברור שאתה תלך לשם. כאילו, כי אתה גם ככה תקוע פה עשרים ואחד [יום], אנשים קיבלו עשרים ושמונה יום בבסיס, ברור שתלך לאכול אוכל טעים, זה הדבר שמחזיק אותך. ואז שם, נראה לי בשיחות איתם מרגיש שהם תמיד מנסים להזכיר לך שהנה, אתה רואה, אנחנו דואגים לך כזה, תהיה בצד שלנו. אתה זוכר מה הם אומרים? נראה לי הם דיברו על זה שכאילו כולנו יהודים, ואנחנו צריכים להיות אחד בשביל השני. הם נורא הדגישו את זה, את היהדות, בנפרדות מהערבים. יש אותנו, את הצד שלנו, ויש את ההם. עכשיו היה איזה אירוע שהיו כמה ילדים יהודים, שבע שמונה, שממש התגרו בילדים הערבים, והם גנבו להם את האופניים או משהו. היו שם איזה שני חבר'ה בעמדה. היהודים גנבו לפלסטינים? כן, היהודים גנבו לפלסטינים ואז החיילים התערבו והחזירו להם את האופניים בקטע של לשמור על הסדר של המקום. היישוב היהודי שמע על זה, אז הם כאילו תפסו עליהם סיבוב, הם ממש לקחו את זה קשה בקטע של "איך אתם בצד של הערבים. אנחנו כל כך פה בשבילכם, ואיך אתם בוגדים בנו." מישהו אמר את זה לך? יש עמדה כזאת של קפה שעושים לחיילים, ”הקפה של ענת”. ואז כששמעו על זה, אז החליפו לנו את הסוכר בעמדה במלח בקטע מכוון ממש באותו יום. התנקמו בכם. כן. וזה היה כאילו, "מה אתם ילדים, מה אתם מחליפים את הסוכר במלח". צחקנו על כמה שזה היה פתטי, וגם – איך זה מה שמפריע לכם. ] 9 [ הביאו אגרוף לחייל שלנו בפרצוף, השאירו לו פנס דרגה: סרן | מקום: גבעת רונן כי באיזה הפס"ד (הפרת סדר) מאוד גדול bad guys-היה שמה תקופה שאנחנו הפכנו להיות ה שהיה שם. עלו אנשים מבוגרים מבורין, לא רק ילדים שהיינו הולכים איתם מכות יום יום, ואז רצו רעולי פנים מ[מאחז] גבעת רונן למטה להתחיל איתם מכות. אנחנו הדפנו את המתנחלים ואחד מהם הביא לחייל שלנו אגרוף בפנים. התלוננו עליו במשטרה. במקרה הזה של התלונה שהגשתם, אתם ידעתם מי זה התוקף? כן. ראיתם אותו? כן, כן, זה הכול היה בלייב שם. ויש לך מושג אם נעשה עם זה משהו? להערכתי רק תלונה, לפי דעתי לא קרה עם זה משהו אחר כך. החייל שחטף את האגרוף ואיזה מפקד הלכו לתת עדות במשטרת אריאל, אבל אחרי זה אני לא יודע מה קרה עם זה. העימות הזה עם המתנחלים, זה משהו שבדרך כלל לא הייתם עושים? אני באופן אישי, כן היה לי חשוב כן לשמור עם האנשים מגבעת רונן על איזושהי פוזיציה של ״אני פה ואתם תחת אחריותי״ והגזרה וכן הלאה. אבל הייתי מאוד קשוח מול כל ניסיון אלים או אגרסיבי מול החיילים שלי. זאת אומרת, הסתכלתי עליהם בעין מאוד מאוד ביקורתית, ספציפית המתנחלים בגבעת רונן. בחוויה שלי הבין אישית מול פלסטינים, אין איזשהו משהו שאני נעלבתי או כעסתי על פלסטיני מעולם. לעומת זאת, מול היהודים – שהייתי שם בשביל להגן עליהם, הרבה מאוד חיכוכים ודברים שקשורים לקללות. כשיורדים מתנחלים מגבעת רונן, המתנחלים האלה עושים מה? או באים לזרוק עליהם (על הפלסטינים מבורין) אבנים או באים ללכת איתם מכות. ומה אתם עושים מול זה? אנחנו מעיפים את המתנחלים משם. מה הסמכויות שלך מול המתנחלים? אין לי מושג. אתם אמורים להיות החוק בגזרה, לא? כן, כן. אז איך קורה שמאיימים בצורה ממש בוטה על נציג החוק? הביאו אגרוף לחייל שלנו בפרצוף, השאירו לו פנס. ממש מאיימים ופוגעים פיזית בנציגי החוק ואתם לא עושים בעצם כלום. איך זה יכול להיות? אני חושב שהמח"טים באיו"ש הם ממש דמויות שהופכות להיות חלק מהקהילה. הם מתווים בסוף את רמת הלחץ שמופעלת על המתנחלים שם [לפי] כמה המח"ט זורם עם הלך הרוח של המתנחלים או כמה הוא לא זורם איתם. אני חושב שהייתי בתקופה שיחסית הייתה איזושהי דינמיקה שמנסה לשמור על סטטוס קוו, שלא ילכו איתם ראש בראש, אבל גם לא זרמו יותר מדי איתם. אני חושב שפשוט לא היה איזשהו משהו רשמי של אני חושב שהמח"טים באיו"ש הם ממש דמויות שהופכות להיות חלק מהקהילה. הם מתווים בסוף את רמת הלחץ שמופעלת על המתנחלים שם לפי כמה המח"ט זורם עם הלך הרוח של המתנחלים או כמה הוא לא זורם איתם. 25 24 ,הגדוד או של החטיבה מול המתנחלים. אני באופן אישי פעם אחת הלכתי למישהו בהר ברכה דפקתי לו בדלת אמרתי לו "שלום, אני מקבל מהחיילים שלי שאתה מאיים ומלכלך פה על חיילים, אני מבקש ממך להפסיק עם זה אחרת יהיה לך עסק איתי". וזהו, מאז לא שמעתי ממנו. באיזו סיטואציה הוא איים על חיילים? נניח חייל נמצא בעמדה סטטית בהר ברכה, [הוא] בא ושעה אוכל לו את הראש ומקלל אותו, מאיים עליו וכל מיני כאלה. ]10 [ ראיתי את האלימות 2018 : | מקום: חברון | תקופה932 דרגה: סמ"ר | יחידה: נח"ל פעם היינו בפטרול ונראה לי שזה היה ראש השנה, היה מפוצץ שם (בהתנחלות בחברון) יש ילד [פלסטיני] רק עם יד אחת [והוא גר] על השביל למערת המכפלה מהשכונה היהודית. פעם נדמה לי, שדיבר עם יוסוף (הילד הפלסטיני).14 היה ילד, גם בן ילד מתנחל? כן. ילד מתנחל אבל לא מחברון בכלל, כאילו הוא מבקר מישהו. הוא פתאום נתן ליוסוף אגרוף לפנים ואני לא ידעתי מה קרה, פשוט ראיתי את האלימות ורצנו אליו, אבל הוא ברח לבית רחל ולאה (בית פלסטיני בחברון אליו פלשו ) ואנחנו לא נכנסנו לבית. המשטרה הגיעה וגם 2018-מתנחלים ב הם לא, אף אחד לא נכנס לבית רחל ולאה, [רק] המתנחלים כן. אנחנו ידענו שהוא שם כי לא היה מקום אחר שהוא היה [יכול לברוח אליו]. אז למה לא נכנסתם בעצם? לא יודע, אני לא יודע מה קרה. אני גם הייתי עצבני בגלל שראיתי שיוסוף לא עשה כלום. פתאום ראיתי אגרוף לפנים, היה דם, המ"פ שלי מגיע והמשטרה מגיעה... הם ממש בתוך. יש להם עמדה קרוב למערת המכפלה אז לא היה הרבה זמן. אני רואה את זה כמו חוק. הוא (הילד המתנחל) עשה משהו לא טוב, אבל לא נראה לי שכולם רצו לתפוס אותו. למה אתה חושב שלא רצו? אני חושב שהוא היה קרוב לעמדה וקרוב למישהו שהיה איתי בפלוגה ונראה לי שאם הם היו רוצים לתפוס את הילד, הם יכלו. החיילים? כן. אני ראיתי את הילד נכנס לבית, אני לא ראיתי את המשטרה נכנסת לבית. גם ראיתי את ,ואני לא ידעתי מה קרה פשוט ראיתי את האלימות ורצנו אליו, אבל הוא ברח לבית רחל ולאה ואנחנו לא נכנסנו לבית. הילד יום אחרי זה מסתובב. נותן אגרוף לילד יהודי, איך אתה 14 אם הסיטואציה הייתה הפוכה, נגיד ילד פלסטיני בן חושב שהאירוע הזה היה מתגלגל מהניסיון שלך? אתה כבר יודע... הוא במעצר ישר. ברגע שני חיילים קופצים עליו ו... ועוצרים אותו? כן, ברור. ]11 [ שניים שלושה בתים שהם היו אוכלים קבוע את האבנים האלה 2015 :דרגה: סמ"ר | יחידה: אגוז | תקופה יצהר יושבת על גבעה, על כיפה, מאוד גבוהה, שמתחתיה היה כפר אחד וממנו שלוחה. הילדים (ילדים מההתנחלות יצהר) היו משחקים עם קלע דוד הזה שהם מכינים, מביאים מאיפשהו, וכל הזמן מתקרבים למטה לשלוחה, למרחק שהם יכולים להגיע לבתים הראשונים. מסובבים את קלע הדוד וזורקים אבנים על הבתים הראשונים, עד שבעצם מתעוררים בכפר וחוזרים. ואז מה קורה, מה גורם להם לחזור? אני לא רוצה להגיד סתם. אני זוכר שהיה כבר סיפור של התחממות שכבר יצאו החוצה ובאו להגיב. כל הזמן היה פחד שהכפר בסוף ישתולל וייצא ויתפוס את הילדים. באו להגיב מהכפר, הפלסטינים? כן. [אבל] בסוף לא הייתה תגובה, והילדים ממשיכים לעשות את זה באופן יומיומי כמין משחק, כל החברים הולכים ביחד עם קלע דוד. מי מגיע הכי רחוק. ככה. ואז כל פעם תצפיתניות היו מזהות את הילדים או אחד מאיתנו שהיה קבוע מסתכל לאזור היה מזהה את הילדים ואומר שיש ילדים. תמיד יש כמה [חיילים] שבכוננות, קופצים מהר על וסט, מתחילים לרדוף אחרי הילדים. מן הסתם אנחנו לא תופסים אותם כי הם ילדים קטנים וישר נכנסים בין הבתים של החברים שלהם ולך תוציא אותם. מה המרחק פחות או יותר בין יצהר לבין הכפר? מאות מטרים. לדעתי רוב הפעמים [הילדים] אפילו לא היו מגיעים אבל לפעמים היו מתקרבים ומגיעים מאוד קרוב [לכפר], [זורקים] על מכוניות, [על] שורת בתים, שניים שלושה בתים היו אוכלים קבוע את האבנים האלה. :אמרו לנו ברור אסור לכם להכאיב להם. אמרו לנו: אם אתם מתקרבים, אם זה או לתפוס אותם ולהעיף אותם על הרצפה או לתת להם לברוח – אז תנו להם לברוח. 27 26 והדינמיקה זה בעצם שהם (הילדים) יורדים, אתם מקבלים את הדיווח ואז ברגע שאתם מתחילים ללכת לכיוון שלהם הם בורחים? בדיוק. אז איך לא תופסים אותם? כי הם בורחים ליצהר, נכון? נכון. אז אתם באים מיצהר והם יותר רחוק. ליצהר יש שלוחה. אנחנו בקצה השלוחה. בינינו לבין יצהר יש מרחק. אנחנו בדיוק בין הכפר לבין יצהר. הכפר הוא למטה ואנחנו בגובה. הם (ילדים מיצהר) מגיעים בינינו כזה, זורקים עליהם ואנחנו רצים ומנסים לתפוס אותם והם תוך שנייה, לפעמים היינו מנסים להתחבא בין לבין, כל המשחקים האלה ו... לא היה עובד לנו. ואם הייתם תופסים אותם, מה הייתם יכולים לעשות להם? זהו, שגם לפי הסיכום, לתפוס אותם ופשוט להודיע בקשר שתפסנו אותם ואז הגיעו שב"כ או משהו. אמרו לנו שהמטרה לתפוס אותם. ואמרו לכם משהו בקשר לסמכויות שלכם, מותר לכם לאזוק אותם? שום דבר, אמרו לנו ברור: אסור לכם להכאיב להם. אמרו לנו: אם אתם מתקרבים, אם זה או לתפוס אותם ולהעיף אותם על הרצפה או לתת להם לברוח – אז תנו להם לברוח. זה ספציפית לגבי הילדים או באופן כללי? באופן ספציפי לאזור הזה. ]12 [ הייתה תקופה שהם היו זורקים אבנים מההר על המכוניות שעוברות 2012 : | אזור: שכם | תקופה71 , גדוד188 דרגה: סמ"ר | יחידה: שריון תגיד, היו מקרים של "תג מחיר" כשהייתם שם? ליד יצהר, הייתה תקופה שהם היו זורקים אבנים מההר על המכוניות שעוברות. מחווארה? בכביש שנוסע לג'ית. יש שם מה שנקרא מסדרון חווארה, אתה זוכר את זה? זה כשנכנסים לחווארה. כן, כביש עם שורה של חנויות, אז לפני החנויות. ממש לפני החנויות, ממש ליד יצהר, ממש מיצהר. יצהר זה על גבעה כזאת ויש כביש, והם היו זורקים אבנים על מכוניות של הצבא או... של הצבא? זו הייתה תקופה שרצו לגרש אותם מחוות גלעד. זה היה כאילו התקופה כשאנחנו היינו שם, שמג"ב צריך ללכת לפנות אותם ולהרוס בתים. ואז הם התחילו כזה, זה היה קו מעניין. זה הכול התחיל ואנחנו חבר'ה, ואנחנו סחבקים איתם והם מביאים לנו אוכל. אתה מדבר באופן כללי. כן. ואנחנו יודעים את השמות שלהם ולפעמים יושבים איתם כשהם