חומר רקע
כמו שאתם
פאולה רוזנברג עם עצות לבני
כיצד ליצור - הנוער ולהורים
דימוי גוף חיובי בעידן הרשתות
החברתיות
09 ' עמ
לא רק ספורט
זה הרבה יותר: מעלה ביטחון
עצמי ומפחית חרדות. תשאלו
את אלכס חזנוב, אלוף העולם
בטיפוס
10 ' עמ
כל היום במסכים
כיצד ניתן לעזור למתבגרים
לפתח מערכת יחסים בריאה עם
הטכנולוגיה?
07 ' עמ
המחלקה המסחרית
תוכן שיווקי
בשורה לנפש
"מערך בריאות הנפש לא
יהיה עוד 'החצר האחורית
והמוזנחת' של מערכת
הבריאות, אלא מערך
חשוב, אינטגרלי ומרכזי
המשפיע על הבריאות
הנפשית והגופנית של
כולנו", כך מבטיח ניצן
הורוביץ, שר הבריאות,
בשיחה על גיל ההתבגרות,
03 'נפש וצעירים, עמ
יום בריאות הנפש הבינלאומי10.10.21
2
2021 תוכן שיווקי אנוש אוקטובר- הארץ המחלקה המסחרית
ד"ר הלה הדס, מנכ"לית אנוש
,צעירים לא הולכים לטיפול. זו אולי הכללה
אבל זו מגמה ואפילו המציאות. צעירים לא הולכים
לטיפול לא כי אין להם צורך או בגלל שהוא אינו
אפקטיבי עבורם. האתגרים הרגשיים שלהם תמיד היו
שם. צעירים לא הולכים לטיפול וזאת לא סוגיה של
הטי- מודעות. הם פתוחים לכך יותר מהמבוגרים
פול הנפשי מאוד מדובר בסדרות טלוויזיה, סרטים
ותכנים ברשת. צעירים לא הולכים לטיפול, וזה נו
הבושה והמחיר, חסמים- בע משתי סיבות עיקריות
.שעדיין נוכחים בעוצמה גבוהה בחברה הישראלית
יש בעיה2021-הם לא הולכים לטיפול כי גם היום ב
קשה של סטיגמה בבריאות הנפש וכי הטיפול פשוט
.יקר מדי
מסקרים שביצענו בשנים האחרונות בקרב בני נו
מהם חוו משבר נפשי. לאחר תקופת73% ער עולה כי
הקורונה מחצית מבני הנוער דיווחו כי חלה הדרד
מהם הלכו11% רות במצבם הרגשי. יחד עם זאת רק
לטיפול. וכל השאר? הרבה מהם שקלו ללכת לטיפול
23%- בגלל המחיר הגבוה ו45% - ולא עשו את זה
.בגלל הבושה
חושבים על הדור הבא
מחקרים מראים כי התערבות מוקדמת וטיפול
ראשוני מקטינים את הסיכוי להחרפה במצב הנפשי
.ואף להתפרצות של מחלות נפש קשות
אנחנו באנוש ממקדים את המאמץ שלנו בקידום
טיפול פסיכולוגי מניעתי לבני נוער ובפיתוח שירו
.תים מסייעים נוספים לאוכלוסייה הזו
התחלנו לקדם את הטיפול בצעירים2015 בשנת
באמצעות מרכזי הדספייס שנפתחו12-25 בגילאי
בבת ים ובירושלים בתיאום מקצועי עם המערכות
העירוניות המסייעות לאוכלוסיה זו. המרכזים הוקמו
במטרה להעניק טיפול פסיכולוגי קצר מועד פרט
.ני וקבוצתי לבני נוער ולצעירים והדרכות להורים
משימה נוספת של מרכזים אלה היא לסייע לצוותי
החינוך בהתמודדות עם קשיים רגשיים של בני הנו
ער. בשנה האחרונה הקמנו שירות מקוון כדי לאפשר
טיפול מרחוק. הטיפול הוא ללא עלות, אישי ומותאם
לכל אחד שחווה תקופה קשה בחייו כמו מורכבויות
,חברתיות קשות בבית הספר, בעיות של דימוי וזהות
דיכאון ועוד, וכמובן סיוע באתגרים ובמשברים מורכ
בים – החל משלב ההתבגרות ועד להשתלבות בחברה
לאחר הצבא והלימודים. מדי שנה נעזרים בשירותינו
.מאות בני נוער וצעירים והביקוש הולך וגובר
השינויים המתבקשים
עבורנו, המקדמים את תחום בריאות הנפש
מזה שנים, השנתיים האחרונות הדגישו עד כמה
מתחייבת פעילות דחופה לשיפור ולשינויי עומק
בתחום בריאות הנפש והתמקדות בבני הנוער וב
צעירים, תוך השקעת משאבים כלכליים משמעו
תיים לאספקת מענים מותאמים ולמניעת משברים
מורכבים יותר. יש לנו אחריות לפעול ולזעוק כדי
למנוע הדרדרות למצבים שההחלמה מהם קשה יותר
.עד בלתי אפשרית
כיום אין מענים ייחודיים המותאמים לצרכיהם
של ילדים, בני נוער וצעירים בתחום בריאות הנ
,פש וההשקעה הממשלתית בתחום זה היא נמוכה
נמוכה מידי עד שאינה מורגשת בקרב הזקוקים
לכך. הורים המחפשים מזור לילדיהם הצעירים
. מדבר- מגדירים את המציאות שהם פוגשים
המדינה צריכה להרחיב את המענה הטיפולי
המסובסד לבני נוער ולצעירים, לייצר מענים
פרונטליים ודיגיטליים לטיפול במשברים בשל
בים ראשוניים להתהוותם. יש צורך בתכנית כו
ללת להגברת המודעות עבור בני נוער, צעירים
,והוריהם ועבור צוותי חינוך העובדים עם צעירים
על מנת שיבינו את החשיבות של מניעה והתער
בות מוקדמת בבריאות הנפש ואת החשיבות של
.קבלת עזרה וטיפול
פעולות אלה עומדות לפתחה של הממשלה החד
שה שצריכה לפעול במהירות ובאופן הרחב ביותר על
.מנת למנוע את ההידרדרות הגורפת במצב
ואתכם, ההורים, אני מזמינה לעודד שיח פתוח עם
הילדים, להיות מעורבים ולשים לב לסימנים שאולי
.מצריכים התערבות של גורם מקצועי
ד"ר הלה הדס | צילום: טל רביב
]050-7491791[ קרן עובדיה :מנהלת המגזין | [email protected] ,ארז אכטל : מנהל מחלקת מוספים מיוחדים | ענת כהנא ברששת :מנהלת הפקה | אורנה יצחקי בירבך :עורכת
| גרפופרינט הארץ :דפוס | סטודיו הארץ:מודעות | בני דניאל :| מנהל סטודיו הארץ עיתון הארץ:עיבוד תמונה | חיים צח, לע"מ, שי פרנקו ובר כהן :| צילומים תמונת שער [email protected]
marketext מחלקת שיווק, עמותת אנוש, ליאת זך :ניהול תוכן והפקה | 03-5121170 :, פקס03-5121188 ', תל אביב, טל21 שוקן:הארץ המחלקה המסחרית
) (אלא אם צוין אחרתshutterstock זכויות היוצרים על תצלומים המופיעים במוסף זה שייכות למאגר התמונות
המערכת אינה אחראית לתוכן המודעות. המערכת מבקשת להבהיר כי המוסף הינו פרסומי ואין לראות במאמרים ו/או במודעות המלצה מכל סוג שהוא
מצילים את הדור הבא
בשורה לנפש
,ראיון מיוחד עם ניצן הורוביץ
שר הבריאות03
מדד הלייקים
.שומרים על המתבגרים בעולם של לייקים
יוליה ליבס, פסיכולוגית קלינית08
מניעה זה שם המשחק
.שירותי שיקום וטיפול במבט לדור הצעיר
ראיון עם אריק כהן, סמנכ"ל שירותי שיקום
וטיפול בעמותת אנוש
15
קורונה וגיל ההתבגרות
שאלנו את בני הנוער איך הם מרגישים
בעקבות השנתיים האחרונות. סקר מיוחד
של עמותת אנוש
06
דיכאון וחרדה
מתי דכדוך, חוסר מצב רוח ותחושת לחץ
הופכים לדיכאון וחרדה ומתי צריך לפנות
MSW לעזרה? אורית נוימן
13
הספורט יפה לנפש
פעילות גופנית מחזקת את הביטחון
העצמי ומקלה על חרדות. ראיון עם אלכס
חזנוב, פיינליסט נינג'ה ישראל ואלוף
העולם בטיפוס
10
?מרגישים דיכאון
אפשר לטפל בזה. ד"ר כפיר פפר17
צולחים את גיל ההתבגרות
בני הנוער וההורים יכולים לעבור את גיל ההתבגרות
בבריאות נפשית. יפתח גולדווין, פסיכולוג קליני04
כמו שאתם
איך נעזור למתבגרים שלנו ליצור דימוי
גוף חיובי? ראיון עם פאולה רוזנברג, אשת
תקשורת ומטפלת רב תחומית
09
קרוב רחוק
מהפכת הדיגיטציה בטיפול הרגשי. ראיון
עם אביה קדרי, מנהל הדספייס ישראל16
כל היום במסכים
כיצד נעזור לבני הנוער לפתח מערכת
?יחסים בריאה עם הטכנולוגיה והמסכים
ד"ר ולרי חזנוב, פסיכולוג קליני
07
החיים עם חרדות
דנה מספרת על החיים עם התקפי חרדה
וחרדת בחינות. סיפור אישי14
לא למתמכרים בלבד
אלכוהול, סיגריות וגראס. מתי צריך
להתחיל לדאוג? עו"ס הילה בוצ'ן, מטפלת
בהתמכרויות
12
אחיות בנפש
החיים לצד בן משפחה מתמודד נפש. ראיון
עם האחיות דניאל ושני מלכס18
המחלקה המסחרית
תוכן שיווקי
3
2021 תוכן שיווקי אנוש אוקטובר- הארץ המחלקה המסחרית
נעמה גלבנד
קבוצת בעלי המוגבלויות הגדולה בישראל, שפעמים
רבות קולה לא נשמע בשל הסטיגמה הקשה, היא קבוצת
האנשים המתמודדים עם מגבלה נפשית. לפי הרישומים, בי
ד
אנשים הנאלצים להתמודד 250,000-שראל חיים למעלה מ
עם מגבלה זו. הקושי שבהתמודדות גדול במיוחד בקרב בני
מהם מעידים כי מצבם הנפשי ה�ד50%נוער וצעירים כאש ר
.רדר בשנה האחרונה, זאת לפי הסקר שערכה עמותת אנוש
עוד עולה בסקר כי בני נוער נמנעים מלפנות לקבלת עזרה
בשל שני חסמים מרכזיים – עלויות גבוהות ובושה.
"אין ספק כי הנתונים מעידים על בעיות ואנחנו מציבים
את הטיפול בהן בראש סדר העדיפויות של משרד הבריאות",
מדגיש ניצן הורוביץ, שר הבריאות.
"העלויות של טיפול פסיכולוגי פרטי גבוהות, מאות
שקלים לשעה, ובוודאי שיש קבוצות שלמות שעבורן זה
סכום בלתי אפשרי. לכן הרבה מאוד פעמים בני נוער וגם
מבוגרים לא מקבלים את הטיפול שהם צריכים. מדובר בק
ד
בוצת אוכלוסייה עצומה שלא פונה לקבלת מענה לצרכים
."שלה
השר הורוביץ מצר ומוסיף כי מעבר לכך, ישנה גם הס
ד
טיגמה כלפי אלה הסובלים ממגבלה נפשית. "הסטיגמה חו
ד
סמת בני נוער מקבלת טיפול, שכן קיים החשש כי הם יתויגו
כ'משוגעים' או 'לא נורמלים'. החברה שלנו מתקשה במיוחד
לקבל את מי שזקוקים לאשפוז פסיכאטרי".
?מה ניתן לעשות בנושא
"יש שני דברים שאנחנו עובדים עליהם: הראשון הוא
שיפור הטיפול בקהילה הניתן במסגרת קופות החולים.
כחלק מהתכנית שלי לקידום מערך בריאות הנפש, נקבע
תקציב המיועד לתכנית מקיפה לקיצור תורים לטיפולים
פסיכותרפיים בקופות החולים. מי שפונה היום לקופה יח
ד
חודשים לקבלת עזרה, מדובר בפרק זמן לא 9 כה בממוצע
סביר עבור אדם במצוקה. קיצור התורים יגדיל את הנגישות
לטיפול במסגרת קופות החולים. הדבר השני שבו מתמקד
משרד הבריאות הוא המלחמה בסטיגמה האופפת את בריאות
הנפש. אנחנו עובדים בימים אלה על קמפיין בנושא כדי
להגביר את המודעות בקרב הציבור, להבהיר כי מחלת נפש
זהה לכל מחלה אחרת ואין בה שום בושה. כמובן שיהיה
חלק ייעודי בקמפיין הפונה לבני ובנות נוער, שאנו מקווים
כי יפנו יותר לטיפול בקהילה. יש מגזרים שלמים הנרתעים
מהתחום הזה בגלל הסטיגמה המלווה אותו, כך שהאתגר
הראשון של הקמפיין הוא לפצח את הרתיעה והפחד כדי
שמי שזקוק לטיפול באמת, יקבל אותו – דרך המורים בבית
הספר, תנועות נוער, התקשורת, ההורים, קופות החולים וכל
,גורם שמגיע לאוכלוסייה. בני נוער רבים מתביישים במצבם
כי גם ההורים שלהם מתביישים וחוששים ש'ידעו עליהם',
אבל צריך להבין שזה נושא שנוגע בחלק גדול מהאוכלוסייה
והעדר טיפול הוא סכנה של ממש".
כשהנפש פוגשת מגפה
השינוי בסדרי העדיפויות הכלכליים בתחום בריאות
הנפש מתבטא בתקציב המדינה החדש שעתיד לעבור
אישור בעתיד הקרוב?
"מערכת בריאות הנפש נמצאת בעדיפות ראשית בסדר
העדיפויות שלי והיא לא תהיה יותר 'החצר האחורית' של
משרד הבריאות. בתקציב הקרוב יוקצו מאות מיליוני שק
ד
לים לתכניות לבריאות הנפש, זו תוספת שמעולם לא הייתה
כמותה והיא בבחינת בשורה לחולים, לבני המשפחות ולצ
ד
וותים המטפלים. חלק מהתקציב יופנה לטובת בינוי ושיפוץ
של מרכזים לבריאות הנפש, מרכזים פסיכיאטריים והוצאת
חולים כרוניים מבתי החולים אל הקהילה. 'הבתים המאזנים'
הם מסגרות שמהוות חידוש גדול, ויהוו מסגרת מתאימה
לקליטה בחזרה בקהילה בתום האשפוז", מציין השר הורוביץ.
מה עשתה מגפת הקורונה לתחום בריאות הנפש?
"אין ספק שהשינוי במגמה ביחס לבריאות הנפש, קיבל
דחיפה בעקבות משבר הקורונה, אז הנושא עלה למודעות
בהקשר לסגרים והצורך בתמיכה נפשית בעת משבר לא
צפוי. המחלות הנפשיות הגיעו לשיח הציבורי ואנשים החלו
לשתף בתחושותיהם. מי שנפגעו באופן קשה במיוחד ועו
ד
למם השברירי ממילא התערער הם בני הנוער והצעירים.
מאז פרוץ המגפה אנחנו עדים לעליה חדה בסובלים מב
ד
עיות נפשיות, במיוחד בקרב בני נוער. כך לדוגמה דווח על
עליה של פי שלושה בהפרעות אכילה, דיכאונות וחרדות
בקרב צעירים, מצב שהוביל גם לעליה באובדנות. עדות
לכך היא שבימים אלה אנחנו רואים עומס גדול במחלקות
הילדים והנוער בבתי החולים הפסיכיאטריים ברחבי הארץ.
אין ספק שקיים קשר בין הסגרים, שיבוש המסגרות הלימו
ד
דיות והשהייה המאולצת והממושכת בבתים לבין העלייה הזו.
כמובן שאני לוקח את הדברים האלה בחשבון ובגל הנוכחי
גמלתי בהחלטתי לעשות ככל שיתאפשר על מנת למנוע
סגר, בשל ההשפעה הדרמטית שלו על בריאות הנפש".
כיצד באים לידי ביטוי שיתופי פעולה בין משרדי
הממשלה השונים לטובת הטיפול בבני נוער המתמודדים
עם מחלות נפשיות?
"מדובר בנושא רב מערכתי שנושק לתחומי החינוך,
הרווחה והבריאות. משרד הבריאות ממונה על קופות
החולים ובתי החולים הפסיכיאטריים, אבל ברור כי שי
ד
תוף פעולה רחב ככל האפשר יביא לתוצאות מרביות
בקרב האוכלוסייה. אנו משתפים פעולה עם משרד הר
ד
ווחה ומשרד החינוך, ואף מעבירים להם תקציבים לטו
ד
בת התכנית לאומית למניעת אובדנות שמיועדת בעיקר
לצעירים".
