חומר רקע

מבוא ראשית, חשוב לציין כי הדיון על מסקנות הדו"ח, עוסק במספר שאלות מרכזיות. השאלה הרלוונטית הראשונה היא.שאלת האחריות מה האחריות של מדינת ישראל במאבק במשבר האקלים הגלובלי ובזיהום האוויר הכבד? מה מידת האחריות של משרד האנרגיה במאבק זה? האם האחריות מסתכמת רק ביצירת מקורות אנרגיה לצרכנים בישראל ומהימנות אספקה, או גם בהחלטה עקרונית על קידוחי גז ונפט המיועדים לייצוא אשר גורמים לפליטות?גזי חממה השאלה השנייה, היא שאלה של סדרי עדיפויות . מה ממשלת?ישראל, ומשרד האנרגיה, מתעדפים אופציה לרווחים לטווח הקצר, או שגשוג כלכלי, חברתי וסביבתי לטווח הרחוק? רווחים זמניים לקופת המדינה, או הירתמות אקטיבית למאבק במשבר שעלול למוטט את הכלכלה העולמית? אשליה פוליטי, או התאמה מהירה ומוקדמת-זמנית של צבירת כוח גיאו לזירה הגלובלית המשתנה, שבה גם ,יחסי הכוח הפוליטיים יפסיקו להתבסס על משאבים פוסיליים ויעברו להתבסס על אנרגיות מתחדשות וטכנולוגיות ירוקות? וחשוב מכל: האם משרד האנרגיה צריך לשקול שיקולים כלכליים (תקבולים ממשק הגז) מעל שיקולי בריאות הציבור, חיי האזרחים?והגנת הסביבה ,השאלה השלישית היא,כיצד רוצה הממשלה ומשרד האנרגיה להיזכר על ידי ההיסטוריה . בין אם האנושות תצליח להתגבר על משבר האקלים, בין אם תיכשל בכך, ובין אם תצליח רק למתן את ההשלכות, ההיסטוריה, כתמיד, תשפוט את הגורמים המעורבים שהיה להם את הכוח לייצר את ,השינוי, ותבחן כיצד השתמשו בו. האם היו חלק מהבעיה למשל על ידי האצת קידוחי גז ונפט בתמיכה ממשלתית, וקידום פרויקטים לייצוא דלקים פוסיליים אשר מחריפים את משבר האקלים, או חלק מהפתרון? האם ממשלה זו ונציגיה ייזכרו בתור מי ששימרו את המצב הקיים "כי כך עושים גם ,"במקומות אחרים בעולם" או כי זה "נכון כלכלית לקופת המדינה או בתור מי שאזרה את האומץ הציבורי והיושרה האינטלקטואלית, וקידמה את המדינה לכיוון?הראוי, על אף כל הלחצים סביב כעת, לאחר שהבהרנו מה הן השאלות שעל הפרק, ראוי להבהיר אילו שאלות אינן רלוונטיות לדיון שבפנינו. ראשית, שאלת הביטחון האנרגטי. שאלת היכולת והאתגרים בקיום משק אנרגיה שאינו ,מבוסס על דלקים פוסיליים כלל, אינה רלוונטית לדיון זה שכן התוכנית המומלצת בדו"ח אינה ,מיועדת עבור צרכי משק האנרגיה המקומי, אלא רובה ככולה לצורך יצוא . זאת, כיוון שמאגרי הגז הקיימים יותר ממספיקים לצרכי האנרגיה של מדינת ישראל עד סוף המאה, בתרחיש "עסקים ."כרגיל1בנוסף, בדו"ח נכתב כי: "חובת האספקה למשק המקומי תחול רק לגבי תגליות שנמצאו לפני שנת2021 ,ואילו תגליות אשר יוכרו לאחר שנת2021לא יחויבו בחובת האספקה הכוללת או 1לפי הדו"חות הרשמיים של משרד האנרגיה וחברות,הגז לוויתן מוערך-בכ500-650 BCM ,תמר-כ300 ,תנין-וכריש -בכ100 .הצריכה השנתית היא-כ11-12 BCM .בשנה,וזאת בתרחיש שבו צריכת הגז לא הולכת,להשתנות בעוד שכדי לעמוד ביעדים הנוכחיים, וביעדים שאפתניים יותר שיוצבו בעתיד, עליה לקטון משמעותית , וכדי לעמוד ביעדים הנדרשים לפי הIPCC ,צריכת הגז צריכה להפסק לחלוטין כבר בעשורים,הקרובים ואף בעשור.הקרוב ,המינימאלית", כלומר אם יימצאו מאגרים חדשים, הם ישמשו באופן מלא לצורך יצוא, או קרוב .