מנגנים בגיטרה לעשות סיגריה. וממשיכים, עובר חודש, עובר חודשיים ואמורים לפנות אותם, הם כבר פחות נחמדים, פתאום אבנים על רכב של מג"ב, אבנים על רכב שהם חשבו שזה רכב פלסטיני וזה פגע ברכב אזרחי, של אזרח ישראלי אם אני לא טועה. ביצהר? לדעתי זה היה חוות גלעד. אני לא בטוח להגיד אם זו הייתה חוות גלעד או יצהר, אבל לדעתי זה היה חוות גלעד. אז מה קורה מבחינתכם? איך מתפעלים אירוע כזה? לא תפעלתי אף פעם אירוע כזה. אתה לא עושה יותר מדי, ממש לא. מותר לך כחייל לעצור מתנחל? בחיים לא עשיתי את זה. וגם לא הייתי חלק מזה כשזה קרה. מישהו פעם התייחס לזה לחיוב או לשלילה? בינינו, בין החבר'ה, זה היה כאילו ”הלוואי והיינו עוצרים אותם”, אבל זה לא... אני זוכר שהייתי חוזר הביתה ונשפך על ההורים שלי איך לא עוצרים אותם. מה שאני שואל, אם זו בכלל הייתה אופציה מבחינתכם? לא זכור לי שום התייחסות לזה שצריך, שאנחנו צריכים ללכת לעצור אותם. לא, ממש לא. זו שאלה תיאורטית כי אתה אומר שלא היית בסיטואציה כזאת. אבל נגיד אתה רואה מתנחל מיצהר זורק אבנים על הכביש, מה? נגיד הקרב בין יצהר לבורין (העד מתייחס לחלק אחר בעדותו בו הוא סיפר על אירוע בו מתנחלים מיצהר ירדו לכפר בורין בכדי להתעמת עם פלסטינים), זה לא... יכולנו לעצור אותם ולא עצרנו אותם. לא עצרנו שם אף אחד. יכולתם, היה מותר לכם? לא אם יכולתם פיזית, אם היה מותר לכם, זה מה שאני שואל. אני לא זוכר את זה בתור אופציה, זה העניין. אני לא יודע אם מותר או אסור, אבל אני לא זוכר את זה בתור אופציה. ואנחנו יודעים את השמות שלהם ולפעמים יושבים איתם כשהם מנגנים בגיטרה לעשות סיגריה. וממשיכים, עובר חודש, עובר חודשיים ואמורים לפנות אותם, הם כבר פחות נחמדים, פתאום אבנים על רכב של מג"ב. 27 26צילום: תג מאיר 31 30 ] 13 [ זה ככה מכוער וככה פשוט 2013 :דרגה: סמ"ר | יחידה: המינהל האזרחי | אזור: סלפית | תקופה במקרים שעקבת אחרי אירוע של "תג מחיר", כמה זמן לקח עד שהכוח הגיע לשטח? לדעתי עניין של דקות, ממש דקות ספורות מאוד. לא זכור לי שזה היה משהו שלקח יותר זמן מאשר מקרים אחרים. מה זה מקרים אחרים? בכל מקרה של זריקת אבנים, לא משנה על ידי מי, באמת הכוח מגיע מהר, די מהר. העניין הוא מה עושים בשביל למנוע, ופה זה כבר משהו אחר. פה יש הבדל בין מקרים של יהודים למקרים של פלסטינים. מה ההבדל? לדעתי היה מקרה אחד או שניים שהקמב"צ אמר לי שתפסו את המתנחלים [שביצעו פעולת "תג מחיר"] ופשוט שחררו אותם. אני זוכר לפחות פעם אחת שהקמב"צ אמר: תשמעו, אני ימני בדעותיי, אבל אני חושב שזה ממש לא בסדר שזה קרה, שצבא שתפס מתנחלים שבוודאות הם עשו את הזריקות אבנים או מה שזה לא היה, ושחררו אותם פשוט. [זאת] לעומת ערבים שתופסים אותם ועוצרים אותם או לוקחים אותם למעצר. באותה פעם הוא אמר את זה על עוד כמה מקרים אחרים שבאופן כללי יש מין נורמה כזאת שברגע שתופסים מתנחלים אז אומרים להם "נו, נו, נו", ומשחררים אותם. יש לך מושג למה משחררים אותם? המת"ק (מנהלת תיאום וקישור – יחידה אזורית הממונה על ההיבטים האזרחיים והמנהלתיים של השלטון הצבאי הישראלי) ניסה לברר פעם למה זה קורה? לא זכור לי על איזושהי פעם ספציפית שהמת"ק הפנה תלונה לחטיבה למה לא עוצרים גם את המתנחלים. זה כבר לדעתי קשור למצב הפוליטי, שצה"ל מזדהה עם היהודים, והחיילים בשטח, למרות שיש נהלים שהם צריכים לנהוג כלפי שני הצדדים באותה המידה בדיוק ובאופן שווה, אבל מה לעשות, החיילים הם יהודים שמבחינתם מגנים על המתנחלים היהודים ואין גזרה שווה בין יהודים לערבים. זה ככה מכוער וככה פשוט. לחיילים מותר לעצור מתנחלים? בוודאי. הם גם צריכים לעצור אותם אם הם עושים משהו כזה כמו לזרוק אבנים ולשבור חלונות של בית של פלסטיני. לפי הפקודות הצבא צריך לעצור את המתנחלים האלה. ,צה"ל מזדהה עם היהודים והחיילים בשטח, למרות שיש נהלים שהם צריכים לנהוג כלפי שני הצדדים באותה המידה בדיוק ובאופן שווה, אבל מה לעשות, החיילים הם יהודים שמבחינתם מגנים על המתנחלים היהודים ואין גזרה שווה בין יהודים לערבים. ממה שאתה יודע, חיילים יודעים שזה תפקידם? זה לא ברור לי מאליו שהם יודעים שאלה הפקודות. יכול להיות שכן, יכול להיות שלא, כי אני לא ראיתי את זה בשטח, זה ברור. אני לא יודע אם זה בגלל שהם קיבלו את הפקודות ובשטח קורה משהו אחר או שבגלל שהפקודות לא ירדו אליהם מלכתחילה. ]14 [ הם רצו פשוט להרים שם מהומה על זה שמרשים לפלסטיני לפתוח חנות 2015 :דרגה: סמ"ר | יחידה: פלח"ן נח"ל | מקום: חברון | תקופה בפעמים האלה שהם (המתנחלים בחברון) באים ומדברים איתך ונחמדים איתך ומציעים לך לאכול, לשתות, מזמינים אותך – אתה מרגיש את עניין הצביעות. מצד אחד הם מציעים לך אוכל ושתייה ומראים לך כמה הם דואגים לך וכמה הם מודים לך, אבל ברגע שאתה מפריע להם בדרך, הם לא ישימו עליך פס והם ידחפו אותך, "אל תפריע לי". יצא לך להיתקל במקרים כאלה? כן, קרוב למערה (מערת המכפלה), יש הרבה חנויות של ערבים. מאז האינתיפאדה סגרו את החנויות. פעם הן היו פתוחות והיום לא מרשים להם לפתוח אותם. ופשוט קבוצה של מתנחלים ומעלה, פתחו שם שולחן מפלסטיק עם אוכל ושתייה. הם פשוט ישבו מול חנות 40-30 ,בוגרים של ערבי שהרשו לו לפתוח וחיכו שם. אני בהתחלה לא הבנתי מה הסיפור שם. הם יושבים עם שולחן מפלסטיק עם אוכל ושתייה, והציעו לנו אוכל והיו ממש נחמדים ודיברו אתנו. אני לא הבנתי שהם עושים שם הפגנה מול החנות. ברגע שבא הפלסטיני ופתח את החנות, הם התחילו מהומה שלמה, התחילו להתנפל. אנחנו ניסינו לעצור אותם והם דחפו שם חייל מגבעתי על הרצפה. אחד החיילים ניסה עם הגוף שלו לעצור את אחד המתנחלים, כששלוש דקות לפני זה דיברנו והייתה לנו שיחה ממש טובה והיה נחמד וחייכנו ודיברנו באווירה ממש טובה, ואז פתאום הוא (המתנחל) עם פנים תוקפניות: זוז מפה, אל תפריע לי. מה הם רצו? הם רצו פשוט להרים שם מהומה על זה שמרשים לפלסטיני לפתוח חנות שם. גם היה שם תינוקות ונשים בהיריון של המתנחלים. מה עשיתם מול זה? ניסינו לעצור את המהומה הזאת. אחרי זה המ"מ של גבעתי זרק מין דבר כזה: הם תמיד עושים את זה, מביאים תינוקות ונשים בהיריון, שיהיה לנו קשה להתמודד איתם, שלא נפעיל יותר מדי כוח. הם תמיד משתמשים בטריק המסריח הזה. ככה הוא אמר. 33 32 אז איך הייתם אמורים להתמודד עם אירוע כזה? אתם עכשיו רואים את המתנחלים תוקפים את בעל החנות הפלסטיני – מה אתם אמורים לעשות בסיטואציה כזאת? תראה, כשיש קצין וגם המ"פ [שם], באופן טבעי הוא רוצה שננסה לעצור את זה, שלא ניתן לזה לקרות. במקרה הזה איך ניסיתם לעצור את זה? פשוט חסמנו אותם עם הגוף שלנו, לא משהו מעבר. כי גם בסופו של דבר החיילים מפחדים כי המתנחלים באים אליך כל הזמן ואומרים לך: אני אגיש עליך תלונה, אסור לך לגעת בי. דברים כאלה. וגם זה נאמר מצד הצבא. אומרים לך בתדריכים לפני שאתה יוצא לפטרול או הולך לשמור בעמדה את הדברים האלה. בדרך כלל המ"פ רוצה שתנסה למנוע את זה אבל אומר לך: תיזהר, יש את המגבלות האלה. ואיך אתה מרגיש בסיטואציה כזאת? כועס בעיקר עליהם. אני בא ואני שומר עליך ואני מסכן את החיים שלי, אני עושה עבודה קשה, עבודה שחורה, הכל בשביל לשמור עליך, ויש פה מערכת עצומה ופסיכית של מלא משאבים רק [בשביל] לשמור על קומץ אנשים, והם עושים מה שהם רוצים. אז אתה גם מתעצבן על רמת הצביעות וגם מתעצבן על זה שהם לא שמים עליך פס. ]15 [ לא היה שום ניסיון משטרתי, צבאי, לעשות כך שזה לא יקרה פעם נוספת 2013 :דרגה: סמ"ר | יחידה: המינהל האזרחי | אזור: סלפית | תקופה היו אירועים של "תג מחיר" בגזרה? כן. אני לא זוכר את כל המקומות שבהם זה קרה. פה ושם קיבלנו טלפון מהחטיבה: היה ''תג מחיר'', זאת אומרת ריססו ''תג מחיר'' לפחות, במקום הזה והזה. [היה גם] תושב פלסטיני שהיו לו אדמות בקרבת סלפית, שתמיד מתנחלים ירדו לשם וזרקו אבנים על הבית שלו. ואחר כך גם צה"ל ירד לשם וגם נציג שלנו, המת"ק (מנהלת תיאום וקישור – יחידה אזורית הממונה על ההיבטים האזרחיים והמנהלתיים של השלטון הצבאי הישראלי), וראה שיש שם חלונות שבורים וכל מיני דברים כאלה. עכשיו, זה קרה כמה וכמה פעמים לאותו פלסטיני. אז אם אתה מאפיין ''תג מחיר'' כאיזושהי פעילות, הפרת סדר של מתנחלים, אז בוודאי. וגם כריתת עצי זית בכל מיני מקומות זה היה לא לעתים כל כך רחוקות. מצד אחד הם מציעים לך אוכל ושתייה ומראים לך כמה הם דואגים לך וכמה הם מודים לך, אבל ברגע שאתה מפריע להם בדרך, הם לא ישימו עליך פס והם ידחפו אותך, "אל תפריע לי". במקרה הזה ליד סלפית שחזר על עצמו, הייתה איזושהי פעולה למנוע את החזרתיות הזאת? לא לפי מה שזכור לי. בעיקרון איך אנחנו שומעים לראשונה על אירוע כזה? מהצד הפלסטיני, לא מהחטיבה [המרחבית]. [התושב] הפלסטיני או שהוא מתקשר לקישור הפלסטיני ואומר לו ”תוקפים אותי” ואז הקישור הפלסטיני אומר לקצין [קישור מהמת"ק] שאיתו הוא מתקשר, ואז הקצין מתקשר [לחמ"ל של המת"ק] שאומר לחטיבה. ככה זה השרשרת. כמה זמן זה לוקח התהליך הזה? דקות עד 3-2 לדעתי ממש מעט זמן. לדעתי זה יכול לקחת שזה מגיע [לחמ"ל של המת"ק] מהרגע שזה קורה. החמ"ל אומר את זה לחטיבה והם (החטיבה) צריכים לשלוח את הכוחות לשם. אגב, הם תמיד שלחו את הכוחות. מה שכן, כשהכוחות הגיעו לשם, לפי מה שידוע לי וזה גם תופס באופן כללי, מרדף אחרי המתנחלים, ניסיון לעצור את המתנחלים, ניסיון לראות מי זה היה שזה לא יחזור שוב, לא היה בכלל. זאת אומרת, לא היה שום ניסיון משטרתי, צבאי, לעשות כך שזה לא יקרה פעם נוספת. מה זה ניסיון? מה אפשר לעשות? בודקים את הממצאים בשטח ואפשר לסרוק בשטח למשל ולראות אם אפשר לתפוס מישהו. הרבה פעמים מזניקים כוח שנמצא לא רחוק משם או שזה מקום שהוא לא רחוק מהגדוד ואז אפשר להקפיץ כיתת כוננות לנקודה ממקום באמת מאוד קרוב. אפשר, לדעתי לפחות, לנסות לתפוס את האנשים שעשו את זה ואני יודע את זה מהעובדה שכשהיו מקרים הפוכים, שפלסטינים זרקו אבנים וכו', אז עשו הרבה יותר מאמץ, סרקו הרבה מאוד שעות בשטח, נשאר שם כוח לוודא אם רואים איזה משהו חשוד שאנשים חוזרים לשם. כשהפלסטינים עשו משהו כזה אז היה הרבה יותר מאמץ לתפוס אותם וכשזה היה מתנחלים אז כוח ראה מה קרה פה, העלה לחטיבה את הדיווח: טוב, יש פה בית עם חלון שבור וככה וככה, והולכים אחרי כמה זמן. היה גם תושב פלסטיני שהיו לו אדמות בקרבת סלפית. שתמיד מתנחלים ירדו לשם וזרקו אבנים על הבית שלו ואחר כך גם צה"ל ירד לשם וגם נציג שלנו, המת"ק, וראה שיש שם חלונות שבורים וכל מיני דברים כאלה. עכשיו זה קרה כמה וכמה פעמים לאותו פלסטיני. 