חומר רקע

75% מההפרעות הנפשיות מתפתחות בגילאי12-25 * Patel, V., Flisher, A. J., Hetrick, S., & McGorry, P. (2007). Mental health of young people: a global public-health challenge. The Lancet, 369(9569), 1302-1313. o אצל צעירים60% - 70% מהעלות הכלכלית מגיעה מבעיות בבריאות הנפש( הם לא חולים במחלות אחרות בהשוואה לכלל האוכלוסיה .) • Vigo, D., Thornicroft, G., & Atun, R. (2016). Estimating the true global burden of mental illness. The Lancet Psychiatry, 3(2), 171-178. • Patel, V., Flisher, A. J., Hetrick, S., & McGorry, P. (2007). Mental health of young people: a global public-health challenge. The Lancet, 369(9569), 1302-1313. o הטיעון הכלכלי- בריאות הנפש היא השנייה היקרה במדד עלויות( daly) ( אחרי בעיות שרירים ועצמות ,יותר מסרטן ,ומחלות לב )מושקע בה הרבה פחות מכל תחום אחר. oההפרעות היותר יקרות הן ההפרעות ה"קלות :"דיכאון ,חרדה , שימוש לרעה בחומרים. - Gore, F. M., Bloem, P. J., Patton, G. C., Ferguson, J., Joseph, V., Coffey, C., ... & Mathers, C. D. (2011). Global burden of disease in young people aged 10–24 years: a systematic analysis. The Lancet, 377(9783), 2093-2102. - Vos, T., Flaxman, A. D., Naghavi, M., Lozano, R., Michaud, C., Ezzati, M., ... & Harrison, J. E. (2012). Years lived with disability (YLDs) for 1160 sequelae of 289 diseases and injuries 1990–2010: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2010. The lancet, 380(9859), 2163-2196 2/3 66% 60% * Mansbach-Kleinfeld et al., 2010 מבני הנוער בגילאי13-18 מציינים שחוו משבר או קושי נפשי מבני הנוער חושבים או בטוחים שלא יפנו לקבלת טיפול או ייעוץ אם יחוו משבר או קושי נפשי רק12% מבני הנוער בטוחים שיפנו לקבל טיפול או ייעוץ נפשי מבני הנוער ציינו שה חסם העיקרי לקבלת טיפול או ייעוץ נפשי הינו בושה מבני הנוער מציינים שלא יפנו לקבל טיפול כי זה יקר מדי מ ההורים מעדיפים לבחור במסגרת הפרטית לטיפול לילדם על פני המסגרת הציבורית 9 33 34 11 4 9 איך היית מתאר את מצבך הנפשי בשנה האחרונה , בהשוואה לשנים הקודמות– לפני תקופת הקורונה ? (שאלה סגורה) לא השתנה השתפר השתפר מאד הדרדר הדרדר מאד לא יודע/ לא בטוח /תלוי N=505כלל המדגם קרוב למחצית מהצעירים מדווחים שמצבם הנפשי הדרדר בשנה האחרונה 49 45 29 23 17 17 11 2 11 12 העדפתי להתמודד בעצמי/ לספר רק לאנשים קרובים זה מאד יקר לא הייתי בטוח שטיפול/ייעוץ , אכן יעזור לי התביישתי לא חשבתי שמצבי מצדיק טיפול/ייעוץ פחדתי שזה יופיע בתיק האישי שלי העדפתי שלא לצאת פיזית מהבית רציתי אבל ההורים/בן/ בת הזוג התנגדו אחר*לא יודע/אין סיבה מיוחדת מה גרם לך בסופו של דבר ,שלא לפנות/לשקול לפנות לקבלת טיפול פסיכולוגי/נפשי , במהלך החודשים האחרונים ? (שאלה סגורה) *אחר-תשובות שצוינו בשכיחות