חומר רקע

www.shoresh.institute מוסד למחקר כלכלי-חברתי מחקרי שורש ?המחירים גבוהים בישראל היזהרו מהשוואות בינלאומיות דן בן- דוד ו איל קמח י תקציר שערי חליפין נותנים לעתים קרובות תמונה מעוותת של המחירים היחסיים בין מדינות, היות שהם מושפעים מאירועים פוליטיים או מגורמים אחרים . במקומם, מקובל להשתמש במחירים יחסיים בין כל שתי מדינות הנקראים יחס י ( כוח קניהpurchasing power parities ,, או בקיצורPPP ) המחושבים עבור סלים דומים של מוצרים ושירותים בכל .מדינהPPP אלה מאפשרים השוואות מדויקות בהרבה של רמת החיים במדינות שונות ב כלל, ושל מחירי מוצרים ושירותים ספציפיים בפרט ,. עם זאת ה שיט ה הנוכחית של ה - OECD להשוואת מחירים במדינה אחת למחיר הממוצע ב קבוצת מדינות ממשיכה להתבסס על שערי חליפין. עבודה זו מציעה גישה חלופית התואמת יותר את המטרה המקורית של ה- PPP . יישום ה מתודולוגיה מצביע על כך שפערי המחירים בין ישראל ל - OECD אינם כה גבוהים כפי ש מראים חישובי ה- OECD – ובמקרים מסוימים המחירים בישראל.אף נמוכים יותר גם כשמחירו של סל תצרוכת זהה ,בשתי מדינות עם רמות הכנסה שונות הסל יקר יותר בפועל ביחס להכנס ה במדינה העניה יותר – וההכנסות ב ישראל נמוכות מאשר ברוב מדינות ה- OECD . גם היבט זה של השוואות המחירים הבינלאומיות נבחן כאן , מה ש לפעמים ה ו.פך פערי מחירים חיוביים לשליליים, ולהיפך אוקטובר2021  פרופ' דן בן-דוד הוא נשיא מוסד שורש למחקר כלכלי- חברתי וחבר החוג למדיניות ציבורית ב אוניברסיטת תל- אביב. פרופ' איל קמחי הוא סגן נשיא מוסד שורש למחקר כלכלי- .חברתי ומנהל המחלקה לכלכלת סביבה וניהול באוניברסיטה העברית המחברים מודים( לדר' אבנר אחיטוב המרכז למחקר בכלכלה חקלאית ), ל פרופ' יהושע אייזנמן ,)(אוניברסיטת דרום קליפורניה לדר' עדי ברנדר (ב)נק ישראל ,ל דר' פייר- ( אלן פיוניירOECD ), ( לזאב קרילOECD )ומשרד האוצר ולפרופ' אסף רזין (אוניברסיטת תל-אביב) על הצעותיהם ו הערותיהם החשובות. הממצאים והמסקנות המובאים בעבודה זו הם על דעתם של .המחברים בלבד 2 www.shoresh.institute מוסד למחקר כלכלי-חברתי מבוא השוואות בין מדינות יכולות להטעות– לפעמים תמב כוו.ן ב- 13 ביוני2021 ,יו ב מו האחרון כראש הממשלה, ניצב בנימין נתניהו על בימת הכנסת וחזר על טענ :ה שהוא מרבה לומר "התוצר לנפש שלנו עובר את זה של בריטניה, יפן ושל צרפת". למעשה, כש ממירים את התוצר לנפש– המדד המקובל ל רמת החיים של מדינ ה – של ישראל ( 150,474 שקלים ב- 2020 )לדולר ים באמצעות שער החליפין הרשמי, נראה ש טענתו של נתניהו נכונה (תרשים1 ). המרה של התוצר לנפש של מדינות אלה ל דולר ים על בסיס שער י החליפין שלהן מניבה תוצר לנפש של$43,615 ,)(ישראל$40,818 ,)(יפן$40,296 (בריטניה) ו - $38,884 .)(צרפת ,לכאורה ניתן להניח ש שערי החליפין משקפים את רמות המחירים היחסיות ב ין ה מדינות ה שונות. למשל, אם סל מוצרים עולה בישראל12 שקלים ואותו סל עולה$4 בארצות הברית, אז שער חליפין של3 שקלים לדולר ישקף במדויק את המחירים היחסיים של ה סל .בשתי המדינות מחירים יחס י ים כאלה – המכונ ים בדרך כלל יחס כ וח קניה :(באנגליתpurchasing power parity ) – עומד ים בבסיס השימוש בשערי חליפין רשמיים להצגת התמ"ג של כל המדינות במונחי מטבע .אחד הנחה זו לרוב שגויה. שערי החליפין יכולים לעלות או לרדת מסיבות שאינן קשורות כלל למחירים יחסי ים בין מדינות . לדוגמה, במהלך שיאו של המיתון הגדול בתקופת ה אינתיפאדה ב- 2002 , משקיעים מודאגים רבים הוציאו כסף מישראל וה קפיצו את שער הדולר ל- 4.99 שקלים) ביוני2002 ( . במהלך כל2002 , שער החליפין ה ממוצע היה4.74 שקלים לדולר – גבוה בהרבה מיח ס המחירים בפועל בין ישראל לארה"ב בא ותה שנה. איך יודעים ?זאת הרגישות הרבה של שער י חליפין לאירועים פוליטיים ואחרים שאינם קשורים למחירים יחסיים גרמו לכלכלנים לחשב יחס י כוח קניה המשווים באופן ישיר מחירי מוצרים ושירותים בין מדינות– .ולהשתמש בהם, במקום בשערי חליפין, לצורך השוואות בינלאומיות1 כך, בעוד ששער החליפין של שנת 1 מחקר של(1978) Kravis, Heston and Summers הוביל לספר של שלושת המחברים ב- 1982 עם מאגר נתונים שהתפתח ל- Summers and Heston (1988). מחקרם המכונן סלל את הדרך ל- Penn World Tables ש הורחבו מאז באופן משמעותי ( Feenstra, *במחירים שוטפים ושערי חליפין שוטפים.**2019מקור: דן בן-דוד, מוסד שורש ואוניברסיטת תל-אביבנתונים:OECDתרשים 1תמ"ג לנפש בדולריםעל בסיסשערי חליפין*, 2020 $35,000 $40,000 $45,000 $35,000 $40,000 $45,000 $38,884 $40,296 $40,818 $43,615 צרפת הממלכה המאוחדת יפן** ישראל צרפת הממלכה המאוחדת יפן** ישראל 3 www.shoresh.institute מוסד למחקר כלכלי-חברתי 2002 לכאורה העיד שה עלות השקלי ת של מוצרים ושירותים ישראליים היתה פי4.74 מהעלות הדולרית בארצות הברית, שווי כוח ( הקניהPPP ) שחושב ישירות הצביע על כך שיחס המחיר ים בפועל היה3.46 בלבד (תרשים 2 ). כתוצאה מכך, כאשר הערך השקלי של התוצר לנפש ב ישראל ב- 2002 הומר לדולרים לפי שער החליפין ולא לפי ה- PPP , נראה היה כ אילו )ישראל ענייה בהרבה (במונחים דולריים מכפי שהיתה בפועל באותה שנה . הפער בי ן שער החליפין של ישראל לבין ה- PPP שלה הצטמצם מאוד מאז2002 , כאשר שער החליפין ירד מ רמה של 37% מעל ה- PPP ב- 2002 ל- 4% מתחת ל- PPP ב- 2020 . 2 כ תוצאה מכך , המר ה של התוצר לנפש ב ישראל בשנה זו לדולרים באמצעות שער החליפין גור מת לרמת החיים ב ישראל להיראות )(במונחים דולריים גבוה ה ממה שה יא .