33 32צילום: אורן זיו, אקטיבסטילס 37 36 ] 16 [ עומד איתי בפילבוקס חב"דניק, מביא לי סופגניות דרגה: סגן | יחידה: גדוד נחשון | אזור: סלפית היינו בחנוכה בפילבוקס (מוצב בטון קטן בצורת גליל המשמש לשמירה ותצפית) מעל אריאל. יש שם פילבוקס מקולל, זה יושב על הגבעה הכי גבוהה באזור, קור אימים. באיזשהו שלב היינו [שם] שלושה חיילים, אני ועוד שני חיילים. זה [היה ב]חנוכה. בקיצור, מגיעה מכונית של חב"דניקים, אני למעלה ואני רואה אותה מגיעה. עכשיו, יש מנעול על הדלת. כנראה אחד החיילים פתח אותו, והוא הכניס אותם למוצב והם נכנסו ובאיזשהו רגע הם עולים אלי לעמדה. עומד איתי בפילבוקס חב"דניק, מביא לי סופגניות. עכשיו כאילו, על פניו נחמד, אחלה, מקסים. אבל בואו, [זה] צבא. אתם לא נכנסים ומסתובבים פה איפה שבא לכם. יש נשקים, יש ציוד סודי, לא יודע, יש כל מיני שיט שמסתובב שם. אז פה אני רוצה לשאול, לך זה היה נראה לא בסדר? עובדתית הם נכנסים. כן, זה היה נראה לא בסדר וזה בפירוש היה אסור. כאילו, מבחינת ההנחיות של הגזרה, אסור היה להם להיכנס לשם. מה זה ההנחיות? הנחיות של מי? מ"פ, שקיבל מהמג"ד. המ"פ אמר: אתם לא לוקחים דברים ממתנחלים? לא, זו הנחיה כלל צה"לית: לא לוקחים דבר מאף אחד. אבל איפה שמעת אותה נגיד? הנחיות של האל"ת (אימון לפני תעסוקה). באל"ת אומרים את זה לכל החיילים, תדריך: לא מקבלים מתנות ממתנחלים ולא מקבלים בטח מתנות מפלסטינים. אוכל זו מתנה? כן. היה עם זה... כאילו מה אמרו לנו? הסבירו לנו איזה משהו על מתנחלים למשל, שלמשל תפסנו את הצומת, צומת אריאל. היינו תופסים כי זו הייתה התקופה של הדקירות והיינו עומדים שם בתחנות שלא ידקרו. ואז אמרו לנו: אם בן אדם מגיע, קנה אוכל במסעדה – זה מה שהם עושים, הם אשכרה מגיעים עם אוכל ארוז מעד העצם או לא יודע מאיפה – אל תגידו לבן אדם "לא", זה לא סבבה. לא מנומס. אבל אם עכשיו באים ואומרים לכם זה וזה, תגידו: לא תודה, יש לנו. עכשיו בן אדם עם סיר של חמין שאשתו הכינה: קחו. אתם לוקחים? לוקחים. נו, אז מתי לא לוקחים? אם הוא אומר: אתם רוצים שאני אלך להביא לכם עכשיו פיצה מזה... זה קורה, מלא. וכל מיני דברים שהם לא אוכל בטח שלא לקחת. כאילו, להגיד תודה רבה ולא. אבל כן, זו סיטואציה מאוד מורכבת. בסוף בן אדם בא ומביא לך אוכל, מה אתה תגיד לו לא? ולמה כל זה? כי אם בן אדם מביא לך עכשיו משהו טעים והוא בא כמה ימים אחר כך ואתה צריך לעצור אותו ולהגיד לו להתרחק או כל דבר, אתה פתאום נמצא בסיטואציה שזה לא נעים להגיד לו: תקשיב, תעוף מפה כי אסור לך להיות פה. זה בדיוק מה שקרה עם החב"דניקים האלה. הם באו עם סופגניות, מה נגיד להם: לכו? אמרנו להם בסוף: לכו. כאילו: תקשיבו, תודה רבה, אבל אתם לא יכולים להיות פה במוצב. הם השאירו את הסופגניות? השאירו את הסופגניות. ברור. ]17 [ שם היהודים היו יותר מתעללים בערבים דרגה: סמ"ר | יחידה: מגלן | אזור: חברון יש בריכה שבשעות מסוימות [היא] ליהודים ובשעות מסוימות לערבים. שם היהודים היו יותר מתעללים בערבים. הם היו באים בשעות של הערבים, גונבים להם את הבגדים. יש קו שאסור לי לתת לערבים לחצות אותו אז היהודים, ברגע שאיזה ערבי חוצה אני חייב לבוא לשם, להעיף אותו, להגיד לו "לך מפה". בדרך כלל הם ממושמעים בקטע הזה כי הם יודעים שזה ממש אסור להם. אתם רואים את היהודים גונבים את הבגדים לערבים? אתה לא רואה את זה. הבריכה היא שם אז הם רצים אליך והוא הולך לחצות את הקו, כמו ילד בן שלוש, ואז אתה צריך לבוא, לעצור אותו: "אסור לך להיכנס לפה". ואז הם אומרים לך "גנבו לי את הבגדים", ואין לי מה לעשות עם זה כי אין עליהם (על הפלסטינים) את הבגדים שלהם, הם שמו את זה איפשהו. כמו גננת. הפלסטיני בא עירום? עם בגד ים. אם בן אדם מביא לך עכשיו משהו טעים והוא בא כמה ימים אחר כך ואתה צריך לעצור אותו ולהגיד לו להתרחק או כל דבר, אתה פתאום נמצא בסיטואציה שזה לא נעים להגיד לו: תקשיב, תעוף מפה כי אסור לך להיות פה. 37 36באז, אקטיבסטילס-צילום: אחמד אל 41 40 ] 18 [ נגד המתנחליםsay למ"פ אין פה 2016 : | מקום: חברון | תקופה50 דרגה: סמ"ר | יחידה: נח"ל איך נראים היחסים בין החיילים לבין המתנחלים בחברון לפי מה שאתה חווית? במחלקה שלי, אני חושב שלהרבה חבר'ה הייתה הרבה מאוד מודעות, לטוב ולרע. אני חושב, היחסים... זה הגיע מכמה מקומות. זה הגיע קודם כל ולפני הכל מהיחס שהם הראו כלפי הפלסטינים, אם זה הילדים [של המתנחלים] שהיו זורקים אבנים על הפלסטינים ליד "הבית האדום" (אחת ההתנחלויות הישראליות בעיר חברון. משלב מוצב צבאי ומתחם מגורים של מתנחלי חברון), וההורים שלהם, לא אכפת להם. דוגמה ראשונה. אם זה איך שהמתנחלים מתערבים באירועים, בהקפצות [מבצעיות], בפיגועים, בכל מיני דברים שקורים. [המתנחלים] מתערבים ומנסים לשנות את המציאות שהקצינים שלנו מחליטים [עליה]. זה שתיים. ושלוש, אחד הדברים שמאוד כעסנו עליו [היה] שהמתנחלים קובעים מדיניות בשטח. מה הכוונה קובעים מדיניות בשטח? לדוגמה, מתנחלי הבית האדום, אני אתן פה למי שלא מכיר. בימי שישי ובסופ"שים ובחגים, לוקחים את כל ”ציר ציון” שמחבר מקריית ארבע ועד חברון ומערת המכפלה, "משרוולים" אותו – זה נקרא בעגה הצבאית – עם המון המון חיילים, בדרך כלל טירונים, בשביל שמתנחלי קריית ארבע יוכלו ללכת דרך ציר ציון, שאין בו מכוניות פלסטיניות כי אסור , [ללכת] בביטחון שפלסטיני לא יפגע בהם עד למערת המכפלה למטה. אז משקיעים כוח 1להם אדם מאוד מאוד גדול בשביל שבכל סופ"ש יהיה להם את השרוול הזה. מתנחלי הבית האדום לא הסתפקו בללכת דרך ציר ציון כמו כולם, הם החליטו שהם רוצים ללכת דרך השכונה הפלסטינית למערת המכפלה. מה זה אומר? שכל יום שישי החפ"ק, לפעמים החפ"ק לא יכול אז זה היה כיתת כוננות של הבית האדום – כמובן לא צריך לספר, חיילים שלא ישנים כמעט, בקושי ושאר ### שלוש שעות ביממה – היו צריכים לבוא, ללוות את חבורת המתנחלים, בראשם תושבי הבית האדום, שלפעמים הביאו גם חברים ומשפחות מחוץ לחברון, וילדיהם המתנחלים. [זה אומר] לעבור בתוך השכונה הפלסטינית, כמובן תוך כדי גירוי, גם אם לא אומרים כלום. חבורת מתנחלים וחיילים הולכים לתוך השכונה הפלסטינית, אין פה ספק שזה גירוי רציני. כל פעם בשישי [היינו צריכים] להוריד אותם לתפילה ולהעלות אותם מהתפילה הביתה. למה? אין שום סיבה, נטו להראות נוכחות בתוך השכונה הפלסטינית. יש להם שרוול שלם שקיים במיוחד בשבילם, הביאו טירונים לסגור שבת [כדי שהמתנחלים מהבית האדום] יוכלו לרדת למערה כמו הרצון הוא לעצור פלסטינים מלעשות דברים מסוימים ומול מתנחלים פשוט אין את הרצון הזה. מה שמביא את זה זה הסחבקיות וההדדיות. זה שהסמ"פ, המ"פ וכל הקצונה הבכירה בגדוד הם חברים של המתנחלים בחברון. כולם. למה אנחנו עושים את זה? כי זו הבקשה שלהם. לא הבקשה, כי זה מה שהם החליטו. ואני זוכר שאף מתנחל לא אמר לנו את זה במפורש, אבל בוודאות ידענו שמבחינתם הם בגישה של "אל תבואו איתנו, לא צריך אתכם, לנו יש אקדחים, אני לא צריך חייל שישמור עלי". זלזול כזה. לא באמת האמינו שאנחנו איזה כוח אבטחה רציני. "אנחנו הולכים, תעשו מה שבא לכם". זה היה הרגשה והבנה מאוד ברורה שאנחנו לא מחליטים האם המתנחלים יעברו דרך השכונה הפלסטינית. גם מבחינה ביטחונית זה על הפנים, ובהחלטה מטומטמת הם החליטו שהם הולכים, "אם אתם רוצים – תלוו אותנו ואם לא – אל תלוו אותנו". וזה היה ברור שלמ"פ נגד המתנחלים, זה היה ברור שאין לו מה להגיד להם. אם הם החליטו שהם הולכים say אין פה דרך השכונה הזאת, אז הם הולכים. זה היה לי ברור שאף קצין לא יבוא ויגיד להם: תקשיבו, אין לי סד"כ ("סדר כוחות", כוח אדם) לזה, זה לא הגיוני, זה לא מבצעי וזה לא ביטחוני, אל תעשו את זה, יש לכם את המעבר הרגיל של כולם. היה ברור שזה לא יקרה. אני לא מבין. אני צה"ל, אני שולט בחברון, אז יש חוקים. זאת אומרת, פלסטיני שעכשיו מחליט ללכת איפה שבא לו, צה"ל יאפשר לו לעשות את זה? לא. זאת אומרת, יש את היכולת לעצור אנשים מלעשות דברים. חד משמעית. יכולת קיימת. [אבל] הרצון הוא לעצור פלסטינים מלעשות דברים מסוימים ומול מתנחלים פשוט אין את הרצון הזה. מה שמביא (גורם) את זה זה הסחבקיות וההדדיות. זה שהסמ"פ, המ"פ וכל הקצונה הבכירה בגדוד הם חברים של המתנחלים בחברון. זה פשוט חד משמעית מה שמביא את זה. היה ברור לנו שהוא (אחד הקצינים) אוכל איתו בשישי בערב, אז שעה לפני שהוא בא לארוחת שישי אצלו (אצל המתנחל) ולשחק עם הילדים שלו, יגיד לו: תקשיב, אתה לא יורד, אנחנו לא מביאים לך כוח ואתה לא יורד דרך השכונה הפלסטינית? ברור לי שזה לא יקרה. החליט הצבא על מספר 2011 נאסר על כלי רכב פלסטינים לנסוע על הכביש. בעקבות עתירה לבג"ץ, בשנת2000 . מאז שנת1 "הקלות הומניטריות" לתושבי חברון הפלסטינים, ביניהם פתיחת ציר ציון לתושבים המתגוררים על הכביש, שעברו בדיקה , לכשבעים רכבים פלסטינים ניתן היתר זה.2021 ביטחונית ושמחזיקים ברכב עם רישוי מכני ישראלי ובביטוח מוכר. נכון לשנת 41 40צילום: ראיין רודריק, אקטיבסטילס 45 44 ] 19 [ ?