מה המסר שלך לבני הנוער?
"אשמח לומר להם שזו לא בושה, לא צריך להת
ד
מודד לבד ואין סיבה לפחד. אם החיים קשים עבורכם
אנחנו נעזור לכם לקבל טיפול. כל נער או נערה
חושבים שהם היחידים בעולם עם הבעיות וכל מש
ד
קל העולם על כתפיהם, אבל זה לא נכון. מצוקות
נפשיות נפוצות אצל רבים מבני הנוער והם מת
ד
מודדים עם בעיות כאלה ואחרות. לכן לא רק שלא
צריך להתבייש, אלא צריך לפנות לגורם מקצועי
ומייעץ ולדבר על הדברים. דברו עם יועצים בבית
הספר, עם ההורים, עם הרופא/ה. אל תפחדו. אפשר
להרגיש טוב יותר".
shutterstock : צילום
בשורה לנפש
"מערך בריאות הנפש לא יהיה
עוד 'החצר האחורית והמוזנחת'
של מערכת הבריאות, אלא
מערך חשוב, אינטגרלי ומרכזי
המשפיע על הבריאות הנפשית
והגופנית של כולנו", כך מבטיח
ניצן הורוביץ, שר הבריאות
בראיון מיוחד
ניצן הורוביץ, שר הבריאות | צילום: חיים צח, לע"מ
4
2021 תוכן שיווקי אנוש אוקטובר- הארץ המחלקה המסחרית
יפתח גולדווין
מי שעבר את גיל ההתבגרות יודע לספר עד כמה
תקופת החיים הזו סוערת, מורכבת, מאתגרת ומבלבלת.
נשאלת השאלה מדוע? מה הופך אותה לכזו ומה גורם לה
להיזכר כתקופה הפגיעה ביותר מבחינה רגשית לאורך
החיים? כדי שנוכל להבין עד כמה גיל ההתבגרות קשה ומ
ג
טלטל, אלה מצוקות הוא מעורר, ומה תפקידנו, המבוגרים,
בתוך הסיפור הזה, חשוב שנבין את התהליך ההתפתחותי
שעובר כל מתבגר ומתבגרת.
רעידת אדמה
, עם העלייה לחטיבת הביניים, עוברים 12 בסביבות גיל
כל הילדים רעידת אדמה. מילדים בכיתה ו', שהתעניינו
במשחקי ספורט, יצירה, חוגים ולמדו באווירה משחקית
ויצירתית, הם נזרקים לעולם קשוח וחסר רחמים. רכבת
הרים של שינויים פיזיולוגיים ורגשיים, מהפיכה בתנאים
החברתיים, בהיררכיה ובדרישות החברתיות ועלייה חדה
בדרישות הלימודיות והתפקודיות. השינויים המהירים
והדרמטיים, בגוף בכלל ובמוח בפרט (שמתבטאים כמו
ג
בן בתפקודים הרגשיים והקוגניטיביים), הופכים את חוסר
היציבות לשגרה ומזמנים למתבגרים אתגר הסתגלותי מש
ג
מעותי, שמייצר סטרס ומצוקה לא מבוטלים.
בבת אחת, כל הזהות שבנו לעצמם בעמל מגיל הגן ועד
תחילת גיל ההתבגרות, הופכת כמעט לא רלוונטית, ויש
פנימי וחיצוני, לגדול ולהשתנות. הילדים אינם - לחץ אדיר
בוחרים בשינוי הזה, פעמים רבות הוא תופס אותם לא מו
ג
כנים ומכריח אותם לעבור תהליך מעמיק, יסודי ונרחב של
גיבוש הזהות שלהם מחדש, תוך התאמה לתנאים החיצו
ג
ניים והפנימיים המשתנים. זהו תהליך תובעני ביותר, שאין
בו חוקים, אין דרך נכונה לעשות אותו, וכל מתבגרת ומת
ג
בגר חייבים, בהגדרה, לעשות אותו בדרכם. משום כך הוא
מייצר לעיתים קרובות רגשות מעוררי מצוקה כמו בדידות,
תחושה שלא מבינים אותי, קושי למצוא את מקומם מבחינה
חברתית ובתוך המשפחה, קושי לעמוד בדרישות החיצוניות
הן לימודית והן חברתית, תחושות ייאוש, חוסר ערך ועוד. -
רגשות אלה והמצוקה שהם מעוררים עלולים לגרום להת
ג
פתחות חרדה ודיכאון, שבמידה ואינם מדוברים ומטופלים
עלולים לפגוע בתפקודם של המתבגרים ולהחמיר עוד יותר,
עד להתפתחות הפרעה של ממש.
יחסי הורים ומתבגרים
פעמים רבות היחס של המתבגרים להוריהם נע בין
אדישות לעוינתו . ההורים חווים זלזול, תחושה שהמתב�ג
ת
רים אינם צריכים אותם והודפים אותם, מה שמביא לאובדן
תחושת המשמעות בקשר עם הילדים. פעמים רבות הורים
נופלים למלכודת של התחושה שהמתבגר או המתבגרת
לא צריכים אותם, ולכן הם תופסים מרחק. הבעיה היא
שכך אנו משאירים את המתבגרים לבדם בתקופה הפגיעה
ביותר בחייהם ועלולים לפספס את הקשיים העצומים שהם
מתמודדים איתם.
מה עושים?
מתעניינים, מכבדים ונותנים תוקף.
פעמים רבות הדברים המסעירים את המתבגרים עד עמקי
נשמתם נראים מבחוץ חסרי חשיבות או "לא כזה סיפור", דבר
שגורם להורים לאבד עניין, להיות שיפוטיים ולנהוג בחוסר
כבוד כלפי המצוקה בה הם שרויים. עצתי היא לנסות לזכור
שהמתבגרים אינם "עושים דרמה מכל דבר", אלא חווים את
הדרמה הזו באופן אמיתי לחלוטין, ולכן יש לגשת אליהם בס
ג
לשאול מה קרה ולהקשיב, לכבד את המצוקה שבה - קרנות
הם נמצאים, גם אם אנחנו לא מבינים אותה עד הסוף, ולתת
תוקף לרגשות שלהם במשפטים כמו: "זה באמת נורא קשה
שהיא עזבה אותך", "נשמע ממש מאכזב שלא הצלחת במבחן",
"חבל שאתה מרגיש שהמורה לא מבינה אותך", "ממש לא יפה
שהיא לא הזמינה אותך למסיבה" וכדומה. אין צורך לנסות
לפתור את הבעיות או לתת עצות, אלא רק להקשיב, לתמוך
ולהעביר את ההרגשה שאתם שם בשבילם ואכפת לכם.
מסייעים בחשיבה כיצד פותרים את הבעיות.
אם המתבגרת או המתבגר מבקשים עזרה כמו: "מה אני
אמורה לעשות עם זה עכשיו?", אל תספקו פתרונות מן
המוכן, אלא נסו לסייע להם בתהליך החשיבה על פתרון
הבעיה. ניתן להציע הצעות פרקטיות, אך הן חייבות להיות
מחוברות למה שמטריד אותם ולהבנה שלהם את המצב,
ולא מתוך ההבנה ה"מבוגרת" של ההורה, כי אז הם ידחו
אותה ויסיימו את השיחה מאוד מתוסכלים. עדיף לשאול
שאלות מנחות שמכוונות לחשיבה על דרכים לפתור את
הבעיות, כדי לפתח את תהליך החשיבה, יכולות ההתמו
ג
דדות ואת העצמאות שלהם.
פשוט נוכחים.
אל תתנו למתבגרים להיעלם, גם אם הם הודפים, לא
מסכימים, אפילו מתעלמים. העבירו את המסר שאכפת
לכם מהם והם עדיין חלק מהמשפחה. הקפידו להזמין אותם
לארוחות משותפות ולבילויים משפחתיים, נסו ליזום פעי
ג
לויות משותפות, להציע עזרה במה שצריך, להתעדכן מה
קורה בבית הספר, עם חברים וכו', ובשום אופן אל תוותרו
עליהם. גם אם הם אינם נענים לניסיונות שלכם, הם מק
ג
בלים מסר שהם לא לבד ושעדיין יש להם אתכם ההורים,
אם ירצו להיעזר בכם.
חשוב לזכור שהעובדה שהילדים גדלים לא אומרת בה
ג
כרח שהם אינם זקוקים לכם, אלא שהתפקיד שלכם כהורים
משתנה: אתם לא יכולים לפתור להם את הבעיות ולהגן
עליהם מקשיי החיים, אלא רק לתמוך, להכווין ולהיות
איתם, כדי שלא יעברו ויחוו זאת לבד. בזכות התמיכה של
ג
כם והכוח שלהם, רובם יצלחו את גיל ההתבגרות בשלום.
במידה ולא, כמובן שתמיד ניתן לפנות לעזרה מקצועית
ולהתייעץ.
יפתח גולדווין הוא פסיכולוג קליני, מנהל הדספייס בת ים
כיצד עוברים את גיל
ההתבגרות בשלום?
יפתח גולדווין | צילום: פרטי
shutterstock : צילום
אחת התקופות הסוערות והפגיעות במעגל החיים מופיעה בגיל
ההתבגרות. הבשורות הטובות הן שניתן לעבור תקופה זו בהצלחה,
כשההורים צועדים לצד המתבגרים הצעירים ומלווים אותם.
כיצד? ההמלצות בהמשך
6
2021 תוכן שיווקי אנוש אוקטובר- הארץ המחלקה המסחרית
דנה גלילי
מנתוני סקר שערכנו בקרב בני נוער וצעירים בגילאי
מהצעירים הרגישו שמצבם הנפשי הďד50% עולה כי16-255
צעירים דיווח שרצה ושקל4 מכל1 .רדר בשנה האחרונה
דיווחו על דיכאון, אך רק 254%-להיעזר בטיפול פסיכולוגי ו
פנו לטיפול בפועל.11%
,גיל ההתבגרות הוא גיל מאתגר גם בלי קשר לקורונה
מבצעי לחימה ואירועים חריגים. זוהי תקופה של שינויים
פיזיים ורגשיים, בחינות בגרות, התמודדויות חברתיות
– כל אלה עלולים להוביל למשבר או קושי נפשי. שלב
הצעירות המוקדמת גם הוא מורכב ומלחיץ: התאקלמות
בצבא, אתגרי השחרור, בחירת כיוון לחיים, שאלת הזו
ד
רבים מהצעירים חווים קושי ומועקות סביב - דגיות ועו
הקשרים אלה.
מרבית ההורים אינם מתעלמים מבעיות בריאותיות או
מפגיעות גופניות של ילדיהם, אבל כשמדובר בבעיות רג
ד
שיות או נפשיות, לעתים יש נטייה להימנעות מטיפול והת
ד
עלמות מהתסמינים, לייחס את הדברים לגיל ההתבגרות או
להימנע מטיפול במשך תקופה ארוכה מחשש שהמתבגרים
יתויגו כבעייתיים.
גם התנהגות שנראית לכאורה נורמטיבית ואופיינית
לגיל עלולה להידרדר והורים רבים שואלים את עצמם איפה
עובר הגבול בין התנהגות אופיינית לגיל ההתבגרות לבין
התנהגות שמצריכה התערבות ומה מומלץ לעשות במצב
של משבר או קושי רגשי.
חסמים
מבני הנוער והצעירים 45%-נתוני הסקר מראים ש
לא 255%-לא פנו לקבלת טיפול בגלל המחיר הגבוה ו
פנו בגלל חסם הבושה. חוסר מודעות לצד החשש מה
ד
סטיגמה ועלויות הטיפול הגבוהות גורמים לאבחונים
מאוחרים ולסבל רב למתבגר ולבני משפחתו. כשמ
ד
דובר במשבר נפשי אנחנו צריכים להתגבר על קשיים
חברתיים ועל סטיגמות שמונעות את האבחון המוקדם
החשוב כל כך.
חשוב מאד שהמתבגרים והוריהם לא ירגישו שהם
צריכים להתמודד לבד ולהסתיר. כשיש שאלה או קו
ד
שי, חשוב להתייעץ עם אנשי מקצוע שסומכים עליהם
ומרגישים אתם בנוח: צוות חינוכי, גורמי טיפול, רופאי
משפחה וכו', במטרה לייצר רשת תמיכה למתבגרים ומ
ד
שפחותיהם. ככל שהפניה לעזרה תתרחש מוקדם יותר
כך ההתערבות תהיה ממוקדת ויעילה יותר. לכן לא לה
ד
לשאול, להתייעץ ולדבר.- תבייש
50% :קורונה וגיל ההתבגרות
מהצעירים מדווחים שמצבם הנפשי
הדרדר בשנה האחרונה
גיל ההתבגרות הוא שלב לא פשוט בהתפתחותו של אדם צעיר. אחרי תקופה ארוכה של לימודים
בזום, סגרים, ריחוק חברתי, אי וודאות ובלבול, ערכנו סקר ושאלנו את בני הנוער והצעירים שלנו איך
הם מרגישים. התוצאות לפניכם
?מה עושה עמותת אנוש
עמותת אנוש מפעילה את מרכזי הדספייס הפו
צ
עלים במטרה לסייע לצעירים ולצעירות בגילאי
החווים משבר נפשי. במרכזים מוענק ל�צ12-255
עירים טיפול פסיכולוגי קצר מועד ופרטני, הדרכות
הורים וקבוצות פרונטליות ומקוונות. המרכזים
מעוצבים ברוח צעירה ופועלים בגישה טיפולית
המעניקה מקום לצרכיהם הייחודיים של צעי
צ
רים. בישראל קיימים מרכזים בבת ים ובירושלים
ושירות אונליין המאפשר טיפול מרחוק. הטיפול
מותאם לכל אחד שחווה תקופה קשה בחייו כמו
בעיות חברתיות בבית הספר, דיכאון ועוד וכו
צ
לל סיוע באתגרים וקשיים החל משלב ההתבגרות
ועד להשתלבות בחברה לאחר הצבא והלימודים.
המרכזים פועלים על פי מודל הדספייס האוסטרלי.