לכך שנית, שאלת צמצום זיהום האוויר כתוצאה מהמעבר,מפחם לגז, אינה רלוונטית לדיון זה. זאת שכן,הוספת קידוחי גז חדשים המיועדים כאמור לצורך יצוא,אינה מחליפה את השימוש בפחם ולכן יש לה עלות חיצונית שלילית בלבד מבחינת זיהום האוויר בישראל . זאת ועוד, התחייב משרד האנרגיה להפסיק לחלוטין את השימוש בפחם לייצור חשמל עד שנת2025 ,בעוד הצעד המוצע ישפיע במהלך שלושת העשורים הקרובים לפחות. על מנת להסביר מדוע השימוש בגז חיוני, פעמים "שאלה של חיי- רבות בכירים במשרד אומרים כי מדובר ב אדם", אולם טיעון זה רלוונטי אך ורק בהשוואה לזיהום האוויר הנגרם מהשימוש בפחם. בנושא ההשפעה על משבר האקלים אין לשימוש בגז כל יתרון והוא דלק פוסילי לכל דבר ועניין, לפי קביעה של מיטב מדעני ישראל2, וכפי שיפורט בהמשך. אך נקודה לא פחות חשובה מכך, היא ש משבר האקלים מסכן חיי אדם לא פחות מאשר זיהום אוויר כבר,היום ובעשורים,הקרובים הרבה.יותר בחודש האחרון (יולי2021 )חווינו זאת ביתר שאת, ב מזג אוויר קיצוני שהשתולל בכל רחבי העולם.עקב משבר האקלים3גל החום בקנדה ומערב ארה"ב הוביל ל מותם של-כ700בני אדם בתוך שבוע בלבד,פי3ממספר המקרים בתקופות מקבילות בשנים קודמות, ובמהלכו רוב הבתים בעיריית.לייטון עלו באש4זמן קצר לאחר ,מכאן.גל חום קיצוני נוסף בארה"ב הוביל לשריפות אדירות בשני גלי חום אלו נשברו שיאי טמפרטורות חסרי:תקדים50מעלות בקנדה וכ55מעלות בעמק המוות.בקליפורניה לפי ארגון ,המטאורולוגיה העולמי וחוקרי האקלים, אירועי קיצון שכאלה ככל הנראה לא היו בכלל אפשריים ללא .שינויי האקלים5 6פחות משבוע לאחר מכאן, החל מזג אוויר קיצוני באירופה, אשר הוביל להצפות ושיטפונות קטלניים.שגבו יותר ממאה קורבנות בגרמניה ובבלגיה מצב זה הולך להחמיר, אם לא ננקוט פעולות נחרצות בקרוב. למעשה, לא מדובר רק רק בשאלה של חיי אדם, אלה ב עצם יכולת .הקיום של החברה האנושית כפי שאנחנו מכירים אותה ההגיון שמוביל את הדו"ח ומסקנותיו ניתן לסכם את מסקנות הדו"ח במספר ציטוטים, אשר ממחישים:את האבסורד שבהגיון שמוביל אותו 1 . :משבר האקלים כבר כאן "נושא משבר האקלים קיבל תנופה משמעותית בתודעה הציבורית ובשיח הציבורי, וממשלות רבות בעולם הכריזו על שאיפתן לעבור לכלכלה דלת פחמן ועל צעדי מדיניות בנוגע לכך, ומרבית מדינות העולם, בהן כלכלות ענק כגון סין והודו, הכריזו על "…שאיפתן לאיפוס פליטות בעוד מספר עשורים כלומר, אנחנו בעיצומו של משבר אקלים חמור בעל השלכות הרסניות, ולכן, רוב מדינות .העולם נוקטות בצעדים דרסטיים לבלימתו 6 https://www.haaretz.co.il/news/world/america/.premium-MAGAZINE-1.9990584 5הקשר בין משבר האקלים לגל,החום ארגון המטראולוגיה, :חוקרים גל החום לא היה יכול להתרחש ללא משבר האקלים 4 ,לקריאה נוספת מאמר יורק טיימס שתורגם לעיתון-בניו הארץ, ו טור מעמיק באתר גרינפיס בנושא 3 https://www.ynet.co.il/article/h1qdypl0d 2 https://drive.google.com/file/d/1WqndXmkf76u9II-hL9tqZq_tkYj9Yyjo/view 2 . :כל העולם נגמל מדלקים פוסיליים""המגמה העולמית ל"גמילה,מדלקים פוסיליים והתייחסות לגז טבעי כ"דלק מעבר" בשנים הקרובות, עשויה להביא, בהתאם לתרחישים מסוימים, להגדלת הביקוש העולמי לגז טבעי עד לנקודת שיא,לקראת סיום העשור הנוכחי או מספר שנים לאחר מכן בהתאם לשונות בין ההערכות, ולאחר מכן לירידה בביקוש העולמי בשל המעבר לאנרגיות חלופיות...כאשר ככל שקרבים לתום תקופה זו, פוחתת באופן משמעותי הכדאיות לחיפוש, פיתוח והפקה של מאגרי גז ואולי"…אף תעלם כליל הצעד המרכזי שבו נוקטות מדינת העולם, הוא גמילה מדלקים,פוסיליים, גז, פחם ונפט .מתוך ההבנה שהם הגורם המרכזי למשבר האקלים לאחר שורה זאת, היינו מצפים לראות :מסקנה מסוג "לכן, על מדינת ישראל לראות פני עתיד, ולשאוף להוביל את המגמה ,העולמית על ידי גמילה מדלקים,פוסיליים מעבר מהיר וצודק ל100%אנרגיות מתחדשות, והשקעה בפיתוח טכנולוגיות ירוקות אותם נוכל"לייצא לעולם,אך למעשה .