מה, באתם לשמור על הערבים 2012 :דרגה: סרן | מקום: גבעת רונן | תקופה מבחינת אווירה ב[מאחז] גבעת רונן באופן כללי, זאת הייתה התנחלות שהיו יחסית קרירים מאוד, המבוגרים, כלפי החיילים. כאילו, לא היה לך הרבה "פינות חמות" (פינות אירוח לחיילים בניהול המתנחלים) ודברים כאלה. נתנו לנו נגיד לשבת בבית כנסת שם ולשתות קפה, אבל לא הזמינו אותנו אף פעם לארוחות ודברים כאלה. כמה גרים שם בערך? קרוואנים. עכשיו מבחינת האווירה שם, מי שבעיקר מדבר איתך זה 20 לא יודע להגיד, גג הילדים. זה חלון להבין איך הילדים מתייחסים שם... מה הם מקבלים, מה הם שומעים. אף ילד שם לא אומר שהוא מוכן ללכת לצבא. הם כולם רוצים לשרת בצבא דוד. מבחינתם צה"ל זה צבא ההגנה לערבים וככה זה הראשי תיבות שלהם לצה"ל וזאת [גם] הגישה שלהם כלפיך כל הזמן. עכשיו, הילדים הם סקרנים כל הזמן והם חמודים אז הם באים ומדברים איתך וזה, אבל תמיד האווירה שלהם זה של כאילו "מה, באתם לשמור על הערבים? באתם להפריע לנו? אנחנו לא צריכים שתהיו פה, אנחנו מאמינים בדוד, אנחנו צבא דוד". זהו. בסיטואציות שמתנחלים יורדים [מגבעת רונן] לכיוון בורין, אתה כחייל, יש לך משהו לעשות חוץ מלקרוא למשטרה? אפשר ללכת להתעמת איתם. זאת אומרת, ההתעמתות איתם היא לא תהיה להפעיל אלפ"ה (אמצעים לפיזור הפגנות) והיא לא תהיה מן הסתם נשק חם והיא לא תגיע לרמה הפיזית של להחזיק אותם, אלא אם כן אנחנו נראה משהו מאוד חמור. אבל בדרך כלל אתה רואה אותם הולכים [לכיוון הכפר בורין] ואתה הולך אליהם ואתה מתחיל לריב איתם. בסוף גם הם בדרך כלל, אלא אם כן קרה איזשהו אירוע, הם לא יורדים באור יום. כאילו, נוער הגבעות לא יורד באור יום לעשות את הפעילות שלו בבורין. לא, לא "תג מחיר", אבל לזרוק אבנים. כן, אז זה "המזדמן" הזה שקורה. אני מתאר לעצמי שזה נובע בעיקר משעמום ומתוך, כאילו אתה יודע, אין להם משהו יותר טוב לעשות, אז "יאללה בוא נלך למרר קצת את החיים בבורין". אז אם הם כבר יכולים לריב איתך במקום לריב עם בורין אז הם יריבו איתך. זאת אומרת, כבר באת, נעמדת להם מול הפנים, הם לא יעברו אותך וילכו. הם יגידו לך "מה אתה רוצה? זה מגיע להם, אתה לא יודע מה הם עשו, אתה לא יודע מה היה פה, אתה לא יודע..." ההתעמתות איתם היא לא תהיה להפעיל אלפ"ה והיא לא תהיה מן הסתם נשק חם והיא לא תגיע לרמה הפיזית של להחזיק אותם. השאלה אם זה יפסיק את הזריקת אבנים. סתם, אני שואל בגלל שמתפרסמים כל הזמן המון סרטונים שחיילים עומדים שם ליד מתנחלים שזורקים אבנים ואני מניח, כאילו... אנחנו ידענו שאנחנו חייבים להיות אקטיביים. אתה חייב להיות אקטיבי בשביל שזה לא יהיה. אם אתה עומד שם סתם אז הם יעברו וילכו ויזרקו. אם אתה אומר להם: חבר'ה, לא, אל תעשו את זה, אני קורא למשטרה. אל תעברו לפה, אני לא רוצה, אתם לא יכולים להמשיך להתקדם לשם, אז הם יריבו איתך והם לא יזרקו אבנים. אם הם יהיו מאוד נחושים לזרוק אבנים, אתה תהיה בבעיה. זאת אומרת, אין לך המון כלים לעשות. אתה יכול לנסות פיזית לרסן אותם ו... אתה לא יודע לאן זה יוביל. כמה זמן לוקח עד שהמשטרה מגיעה? במקרה שלנו לא היה לנו איזה אירועים יותר מדי חריגים שאני זוכר אותם. בדרך כלל הם הגיעו מהר מספיק בשביל שאני לא אצטרך בעצמי לרסן אף אחד באופן הזה. וגם הרבה פעמים, אתה יודע, ברגע שכבר הם שמעו אותך עולה בקשר, אז הם עוצרים והם הולכים. ]20 [ הפלסטיני פה אומר שגנבו לו את החמור 2016 : | מקום: חברון | תקופה50 דרגה: סמ"ר | יחידה: נח"ל יש לי סיפור על "הבית האדום" (אחת ההתנחלויות הישראליות בעיר חברון. משלב מוצב צבאי ומתחם מגורים של מתנחלי חברון) שהוא היה אחד הקשים כי הוא היה יותר... טוב, תבין מהסיפור. אני זוכר שאני וחבר עלינו לעמוד ב”חסם אדום” (מחסום סמוך לבית האדום). כשהגענו היה כבר איזשהו ברדק עם הזוג שהחלפנו. מישהו היה שם, פלסטיני, זה היה פלסטיני גמד, אני לא יודע אם אתם מכירים את הסיפורים אבל זה פלסטיני גמד. יש שני גמדים פלסטיניים שמותר להם לעבור במחסום גבעת אבות עם הקלנועית הזאת שלהם. אז לאחד מהם מותר להגיע עם הקלנועית שלו עד לשם. הוא הגיע והיו שם הרבה מתנחלים, בעיקר ילדים של הבית האדום, והזוג חיילים הזה שבאנו להחליף. היה שם אירוע, משהו קרה והיה שם מהומה ונכנסנו לתוך האירוע הזה. החיילים שהחלפנו הסבירו לנו במעורפל כי הם נורא רצו כבר לרדת ולנוח, אמרו לנו: תקשיבו יש פה חמור, הילדים המתנחלים טוענים שהוא שלהם, והפלסטיני טוען שהם גנבו לו וזה החמור שלו. אוקיי. הם הלכו לישון ואנחנו נשארנו עם הסיטואציה, בלגן אטומי. הפלסטיני הגמד, יחסית יש לו עוד עברית טובה, הוא הסביר לנו מה קורה. הילדים המתנחלים אמרו מין הסתם: זה חמור שלנו, הוא שקרן, פלסטיני, הוא רמאי, וכל מיני קללות כמובן, שילך מפה, מה אתה מגן עליו, דברים כאלה. אני זוכר [את] אחת האימהות של הילדים המתנחלים, [היא] הצטרפה אליהם ואמרה לי: אתה צבא הגנה לישראל או צבא הגנה לפלסטינים? אתה אמור לשמור עלינו, מה אתה בכלל מקשיב לו, הוא לא מהעם שלך, 47 46 ,אתה אמור לשמור על העם שלך, זה התפקיד שלך פה. ואנחנו ניסינו כאילו לעצור את המהומה הבנו שאנחנו לא מצליחים [אז] קראנו בקשר לקצין שלנו. הוא הגיע, ואמרתי שכמו כולנו, אנחנו בסך הכול רוצים שיהיה שקט, שננסה שנייה להבין מה הצדק וננסה לפתור איכשהו את הבעיה. הוא הגיע, לא כל כך באמת עניין אותו, כמובן הוא היה אחד מהסחבקים, אחד מהחברים של (מתנחל מוכר מהבית האדום), אחד מהחברים של המתנחלים של הבית האדום. אז הוא ### ,ניסה לפתור את זה, שמע שנייה אחת את הפלסטיני, בעיקר שמע את המתנחלים ואז אמר: טוב תקשיב, פשוט תגיד לו שיפנה למשטרה או לא יודע, שילך מפה, יאללה. והלך. אנחנו עומדים כזה, לא יודעים מה לעשות, כאילו מה זה "יאללה?" הפלסטיני פה אומר שגנבו לו את החמור. מה אני אגיד לו: לך? בעיה שלך? וגם מתחילה החשיבה הזאת של "אני צבא ואני פה, על מי אני מגן פה ומה זה אומר להגן, במה אני אמור להתעסק? הרי רוב הדברים שאני עושה זה כמו שוטר, אבל אם יש משהו שהוא פלילי ואני לא שוטר, מה אני יכול לעשות עם זה? לא יודע". אז אמרנו לפלסטיני: יש משטרה בגבעת אבות, אולי תלך לתחנת משטרה, תגיד להם? ואז אני זוכר שהוא אמר לנו, ורק אז ירד לי האסימון. עד אז כאילו אמרתי: זה משטרה, מה, היא עוזרת בין אזרחים כאילו. הוא אמר לי: למה? המשטרה הזאת בחיים לא עזרה, אתה יודע כמה פניות פניתי אליהם? היא פשוט לוקחת את הפניה שלי ומאז אני לא שומע כלום, זה לא מעניין אותם. אני זוכר שהוא ממש אמר את זה, הייתה לו עברית טובה. ואז ירד לי ולחבר שהיה איתי בעמדה האסימון, שאין לו למי לפנות. הוא גם אמר לי את זה, אין לו משטרה לפנות אליה, אין לו את הזכויות הבסיסיות של אזרח כי הוא לא אזרח של אף מקום, של שום דבר. זהו, זה היה מקרה מאוד עצוב. בסוף הוא פשוט היה צריך ללכת, אחרי הרבה מאוד זמן אמרנו לו: (המתנחל המוכר מהבית האדום) הזה ### אין מה לעשות. גם הקצין הגיע עוד פעם, ועוד פעם ירד, המתנחל. בסופו של דבר הוא (הפלסטיני) פשוט ויתר והלך, כי כאילו הוא לא יכול להוציא צדק לאור בעזרת אף גוף וכל הפיקוד, כשאני שוב אומר הפיקוד, זה גם המתנחלים וגם הפיקוד הקצונתי – לא היה בדעתו, לא עניין אותו בדיוק לשמוע אותו יותר מדי. [הפיקוד] היה בדעה של “טוב, תעזוב אותם ותלך. זה חמור שלהם, של הילדים המתנחלים“. זהו. אני זוכר [את זה] בתור סיפור ששיגע אותי. יותר מהחמור, ההבנה הזאת שפשוט לפלסטיני אין למי לפנות כי הוא פשוט לא אזרח של שום מקום ופשוט זכויות האדם הכי בסיסיות שיש לבן אדם, כמו לנו פה במדינה, אין לו. וזה היה הרגשה לא יודע, זו הייתה הרגשה קשה. מין נכנסתי לגוף שלו והרגשתי כאילו כובלים אותי, ופשוט אין לי למי לספר את האמת, אין לי למי לפנות, אין לי עם מי לדבר. תמיד השני ינצח, כאילו מין מאבק שהם (הפלסטינים) תמיד יפסידו בו, לא משנה. ואז ירד לי ולחבר שהיה איתי בעמדה האסימון, שאין לו למי לפנות. הוא גם אמר לי את זה, אין לו משטרה לפנות אליה, אין לו את הזכויות הבסיסיות של אזרח כי הוא לא אזרח של אף מקום, של שום דבר. זהו, זה היה מקרה מאוד עצוב. ]21 [ אתם צריכים לגלות הבנה אם יהודים יראו את התסכול שלהם פה בימים הקרובים 2013 : | מקום: יצהר | תקופה82 , גדוד7 דרגה: סמ"ר | יחידה: שריון וואיי, המתנחלים זה היה בכלל הזייה. זה ממש משהו שאני זוכר וזה באמת שרט אותי. היה רצח של איזה יהודי בחווארה. אני זוכר שהיה אחרי זה כמה אירועי ”תגי מחיר”, היה כאילו כמה דברים שהיהודים עשו. ואז אשכרה היא באה אלינו למוצב ודיברה איתנו, וכולנו ישבנו והקשבנו לה, הקצין אפילו. מי זאת "היא"? בחורה כלשהי מיצהר. אשכרה באה ואני זוכר שאשכרה התיישבנו, הקשבנו לה. היא אמרה "תקשיבו, קרה אירוע מאוד זה, זה לא יעלה על הדעת, אתם צריכים לגלות הבנה אם יהודים יראו את התסכול שלהם פה בימים הקרובים". כאילו, זה אני ממש זוכר. ואני הייתי, אני מתתי כאילו, לא יודע מה. [רציתי] לתת לה איזה קת בראש או משהו ושתעוף משם, באמת. כאילו, היהודים איכשהו תמיד מרגיש לי שהם עושים הרבה יותר בלאגן. תסביר. עזוב את זה שקודם כל קרה איזה פעמיים שהם הגיעו אלינו למוצב, הפכו את [השירותים] הכימיים, הפילו את האוהל. זה קרה איזה פעם פעמיים. ויש תחושה שהיהודים, בגלל שהם יודעים שלא יעשו להם באמת כלום, הרבה יותר מרשים לעצמם מאשר הערבים. אז אולי פחות קורה האירועים שיהודים מגיעים לעימות מאשר פלסטינים, אבל שיש עימות עם יהודים הוא תמיד משמעותי יותר. אם יהודים מעורבים באיזה משהו כזה כמו שאמרנו, הצתה או משהו, זה תמיד מגיע לאירועים יותר משמעותיים, כי אז הצבא נכנס למן פלונטר כזה. שמה הפלונטר? שמה הפלונטר? שאתה בעצם, יש את היהודים שאתה כביכול אמור לשמור עליהם. אבל בפועל היהודים התחילו את המשהו הלא בסדר, אבל עכשיו הפלסטינים יוצאים החוצה ואתה בתור צבא, אתה נורא מתוכנת על זה שאת הפלסטינים צריך להרחיק חזרה לתוך הכפר והיהודים צריך לדבר איתם יפה כזה, לבקש מהם בנימוס לחזור. והחבר'ה ביצהר זה חבר'ה מאוד קשים, זה באמת התחתית של הימין בישראל. זה כל מיני חבר'ה שבאו לישיבה, שבאו ממשפחות מפורקות, לא יודע, והם גם אנשים עם אופי מאוד אלים וגם קיצוניים בדעות שלהם. וזהו, כשזה מגיע איתם למקרים כאלה, למרות שהם אנשים באמת מסוכנים, אתה מתנהג איתם יותר בעדינות כי הם כאילו אלה שאתה אמור לשמור עליהם. קרה איזה פעמיים שהם הגיעו אלינו למוצב, הפכו את השירותים הכימיים, הפילו את האוהל. זה קרה איזה פעם פעמיים. ויש תחושה שהיהודים, בגלל שהם יודעים שלא יעשו להם באמת כלום, הרבה יותר מרשים לעצמם מאשר הערבים. 