חומר רקע
1
ועדת ביטחון הפנים
הצוות המשפטי
,ירושלים
ה' ב
חשוון
"התשפ
ב
1
1 באוקטובר
2021
לכבוד
חברי ועדת
ביטחון הפנים
:הנדון פרק ח' בהצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית
לשנות התקציב2021
ו-
2022
), התשפ"א–
2021
)(כבאות
ביום
ג ,'ו' בחשוון התשפ"ב (
12
באוקטובר
2021
), צפויה
ו
עדת ביטחון הפנים לדון בפרק ח' מתוך
הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישון המדיניות הכלכלית לשנות התקציב2021
ו-
2022), התשפ"א–
2021
(להלן– הצעת חוק התכנית הכלכלית), שעניינו כבאות.
מצ"ב סקירה אודות ההסדר ה
חוקי הקיים וההסדרים המוצעים בהצעת החוק
וכן הערות הצוות
המשפטי של הוועדה.
רקע– חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה
1.
בעשורים הראשונים לאחר קום המדינה היו שירותי הכבאות בישראל מאורגנים באיגודי
ערים ויחידות כבאות עירוניות
שפעלו כל אחד בנפרד.
בשנת1998
המליצה הוועדה לבחינה
ולתכנון של מערך הכבאות בראשות יוסי גינוסר
,להקים מערך כבאות ארצי אחד. אולם
רק לאחר אסון השריפה בכרמל יושמו מסקנות הוועדה, עם חקיקתו של חוק הרשות
הארצית לכבאות והצלה, התשע"א–
2011
(להלן–
חוק הכבאות), ובשנת2012
החלה לפעול
.הרשות הארצית לכבאות והצלה
2.
בנוסף להוראות שנקבעו בחוק ,הכבאות בעניין הקמת הרשות, המבנה שלה ותפקידיה
נקבעו בו גם הוראות בעניין הסמכויות והתפקידים של הכבאים וקציני הכבאות, וכן בעניין
.בטיחות אש, חקירת דליקות, ועוד
תיקון2018
3.
במסגרת חוק התכנית הכלכלית לשנת2019
, שנחקק בשנת2018
, תוקן חוק הכבאות
ונקבעו בו הסדרים שנועדו להבטיח את בחינת ההשלכות הכלכליות של הנחיות שנותנת
הרשות .בתחום בטיחות האש
2
4.
,בהתאם לתיקון
ה
וקמה
ועדה מייעצת לאסדרה, שתפקידה לייעץ לשר ולנציב בעניינים
הנוגעים ,לאסדרה בתחום בטיחות אש, הן לפי חוק הכבאות והן לפי חוק רישוי עסקים
ולהציע להם הצעות לתיקון הנחיות מקצועיות, מפרט אחיד ותקנות רישוי עסקים בתחום
הכבאות. בראש הוועדה עומד עובד משרד ראש הממשלה, וחברים בו גם עובד הרשות, עובד
המשרד לביטחון הפנים, עובד משרד הכלכל ה, עובד משרד האוצר ונציג ציבור שימנה שר
.הפנים והוא ראש רשות מקומית או מנכ"ל רשות מקומית לשעבר
5.