המסקנה האמיתית שונה לגמרי, כפי שיפורט בסעיף הבא 3 . " :יש לנו "חלון הזדמנויות" לאבדון המשמעות היא שנוצר 'חלון הזדמנויות' מוגבל בזמן למכירת הגז הטבעי …אם לא יבוצע שינוי במדיניות, ישנו סיכוי לא מבוטל כי משאבי הגז הטבעי בישראל לא ימוצו מה שיביא לאובדן הכנסות משמעותי"…למדינה לכן, עלינו להוציא במהרה את הגז הפוסילי שמחריף את משבר,האקלים מהאדמה ולמכור אותו לפני שיהיה מאוחר מדי לדלות רווחים אחרונים.מתחום שעבר זמנו 4 . :ואתם תשלמו על זה"לאור זאת מבקש הצוות המקצועי לעודד חיפוש וקידוח של מאגרי גז טבעי בשנים הקרובות על מנת לשפר את הסיכויים למצוא גז טבעי וכן לייצא אותו בתוך 'חלון ההזדמנויות' המצומצם, הן בקידום ההליכים התחרותיים לקבלת,רשיונות חיפוש הן בקידום ,ושיתוף הידע הקיים והן בעידוד בתחום המיסוי,. בנוסף יש לבחון את המדיניות הקיימת בכל הנוגע ליצוא הגז הטבעי על מנת לקדם חתימה על הסכמי"יצוא נוספים זה כבר לא בהכרח כדאי עבור חברות הגז, ולכן אין ברירה אלה לדאוג להן לרשת ביטחון על חשבונם של האזרחים, מתוך ציפייה לרווחים עתידיים.תיאורטיים לציבור אחריות ממשלת ישראל ומשרד האנרגיה למאבק במשבר האקלים המחויבות של ישראל למאבק במשבר האקלים אינה רק מחויבות פורמלית הנובעת מתוקף .ההסכמים הבינלאומיים עליהם היא חתומה,בראש ובראשונה מדובר במחויבות מוסרית של המדינה כלפי אזרחיה, לתרום את חלקה למאמץ הגלובלי ולפעול למען הגנה על .חייהם וחיי ילדיהם יש הטוענים כי אין למדינת ישראל אחריות משמעותית בנושא, כיוון שאנו אחראים רק על0.2%מפליטות גזי.החממה אך,למעשה זה שיעור דומה למדינות כמו צ'ילה שבימים אלו מקדמת חקיקת אקלים עם יעד של כלכלה ניטרלית פחמנית עד לשנת 2050 ,וגבוה יותר ממדינות כמו אירלנד,ושבדיה בעלות חקיקת אקלים מתקדמת ויעדי הפחתת פליטות שאפתניים עד2030ואיפוס פליטות עד2050 .בכירים במשרד האנרגיה טוענים כי מדינות רבות בעולם ממשיכות בקידום פרויקטי גז גדולים, ולכן, לטענתם, אין סיבה שאנחנו נהיה אלה שנפסיק. מדובר במקרה קלאסי של "טרגדיה של נחלת הכלל" 7 ,"רציונאלית", האנוכית, של כל אחת מהמדינות-שבה ההתנהגות ה מובילה לתוצאה גרועה עבור כולם. מכיוון שמשבר האקלים הוא גלובלי, כל מדינה בפני עצמה מהווה חלק קטן, ואף מדינה אינה יכולה לפתור אותו בכוחות עצמה. אם כל מדינה תחליט שלא להשקיע בכך את ,מירב המשאבים, ולהציב את הנושא בראש סדר העדיפויות.אין לנו סיכוי לבלום אותו במקרה הזה, ממשרד האנרגיה, ומהממשלה בכלל, נדרשת מנהיגות. 1 .אחריות משרד:האנרגיה לפי סוכנות האנרגיה הבינ"ל-(הIEA )סקטור האנרגיה הוא הגורם המרכזי למשבר,האקלים ומהווה75%מפליטות גזי החממה בעולם, ולכן אין מנוס מנקיטת צעדים אגרסיביים אשר ישנו מהיסוד את משק האנרגיה :הגלובלי. בישראל, המצב אף מובהק מכך רוב פליטות גזי החממה בישראל הם משריפת:דלקים לפי דיווח ישראל לאמנת האקלים של,האו"ם80%מפליטות גזי החממה בישראל נובעות משריפת דלקים,למשק האנרגיה (חשמל תחבורה ,)ותעשייה כאשר רובם עבור ייצור חשמל- 50%מסך פליטות גזי החממה .בישראל הן משריפת דלקים לייצור חשמל8 2 . :ייצוא אינו פוטר מאחריות, ואף להפך גם אם טכנית פליטות גזי החממה מהגז ,שנייצא לא ייספרו על מדינת ישראל, בפרספקטיבה רחבה יותר אין זה משנה אם אנחנו שרפנו את הגז בשטחנו, או שייצאנו אותו על מנת שמדינה אחרת תשרוף אותו. בייצוא גז האחריות אינה מוסרת מאיתנו, היא אף מתעצמת, כיוון שיש הבדל משמעותי בין הפקת גז בכמות המינימלית הנדרשת עבור אספקת צרכי האנרגיה של מדינת ישראל לטווח שנים מוגבל, עד שנוכל לעבור לאנרגיות,מתחדשות באופן מלא .לבין הפיכה ליצואנית גז בינלאומית כיצואנית גז, ישראל עלולה להפוך מגורם זניח .