49 48 מה הסמכות שלך במקרה שאתה רואה מתנחל נוהג באלימות? כאילו, בתור מי שאמור לשמור על הסדר במקום? אתה יודע? אני לא יודע אם היה לנו סמכויות. יכול להיות שהיה סמכויות ולא עדכנו אותנו בזה. אני לא זוכר שהיה מעצר של מתנחל או משהו. אתה יודע אם היה מותר לכם נגיד לעצור מתנחל? האמת שלא. אני יודע שפלסטינים היה לנו מותר, יהודים אני לא יודע. יהודים אני לא זוכר. איך אתה מסביר את זה? אתה אומר שיצהר זה מקום שהוא ידוע, ואתם גם נשמע שחוויתם הרבה תקריות כאלה של אלימות, לפעמים כלפיכם, לפעמים כלפי הפלסטינים. איך זה בעצם יכול להיות שאתה לא יודע מה הסמכות שלך מול מתנחלים? זה היה כאילו צורך שלך הרבה פעמים. כל הזמן. אני התחושה שלי הייתה שכל הזמן הצבא נורא פחד מלהתעסק עם המתנחלים. שזה בכלל לא אופציה למצות איזשהו דין איתם, או לנסות [לחשוב] איך אתה מונע את הדבר הזה פעם הבאה. כאילו, עם הפלסטינים היה כל הזמן את החשיבה "אם הם זה (מתפרעים) אז נרתיע אותם". אבל היהודים, בגלל שזה סיטואציה נורא דפוקה, והם גם אזרחי מדינת ישראל אבל מצד שני הם באמת אלה שעושים, אני לא רוצה להגיד [את] כל הבעיות, גם הפלסטינים היו מעורבים בדברים, אני אהיה הוגן, אבל אני אגיד גם שהיהודים גורמים להמון בעיות בתוך הזה. וכאילו, התחושה זה כמו שיהיה לך שתי מפלצות בחדר, ומפלצת אחת אתה תנסה, לא יודע מה, עם כידון להרוג אותה, ומפצלת שנייה עם ליטופים תנסה להרחיק אותה. זה לא יעבוד. ]22 [ רכב שמתארגן לפעולת תג מחיר דרגה: סגן | מקום: גבעת רונן היית סמ"פ והיית צריך להנחות את החיילים שלך [כיצד להתמודד עם אלימות מתנחלים]. מה הנחית את החיילים שלך? אני חושב שמה שאמרנו להם זה למנוע.לא היינו יורים עליהם גז, זה בטוח. אני פעם אחת רק התנהגתי, חשבתי שאני שמה איזה שריף. פעם אחת ירדו לי רעולי פנים מ[מאחז] גבעת רונן וצעקתי לכיוון שלהם והם לא עצרו אז הרשתי לעצמי לירות באוויר והם ברחו משם. [עשיתי את זה] בתואנה שאם ישאלו אותי אני אגיד "וואלה לא ידעתי, התקדמו אליי רעולי פנים עם מקלות בידיים, זה יכול להיות מחבל". ,ואתה בתור צבא אתה נורא מתוכנת על זה שאת הפלסטינים צריך להרחיק חזרה לתוך הכפר והיהודים צריך לדבר איתם יפה כזה, לבקש מהם בנימוס לחזור. ירית כדור חי באוויר? כן, יריתי כדור חי באוויר והם ברחו. נוצרה שם אווירה שהם פחדו שאנחנו נעלה על מי הם, החבר'ה מגבעת רונן ספציפית. פעם אחת באמצע תעסוקה שם אנחנו מקבלים טלפון בהול אני והמ"פ "תשמעו, יש רכב שמתארגן לפעולת ”תג מחיר”, יש בתוכו בנזין או מה שזה לא יהיה, לכו עכשיו, עוד עשר דקות הם אמורים להגיע לצומת כך וכך, סעו לשם, תעצרו אותם". נסענו לשם, עצרנו אותם. ומה עשיתם איתם? עיכבנו אותם עד שבאה המשטרה והיא לקחה אותם משם. ויש לך מושג מה נעשה עם זה אחר כך? אין לי מושג. ]23 [ אין, אין מצב שזה באמת קורה 2016 : | אזור: חברון | תקופה50 דרגה: סמ"ר | יחידה: נח"ל . מאחז סמוך לקרית ארבע) היא ממש מול הבית של הלל (הלל אריאל, שנרצחה 18 הגבעה (גבעה ). יש שער [יציאה מקרית ארבע] ממש על הגבעה. והם (המתנחלים) פשוט 30.6.2016-בביתה ב פתחו שער, יצאו מהגדר, והתיישבו על הגבעה. ממש אתה יכול כאילו לזרוק משהו לקרית ארבע, לתוך [שכונת] חרסינה. אהה, שזה באמת אתה מסתכל ואתה אומר – ילדה נרצחה בחדר שלה במיטה שלה בתוך קרית ארבע ולא היה מה לעשות עם זה. ומה שהגיוני בעיניכם זה אפילו לצאת מהגדר?! הדבר היחיד שעוד איכשהו עיכב את המחבל? אתם, כאילו, איך אתם מתרצים את זה? כי ברור שהמטרה היא או להביא לפה כמויות של צה״ל ולהתחיל לבנות שם בסופו של דבר, לעשות שם כזה סיפוח זוחל כזה, או שמישהו יירצח, ואז וואלה, יש לנו עוד סיבה לריב. ומה הדיבור אצלכם כשאתם מגיעים ורואים את זה קורה? אנחנו בהתחלה אומרים ”אין, אין מצב שזה באמת קורה”. כאילו אין מצב. אנחנו רואים את זה מול העיניים ואנחנו אומרים, לא, זה לא יכול להיות. אתמול הם עלו, מחר זה נגמר. כאילו, ״. 18 אתה מגיע, ואני כבר כואב לי הראש מכמות המשימות, ואז הוא אומר לי ״אהה אתה לגבעה ?! מה, מה זה בכלל?״. ואתה אומר, אין מצב שעם יזומות, עם הבית 18 ואני כאילו ״מה זה גבעה האדום, ציר המתפללים, עם חרסינה, גם הסיור שלנו היה תופס כאילו גזרה משמעותית מסביב פעם אחת באמצע תעסוקה שם אנחנו מקבלים טלפון בהול אני והמ"פ "תשמעו, יש רכב שמתארגן לפעולת "תג מחיר", יש בתוכו בנזין או מה שזה לא יהיה, לכו עכשיו, עוד עשר דקות הם אמורים להגיע לצומת כך וכך, סעו לשם, תעצרו אותם". נסענו לשם, עצרנו אותם. 51 50 לחברון. אין מצב שאנחנו זורמים עם זה. ובהתחלה העלנו לשם מחלקה שלמה גם, שזה אתה יודע... וזרמתם עם זה? מה זה זרמנו עם זה, יש פקודות. לא, אני אומר, הצבא זרם עם זה? תשמע אני לא הייתי אצל המח"ט ואצל המפקד אוגדה וזה. ברור ברור, אני מתכוון ממה שאתה רואה בפועל, אתה אומר שאין מצב שאנחנו זורמים עם זה, ומה בפועל? בפועל אנחנו רואים שהם שם. ואף אחד לא אומר להם כלום. [אז] התחלנו לפרוס גדרות תיל, וגם התחלנו לפרוס אותם בצורה שיהיה אפשר אחר כך לקפל אותם. כי אמרנו: אוקיי, ככה זה קורה. אתה פורס גדר תיל, כי אי אפשר להגן בלי גדר תיל. אתה צריך לפרוס אותה לפי התוואי שטח, זה עובר באמצע המטע, כולל או לא כולל בור מים. כאילו אתה מבין שאתה... שככה זה עובד פשוט. והגדר תיל הזו, לך תפנה אותה אחר כך. זה תיל סכינים כזה, זה משהו שבאמת קשה [לפנות]. אז אנחנו מתחילים כאילו אשכרה... פותחים שם מוצב. ]24 [ ?אתה מכיר את הקרקס 2016 : | אזור: חברון | תקופה50 דרגה: סמ"ר | יחידה: נח"ל ” (מאחז 18 אהה וואו, אתה מכיר את הקרקס? הקרקס קראתי לזה, הלונה פארק של ”גבעה ). מודיעים לנו שיש 2016 של מתנחלי קריית ארבע הנבנה בעקבות הרצח של הלל אריאל ביוני שמועה על לונה פארק אחר הצהריים. ואנחנו כזה ”טוב בסדר, לונה פארק... נגיד. לונה פארק, ולא אמרו לנו כלום? נו יאללה”. ואז כזה לקראת הצהריים אומרים לנו ”טוב, שמעו, שכחנו להודיע לכם שיש לונה פארק...” מה זה אומר? שאלה טובה! אז מתחילים להגיע אנשים. מביאים כאילו כזה מתנפח מגולגל, פותחים אותו, תוקעים משאבה ומתחילים להרים איזה מגלשה מתנפחת כזו. ויש שתי דרכים להגיע – אחת בקצה הצפוני של חרסינה (שכונת ”גבעת החרסינה”), צפון מזרח כזה, שהוא יוצא לכרמים , ויש את השער הצמוד לגבעה. אז הם פתחו את השער הרחוק יותר, 18 של הערבים של גבעה מטר. זה אומר עוד איזה שלושה חיילים עושים שרוול (העמדה של 500 שזה הליכה של איזה חיילים במרחק מצומצם לאורך הדרך בכדי להגן על תנועת אזרחים) עכשיו גם בדרך. אז היינו צריכים להביא תגבור לשטות הזאת. כאילו, איך אתם מתרצים את זה? כי ברור שהמטרה היא או להביא לפה כמויות של צה״״ל ולהתחיל לבנות שם בסופו של דבר, לעשות שם כזה סיפוח זוחל כזה. בשביל הלונה פארק... כן. ואני בא לחיילים שלי ואומר: תשמעו, אתם נשארים בשמירה ואני לא יודע עד מתי. שלוש שעות הם מחכים שייגמר... אני אומר להם ”תשמעו אני לא יודע מתי אתם יורדים. אני מצטרף אליכם כאילו, אין לי מושג מה קורה. אני מצטער שככה זה. באמת מצטער, אבל אין לי מושג, שתדעו שאתם שומרים עכשיו עד שנגמר הלונה פארק”. מתסכל רצח. ובאים ילדים ופותחים דוכן פיצות ופופקורן, ואז איזה אחד גדול, הכרנו אותו כי הוא ילד קצת עזוב כזה, נוער בסיכון מחרסינה, בחור באמת גדול. בא אומר ”אני רוצה לפתוח פה צמר גפן מתוק”, בתוך הצלייה שלנו. אני אומר לו: לא, לא. והוא מביא את הצמר גפן מתוק ופותח. עכשיו, הבן אדם הזה שני מטר, שוקל איזה מאה קילו, אתה לא יכול להזיז. הוא החליט שלא ואין עם מי לדבר... פשוט פתח? כן! פתח את הצמר גפן מתוק שלו ככה ליד המיטת שדה. בין המיטת שדה לשולחן. איך אתם לא עוצרים אותו? איך עוצרים אותו? אי אפשר? איך אתה עוצר בן אדם ככה? בן אדם יותר נמוך אתה אולי לוקח אותו ומזיז. לא יודע, חיילים... חיילים, אוקיי יש לנו נשק, מה נדרוך עליו את הנשק? אין מה לעשות. הפרענו לו, לדעתי גם דחפנו שולחן כזה שיחסום אותו, כאילו עשינו את זה כבר לא כדאי. הוא אמר ״אמא שלי מסכנה, היא צריכה צל, איך אתם לא מתביישים?״, משהו כזה. בסוף פשוט נמאס לו, כאילו עשינו לו את זה כבר קשה מדי. הוא הביא לכם צמר גפן מתוק? לא, לא רצינו. זה ילד טיפש. שלא מעניין אותך למצוא חן בעיניו. אז המתנפחים האלה קורים, והעמדת צמר גפן הזאת קורית, ואז אני לא זוכר אם מרזל או בן גביר או גופשטיין או שלושתם -שלוש-, של פוליטיקאים. היינו שם שעתייםhigher ups ביחד היו שם, הייתה איזו נציגות של ארבע אחר הצהריים. [לאט לאט] מתחילים לקפל, אתה לאט לאט מצמצם כבר נוכחות, סוגר את השרוול כבר כשאתה רואה שאנשים כבר לא באמת עוברים. ויש איזשהי נוכחות, ואז אתה אומר יש מצב שעכשיו יורדים ועולים עוד חצי שעה לשמירה. [אז אתה אומר לחיילים] תנוחו, לא יודע מה, תשתו מלא מים, אין מה לעשות. אין מי שיעלה לשמירה, אתם יורדים ראשונים כי אתם עוד תעלו לשמירה. ופיצות, אחר כך ניסו למכור לנו. למכור? כן. אתה מבין מזה איך מבחינתם אתה עבד. הערבים הם אויב ואתה עבד, אתה כאילו רמה אחת מעליהם מבחינתם. באמת שמבחינתם אנחנו משרתים. 53 52 ?