headspace.org.il
Depositphotos :צילום
7
2021 תוכן שיווקי אנוש אוקטובר- הארץ המחלקה המסחרית
ד"ר ולרי חזנוב
בשנים האחרונות התפתחה סביב המושג השחוק "התמ
כרות למסכים" דיכוטומיה מעט צדקנית. המבוגרים מאשי
מים את בני הנוער הסוררים שהם "כל היום בטלפון" ושהם
.פוגעים בתהליך ההתבגרות האידיאלי שהיה נהוג פעם
האשמות אלה מוטחות בזמן שאין היום ישיבה של מבוגרים
בישראל בלי שהנוכחים "רגע בודקים משהו" בטלפון. אפילו
במהדורת החדשות המרכזית בישראל (יש עוד מדינה שבה זה
כך?) המגישים בוהים בהודעות בזמן השידור. לפעמים, קצת כמו
."המתבגרים, הם מסבירים במבוכה כי "זה קשור לעבודה
נכון, חייהם ובריאותם הנפשית של בני הנוער מעוצבים
בדיאלוג בלתי פוסק עם ההתפתחויות הדיגיטליות. לפי האר
, נערה אמריקאית ממוצעת מ�בCommon Sense Mediaגו ן
מבני הנוער טוענים שהם45%- שעות ביום אונליין ו9 לה עד
אונליין כמעט באופן קבוע. כמות ניכרת מהמתבגרים מדווחים
תמונות ביום, וזה לא נדיר לצלם יותר150-200 שהם מצלמים
תמונות סלפי עד הגעה לתוצאה הרצויה. אתם מבינים100-מ
.את התמונה
Hyper Connectivity - היפר התקשרות
התוצאה הישירה של זרם ההתראות המושכות אותנו שוב
ושוב להציץ בטלפון היא היפר התקשרות. אין כיום כמעט רגע
שבו אנו לבד, עם עצמנו, ללא הפרעות. אפילו בשירותים. אם
אנחנו המבוגרים עוד מסוגלים לזכור תקופה שבה היו לנו רגעי
חסד שבהם לא ניתן היה להשיג אותנו, או שבהם יכולנו להיות
בשקט עם עצמנו, לבני הנוער שלנו כנראה אין זיכרון כזה. חוסר
היכולת להיות לבד מעלה את מפלס החרדה ומשמר אותה על
אש קטנה וקבועה. זה מרגיש כך: משהו פיזי, בתוך הגוף, שמנקר
בנו ומזכיר: אתה מפספס משהו, תציץ בטלפון. כל רגע שאנו לא
.עושים זאת, אנו עלולים לחוש אי נוחות ומתח
וויסות רגשי
הפיתוי לבדוק את הטלפון, ותחושת החרדה כשאנו לא
עושים זאת, שוחקת יכולת פסיכולוגית חשובה, הנרכשת בה
תפתחות האונה הקדמית במוח: היכולת להרגיע את עצמנו
,כשאנו מרגישים רגשות שליליים. כפי שתינוק צריך ללמוד
,באופן הדרגתי, להרגיע את עצמו לא רק "באמצעות" ההורים
כך גם נערה צריכה ללמוד לשאת תחושה לא נעימה בלי הצורך
להסחת דעת, בדמות גלילה באינסטגרם למשל. הזמינות וההיפר
קישוריות הדיגיטלית שלנו גורמות לשחיקה מתמדת ביכולת
הזאת. בכל רגע נתון, אנו יכולים לעמעם את תחושות הדיכאון
והבדידות בגירוי דיגיטלי זמין שיקפיץ את רמת הדופמין במוח
ואיתה את תחושת ההנאה. ברגע שהגירוי ייעלם נחזור להרגיש
את אותם רגשות שליליים וגם היכולת שלנו להתמודד איתם
.בעצמנו תיפגע
קשה מאוד להתרכז
. חודשים אחדים1990 עליתי עם משפחתי לארץ בשנת
אחרי שהגענו, הגיעו הספרים. יש לי זיכרון כזה: אני בן תשע
,או עשר, קורא, מהופנט, את עלילותיו של הבלש שרלוק הולמס
חמש שעות ברצף. קשה לי לדמיין את עצמי עושה-במשך ארבע
משהו בלי הפרעה במשך זמן רב כל כך היום. קשה לי גם לדמיין
.נער מתרכז במשימה אחת, ללא הפרעות, באופן כה ממושך
.העולם השתנה, והקשב שלנו השתנה, גם ברמה הנוירוביולוגית
זה לאו דווקא רע, וזה משפר יכולות אנושיות מסוימות וחדשות
על חשבון הישנות (שלום תנופת ההייטק בישראל). אבל נדמה
שהקשב ההוא אבד, לפחות לבינתיים, ואינו זמין יותר לרוב בני
.הנוער. עם העובדה הזאת עלינו להתמודד
הקריקטורה של ההורה הלא מרוצה שמדבר לבן המתבגר שלו
בזמן שהוא שקוע בטלפון מוכרת לכולנו. האתגר שלנו, כהורים
וכאנשי טיפול, הוא להחליף את המשוואה. לדבר על הנושא באופן
.אמיתי, מכבד ופתוח. הנה כמה טיפים שימושיים איך לעשות זאת
להכיר בטוב שבעולם הדיגיטלי
יש סיבה מעולה לכך שבני הנוער שלנו מבלים זמן רב
בטלפון: זה כיף עבורם. אנשי טיפול צריכים לתקף את הר
גשות החיוביים (התרגשות, תחושת שייכות) שנלווים לשימוש
.דיגיטלי
בנוסף, השדה הדיגיטלי ממלא פונקציות קריטיות בהתפ
תחות בריאה. כך למשל, מתבגרים לומדים על עולמם הפנימי
ומפתחים אותו בנפרד מההורים, הישג קריטי בהתבגרות. ישנם
ל�אicqסודות וקשרים הקיימים רק שם (בזמני: לשלוח הודע ת
דם זר בעיר זרה). גם עולם הגיימינג מפתח כישורים וכישרונות
.ייחודיים
להפסיק להאשים, להתחיל להקשיב
המטרה הטיפולית שלנו עם בני נוער שעושים שימוש
מופרז בכלים דיגיטליים צריכה לנבוע מעמדה אמפטית
ומכבדת. רק אם נצליח להבין יחד את כל הדברים הנפ
לאים שהוא חווה בעולם הדיגיטלי, נוכל להציע לו להתבונן
גם על דברים שליליים שהוא לבטח מרגיש. אנחנו יודעים
למשל ששימוש במדיה חברתית גורר ירידה די מידית ודי
פרופורציונאלית בתחושת ערך עצמי (תשתמש יותר, תר
גיש פחות טוב לגבי עצמך). גם בני הנוער ״מרגישים״ את
זה. מרגישים שזה קצת עצוב לראות תמונות של הילד
החתיך והמקובל עם עוד חברים מקובלים, ולדעת שלא
.היינו מוזמנים למסיבה
במקום שיפוטיות, חמלה
המתבגרים ששקועים בטלפון או במחשב אינם לבד: כולם
מסביב עושים זאת, משום שמולם עומדים הכוחות הטכנולו
גיים והכלכליים החזקים בעולם. קשה לנו להניח את הטכנולוגיה
מהיד משום שהמהנדסים המוכשרים והטובים בעולם משקיעים
את כל כוחותיהם בכך שלא נעזוב. אם נחשוב על זה בפעם
,הבאה כשנסתכל על נער כזה, אולי נוכל להרגיש חמלה כלפיו
.כי זה באמת גדול עליו
דוגמה אישית וגבולות
רוצים שהילדים ישתמשו בטלפון פחות? תעשו את זה בע
צמכם מולם ותציבו גבולות ברורים של שימוש בבית, שכולם
.(הורים וילדים) מכבדים
המטרה העיקרית: פיתוח מערכת יחסים עשירה ובריאה
עם הטכנולוגהי . המטרה העיקרית שלנו צריכה להיות ל�ע
זור למתבגרים לפתח מערכת יחסים בריאה עם הפלטפורמה
הטכנולוגית. לא לעשות דמוניזציה של השימוש ולא להתייחס
,אליהם בפשטנות ובשטחיות, אלא לכבד, להעמיק, להסתקרן
להציע גבולות ולתת למתבגר להחליט לבד איך להתייחס לדבר
.המהבהב והממכר שנמצא ביד
ד"ר ולרי חזנוב הוא פסיכולוג ומנהל קליני, הדספייס ירושלים
רובנו מאשימים את המתבגרים
,שהם נמצאים כל היום במסכים
.אך למעשה כולנו נמצאים מולם
מה שמפתיע הוא שיש לכך גם
,צדדים חיוביים ואם נגלה חמלה
נציב גבולות ונשמש דוגמה
אישית, נוכל לעזור למתבגרים
לפתח מערכת יחסים בריאה עם
הטכנולוגיה
כל היום
במסכים
ד"ר ולרי חזנוב | צילום: טל רביב
Depositphotos :צילום
8
2021 תוכן שיווקי אנוש אוקטובר- הארץ המחלקה המסחרית
יוליה ליבס
הרצון לקבל תגובות ואישוש מהסביבה הוא טבעי ואנו
פ
שי ומהווה ביטוי לצרכים העמוקים והטבעיים ביותר של
האדם בנראות, אהבה והתפעלות. כשצרכים אלה נענים,
הם תורמים באופן ישיר לתפיסת העצמי ולגיבוש הזהות
של הנער או הנערה.
דונלד ו' ויניקוט, אחד הפסיכואנלטיקאים המשפיעים
בטיפול בכלל ובטיפול במתבגרים בפרט, טען כי הצורך
האנושי בנראות הינו עוצמתי וראשוני ביותר. הוא התייחס
לכך כי תינוק שנולד לעולם מתבונן בעיניה של אמו ורואה
בה את עצמו. לפי ויניקוט, פונקציית "המראה" (מירורינג)
היא אחד המרכיבים המרכזיים שמאפשרים אט אט פיתוח
תחושת "עצמי" אמיתית, לכידה ורציפה.
כדי שהילד יוכל להכיר את עצמו, הוא זקוק לכך שקרו
פ
ביו יכירו אותו ויהוו בעבורו מראה של עצמו, של מחשבותיו,
מה שמאפשר לילד להכיר בקיום שלו - רגשותיו וצרכיו
ולהבין איך הוא מרגיש במצבי חיים השונים.
זה נשמע מסובך, אך למעשה מדובר במיומנות אשר
יום, אפילו כשההורים מחזיקים את -מוכרת לנו בחיי היום
התינוק על ידיהם, מתבוננים בו ואומרים "אתה רעב" או
"אתה שמח", מתאפשר לתינוק להכיר ולהבין את עצמו ואת
תחושותיו.
הלייק - צורך בהכרה ובנראות
הוא הרבה יותר מלייק
הצורך בהכרה סביבתית ובנראות מלווה אותנו לאורך
חיינו, אך הוא מתגבר בשלבי החיים השונים, ובמיוחד בגיל
ההתבגרות שבו המטרה ההתפתחותית המרכזית הינה ביסוס
ספרציה (נפרדות) וגיבוש זהות אינדיווידואלית. בקצרה:
המתבגר מגבש את זהותו בין היתר באמצעות הדרך בה
הסביבה תופסת אותו.
המתבגר מחפש חוויות בהן יוכל להבין טוב יותר את
עצמו ואת הרגשות החיוביים והשליליים שלו כאחד. הוא
זקוק לסביבה שנותנת תוקף ומקום לצרכיו השונים ומהווה
מראה לתחושותיו ולרגשותיו. תיקוף התחושות מאפשר לו
להבין את עצמו טוב יותר ולגבש תחושה של זהות עצמית
יציבה ועמדה לגבי ערכים התואמים את עמדותיו.
בעבור המתבגר הרשתות החברתיות מספקות מענה חל
פ
קי לצורך העמוק בנראות ובתיקוף והן מהוות מצע עשיר
להזדמנויות להיראות. הלייקים והתגובות המפרגנות יכולים
לאפשר למתבגר תפיסה עצמית חיובית ותחושת מסוגלות.
הלייק הוא הרבה יותר מלייק. הוא אישור וחיזוק לתוכן,
למסר, להוויה כולה ולעיתים אף לעצם הקיום.
מקום רק למה שפוטוגני, מוצלח, יפה וחיובי?
הלייקים והמילים החמות הנכתבות בתגובות הינם
"אליה וקוץ בה" המייצרים מראה חלקית בלבד. הרשתות
החברתיות נותנות מקום בעיקר למה שפוטוגני, מוצלח,
יפה וחיובי. כתוצאה מכך, מתבססת גישה חד מימדית
הנותנת מקום לחוויות הטובות, היפות והמהנות, בעוד
שלחוויות מורכבות יותר כגון עצב, תסכול וקושי – אין
זכות קיום ברשת החברתית, למעט קבוצות ומקרים ספ
פ
ציפיים.
החברים מסביב מפרסמים תמונות בהן הם נראים
מה שיכול לעורר אצל המת- מחויכים, נהנים וצוחקים
פ
בגר את ההשוואה לתחושות שמציפות אותו, שאינן תמיד
חיוביות כל כך: אני פחות שמח בתקופה זו, האם יש מקום
לכך? מה זה אומר בעצם אם אני עצוב וכולם מסביב מפ
פ
רסמים כמה הם שמחים? האם חיי פחות מרגשים? אם אני
בעיקר מבולבל ומתוסכל בתקופה הזאת, זה אומר שמשהו
לא בסדר איתי? במענה לשאלות אלה, המתבגר מחפש אחר
סביבה שמותאמת למחוות שלו, כולל לאלה היותר מתו
פ
חות. הוא זקוק לחוויות בהן סביבתו מכילה אותו גם ברג
פ
עים הפחות זוהרים שלו. למעשה, הוא זקוק לידיעה הפנימית
גם כשהוא פגיע, כועס ועצוב ולא רק כשהוא liked שהוא
מחייך ומצליח. תחושה זו משמעותית ביצירת דימוי עצמי
ותפיסת עצמי מאוזנת המאפשרת לשאת מצבי תסכול ומ
פ
תח. לעיתים, עולים ברשתות החברתיות תכנים המביעים
מצוקה וזועקים לעזרה. במקרים רבים האדם מאחורי תכנים
אלה מבקש לדעת שהוא לא לבד ושגם לחלקיו הפגיעים יש
מקום בעולם.
מה הורים יכולים לעשות בתוך סבך הלייקים?
להורים תפקיד משמעותי בגיבוש הזהות ותפיסת העצמי
של המתבגרים. הנער המתבגר זקוק להוריו לשם הפנמת
תפיסה עצמית מאוזנת. זאת למרות, שלעתים המתבגר
מבטא את ההפך בהתאם לשלב ההתפחותי בו הוא נמצא.
◆ התעניינו בעולם התוכן שהמתבגר או המתבגרת מ�פ
רסמים. שוחחו איתם על כך. תתעניינו ככל שהם מאפשרים
לכם להיחשף לעולם שלהם.
◆ נסו להזכיר להם בהזדמנויות שונות שהם מוערכים
ואהובים גם כאשר הם מתוסכלים ופגועים. בכך תעזרו למ
פ
תבגרים להפנים התבוננות מאוזנת ומיטיבה על עצמם, על
ידי גישה חומלת כלפיי מכלול תכונותיהם.
◆ הקשבה ושיח המתעניין בדעותיהם, ערכיהם ורצונ�ו
תיהם מאפשרים למתבגרים לחוות את עצמם כמשמעותיים.
השתדלו להפגין סקרנות כלפי חייהם וכבוד למרחב האישי
שהם זקוקים לו בגיל זה לשם פיתוח עצמאות.
◆ הזכירו למתבגר או המתבגרת שהם אהובים גם כשהם
לא מצליחים לעשות לייק לעצמם. היו המקום הבטוח שלהם
שבו אוהבים אותם, מעריכים אותם ורואים אותם ללא כל
קשר לכמות הלייקים או העוקבים שלהם, לתוכן שהם מע
פ
לים או לאופן בו הם בוחרים להציג את עצמם.
◆ השתמשו בתיקוף רגשי: שיקוף ולגיטימציה לחוויות
הרגשיות העומדות מאחורי התנהגות כזו או אחרת. גם לאור
אי הסכמה עם בחירה או התנהגות של המתבגר, נבדוק את
העמדה הרגשית שלו. זו היא מלאכת התיקוף, ולידציה, של
מכלול הרגשות. התיקוף ניתן לחוויות הפנימיות של המ
פ
תבגר ללא שיפוט לטובה או לרעה של הרגשות השונים.
תקשורת כזו יכולה לתרום באופן משמעותי ליכולת
של המתבגרים לשאת חוויות תסכול וקושי ולבנות תחושת
זהות יציבה ומאוזנת.
יוליה ליבס היא פסיכולוגית קלינית, מנהלת הדספייס אונליין
מדד הלייקים בעולמו
של מתבגר
Anastasiya Pasternak :יוליה ליבס | צילום
Depositphotos :צילום
אינסטגרם, טיקטוק, פייסבוק ועוד, הרשתות החברתיות הפכו
לחלק בלתי נפרד מחיינו. אנחנו מעלים תמונות, מעדכנים, משתפים
מחשבות ורגשות עם הקרובים שלנו וגם עם אנשים זרים, העיקר
לזכות בלייקים ובתגובות מפרגנות. איך השימוש ברשתות
החברתיות משפיע על הדימוי ותפיסת העצמי של המתבגרים ומה
אנחנו ההורים יכולים לעשות כדי לשמור עליהם בעולם של לייקים?
9
2021 תוכן שיווקי אנוש אוקטובר- הארץ המחלקה המסחרית
אסף לבנון
כשפאולה רוזנברג העלתה לאינסטגרם בפברואר האחרון
תמונה שלה בתחתונים ובחזייה היא לא תיארה לעצמה איזו
סערה היא תיצור. התמונה בה היא מופיעה כשעל גופה רשו
ו
מות הכתובות "שמנה", "ירכיים רחבות", "ציצי ענק" ו"זרועות
מדלדלות", טלטלה את הרשת והפנתה זרקור רב עוצמה למי
שבימים כתיקונים מסתפקת בחשיפה בתוכנית הבוקר אותה
. לצד בעלה ליאון רוזנברג12 היא מגישה בערוץ
העמידה הגאה מול המצלמה בפוזה הלא מתנצלת הפכה
.אותה לדוברת הלא רשמית של דימוי גוף והעצמה הנשית
רוזנברג ממנפת את "התפקיד" הזה, שכאילו הוטל עליה,
להעלאת המודעות לסכנות דימוי הגוף הלא ריאלי ולהשפ
ו
עותיו על בני הנוער. בנוסף, היא מעבירה הרצאות וקורסים
.בנושא דימוי גוף חיובי
כששואלים אותה מה לדעתה ההשפעה של תופעת החשיפה
ברשתות החברתיות, היא ממהרת לתקן ולציין שזה לא עניין
.של דעה, ישנם מחקרים המוכיחים את הבעיה הגלומה ברשתות
"ככל שבני נוער מבלים יותר שעות בפייד האינסטגרם
.והטיקטוק, כך יורד הערך העצמי שלהם", אומרת רוזנברג
"אם אני נערת תיכון שעסוקה רוב הזמן בהשוואת עצמי
לאחרים, הדבר יביא אותי להסתכל יותר על פגמיי כביכול
ועל המקומות הפחות מוצלחים שלי. כשההשוואה נעשית לא
כלומר לא מול נערות בגילי- אל מול קבוצת השווים שלי
צעירים - 'ומסביבתי, אלא מול מה שקרוי 'משפיעני רשת
שממש עובדים בלהיראות כפי שהם נראים, זה לא כוחות. זה
קורה הרבה מאוד. אם פעם כדי שנערה או נער ייחשפו למישהו
שנראה כמו בהוליווד הם היו צריכים לפתוח מגזין אופנה או
טלוויזיה, היום הכול נמצא בידיים שלהם כל הזמן. מחקרים
. שעות במדיה החברתית2-5 מוכיחים שבני הנוער נמצאים בין
המשמעות היא שזו הפכה להיות המורה הכי חזק שלהם לחיים,
מי שמלמד אותם מה נכון, מה יפה, מה צריך, איך אמורים
להיראות. אני קוראת לזה 'דיאטה ויזואלית'. זו דיאטה מאוד
ספציפית, שרק הולכת ומחמירה. כל הדמויות בעלות מראה
אחיד, לכל הנשים הללו מהרשת יש את אותו היקף המותניים,
אותן צורות שפתיים ועיניים, והמסר הוא שזוהי הדרך היחידה
שיש כדי להיראות טוב. התוצאה, על פי מחקרים, היא הפרעות
גוף חדשות והפרעות אכילה. יש כיום אפילו הפרעת אכילה
".Snapchat dysmorphia חדשה בשם
עד כדי כך?