יחסית בהשפעתו על משבר האקלים, לגורם משמעותי ברמה הגלובלית,לבסוף ,נשאלת השאלה: האם הפקת הגז תוך פליטת זיהום מקומי לאזרחים ומכירת התוצרת הנקיה לשווקים זרים, היא מהלך מוסרי או הגון?עבור מדינה ריבונית ,המאבק במשבר האקלים מחייב הפסקת קידוחי גז ונפט חדשים ולא האצתם לפי דו"ח של סוכנות האנרגיה הבינ"ל,שבה חברים רוב משרדי האנרגיה במדינות הOECD ,על מנת להגיע ליעד של איפוס פליטות גזי חממה עד שנת20509 ,יש לעצור חיפושי גז ונפט 9לפי דו"חות הסוכנות הבינ"ל לשינוי אקלים (הIPCC ,)זהו היעד המינימלי ההכרחי למען בלימת משבר האקלים הגלובלי בעלייה של1.5מעלות עד סוף.המאה כל עלייה מעל יעד,זה היא בעלת השלכות,הרסניות ותוביל אותנו "אל חזור" של ההתחממות הגלובלית. זה גם-לעבר נקודת ה היעד אליו מחויבות רוב המפלגות המרכיבות את 8 https://www.gov.il/he/departments/guides/reporting_on_greenhouse_gas_emissions ?chapterIndex=5  ) 7מאמר בעיתון "הארץ" בנושא טרגדיית נחלת הכלל של משבר האקלים חדשים עוד היום( 2021 ) 10 .בדו"ח הוזכרו צעדים,נוספים כגון איפוס פליטות ממשק החשמל עד 2040ומעבר ל לפחות60%מתחדשות לייצור חשמל עד2030 ,ולפחות90%מתחדשות עד 2050  .מעבר להכרח בבלימת משבר,האקלים לפי הIEAצעדים אלו ייצרו140מיליון מקומות עבודה חדשים ברחבי,העולם ויזניקו את הצמיחה הכלכלית והתמ"ג העולמיים,בעקבות השקעות מסיביות באנרגיות.מתחדשות לממצאי דו"ח זה צפויה השפעה משמעותית על הצעדים והיעדים שיציגו המדינות בועידת האקלים הבינ"ל בגלזגו שתיערך בנובמבר2021 ,כפי שעלה בין היתר בפגישת השרים להגנת הסביבה של מדינות הG7 . 11 גם בנושא זה עולה "טרגדיית נחלת."הכלל בתגובה להזכרת,הדו"ח בכירים במשרד,האנרגיה ,ובכלל שואלים את:עצמם "האם כל המדינות מפסיקות קידוחי גז ונפט בעקבות?הדו"ח,לא הן ,ממשיכות וכל עוד אין אמנה בינלאומית מחייבת,בנושא גם הן וגם אנחנו."נמשיך טענה דומה עלתה גם באופן ברור במפת הדרכים למשק האנרגיה לשנת2050 ,שבה:נכתב "בבחינה של תכניות אסטרטגיות להפחתת,פליטות לא נמצאו מדינות רבות כדוגמת דנמרק המצהירות על הפסקת חיפושי הגז והנפט אך קיימות דוגמאות רבות למדינות המצהירות על המשך שימוש בגז,טבעי ואף עידוד חיפושי גז ונפט עד שנת2050 ".לטענה זאת ענינו בהרחבה בתגובה למפת הדרכים למשק האנרגיה מטעם מגמה ירוקה12 . ,בקצרה מכיוון שהצעד של דנמרק הוא הצעד הראוי וההכרחי להתמודדות עם משבר,האקלים השאלה כמה מדינות נקטו בו אינה,רלוונטית עלינו ללכת בעקבות הדוגמאות,החיוביות ולא אחר,השליליות ללא קשר,לכמות ולעשות את חלקנו במטרה להיות חלק .מהפתרון ובכל,זאת חשוב לציין כי דנמרק ממש אינה יחידה:במערכה עם כניסתו,לתפקיד נשיא ארה"ב ג'ו ביידן חתם על שורה של צווים,נשיאותיים וביניהם איסור על קידוחי גז ונפט חדשים בשטחים פדרליים,ביטול בניית צינור הנפט קיסטוןXL , .ועוד13כמו,כן ניו,זילנד אשר עומדת על אספקת חשמל של יותר מ80%מאנרגיות,מתחדשות ויעד של100%לשנת2030 ,אסרה על חלוקת רשיונות חיפושי גז ונפט חדשים;צרפת הציבה יעד של הפסקת הפקת נפט,וגז כמו גם חלוקת רשיונות וחידוש רישיונות קיימים עד שנת2040 ;אירלנד הכריזה על עצירת קידוחי נפט ,וגז והתחילה תהליך חקיקה לאיסור על חיפושים חדשים;בליז אישרה חקיקה לעצור פיתוחים וקידוחים;ימיים וקוסטה,ריקה שמספקת-כ97%מצריכת החשמל שלה מאנרגיות,מתחדשות האריכה שוב את האיסור על חיפושי נפט שהחל בשנת2011 .