מהאירוע כן, ניסו למכור לנו, אמרנו ”לא רוצים את הפיצות שלכם! לא רוצים! נראה לך שאני אשלם על זה? אתה תשלם לי”, כאילו. אני הייתי אבטחה בחינם עכשיו, אתה עוד רוצה שאני אשלם לך על משהו? לא רוצה את הפיצות, תדחוף אותם. ולדעתי מצאנו אותם אחר כך בפח באמת. לא מאמין... כאילו, אני לא יודע אם הם זרקו או בסוף הם כן ”באו לקראתנו” עאלק, אחרי כל זה, ונתנו לנו איזה חצי פיצה. אבל אני זוכר שראיתי את הפיצות בפח ואמרתי ”וואלה, אם עוד הייתה לי איזו אמפתיה, שם היא נגמרה”. אתה מבין מזה איך מבחינתם אתה עבד. הערבים הם אויב ואתה עבד, אתה כאילו רמה אחת מעליהם מבחינתם. באמת שמבחינתם אנחנו משרתים. ]25 [ לא אוהבים את זה שהאוכלוסייה הערבית מתקרבת כל כך לשטח שהם חושבים שאולי הוא שלהם 2015 :דרגה: סמ"ר | יחידה: תותחנים מיתר | מקום: פני קדם | תקופה בתקופת המסיק יש היערכות יותר מוגברת באופן כללי. מה שקורה זה שממש משפחות ערביות באות למסוק את המטעים שלהם. ואני זוכר שבאחת מהשבתות פשוט יצאו החבר'ה של היישוב (מתנחלים מההתנחלות פני קדם חבר'ה, נשים וגברים, ופשוט התחילו לנסות 12-10 באזור תקוע), נגיד להעיף אותם ולהגיד להם: זה לא שלכם, למה אתם עושים את זה בשבת, למה אתם עושים את זה פה? ודברים כאלה. ופשוט אני הייתי... המטרה הייתה מן הסתם למנוע חיכוך וגם לאבטח צלמים, בין אם זרים ובין אם יהודים (פעילי הקולקטיב "תעאיוש"), שהיו באים לצלם את כל מה שהולך שם, כי המתנחלים גם לא כל כך אוהבים את הצלמים. יש מישהו שמוביל את המתנחלים? יש את ה... איך קוראים לו? רבש"צ (רכז ביטחון שוטף צבאי – מתנחל האחראי על ביטחון ההתנחלות)? רבש"צ. דווקא הוא בדרך כלל לא ממובילי הזה (ההתנכלות לחקלאים הפלסטינים). אתה כן רואה אותו באזור, ו[זה] בדרך כלל אותם אנשים, כי זה ישוב מאוד קטן. אני לא יכול להצביע על מישהו ספציפי, פשוט לא אוהבים את זה שהאוכלוסייה הערבית מתקרבת כל כך לשטח שהם חושבים שאולי הוא שלהם. ואני זוכר שבאחת מהשבתות פשוט יצאו החבר'ה של 12-10 היישוב, נגיד חבר'ה, נשים וגברים, ופשוט התחילו לנסות להעיף אותם ולהגיד להם: זה לא שלכם. ]26 [ ,אני פה גר כבר עשרים שנה, שלושים שנה, אני יודע ללכת משמה אני לא צריך את העזרה של צה"ל 2020 : | מקום: חברון | תקופה50 דרגה: סמ"ר | יחידה: נח"ל יש את הציר מעל "הבית האדום" (אחת ההתנחלויות הישראליות בעיר חברון. משלב מוצב צבאי ומתחם מגורים של מתנחלי חברון) שהוא . אני לא זוכר איך קוראים לזה. 1מוביל למערת המכפלה דרך דרך אחרת בימי שבת כשהם באים ברגל מקרית ארבע למערת המכפלה, אומרים לנו "אל תתנו ליהודים לעבור שמה", למה זה אזור שמצלמות (מצלמות האבטחה של הצבא הפזורות ברחבי העיר) לא רואות כל כך טוב, [אז אמרו לנו] "אל תתנו להם לעבור שם". אגב, היה דיבור שם, נגיד פועלים נגדי באלימות יהודים, אז מה עושים? וגם שם [אמרו לנו] "תעצרו אותם והמ"פ יבוא ויפתור את העניין". המ"פ, הסמג"ד, מישהו יפתור את העניין. ואז אני זוכר שהיו המון חבר'ה (מתנחלים) שפשוט אנחנו עומדים שם, אומרים להם אל תעברו והם עוברים בכל זאת. אתה רץ כזה אחריו, אבל אני לא עכשיו, אני לא אדחוף, אני לא אמשוך מישהו. כאילו, זה לא היה חלק מארסנל ההתנהגות של עכשיו להחזיק מישהו (מתנחל) בכוח. כי זה גם כזה בחור שאומר "שבת שלום, מה קורה, הכל טוב?", כזה עובר עם השני ילדים שלו הקטנים. כזה, כיפות, [ילדים] חמודים, בגדים לבנים. אני עכשיו אמשוך אותו בחולצה ואעצור אותו? ואז אתם צריכים ללוות אותם? לא. ואז הם פשוט אומרים כזה "אני פה גר כבר עשרים שנה, שלושים שנה, אני יודע ללכת משמה, אני לא צריך את העזרה של צה"ל". ומה אומרים על זה? ואז אתה מקבל על הראש קצת. אבל כאילו, הם יודעים שזה הליכה של שתי דקות. אז יכולים כזה טיפה לתת לנו על הראש על זה, אבל מבינים שזה לא סוף העולם. זה כן שם אותך בסיטואציה מוזרה מול המתנחלים, שבאים כזה... אני לא מבין את הקטע הזה. זה ברור שאנחנו שם בשביל שאתם תוכלו לגור שם. אפשר, רצוי להתווכח אם זה טוב או לא טוב, אבל לפחות תנו את הכבוד המינימלי שאם אנחנו מבקשים מכם משהו אז תעשו אותו. היו פעמים שאומרים לכם כזה להיות יותר קשוחים? כן, כן. ברור, ברור. במיוחד לגדוד חמישים, שהדיבור [הוא] שאנחנו גדוד של הומואים ושמאלנים, כזה "כשהצנחנים היו פה, כשגולני היו פה, הם ידעו, הם ידעו איך להתנהג ואתם חורקים". האמת שזה לא כזה עניין אותי. . המסלול הקבוע שהמתנחלים אמורים לצעוד בו הוא "ציר המתפללים", ציר העובר באחת השכונות הפלסטיניות בעיר 1 . ומאובטח ע"י חיילים זה לא היה חלק מארסנל ההתנהגות של עכשיו להחזיק מישהו בכוח. כי זה גם כזה בחור שאומר "שבת שלום, מה קורה, הכל טוב?", כזה עובר עם השני ילדים שלו הקטנים. כזה, כיפות, ילדים חמודים, בגדים לבנים. אני עכשיו אמשוך אותו בחולצה ואעצור אותו? 53 52באז, אקטיבסטילס-צילום: אחמד אל 57 56 ] 27 [ היום הוא לא יעבד את החלקה שלו מבחינתי, לא קרה שום דבר גדול 2012 : | אזור: שכם | תקופה50 דרגה: סרן | יחידה: נח"ל הרבה פעמים הוויכוח [במאחז גבעת רונן] הוא לא אל מול הכפר [בורין] אלא אל מול [השאלה] של מי כל מטע. אז הם (מתנחלי גבעת רונן) אומרים: זה המטעים שלנו, ואסור [לפלסטינים להגיע]. בדרך כלל למה הם יורדים במהלך היום? כי הגיע איזשהו חקלאי פלסטיני למטעים שלו ואז הם באים להבריח את החקלאי. זה בדרך כלל הדינמיקה היומיומית. ואז אתה אומר להם: בסדר, בסדר, אני אלך לטפל בחקלאי, אתם תחכו פה. ואז הם נותנים לך בדרך כלל ללכת לטפל בעצמך בחקלאי הפלסטיני. מה זה אומר "לטפל בחקלאי"? אז אתה הולך לחקלאי ואתה אומר לו: מה אתה עושה פה? והוא אומר לך: זה האדמה שלי. ואז אתה אומר לו: אבל יש לך אישור לבוא לפה? והוא אומר לך: אין לי אישור לבוא לפה, אבל זה האדמה של אבא שלי. איזה אישור הוא צריך כדי לבוא לשם? אני לא יודע, מאיפה אני יודע? אז למה אתה שואל אותו את זה? כי, מה, אני כאילו הטאבו? מאיפה אני יודע של מי כל חלקה? שאלה מצוינת. ואז איך אתה מברר? אז אתה שואל אותו. הרבה פעמים אתה שואל שאלה בשביל לראות מה תהיה התגובה. אז בדרך כלל אם הסיפור שלו מתחיל להתפתח והוא אומר לך: לא, זה של אבא שלי, אז אתה אומר לו: אז שאבא שלך יבוא. ואז הוא אומר לך: לא, אבא שלי לא גר פה. ואז אתה מבין שאולי הוא מחרטט אותך. ואולי לא. אולי לא. בדרך כלל בסוף אתה אומר לפלסטיני: טוב, דבר עם המת"ק (מנהלת התיאום והקישור – הנציגות האזורית של המינהל האזרחי). אם המת"ק יאשר, אני אתן לך לעבור. מתי הוא ידבר עם המת"ק? עכשיו, שירים טלפון. תרים טלפון. לך הביתה, תתקשר למת"ק. אתה חושב שהם עונים? לא יודע. לא אכפת לי. האם נדרש ממך בכלל לדעת האם זה נכון או לא נכון שהאדמה שלו (של הפלסטיני)? בתקופה של מסיק מאוד מתעסקים בלהבהיר לך. החטיבה המרחבית נותנת לך מפה. מביאים לך את המפות ואומרים לך בכל יום איפה מאושר ואיפה לא. אתה לא יודע. אתה מבחינתך אם היום נגמר בלי שזרקו בו אבנים זה עדיף מיום שייגמר בזה שכן יזרקו בו אבנים. וזה שעשית עוול לבן אדם הפלסטיני עוד פעם, באמת שבסל כל העוולות זה נזרק במקום מאוד מאוד נמוך. כאילו, זה שהוא... היום הוא לא יעבד את החלקה שלו מבחינתי, לא קרה שום דבר גדול. גם מחר אבל הוא לא יוכל. מחר אני לא אהיה שם. זאת תמיד התפיסה. מחר אני לא אהיה שם. אבל כשאני פה היום, היום לא קרה שום דבר והיום נגמר בצורה כאילו שקטה וזה מה שאני רציתי להשיג. מבחינתי, אם עכשיו המת"ק יבוא ויגידו לי, בהערכת מצב יגידו לי "תשמע, יש לנו היום אישור לככה וככה לבוא", אז כן, אני אאבטח אותו. עשינו את זה הרבה פעמים, אבטחנו כשהיו אישורים. אבל אם הוא פתאום עלה לכיוון הזה אז לא, "תחזור לכפר", "תחזור מחר". אתה לא מרגיש שקרה איזה משהו נורא. מישהו אבל תדרך אותך שאתה צריך לבקש ממנו אישור? כאילו, למה ביקשת אישור והאם קיים בכלל אישור? לא. אני מניח שזה נובע מזה שכשהיו מקרים שבהם כן היו אישורים, לדוגמה מסיק זיתים, לדוגמה מקרים שבהם ידענו מראש, כזה ירד לנו מהחטיבה, המת"ק אישר ככה וככה, ואז הסקנו שכל שאר המקרים שבהם אין לך אישורים הם לא בסדר. ]28[ כשהאנשים האלה פולשים להם לשכונה והצבא מאבטח את זה, אני מניח שהם מפחדים 2018 : | מקום: חברון | תקופה50 דרגה: סמ"ר | יחידה: נח"ל איש מגיעים למערת המכפלה, כמו וודסטוק 30,000 .חברון בשבת חיי שרה זה פשוט הכי קיצוני נראה. חבר שלי אמר שזה כמו [פסטיבל] "ברנינג מן" של הדוסים, אבל בסוף שורפים ערבי. באו המון אנשים ופשוט היה מפגש ממש קיצוני, איך שהצבא מתנהל עם מתנחלים. סמג"ד גולני שפיקד עלינו שם היה ממש אחלה גבר וניסה להיות הכי טוב שהוא יכול אבל באיזשהו שלב הם (המתנחלים) פשוט התחילו ללכת דרך אחד הרבעים המוסלמים שיש שם, אז היינו חייבים להיכנס כל פלוגת התגבור לשכונה [הפלסטינית] הזאת ולאבטח את המעבר. והיינו שעות, הצבא אבטח שם תנועה שהיא לא אמורה להיות. זה עבר וזה קרה. אתם אמורים לתפוס את ציר המתפללים? כן. התנועה היא על ציר המתפללים מקריית ארבע ויש מעבר למערת המכפלה, מעבר שפתוח ליהודים בחג. האלפים שמתפללים עוברים פנימה והחוצה לתוך חברון. הם לפעמים גם מאוד אלימים ופולשים לחנויות של הפלסטינים שיש שם, שוברים דברים וזו נקודה תמידית של חיכוך בין חיילים ליהודים. הייתי כאן יום שלם והלכתי מכות עם יהודים וזו הייתה חוויה מאוד מעניינת, אבל האירוע הזה ספציפית, [היה] במעלה הציר. התחיל זרם של אנשים לחצות דרך הקסבה ולהכווין אנשים ללכת לשם, תנועה די גדולה של יהודים דרך הקסבה. אתה מבחינתך אם היום נגמר בלי שזרקו בו אבנים זה עדיף מיום שייגמר בזה שכן יזרקו בו אבנים. וזה שעשית עוול לבן אדם הפלסטיני עוד פעם, באמת שבסל כל העוולות זה נזרק. לא קרה שום דבר גדול. 59 58 ?