חומר רקע
11/10/2021
צעדי מדיניות לשיפור היחסים בין סטודנטים יהודים וערבים בקמפוסים
נייר עמדה-
מוגש לוועדת החינוך, התרבות והספורט
לקראת דיון בנושא: פתיחת שנת הלימודים האקדמית תשפ"ב
מטרת נייר
:העמדה
נייר עמדה זה,, המוגש מטעם עמותת יוזמות אברהם ומרכז אקורד
מבקש להביא לסדר היום את
החשיבות
שבשיפור
היחסים בין יהודים וערבים בקמפוסים '
לאור אירועי מאי2021
ולאור מחקרים
המראים כי שיפור כזה הוא לא רק דחוף כי אם גם אפשרי וכדאי .
רקע:
.במרחב האקדמי יש פוטנציאל לקדם יחסים מיטיבים בין יהודים לערבים מיצוי פוטנציאל זה
חשוב גם לאחר סיום הלימודים ובעל
השפעה על מיצוי השכלה גבוהה, יצירת עולם תעסוקה מגוון
ומכיל ולבסוף .על יחסי הקבוצות בחברה בכלל בעשור האחרון נעשים מאמצים ממסדיים לשלב
אזרחים ערבים באקדמיה ובשוק העבודה. מאמצים אלה, המתבטאים בהשקעות של הממשלה, של
ארגוני חברה אזרחית ושל מוסדות אקדמיים, אכן תרמו לעלייה בייצוג הסטודנטים הערבים
במוסדות להשכלה גבוהה. מגמה זו משתקפת בדוחות השנתיים של הלשכה
המרכזית
לסטטיסטיקה (למ"ס) מהשנים האחרונות. כך, למשל, בשנים2018-2008
עלה אחוז הסטודנטים
הערבים
בתואר הראשון מ-
10%
לכ-
18%
.
:מחקר וממצאיו
במחקר רחב ההיקף שפורסם לפני כשנה בחנו את משמעותו של המפגש בין ערבים ויהודים במרחב
האקדמי. ספציפית בחנו את מידת הסכמתם
של המשתתפים עם מגוון מדדים הכוללים סוגי מפגש
באקדמיה (למשל השתתפות בקבוצות מנהיגות), תפיסות ועמדות לגבי הקבוצה שלהם (למשל
תפיסת אפליה של ערבים כלפי הקבוצה שאליה הם משתייכים) ותפיסות, עמדות ורגשות כלפי
הקבוצה האחרת (למשל כעס של ערבים כלפי יהודים וההיפך .)
כמו כן נשאלו המשתתפים כיצד הם
תופסים את מדיניות המוסד שאליו הם משתייכים בנושאים כמו עידוד סובלנות, מאבק בגזענות
.ושיח ביקורתי במחקר
השתתפו4,697
סטודנטים ובוגרים יהודים וערבים מ-
12
מוסדות אקדמיים
בישראל. המחקר
, ״
מגע באקדמיה
״,
נערך ע"י "מרכז אקורד- פסי "כולוגיה חברתית לשינוי חברתי
לבקשת עמותת "יוזמות אברהם" וקרן רוטשילד לטובת איתור המלצות לשיפור היחסים באקדמיה
ומיצוי הפוטנציאל של תקופת חיים זו כמשפיעה על ,רגשות
עמדות והתנהגויות
של
צעירות ו צעירים
בישראל
אל הקבוצה
האחרת .
המחקר מצא כי:
אף על פי שהמרחב האקדמי מזמן מפגש תדיר סביב
נ
ושאי עניין משותפים
בין יהודים
לערבים ,השהות המשותפת לבדה אינה מובילה לשינוי חברתי חיובי .
.חברויות עם הקבוצה האחרת לא עולות בצורה משמעותית בקרב יהודים או ערבים
וכאשר הן קורות
הן נרקמות ברמה האינדיווידואלית וללא שינוי תפיסתי ברמ
ה
הקבוצתית .
מוטיבציה לחברויות עם הקבוצה האחרת
מחוץ ללימודים לא עולה בזמן התואר באופן
משמעותי בקרב אף אחת מהקבוצות שנבדקו.
ערבים ויהודים הראו פחות מוטיבציה לגור בקרבה לקבוצה האחרת
.בתום הלימודים
כמו כן נמצא כי חוויית האפליה של סטודנטים ערבים במוסד עולה באופן הדרגתי אחרי
שנתם הראשונה ללימודים ,
והם מדווחים כי הם חווים את האפליה הרבה ביותר מצד
סטודנטים יהודים(בהשוואה למשל לאפליה מצד הסגל האקדמי והמנהלי .)
לאור ממצאים מצערים אלו משמח היה לגלות
:כי
״ עבודה משותפת בקורסים היא המנבא החזק
ביותר ליצירת חברויות בא
קדמיה ולהגברת מוטיבציה לקרבה חברתית,
כמו גם לסטריאוטיפים
חיוביים יותר בקרב יהודים וערבים כאחד
״ .