רק בחודש מאי,האחרון ספרד אישרה את חוק האקלים החדש,שלה שכולל הפסקת הפסקה מוחלטת של הפקת דלקים פוסיליים עד שנת204214 ,ובימים האחרונים (יולי2021 )גרינלנד הכריזה כי היא תעצור את כל חיפושי 14ניתן לקרוא על כך ב לינק 13ניתן לקרוא על כך בהרחבה כאן,וכאן 12את הערות הציבור שהוגשו מטעם מגמה ירוקה למפת הדרכים ל2050ניתן למצוא כאן 11 https://www.bbc.com/news/science-environment-57203400 10 https://www.iea.org/reports/net-zero-by-2050 הקואליציה הנוכחית במצעי הבחירות שלהן. לפי מדעני אקלים בכירים, ובניהם ג'יימס הנסן וקווין אנדרסון, גם יעד ."זה הוא בבחינת "מעט מדי, מאוחר מדי ,הנפט על אף הרווחים הפוטנציאליים לקופת,המדינה בהחלטה שמהווה לדבריה צעד,טבעי מכיוון שהיא "מתייחסת למשבר האקלים"ברצינות15 .כמו,כן בערי ארה"ב מתפשט גל חקיקה שאוסר על חיבור בניינים חדשים לתשתיות גז:תחילה,ברקלי ואחריה12ערים,נוספות מחוז ,בקליפורניה והעיר ברוקליין.שבמסצ'וסטס16וזאת ככל הנראה רק:ההתחלה מנהיגותה של ארה"ב תחת ביידן בנושא משבר,האקלים יצרה תנופה בינלאומית שצפויה להוביל מדינות נוספות לצעדים .דומים לקראת גמילה מוחלטת מדלקים פוסיליים, מהר משחשבנו גז?ירוק התפיסה של גז פוסילי)"("טבעי בתור דלק מעבר,""ירוק אשר קרוב יותר לאנרגיות ,מתחדשות וחוסך בפליטות גזי,חממה אינה תואמת לידע המדעי העכשווי שנמצא,ברשותנו ולכן מיושנת ולא.רלוונטית החל-מ2011מחקרים רבים מעידים על כך שהשפעת הגז על משבר האקלים אינה פחותה מזו של נפט,ופחם ואף חמורה ממנה17 .הקהילה המדעית מזהירה שהגז לא יכול להיות הפתרון,למשבר גם לא באופן זמני18 ,והאו"ם קובע כי צמצום השימוש במתאן צריך לתפוס חלק משמעותי יותר בפעולות לבלימת השלכותיו ההרסניות של.המשבר19גז""טבעי)(פוסילי מורכב בעיקר,ממתאן שהוא גז חממה עוצמתי אשר מחריף את אפקט החממה פי86יותר מפחמן חמצני-דו-ב20שנה הראשונות לאחר שחרורו לאטמוספירה או פי108במדידות לאורך10 ,שנים שהן השנים הקריטיות לבלימת משבר האקלים.כאשר מסכמים את השפעת הריכוז המצטבר של המתאן באטמוספרה על שינוי,האקלים ההשפעה של מתאן שווה-לכ85%מההשפעה של פחמן,חמצני-דו-וכ35%מההשפעה של כל גזי החממה (יותר)משליש20 .אמנם ריכוז הפחמן חמצני-הדו באטמוספרה גבוה,ממתאן אך ריכוז המתאן גדל-ב150אחוזים מאז המהפכה ,התעשייתית והגיע לשיא היסטורי לאחרונה כתוצאה מפעילות אנושית21 ,כאשר גז פוסילי הינו המקור האנתרופוגני העיקרי לפליטות.מתאן עד לפני מספר שנים הגז נחשב בכל זאת,כפתרון שכן גופים רבים ובראשם סוכנות האמריקאית להגנת הסביבה-(הEPA )העריכו כי דליפות המתאן הן בהיקף של לכל היותר0.5% .עם,זאת מאז המחקר על דליפות המתאן שהחל בשנת2011 ,רוב המחקרים מסכימים על כך שהיקף הדליפות בפועל גבוה הרבה.יותר לפי דו"ח של ארגון אדם טבע,ודין השימוש בגז במשק הישראלי צפוי להגדיל את פליטות המתאן בשיעור שנתי של כ 8% . 22משרד האנרגיה מתנגד למסקנה זאת בטענה ששיעור דליפות המתאן בישראל נמוך באופן חריג ביחס לממוצע.העולמי לפי הבדיקה שערכה ד"ר עינת מגל מיחידת המדען הראשי של משרד ,האנרגיה שמטרתו להעריך את פליטות המתאן בתעשיית הגז.בישראל עם,זאת ההערכות נמוכות 22 :ח”דו פליטת מתאן ממאגרי הגז תמר ולוויתן–אדם טבע ודין( adamteva.org.il ) 21להרחבה קראו את המאמר במכון דוידסון 20פרק8בדוח החמישי של-הIPCCעוסק בהשפעה המשמעותית של פליטות מתאן על שינוי.אקלים בעיקר החל'מעמ710 . 19האו"ם: חיוני לבלום את הפליטה הנרחבת של מתאן כדי לבלום הארץ- משבר האקלים- את משבר האקלים ( haaretz.co.il ) 18 20191119-124637.pdf (haaretz.co.il) 17 A bridge to nowhere: methane emissions and the greenhouse gas footprint of natural gas (cornell.edu) 16ניתן לקרוא על כך במאמר ב לינק וב לינק 15מעבר לרווחים, גרינלנד למעשה מוותרת על יכולתה להתנתק מהתלות בדנמרק. ניתן לקרוא על כך בהרחבה כאן באופן חריג בהשוואה.