באמת פערים בין שערי חליפין ל בין ה- PPP נפוצים מאוד ברחבי העולם ואינם ייחודיים לישראל. כך, כאשר ממירים את התמ"ג לנפש של אותה קבוצת מדינות לדולרים באמצעות ה- PPP (המדויק יותר) , השוואת נתניהו מתהפכת לגמרי (תרשים3 ). התוצר לנפש בישראל למעשה נמוך מזה של שלוש ת .המדינות האחרות Inklaar and Timmer, 2015 ). שיטות אלה שוכפלו והוטמעו על ידי הבנק העולמי, ה- OECD וארגוני ם בינלאומיים גדולים נוספים .כמדדים העיקריים לביצוע השוואות בינלאומיות 2 יתכן שהירידה החדה בשער הדולר, ב- 24% בין2002 ל- 2008 , תרמה לתפיסה הרווחת בישראל שהמדינה התייקרה באופן משמעותי ביחס למדינות אחרות במהלך תקופה זו. תחושה זו היתה אחת התורמות העיקריות למחאה החברתית הגדולה ב- 2011 , .שבמרכזה היה יוקר המחייה בישראל 2002 2020 3.44 3.59 שער חליפין יחס כח קניה 3.44 3.59 שער חליפין יחס כח קניה 4.74 3.46 שער חליפין יחס כח קניה 4.74 3.46 שער חליפין יחס כח DCEO:םינותנביבא-לת תטיסרבינואו שרוש דסומ ,דוד-ןב ןד :רוקמ0202-ו2002 רובע םייתנש םיעצוממ ,יאקירמאה רלודל סחיבלארשיב הינק חוכיסחיו ןיפילח ירעש תאוושה2 םישרתקניה $41,859 $42,939 $44,929 $46,537 $41,859 $42,939 $44,929 $46,537 $35,000 $40,000 $45,000 $35,000 $40,000 $45,000 יפן** ישראל הממלכה המאוחדת צרפת יפן** ישראל הממלכה המאוחדת DCEO:םינותנביבא-לת תטיסרבינואו שרוש דסומ ,דוד-ןב ןד :רוקמ9102**.םיפטוש ןיפילח ירעשו םיפטוש םיריחמב*0202 ,*הינק חוכיסחי סיסבלעםירלודב שפנל ג"מת3 םישרתצרפת 4 www.shoresh.institute מוסד למחקר כלכלי-חברתי השוואות מחירים : בעיה מתודולוגית – ופתרונה השימוש– והשימוש לרעה– בהשוואותPPP הפך ל שכיח בתקשורת הישראלית, כאשר כתבות מציג ות .בדרך כלל פערי מחירים בין מוצרים בישראל לאלה בעולם המפותח במספר קטגוריות בעבודה של מחלקת המחקר והמידע של הכנסת (רוטנברג2018 ) עבור ועד ת הכלכ לה של הכנסת, נ עשה שימוש נרחב בנתוני השוואת המחירים של ה- OECD . כאשר משווים את ה מחקר המקיף האחרון שלOECD ב- 2017 , שב חן את המחירים בקטגוריות שונות של מוצרים ושירותים, למחקר המקיף הראשון של הארגון מ- 2005 ,יכול להתקבל הרושם ש פערי ה מחירים בין ישראל לממוצע ה- OECD גדלו .עם הזמן תרשים4 ממחיש עד כמה המחירים בישראל קפצו לכאורה יחסית לממוצע ה - OECD בין2005 ל- 2017 . פערי המחירים גדלו בכל קטגוריה, מעלייה של3% בפער מחירי התחבורה, דרך עלייה של68% ב פער מחירי ה מזון, ועד להכפלה כמעט של פער המחירים (עלייה של97% ) בין ישראל לממוצע ה - OECD .בדיור, מים, חשמל, גז ודלקים אחרים בהינתן קפיצה כה ניכרת במחירים הי חסיים בין ישראל לממוצע ה- OECD בכל טווח המוצרים והשירותים , אפשר היה לנחש כי שיעורי האינפלציה ב ישראל בתקופה זו היו גבוהים יותר, אם לא גבוהים בהרבה, מאשר ברוב מדינות ה- OECD. אולם, כפי ש מראה תרשים5 , לא כך היה הדבר. למעשה, ההיפך היה הנכון. שיעור האינפלציה השנת י ה ממוצע בישראל ה הי 1.6% , מתחת ל מרבית מדינות ה- OECD – .ובמקרים מסוימים, הרבה מתחת כיצד ניתן ליישב בין התוצאות ה סותרות לכאורה נ בש י ה תרשימים ? הממצאים במחקר זה מצביעים על כך שפערי המחירים בין ישראל לממוצע ה - OECD בתרשים4 – כו פי שהם מדווחים בתקשורת הישראלית – נוטים להטעות, לפעמים במידה ניכרת . 3% 8% 21% 29% 41% 46% 68% 87% 90% 97% 3% 8% 21% 29% 41% 46% 68% 87% 90% 97% תחבורה תקשורת מסעדות ובתי מלון פנאי ותרבות ריהוט וציוד בית הלבשה והנעלה מזון חינוך בריאות דיור ,מים חשמל ,גז ודלקים אחרים תחבורה תקשורת מסעדות ובתי מלון פנאי ותרבות ריהוט וציוד בית הלבשה והנעלה מזון חינוך בריאות דיור ,מים חשמל ,DCEO:םינותניתרבח-ילכלכ רקחמלשרוש דסומ ,יחמק ליאו דוד-ןב ןד :רוקמןיפילח ירעש סיסב לע בשוחמDCEO-ה עצוממ7102-ו5002 ןיבDCEO-ה עצוממללארשי ןיב םיריחמה ירעפב יוניש4 םישרתגז ודלקים אחרים 5 www.shoresh.institute מוסד למחקר כלכלי-חברתי השוואות דו- ,מדינתיות (כלומר )בין שתי מדינות כרוכות בקביעה פשוטה של המחירים במדינה אחת ביחס למחירים במדינה השנייה . אפשר לקחת כדוגמא סל מזון שעלותו ב - 2005 היתה $100 בארה"ב , 97 יורו בצרפת , 425 שקל ים בישראל ו - 23,900 ( ין ביפן לוח 1 .)ב - 2017 , סל מזון של$100 עלה95 ,אירו בצרפת499 שקלים בישראל ו- 17,000 .ין ביפן בעזרת יחסי כוח הקניה בכל אחת מהשנים, ניתן להראות שהפער במחירי המזון בין ישראל לארה"ב עלה ב- 17% בעוד פער המחירים בין צרפת לארה"ב ירד ב- 2% והפער יפן- ארה"ב ירד ב- 29%. א ך איך מחשבים עד כמה המחיר בישראל השתנה בהשוואה למחיר הממוצע בשלוש המדינות האחרות כאשר המחירים במדינות האחרות מדווחים במטבעות שונים? לשם כך, יש להמיר את כל ה מחירי ם למטבע אחד– בדרך כלל מקובל לעשות זאת ל דולר אמריקאי, א ך כל מטבע אחר אפשרי למטרה זו– כך .שניתן יהיה לחשב את הממוצע שלהם ה- OECD משתמש בשערי חליפין כדי להמיר את המחירים של סלי הצריכה של ה מדינות החברות בארגון ,לדולרים. באופן ספציפי ה מחיר של סל במטבע המקומי של כל מדינה מחולק בשער החליפין של אות ה מדינה לעומת הדולר. כשכל המחירים מבוטאים במונחי במטבע אחד, ניתן לחשב את הממוצע של ה - OECD כ.