בנוסף, נקבע מנגנון לפיו עליו על הנציב לפעול אם בכוונתו לתת הנחיות מקצועיות שאינן
:פרטניות בתחום בטיחות האש, כמפורט להלן
רה"מ לא הסכים
למתן ההנחיות
רה"מ הסכים למתן
ההנחיות או לא הודיע על
עמדתו בתוך60
יום
שר האוצר לא הסכים
למתן ההנחיות
שר האוצר הסכים למתן
ההנחיות או לא הודיע על
עמדתו בתוך60
יום
הנציב קיבל את המלצות
הוועדה או שהוועדה לא
השיבה תוך60
יום
הנציב לא
קיבל את
המלצות הוועדה
אין השלכה
או
לא השיב תוך
30
יום
יש השלכה
אין השלכה יש השלכה
הנציב בוחן האם יש להנחיות
השלכה כלכלי ת של200
מיליון
ש"ח על המשק
בחינה נוספת של
עובד משרד רה"מ
בחינת הוועדה
המייעצת לאסדרה
בחינת
שר האוצר
הכרעת רה"מ
הנציב רשאי
להוציא את
ההנחיות
הנציב לא
רשאי להוציא
את ההנחיות
במקרה שההנחיות יצאו
מאחר ששר האוצר או
רה"מ לא העבירו את
עמדתם במועד, רה"מ
רשאי להורות על ביטולן
במקרים דחופים הנציב
רשאי לתת את ההנחיות
לתקופה של180
יום
אף
ללא עמדת יתר הגורמים
3
ההסדרים המוצעים בהצעת החוק
6.
בהצעת החוק מוצע לקבוע מספר הסדרים הנוגעים לאסדרה בתחום בטיחות האש. רוב
ההסדרים המוצעים מבוססים על התיקון שנעשה ב-
2018
. אלה עיקרי התיקונים
:המוצעים
א.
הנחיות שעלותן המשקית עולה על30
מיליון ש"ח יהיו טעונ
ות
את הליך הבחינה
והאישור שפורט בתרשים לעיל (לעומת200
מיליון ש"ח.)כיום
ב.
מי שניתן לו צו לנקיטת אמצעים לבטיחות באש יוכל להגיש לבית המשפט לעניינים
.מינהליים עתירה לביטולו
ג.
תקנות שיתקין השר לביטחון הפנים בעניין בטיחות אש יהיו לאחר
חוות דעת של
הוועדה המייעצת .לאסדרה
ד.
.תקנות, הוראות, נהלים והנחיות לפי חוק הכבאות יהיו, ככלל, לפי התקן האמריקני
ה.
ייקבע
כי כאשר הוצאת ההנחיות מגיעה לאישור ראש הממשלה, הוא יהיה רשאי גם
.להורות על שינויים בהנחיות ולא רק על אישורן או ביטולן
ו.
השר לביטחון הפנים יוכל להאריך את תוקפן של הנחיות דחופות של הנציב בתקופות
נוספות שלא יעלו על180
.ימים
ז.
עד ה-
1.1.2026
יוחלפו כל
הוראות
הנציב בתחום בטיחות אש
בתקנות של השר לבט"פ
לפי חוק הכבאות או חוק רישוי עסקים ובתקנות של שר הפנים לפי חוק התכנון
והבנייה.
ח.
תהיה"הקפאת מצב"
.לגבי עסקים שכבר ניתן להם רישיון
.א "הפחתת הסכום הקבוע בהגדרה "השלכה כלכלית
( (פסקאות1) ו-(4
)) בהצעת החוק
7.
שינוי זה הוא אחד מהמרכזיים שקבועים בחוק, שכן משמעותו הוא הפחתה משמעותית
של הרף שבהתקיימו מתן הנחיות בטיחות אש יהיו טעונות בחינה של הוועדה המייעצת
לאסדרה ו
הסכמה של שר האוצר (
ראו תרשים 'בעמ2 לעיל), מ-
200
מיליון ש"ח ל-
30
מיליון
.ש"ח
הפחתת הסכום– ה ערות
הצוות המשפטי לוועדה
א.
,אין חולק על כך שהוראות הבטיחות באש מטילות נטל כבד על בתי עסק רבים
ועל כן יש חשיבות רבה בבחינת השלכותיהן הכלכליות ובבחינת העלות
והתועלת שבהן. יחד עם זאת, יש לזכור שתכליתן של הנחיות אלה היא הצלת
חיי אדם ורכוש, ועל כך מופקדת רשות הכבאות וההצלה. היא בעלת הסמכות
בתחום הבטיחות באש, והיא זו הנושאת באחריות. ב מישור ,המיניסטריאלי
.הגורם בעל הסמכות והאחריות הוא השר לביטחון הפנים
ב.