בינלאומית גם תשתית חדישה וסטנדרטים מחמירים אינם מהווים הסבר לפליטות הנמוכות בלפחות פי121מהממוצע הבינלאומי23 .ניסיון,העבר מעיד על נטייה להערכת ,חסר שהתגלתה כאשר התחילו לנטר פליטות מתאן באופן.מדויק כך,למשל מחקר עדכני של מכוןEDFמצא כי שיעור פליטות המתאן בארצות הברית גבוה-ב60%ממה שהעריכה-הEPA עד כה24 .ייצוא בקנה מידה,משמעותי עלול להוביל לעלייה דרמטית בפליטות המתאן,בישראל שכן עלינו להתייחס לאורך החיים המלא של,הגז הרבה לפני שריפת הגז במדינת,היעד כתוצאה מ דליפות לאורך תהליך ההפקה וההולכה של,הגז על אחת כמה וכמה בצינורות גז לאירופה באורך אלפי קילומטרים. 25 ההיבט הכלכלי: האם הטבות מס להאצת קידוחים אכן יעלו?את ההכנסות לטובת האזרחים כפי שהוסבר בסעיף,הקודם אנו מתנגדים לחיפושים חדשים באופן,מהותי ו קוראים לממשלה להתנער,מההמלצות ולהכריז על איסור על קידוחי גז ונפט.חדשים אך גם אם בשלב זה המדינה תבחר לאפשר את המשך,החיפושים לא ברור מדוע ישנה קריאה להגדלת התמיכה,הממשלתית ולתמרוץ אקטיבי של,המדינה באמצעים כלכליים ורגולטוריים,שונים למען עידוד חיפושים חדשים.אם מטרת,הצעדים כפי שנכתב,בדו"ח היא להגדיל את הכנסות,המדינה ודרך כך את הרווח הציבורי ממשאבי,הטבע כיצד היא בוחרת להשתמש באמצעים שיורידו את הכנסות המדינה,ממיסוי ולמעשה יממנו את הוצאות חברות,הגז כאשר הציבור הוא שיספוג את הסיכונים?שלהם כל,זאת בשעה-שהOECDומדינות רבות מסמנות את הפחתת הסובסידיות לתעשיות הדלקים המזהמים( Fossil fuels ,)ובכללם,גז כיעד מרכזי במסגרת המאבק במשבר .האקלים כהצדקה למדיניות,זאת בדו"ח נטען,כי "האובדן הפוטנציאלי של הכנסות המדינה מיתרות הגז הטבעי שלא ימכרו עלול להגיע עד-ל230מליארד".שקלים הערכה זאת מבוססת על מספר הנחות יסוד.בעיתיות,ראשית לא ברור מה הצפי למועד ייצור גז שימצא מהקידוחים .החדשים תרחיש סביר הוא ש יקח כעשר שנים עד למציאה ופיתוח תשתית להוצאת.הגז האם ניתן לחזות בוודאות מה יהיה פוטנציאל השוק בעוד,כעשור מה יהיו רמות?המחירים האם נשקלה האפשרות שבה בעוד כעשור יהיו עודפי גז גדולים בעולם והביקוש,ירד המחירים,ירדו ולכן מכירת הגז לא תהיה משתלמת לקופת?המדינה ומי מבטיח שירכשו דווקא,מאיתנו במיוחד לאור כך שכדי להחזיר את ההשקעה העצומה בפיתוח התשתיות מדינת ישראל עשויה לגבות מחיר גבוה יותר ממדינות שכבר יש להם תשתיות מוכנות וכבר היום מספקות,לאירופה ולכן לא יהיה כדאי לקנות גז ?ישראלי האם יש לנו ודאות לגבי היכולת למצוא ולמכור את כמויות הגז המתוארות?ואם,לא האם כדאי לנו להמר על?כך,שנית ההיסטוריה הקצרה יחסית של ישראל בתחום הגז לימדה כי התחזיות לתקבולים עבור קופת המדינה ו/או "קרן"העושר התנפצו שוב.ושוב,כיום אחרי סדרה של 25https://www.neaman.org.il/Global-Estimates-Of-Methane-Emissions-from-Off-Shore-Drilling-Plants-and-Their-Importance 24 https://www.edf.org/climate/methane-studies 23לפי ח"הדו היקף הפליטות ב2019היווה כ0.014%מסך צריכת הגז,במדינה לעומת בדיקת שמואל נאמן המעידה על ממוצע עולמי כ של1.7% ,ומחקרים אחרים בעולם המעידים על טווח של בין3%ל6%או אף יותר הפחתת,תחזיות התחזית הנוכחית (שלדעת מומחים עדיין,)מנופחת עומדת על כשישית ביחס להערכות.הראשוניות לא ניתן לבסס אסטרטגיה של מדינה על הכנסות שמבוששות שוב ושוב להגיע. 26 ,שלישית הערכה זאת מתעלמת לחלוטין מהעלויות החיצוניות והעקיפות הנובעות מהמשך פיתוח משק הגז.