ולו בעוד שאופן החישוב הזה הגיוני מבחינה אינטואיטיבי ת – הרי שערי החליפין הם הדרך שבה רוב האנשים מ שוו ים את ה מחיר של כוס קפה במדינה אחת למחיר שלה במדינה אחרת , והם כמובן המדד הרלוונטי עבור יבואנים ויצואנים – ה או מכיל עיוותי ם רבים הגלומים ב שער ה ,חליפין ואלה גורמים להטיה ב חישוב המחירים היחסיים בין מדינות. תרשים6 מציג עבור כל מדינות ה- OECD את הפער בין שערי החליפין לבין שווי כוח הקניה של 0.2% 0.3% 1.0% 1.2% 1.2% 1.4% 1.4% 1.5% 1.5% 1.5% 1.6% 1.6% 1.6% 1.7% 1.7% 1.8% 1.8% 1.9% 1.9% 1.9% 2.0% 2.0% 2.0% 2.0% 2.1% 2.2% 2.3% 2.5% 3.1% 3.2% 3.4% 3.4% 3.6% 4.1% 4.3% 5.1% 5.7% 8.5% 0.2% 0.3% 1.0% 1.2% 1.2% 1.4% 1.4% 1.5% 1.5% 1.5% 1.6% 1.6% 1.6% 1.7% 1.7% 1.8% 1.8% 1.9% 1.9% 1.9% 2.0% 2.0% 2.0% 2.0% 2.1% 2.2% 2.3% 2.5% 3.1% 3.2% 3.4% 3.4% 3.6% 4.1% 4.3% 5.1% 5.7% 8.5% 0.2% 0.3% 1.0% 1.2% 1.2% 1.4% 1.4% 1.5% 1.5% 1.5% 1.6% 1.6% 1.6% 1.7% 1.7% 1.8% 1.8% 1.9% 1.9% 1.9% 2.0% 2.0% 2.0% 2.0% 2.1% 2.2% 2.3% 2.5% 3.1% 3.2% 3.4% 3.4% 3.6% 4.1% 4.3% 5.1% 5.7% 8.5% יפןשווייץ אירלנד שבדיה צרפת יוון גרמניה פורטוגל איטליה הולנד פינלנד דנמרק ישראל ספרד קנדה סלובניה לוקסמבורג אוסטריה בלגיה ארצות הברית פולין סלובקיה צניו זילנד'כיה נורבגיה הממלכה המאוחדת קוריאה ליטא אוסטרליה אסטוניה צהונגריה'ילה לטביה מקסיקו קולומביה איסלנד קוסטה ריקה טורקיה יפןשווייץ אירלנד שבדיה צרפת יוון גרמניה פורטוגל איטליה הולנד פינלנד דנמרק ישראל ספרד קנדה סלובניה לוקסמבורג אוסטריה בלגיה ארצות הברית פולין סלובקיה צניו זילנד'כיה נורבגיה הממלכה המאוחדת קוריאה ליטא אוסטרליה אסטוניה צהונגריה'ילה לטביה מקסיקו קולומביה איסלנד קוסטה ריקה )001=ב"הרא(רלודלהינקחוכיסחייפלםיימוקמתועבטמב7102-בו5002-ב ןוזמ לס ריחמ :אמגוד1 חולDCEO:םינותניתרבח-ילכלכ רקחמלשרוש דסומ ,יחמק ליאו דוד-ןב ןד :רוקמ7102-ו5002 ןיבםייתנש םיעצוממ היצלפניא ירועיש5 םישרתטורקיה שיעור שינוי 2017 2005 0% $100 $100 אר ה"ב -2% € 95 € 97 צרפת 17% ₪ 499 ₪ 425 ישראל -29% ¥ 17,000 ¥ 23,900 יפן מקור: דן בן-דוד ואיל קמחי, מוסד שורשנתונים:OECD 6 www.shoresh.institute מוסד למחקר כלכלי-חברתי ה תוצר ב- 2017, שנת המחקר המקיף האחרו ן של ה- OECD ש השוו ה את המחירים של מוצרים ושירותים שונים .בין מדינות גישה חלופית לחישוב מחירים ממוצעים של קבוצת מדינות, כזו שתואמת יותר את השימוש המועדף של יחסי כוח קניה בין כל שתי מדינות , הי א החלפת שערי החליפין בחישוב לעיל ב - PPP המשמש ים להמרת התוצר לנפש למטבע אחד (פרטים נוספים על מתודולוגיה זו מובאים בנספח1 ). כשם שה- PPP מאפשר ים השוואות מדויקות יותר של רמת חיים בין מדינות, שיטה זו מספקת גם הערכות מדויקות יותר של פערי מחירים של מוצרים ושירותים שונים בין מדינות (אם כי יש לכך מספר סייגים חש ובים, כפי ש מ צוין בנספח2 .) המחשה פשוטה עד כמה ה שימוש בשערי חליפין לעומתPPP יכול להוביל לפערים שונים מאוד בין מחיר מוצר במדינה אחת )(ישראל) לבין המחיר הממוצע של קבוצת מדינות (בדוגמה זו, שלוש מדינות: ארה"ב, צרפת ויפן נמצאת בנספח3 , הממשיך את ה דוגמה של ארבע ה .מדינות מלמעלה פערי מחירים בין ישראל ל- OECD תרשים7 מציג את פער המחירים בין ישראל לממוצע ה- OECD ב מספר קטגוריות תצרוכת מרכזי ות . על סמך מתודולוגיית ה - OECD , המבוססת על שערי חליפין, המחירים בישראל גבוהים מהממוצע ב- OECD בכל הקטגוריות .פרט לתקשורת ה( פערים בדיור, מים, חשמל, גז ודלקים אחרים48% ) ובמסעדות ( ובתי מלון39%) גבוהים במיוחד על פי הערכות ה - OECD. בעוד ש גם המתודולוגיה ה חלופית , המבוססת על ה- PPP ,מעידה על מחירים גבוהים יותר בישראל בשתי ה קטגוריות , הפערים על פיה ( נמוכים בהרבה24% ו- 16% , .)בהתאמה 0% 2% 4% 7% 7% 11% 13% 13% 14% 14% 15% 19% 28% 30% 40% 54% 54% 55% 63% 65% 66% 71% 83% 88% 100% 102% 112% 117% 122% 164% 0% 2% 4% 7% 7% 11% 13% 13% 14% 14% 15% 19% 28% 30% 40% 54% 54% 55% 63% 65% 66% 71% 83% 88% 100% 102% 112% 117% 122% 164% -23% -17% -15% -12% -4% -4% -3% -2% -23% -17% -15% -12% -4% -4% -3% -2% -23% -17% -15% -12% -4% -4% -3% -2% איסלנד שווייץ נורבגיה אוסטרליה ישראל דנמרק שבדיה ניו זילנד ארצות הברית פינלנד לוקסמבורג יפן קנדה אירלנד הולנד הממלכה המאוחדת בלגיה אוסטריה צרפת גרמניה איטליה קוריאה ספרד פורטוגל יוון סלובניה צ'ילה אסטוניה קוסטה ריקה סלובקיה לטביה צ'כיה ליטא הונגריה מקסיקו פולין קולומביה טורקיה איסלנד שווייץ נורבגיה אוסטרליה ישראל דנמרק שבדיה ניו זילנד ארצות הברית פינלנד לוקסמבורג יפן קנדה אירלנד הולנד הממלכה המאוחדת בלגיה אוסטריה צרפת גרמניה איטליה קוריאה ספרד פורטוגל יוון סלובניה צ'ילה אסטוניה קוסטה ריקה סלובקיה לטביה צ'כיה ליטא הונגריה מקסיקו פולין קולומביה DCEO:םינותניתרבח-ילכלכ רקחמלשרוש דסומ ,יחמק ליאו דוד-ןב ןד :רוקמ7102 ,DCEO-ה תונידמ לכב הינק חוכסחי ןיבל ןיפילח רעש ןיב םיזוחאב שרפההינק חוכיסחי ןיבל ןיפילח ירעש ןיב םירעפ6 םישרתטורקיה 7 www.shoresh.institute מוסד למחקר כלכלי-חברתי ,מחירי המזון קטגורי ה רבה לב תשומת המושכת תר בישראל, מו להתפרצות המחאות החברתיות ב - 2011 . דיווחים בתקשורת המבוססים על חישובי ה- OECD סייעו לתדלק את המחאות ,ה כש ם מראים שמחירי המזון בישראל גבוהים ב - 36% מהממוצע ב- OECD ,. אולם כפי ש ניתן לראות בתרשים7 , חישוב באמצעות ה- PPP ולא באמצעות שערי חליפין מצביע על פער י מחירים הנמוכים ב הרבה ( 3% ) בין ישראל ל- OECD . בכל המקרים שבהם נמצאו מחירים גבוהים יותר בישראל כשהחישוב היה לפי שער י ,החליפין פערי המחירים נמצאו כנמוכים יותר בפועל, או שהתהפכ ו לגמרי לפי ה חישובים מבוססיPPP. למעשה, ב ארבע מתוך עשר הקטגוריות, ההשוואות המבוססות עלPPP הפכו לחלוטין את התוצאות תהש בססו על שער י חליפין . במקום שה מחירים ב ישראל נמצאו כ גבוהים – לעיתים גבוהים בהרבה – מתברר כי המחירים ב ישראל היו מתחת למחיר הממוצע של ה - OECD בכל אחת מ אותן.