ההסדר
שנחקק ב-
2018
נגס בסמכותם של השר לביטחון הפנים
והנציב בכך
שהקנה לשר האוצר סמכות ב.מקום שבו הוא אינו נושא באחריות
,לכן
בעת
דיוני הוועדה , היא החליטה להוסיף את התנאי של עלות של200
מיליון ש"ח
בשנה, כדי לייחד את ההוראה ל
מקרי קיצון.
4
ב .זכות עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים למי שניתן לו צו לנקיטת אמצעים לבטיחות אש
(
( פסקה2)
)בהצעת החוק
8.
סעיף43
לחוק הכבאות מקנה לנציב סמכות להוציא צו לנקיטת אמצעים בעניין בטיחות
אש והצלה ("צו מיוחד") אם מצא כי קיים חשש משמעותי להתרחשות אירוע כבאות
.והצלה או לבטיחות הציבור
9.
בהצעת החוק מוצע לאפשר למי שהוצא לגביו צו מיוחד להגיש לבית המשפט לעניינים
.מינהליים עתירה לביטולו
ג .קבלת חוות דעת של הוועדה המייעצת גם לגבי תקנות של השר לביטחון הפנים
(
( פסקה3
)(א) בהצעת החוק וסעיפים126ה ו-
126
( ו המוצעים בפסקה7))
10
.
כפי שתואר לעיל, הוצאת הנחיות של הנציב שיש להן השלכה כלכלית טעונה בחינה של
הוועדה המייעצת לאסדרה, שהמלצותיה מחייבות את הנציב, אלא אם כן שר האוצר או
.ראש הממשלה קבעו אחרת
הפחתת הסכום– ה ערות
הצוות המשפטי לוועדה
ד.
,כעת מוצ ע להפחית את הסכום ,באופן משמעותי
ל-
30
.מיליון שקלים חדשים
מ שמעות ,הדבר היא שלשר האוצר תינתן סמכות הכרעה במקרים רבים יותר
בשעה שאינו נושא באחריות, ובניגוד ל הסדר שהוועדה כיוונה אליו בשנת
2018
.
ה.
בנוסף, לא ברור כיצד נקבע הסכום הזה דווקא, וכן האם יש צורך אמיתי
בהפחתת הסכום. לדברי משרד האוצר, הבעיה התעוררה בשל הנחיות שניתנו
לגבי בניינים גבוהים. ואולם, ההסדרה לגביהם אינה נעשית במסגרת של
הנחיות נציב, אלא במסגרת המלצות שניתנו לגבי היתרי בניה
לפי
תקנות
,התכנון והבנייה
ובכך החוק אינו עוסק.
ו.
עוד ,נציין כי בהסדר מקביל בחוק רישוי עסקים נקבע גם כן רף של200
מיליון
שקלים חדשים להתייעצות עם ועדה
מ ייעצת לאסדרה, ולא ברור מה ההצדקה
לפערים בה.סדרים אלו
ז.
נוכח הבעייתיות שבהסדר המוצע, המפצל הלכה למעשה בין הסמכות
,לאחריות בתחום הבטיחות באש ובהיעדר הסבר סביר לצורך בהפחתת
הסכום, עמדתנו היא כי יש להותיר את המצב הקיים על כנו ולא להפחית את
הסכום שנקבע ב-
2018
.
ח.
בנוסף,
יש מקום לבחון מחדש את ההסדר החריג והמנגנון המורכב
שנקבע ב-
2018
,ו
להסתפק בחובת התייעצות של הנציב עם הווע
דה המייעצת לאסדרה.
הסדר כזה ייתן מענה נכון יותר לשאלות הסמכות והאחריות, וגם יהיה יעיל
.יותר
5
11
.
בהצעת החוק מוצע לקבוע כי לגבי תקנות שמתקין השר לביטחון הפנים בנושא בטיחות
אש
, ייקבע ה:הליך המפורט להלן
12
.