עבודה משותפת בקורסים היא סוג המפגש האפקטיבי
ביותר
ליצירת מוטיבציה לקידום
;חברות וקרבה בין הקבוצות
הן מחזקות קשרים אישיים, כמו
עבודה משותפת בקורסים, עוזרות ליצור
.סביבה משותפת מכילה יותר עבור כלל הסטודנטים
עוד מזהה המחקר כי
לאור העובדה כי רק מעט סטודנטים
משתתפים בקבוצות דיאלוג ומנהיגות
יש לקדם פרקטיקות מקרבות נוספות כחלק שגרתי
מ התנהלות השיעורים ברחבי הקמפוסים
בישראל .
פרקטיקות אלו יגבירו אספקטים נוספים המבססים יחסים מיטיבים בין הקבוצות. הן
יחזקו את הסובלנות, הרגישות לאי-
השוויון, את תחושת השייכות והשיח בקמפוס. חיזוק כזה
יוציא אל החברה הישראלית אזרחיות ואזרחים שבנוסף ללימודים א קדמיים מצוינים, למדו
ותרגלו יום-
יום במשך3-4
שנים את הרגישויות
הנדרשות ל חיים בחברה שהיא רב
תרבותית
.ומגוונת
לצד האתגרים יש לזכור כי המחקר
מראה כי
במרחב האקדמי קיים פוטנציאל משמעותי
לקידום
זהות משותפת וקרבה בין סטודנטים יהודים לסטודנטים ערבים.
מהממצאים עולה כי במסגרת
.הלימודים המשותפים נוצרת הזדמנות למפגש משמעותי בין סטודנטים יהודים לסטודנטים ערבים
כך, למשל, נמצא כי יהודים וערבים כאחד מרגישים שייכים במידה דומה למוסדות האקדמיים
שבהם הם לומדים, ועבור רבים מהם השייכות למוסד האקדמי משמשת כזהות-על מ שותפת
שיכולה לסייע בהפחתת קונפליקטים ומתחים בין הקבוצות. כמו כן, החברויות החדשות שנרקמות
בין סטודנטים יהודים לסטודנטים ערבים,
,מעטות ככל שיהיו מדגימות ש האקדמיה יכולה לשמש
נקודת מפנה חיובית ביחסים. לתחושת השייכות המשותפת למוסד ולקשרים החברתיים יש תפקיד
חשוב בשיפור היחסים הבין- קבוצתיים:
הם עשויים לשפר את העמדות והתפיסות גם כלפי יהודים
.וערבים שהסטודנטים והבוגרים אינם מכירים באופן אישי. חשוב לשמר ולחזק את המגמות אלה
ממצאים אלו צריכים לעורר לפעולה את מקבלי החלטות ולהביאם להתוות מדיניות שתיצור
סביבה משותפת
ושוויונית יותר לסטודנטיות ו
ל סטודנטים יהודים וערבים בקמפוסים. מדיניות
כזאת תשפר את היחסים הבין-
קבוצתיים גם כשהבוגרים יצאו לדרכם העצמאית וישתלבו
בתחומים שונים בתעסוקה ובחברה בישראל.
:המלצות וכלים מקצועיים לשיפור היחסים בקמפוסים
המחקר מעלה מספר כיוונים מרכ
זיים לשיפור היחסים בין הק
בוצות המצריכים הכשרה ועידוד של
חברי הסגל האקדמי ושל הנהלות המוסדות לעסוק בצורה אפקטיבית בקירוב בין הקבוצות.
יוזמות אברהם
רואה בעיקר חשיבות ללמידה בקבוצות משותפות הדורשות הכשרות ועידוד של
הסגל אקדמי
ומרכז אקורד ממליץ בנוסף
על מהלך רוחבי שכולל הטמעת כלים ותהליכי עבודה
במספר מרחבים בקמפוס לשיפור
.את היחסים בין הקבוצות בכיתה ובקמפוס בכלל
לפיכך יש צורך
בהקצאת תקציב שנתי שוטף לאוניברסיטאות ולמכללות
המכוון לשיפור היחסים
,בין הקבוצות
ה גברת הסובלנות, הרגישות לאי
שוויון , תחושת השייכות
והשיח בקמפוס .
:התקציב יופנה לפעולות הבאות
1.
מדידת היחסים
ין הב-
קבוצתיים בקמפוסים באופן קבוע לצרכי
מעקב ו
שיפור.
2.
הכשרות ייעודיות לסגל אקדמי בנושא למידה בקבוצות משותפות והכשרות נוספות
המ
בססות אקלים חיובי בכיתה מגוונת.
3.
עידוד והכשרת
הנהלות וחברי סגל אקדמי ומנהלי
לשלב כלים לטיפוח היחסים כחלק
מה
התנהלות היומיומית ב
כיתה וב
קמפוס .
4.
למעקב והערכת כלי ההתערבות
.כחלק ממדד היחסים בין הקבוצות