"בהחלט. זו ממש הפרעה נפשית. אנשים מגיעים לרופאים
פלסטיים ומבקשים להיראות כמו שהם נראים בפילטרים שהם
שמים על עצמם בסנאפצ'ט. בחורות אומרות 'אני רוצה את
השפתיים של קים קרדשיאן' או רגליים של איזו דוגמנית.
צעירים רוצים לעשות ניתוחים פלסטיים כדי להיראות כמו
הדמויות האלה שהם רואים ברשתות. זו תופעה".
לדברי רוזנברג, את המלחמה בנזקים הללו צריך להתחיל
בבית, כשמי שנותן את הקונטרה לדימוי הגוף המעוות הוא
ההורים. עליהם לשנות את השיח בבית, גם אם בצעדים קט
ו
נים, מדודים ודיפלומטיים. הורה שיבוא לילדיו בגיל ההתבג
ו
רות ויגיד להם 'מעכשיו אנחנו מתחילים לדבר על דימוי גוף
חיובי', לא ישיג דבר. הילד פשוט יגלגל עיניים ויפרוש לחדרו",
היא צוחקת.
מה את מציעה להורים?
"יש כמה דברים שחשוב לשים לב אליהם:
לדעת מה הילדים ע�ו- מעורבות במקום התערבות
שים, אבל לא ממקום של דרישה: 'תראה לי אחרי מי אתה
עוקב בפייד'. אם נבוא ממקום של שיפוטיות והטפה, נקבל
גלגול עיניים ודלת נטרקת. מציעה לשבת ליד הילד או
הילדה ולהגיד משהו כמו 'וואי, איזה סטייל מגניב. של
.מי זה?'. כלומר להביט בגובה העיניים, לבוא ממקום סקרן
אם הילדים ירגישו שאתם באמת סקרנים ולא שופטים, הם
ישתפו אתכם ביוזמתם.
לשאול שאלות על - ללמד אותם חשיבה ביקורתית
מה שהם רואים ברשתות, לגרום להם לחשוב מה עומד
מאחורי הדברים ולא רק בהיבט של הנראות החיצונית.
תשאלו 'למה לדעתך היא העלתה את הסטורי הזה? מה
היא מנסה להגיד?'. יכול להיות שהתשובה תהיה משהו כמו
'היא מוכרת את השמפו' או 'היא אומרת שתהיה יותר יפה
במסקרה הזו'. אפשר לשאול 'איך את מרגישה כשאת רואה
את זה?'. לפעמים לא ממש תהיה תשובה אלא יותר תהייה
בקול רם, העיקר להמשיך ולעורר ספקנות באמיתות המ
ו
סרים והמראות.
חשוב לעזור להם לנטרל את המסר של התמונה על ידי
שאלות כמו "כמה זמן את חושבת שהפרזנטורית השקיעה
בלהעלות את התמונה הזו? מה היא עשתה לפני?" כך ניצור
את ההבנה שהתרחשו דברים מאחורי הקלעים כדי להגיע
ללוק הזה. הדבר הנוסף שמומלץ לשאול הוא האם היא חוש
ו
בת שכל המסר נכון או שמישהו משלם עבורו. כשפרזנטורית
מצהירה 'זה השמפו המושלם ובזכותו השיער שלי נראה ככה',
חשוב שהילדים יבינו שזה לא רק השמפו, זה גם הפן לשי
ו
ער שהיא עשתה ושיש מישהו שמשלם לה עבור התמונה הזו
שהיא העלתה. ובכלל לא בטוח שהיא משתמשת בשמפו הזה
במציאות. כל הדברים האלה מנטרלים את החשיבה האוטו
ו
מטית ויוצרים אצל הילד חשיבה ביקורתית ודיאלוג פנימי".
האם שיח על קבלה עצמית בכל מצב לא עלול להוביל
להזנחה של הגוף ולעיתים אף לסכנה בריאותית כתוצאה
מהשמנת יתר?
"להיפך. המחקרים מוכיחים שהניסיון לעורר בעצמך
מוטיבציה לטיפוח עצמי מתוך השוואה לאלה שנראים טוב
ממך, או שמקיימים את אידיאל היופי, רק מוביל לדיאטות
הרסניות, לספורט לא בריא, להפרעות אכילה, לחרדה ולדי
ו
כאון. לעומת זאת הבריאות האמיתית היא כשעושים ספורט
כדי להרגיש טוב יותר פנימית ולא חיצונית, כשמתחברים
למנגנון הרעב והשובע, מסתכלים על הגוף יותר ככלי
מאשר כקישוט, שומרים על קשרים חברתיים ומשתמשים
בבגדים כדי לבטא את עצמך, במקום רק לדאוג למסקרה,
לליפסטיק, ללק ג'ל ולפן, זו למעשה המהות של הבריאות
הפיזית והנפשית".
לסיכום, מה המסר שלך להורים?
"להוות דוגמה אישית לילדים, להתייחס לעצמכם
כמו שהייתם רוצים שהילדים שלכם יתייחסו לעצמם ול
ו
גוף שלהם. להימנע מאמירות ביקורתיות על הגוף שלנו
ומדיאטות קיצוניות, להימנע מהערות על אכילה ומשקל,
להקפיד לתת חיזוקים חיוביים שלא קשורים למראה חי
ו
צוני , לחזק על הצלחות, על מאמצים, על תכונות ועל
כישורים. כך נעזור להם לבנות ביטחון עצמי ללא קשר
למראה החיצוני".
הקורס המקיף לדימוי גוף חיובי של פאולה רוזנברג מתחיל בקרוב בזום.
054-5420175 לפרטים
כמו שאתם
פאולה רוזנברג | צילום: שי פרנקו
דימוי גוף חיובי מתחיל מהבית. מעורבות ולא התערבות, שיח עם סימני שאלה ולא סימני קריאה, דיבור
תחומית-על המסרים מאחורי צילומי מפורסמים. פאולה רוזנברג, אשת תקשורת, מרצה ומטפלת רב
בנושא דימוי גוף חיובי, עם המלצות כיצד נשפר את דימוי הגוף של המתבגרים שלנו. ראיון מיוחד
10
2021 תוכן שיווקי אנוש אוקטובר- הארץ המחלקה המסחרית
11
2021 תוכן שיווקי אנוש אוקטובר- הארץ המחלקה המסחרית
אותי בדרך שבה אני מתנהל עם אנשים, משתדל להיות
נחמד לכולם. אני מרגיש אחריות גדולה כשילד בא ואומר
לי שהוא מתחיל לטפס בזכותי. זכיתי לעשות את מה
שאני אוהב ולהיות טוב בזה".
מה תפקידם של ההורים בהקשר של הספורט, מבחינת
בחירת תחום, התמדה וכו'?
"להורים יש מקום מאד חשוב אצל ילד שהוא ספו
א
רטאי, לא רק אצל ספורטאי מקצועי שיהפוך להיות
אלוף עולם, אלא אצל כל ילד בחוג. הדבר הכי טוב
שאמא שלי עשתה, זה שהיא לא דחפה אותי יותר מדי,
אבל תמכה בי כשצריך ונתנה לי את התנאים להצלחה.
אחד הדברים החשובים הוא לתת לילד להתאהב במה
שהוא עושה. הורים אומרים לי שהילד מטפס כבר שנה
בחוג והם רוצים שהוא יתחיל לקחת אימונים אישיים.
כשאני שואל אותם מה הסיבה הם משיבים: 'אני רוצה
שהילד יהיה טוב ויצליח'. זה אכן דבר טוב ומבורך,
אבל האם הילד בכלל ביקש אימונים אישיים? ההורה
עונה לי: 'לא'. אני שואל: 'הילד מתאמן?' וההורה עונה:
'כן, הוא הולך כל יום לקיר אחרי הלימודים'. אם כך,
אני אומר: 'אז לא צריך'. אני חושב שההורים צריכים
לתת לילדים שלהם את הבמה הזו, לשחרר אותם. אם
אנחנו מאד נוקשים אליהם בכל מה שקשור לבית הס
א
פר ולרשתות החברתיות, אז בספורט לתת לילד את
החופש לאהוב את מה שהוא עושה, ליהנות ולתת לו
את הזמן שלו".
סוג של דיכאון
"אחרי הניצחון בגביע העולם בסין הייתי בסוג של
דיכאון. מצד אחד זכיתי וזה היה הרגע המאושר בחיי.
מצד שני, כל מה שחלמתי עליו מאז שאני ילד, היה
לנצח את התחרות הזו. זו הייתה הפסגה המקצועית.
ברגע שזה קרה, לא היה לי יותר לאן לשאוף. הייתי
צריך לחשוב מחדש מי אני. אז לא הייתי בזוגיות. אם
זה היה קורה היום, כל מה שהייתי צריך, הוא חיבוק
מבת הזוג שלי, ותזכורת שיש עוד משהו בחיים. לד
א
עתי, אחד הדברים החשובים לספורטאי הוא לדעת
לעשות דברים נוספים חוץ מהספורט, כי ספורט נגמר
בגיל מאד מוקדם, וכשנגמרת התכלית שלך בחיים,
חשוב למצוא עוד משהו שיהיה עוגן".
ספורט ובריאות הנפש, כיצד אתה רואה את הקשר?
"כל אחד מאיתנו רוצה להיות מאושר. אם הספורט
מביא סבל, לא צריך לעשות אותו באותו רגע. סימון
ביילס שהודיעה על פרישה מהאולימפיאדה, הביאה ערך
מוסף בהעלאת המודעות להיבט הנפשי של הספורט, גם
ברמה ההישגית והממסדית. איגודים אולימפיים יצטרכו
לבנות תשתית שתלמד ספורטאים להתמודד עם הלחץ
וההיבטים הנפשיים. גם ברמה המחשבתית והתפיסתית
של האנשים מכל העולם שראו את האולימפיאדה ומבינים
עכשיו שספורטאים הם גם בני אדם. מותר להם להיכשל.
קשה לי לראות את הכותרות 'הוא מאכזב באולימפיאדה'.
הספורטאי עבד שנים בשביל התחרות. אכפת לו יותר
מכולם ובמקרה של כישלון הוא שבור גם ככה. הסביבה
צריכה לדעת לחבק בחזרה".
המסר שלך לבני נוער.
"מותר להיות מבואסים או מדוכאים, אבל צריך
תמיד לזכור שבסוף, דברים יסתדרו וישתפרו. אם
תחשבו אופטימי, זה יקרה. המסר השני הוא לעשות
את מה שאוהבים, לנסות, ליהנות מהדרך. מה שווה
הניצחון שלי אם לא הפסדתי בדרך? מה שבא בקלות
הוא פחות מרגש, ממה שבא אחרי עבודה קשה", מסכם
חזנוב בחיוך.
ד"ר ולרי חזנוב
את אלכס פגשתי במתחם הטיפוס בנתניה לפני אימון.
רגע לפני שהמתחם מתמלא במאות ילדים שחולמים
, מחזיק גביע העולם בטיפוס, 27 להיות חזנוב. הוא בן
פיינליסט של נינג'ה ישראל ובן דוד שלי. למרות שהוא
נראה כל כך נינוח וחסר דאגות, הדרך שלו הייתה רצו
א
פה אתגרים ותחושת ההצלחה הייתה חמקמקה וזרה לו
שנים רבות. הוא מספר שהטיפוס שינה את חייו, וממליץ
להורים לתת לילדים לבחור את הספורט שהם אוהבים,
לכבד ולהקשיב לרצונות שלהם.
גדלנו בחיפה, בבתים דומים, עם "חינוך רוסי" וציפיות
להצטיין בלימודים, בספורט.
"לא היו לי הרבה חברים בתור ילד, לא הייתי תל
א
מיד טוב, לא ניגנתי על אף כלי נגינה ובבית רוסי לנגן
זה חובה. לא הרגשתי ילד מוצלח במיוחד", מספר אלכס.
ביקשתי 10 "הייתי בחוג טניס וגם שם לא הצלחתי. בגיל
לנסות לטפס ובפעם הראשונה שטיפסתי על הקיר הגעתי
עד למעלה. זו הייתה הפעם הראשונה בחיים שחוויתי הצ
א
מהאנשים שמגיעים לקיר הזה 80%-לחה. היום אני יודע ש
בפעם הראשונה מצליחים לטפס עליו, זה קיר למתחילים
שאמור להיות קל. זה מעיד על החשיבות של חוויית ההצ
א
לחה. מהר מאד גיליתי שגם אם אני אוהב משהו, זה לא
אומר שאני טוב בזה, ושחשוב להתמיד".
בזכות הספורט אני מרגיש שאני
יכול להתמודד עם הכל
"בבית הספר לא הייתי טוב בלימודים, אבל כשה
א
שתחררתי מהצבא עשיתי פסיכומטרי והיום אני לומד
באוניברסיטה הפתוחה ויודע שאם יש משהו שאני רו
א
צה מספיק, אשקיע בו ואצליח. היום בזכות הספורט, אני
מרגיש שאני יכול להתמודד עם הכל. הספורט בנה לי
את הביטחון לחיים. כילד סבלתי מהפרעות קשב ורי
א
כוז. הספורט עזר לי ללמוד להתרכז בזמן נתון. היום
יש אנשים שיודעים לטפל באמצעות ספורט בהפרעות
קשב, בהיפראקטיביות ובבעיות נפשיות. זו דרך מצוינת
להוציא אגרסיות, לבנות ביטחון ויכולת לפתרון בעיות".
כיצד אתה מתמודד עם אכזבות וכישלונות?
"אני חושב שאני בין הטובים בעולם בלהפסיד",
צוחק חזנוב, "אם תסתכל בתוצאות שלי, תראה שרובן
לא טובות. בתחרות הראשונה שלי באליפות ישראל
. התחרות הר�א5 מתוך4 וסיימתי מקום12הייתי ב ן
. גם בחו"ל התוצאות 17 שונה שניצחתי הייתה רק בגיל
הטובות לא מיהרו להגיע, אבל היתרון היה שתמיד
הייתי קרוב. זה היה תהליך ארוך והתקדמתי לאט עד
הניצחון בגביע העולם. בסוף, בספורט מה שקובע זה
איך אתה בראש".
זוכר אותך כילד ביישן, פתאום מגיע הנינג'ה, אתה
בפריים טיים, התמונה שלך בנתיבי איילון. אני מניח
שזה יכול להיות מאוד מאתגר. כיצד אתה מתמודד
עם החשיפה?
"אני משתדל להישאר אני, וככל שהזמן עובר אני לו
א
מד להתמודד טוב יותר עם ההצלחה. אני מרגיש שהעולם
נתן לי מתנה, ומשתדל להחזיר לעולם. זה מוטו שמלווה
הספורט בנה לי את הביטחון לחיים
היא תורמת לכישורים - פעילות גופנית תורמת לבריאות ויש לה השפעה חשובה על ההתפתחות
חברתיים, מחזקת את הביטחון העצמי, מקלה על חרדה ודיכאון ומסייעת עם בעיות קשב וריכוז. איך
אנחנו יודעים? שאלנו אחד שיודע. הפגשנו את ד"ר ולרי חזנוב, פסיכולוג ומנהל קליני של הדספייס
ירושלים – מרכז טיפול לצעירים של עמותת אנוש ועיריית ירושלים, עם אלכס חזנוב, אלוף העולם
בטיפוס ופיינליסט נינג'ה ישראל, לשיחה על ספורט, ביטחון עצמי, הצלחה וכישלון. לא במקרה יש
להם אותו שם משפחה. הם בני דודים
חזנוב את חזנוב | צילומים: בר כהן
אלכס חזנוב
אלכס חזנוב. בזכות הספורט אני מרגיש שאני יכול להתמודד עם הכל
12
2021 תוכן שיווקי אנוש אוקטובר- הארץ המחלקה המסחרית
הילה בוצ'ן
כמה קל להאמין שאצלנו בבית זה לא קורה, אבל ידוע
שמרבית בני הנוער בישראל צורכים אלכוהול וחלק גדול
מהם מעשנים.