יוזמה עצמאית שלהם יוזמה עצמאית של המתנחלים, ובעצם הגדוד של גולני חייב לאבטח את הדרך הזאת עכשיו כי היא עוברת בתוך שכונה מוסלמית עוינת. אז בשלב הזה הולכים ופותחים שם מעבר, כולם די בלחץ ובהיסטריה, כל הקצינים, כי זו סיטואציה באמת קשה ומורכבת לאבטח. מה ההשלכות של דבר כזה מבחינת האנשים שחיים באזור שדרכו עוברים עכשיו? הם לא יכולים לצאת מהבית שלהם, וזה בטח מאוד מפחיד כי האנשים האלה יודעים שהם (המתנחלים) לא מעוניינים שהם יישארו שם או יחיו שם. אז כשהאנשים האלה פולשים להם לשכונה והצבא מאבטח את זה, אני מניח שהם מפחדים. הכוח שנמצא שם, אין לו איך למנוע את הדבר הזה? הרי זה בטח מסוכן גם לחיילים וגם למתנחלים. הכוח שהיה שם מאוד רצה למנוע את זה. הסמג"ד של גולני שתפס בסופ"ש הזה את הכוננות היה באמת שקול בקטע הזה וממש לא היה מרוצה, אבל הם יהודים ואדונים אז אי אפשר ממש לעצור אותם. אבל מי שאחראי על הסדר והחוק באזור זה הצבא הרי, לא? כשהראשונים הלכו וכיוונו, לא קלטו את זה. קלטו את התנועה הזאת רק בשלב יותר מאוחר, ובשלב הזה כבר היו עשרות אנשים שכבר עשו את זה ופוטנציאלית [הם] כבר [היו] בתוך השכונה, אז הם בחרו לאבטח את זה. מבחינה היפותטית, פלסטינים שגרים באותה נקודה איפה שפנו היהודים, יכולים גם לעבור לתוך האזור היהודי? כמובן שלא. הצבא משקיע המון המון משאבים כדי להבטיח שלא תהיה שום גישה ספונטנית לתוך המרחבים היהודים כדי לאבטח אותם. אם הצבא היה רוצה למנוע את התנועה הזאת של היהודים, הוא יכול היה להשתמש באותם אמצעים? בוודאי שהוא יכל. אפשר הכל, ברור שלא רוצים. ]29 [ יש מלא מתנות שהם הביאו לנו 2014 : | אזור: חברון | תקופה932 דרגה: סמ"ר | יחידה: נח"ל היה בחור אחד (חייל) שירה במישהו עם רשות מהמ"פ. היה הפס"ד (הפרת סדר) גדול והוא ירה לו בברך. תפסו אותו אחרי זה. המ"פ דיבר על זה ליד כולם, הוא בירך אותו. אתה יודע אם אחר כך החייל שעשה את זה קיבל איזה מתנה? מתנה אני חושב שכן, אבל לא מהמ"פ. הכוח שהיה שם מאוד רצה למנוע את זה. הסמג"ד של גולני שתפס בסופ"ש הזה את הכוננות היה באמת שקול בקטע הזה וממש לא היה מרוצה, אבל הם יהודים ואדונים אז אי אפשר ממש לעצור אותם. ממי? ממישהו שגר שם. הם תמיד עשו את זה. יש מלא מתנות שהם הביאו לנו. מתנחלים? כן. אני כבר לא זוכר את השמות, אבל אני יודע איך שהם נראים. יש אחד שגם מביא מתנות. הביאו לנו מתנות וזה כל פעם שאנחנו באמת עשינו משהו כי... מה זה עשינו משהו? או שפגענו בהם (בפלסטינים) עם גומי או ירי חי או תפסנו מישהו או היינו לא יודע, טובים בהפס"ד. לא יודע מה. והוא תמיד עשה... כאילו, תמיד הביא לנו משהו. איך הם יודעים? הם מסתכלים מהגגות שלהם, הם שואלים אותנו, הם שומעים מהמשטרה, מהחיילים האחרים. זה קהילה קטנה, הם יודעים הכל. הם מכירים את האנשים שם שבאמת עושים בעיות ושמתחילים את ההפס"דים. הם מכירים. הם מכירים אחד את השני. אתה מתכוון שהם מביאים מתנה אישית לחייל שירה? כן, כן. הם היו מביאים גרזנים וסכינים. הם היו עושים את זה כל הזמן. במקרה הזה שדיברנו עליו, אתה יודע מה הוא קיבל מתנה? הוא קיבל סכין. אני זוכר בן אדם (חייל) שני, והוא קיבל גרזן. למה? משהו שקשור להפס"ד. אני לא זוכר בדיוק מה שהוא עשה אבל גם, אותו דבר. הוא (החייל) היה פעיל מאוד, מעורב בהפס"דים. מישהו תפס מישהו עם סכין. גם הוא קיבל מתנה מהבחור. איך מביאים לו את המתנה? זה מין טקס? לא טקס, אבל יש את "פינת ענת" (עמדת קפה חינמית הממוקמת בסמוך להתנחלות בית הדסה, מנוהלת על ידי ענת כהן, פעילת ימין קיצוני מחברון), כן. "הקפה של ענת". כן, הקפה של ענת והיינו עושים דברים שם. כשהיינו בפטרול הוא בא, הוא הביא עוגה, מתנה למישהו. הוא עושה איזה ברכה ואז כמעט כל פעם הוא מסיים את הברכה עם: והבן זונות של הפלסטינים. הוא מוסיף את זה כל פעם לברכה, וגם כאילו... אני לא דתי, אבל זה ממש מפריע לי. הוא הוסיף משהו ממש אלים ומשהו ממש עם שנאה למשהו שמעורר ממש רגש, אתה מבין? וזה מבלבל את המוח. ,הוא הביא עוגה מתנה למישהו. הוא עושה איזה ברכה ואז כמעט כל פעם הוא מסיים את הברכה עם: והבן זונות של הפלסטינים. 59 58צילום: יותם רונן, אקטיבסטילס 63 62 ] 30 [ פשוט אמרו לנו: אתם צריכים להקשיב להם 2014 :דרגה: סמ"ר | יחידה: פלס"ר נח"ל | אזור: שכם | תקופה היה סיפור שזעזע אותי כשעשינו את האבטחה. יש המון כפרים מסביב לקדומים, יש כפר קדום שהוא די הכי נחתך מהאזור. מהגוש של הפלסטינים? כן. הגידול של קדומים די קטע אותו משכם וזו הסיבה שהם עושים הפגנה כל שישי, אבל ביום יום כל הכפרים האלה מסביב, כאילו אין גדר שמפרידה אותם. יש כל מיני אדמות שמעבדים אותם והולכים וקוטפים דברים. היה לי סיפור, כאילו יש מוקד ביטחון בתוך קדומים שהוא, כאילו שיש להם מצלמות וזה מוקד שמאויש לא על ידי צה"ל, זה נראה לי מוקד [של] חברה פרטית או של היישוב עצמו. יש גם מצלמות של הצבא, אבל נגיד לכל מה שקשור לאבטחת קדומים, המצלמות שלהם יותר רלוונטיות. אז הם מזהים אנשים מתקרבים, יש איזה קו אדום דמיוני שפלסטינים לא יכולים לעבור אותו. אז התבקשנו על ידי המוקד הזה להגיע לאיזשהו מקום, למטע כזה באזור בין לבין. מטע בין קדום לקדומים? בין קדום לקדומים למטע זיתים כזה שפשוט ראו אנשים מקדום מסתובבים שם. אז הגענו כזה, והם כזה קוטפים עלים של שיחים 50-40 לשם וזה היה איש ואישה יחסית, איזה שגדלים בין העצים. קוטפים כל מיני עלים, לא יודע מה זה. וזהו, אנחנו באנו ואמרנו: טוב, אתם לא יכולים להיות פה, אתם צריכים ללכת. ואז הם אמרו: אוקיי, אנחנו באמצע לקטוף דקות, אנחנו ממש ממלאים את השקית שלנו 10 פה את העלים האלה, אנחנו צריכים רק ונלך. אז כאילו זה היה נראה לנו סבבה בתור חיילים, אמרנו: טוב, נחכה פה, תסיימו. אז עלינו בקשר מול המוקד ואמרנו להם מה קרה והם אמרו: לא, הם לא יכולים להישאר שם. הם כבר חצו את הקו האדום הזה ואתם צריכים להעיף אותם. זה ממש הרגיז אותי. זה היה אנשים בגיל של ההורים שלי, אז אמרתי כאילו בוא ניתן להם לסיים. ואז נתנו להם כמה דקות ואפילו הייתה לי מחשבה לעזור להם. זה היה מופרך בעיני. עלינו בקשר שוב וביקשנו חמש דקות ועוד פעם אמרו: לא, הם לא יכולים להיות שם, תעיף אותם עכשיו, עכשיו. ובסוף פשוט לא נתנו להם לסיים והעפנו אותם. זה סיפור שהראה לי כמה זה מופרך כל הסיפור הזה. אז עלינו בקשר מול המוקד ואמרנו להם מה קרה והם אמרו: לא, הם לא יכולים להישאר שם. הם כבר חצו את הקו האדום הזה ואתם צריכים להעיף אותם. זה ממש הרגיז אותי. זה היה אנשים בגיל של ההורים שלי. תגיד, החמ"ל הזה של קדומים, מה בעצם היחסים שלכם מולם? אם הם אומרים שאתם צריכים להעיף משם את הפלסטינים האלה, אתם עושים מה שהם אומרים או איך זה עובד? כן, לא נראה לי שזה היה כזה ברור. בסופו של דבר הם לא מפקדים שלנו אבל הם די נתפסים כלא יודע, כמקומיים שמכירים את האזור יותר טוב מאתנו. אנחנו מגיעים לכמה חודשים, אתה יודע, ולומדים את הגזרה והולכים. נראה לי שפשוט אמרו לנו: אתם צריכים להקשיב להם. למרות שהם לא היו כאילו ממש אתה יודע, המפקדים הישירים שלנו. מי אמר לכם שאתם צריכים להקשיב להם? לא זוכר כאילו שמישהו אמר לי בפירוש. אבל זה סוג של מובן מאליו. בדרך כלל אתה חייל בשטח, בסיור או מאבטח יישוב, אתה עושה מה שאומרים לך. כאילו זה מובן מאליו, ברור שאנחנו צריכים לעשות מה שהגורמים בחמ"לים בגזרה [אומרים ש]צריכים לעשות. הם נתפסו כחמ"ל לכל דבר. סוג של. ידעתם שהם לא חיילים והם לא מהצבא. כן. נכון. אבל אני חושב שהם נחשבים כמערך הגנתי. לא כל כך עושים הפרדה. הם באותו תדר (של רשת הקשר הצה״לי], נגיד? כן, המוקד בקדומים היה בתדר, באותו קשר איתנו. העניין של הקו האדום, אתה אומר שאמרו לכם שהם חצו את הקו האדום, אתם ידעתם איפה עובר הקו האדום? כן, פחות או יותר כן ידענו, פחות או יותר. אני זוכר שאמרו לנו איפה זה. אני לא זוכר אם זה היה משהו שהייתי מודע אליו ממש תוך כדי כי זה לא היה התפקיד שלי כל כך, פשוט אמרו לנו שהם חצו איזה קו אדום וסמכתי [עליהם]. אתם סומכים. כן. כן. 63 62צילום: מיכל חי 67 66 ] 31 [ ראיתי שנאה 2016 :דרגה: סמ"ר | יחידה: גדוד נחשון | אזור: שכם | מקום: קבר יוסף | תקופה היה איזה קבר שהמתנחלים רצו להתפלל בקבר הזה. ואז אנחנו עשינו ממש בכל השביל שהוא השביל המרכזי של הכפר (העד מתכוון לעיר שכם), נפרסו כוחות כדי שהם יעברו דרך הזה. וזה גם היה איזה שלוש וחצי בלילה, באוטובוסים 1,000 אנשים. מעל1,000 שלמים. תקשיב אני אומר לך מעל אנשים קל באו להתפלל ביום הזה. אז עצרנו את כל השביל המרכזי, כוחות נפרסו והם (המתפללים) מתחילים לבוא. והגלים הראשונים היו אנשים בסדר, הולכים בשקט עד שנכנסים לקבר והולכים להתפלל. אבל באמצע עד הסוף אחר כך, הגלים האחרים, אנשים באמת התחילו להגיע עם גיטרות ושרים וצועקים ואתה רואה שהם עושים את זה בכוונה. הם רוצים להעיר את הכפר, רוצים לזיין להם את השכל ואנחנו, אני והחברים שלי כשהיינו בעמדה איפה שהיינו, אנחנו אמרנו להם: תקשיבו, אם יקרה משהו – זה לא אתם שתעשו משהו. זה ייפול עלינו. ואז אני כאילו, אז אני שאלתי את עצמי למה אני יצאתי מהבית בשביל לבוא לפה, בשביל שהמניאק הזה יבוא להתפלל? וזה היה גם אחד מהרגעים שאני ראיתי, באמת אני אומר, ראיתי שנאה כאילו. האנשים האלה הם רצו באמת להפריע את הסידור הטבעי של היום יום של הכפר. כמה זמן בערך כל הדבר הזה לוקח, הכניסות? מלא שעות, כי אנחנו מגיעים הרבה שעות לפני -שעות. זה בראש של חייל זה אינסופי. מלא כדי להתמקם במקומות ואז עד שכולם מגיעים ועד שכולם נכנסים ואז אחר כך כולם צריכים לחזור. זה מלא זמן. כמה בערך חיילים? ווי, היינו איזה, אולי גדוד שלם. זה משהו שמדברים עליו אחרי זה? שואלים שאלות אחרי זה? עם המפקדים, עם החיילים – מדברים על הדבר הזה? כי זה נשמע שזה ממש עצבן אותך. כן, עצבן אותי. היה לך עם מי לדבר על זה אחרי זה? עצבן אותי כי רוב האנשים שאיתי במחלקה, להם זה היה ממש מובן מאליו שזה בסדר גמור שהאנשים האלה יבואו להתפלל פה. זה בסדר גמור שאנחנו פה בשביל לשמור עליהם. אבל לא, אין מענה. כאילו, עם מי אני אדבר? המפקד שלי יכול להסכים מאה אחוז איתי, עדיין זו הפקודה וזה מה שעושים. היה איזה קבר שהמתנחלים רצו להתפלל בקבר הזה. ואז אנחנו עשינו ממש בכל השביל שהוא השביל המרכזי של הכפר, נפרסו כוחות כדי שהם יעברו דרך הזה. וזה גם היה איזה שלוש וחצי בלילה, באוטובוסים שלמים. תקשיב, אני אומר לך מעל אנשים.1,000 ] 32 [ זה ממש היה מבצע 2017 : | מקום: חלחול | תקופה50 דרגה: סמ"ר | יחידה: נח"ל יצא לי לאבטח עליה לקבר בחלחול של נתן הנביא. מלא אוטובוסים אנשים, 400 של חרדים, חבר'ה ממש קשים. נכנסים לחלחול איזה משהו כזה. אוטובוסים נכנסים ואנחנו מאבטחים את כל השיירה. מטר 300-200 בפנים פשוט עשינו מצור על הקבר באיזה רדיוס של שאף אחד לא נכנס. מהר מאוד באו מלא פלסטינים וזרקו עלינו בקת"בים (בקבוקי תבערה) וצבע ודברים. תוך כדי זה הם (המתפללים הישראלים) מתפללים שם? הם מתפללים שם בפנים ואנחנו שומרים שאף אחד לא יתקרב לקבר הזה. מה שאני זוכר הכי טוב זה שהייתה רוח מערבית ואני הייתי יחסית בצד המזרחי יותר והמג"בניקים המטומטמים, למרות שהייתה הוראה של המג"ד לא לירות גז כי יש רוח מערבית, ירו גז, ונכנס לתוך הרכב מלא גז וזה היה סיוט. זה באמצע העיר? אמצע, מרכז העיר. זה מסגד ביום יום, מתפללים שם פלסטינים ביום יום. זה מקום תפילה של חרדים פנימה ואז 400 פלסטינים ופשוט באמצע הלילה, שעתיים שלוש, סגרו את זה ומכניסים צריך להדוף את כל המפגינים שיש שם בלילה בשביל להוציא אותם החוצה. איזה סדר גודל של כוחות צריך לאבטח את זה? פלוגות, נגיד מחלקה או שתיים בכל פלוגה, ועוד מג"בניקים. יש שם הרבה אנשים, 3-2 היינו נכנסים מלא רכבים צבאיים, זה ממש היה מבצע. ]33 [ זה היה בעייתי כי היה מסגד די קרוב לבית כנסת 2018 :סמוע | תקופה- | מקום: א605 יחידה: הנדסה, גדוד אחד הדברים שיצא לי לעשות פעמיים זה היה [ליווי של] תפילת ראש חודש או משהו בבית כנסת עתיק ב[עיירה הפלסטינית] סמוע. יש שם הריסות של בית כנסת עתיק, שנראה לי כל ראש חודש מגיעה קבוצה של מתפללים יהודים. ”בית כנסת”, כאילו, בוא לא נגזים בתיאור. פעם היה שם בית כנסת, לפני איזה אלפיים שנה והיום יש שם הריסות. אז היינו צריכים זה מקום תפילה של פלסטינים ופשוט באמצע הלילה, שעתיים שלוש, סגרו 400 את זה ומכניסים חרדים פנימה ואז צריך להדוף את כל המפגינים שיש שם בלילה בשביל להוציא אותם החוצה. 