כלומר, בניגוד להנחיות הנציב, שככלל אמורות להטמיע את המלצות הוועדה המייעצת
לאסדרה, אלא אם כן שר האוצר או ראש הממשלה קבעו אחרת–
לגבי תקנות של השר
לביטחון הפנים, חוות הדעת של הוועדה המייעצת לאסדרה הם
המלצה,
ואף שמוטלת עליו
.חובה לבחון את חוות הדעת, אין הוא חייב לקבלה
חוות דעת של
הוועדה בתוך
60
יום
יש השלכה
אין השלכה יש השלכה
הנציב בוחן האם יש
ל
תקנות
השלכה כלכלית של30
מיליון
ש"ח על המשק
בחינה נוספת של
עובד משרד רה"מ
בחינת הוועדה
המייעצת לאסדרה
אין השלכה
או
לא השיב תוך
30
יום
השר מתקין
את התקנות
ת חולה
על תקנות השר לבט"פ – ה ערות
הצוות המשפטי לוועדה
א.
ר,אשית נעיר כי
בעת דיוני
ו
עדת הפנים והגנת הסביבה
בשנת2018
, נכללה בהצעת החוק
כפי שהגישה הממשלה הוראה שקבעה כי ההסדר שחל לגבי הנחיות הנציב יחול גם לגבי
תקנות, ואולם הוועדה החל
יטה שלא לאשר זאת,
ולא
ל הכפיף את
השר לבט"
פ לגורמים
נוספים.
ב.
,שנית
לא ברור מדוע יש צורך
בבחינה של הנציב,, שהוא כפוף לשר
ושל עובד במשרד
,ראש הממשלה ,שהוא פקיד בטרם.יעברו התקנות לבחינת הוועדה המייעצת לאסדרה
ל,עמדתנו
.מוטב לקבוע מנגנון ישיר של התייעצות השר בוועדה המייעצת לאסדרה
הסדר
זה יהיה יעיל יותר ונכון יותר מבחינה מ
נהלית.
ג.
סוג יה נוספת שמעורר התיקון נוגעת ליחס שבין הוועדה המייעצת לאסדרה לפי חוק
.הכבאות לבין הוועדה המייעצת לאסדרה לפי חוק רישוי עסקים
ד.
במסגרת התיקון שנעשה ב-
2018
תוקן גם סעיף9
לחוק רישוי עסקים, וניתן גם בו
תפקיד לוועדה המייעצת לאסדרה. כעת, במסגרת תיקון החקיקה המוצע בחוק רישוי
עסקים במסגרת הצעת חוק התכנית הכלכלית
שנדון בו ועדת הפנים
והגנת הסביבה ,
מוצע להחליף את הוועדה הזו בוועדה אחרת ,ש
כבר קיימת ב ,חוק רישוי עסקים
ו
תפקידה דומה, אך הרכבה שונה במקצת.
6
ד .התאמת התקנות, ההוראות, הנהלים וההנחיות לתקן האמריקאי
( (פסקה5
))(א בהצעת החוק וסעיף126
( ז המוצע בפסקה7
))
13
.
בהצעת החוק מוצע לקבוע כי התקנות, ההוראות, הנהלים וההנחיות המוצאים מתוקף חוק
הכבאות, ש יש להם כדי להשפיע על האסדרה בתחום בטיחות אש ייקבעו ככלל על סמך
תקן של האגודה האמריקאית לבטיחות אשNFPA
ותוך מתן עדיפות לתקןNFPA
.
14
.
בנוסף, מוצע לקבוע כי במסגרת הליך בחינת ההנחיות אצל שר האוצר, הוא יהיה רשאי
לסרב לתת את אישורו במקרה שבו ההנחיות אינן תואמות
לתקן האמריקני
כאמור בסעיף
126ז המוצע.
ה .
הסמכת ראש הממשלה להורות על שינויים כאשר
ההנחיות מובאות לפתחו
( (פסקה5
))(ב) בהצעת החוק
15
.