מאחר שלא נמסר טווח הזמן לאובדן,ההכנסות נניח שמדובר באובדן הכנסות לאורך2-2.5העשורים,הקרובים,עבורם לפי תרחישי משרד,האנרגיה צפוי עדיין ביקוש מסוים לגז ברחבי העולם לפי התרחישים.שהוצגו לפי הדו"ח של המשרד להגנת הסביבה לחישוב המחיר הכספי של כלל הפליטות לאוויר,בישראל העלות הכוללת למשק היא של31מיליארד שקל ;בשנה מתוכם עלות חיצונית של גזי חממה המשפיעים דרמטית על משבר האקלים הסתכמה -ב11.3מיליארד שקל27 .לאורך,עשורים מדובר בסכומים גבוהים הרבה יותר "אובדן-מ"ההכנסות .כביכול חשוב לציין כי מדובר בהערכת חסר,משמעותית ובפועל מדובר בעלויות גבוהות הרבה יותר. ,זאת שכן ההערכה המשתמשת בעלות נמוכה של,פחמן לא כוללת את כלל,המזהמים מתבססת על הנחות,שמרניות מבוססת על דיווחי הגופים המזהמים,עצמם אינה כוללת את נתוני אסדת,לוויתן עלות המתאן היא נמוכה,יחסית ואין התייחסות לדליפות מתאן לאורך שרשרת .האספקה28מעבר,לכך אין בדוח (משק)הגז הערכות לעלויות הצפויות מסבסוד חיפושי,הגז פיתוח השדות שימצאו וההשקעות בתשתיות שיאפשרו את ייצוא הגז. על אף שהמדינה מסבסדת כבר היום את תעשיית הגז,במליארדים ועל אף העלויות החיצוניות של ,עשרות מיליארדים, הועדה מציעה לעודד קידוחים נוספים:באמצעים הבאים 1 ."עידוד ותמיכה ממשלתית בייצוא הגז"הטבעי ו "הקלת-נטל רגולטורי בכל הנוגע להבטחת האספקה תוך עידוד חיפושים נוספים למשל באופן של הטבות "במיסוי-המשמעות של הטבות במיסוי היא הורדת הכנסות הציבור,מהמאגרים בניגוד מוחלט למטרתה המוצהרת של.הוועדה הטבות מס אלה ימומנו מהקופה ,הציבורית ובכך הציבור,הרחב שייפגע מהשלכות העלייה בפליטות גזי החממה וזיהום,האוויר ידרש לשלם מכיסו לטובת הטבות שילכו לחברות.הגז כמו,כן תמיכה ממשלתית לטובת הכנסות לקופת,המדינה אינה מוצדקת אלה אם צפוי כי ההכנסות עולות באופן משמעותי על גובה.התמיכה מכיוון שהדו"ח אינו מכיל אומדן לעלויות,התמיכה ועקב רמות הסבסוד הקיימות כבר,היום לא ברור האם זאת .תחזיר את עצמה 2 ."להמשיך ולעודד את חיפושי המשאב בין השאר באמצעות חקיקת,המס ובפרט תיקון חוק מיסוי משאבי טבע (חוק)שישינסקי באופן שיאפשר קיזוז הוצאות קידוח יבש מהכנסות ממאגר"מפיק-מדובר בתיקון לחוק,שישינסקי ביטול 28 https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001375918 27https://www.gov.il/he/departments/news/special_moep_report_calculating_external_costs_air_emissions_invent ory_in_israel 26 https://www.davar1.co.il/314607 מגבלת ה- Ring Fencing ,אחת מאבני היסוד בחוק שישינסקי,שאסרה על גלגול הוצאות בין מאגרים שונים במטרה למנוע מצב שבו הכרה בלתי־מוגבלת בהוצאות לצורכי מס תמנע תשלום מס בפועל. 'פרופ שישינסקי מתנגד לכך נחרצות ואמר כי "המהלך הזה מייצר סיכון להונאות פונזי (תרמית")פירמידה לדבריו "כבר דנו במהלך הזה,בעבר וסירבנו לאשר אותו מחשש,"למניפולציות והוסיף כי "מה שלא כדאי לפתח-לא.מפתחים ובוודאי שהדרך לתמרץ פעילות היא לא קיזוז מהמס של מאגרים רווחיים,אחרים שהרי מהלך כזה ירוקן מתוכן את החוק." מעבר,לכך היא פותחת פתח לניפוח מלאכותי של ההוצאות המוכרות,למס תוך כרסום מיותר,בהכנסות ואף מעודדת נטילה לא מחושבת של סיכוני קידוח."הרי את ההוצאות הנוספות אפשר להמשיך ולהעמיס עד אין,"קץ מסביר.שישינסקי "החברות יעמיסו את הוצאות הפיתוחים העתידיים–על המאגרים המניבים הקיימים–ולא נראה מהם.שקל זהו פתח לדחייה שאין לה"סוף, .הוסיף29 ההחלטה הזאת למעשה מתמרצת את היזמים לחיפושים וקידוחים של גז ונפט גם כאשר הדבר אינו כדאי,כלכלית בידיעה ש המדינה תישא,בעלויות ומעבירה את .הסיכון מהיזמים לציבור כמו,כן בסעיף "שווקים אפשריים לייצוא"בצנרת מופיע פרויקט-הEast-Med .