נמוכה מ- 1% **סה"כ גבוה מ- 100%מכיוון שהיה ניתן לציין יותר מתשובה אחת N=84שקלו אך לא פנו לקבלת טיפול/ייעוץ אחד משני החסמים העיקריים לפניה לטיפול/ייעוץ בקרב הצעירים : העדפה להתמודד באופן עצמי ותפיסת הטיפול כיקר * Davey, C. G., & McGorry, P. D. (2019). Early intervention for depression in young people: a blind spot in mental health care. The Lancet Psychiatry, 6(3), 267-272 Sub threshold - מתחת לסף האבחנה לטיפול בשלב הזה יש יעילות גבוהה יותר ומחזיקה לטווח ארוך(רפרנס)-מסקנה : צריך לעשות מאמץ לתת טיפול בגיל צעיר. נמצא כי התערבויות באוכלוסיות צעירות ו"אולטרה " רגישות( כמו למשל אוכלוסיות בסיכון עם סימפטומים רדומים או כאלו שבני משפחותיהם סובלים מהפרעה) ,מיתנו את המעבר לפסיכוזה פעילה בחצי. התערבויות באותה תקופה קריטית , ובאותה נשימה מניעה של הדרדרות תפקודית הובילה לכך שהנטל של ההפרעה הנפשית בחיים הבוגרים של הבן- אדם התמתנה משמעותית , גם אם ההפרעה עדיין קיימת ונוכחת. מודל ההתערבות מוקדמת קיים כבר משנות ה- 80 ' ומבוסס כבר במדינות רבות– המטרה היא סיוע פסיכולוגי באותה תקופה קריטית. oתוכניות דומות פועלות כיום גם בקנדה , אנגליה ואירלנד . מטרת התוכנית היא לייצר התערבות מוקדמת ומניעה בבריאות הנפש בקרב צעירים , על ידי הגדלת הנגישות וההתאמה של השירותים עבור אוכלוסייה זו.מה בכל זאת קיים? oהדספייס ישראל הוא פרויקט לקידום בריאות נפש של צעירים( גילאי12-25 ) , הפועל במסגרת עמותת אנוש , לפי המודל של תוכנית הדספייס אוסטרליה (. https://headspace.org.au/) שם הוא פועל כתוכנית לאומית לקידום בריאות נפש של צעירים . לאחרונה הוקמה בגרסת פיילוט פלטפורמה דיגיטלית(e-headspace) המציעה את השירות בתפוצה ג"ג רחבה יותר. הטיפול במרכזים ניתן ללא תשלום ישיר של המטופלים , וממומן על ידי קופות החולים(קיימים הסכמים עם מכבי , מאוחדת ולאומית) ,הרשויות המקומיות ועמותת אנוש. בניהול המרכזים מודגשת הגדלת הזמינות והנגישות על ידי : שמירה על זמני המתנה נמוכים(עד שבועות בודדים ) לאינטייק ולטיפול , זמינות גבוהה ומענה רציף- טלפוני ובאמצעים אחרים ,מיקום נגיש ולא מתויג ועוד . אחד מעקרונות המודל הוא השתלבות בקהילה המקומית ושיתוף פעולה עם נותני שירותים נוספים בתחום .כך , המרכזים עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם בתי הספר , מנהלי החינוך והרווחה ,מרכזי הצעירים ,מחלקות קליטה , מחלקות תרבות ופנאי וגורמים נוספים ברשויות. במחקר שליווה את הקמתו של המרכז בבת ים נמצא כי50% מהפונים למרכז לא היו לפני כן בטיפול וכי על אף שהם מציגים רמת מצוקה נפשית גבוהה , וקשיים רגשיים והתנהגותיים גבוהים מהממוצע באוכלוסייה ,כ- 60%מהם אינם עומדים בתנאי הסף לקבלת אבחנה קלינית . בנוסף נמצאו השפעות חיוביות של הטיפולים על רמת המצוקה הנפשית של הפונים ושביעות רצון גבוהה הן של המטופלים והן של השותפים בקהילה .מה גילינו?