קטגוריות ,לבסוף, בתחום התקשורת שתי המתודולוגיות מצביעות על מחירים נמוכים יותר בישראל. פער המחירים שלילי ( במידה ניכרת37% - ) על בסיס יחסי ( כוח קניה מאשר על בסיס שערי חליפין23% - .) הניתוחים הבאים יעשו ב מתודולוגיה המבוססת עלPPP תוך התמקדות ב שאלה האם פערי המחירים בין ישראל ל- OECD גדלו או הצטמצמ ו במהלך השנים. תרשים8 משווה בין פערי המחירים ב - 2005 לבין פערי המחירים ב- 2017 , השנים שבהם נערכו ה מחקר ים המקי פים הראשון והאחרון של ה- OECD . בעוד שמחירי הבריאות בישראל היו נמוכים ב - 14% מהממוצע ב- OECD ב- 2005 , פער זה הפך לחיובי ב - 2017 . מחירי הבריאות בישראל באותה שנה היו גבוהים ב - 16% מה מחיר הממוצע ב- OECD . העובדה שבתי החולים בישראל הם גם ה צפופים ביותר ב- OECD, צוותי הבריאות של ה מדינה מהקטנים -37.3% -1.7% -3.0% -2.6% -2.1% -37.3% -1.7% -3.0% -2.6% -2.1% 12.0% 21.0% 21.0% 21.0% 22.0% 31.0% 36.0% 39.0% 48.0% 12.0% 21.0% 21.0% 21.0% 22.0% 31.0% 36.0% 39.0% 48.0% 2.5% 16.0% 3.1% 15.6% 24.3% 2.5% 16.0% 3.1% 15.6% 24.3% 16.0% 3.1% 15.6% 24.3% -23.0% -23.0% -23.0% מחירים בישראל נמוכים מה- OECD מחירים בישראל גבוהים מה- OECD תקשורת חינוך ריהוט וציוד בית הלבשה והנעלה תחבורה בריאות מזון מסעדות ובתי מלון דיור ,מים חשמל ,גז ודלקים אחרים פנאי ותרבות ישראל ביחס לממוצע ה- OECD המחושב לפי שערי חליפין ישראל ביחס לממוצע ה- OECD המחושב לפי שערי חליפין ישראל ביחס לממוצע ה- OECD המחושב לפי יחסי כח קניה ישראל ביחס לממוצע ה- OECD DCEO:םינותניתרבח-ילכלכ רקחמלשרוש דסומ ,יחמק ליאו דוד-ןב ןד :רוקמ7102 ,הינק חוכיסחי לע תססובמה תיפולח הטישוןיפילח ירעש לע תססובמהDCEO-ה תטיש תאוושהDCEO-ל לארשי ןיב םיריחמ ירעפ7 םישרתהמחושב לפי יחסי כח קניה 8 www.shoresh.institute מוסד למחקר כלכלי-חברתי ביותר, וכי התמותה ממחלות זיהומיות (לפני מגפת הקורונה ) גדולה במספר סדרי גודל לעומת כל מדינה אחרת ב- OECD , מספקת נקודות מבט נוספות לגבי .מערכת בריאות הזקוקה לתשומת לב דחופה דיור, מים, חשמל, גז ודלקים אחרים היו פחות יקרים בישראל (ב- 7%) ב- 2005 . תמונה זו השתנתה לחלוטין עד2017 , כאשר המחירים ב ישראל נהפכו ל גבוהים מ ממוצע ה- OECD כמעט ברבע ( 24% ). מנגד, ה תחבורה ,בישראל ש היתה יקר ה ב- 46% ב שנת 2005 , הפ כה לזול ה יותר ב- 2% ב שנת 2017 . ותרבות בפנאי , פער מחירים של18% ב- 2005 ירד ל - 2.5% ב- 2017 . מחירי המזון, שהיו נמוכים ב - 3% בישראל ב- 2005 הפכו ל- 3% גבוהים יותר ב- 2017 . . מחיר החינוך בישראל, שהיה26% מתחת לממוצע ה- OECD עלה ל - 2% בלבד מתחת לממוצע ה- OECD ב- 2017 . ב הלבשה והנעלה המחירים הישראלים ירדו מ- 3% מעל הממוצע ב - OECD ל- 3% מתחתיו, בעוד ש המחירים פערי בתקשורת, השליליים (המצביעים על מחירים נמוכים יותר בישראל) ב- 2005 הפכו לעוד יותר שליליים ב - 2017 . תרשים9 בוחן מקרוב את מחירי המזון ומ בח ין בין שמונה הנמצאים נפרדים סיווגים ב קטגוריה זו. העובדה שמחירי המזון בכללותם היו קרובים למדי ( 3% /+ - ) ל ממוצע ה - OECD מסתירה פערי מחירים גדול ים מול 2.5% 3.1% 15.6% 16.0% 24.3% 2.5% 3.1% 15.6% 16.0% 24.3% 2.5% 3.1% 15.6% 16.0% 24.3% 3.1% 15.6% 16.0% 24.3% 3.0% 6.3% 45.8% 18.3% 42.9% 3.0% 6.3% 45.8% 18.3% 42.9% 3.0% 6.3% 45.8% 18.3% 42.9% -37.3% -3.0% -2.6% -2.1% -1.7% -37.3% -3.0% -2.6% -2.1% -1.7% -37.3% -3.0% -2.6% -2.1% -1.7% -12.4% -26.4% -2.9% -13.8% -7.2% -12.4% -26.4% -2.9% -13.8% -7.2% -12.4% -26.4% -2.9% -13.8% -7.2% 2005 2005 2017 2017 מחירים בישראל נמוכים מה- OECD מחירים בישראל גבוהים מה- OECD תקשורת הלבשה והנעלה תחבורה פנאי ותרבות מסעדות ובתי מלון דיור ,מים חשמל ,גז ודלקים אחרים בריאות חינוך מזון DCEO:םינותניתרבח-ילכלכ רקחמלשרוש דסומ ,יחמק ליאו דוד-ןב ןד :רוקמ7102-בו5002-ב,הינק חוכיסחי לע ססובמDCEO-ה עצוממDCEO-ל לארשי ןיב םיריחמ ירעפ8 םישרתריהוט וציוד בית -28.1% -4.9% -2.0% -28.1% -4.9% -2.0% -28.1% -4.9% -2.0% -28.0% -11.5% -5.7% -28.0% -11.5% -5.7% -28.0% -11.5% -5.7% 5.9% 15.2% 17.2% 30.9% 35.4% 5.9% 15.2% 17.2% 30.9% 35.4% 5.9% 15.2% 17.2% 30.9% 35.4% 10.6% 9.1% 31.5% 23.9% 13.1% 10.6% 9.1% 31.5% 23.9% 13.1% 10.6% 9.1% 31.5% 23.9% 13.1% 2005 2005 2017 2017 מחירים בישראל נמוכים מה- OECD מחירים בישראל גבוהים מה- OECD פירות וירקות שמני מאכל בשר משקאות לא-אלכוהוליים לחם ודגנים מוצרי חלב וביצים אחר דגים פירות וירקות שמני מאכל בשר משקאות לא-אלכוהוליים לחם ודגנים מוצרי חלב וביצים אחר DCEO:םינותניתרבח-ילכלכ רקחמלשרוש דסומ ,יחמק ליאו דוד-ןב ןד :רוקמ7102-בו5002-ב,הינק חכ יסחי לע ססובמDCEO-ה עצוממDCEO-ל לארשי ןיב ןוזמ יריחמבםירעפ9 םישרתדגים 9 www.shoresh.institute מוסד למחקר כלכלי-חברתי ה- OECD במרבית סוגי המזון. מצד אחד המחיר של חלב, גבינה וביצים ב ישראל היה, והמשיך להיות, גבוה בהרבה מ ממוצע ה- OECD , ב- 24% ב- 2005 וב - 31% ב- 2017. מצד שני, פירות, ירקות ותפוחי אדמה היו, והמשיכו להיות, הרבה יותר זולים בישראל: ב- 28% ב - 2005 ו ב- 2017 . גם דגים זולים יותר בישראל , אולם במידה קטנה יותר ב - 2017 ( 2.0% -) מאשר ב - 2005 ( 11.5% - ,) בעוד שלחם ודגנים הפכו מ פחות יקרים ב ישראל ב- 2005 ( 5.7% - ) ל יותר יקרים ב- 2017 ( 17.2% ) . פערי המחירים בין ישראל לממוצע ה- OECD בסי ווג "מזון אחר" גדל ו במיוחד, מפער של13% ב- 2005 ל פער של35% בין ישראל לממוצע ה- OECD ב- 2017 . עלות המחיה יחסית לשכר החציוני : פערים בין ישראל ל- OECD בעוד ש השווא ו ת מחירים בין מדינות הן ,חשובות הן מספקות רק תמונ ה חלקית של יוקר ה מחיה . בדיוק כפי ש מחירו של מוצר מסוים עשוי להיראות לאדם אחד יקר יחסית ו לאדם אחר זול יחסית , כך גם חשוב להתייחס ל .