מדובר בפרויקט שהיתכנותו הכלכלית וההנדסית אינה,ברורה אך חשוב,מכך מדובר בסיכון,כלכלי ,פוליטי למדינת ישראל-סביבתי וגיאו כפי שמפורט בנייר.העמדה המצורף30 הגברת הסיכון לאסונות אקולוגיים הדו"ח לא לוקח בחשבון את פוטציאל הסיכונים והנזק שעשויים להביא,קידוחים תשתיות ותעבורה ימית של גז ונפט לסביבה.הימית הים התיכון ומדינת ישראל נכללים במפת האזורים החשובים ביותר לשמירת המגוון הביולוגי,העולמי הכולל רק1.4%מהשטח היבשתי.העולמי31רוב רשיונות החיפוש נמצאים באזור המים,הכלכליים שנמצא בחוסר בהירות רגולטורית,מהותית מה שהופך אותו למעין "שטח,"הפקר ללא הגנה על אינטרסים סביבתיים.כך,למשל אושר רישיון רישיון חיפוש גז ונפט לחברת אנרג׳יאן ,היוונית דווקא בפנינת הטבע הייחודית 'הפרעת'פלמחים,וזאת ללא נוכחות נציגים של המשרד להגנת הסביבה וללא התייחסות לרגישות הסביבתית.בדיון32ללא הסדרת החקיקה במים,הכלכליים כמו גם הכרזה על שמורות טבע ימיות ואזורים ימיים,מוגנים לא ניתן אף לשקול קידוחים.חדשים יש לקחת בחשבון גם את עלויות הסיכון לזיהום המרחב הימי 32(נייר עמדה מפורט של מגמה ירוקה בנושא הקידוחים בהפרעת פלמחים ב)לינק 31להרחבה ראוhttps://www.rac-spa.org/sites/default/files/doc_cop/biodiversity.pdf 30נייר עמדה מורחב של מגמה ירוקה בנושא סיכוני האיסטמד ב לינק 29תגובת פרופסור ששינסקי למהלך-בTheMarker ,כאן בעקבות אסון.שפך אסון הזפת שחווינו לאחרונה יצר נזק אדיר לחופים ולבעלי,החיים ומדובר בזיהום ימי ברמה בינונית.בלבד מדיניות של הרחבת הקידוחים עלולה להוביל לאסון משמעותי,יותר כמו זה שאירע במפרץ מקסיקו בשנת2010 .אסון שכזה עלול להחריב את החופים,שלנו לסכן את התיירות,הימית החקלאות,הימית הסחר,הימי בסיסי הצבא שלאורך החופים וכן את תחנות הכוח ומתקני.ההתפלה השבתה של מתקני ,ההתפלה המייצרים כיום למעלה משלושה רבעים של מי השתייה לאזרחי,המדינה היא סכנה אסטרטגית חריפה שעל ממשלה אחראית לקחת.בחשבון מפרץ מקסיקו הוא דוגמא גם לאסונות כתוצאה מהפקת:גז החודש דליפת גז הובילה ללהבות שבערו על פני הים לאורך שעות.ארוכות באסונות קודמים כתוצאה מפיצוץ צנרת גז במפרץ מקסיקו בשנים ,האחרונות.נהרגו עשרות אנשים מדינת ישראל אינה ערוכה.לאסון בהפקת הגז33 מסקנות על משרד האנרגיה וממשלת,ישראל להתנער מהמלצות,הוועדה לא לאפשר את הרחבת ,הקידוחים ובטח שלא לתמרץ זאת מכספי הציבור.כחלק מהשינוי שהבטיחה הממשלה החדשה במאבק במשבר,האקלים עליה לשנות:כיוון במקום לחתור לרווחים אחרונים מתחום שעבר,זמנו על מדינת ישראל לשאוף להוביל את המגמה העולמית לגמילה מדלקים פוסיליים,ולשאוף להוביל ב חדשנות ירוקה.אנו קוראים לממשלה להפגין מנהיגות,ולהצטרף,לצרפת,דנמרק ניו זילנד ומדינות נוספות שהוזכרו במסמך,זה עלי ידי הכרזה על הפסקת חיפושי גז ונפט,חדשים והתחייבות למועד שבו נפסיק כליל את הפקת הדלקים הפוסיליים,כולל,גז רצוי בשנים.הקרובות צעד זה יקנה תהודה עולמית ,חיובית ו יחזק את היחסים הבינלאומיים של ישראל,בראש ובראשונה עם ארה"ב בהנהגתו .של ביידן ועם האיחוד האירופי, אשר מובילות מגמה זאת ,על החתום ניב מאירסון, רכז קשרי ממשל מגמה ירוקה יוני ספיר, מנכ"ל עמותת שומרי הבית 'ויקטור וייס, ראש מטה 'לבחור ירוק ד"ר דב חנין, ד"ר אורלי רונן ומיטל פלג מזרחי מובילי תוכנית שינוי כיוון עו"ד ג'מילה הרדל ואכים, מנהלת עמותת אזרחים למען הסביבה יניב פילדסט, מנהל הגן הסולארי מחאת הנוער למען האקלים הורים למען האקלים איש:קשר ניב,מאירסון מגמה,ירוקה054-4443238 , [email protected] 33 https://www.themarker.com/dynamo/1.8566504