השנים שבהן חל שינוי מילדות לבגרות לא קלות לצעי
־
רים. המתבגר מגבש את זהותו ומתמודד עם ציפיות החברה
למעבר משלב של ילד חסר דאגות למבוגר אחראי. המוסר
הכפול כאן מבלבל: מצד אחד מצפים מהמתבגר להיות בוגר
ולעמוד בפני פיתוי של אלכוהול, סיגריות וסמים ומצד שני,
אותם חומרים הם עצמם סממנים לבגרות ועצם השימוש בהם
מעביר את המתבגר ל"עולם המבוגרים".
כמו כן, דווקא אותם חומרים יכולים ליצור אשליה שהם
עוזרים בתקופה הכאוטית הזו ויכולים לרכך את המעבר בתוך
המסע המטלטל הזה ולמלא את הריקנות הנוצרת.
בעבר חשבנו שההתייחסות הנכונה היא שחור ולבן. "פשוט
תגידו לא!" הייתה הסיסמה המקובלת.
עם הזמן, התגבשה ההבנה שהדבר אינו פשוט בכלל ומתוך
כך גם הבנה שתגובה תקיפה מידי לרוב תביא לריחוק ולא למ
־
ניעה. מאז התפתחו גישות שנותנות יותר מקום גם לאפשרות
של שתיה או שימוש בחומרים מזדמנים אבל בעיניים פקוחות.
למרות שגישות אלה מעט יותר מורכבות לבני המשפ
־
חה ולאנשי המקצוע, שכן הדברים אינם תמיד ברורים, אנחנו
מבינים היום שגישות שמדברות על איסור מוחלט אינן בהכרח
אפקטיביות ובמיוחד לא עם צעירים ובני נוער.
רגע, אז להרשות לבני נוער לשתות אלכוהול? לעשן?
היכן עובר הגבול?
אנחנו חיים בעידן שבו לא נוכל למנוע מבני הנוער לשתות
או לעשן ובכל זאת, מה ניתן לעשות?
בשלב הראשון ננסה להבין איפה נמצא המתבגר על הרצף
שבין שימוש להתמכרות:
התנסות ראשונה, מתוך - • שימוש חברתי/מזדמן
סקרנות וחיפוש אחר ריגושים, דבר שמאפיין מאוד מתבגרים
וצעירים. השימוש נעשה רק בסביבה חברתית, לא מתוכנן
ונועד לרוב להעלאת מצב הרוח.
השימוש הופך להיות נלווה הכרחי - • שימוש מכוון
לפעילויות חברתיות, בעיקר בחופשות וסופי שבוע. עדיין קו
־
רה לרוב בחברה ולא לבד, אבל כבר יש העדפה לגבי סוג הסם
או האלכוהול. הסם/אלכוהול אינו נועד רק לשיפור מצב רוח,
אלא גם כפתרון לבעיות כמו חוסר ביטחון למשל.
מתחילה להיווצר תלות - • הפרעת שימוש בחומרים
בחומר, השימוש אינו בהכרח חברתי. משתמשים לא רק לצורכי
הנאה, אלא כדי לפתור בעיות ולהקל על קשיים. נוצרות בעיות
חדשות כמו קושי בקשרים חברתיים ומשפחתיים, בעיות בלי
־
מודים ובעיות התנהגותיות. השימוש מתחיל להחליף אירועים
ופעילויות חברתיות והופך להיות הדבר החשוב מכל.
מה אנחנו כהורים יכולים לעשות?
הגישה שננקוט תלויה בשלב בו נמצא המתבגר. מה שיכול
למנוע מעבר משלב ראשוני לשלבים מתקדמים יותר הוא הק
־
שר בין ההורה לילד. ככל שהתקשורת יותר פתוחה ומאפשרת,
כך הצורך בהתמכרות פוחת וההתנסות נשארת בגדר התנסות.
לעתים קרובות אנחנו נעשים מודעים לבעיה רק כשהמ
־
תבגר נמצא כבר בשלב של שימוש קבוע כשהדבר כבר יצא
משליטה, ואנחנו נתקלים במתבגר שמבטיח לנו (ובעיקר לע
־
צמו) שיפסיק, אבל לא מצליח.
לא מה, אלא איך
בנקודה זו, הדבר החשוב ביותר הוא איך נדבר עם המתבגר
ופחות מה נגיד לו. עימותים אינם מוכיחים את עצמם, אלא
להיפך, הם דוחקים את המתבגר להתנהגות מתריסה. כל ניסיון
להפריד בין המתבגר לבין השימוש יעורר עוינות וזעם. לכן,
חשוב לנקוט בגישה שאינה מאשימה ושופטת. זה לא תמיד קל,
אבל מה שיכול לעזור לנו זאת ההבנה שכולנו מתמודדים עם
התמכרות כזו או אחרת בחיינו. מי מאיתנו לא החליט שממחר
הוא עושה שינוי בחייו ונתקל בקושי לעמוד בהחלטתו? והאם
בנקודה זו היינו רוצים שהסביבה שלנו תתעמת איתנו או
?שתהיה אמפתית ותנסה לעזור לנו
גישה אוהבת ומקבלת
חשוב שננקוט בגישה אוהבת ומקבלת לצד חוקים וגבולות.
רק ככה נוכל לבדוק יחד עם המתבגר מהם המקומות שבהם
איפה הנקודות בהן השימוש - היה רוצה להפסיק עם ההרגל
מפריע למטרות ולשאיפות שלו. למשל, מתבגר שחשוב לו
להגיע להישגים בלימודים, אבל בגלל השימוש לא מגיע לבית
נעזור לו לראות את המחירים שהוא משלם.- הספר
גבולות ברורים
לצד הגישה האוהבת והמקבלת חשוב להציב גבולות
חוקים שגם אנחנו מתחייבים - ברורים ביחס לשימוש/שתיה
לעמוד בהם. למשל, לא שותים באמצע השבוע, לא מעשנים
בתוך הבית, לא שותים ונוהגים. דוגמה אישית היא הכרחית.
אפשר להציב גבולות נוספים כמו בנושאים כספיים: לא תק
־
בל כסף, נערוך יחד איתך את הקניות או נושאים נוספים
שחשובים בביתכם. הגישה המקבלת והחומלת אינה אישור
להפרת כללי הבית, אלא דרך להפריד בין הנער או הנערה
שאנחנו אוהבים, תומכים ומקבלים, להתנהגות שאותה אנחנו
מבקשים לשנות.
עזרה מקצועית
מומלץ לגשת למידע ברשת ולהתייעץ עם איש מקצוע
כבר בשלב הראשוני שבו מתחילה התעניינות באלכוהול וב
־
עישון כדי ללמוד איך לדבר על הנושא. במידה ובכל זאת הג
־
עתם לשלב שבו אתם חושבים שמדובר בתלות עמוקה ואפילו
התמכרות, חשוב לערב אנשי מקצוע. בשלב זה, יתכן והמתבגר
יתקשה או יסרב לשתף פעולה, אך בני המשפחה יכולים ללכת
להתייעץ בעצמם, בלעדיו. חשוב לזכור, שבשביל לעזור למת
־
בגר בתהליך הגמילה, גם בני המשפחה זקוקים לעתים לעזרה
מקצועית ולטיפול בבעיות רגשיות הנלוות לכך כמו אשמה,
בושה, כעס. כל הורה חש רגשות טבעיים אלה, אבל הם הופכים
לעוצמתיים יותר נוכח השימוש בחומרים.
לסיכום, אם הבת או הבן שלכם חזרו פעם אחת שיכורים
ממסיבה, אין זה אומר שיש להם בעיה, אלא שיש לכם הזדמנות
לדבר על שתיית אלכוהול, מה היא מעוללת לגוף שלנו, מתי
זה יותר מדי, ובעיקר – מה הסכנות שבשכרות ובאובדן שליטה.
דברו, הקשיבו וצרו שיח פתוח עם הילדים ותהיו שם בשבילם
כדי שתוכלו לזהות מתי עברו את הגבול.
הילה בוצ'ן היא עו"ס, מטפלת בהתמכרויות ומנהלת פיתוח שירותי
אבחנה כפולה, עמותת אנוש
אלכוהול, סיגריות וגראס
מתי צריך -בקרב בני נוער
להתחיל לדאוג?
עו"ס הילה בוצ'ן | צילום: פרטי
Depositphotos : צילום
סוגיית השימוש בסמים ובאלכוהול בקרב בני נוער הפכה בשנים
האחרונות לסוגיה מרכזית בגידול ילדנו. אין כמעט הורה שלא
נדרש להתמודד עם הדילמה כיצד לנהוג עם בנו או בתו ששותים,
מעשנים קנאביס או עושים שימוש בסמים אחרים
13
2021 תוכן שיווקי אנוש אוקטובר- הארץ המחלקה המסחרית
אורית נוימן
.דיכאון וחרדה בקרב מתבגרים וצעירים הם עניין שכיח
כהורים קשה לשים את האצבע ולהבין מתי הם סתם "מתנהגים
כמתבגרים", וההסתגרות, מצבי הרוח ושינויי ההתנהגות הם
תואמי גיל, ומתי צריך להתחיל לדאוג. בשנה וחצי האחרונות
הקושי גדל אף יותר כי ההסתגרות והבידוד החברתי הפכו
לחלק בלתי נפרד מחיינו. בתקופה זו אנו רואים עלייה ניכרת
בפניות על רקע של דיכאון וחרדה ברמה חריפה, כשרף הגיל
.הולך ויורד
לפני הקורונה זה היה יותר פשוט
בעבר, כשהיו מגיעים לטיפול צעיר או צעירה, שהיו מס
ו
תגרים בחדרם שעות ממושכות למשך ימים ארוכים, היינו
מבינים שמדובר במצב חמור ומדאיג של חרדה ודיכאון הדו
ו
רשים התערבות מקצועית. היינו מניחים שקיים קושי לבוא
.במגע עם מצבי חיים נורמטיביים ואירועים שמתרחשים בחוץ
כיום, אחרי סגרים ארוכים ובידודים, כשהם נחשפים למ
ו
,סרים מפחידים בתקשורת על מציאות מסוכנת, חולי ומוות
החרדה מהעולם שבחוץ הופכת להיות לגיטימית ומובנת.
אפילו הגיונית. היכולת של צעירים להתמודד עם בעיות
שכיחות ושגרתיות, כמו אתגרים חברתיים וקשיים ביחסים
עם בני משפחה, נפגעה במהלך משבר הקורונה ולכן פעמים
רבות קשה יותר לשים את האצבע ולאבחן שמדובר בדיכאון
.אמיתי או בחרדה
הסימנים שיאפשרו לדעת
מתי יש להרים "דגל אדום"
ירידה ניכרת וארוכת טווח בתפקוד יותר משבועיים
כאשר נראה ירידה ניכרת בתפקוד שנמשכת יותר- רצופים
משבועיים רצופים, המלווה בתחושות של עצבות, ייאוש, ירי
ו
דה באנרגיה ובמוטיבציה לעשות דברים שבעבר המתבגרים
נהנו לעשות, כמו חוגים, תחביבים, בילויים וכדומה – יתכן
כי מדובר בדיכאון.
קושי להירדם, התעוררות - תסמינים הקשורים בשינה
לפנות בוקר או לחילופין קושי לקום ושינה מרובה במהלך
היום.
ירידה בתיאבון, ירידה - שינויים בהרגלי האכילה
פתאומית במשקל או להיפך – בולמוסי אכילה.
חרדה שפוגעת בתפקוד היומיומי – חרדה היא תגובה
נורמטיבית וטבעית למצבי חיים מפחידים או מאיימים. במיוחד
בתקופת קורונה או טילים, פחד וחרדה הם חלק מהחיים ויש
להם מקום במנעד הרגשות של כל אדם אבל כשהחרדה פוגעת
בתפקוד ומלווה בתחושות כמו לחץ בחזה, דופק מואץ, הזעה,
רעד, קושי לנשום, בחילה, סחרחורת ועוד, יש לפנות לטיפול.
איך מתמודדים?
• ראשית חשוב להעניק מקום ותוקף לקושי שלהם. הרבה
פעמים קשה לנו כשקשה להם. הסביבה מתמודדת עם הקושי
באמצעות התנגדות, התעלמות או הכחשה: "הכל בסדר, לא
קרה כלום, את סתם מגזימה". מתבגר שמקבל תיקוף ואישור
של החוויה שעובר עם אמירות כמו: "באמת קשה לך", "אנ
ו
חנו רואים אותך" – מקבל לגיטימציה שמרגיעה ומחברת אותו
לעצמו.
• להבין מאיפה מגיע הקושי וללמוד להפחית את המצוקה
פעמים רבות עם התחלת הטיפול ותהליך הבירור, עולה כי -
החרדה או הדיכאון שהיו גורמי המצוקה שהביאו לפנות לטי
ו
פול, הם חלק מתגובה לקושי רחב יותר שעד כה אולי לא עורר
מצוקה שדרשה התייחסות. מבחינת המענה הטיפולי, גישות
טיפוליות שונות מציעות דרכים שונות להתייחס לקושי ול
ו
מצוקה. לעתים ההתמקדות תהיה ברכישת מיומנויות להרגעה
עצמית וויסות, ולעתים בזיהוי של דפוסים נפשיים, שתובנה
לגביהם יכולה להפחית מצוקה.
לשאול אותם בעדינות לשל�ו- • לדבר, לתקשר ולהתעניין
מם, לבטא את תשומת הלב שלנו לשינויים במצבם ולהתעניין
בפתיחות ובסקרנות במה שעובר עליהם. נכון, הם לא תמיד
ממהרים לשתף, אבל תמיד כדאי לנסות שוב או לחשוב על
מישהו אחר שאליו הם יפתחו. עצם השיחה יכול להביא לה
ו
קלה. לעיתים השיחה תציף קשיים חמורים יותר שמצריכים
פנייה לעזרה מקצועית וקבלת טיפול.
הורים רבים מופתעים לגלות שכאשר הם מתעניינים,
מתגלים בשיחות כאלה תכנים הקשורים בהפרעות אכילה,
מחשבות אובדניות, שימוש בחומרים ופגיעה עצמית. על אף
שדברים כאלה עלולים להישמע מבהילים בהתחלה, השיתוף
בהם הוא בדרך כלל חוויה טובה וחשובה עבור צעירים, ומהווה
התחלה של שינוי. כדאי לדעת שבהרבה מאוד מהמקרים אפ
ו
שר לטפל בהצלחה והעזרה שניתן לקבל יכולה למנוע החמרה
ולסגל דרכי התמודדות טובות.
בני נוער וצעירים יודעים לבקש עזרה
למרות שבני נוער לרוב מסתגרים ונמנעים מלשתף במצ
ו
בם, אנו רואים במרכז הטיפול לצעירים עלייה בביקוש לטיפול
מצידם של מתבגרים וצעירים. כמטפלים אנחנו רואים בכך
עובדה משמחת, שמצביעה על פתיחות ונכונות להיעזר ועל
ירידה בבושה ובהסתרה. אנחנו מזהים את העלייה המשמעו
ו
תית בכמות הצעירים הסובלים מחרדה ודיכאון גם כקשורה
בהשפעותיה הישירות של התקופה האחרונה ושל ההתמודדות
עם מגפת הקורונה שכללה סגרים, ניתוק חברתי וחשיפה לה
ו
פחדה בתקשורת.
עדיין כדאי ורצוי - גם אם הוא רק מתבגר טיפוסי
לעזור לו
בכל מקרה ובכל רמה של דיכאון וחרדה כדאי ור
ו
צוי לגייס עזרה ותמיכה מהמערכות החברתיות הטבעיות
הסובבות כל אחד ואחת מאיתנו. גם כשהם מסתגרים בח
ו
דרים, טורקים דלתות ונוהמים, הם עדיין זקוקים לשיח,
להתעניינות ולתחושה שרואים אותם ושאכפת לנו מהם.
אם וכאשר ישנה תחושה שהמצב לא משתפר או אף מחמיר,
אין סיבה להישאר עם זה לבד. אפשר וכדאי לפנות לעזרה
והתערבות מקצועיות.
היא מטפלת במרכז הדספייס ירושליםMSW אורית נוימן
חרדה ודיכאון בקרב
בני נוער וצעירים
אורית נוימן | צילום: טל רביב
shutterstock :צילום
לכולנו יש מדי פעם ימים של דכדוך, חוסר מצב רוח, העדפה לא
לדבר עם אחרים ותחושות לחץ וחרדה. לבני הנוער הדבר קורה
אפילו יותר ונחשב לנורמטיבי. הסתגרות, חוסר תקשורת, חוסר
שינה, עצבנות ותופעות דומות הן לגמרי רגילות לגיל ההתבגרות.