השוואות מחירים בין מדינות ,למשל גם אם המחיר ב ישראל והמחיר הממוצע ב- OECD היו שווים בהשוואות לעיל ב- 2017, ישראלים היו עדיין ב מצב ו נח ת יותר מכיוון שרמת החיים ב ישראל– כפי זו באה לידי ביטוי בתוצר לנפש שלה– היתה נמוכה ב- 12% מממוצע ה- OECD .באותה שנה3 פרק זה מתמקד ב נטל היחסי של רכישת מוצרים ושירותים בישראל לעומת ה- OECD ב- 2017 , שנת המחקר המקיף האחרו ן של ה- OECD .ה ניתוח נעשה על ידי בחינת העלות של כל סל מוצרים ביחס לשכר החציוני ב כל אחת מ מדינ ו ת ה- OECD (המתודולוגיה מפורטת בנספח5 .) 4 הפער ב אחוז ים ב - 2017 בין ישראל למ מוצע ה- OECD ביוקר המחייה יחס ית לשכר מוצג ב תרשים 10 . לצורכי השוואה, פערי מחירים בין ישראל לממוצע ה- OECD המבוססים על שווי כוח קניה– ל אך לא התניה ב פערי שכר– מוצגים גם הם ב תרשים . 5 במקרים מסוימים, קיים קשר חיובי בין פערי שכר של כל מדינה מול ממוצע ה- OECD לבין פערי מחירים של אותן מדינות מול ממוצע ה - OECD . ב חינוך,, למשל ככל ש ה שכר החציו ני במדינה גבוה בהשוואה לשכר החציוני הממוצע ב- OECD , כך גם מחירי ה חינוך במדינה נוטים להיות גבוהים יותר מ ממוצע ה - OECD ( תרשים A1 בנספח4). כ תוצאה מאותו קשר חיובי , מתהפך פער המחירים בין ישראל לממוצע ה - OECD ,. כאשר השכר אינו נלקח בחשבון ה מחירי ם ב ישראל נמוכים מ ממוצע ה- OECD ב- 9.5% . כאשר 3 ( גבע וקריל2015 ( ) וברנד2015 ) בוחנים את הקשר ביןPPP של מדינות ורמת החיים .בהן 4 שכר חציוני ברוטו לשכירים במשרה מלאה ושנה מלאה . 5 מאחר שרק27 מ- 38 מדינות ה- OECD מ ספקות ,נתונים על שכר חציוני הפערים בין ישראל לממוצע ה - OECD על סמך יחסי כוח ה קניה חושבו מחדש בתרשי מי ם10 ו- 11 על מנת להציג את פערי המחירים רק בין ה .מדינות שעבורן קיימים נתונים על שכר חציוני כ,תוצאה מכך פערי המחירים בתרשי מי ם10 ו- 11 אינם זהים לאלה בתרשי מי ם8 ו-9 שהתבססו על כל38 מדינות ה- OECD . 10 www.shoresh.institute מוסד למחקר כלכלי-חברתי מחיר ה חינוך מנוכה בשכר החציוני בכל מדינה, מסתבר שעלות החינוך בישראל גבוה ה ב- 10.3% מהממוצע ב- OECD . בין הקשר ה מחירים במדינה לשכר באותה מדינה אינו .תמיד חיובי ,לדוגמה קיים קשר שלילי בין פערים במחירי מזון בין כל מדינה לממוצע ה - OECD לבין פערי שכר בין אותה מדינה לממוצע ה- OECD ( תרשים A2 בנספח) . באופן כללי, ככל שהשכר החציוני במדינה נמוך מממוצע ה - OECD , כך מחירי המזון שלה גבוהים יותר מממוצע ה- OECD . כתוצאה מכך, פער המחירים החיו בי של7.5% , כאשר משווים לפער הופך בלבד, מחירים מחירים שלילי של8.6% - לאחר ש נלקחים בחשבון פערי .השכר בין המדינות בעוד שהפער במחירי הבריאות בין ישראל ל- OECD הוא 15% , מחירי הבריאות ב ישראל ביחס לשכר החציוני גבוה ים ב - 33% מממוצע ה - OECD .פערי המחירים ב דיור, מים חשמל, גז ודלקים אחרים כמעט זהים כשנלקחים בחשבון פערי ה( שכר22.7% ) וכאשר פערים אלה אינם נלקחים בחשבון ( 22.8% .) מחירי המסעדות ו בתי ה מלו ן בישראל גבוהים ב- 19% מהממוצע ב - OECD . כאשר בוחנים זאת יחסית ל שכר ,החציוני הפער יורד ל- 2% . פרט ל מזון , ישנן שתי ק ,טגוריות נוספות פנא ו י תרבות, ותחבורה, בהן פערי מחירים חיוביים הופכים לשליליים לאחר התחשבות בשכר :מ- 4% ו- 2% ל- 10% - ו- 21% - ב פנאי ותרבות, ובתחבורה , בהתאמה . ב שתי קטגוריות צריכה שמחיריהן בישראל כמעט זהים לממוצע ה- OECD (ריהוט וציוד בית , )והלבשה והנעלה, מתקבלים פע רים שליליים גדולים של19.7% - ו - 26.5% - , בהתאמה, כאשר נלקח בחשבון ה .שכר בכל מדינה ,בתקשורת המחירים ב ישראל נמוכים במיוחד מממוצע ה- OECD : 37% - ללא התחשבות בשכר ו- 38% - כאשר מתחשבים ב שכר . זהו תחום שעבר רפורמות גדולות בישראל לאחר תחילת העידן -38.0% -26.5% -19.7% -21.1% -10.0% -8.6% -38.0% -26.5% -19.7% -21.1% -10.0% -8.6% -38.0% -26.5% -19.7% -21.1% -10.0% -8.6% -37.3% -0.3% 0.0% -9.5% -37.3% -0.3% 0.0% -9.5% -37.3% -0.3% 0.0% -9.5% 10.3% 2.2% 32.8% 22.7% 10.3% 2.2% 32.8% 22.7% 10.3% 2.2% 32.8% 22.7% 2.2% 4.2% 7.5% 18.8% 14.6% 22.8% 2.2% 4.2% 7.5% 18.8% 14.6% 22.8% 2.2% 4.2% 7.5% 18.8% 14.6% 22.8% פער במחירי תצרוכת*פער במחירי תצרוכת*פער במחירי תצרוכת* פער במחירי תצרוכת יחסית לשכר חציוני** פער במחירי תצרוכת יחסית לשכר חציוני** מחירים בישראל נמוכים מה- OECD מחירים בישראל גבוהים מה- OECD תקשורת הלבשה והנעלה תחבורה מזון בריאות דיור ,מים חשמל ,גז ודלקים אחרים מסעדות ובתי מלון חינוך פנאי ותרבות DCEO:םינותניתרבח-ילכלכ רקחמלשרוש דסומ ,יחמק ליאו דוד-ןב ןד :רוקמ.המלש הנש ךשמב האלמ הרשמב םיריכש לש ינויצחה רכשה ןיבל תכורצת לס לכ לש ריחמה ןיב סחיבDCEO-ב תינויצחה הנידמל לארשי ןיב םיזוחאב רעפה*7102 ,ינויצחהרכשלתיסחיתכורצתה יריחמבDCEO-ה עצוממל לארשי ןיב רעפה01 םישרתריהוט וציוד בית 11 www.shoresh.institute מוסד למחקר כלכלי-חברתי הסלולרי ש הוב ילו להפחתות מחירים משמעותיות בתחום שהוא לא רק חשוב לצרכנים, אלא גם ממלא תפקיד מרכזי בקביעת הפריון והתחרותיות הכלכלית של ישראל .