כאמור, במסגרת ההליך הקיים, כאשר שר האוצר אינו מאשר את מתן ההנחיות, ניתן
להביא את הסוגיה להכרעה על ידי ראש הממשלה.
לפי החוק הקיים, ראש הממשלה רשאי
לקבל את עמדת הנציב ולאשר את מתן ההנחיות או לקבל את עמדת שר האוצר ולא לאשר
את מתן ההנחיות, אך אין לו אפשרות להכריע כי
ניתן יהיה לתת את ההנחיות ב
שינויים
.שקבע. בהצעת החוק מוצע להשלים חסר זה
ו .
הסמכת השר לביטחון הפנים להאריך
את תוקפן של הנחיות דחופות של הנציב
( (פסקה6
)) בהצעת החוק
16
.
סעיף126
ד לחוק הכבאות קובע חריג להליך מתן ההנחיות של הנציב, ומאפשר לנציב לתת
הנחיות במקרים דחופים אף ללא הליך בחינת העלויות, והליך הבחינה יתקיים לאחר
שניתנו. הסעיף קובע כי הנחיות כאלה יעמדו בתוקפן במ שך180
ימים, אלא אם כן בוטלו
.קודם לכן
ה ערות
הצוות המשפטי לוועדה
לדברי הרשות הארצית לכבאות והצלה, התקן האמריקאי בתחום בטיחות האש הוא אכן התקן
המוביל
בעולם
, והם שואפים ליישמו.
עם ,זאת נוכח ההבדלים בין ישראל לבין ארצות הברית
בהיבטים סטטוטוריים, היבטי אקלים, היבטים מבניים ועוד. יש לוודא כי החוק מקנה מספי ק
גמישות כדי לסטות
מהתקן האמריקאי במקרה הצורך.
ת חולה
על תקנות השר לבט"פ – ה ערות
הצוות המשפטי לוועדה
ה.
לא
ב רור מדוע
י
ש צורך בשני
.מנגנונים נפרדים להליך דומה
על פניו נכון יותר שאותה
ועדה תבחן את מכלול התקנות בנושא, בין אם הותקנו מכוח חוק הכבאות ובין אם מכוח
חוק רישוי עסקים.
הדבר עלול גם לגרום לסרבול, שכן ייתכן שבמקרים מסוימים יהיה
יעיל יותר להוציא סט תקנות שיתייחס הן לעסקים טעוני רישוי והן לגורמים אח ,רים
ו
כעת יהיה צורך לעבור דרך שתי הוועדות, שתפקידן די דומה .
7
17
.
בהצעת החוק מוצע לקבוע כי השר לביטחון הפנים יהיה רשאי להאריך את תוקפן של
ההנחיות הדחופות ב-
180
.ימים נוספים
ז .
החלפת
הוראות הנציב בתקנות
(
סעיף148
המוצע ב
פסק
ה (8) ופסקה ו-(9
)) בהצעת החוק
18
.
אחד השינויים המרכזיים בהצעת החוק נוגע למנגנון החלפתן של
ההוראות
של נציב
הכבאות בתקנות של השר לביטחון הפנים (או של שר הפנים במקרה שהתקנות יוצאו מכוח
.)חוק התכנון והבנייה
19
.
,לפי הצעת החוק, רשימת הוראות הנציב בתחום בטיחות אש, המפורטות בהצעת החוק
יעמדו בתוקפן עד ה-
1.1.2026
, אלא אם בוטלו קודם. עד מועד הפקיעה, יתקין השר
לביטחון הפנים תקנות שנועדו להחליף את ,הוראות הנציב הן מכוח חוק הכבאות והן מכוח
חוק רישוי עסקים. בנוסף, שר הפנים
יתקין במהלך התקופה תקנות חלופיות מכוח חוק
.התכנון והבנייה
20
. בהצעת החוק מוצע גם לקבוע מגנון למקרה שבו לא יותקנו תקנות חלופיות עד ה-
1.1.2026
.