ובכל זאת, היכן עובר הגבול? כיצד אפשר לדעת מתי צריך
להתחיל לדאוג ויש צורך לפנות לעזרה מקצועית?
14
2021 תוכן שיווקי אנוש אוקטובר- הארץ המחלקה המסחרית
, סטודנטית לפסיכולוגיה ומתגוררת במĤר26אני דנה, ב ת
כז הארץ. מתמודדת עם חרדות. הוריי ואני עלינו לארץ מברית
. בברית המועצות אמא הייתה מרצה 5 המועצות כשהייתי בת
ואבא מהנדס. בארץ אבא מצא עבודה כאב בית ואמא כמטפלת
בקשישים. עד היום ההורים שלי לא הסתגלו לחיים בישראל.
שנה בארץ ועדיין יש להם קשיי שפה. 20 אנחנו מעל
מצאתי עצמי בתפקיד ההורה שלהם וגם שלי כבר מגיל
קטן. עזרתי להם במקום שהם יעזרו לי. הבעיות הכלכליות,
הלחץ והסטרס שהיו חלק משגרת חיינו, הביאו את הורי למ
ר
צב שבו הם לא יכלו להקדיש מספיק זמן לרווחתם הנפשית
וגם לא אלי. נאלצתי להתמודד לבד עם הקשיים החברתיים,
הלימודיים והמשברים האישיים.
גדלתי בתחושה שהחיים בחוץ הם מלחמה, שצריך לעבור
כל יום כדי לשרוד אותו. ההורים היו מכונסים בעצמם, המתח
שהם היו שרויים בו העמיס ושיתק. לא היה פנאי לדברים אח
ר
רים, לא היה מקום לבחירה, להגשמה עצמית, לביטוי רגשות
חיוביים ולתמיכה מצידם ולא היה מה לדבר על לפנות לעזרה
רגשית. הם לא האמינו שיש תועלת בלגשת לטיפול. מבחינתם
לכל אחד יש בעיה והוא צריך לדעת לחיות איתה.
ציון "לא מספיק"
לצד זה, היה גם קול ביקורתי מאוד שהופנה כלפי. ציון
היה מלווה בפרצופים. הרגשתי שהורי רצו 100-שהוא פחות מ
לממש עצמם דרכי, השאיפה לשלמות הייתה דרכי.
קולם של הורי בילדותי הפך בבגרות לחלק מקולי הפנימי.
עד היום תחושת ה"לא מספיק" נמצאת בכל צומת דרכים בחיי
והיא זו שגרמה לי לפתח חרדות.
החרדות
בילדות ובגיל התבגרות החרדה הייתה מופיעה אצלי
במצבים של חוסר וודאות. בהתקפי החרדה הלב שלי דפק
במהירות, הרגשתי שאני לא יכולה לנשום, הידיים והרגליים
רעדו לי והמחשבות הציפו אותי. דמיינתי מה עלול לקרות
וראיתי רק שחור.
בתקופת הלימודים באוניברסיטה גיליתי את חרדת הב
ר
חינות. לפני כל מבחן הזעתי המון, לא ישנתי לילה לפני, לא
יכולתי לאכול. הרגשתי שמדובר בחיים או מוות, משהו שהוא
מאוד גורלי.
למדתי לשים את הפוקוס על הדברים הטובים
למרות שהמודל שהיה לי מבית הכתיב הימנעות מטיפול,
החלטתי עבורי אחרת. הבנתי מה המשמעות של לסגור הכול
בפנים. בעקבות חרדת הבחינות פניתי לטיפול בפעם הרא
ר
שונה בהדספייס של עמותת אנוש. הייתי בטוחה שזה רגעי
ויחלוף, אך כשהבחינות נגמרו זיהיתי שמדובר באותה גברת
בשינוי אדרת ושיש להתמודד עם דברים עמוקים יותר הנ
ר
עוצים בילדות.
הטיפול האיר לי את הדרך, לימד אותי לזהות את הקול
הביקורתי והחושש הזה ולא לתת לו לנהל את חיי. למדתי שם
שיש בי את היכולת לשים את הפוקוס על הדברים הטובים
בחיי לצד הסערה שהתחוללה בפנים. נתתי לה מקום במקום
לפחד ממה שיכול היה לקרות בעקבותיה. הרגשתי שאני לא
לבד.
שנים. כשהתחילה הקור�ו5-6מאז הטיפול הראשון עבר ו
נה פניתי שוב לטיפול, גם בעקבות אירוע חיצוני בחיים שלי
שהציף מחדש את הדברים שהיו אצלי בפנים. קיבלתי מענה
לצורך שיקשיבו לי וכלים להתמודד עם הקולות השונים שעלו
בתוכי.
עצם הידיעה שנמצא איתי אדם מקצועי שיש לו את הרצון
והכלים להחזיק ביחד איתי את המטען הרגשי הזה, הפחיתה
בצורה ניכרת את הקושי והחרדות שאיתן התמודדתי.
לכן חשוב לי לומר שההימנעות מטיפול נפשי משפיעה
לא רק עליכם, אלא על כל המשפחה. כשההורים שלי סירבו
לקבל עזרה לא הייתה להם יכולת להכיל את הצרכים, הר
ר
צונות והרגישות שלי.
הטיפול הציל אותי במקומות שהרגשתי שאני לא יכולה
לבד. אם אתם מרגישים צורך בתמיכה וסיוע פנו לטיפול נפשי.
זה יכול לעזור גם לכם ומהניסיון שלי גם לכל מי שיקר לכם
ונמצא סביבכם.
החיים עם חרדות
היא הרגישה בפעם הראשונה קוצר נשימה, סחרחורת ודופק מהיר. לא עבר הרבה 16 כשדנה הייתה בת
זמן עד שנתנו לזה שם – התקף חרדה. בטור אישי היא מספרת על הקושי בהתמודדות עם התקפי
חרדה וחרדת בחינות, על הילדות כעולה חדשה ומערכת היחסים המורכבת עם ההורים שלדעתה היא
הבסיס למשברים הנפשיים שאיתם היא מתמודדת עד היום
depositphotos :צילום
15
2021 תוכן שיווקי אנוש אוקטובר- הארץ המחלקה המסחרית
יובל בן משה
על שולחנו של עו"ס אריק כהן, סמנכ"ל שירותי שיקום
וטיפול בעמותת אנוש, מונחים אתגרים רבים להם הוא נדרש
לתת מענה, בתחום בריאות הנפש. אחת הקבוצות להן הוא מע
ניק תשומת לב מיוחדת היא קבוצת הצעירים, הכוללת בני נוער
שנים, ומציין3-. כהן, מכהן בתפקידו הנוכחי כ16-25 בגילים
עשור להיותו חלק ממשפחת אנוש. בראיון מיוחד הוא מביט לע
.בר בני הנוער והצעירים ומתכנן עבורם עתיד רגשי בטוח יותר
.תקופת הקורונה היא תקופה לא פשוטה בעבור כולנו
כיצד עוברים אותה בני הנוער והצעירים מבחינה רג
?שית
,"אכן מדובר בתקופה מאתגרת מאוד, פיזית ונפשית
לכל אדם, בכל מקום על הגלובוס. באופן עקרוני בשנה
וחצי האחרונות אנחנו רואים החמרה במצב הרגשי של
בני הנוער והצעירים. אנחנו רואים זאת במיוחד במרכזי
הטיפול והשיקום שלנו בעמותת אנוש. אנחנו עדים לכך
גם לנוכח סקר שערכנו בשנה האחרונה בקרב בני נוער
. אחד הנתונים המדהימים בסקר16-25 וצעירים בגילים
מהמשתתפים מדווחים שחלה הדרדרות ב�מ50%מראה -ש
צבם הרגשי בשנה האחרונה בעקבות הקורונה. על הנתון
הזה השפיעו כמובן הסגרים והריחוק החברתי שנכפה על
כולנו והעובדה שהלימודים לא התקיימו ממש באופן פיזי
בבית הספר אלא מרחוק באמצעות הזום. אין ספק שכל
ההתנהלות של בני הנוער והצעירים עברה שינוי שהשפיע
,מאד על מצבם הנפשי. אם לא די בהשלכותיה של הקורונה
נוסיף לכך את מבצע 'שומר חומות', שהתקיים כמעט בכל
אזור גיאוגרפי בארץ. הפעם, לא דובר רק על ילדי עוטף
עזה, שדרות ואשקלון, הפעם המבצע כלל אזורים רבים
אביב, כפר סבא ואפילו צפונה. כל-נוספים ובכללם תל
אלה בהחלט הוסיפו לתכנים ולהתמודדות של בני הנוער
."בתקופה האחרונה
האם יש אפיונים מיוחדים בפניות של בני הנוער והצ
?עירים אליכם בתקופה האחרונה
"זיהינו מגמות ייחודיות בתקופת הקורונה, באמצעות
פניות שהגיעו למרכזים של אנוש. הפניות היו מורכבות
.וחמורות יותר ועלה בהן הצורך במעורבות של פסיכיאטר
בעבר הגיעו למרכזים שלנו בני נוער שחוו קשיים חברתיים
והתמודדו עם ענייני זהות, בהווה, חלק מהבעיות מעלות
אספקטים של חרדה עמוקה, דיכאון והסתגרות, תופעות
שפחות ראינו בעבר, בוודאי שלא בעצימות כזו. מגמה נוס
.פת שאנו עדים לה לאחרונה היא פניה של ההורים דווקא
אמנם גם בעבר פנו אלינו הורים, אלא שבשנה וחצי האחרו
נות, פניות ההורים הולכות ומתרבות והן מעידות על סימני
,מצוקה שהם מזהים אצל הילדים. לפיכך הם מבקשים עצה
סיוע וליווי בתוך כל המצב אליו נקלעו. מגמה נוספת באה
של פניות חוזרות, זאת בהשוואה לשנים25%-לידי ביטוי ב
." של פניות חוזרות למרכזים שלנו14% החולפות בהן ראינו
אנוש הוא ארגון שבבסיסו מעניק שירותי שיקום למ
תמודדי נפש זכאי סל שיקום. בשנים האחרונות הקמ
תם מרכזי טיפול לבני נוער ולצעירים. מדוע החלטתם
להיכנס לתחום הזה ומהם השירותים שאנוש מעניקה
?לאוכלוסייה זו
אנוש עשתה חשיבה והתבוננה על הדרך2014 "בשנת
שלה לשנים הבאות. הבנו שהייחודיות שלנו היא במתן שי
רותי שיקום, אבל זה לא מספיק. החלטנו שלא די במתן שירותי
השיקום שלנו לאוכלוסייה הבוגרת, וביקשנו להתמקד גם במ
.בט ובצרכים של בני הנוער והצעירים שחווים קשיים רגשיים
מהבעיות הנפשיות מתחילות בגילי75%-מחקרים מראים ש
. זיהינו שקיים חוסר משמעותי של שירותים בתחום12-25
בריאות הנפש במדינת ישראל בגילים אלה. על הרקע הזה
בעצם התקבלה ההבנה וההחלטה שיש לנו מקום בהתערבות
מוקדמת שתוכל למנוע התפתחות של הידרדרות נפשית מו
, הוקם באנוש מרכז הדספייס2015 רכבת יותר בהמשך. בשנת
ישראל, שנבנה על פי מודל אוסטרלי. המודל עסוק ומתמקד
בקידום בריאות נפשית של בני נוער וצעירים. פיתחנו אותו
בשיתוף הקרנות של הביטוח הלאומי, ואת המרכז הראשון הק
ים, ובהמשך בירושלים. בשנה האחרונה בעקבות-מנו בעיר בת
הסגרים והריחוק החברתי אנחנו מפעילים את המרכזים אונ
ליין כחלק מהנגשת השירותים ליותר אוכלוסיות בערים שו
נות בארץ. כמו כן אנחנו נמצאים בתהליכים עם מספר רשויות
."באזורים שונים בארץ לפתיחת מרכזי הדספייס נוספים
כיצד אתה רואה בעתיד את הטיפול בבני נוער ובצ
?עירים
"אנחנו עסוקים בבניית תשתית להרחבת השירותים הטיפו
ליים של אנוש לאוכלוסיית הנוער והצעירים דרך מרכזי הד
ספייס. מבחינתנו המטרה הראשונה במעלה היא קידום בריאות
נפשית של בני נוער וצעירים, דרך ההתבוננות הוליסטית ולא
הגעה לפגישה אחת שבועית עם מטפל. אנחנו מסתכלים על
התהליך ממקום שמתייחס למשך הטיפול, לעבודה משותפת עם
כלל הגורמים בסביבתו של ההמתבגר, ואלה כוללים את המשפ
חה, מערכות החינוך ומעגלים נוספים. ככל שנוכל להרחיב את
השירות הזה, אני מאמין שנוכל לייצר יותר מענים ליותר בני
נוער במרחבים ובמקומות שונים בארץ. השאיפה שלנו באנוש
היא להגיע לכל שכבות האוכלוסייה, בכל האזורים, כדי לספק
."את המענה להתמודדות נפשית
אין זה סוד שבני הנוער והצעירים הפכו מאד דיגיטליים
?בשנים האחרונות. כיצד אנוש חוברת אליהם בפן הזה
"אנוש עסוקה מאד בהרחבת השירותים שלה לבני הנו
ער והצעירים דרך שירותי הדיגיטל – האונליין, באמצעות
יצירת מעטפת של מענים, אפליקציה מותאמת ותכנים
שיהיו נגישים באינטרנט. אנחנו בהחלט מבינים שבני
הנוער אינם מתקשרים בשפה שאנחנו המבוגרים מתקש
רים. לכן, אנחנו ערוכים בדרכים דיגיטליות לתקשר איתם
."ולהעניק להם את השירותים שלנו
לצד שירותי האונליין, נראה שאנוש לא מוותרת על הפן
.הבלתי אמצעי ומפגשים ממשיים בין המטפלים לצעירים
"אכן, בימים אלה אנו עסוקים בפיתוח מודל מותאם למתן
שירותי בית מאזן לנוער המהווה חלופה לאשפוז בבית חולים
פסיכיאטרי. 'בית מאזן' מאפשר להגיע לבית שנמצא בתוך
הקהילה כדי להתמודד עם המשבר הנפשי בצורה אחרת ולא
בתוך בית חולים מרוחק ומסוגר בתנאים שלפעמים אינם
אופטימליים. את הקונספט הזה אנחנו שמים לפתחנו בשנים
הקרובות ומבקשים לקדם אותו עבור הצעירים בישראל. זאת
בנוסף לשירותי השיקום שלנו אותם אנחנו מתאימים לצרכי
הנוער, הצעירים ובני משפחותיהם, באמצעות מרכזי ייעוץ
למשפחות, הוסטלים לצעירים, דירות לצעירים, מודלים
."תעסוקתיים ומרכזים חברתיים לצעירים
מה תוכל לספר לנו על הטרנדים הבינלאומיים לטיפולים
?רגשיים לצעירים
"בשנים האחרונות סוגיית בריאות הנפש של בני נו
ער וצעירים נכנסה לתוכנית החומש של ארגון הבריאות
העולמי באירופה. בנוסף, יש הקמת קואליציות של צעירים
בתחום בריאות הנפש, קמפיינים רבים בנושא ושימוש בטיק
טוק. אני שמח על פיתוח טכנולוגיות רלבנטיות והצפת
מידע הקשור לנפשם של בני נוער וצעירים. חשוב מאד
שיתקיים ממשק ישיר בין מצבם הרגיש והקשב שלנו לה
תפתחויות בתחום זה, כדי לבצע את ההתאמות הנדרשות
לגבי המגמות הבינלאומיות. באוסטרליה למשל, הוקמה
מועצת נוער שמעורבת בתהליכי קבלת ההחלטות במרכזי
.הטיפול של בני הנוער", מסכם כהן
מניעה זה שם המשחק
אריק כהן | צילום: טל רביב
הקמת מרכזי טיפול בנוער ובצעירים, בית מאזן המחליף
אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי, הנגשת שירותים באונליין וכן
הנגשת שירותי שיקום למתמודדי נפש בכל הארץ, הם רק חלק
.מהפעילויות הרבות שעושה אנוש לטובת האוכלוסייה הצעירה
,ראיון עם אריק כהן, סמנכ"ל שירותי שיקום וטיפול בעמותת אנוש
במבט אל הדור הצעיר
16
2021 תוכן שיווקי אנוש אוקטובר- הארץ המחלקה המסחרית
ענת יפה
אנו חווים מהפכת שירות דיגיטלית נרחבת בכל תחומי
החיים. צורכים שירותי בנקאות מתקדמים וכמעט לא פוגשים
יותר את הפקיד בבנק, נכנסים לאינטרנט כשאנחנו צריכים
ביטוח, קניות, שירותים ממשלתיים. בתחום הרפואה אנחנו מק
ו
בלים יותר ויותר שירותים מבלי להגיע בכלל למרפאה. תחו
ו
מים רבים ומגוונים מתפתחים באופן דיגיטלי וביניהם בנקאות,
חקלאות, בריאות, חינוך ואפילו רווחה.