מול מדינות אחרות בחינה דומה של קטגוריות המזון השונ ות (תרשים 11 ) מצביעה על כך שמוצרי חלב וביצים ולחם ודגנים יקרים במיוחד בישראל – 41% יותר ו- 21% יותר, בהתאמה – כאשר השכר לא נלקח בחשבון . ,כשהשכר אכן נלקח בחשבון ,פערים אלה נותרים חיוביים אך גבוהים פחות ( 9% ו- 4% , בהתאמה). אח ת ה קטגורי תו עם ( הפערים הגדולים ביותר38.5% כאשר לא מנכים ב שכר, ו- 8.2% כ שכן מנכים ב שכר) הוא "מזון ."אחר בארבע קטגוריות – משקאות לא-אלכוהוליים, בשר, דגים ושמני מאכל – פערי המחירים ה תהפכו מחיוביים לשליליים כשהשכר נלקח בחשבון (מ- 17.2% , 11.2% , 1.7% ו- 4.3% ל- 9.5% - , 5.0% - , 20.0% - ו - 20.1% -, בהתאמה) . פירות ו ירקות זולים הרבה יותר בישראל מהממוצע ב - OECD ,כש מדובר בהשוואות ( מחירים פשוטות26% -), ו גם כשמשווים ביחס( לשכר34% - .) סיכום השימוש ב יחסי כוח קניה במקום בשערי חליפין לצורך השוואת מחירי מוצרים ושירותים במדינות שונות שיפר במידה ניכרת את הדיוק של השוואות כאלה. למרות שהשוואות דו -מדינתיות הינן קלות להבנה ונ הפכו להשוואות ה שכיחות והמועדפות , השוואת מחירים ב ין מדינה אחת לממוצע של קבוצת מדינות אינה כה חד משמעית. ה- OECD חוזר לשימוש בשערי חליפין כשהארגון מ ,חשב ממוצעים קבוצתיים עם כל ההטיות הנובעות מה עיוותי ם הטמונ ים ב .שער החליפין -34.3% -20.1% -20.0% -5.0% -9.5% -34.3% -20.1% -20.0% -5.0% -9.5% -34.3% -20.1% -20.0% -5.0% -9.5% -26.4% -26.4% 4.0% 8.6% 8.2% 4.0% 8.6% 8.2% 4.0% 8.6% 8.2% 4.3% 1.7% 11.2% 17.2% 21.4% 40.8% 38.5% 4.3% 1.7% 11.2% 17.2% 21.4% 40.8% 38.5% 4.3% 1.7% 11.2% 17.2% 21.4% 40.8% 38.5% מחירים בישראל נמוכים מה- OECD מחירים בישראל גבוהים מה- OECD פער במחירי מזון*פער במחירי מזון*פער במחירי מזון* פער במחירי מזון יחסית לשכר חציוני** פער במחירי מזון יחסית לשכר חציוני** פירות וירקות שמני מאכל אחר לחם ודגנים דגים בשר מוצרי חלב וביצים משקאות לא-DCEO:םינותניתרבח-ילכלכ רקחמלשרוש דסומ ,יחמק ליאו דוד-ןב ןד :רוקמ.המלש הנש ךשמב האלמ הרשמב םיריכש לש ינויצחה רכשה ןיבל תכורצת לס לכ לש ריחמה ןיב סחיבDCEO-ב תינויצחה הנידמל לארשי ןיב םיזוחאב רעפה*7102 ,ינויצחה רכשלתיסחיןוזמיריחמבDCEO-ל לארשי ןיב רעפה11 םישרתאלכוהוליים 12 www.shoresh.institute מוסד למחקר כלכלי-חברתי עבודה זו מציע ה שיטה חלופית לקביעת המחיר הממוצע של קבוצ ות מדינות על ידי שימוש ביחס י כוח הקניה של התמ"ג של המדינות החברות בקבוצה במקום בשערי החליפין של אותן מדינות . השימוש במתודולוגי ה זו שומר על רציונל ה- PPP שכבר קיים עבור השוואות ד ו-צדדיות ומיישם אותו בהשוואות של מדינות בודדות מול קבוצות של מדינות . כאשר מתודולוגי ה זו מיושמת עבור ישראל, פערי המחירים הגדולים שחושבו בין ישראל לממוצע ה- OECD עבור מוצרים ושירותים שונים פחתו– לפעמים ב מידה ניכרת . בחלק מהמקרים פערי ה מחירים התהפכו לחלוטין כאשר מוצרים שנחשבו ל יקר ים יותר בישראל התברר ו כזולים יותר מאשר ב- OECD . במקרה של מוצרי מזון, המחיר ב ישראל גבוה ב- 3% ולא ב- 36% מממוצע ה- OECD. מחיר המזון הקרוב לכאורה לממוצע ה - OECD מסתיר פערי מחירים גדולים בין קטגוריות מזון שונ ות . פערי המחירים מצביעים על כך שלמרות שחלק ממוצרי המזון ב ,ישראל יקרים בהרבה מוצרים אחרים זולים בה שוואה ל ממוצע ה- OECD . השוואות מחירים בינלאומיות של סלי צריכה הן חשובות בפני עצמן. אולם, כל עוד הניתוח מנותק מהיכולת של הצרכנים לרכוש בפועל את הסל– המותנה בהכנסתם– הרי שניתוח כזה מספק נקודת מבט חלקית בלבד של עלות המחיה האמיתית .לצרכנים נקודה זו רלוונטי ת במיוחד במקרה של ישראל, שהיא ענייה יותר מרוב מדינות ה - OECD . כאשר המחירים מתוק נ נים על יד י ה שכר החציוני ב כל מדינה ,נמצא כי בשני סעיפי צריכה עיקריים , בריאות ודיור, הנטל על הישראלים גבוה במיוחד . מחירי הבריאות בישראל גבוהים ב- 33% – יחסית לשכר – מ ממוצע ה- OECD , בעוד ש דיור, מים חשמל, גז ודלקים אחרים יקרים יותר ב - 23% .הקשר השלילי ב- OECD בין פערי שכר חציוני ל בין פערי מחירי מזון (בשני המקרים, בין כל מדינה ל בין ממוצע ה - OECD ) הופך פערים חיוביים ב ( מחירי המזון7.5% ) לפערים שליליים ( 8.6% -), עם פערים גדולים – חלקם חיוביים וחלקם שליליים– בקטגוריית מזון שונות. 13 www.shoresh.institute מוסד למחקר כלכלי-חברתי מקורות בן- ( דוד, דן ואיל קמחי2021 ,) ""כלכלת החינוך בישראל: תשומות, תפוקות וביצועים , בתוך אבי בן- ,בסט ,)ראובן גרונאו ואסף זוסמן (עורכים אורות וצללים בכלכלת שוק: המשק הישראלי1995- 017 2 ,הוצאת עם ,עובד633 - 575 . ברנד, גלעד ( 2015 " ,) יוקר המחיה בישראל בהשוואה בין-לאומית: פרספקטיבה היסטורית ", מרכז טאוב .