לפי מנגנון זה השר לביטחון הפנים יהיה רשאי, בהסכמת שר האוצר ולאחר שקיבל חוות
דעת של הוועדה המייעצת לאסדרה, להאריך את
תוקפן של הוראות שטרם הוחלפו ב-
120
ימים נוספים. במקרה שבו שר האוצר לא נתן את הסכמתו לדחייה, יכריע ראש הממשלה
.האם הוראות הנציב ימשיכו לעמוד בתוקפן או לא, והוא רשאי גם להכריע לגבי תוכנן
21
.
אם גם בתום ההארכה לא הותקנו התקנות, יפקע תוקפן, וראש הממשלה יהיה רשאי
ל התקין תקנות במקומן. בהמשך, יהיו רשאים השר לביטחון הפנים או שר הפנים לבטל
.תקנות אלו או להתקין תקנות אחרות במקומן
22
.
עוד מוצע להטיל על השר לביטחון הפנים ועל שר הפנים חובת דיווח שנתית לוועדת הפנים
.והגנת הסביבה של הכנסת בדבר התקדמות התקנת התקנות
23
. בנוסף, מוצע ל קבוע כלל לפיו הוראות מקצועיות שאינן פרטניות ייקבעו בתקנות של השר
לביטחון הפנים, אלא אם כן ניתנה סמכות מפורשת לקבוע הסדר זה בתקנות או אם מדובר
.בהוראה שקובעת היבטים הנוגעים לאופן הפנייה לרשות, כגון הגשת בקשות או מסמכים
חריג נוסף לכלל זה, מסמיך את הנציב לתת הוראות במקרה של צורך זמני, צורף דחוף בשל
חשש משמעותי לחיי אדם או אסדרה של תחום חדש או ניסיוני. תוקפן של ההוראות
במקרים אלה יוגבל לשנה, והשר יהיה רשאי להאריכן בשנה נוספת, בהתייעצות עם הוועדה
.המייעצת לאסדרה ככל שמדובר בהוראות שהותקנו בעניינן תקנות לפי חוק ה תכנון
והבנייה, ההוראות יינתנו רק לאחר היוועצות במנהל מינהל התכנון. הוראות הנציב לא
.יהיו טעונות פרסום ברשומות, אך הן יתפרסמו באתר האינטרנט של הרשות
8
ח .הקפאת מצב לגבי עסקים שניתן להם אישור כבאות לפי חוק רישוי עסקים
(סעיף149
( המוצע בפסקה8
)) בהצעת החוק
24
. הורא
ה נוספת
שמוצעת בהצעת החוק היא הוראת מעבר בנוגע לעסקים טעונים רישוי. לפי
ההצעה, עד להתקנת תקנות חלופיות להוראות הנציב, עסק טעון רישוי שהיה לגביו אישור
תקף לעניין כבאות
ב-
2.8.2021
, ולא יבצע שינוי ייעוד או שינוי שימוש שיש לו השפעה
החלפת
הוראות הנציב
בתקנות– ה ערות
הצוות המשפטי לוועדה
א.
יש טעם רב בהחלפת הוראות המשפיעות על כלל האזרחים בחקיקת משנה ברמה
נורמטיבית גבוהה יותר, תוך יצירת ודאות ושקיפות בקביעת הנורמות.
ב.
יחד עם זאת, המנגנון המוצע לגבי סיום התקופה שבה יש להחליף
את התקנות מעורר
סימני שאלה:
ראשית, כלל לא בטוח שארבע שנים הן תקופה מספיקה להחלפת כל ההוראות
בתקנות. מדובר במספר רב של הוראות, מה גם שהליך התקנת התקנות כולל
גם חובות התייעצות שיאריכו אותו;
שנית, בהצעת החוק מוצע מנגנון הארכה שמתייחס לתקופה של4
.חודשים
מדוב ר במנגנון מורכב ומסורבל, שלא ברור מה התועלת בו כאשר עניינו הארכה
של4
חודשים בסך הכל לתקופה של4 שנים;
שלישית, עם פקיעת תוקפן של ההוראות מוצע לאפשר לראש הממשלה להתקין
תקנות במקומן. לא ברור כיצד יוכל ראש הממשלה להתקין תקנות בתחומי
בטיחות אש, רישוי עסקים או תכנון ובנייה, כאשר אין במשרדו הידע המקצועי
בתחומים אלה.