זהו אחד התחומים שעוברים שינוי מואץ ומגלגל מי
ו
ליארדים רבים ברחבי העולם. השירותים הופכים להיות נגישים
יותר, מהירים יותר ומותאמים אישית.
דיברנו על מהפיכה דיגיטלית, מגפת הק�ו2020אם לפנ י
רונה האיצה משמעותית את תהליכי הדיגיטציה והשירותים
מרחוק, הכירה לנו את הזום וכולנו למדנו לשמור על קשר
בשיחות וידאו, ללמוד, לעבוד ולנהל פגישות מרחוק.
גם תחום הסיוע הנפשי ובריאות הנפש הצטרפו למהפכה
הדיגיטלית?
"בהחלט כן. יחד עם השמרנות הבסיסית (וכבודה במקומה
מונח), המאפיינת את תחום הסיוע הרגשי והנפשי, גם בעולם
הזה ישנם חידושים רבים ומתקיים מעבר לשירותים מקוונים.
מה�מ19%בסקר שערכנו בקרב בני נוער וצעירים מצאנו -ש-
שיבים ששקלו ללכת לטיפול, ציינו שהיו מעדיפים לקבל אותו
, מנהל הדספייס י�שMsw , באופן דיגיטלי", מסביר אביה קדרי
ראל באנוש.
כיצד בעצם עושים את המעבר ממפגשים פרונטליים למ
צ
פגשים מקוונים?
"השינוי המשמעותי הוא המעבר המהיר של תחום הטיפול
ממפגשים פנים אל פנים לטיפול באמצעות מפגשים מרחוק. ני
ו
תן לומר כי טרום עידן הקורונה, כמעט בכל המקרים, מטפלים
פגשו מטופלים רק בחדר הטיפול. כיום, מתקיימים מפגשים גם
באמצעות פלטפורמות מקוונות שונות. מרכזים טיפוליים מסוגים
שונים ומטפלים פרטיים למדו על ערכו של המפגש בשעות חרום
ממרחק על פני האפשרות של לא להיפגש בכלל. היום משתמשים
בטיפול מקוון גם כאפשרות לשמירת הרצף הטיפולי בשעות חרום
וגם בטיפול שוטף במטרה להתגבר על מרחק גיאוגרפי, להגדיל
את הזמינות לטיפול ולתת מענה על העדפות אישיות של מטו
ו
פלים", מדגיש קדרי.
אלא ששינוי מהותי יותר בעומק הדיגיטציה בתחום הטיפול,
עוסק בפתרונות דיגיטליים שיכולים לתמוך, לחזק ולאפשר
תהליכי שינוי.
כיצד פתרונות דיגיטליים מקדמים תהליכי שינוי בתחום
בריאות הנפש?
"בעולם ובארץ ישנן יוזמות רבות הלוקחות תהליכי
טיפול ומבססות אותם על מוצר דיגיטלי: יומני מעקב
מצב רוח, ניהול חשיפה לטריגרים מעוררי חרדה, ניהול
יומן אישי המסייע לשמור על מטרות טיפוליות ומשימות
שהציב המטופל לעצמו, שימוש בכלים השלכתיים ועוד.
הכלי הדיגיטלי נותן מענה, לעיתים כחלק מסייע לטיפול
משפר, מנגיש ומהווה כלי ופיתרון - ולעיתים בפני עצמו
שלא היה לנו לפני כן. תחום זה נמצא בהתפתחות אדי
ו
רה ויזמים בעלי מעוף טיפולי מנסים לענות על צרכים
שונים בעולמות תוכן רבים ומגוונים. לא מעט יוזמות
ישראליות בתחום הרווחה והטיפול מקבלות תמיכה בח
ו
ממת הפיתוח של המוסד לביטוח לאומי ומבשילות לכדי
מוצר שימושי".
איך מתייחסת גישת הטיפול אונליין לפתרונות המוצעים?
"הגישה היום תומכת בעמדה שלפתרונות דיגיטליים,
אפילו ללא דמות מטפל אנושית מן העבר השני, יש יכולת
טיפולית ממשית עם תוצאות ניכרות, כשהראשונים לאמץ את
הפתרונות האלה הם הצעירים".
בעולם שבו יש תכנים מסחריים רבים המקודמים על ידי
האם גם עולם התוכן של התמודדות עם - חברות גדולות
אתגרים נפשיים מותאם מספיק וכתוב בשפה נגישה לכולם?
"אין ספק שהמהפכה הדיגיטלית בבריאות הנפש מאפשרת
נגישות משופרת למידע. בני הנוער והצעירים צורכים מידע
ברשת ושם הם לומדים על אתגרים ודרכי פתרון, מגבשים
עמדות ובונים את דפוסי החשיבה ודרכי ההתמודדות. יש הרבה
מאד מה לעשות כדי להגיע לנקודה בה בני נוער או צעירים
מצליחים לצרוך תמונת עולם מיטיבה ומקדמת בנוגע למשהו
שמטריד ומעסיק אותם".
מהם האתגרים שמציב בפניכם העידן הדיגיטלי בשיח מול
בני הנוער?
"העידן הדיגיטלי מחייב אותנו לעצב שירות מותאם לקהלים
השונים, להבין את המסע האישי של הנוער בהבנת צרכיו, ומ
ו
תן מגוון שירותים אשר יאפשרו ללקוחות השונים קבלת מענים
מותאמים משולבים עם טכנולוגיות שונות בזמן החשיפה, הנג
ו
טוק, צעירים באינסטגרם, -שה, טיפול וליווי. ילדים גולשים בטיק
והורים עדיין נמצאים בפייסבוק. הפיתוח חייב להתייחס לפלטפו
ו
רמות השונות אשר בהן נמצא הנוער ואופן צריכת השירות חייב
להיות מותאם לתהליכי השינוי אשר כל כך טבעים למתבגרים.
העידן הדיגיטלי מחייב אותנו לפתח תפיסה מקצועית חדשה ולא
ו
תגר מנגנונים ושיטות עבודה מסורתיות", מסכם קדרי.
העולם שייך לצעירים והצעירים נמצאים באונליין. מה חוללה מהפכת הדיגיטל לעולמות בריאות
, e-headspace הנפש? האם טיפול אונליין מספק מענה כמו טיפול מסורתי בקליניקה וכיצד שירות
מוביל את דיגיטציית בריאות הנפש ומנגיש תמיכה רגשית לבני הנוער? ראיון מיוחד עם אביה קדרי
העומד בראש הדספייס ישראל – רשת מרכזי טיפול לנוער ולצעירים באנוש
רחוק: מהפכת הדיגיטציה -קרוב
בטיפול רגשי לבני נוער ולצעירים
– לטפלe-headspace
בצעירים במקום ובדרך
שלהם
, השירות הדיגיטלי של מרכז ה�צe-headspacee
עירים באנוש, הוא חלק מחזון העמותה לקחת חלק
ולהוביל את המהפכה הדיגיטלית, מתוך אמונה
כי הנגשת מענה נפשי בעולמות האונליין, הע
צ
לאת מודעות ושיח פתוח בפלטפורמות דיגיטליות,
יאפשרו לצעירים רבים המתמודדים עם קשיים נפ
צ
שיים למצוא סיוע ותמיכה – בדרך בה הם רגילים
לצרוך את השירותים שלהם.
הדספייס ישראל בחרה באתגר החשוב של פיתוח
תשתית דיגיטלית מתקדמת לצד פיתוח שירותים
מותאמים לעידן החדש, טיפול אונליין, תכנים מו
צ
תאמים והנגשת הנושא הנפשי למרחב הדיגיטלי.
היתרונות של הפלטפורמות הדיגיטליות הן בז
צ
מינות הגבוהה, בנגישות המשופרת, בגמישות
ובשפה אשר פורצים את גבולות הטיפול המסו
צ
רתי, הופכים אותו ליעיל ומבוקש במיוחד בקרב
צעירים.
אביה קדרי | צילום: טל רביב
Depositphotos :טיפול אונליין | צילום
17
2021 תוכן שיווקי אנוש אוקטובר- הארץ המחלקה המסחרית
ד"ר כפיר פפר
אחד מחמישה אנשים בעולם המערבי ובישראל יסבול
,במהלך חייו מדיכאון מז'ורי, שמוכר גם בשם דיכאון קליני
מתוכם כמחצית יסבלו מדיכאון בינוני וקשה. זוהי הפרעה
שעלולה להיות קטלנית והיא פוגעת בכל שכבות האוכלו
סייה: צעירים ומבוגרים, אוכלוסיות מבוססות ומוחלשות, מי
עוטים אתניים ודתיים. דיכאון קשה ולא מטופל עלול להביא
לאובדנות. הרוב המכריע של הניסיונות האובדניים הם על
ידי אנשים המתמודדים עם הפרעות במצב הרוח, שבראשן
. הגיע הזמן שנסכים לדבר על כך- דיכאון
לדיכאון חמור פנים נוספות: מחשבות טורדניות, מחשבות
אשמה, ולעיתים מופיעים בו גם מרכיבים פסיכוטיים, דוגמת
מחשבות שווא סומטיות. למשל, אמונה שגויה כאילו מערכות
שונות בגוף אינן עובדות באופן תקין. מתמודד עם דיכאון
קליני עשוי לחשוב שהכבד שלו או הקיבה לא מתפקדים וע
קב כך להפסיק לאכול. מטופלת שפגשתי לאחרונה החזיקה
באמונה שהיא אשמה בהתפרצות הקורונה. במצבים קיצוניים
אלה צריך לטפל במהירות, יעילות ואינטנסיביות, כי הסיכון
לאובדנות גדול יותר. ככל שההתערבות הטיפולית רפואית
מהירה יותר, קיים סיכוי טוב יותר להפחית את התסמינים ואת
.עוצמת הדיכאון ולחזור לחיים
אובדנות אינה הסיכון היחיד. בדיכאון ממושך שאינו מטו
פל היטב, הסיכוי לתחלואה גופנית עולה. המתמודדים מפת
חים, בשיעורים גבוהים יותר, סוכרת, יתר לחץ דם ומחלות לב
וכלי דם, ובמקרים בהם ישנה מחלת רקע גופנית כרונית, היא
.עלולה להחריף או לצאת מאיזון כתוצאה מהמצב הדיכאוני
אצל מתבגרים וצעירים, הסימפטומים יכולים להיות מעט
שונים ולבוא לידי ביטוי בעיקר בהסתגרות ובהתנתקות מהס
ביבה, בירידה בביצועים אקדמאיים ובנסיגה חברתית. הסימפ
טומים הנ"ל יכולים להיות מלווים בפגיעות עצמיות ובצריכת
סמים ואלכוהול. תקופת הקורונה גרמה לעלייה משמעותית
בהיקף הצעירים שמדווחים על שימוש בסמים ובאלכוהול, בין
.השאר בכדי להתגבר על קשיים רגשיים שהוחמרו בתקופה זו
?כיצד מאבחנים דיכאון מז'ורי
לדיכאון קליני עשרה תסמינים, בהם: אנהדוניה (חוסר
יכולת ליהנות), ירידה במצב הרוח, אי שקט, שינויים בשינה
ובתיאבון, עיסוק יתר במחשבות של אחריות ואשמה, איטיות
מוטורית בדיבור ובתנועה וירידה באנרגיה. דיכאון-פסיכו
קליני מוגדר ככזה אם נמשך שבועיים ויותר, ועונה על חמישה
קריטריונים סובייקטיביים ואובייקטיביים לפחות, כמו: ירידה
בעניין ובמוטיבציה, קושי לחוש הנאה ותחושת עצבות, הפ
.רעות בשינה, שינויים בתיאבון ובמשקל
פגיעה חריפה בחיי החולים והמשפחה
,דיכאון ממושך גורם לכאב נפשי עצום. הקושי, התסכול
.האשמה והכאב רבים ומייסרים ויש קושי למצוא הקלה ומנוח
אנשים מסתובבים במשך תקופות ארוכות עם דיכאון שאינו
מאובחן לפני שמגיעים לטיפול. לעיכוב הזה יש מחיר אישי
כבד מאוד. בקרב בני נוער וצעירים הדיכאון יכול להביא גם
.לנשירה ממסגרות לימודיות וחברתיות
כשאדם סובל מדיכאון מתמשך, בדרך כלל נפגעים כלל
מעגלי החיים: החברתי, התעסוקתי, הזוגי וההורי. משפחה
שמי מיקיריה סובל מדיכאון קשה וממושך, סופגת מכה קשה
ומשמעותית. על אחת כמה וכמה כשמדובר בדיכאון המלווה
באובדנות. המתמודדים עם דיכאון, בני הזוג והמשפחות חווים
,קשיים בתחומים שונים, החל מאובדן הכנסה וקושי כלכלי
דרך פגיעה במרקם התא המשפחתי וקשיים חברתיים משמ
.עותיים. החוויה דומה לתמיכה וסיוע במטופל סיעודי
מעל הכאב האישי, מרחף כל העת, הקושי הפסיכולוגי הכ
רוך בטיפול בבן המשפחה ובלראות אדם יקר לך שמתקשה
לתפקד ושלעיתים אפילו דברים בסיסיים כמו מקלחת, צחצוח
.שיניים והכנת אוכל, מהווים אתגר יום יומי קשה לביצוע
קשה מאוד לעבוד בזמן משבר ד�י– במישור המקצועי
כאוני. בקרב רבים מהסובלים מדיכאון משתנה היקף התע
סוקה, ולעיתים יש צורך ביציאה לחופשת מחלה או הפסקת
עבודה מוחלטת. בד בבד עם אובדן ההכנסה והיעדר ביטחון
תעסוקתי, גדלות ההוצאות הכרוכות בטיפול, וכשבני המש
פחה נדרשים להתגייס לטובת החולה בדיכאון, גם היכולת
.שלהם להתפרנס נפגעת
ניכר קושי משמעותי לתפקד כבן– במישור הזוגי וההורי
זוג וכהורה. אנשים המתמודדים עם דיכאון מסתגרים וממעטים
לצאת. הבית או המיטה הופכים למפלט. הם מתקשים לתפקד
מה שכמובן מגביר את תחושת האשם והכישלון. פעמים-
רבות זה גם מה שיביא אותם לפנות לעזרה. זכורה לי היטב
מטופלת שסבלה מדיכאון ממושך, אך בשל החשש מסטיג
מה נמנעה מלפנות לעזרה. בסופו של דבר מה ששכנע אותה
לפנות, הייתה העובדה שבמשך כחודש הדבר היחיד שהוציא
אותה מהמיטה היה לקחת את הילדה מהגן. כשגם הפעולה הזו
.הפכה לבלתי אפשרית עבורה, היא הגיעה לטיפול
אנשים בדיכאון קשה מגיעים לעיתים– תפקוד יום יומי
למצב בו הם אפילו לא מצחצחים שיניים ומתקלחים, כי המח
שבה על המעשה הפשוט והיום יומי, קשה להם. חשוב להדגיש
כי בשנה האחרונה אנו רואים בקרב צעירים עלייה משמעו
תית בשימוש בחומרים כמו סמים מסוגים שונים ובעיקר גראס
ואלכוהול, כאמצעי לווסת את הקושי הרגשי. כמובן שהשימוש
בחומרים אלה פעמים רבות מתחיל כניסיון לטיפול עצמי, אך
.מוביל להחמרה משמעותית ולקושי נוסף
אבחון חסר
להערכתי ועל פי מחקרים, היקף החולים הסובלים מדי
כאון רב יותר מאלה הפונים לטיפול. דיכאון שמאובחן ומטופל
בזמן, חוסך רבות מהאדוות המשניות שתיארתי, והטיפול עוזר
.בשיקום יחסים בתוך המשפחה, בתעסוקה ובתחומים נוספים
. חשוב לפנות לטיפול מהיר- לכן אני מדגיש
10-15 הטיפול בדיכאון קליני שונה מכפי שהיה לפני
שנים. התחום מתפתח באמצעים מגוונים ומשמעותיים והדי
כאון אינו גזירת גורל. בניהול נכון אפשר להגיע לנסיגה מו
חלטת של המחלה (רמיסיה), ולשיפור תפקודי משמעותי ולכן
.אסור לוותר
הדור המבוגר שילם מחיר כבד על הסטיגמה והדחקת
הדיכאון לשולי השיח. זה לא חייב להיות ככה. הדור הצעיר
שפורץ את גבולות השיח בנושאים רבים ומגוונים, מזכויות
להט"ב, דרך שוויון מגדרי, הביא גם את בריאות הנפש למרכז
השיח. אם אתם מרגישים שמשהו לא כתמול שלשום, שיש
שינוי התנהגותי וקושי, אל תהססו לפנות לטיפול. ניתן לטפל
בדיכאון ביעילות תוך תקופות קצרות. אל תישארו לבד עם
.הכאב
'ד"ר כפיר פפר הוא מומחה לטיפול בדיכאון, מנהל מחלקה פעילה א
והיחידה לגרייה מוחית במרכז הרפואי לב השרון
דיכאון? אפשר לטפל בזה
ד"ר כפיר פפר | צילום: פרטי
דיכאון פוגע בכל תחומי החיים, ואם הוא אינו מטופל הוא עלול
להוביל לפגיעה בבריאות הפיזית ובמקרי קיצון גם למצבים
פסיכוטיים ולאובדנות. הבשורות הטובות הן שניתן לטפל בו
ביעילות ולהוביל לשיפור גדול
Depositphotos :צילום
18
2021 תוכן שיווקי אנוש אוקטובר- הארץ המחלקה המסחרית
19
2021 תוכן שיווקי אנוש אוקטובר- הארץ המחלקה המסחרית
שירי ראב
"משפחה אחרת הייתה מבינה שמשהו פה לא רגיל ועו
ת
), כשהיא נזכרת איך 29( שה עם זה משהו" אומרת שני מלכס
היא הביטה באחותה דניאל, שגדולה ממנה 13 כשהייתה בת
שנים, מטפסת בהפגנתיות על מתלה הכביסה במרפסת 3-ב
ביתם. דניאל רבה עם ההורים, הם צעקו זה על זו, ואז דניאל
ירדה ממתלה הכביסה ורצה לעבר הדלת. אביה שניסה לעצור
בעדה לצאת, החזיק אותה לרגע, היא חמקה ממנו ויצאה החוצה
לרחוב בסערה כשהחולצה שלה נותרה בידו.