לחקר המדיניות החברתית בישראל גבע, אסף ( וזאב קריל2015 " ,)הסבר מקרו כלכלי ליוקר המחייה בישראל ,", נייר עבודה אגף הכלכלן הראשי ., משרד האוצר ( רוטנברג, בת חן2018 " ,)נתונים על יוקר המחייה בישראל בהשוואה למדינות המפותחות – מעודכן ", נייר ,עבודה שהוגש לוועדת הכלכלה המחלקה לפיקוח תקציבי, מרכז המחקר והמידע , כנסת ישראל . Feenstra, Robert C., Robert Inklaar and Marcel P. Timmer (2015), “The Next Generation of the Penn World Table,” American Economic Review, 105(10), 3150-3182. Kravis, Irving B., Alan W. Heston, and Robert Summers (1978), “Real GDP Per Capita for More Than One Hundred Countries,” Economic Journal, 88(350), pp. 215-242. Kravis, Irving B., Alan W. Heston, and Robert Summers (1982), World Product and Income: International Comparisons of Real Gross Product, Baltimore: Johns Hopkins University Press. Summers, Robert and Alan W. Heston (1988), “A New Set of International Comparisons of Real Product and Price Levels Estimates for 130 Countries, 1950-1985,” Review of Income and Wealth, 34, 1-25. מוסד שורש הוא מכון עצמאי ובלתי-תלוי לחקר מדיניות. המוסד ע ו רך מחקרים מבוססי עובדות ובלתי מוטים על המשק ועל החברה האזרחית בישראל . מטרת המוסד לסייע בהנעת המדינה לתוואי ארוך טווח בר- קיימא, המעלה את רמת החיים ב ישראל ומקטין את הפערים בה. לקידום מטרה זו, מוסד שורש מספק מידע למקבלי ההחלטות ,המובילים בישראל ולציבור הרחב במדינה ומחוצה לה באמצעות תדרוכים ופרסומים ברורים ונגישים על מקורן אופיין ומ ימדיהן של סוגיות שורש מולן ניצבת המדינה. המוסד מציע חלופות מדיניות לשיפור רווחת כל חלקי החברה .בישראל וליצירת הזדמנויות שוות יותר לאזרחיה 14 www.shoresh.institute מוסד למחקר כלכלי-חברתי נספח1 : שיט ת ה- OECD לחישוב מחיר ממוצע של קבוצ ת מדינות על בסיס שערי חליפין ושיטה חלופית מוצעת המבוססת על יחסי כוח קניה יחס כוח הקניה של מוצרx במדינהi מוגדר כ עלות במטבע מקומי של מדינהi של אותה כמותx .העולה דולר אחד בארה"ב היות ש קיימים הבדלים גדולים ,בערכים של כל מטבע מול הדולר האמריקאי אין זה מ פתיע שגם יחס י כוח ה קניה של מוצר יכול ים להיות שונים מאוד. ממוצע על פני מספר מדינות צריך לנרמל את ה- PPP של כל מוצר (המשקף את מחיר המוצר במטבע המקומי ביחס ל מחיר הדולרי שלו )בארה"ב ב רמת המחירים הכללית של כל מדינה ב.יחס לדולר האמריקאי ה- OECD מבצע את הנרמול הזה על ידי חלוקת כלPPP ב שער החליפין של כל מדינה . שיטה זו סובלת מן העיוותים הגלומים בשערי החליפין אשר מטים את המחיר הממוצע המחושב של כל מוצר ב- OECD . שיטת ה- OECD היא כדלקמן . :הגדירו ix E = סך ההוצאה, במטבע מקומי, על מוצרx במדינהi. 6 ix PPP = יחס כוח קניה שלx במדינהi . 7 iR E = שער החליפין בין המטבע של מדינהi .לבין הדולר האמריקאי i PPP = יחס כוח קניה של התמ"ג במדינהi . שיטת ה - OECD מחשבת את המחי ר הדולר י ה ממוצע שלx ב קבוצה כדלקמן (בהנחה ש בקבוצה חברותN :מדינות) באמצעות שערי חליפין 𝐴𝑥= ∑ (𝐸𝑖𝑥 𝐸𝑅𝑖) 𝑁 𝑖=1 ∑ ( 𝐸𝑖𝑥 𝑃𝑃𝑃𝑖𝑥) 𝑁 𝑖=1 = בקבוצה המדינות בכל 𝑥 על מוצא הדולרי הסכום הקבוצה ידי י"ע הנקנית (ב"בארה $1 עולה יחידה כל) 𝑥 יחידות של כולל סך באופן דומה, ה- OECD קובע את המחיר הדולר י של מוצר x במדינהi ב עזרת שער ה חליפין כדלקמן: 𝐵𝑖𝑥= 𝑃𝑃𝑃𝑖𝑥 𝐸𝑅𝑖 מ כיוון ש- x A ו- ix B רשומים עתה באותו מטבע, הדולר, ניתן לחלק כלix B ב- x A כדי לקבל את המחיר שלx במדינהi ביחס למחיר הממוצע שלx בקבוצת המדינות . 6 א לה הערכים בטבלה1.1 ה של מחקרים המקי פים של ה- OECD . 7 א לה הערכים בטבלה2 1.1 ה של מחקרים המקי פים של ה- OECD . 15 www.shoresh.institute מוסד למחקר כלכלי-חברתי הבעיה בשיטת ה- OECD היא שהיא מכילה ,את העיוותים הגלומים בשערי החליפין ש מטים את המחיר הממוצע המחושב שלx ב- OECD . השיטה המוצעת כאן ממזערת את העיוותים ששערי החליפין מ כניסים לחישוב על ידי החלפת שער החליפין ה ארצי (i ER )המופיע ב- x A ו- ix B לעי ל ב יחס כוח הקניה של התמ"ג (i PPP ) . חשוב לציין שה- PPP של מוצר או שירות מסויםx ) ix PPP ( כלול בחישוב יחס כוח הקניה הכללי של ( כל מדינהi PPP ). אמנם לא מדובר במדדים זהים, אך הם אינם בלתי- ,תלויים לחלוטין זה בזה. מצד שני במידה ש שערי חליפין משקפים מחירים יחסיים בין מדינות, גם הם אינם בלתי - תלויים לחלוטין ב יחסי מחירים של מוצרים ושירותים בודדים– בעוד ש שערי חליפין מכילים גם עיוותים נוספים שאינם קשורים כלל ,למחירים יחסיים. בכל מקרה יחס כוח הקניה הכללי ( כולל מוצרים ושירותים נוספים רביםx-ים נוספים ), וככזה, הוא מניב מדד שעדיין מייצג במידה טובה יותר את רמת המחירים היחס י ת בין מדינות . ,הערה אחרונה, קונספטואלית להבהרת ההבדל בין מקרים בהם מתאים יותר להשתמש ביחסי כוח קניה לעומת מצבים הקוראים לשימוש בשערי חליפין. ההיגיון דורש עקביות בעת מעבר מהשוואות בין שתי מדינות ל השוואות בין מדינה אחת לממוצע של קבוצת מדינות. בדיוק כפי ששערי חליפין שימושיים למטרות הקשורות לסחר בין שתי המדינות , יחסי כוח קניה מתאימים להשוואות של המחירים היחס יים בין ה מדינות. אותו היגיון צריך לחול גם כאשר משווים מחירים במדינה אחת לאלה של קבוצ ת מדינות (למשל , כאשר ההשוואה היא ל ממוצע ה- OECD .) אם המטרה היא למצוא ערך שהינו שימושי למטרות עסקיות, כל ה חישוב של ממוצע ה- OECD כבסיס להשוואה ך צרי .להתבסס אך ורק על שערי חליפין אולם , אם המטרה היא להשוות בצורה המדויקת ביותר את רמות המחירים במדינה אחת עם רמות המחירים הממוצעות ב- OECD , אזי חישוב ממוצע ה- OECD ך צרי להתבסס אך ורק על יחס כוח קניה , כמו במתודולוגיה המוצעת כאן. המתודולוגיה ההיברידית שאומצה על ידי ה - OECD ממזגת יחס כוח קניה בין כל זוג של מדינות .עם שערי חליפין כתוצאה מכך י , ה א ה אינ שימושי ת במיוחד למטרות עסקיות וה י א גם פחות מדויק ת לקביעת פערי מחירים בפועל בין מדינה מסוימת לממוצע ה- OECD . 