69 68 לאבטח אותם, הפלוגה שלחה כוח והיו רחפנים. זה היה בעייתי [כי] היה מסגד די קרוב לבית כנסת ואז המוסלמים באים להתפלל. בפועל נתנו להם להיכנס [למסגד] אבל זה היה כביכול בניגוד לפקודה. הפקודה הייתה שאף אחד לא יכול להתקרב לבית כנסת. בפועל מה שעשינו [זה] שרק מי שאמר "אני מגיע להתפלל במסגד" נתנו לו להיכנס לשטח, וחוץ מזה אמרנו להם ללכת בדרכים חלופיות. איזה סדר גודל של כוחות? נראה לי חצי פלוגה הייתה שם, שליש פלוגה. וכמה מתפללים? הבנתי שזה היה איזה שני אוטובוסים של יהודים. ]34 [ להרחיק את הפלסטיני 2012 : | מקום: חוות גלעד | תקופה71 , גדוד188 דרגה: סמ"ר | יחידה: שריון יצא לכם ב[פעולות] יזומות לפגוש רועים פלסטינים? כן, בטח. רועים, חקלאים. כן, בטח. איתם זה גם קטע. אתה גם בא אליהם, מציק להם. מה הקטע? חוות גלעד אומרים שהרועה מפרעתא מגיע קרוב אליהם, אז אתה הולך ומנסה להרחיק אותו מהשטח שלהם. וההוא אומר לך "לא, אבל העיזה שלי שם, אני צריך להביא אותה". אתה מתחיל ללוות אותו, מביאים את העיזה ומחזירים אותו. יש איזה עניין של גבולות שהם לא גבולות, אין כאילו... זה לא שלי שלך, שלך שלי. הכול ביחד איכשהו. העץ הזה שלי והעץ הזה שלך והם קרובים. אתה מבין? בסוף יוצא מצב שהזקנה מוסקת את הזיתים פה, והרועה פה... יש עימותים בשטח. אתה בתור חייל יודע איפה הגבול הזה? מאיפה לי? אז מאיפה אתה יודע... בדיוק, זה בדיוק חלק מהעניין. הוא (החקלאי הפלסטיני) אומר לך ”תקשיב, זה העצים של סבא של סבא שלי, זה פה כבר מאתיים שנה שלנו”. [אם תגיד לו] תראה לי טאבו, [הוא יענה] אין טאבו, אין אישורים. אתה מבין? אתה לא יודע, אין לך מושג. זה חלק מכל העניין בשומרון. חלק מהעניין של ההתנחלויות זה העניין הזה, שאין באמת טאבו על השטחים. בפועל נתנו להם להיכנס למסגד אבל זה היה כביכול בניגוד לפקודה. הפקודה הייתה שאף אחד לא יכול להתקרב לבית כנסת. אבל אתה בסוף כן מרחיק אותו. אז לפי מה אתה מחליט להרחיק אותו? לפי ההוראות מלמעלה. מי זה למעלה? מ"פ, מג"ד. המפקד הבכיר בגזרה כרגע. היו לך סיטואציות שנגיד מתנחל נמצא איתכם בדבר הזה? כן, בטח. אתה כאילו מגיע להרחיק את הפלסטיני או הפוך, כן? אם נגיד חוות גלעד נכנסים לפרעתא אז אתה מעיף אותם, אבל לא בכוח, בדיבורים. ואם הפלסטיני יגיד לך "לא, אני לא זז" כאילו, אז אתה... מתישהו... גם אם באת הכי קול שיש, מתישהו זה יגיע למין כזה "אוקיי, יאללה". אתה דוחף אותו כזה עם הידיים, לא דחיפות חזקות, אבל אתה כאילו מפנה אותו מהשטח. אם המתנחלים קראו ל[צבא], התריעו על זה ואתה בא, אז הם עומדים מאחוריך וצועקים לו. בטח. מלא מלא מלא. יש מצב שמתנחל אומר לכם משהו כזה ואתם לא מרחיקים את הפלסטיני? אתם אומרים לו "תשמע, הוא מספיק רחוק". קרה לך? קרה לי שהרחקנו אותו למקום שהם אמרו זה בסדר. מי אמרו? המתנחלים. הרחקנו אותו עד שאמרו "אוקיי, בסדר". זה קצת נשמע לי כאילו מי שהחליט את המצב בסיטואציה הזאת זה הם. כן. זה הם, כן, בלי ספק. בלי ספק, אבל זה לא... בסוף הפלוגה בגזרה מנסה לעזור להם גם איכשהו. אני לא יודע להסביר את זה, זה מצב מה זה הזוי. מצב הזוי. ]35 [ המטרה זה לדחוק 2013 : | מקום: יצהר | תקופה82 , גדוד7 דרגה: סמ"ר | יחידה: שריון הפרת סדר זה בדרך כלל, הרבה פעמים זה היה מגיע מכיוון יצהר, זה בכללי. אני מניח שהרוב יודעים שזה התנחלות שהרבה פעמים מתקשרת בהקשרים שליליים מאוד בכל מה שקורה ביהודה ושומרון. הפרת סדר בדרך כלל מתחילה מכמה דברים: קודם כל היה את העניין, לפעמים יהודים היו בעצמם יוזמים הצתות בגבעות מסביב ואז זה אוטומטית מושך פלסטינים החוצה. שזה גם בפני עצמו, יכולה להיות שריפה שעתיים ביהודה ושומרון עד שמגיע איזשהו אם נגיד חוות גלעד נכנסים לפרעתא אז אתה מעיף אותם, אבל לא בכוח, בדיבורים. ואם הפלסטיני יגיד לך "לא, אני לא זז" כאילו, אז אתה... מתישהו... גם אם באת הכי קול שיש, מתישהו זה יגיע למין כזה "אוקיי, יאללה." 71 70 מכבי אש. היו שולחים אותנו לכבות שריפות, כאילו, לפעמים. היו שולחים אותי עם ג'ריקן או משהו לנסות לכבות שריפה. כאילו, ברמה כזאת אין בעל בית. מה, הצתות כאילו? הצתות. ואין בעל בית, כאילו. אתה יכול לחכות למכבי אש, כמו טלפון בביטוח לאומי, אתה יכול לחכות באמת שלוש שעות עד שמישהו עונה לך. איפה ההצתות האלה היו קורות בדרך כלל? בגבעות מסביב ליצהר. ואז מה קורה? הפלסטינים יוצאים מהכפר. זה הרבה פעמים מגיע לזה שכאילו, גם הפלסטינים וגם היהודים היו... זה היה כלי מאוד חזק שם, לעשות הצתות לפעמים, סתם כדי לעורר קצת את הזה. גם יהודים היו עושים את זה וגם ערבים. וזהו, ואז זה קורה. בדרך כלל העימות זה היה רק עם הפלסטינים, אבל קרה גם כמה פעמים שהיהודים גם יורדים ואז יש חילופי זה, מתחילים פתאום עימותים, ואז צריך לרדת להפריד. אני ממש זוכר שהיה גם עימותים שהפלסטינים כבר ממש עלו עד יצהר ואז כאילו ברחו, ואז אמרו לנו תנסו לתפוס אותם וזה. בוא ננסה רגע להבין איזה כרונולוגיה של אירוע כזה. אתה אומר, מתנחלים יורדים מיצהר, מציתים איזה שדה, פלסטינים יוצאים מהכפר, ו...? ואז מתחילים עימות פיזי בין אנשים שלא אוהבים אחד את השני. כמו שתיקח שני אנשים שיכורים בבר ששכבו עם אותה בחורה. סתם, אני צוחק, אבל כן, זה מגיע בדרך כלל לעימותים פיזיים. זה מגיע כזה קצת קללות, קצת זה. ואז אתם מוקפצים למקום. אנחנו מוקפצים למקום. הרבה פעמים אנחנו כבר שם, נגיד ב"בז" (מוצב של צה"ל הממוקם בסמוך להתנחלות יצהר) אתה הרבה פעמים רואה את זה בלייב קורה, במוצב. אז איך אתה מגיב לאירוע כזה? ואיי, זה היה אירועים נוראיים. זה בדרך כלל האירועים, נגיד אם זה היהודים הציתו, אתה בא עם כפות כזה, מכבה את השריפות. אני עכשיו זוכר איך היינו מכבים עם הכפות האלה. אם זה יהודים וערבים אז זה הרבה פעמים גם מגיע לירי של רימוני גז, רימוני עשן, רימוני הלם. לאיזה כיוון? לכיוון של הפלסטינים. על יהודים אני לא זוכר שיצא לנו להפעיל אמצעים לפיזור הפגנות. המטרה זה לדחוק. את הפלסטינים אתה דוחק עם אמצעי לפיזור הפגנות, שזה לפעמים גם מגיע לגומי, שגומי זה כלי מאוד לא נעים. אני מאוד לא התחברתי, איך נגיד. והיהודים זה פשוט יותר בשיח כזה, מנסים נורא להיות עדינים איתם. איך מהצתה של שדה מגיע מצב של הפרת סדר של פלסטינים? כי פשוט נוצר חיכוך אוטומטית. רואים שריפה וכבר זה נורא ידוע, שני הצדדים יודעים מה גורר מה. כאילו, הם רואים שריפה על הגבעה, הם יודעים שזה לא קרה סתם ככה, זה כנראה איזה צד ניסה להתגרות בשני. בין אם זה בא מהפלסטינים, בין אם זה בא מהיהודים. וזה פשוט, זה אותה כרונולוגיה כל פעם. פשוט החיילים מגיעים, מנסים לכבות את הזה. אם היהודים מגיעים אז מנסים להפריד. איך? זה מה שאני מנסה להבין המטרה זה לדחוק. את הפלסטינים אתה דוחק עם אמצעי לפיזור הפגנות, שזה לפעמים גם מגיע לגומי, שגומי זה כלי מאוד לא נעים. אני מאוד לא התחברתי, איך נגיד. והיהודים זה פשוט יותר בשיח כזה, מנסים נורא להיות עדינים איתם. ]36 [ הוא עם המיקרו שלו כאילו, ורואים אותו ממש מנסה להצית 2019 :דרגה: סמ"ר | יחידה: גדס"ר נח"ל | מקום: יצהר | תקופה אם מדברים על יצהרניקים, היה מישהו שהיה בעורב (פלוגה נגד טנקים), מסלולניק, שהוא היה גר ביצהר. אז זה כאילו הכניס לכל הסיטואציה טיפה יותר מורכבות. מה זאת אומרת הוא היה במסלול? הוא היה במסלול כשאנחנו היינו בקו. ואז הוא היה חוזר בסוף שבוע הביתה... אז זהו, דווקא קרה פעם, אנחנו לא ראינו את זה בכלל אבל "בצלם" צילם אותו וכמה חברים שלו מנסים להתחיל שריפה באחד מהכפרים, בסופ"ש הוא היה בבית. הוא עם המיקרו (מיקרו תבור, סוג של רובה) שלו כאילו, ורואים אותו ממש מנסה להצית. זה היה בזמן שאנחנו היינו בקו. אני לא יודע את הפרטים של מה שקרה בסוף. מה שאני יכול להגיד לכם שהבן אדם הזה נשאר ביחידה עד היום שאני השתחררתי. הייתי רואה אותו, הוא לא נכנס לכלא. שבועיים אחרי המקרה הזה נראה לי כבר הוציאו אותו מהמסלול, אבל הוא עדיין היה מסתובב עם נשק. 71 70צילום: יותם רונן, אקטיבסטילס 75 ליצירת קשר לצורך מתן עדות, תיאום הרצאות או תיאום סיורים [email protected] ,העבודה של ארגון שוברים שתיקה מתאפשרת בזכות נדיבותם של התומכים והתורמים שלנו אנא שיקלו להצטרף אליהם על ידי תרומה לארגון שלנו. ניתן לתרום, וכן לקבל מידע על תרומה, דרך אתר האינטרנט שלנו. תרומות בהעברה בנקאית והמחאות יתקבלו בברכה: , בית אסיה, תל אביב. 567 , סניף340211 בנק הפועלים, חשבון המחאות לפקודת "שוברים שתיקה" ניתן לשלוח לכתובת: 6713206 , תל אביב51027 .שוברים שתיקה, ת.ד 2021 הודפס בירושלים © כל הזכויות שמורות לשוברים שתיקה מתקציבנו בשנה החולפת הגיע מ"ישויות מדיניות זרות".50% מעל מהעדויות שלנו הגיעו אלינו מחיילים וחיילות ששירתו בשטחים הכבושים.100% ”אתה שומר הסף של ההתנחלויות ואתה המלאך ששומר על האזור. יהודים מבחינתך הם האנשים שמביאים לך אוכל וכזה מפרגנים לך בסיור, "תודה רבה שאתם שומרים עלינו". כשמגיעים למצב שהם גם זורקים עליך אבנים, אז זו פתאום סיטואציה מורכבת, זה לא כזה פשוט. כאילו, לא כזה פשוט להשתמש באמצעים נגדם. אל תשכחו שזה כזה "משלנו", לא נוגעים”. 2017 :דרגה: סמ"ר | יחידה: פלח"ן נח"ל | מקום: יצהר | תקופה