, חשבה אז שזה יעבור לאחותה. גם אמה 29 שני, היום בת
ואביה, שהיו בעיצומו של משבר זוגי, היו שותפים למחשבה הזו
ובאמת חלף לא מעט זמן עד שהבינו שדניאל זקוקה לעזרה
ועד קבלת האבחנה שהיא מתמודדת עם מאניה דפרסיה.
) עברה לא מעט תהפוכות בחיים עד למקום 32( דניאל מלכס
שבו היא נמצאת היום, מציינת שנה שלמה ללא התקפים. "אני
לא כל כך אוהבת אבחנות", היא אומרת וממהרת להוסיף: "ובכל
זאת, האבחנה עזרה לי. אני מתמודדת איתה מגיל קטן. עוד לפני
שידעתי מה יש לי תמיד הבנתי שמשהו לא בסדר ואף פעם לא
ידעתי לשים את האצבע. כשנתנו לזה שם הבנתי שאני נורמלית.
האבחנה עזרה לי לקבל את מי שאני. כן, אני מתמודדת נפש. גם
כשאני מחלימה, אני מתמודדת עם זה כל החיים".
סימני דרך
היו לא מעט סימנים בילדות ובגיל ההתבגרות שהעידו
שדניאל זקוקה לטיפול אך במשפחה לא הייתה מודעות לעולם
בריאות הנפש ולמי בכלל פונים לעזרה.
עוד בתקופת הגן דניאל מספרת שהיו אירועים חריגים
בהם בחנה את הגבולות עד הקצה והפגינה רגישות גבוהה. גם
בבית וגם במסגרת החינוכית לא שמו את הדברים על השולחן
כדי שאפשר יהיה לטפל בהם.
שני משתפת מהילדות עם דניאל סיפור שמצט
ת
רף לאירועים, שבדיעבד, יכלו להראות על משהו שדורש
. דניאל ואני היינו לבד בבית 8 או7 התייחסות: "הייתי בת
ובמקרר היו שאריות עוף שסבתא הכינה. חיממתי לי את מה
שנשאר. דניאל קלטה את זה והחליטה שאין מצב שאני אוכלת
את החתיכות האחרונות. התחלנו לריב. דניאל התחילה לרדוף
אחרי בבית, לצעוק ולהשתולל. בסוף, מרוב הלחץ ממנה רצתי
החוצה כמו שאני, עם תחתונים. אפילו זמן להתלבש לא היה
לי. רצתי לטלפון הציבורי והתקשרתי לאבא כשדניאל מאחורי.
לא היה לי סיכוי לעמוד מולה לבד".
כששתיהן היו בגיל ההתבגרות ההורים התגרשו והבית
כולו חווה טלטלה. דניאל נכנסה לדיכאונות, לא יצאה מהחדר,
לא התקלחה ולא אכלה. להורים היה קשה להתפנות ולטפל
בענין נוסף לנוכח הכאוס שנוצר. האחיות התקשו לתקשר
ושנים של שתיקה חלפו ביניהן. שני שלא הבינה את אחותה
הייתה מכנה אותה עם חברים "משוגעת". רק ברגעי משבר
בזוגיות של ההורים הן היו פונות זו לזו.
כמו להבה
דניאל מספרת איך למאניה דיפרסיה הלא מטופלת הייתה
השפעה כמעט על כל תחום בחייה: "הפעם הראשונה שחוויתי
כשפתאום נעלמתי מהעולם, הס�ת16אותה חזק הייתה בגי ל
גרתי בבית, כיביתי את הטלפון ולא עניתי לאף אחד. החברים
לא הבינו מה קורה איתי ואני רק רציתי את השקט שלי עם
עצמי. המצב נמשך שבוע אך לא נגמר שם. הפעם השנייה
נמשכה שבועיים והפעם השלישית נמשכה כבר חודשים. כבר
היה ידוע אצלי בחבר'ה שאני דניאל הנעלמת. תמיד הייתי בן
אדם שמחייך אל העולם ורואה הכול בצד החיובי אך מבפנים
הכול בער כמו להבה של אש שרק מתפשטת". המאניה דיפ
ת
רסיה הביאה את דניאל לא רק להתמודד עם מצוקה פנימית
אלא גם עם השלכות חברתיות וכלכליות: "לא הבנתי מדוע
אביב מצאתי את עצמי במיטה של גבר -בתקופה שגרתי בתל
אחר כל שבוע, מנותקת מהרגש, רק מחפשת ריגוש וכיף. לא
ש"ח מהבנק ובזבזתי 25,000 הבנתי איך לקחתי הלוואה בסך
הכול על סמים, מסיבות ושטויות. לא הבנתי איך הצלחתי
ללכת למסיבות עד הבוקר וישר ללכת לעבוד במטבח ואז
להמשיך למסיבה הבאה מבלי לישון בלילה. זו התקופה שהייתי
במאניה, בשיגעון, הרגשתי על גג העולם.
נשמע כאילו הלוואי וגם אני הייתי מרגישה ככה כל חיי
בטבעי? ממש לא. כי אחרי הריגוש מרגישים את הדפרסיה,
לא לאהוב אף אחד וגם לא את - שהיא דיכאון של החיים
עצמך. להרגיש כמו 'המיץ של הזבל', לא לרצות לחיות. כל
מה שבנית בחיים מתפרק ביום אחד".
הבנתי שדניאל חדשה הולכת - אשפוז ראשון
לצאת משם
האשפוז הראשון של דניאל היה קצת אחרי שחזרה מהודו.
"משמחה זה הפך לגמרי דכאוני, עזבתי את הבית ששכרתי
ועברתי לגור אצל סבתא. במשך חודשים לא יצאתי מהבית
והמשפחה עשתה עלי משמרות. בשלב מסוים החלטתי שאם
אני כל כך סובלת אז לא שווה לחיות ובלעתי כמות ענקית
של כדורים שלקחתי מסבתא שלי. כשהגעתי למחלקה הסגורה
ראיתי אנשים שמתמודדים עם דברים נוראים וגיליתי עולם
שלם שלא הכרתי, עולם בריאות הנפש. הבנתי שאני לא לבד
בסיפור ויש עוד הרבה כמוני. אני לא משוגעת כמו שחשבתי.
במהלך חצי שנה הייתי מאושפזת במחלקה פסיכיאטרית
ואובחנתי בהפרעה דו קוטבית עם נטייה לדיכאונות. המוח לא
מייצר מספיק חומרים שדרושים לו ולכן יש עליות וירידות
במצבי רוח. הבנתי שדניאל חדשה הולכת לצאת מהאשפוז".
שני הגיעה למרכז הפסיכיאטרי שבו אושפזה דניאל ונעצ
ת
רה בכניסה. היא הרגישה שהיא לא מסוגלת לראות את אחותה
במצב הזה. הן נפגשו בפעמים שדניאל יכלה לצאת אל מחוץ
לכותלי המחלקה. שנים אחרי האשפוז ההוא הן שוחחו על
תקופת האשפוז ודניאל הסבירה לשני שלא מדובר ב'הכול או
כלום' וגם אם נותנים מה שמתאפשר זה המון.
אבא אמר לי "אני מזדהה איתך
ואני מבין אותך"
לפני האשפוז היו שנים בהן דניאל וההורים היו בנתק מו
ת
חלט. דניאל מספרת איך דווקא באשפוז נוצר חיבור חזק בינה
לבין אבא שלה: "ביום שאושפזתי בפעם הראשונה, הדבר הכי
יפה שקרה בעיני זה שאבא שלי בא אלי ואמר לי 'אני מזדהה
איתך ואני מבין אותך'. היום יש ביננו קשר חזק, הוא היה שם
בשבילי בתהליך ההחלמה. זה באמת בן משפחה, אבא שלי,
שמבין את הכאב שלי ואני יכולה להבין את הכאבים שלו,
ואם זה רק יכול היה להיות לפני יכלו גם לדעת עלי, להבין
מה אני עוברת וזו הסיבה שחשוב לי לבוא ולדבר, כדי שתהיה
מודעות, שיבינו שאם מישהו לא יוצא מהחדר שבועיים אז
צריך לעשות עם זה משהו".
אחרי האשפוז אמא של דניאל וגם המשפחה הרחבה הת
ת
קשו לקבל את האבחנה שלה. אמה, שטיפלה בה במסירות,
הקשיבה ותמכה, התנגדה לכך שדניאל תיקח כדורים פסי
ת
כיאטריים והביעה חשש מתופעות הלוואי שלהם. דניאל בחרה
להמשיך ולקבל טיפול ובכך הובילה את עצמה למסלול חיים
טוב יותר. בסוף, גם אם הדבר ארך זמן, הקבלה של דניאל
כמתמודדת נפש מצד האם וכל המשפחה הגיעה.
שנאתי רק את עצמי
גם כשנוצר קשר משפחתי חזק עדיין היו בו תהפוכות. שני
מספרת: "חזרתי מהודו ואבא שלי שמאוד דאג לי רשם אותי
למכללת תל חי והציע לי לעבור לגור עם דניאל בצפון. באתי
אליה מאושרת, היפית מאוד. בהתחלה היה מאוד נחמד. הכרתי
את החברים המקסימים שלה והסתדרנו טוב. בוקר אחד דניאל
החליטה שהיא לא מוכנה יותר. מבחינתה פלשתי לה לחיים ומי
אני בכלל שאשב עם החברים שלה והיא אמרה לי – 'עופי לי
מהבית עכשיו'".
שני הרגישה אז שדניאל שונאת אותה. דניאל מסבירה "כל
המחשבות והדיבורים האלה באו מהדיכאון. אני שונאת בעי
ת
קר את עצמי ולפעמים זה יוצא כאילו אני שונאת אותם. אני
אומרת תעזבו אותי, תנו לי שקט, כי זה מרגיש לי שאף אחד
לא יבין אותי. לא יכולתי להתמודד יותר עם עצמי אז בטח
לא עם עוד מישהו. בתכל'ס לא שנאתי אותה, פשוט קינאתי
בה כי הכול אצלה תמיד היה קל בחיים והחיים שלי שחורים
מגיל אפס".
אשפוז שני
אחרי שדניאל הוציאה את שני מהבית היא נכנסה לדיכאון.
היא הסתגרה בעצמה עד שהחליטה לנסוע מביתה שבצפון אל
אזור המרכז, לאבא. אחרי שבוע אצלו, כשהיא ממעטת לאכול
ומסתגרת בחדר, היא בלעה כמות גדולה של כדורים. אביה
נלחץ וקרא לשני לעזרה.
שני מספרת על שיחת הטלפון שגרמה לה לעזוב הכול ול
ת
נסוע מהדרום עד הצפון כדי להיות שם בשביל דניאל: "הייתי
במסיבה וממש נהניתי. באמצע הלילה אבא מתקשר אלי ואומר
לי שדניאל במצב לא טוב ושאני חייבת לעזוב הכול ולנסוע
אליה עכשיו. באתי הביתה רק כדי שדניאל תרים כיסא על
הראש שלי, תקלל אותי ותגרש אותי".
דניאל והוריה ניגשו למיון ודניאל ביקשה להתאשפז. הפעם
האשפוז הפסיכיאטרי נמשך חודש.
להתמודד עם אחות מתמודדת נפש
היום האחיות מלכס מדברות על ההתמודדות הלא פשוטה
מיזם - שלהן מול עשרות אנשים בפרויקט "פאזל" של אנוש
התנדבותי שבא לקדם את השיח על בריאות הנפש בקהילה
ברחבי הגליל באמצעות הרצאות ואירועים שונים.
שני אומרת לדניאל: "אני חושבת שהעובדה שאת מדברת
על זה מסייעת לך בתהליך ההחלמה" ודניאל מוסיפה: "גם
השינוי - המשפחה שלנו בעצמה מתפתחת ונפתחת בגלל זה
הוא לא רק אצלי, הוא אצל כולם".
שני בוחרת להשתתף בהרצאות כדי לתמוך באחותה וגם
כי זו הדרך שלה להתעמת עם פחדיה שלה. באמצעות ההר
ת
צאה המשותפת, עם ההבנה של דניאל שהקשר ביניהן חשוב
גם לתהליך ההחלמה שלה והרצון של שני לתמוך באחותה,
הקשר בין האחיות התחזק.
אני. דניאל. מתמודדת נפש. עד להודעה חדשה.
היום דניאל בוחרת להשתמש בידע שצברה בהתמודדות
עם המשברים כדי לסייע לאחרים.
"אני מלווה שיקומית של מתמודדי נפש בחברת נתן
ומשלבת ידע מניסיון חיים כדי לעזור לאנשים עם ההת
ת
מודדויות הנפשיות שלהם. באתי לשבור סטיגמות, באתי
להראות לכם שלמתמודדי נפש יש הרבה וריאציות. אנחנו
נראים כמו כולם והכל רגיל אך הפנים שלנו סובל הר
ת
בה פעמים. אני רוצה לתת דוגמה לכל האנשים שנמצאים
בארון ואני קוראת לכם: צאו החוצה. אנחנו הנורמלים!
הם אלה - האנשים שלא מקבלים אותנו הם לא נורמלים
שחיים בעבר. זה נועד גם בשבילי, לצעוק בקולי קולות. אני.
דניאל. מתמודדת נפש. במאניה דפרסיה. עד להודעה חד
ת
, לומדת 32 שה. על הדרך אני מנהלת שגרת חיים, אני בת
ביוטכנולוגיה, שוכרת דירה לבד ובעזרת חברים מדהימים,
משפחה תומכת, פגישות אצל פסיכיאטר, פסיכולוגית ואנ
ת
שי עמותת אנוש, אני מצליחה לחיות את חיי על הצד הטוב
ביותר למרות כל הקשיים".
מרכז ייעוץ- מילם
והכוונה למשפחות
מרכזי הייעוץ- עמותת אנוש מפעילה את מילם
למשפחות המציעים תמיכה, ייעוץ, מידע והכוונה
למשפחות המתמודדות עם מחלה נפשית של אחד
מבני המשפחה. המרכזים מופעלים במימון ופיקוח
של משרד הבריאות. השירותים ניתנים ללא תשלום
וללא צורך בהכרה של המתמודד בביטוח לאומי או
סל שיקום.
במילם תקבלו תמיכה וייעוץ מאנשי מקצוע מו
ת
מחים בעבודה עם משפחות בבריאות הנפש, ידע וכ
ת
לים להתמודדות יעילה, תכירו בני משפחה שעוברים
חוויות דומות ותוכלו להיעזר בניסיונם של אחרים.
[email protected] ,074-7556155 :ליצירת קשר
דניאל ושני מלכס | צילומים: אלבום פרטי
,באתי לשבור סטיגמות
באתי להראות לכם
שלמתמודדי נפש יש הרבה
וריאציות. אנחנו נראים כמו
כולם והכל רגיל אך הפנים
שלנו סובל הרבה פעמים.
אני רוצה לתת דוגמה לכל
האנשים שנמצאים בארון
ואני קוראת לכם: צאו
החוצה. אנחנו הנורמלים!
האנשים שלא מקבלים
הם - אותנו הם לא נורמלים
אלה שחיים בעבר.
אחיות בנפש
המשימה עמה מתמודדים בני
משפחה של מתמודדי נפש היא
מאתגרת וחשובה לכל הצדדים.
סיפורן האישי של האחיות
שני ודניאל מלכס הוא דוגמה
מצוינת לאהבה ולמסירות
למרות הקשיים הרבים