.מה גם שהדבר יוצר בעיה חריפה של פערי סמכות ואחריות
ג.
.מצבור הבעיות שציינו יוצר בעיות במנגנון המוצע לעמדתנו, נכון (ופשוט) יותר
ל וותר
על מנגנוני ההארכה המוצעים .
ככל שלא תספיק התקופה, תוכל הממשלה להניח בפני
הכנסת הצעת ח
וק להארכתה, ואם תמצא הכנסת הצדקה לכך, ניתן יהיה להאריכה.
ד.
,לעמדתנו
נכון יהיה
לקבוע מדרג בין סוגי תקנות :ל
תקנות שהש ר יכול להתקין ללא
התייעצות או הסכמה עם גורמים נוספים ,ייקבע פרק זמן קצר יותר
ו לתקנות שבהן
נדרש
ו ת התייעצות או הסכמה ייקבעו
פרק
י זמן ארו
כים יותר.
ה.
בנוסף, יש לקחת בחשבון כי
לפי המנגנון המוצע תיתכן פקיעה מוחלטת של ההוראות
בשלב מסוים, מבלי שנמצא להן תחליף. הדבר עלול לגרום לוואקום שמשמעותו אחד
משניים: או שלא יהיו הנחיות בטיחות אש תקפות בכלל במבני ,ם או בעסקים מסוימים
מה שעלול לגרום לסיכון חיי אדם, או שבהיעדר קווים מנחים, יינתנו למבנים ולעסקים
השונים הנחיות פרטניות באופן שעומד בסתירה לעיקרון שבבסיס הצעת החוק, ושנועד
ליצור אחידות, ודאות ושקיפות.
ו.
,לעניין הסעיף הקובע חריגים שבהם הנציב יוכל לתת הנחיות נציין כי אחת העילות היא
דחיפות בשל חשש לחיי אדם, ומנגד נקבע כי בנסיבות מסוימות יש חובת התייעצות עם
מנהל מינהל התכנון, שעליו למסור את עמדתו תוך30
ימים. הדברים אינם עולים בקנה
אחד. אם יש דחיפות בשל חשש לחיי אדם, לא סביר להמתין30
ימים.
ז.
תיקון נוסף שיש לערוך בהצעת החוק הוא שינוי הוועדה שלה נמסרים הדיווחים לגבי
ההתקדמות בהתקנת התקנות מוועדת הפנים לוועדת ביטחון הפנים.
9
משמעותית על בטיחות האש ב עסק, לא יידרש ליישום תנאים נוספים מאלה שנדרשו ממנו
בעת קבלת האישור, אלא אם כן הגורם המוסמך המחוזי גילה סיכון משמעותי בעסק, או
שהנציב קבע כי יישום התנאים נדרש ביחס לסוגי עסקים מנימוקים מיוחדים, ולאחר
שיידע את הוועדה המייעצת לאסדרה.
,בברכה
הצוות
המשפטי
ועדת
ביטחון הפנים
ה ערות
הצוות המשפטי לוועדה
במסגרת ההסדר, מוצע לקבוע כי "ה
קפא"ת המצב
לא תחול על עסקים שביצעו שינוי ייעוד או
"שינוי שימוש שיש להם "השפעה משמעותית על בטיחות האש בעסק . לא ברור מהצעת החוק
מי
הגורם שי
יקבע מתי היה לשינוי השפעה משמעו
תית על בטיחות האש בעסק.