16 www.shoresh.institute מוסד למחקר כלכלי-חברתי נספח2 : מספר סוגיות שעדיין לא פתורות בחישוב של יחסי כוח קניה בעוד ש- PPP של תמ"ג מ שקף ידב וק רב יותר את המחירים היחסיים בין מדינות מאשר שער י ה ,חליפין יש בכל זאת כמה סייגים חשובים לשימוש במדד זה . קשה מאוד ל העריך פערים איכותיים של מוצר ים או שירות ים בין מדינות, או של שינויים באיכות לאורך זמן. ישראל היא דוגמ א מצוינת לאופן שבו הוצאות החינוך עשויות להיות דומות לממוצע של העול ם המפותח, אך איכות ההשכלה שמקבלים ילדי ישראל נמו כה במידה ניכרת (בן- ,דוד וקמחי2021 .) בנוסף, ההוצאות נוטות להשתנות מאוד בין משקי בית בעלי רמות הכנסה שונות .משקי בית בעלי הכנסה נמוכה נוט ים להוציא יותר ממשקי בית בעלי הכנסה גבוהה על חלק מהמוצרים והשירותים, בעוד ם שה מוציא ים פחות על מוצרים ושירותים אחרים. ככל שאי- השוויון בהכנס ות במדינה גדול יותר, כך סל הצריכה הממוצע במדינה .פחות מייצג אמנם מדובר ב חולשות לא מבוטלות בחישוב ה- PPP , אולם השוואות מחירים על בסיס שער י חליפין אינן פותרות אותן, מה גם שהן מוסיפ ות עיוותים ה מובנים בשערי החליפין ה מטים עוד יותר א ה ת השוואות ה בינלאומיות של יחסי המחירים . כל עוד ה- PPP של התמ"ג נחשב למדד מדויק יותר של מחירים יחסיים מ אשר שערי החליפין, נראה ש גם השיטה המוצעת לעיל ל חישוב ממוצעים קבוצתיים על בסיסPPP מדויקת יותר מ אשר .ברירת המחדל הנוכחית של שימוש בשערי חליפין 17 www.shoresh.institute מוסד למחקר כלכלי-חברתי נספח3 : דוגמת ארבע המדינות להצגת התוצאות השונות הנובעות משתי השיטות לחישוב ממוצעים קבוצתיים בהמשך לדוגמ א של ארבע המדינות הנדונות (לוח1 בטקסט לעיל), כאשר ממירים לדולרים את מחירי המזון לשנת2005 עבור כל ת אח ממדינות הקבוצה באמצעות שערי חליפין, המחיר הממוצע הוא$146 ( .לוח נ1). לח י לופין, כאשר מחירי המזון באותה שנה מומר ים לדולרים על בסיס יחס כוח קניה ,של התמ"ג המחיר הממוצע לש ה קבוצה הוא$130 . ,לפיכך המחירים בישראל י ראו נמוכים ב- 35% מהממוצע הקבוצתי ב- 2005 , כשממוצע זה מחושב לפי שערי חליפין (לוח.נ2 .) אך( פער המחירים נמוך בהרבה12% ) כאשר הממוצע הקבוצתי לשנה זו מחושב על בסיס י חס כוח ,הקניה. באופן דומה המחירים בישראל ב - 2017 נראים גבוהים ב- 16% מהממוצע הקבוצ תי על בסיס ,חישוב שער החליפין אך גבוהים ב - 4% בלבד כאשר מחשב ים את הממוצע הקבוצתי באמצעות ה- PPP . בשני המקרים, המזון בישראל התייקר יחסית ל ממוצע בשלוש המדינות האחרות בין2005 ל- 2017 . עם ,זאת מימדי שינוי זה גדול ים בהרבה כאשר הממוצעים מחושבים על בסיס שערי חליפין מאשר על בסיס יחס .כוח הקניה לוח נ.1דוגמא: מחיר דולרי של סל מזון ב-2005וב-2017השוואהשלהמרותממטבעותמקומיויםלדולרלפישעריחליפיןלעומתיחסיכוחקניה ישראל צרפת יפן ארה"ב ממוצע שלוש המדינות ,(צרפת יפן )וארה"ב שערי חליפין ויחסי כוח קניה ( PPP ) להמרה לדולרים ב- 2005 שערי חליפין A ₪4.49 € 0.80 ¥110.22 $1.00 PPP של התמ"ג B ₪3.72 € 0.92 ¥129.55 $1.00 מחירי מזון ב- 2005 במטבע מקומי C ₪425 € 97 ¥23,900 $100 בדולרים לפי שערי חליפין D=C/A $95 $121 $217 $100 $146 בדולרים לפי PPP של התמ"ג E=C/B $114 $106 $184 $100 $130 שערי חליפין ויחסי כוח קניה ( PPP ) להמרה לדולרים ב- 2017 שערי חליפין F ₪3.60 € 0.89 ¥112.17 $1.00 PPP של התמ"ג G ₪3.75 € 0.77 ¥105.10 $1.00 מחירי מזון ב- 2017 במטבע מקומי H ₪499 € 95 ¥17,000 $100 בדולרים לפי שערי חליפין I=H/F $139 $108 $152 $100 $120 בדולרים לפי PPP של התמ"ג J=H/G $133 $124 $162 $100 $128 מקור: דן בן-דוד ואיל קמחי, מוסד שורשלמחקר כלכלי-חברתינתונים:OECD לוח נ.2דוגמא: פערי המחירים באחוזים בין ישראל לקבוצת שלושת המדינות ב-2005וב-2017 2017 2005 16% -35% שימוש בשערי חליפין לחישוב הממוצע של הקבוצה 4% -12% שימוש ביחסי כוח קניה לחישוב הממוצע של הקבוצה מקור: דן בן-דוד ואיל קמחי, מוסד שורשלמחקר כלכלי-חברתינתונים:OECD 18 www.shoresh.institute מוסד למחקר כלכלי-חברתי נספח4 :שתי דוגמאות לקשרים בין פערי מחירים לפערי שכר תרשימ ים .נ1 ו - .נ2 .מספקים שתי דוגמאות המדגישות קשרים שונים בין פערי מחירים לפערי שכר ב תרשים .נ1 נמצא קשר חיובי בין פערים במחיר ה חינוך ב כל מדינה למחיר ההשכלה הממוצע ב- OECD (בהתבסס על יחסי כוח קניה ) לבין פערים בשכר החציוני בכל מדינה לממוצע ב- OECD . .תרשים נ2 מראה שהקשר בין פע רי מחירים– במקרה זה, פערי מחירי מזון– לבין ה שכר ה חציוני יכול להיות .שלילי תרשים נ.1פערי מחירים בחינוך לעומת פערים בשכרהחציוניפער באחוזים בין כל מדינה לבין ממוצע ה-OECD, 2017 -100% -50% 0% 50% 100% 150% 200% -100% -50% 0% 50% 100% 150% 200% -60% -40% -20% 0% 20% 40% 60% 80% -60% -40% -20% 0% 20% 40% 60% 80% Israel Israel פערי מחירים בחינוך בין כל מדינה לבין ממוצע ה- OECD ** פערים בין השכר החציוני בכל מדינה לבין ממוצע ה- OECD ***פערי מחירים באחוזים בין כל מדינה לבין ממוצע מדינותה-OECDלפי יחסי כוח קניה.**ההפעריםבאחוזים בשכר החציוני (של שכירים במשרה מלאה במשך שנה שלמה) בין כל מדינה לבין ממוצע ה-OECD.מקור: דן בן-דוד ואיל קמחי, מוסד שורשלמחקר כלכלי-חברתינתונים:OECDתרשים נ.2פערי מחיריהמזוןלעומת פערים בשכרהחציוניפער באחוזים בין כל מדינה לבין ממוצע ה-OECD, 2017 -60% -40% -20% 0% 20% 40% 60% 80% -60% -40% -20% 0% 20% 40% 60% 80% -30% -20% -10% 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% -30% -20% -10% 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% Israel Israel פערים בין השכר החציוני בכל מדינה לבין ממוצע ה- OECD ** פערי מחירי מזון בין כל מדינה לבין ממוצע ה- OECD **