חומר רקע
כתיבה: נעם בוטוש, כלכלן | אישור: עמי צדיק, מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי
:תאריך
ח ,' בחשוון תשפ"ב14
באוקטובר2021
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
ס קירה
כלכלית
תיאור וניתוח פרק
כ"ג
בהצעת חוק
התכנית הכלכלית –
ייבוא
)(מעודכן
מסמך זה נכתב לקראת דיו ני ועדת הכלכלה בפרק
כ"ג
בהצעת חוק
התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ל יישום
המדיניות הכלכלית לשנות התקציב2021
ו-
2022
), התשפ"א-
2021
– ייבוא
)(להלן: הצעת החוק.
במסמך מוצג
תיאור המצב הקיים בדגש על השפעות היבוא לישראל, תיאור השינוי המוצע וניתוח.השפעות אפשריות
1
. תיאור המצב הקיים – רקע
כלכלת ישראל מא
יי ופ
נת בפריון עבודה נמוך וברמת מחירים גבוה
ים יחסית למדינות המפותחות:, כמפורט להלן
פריון עבודה:
בשנת2019
התוצר לשעת עבודה בישראל )(פריון היה46.9
דולר, לעומת58.9
דולר בממוצע ה-
OECD, נמוך ב
כ-
%
20
.
1
פער
ה פריון לא השתנה משמעותית.בעשור האחרון
רמת מחירים : בשנת2020
רמת המחירים בישראל היתה גבוהה ב-
22%
מרמת המחירים בממוצע ה-
OECD
. הפער
.עלה באופן חד בעשור האחרון2
המשמעות היא כי בהשוואה למדינות המפותחות לישראלי הממוצע פריון עבודה
נמוך בכ-
20%
(
שכר העבודה תלוי
בפריון) ומחירים גבוהים בכ-
22%. אחד ה הסברים לפערים אלו הוא מידת החשיפה של הכלכלה ליבוא סחורות
.ושירותים
על פי הספרות הכלכלית, גורם משמעותי המשפיע על פערי הפריון הוא
מידת החשיפה של הענף לייבוא מתחרה
של סחורות ושירותים . שיעור חשיפה גבוה לייבוא גורם למפעלים להתחרות בשוק המקומי מול יצרנים מחו"ל, ולכן
הם
מייעלים את תהליך העבודה שלהם
.והפריון עולה3
לפי ,מחקרי בנק ישראל ,פתיחת המשק לסחר בינלאומי
מאפשרת התמחות ביצור מוצרים ושירותים בהם יש ל
ישראל יתרון יחסי,
ובכך משפרת את הרווחה ומגדילה את
.הפריון4
,לעומת זאת חסמי יבוא
מי
י כסי ם
ולא מיכסיים (כמו תקנים ייחודיים) מובילה ל פגיעה ברווחה החברתית
.וירידה בתוצר ובפריון
,מסיבות אלו.בין היתר, המליץ בנק ישראל על פתיחת המשק ליבוא5
:בין ההמלצות
1 OECD, Level of GDP per capita and productivity, accessed: May 3, 2021. GDP per hour worked, current prices, current
PPPs, US Dollar.
2
הלמ"ס, שנתון סטטיסטי2021
,
לוח11.26
- שווי כוח קנייה ומדדי רמת מחירים לתוצר מקומי גולמי ,
2
בספטמבר2021
.
3 איתן רגב וגלעד ברנד ,, מרכז טאוב
הגורמים להתרחבות פער
י הפריון בין ישראל ל-
OECD
:השוואה ענפית רב-שנתית , דצמבר2015
.
4
,בנק ישראל
דוח בנק ישראל ל שנת2018
', עמ168
-
180
, מרץ2019
.
5
,בנק ישראל
העלאת רמת החיים בישראל באמצעות הגדלת פריון העבודה , אוגוסט2019
.
תיאור וניתוח פרק כ"ג בהצעת חוק התכנית הכלכלית–
)ייבוא (מעודכן
|
2
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
התאמת הרגולציה בישראל לרגולציה במדינות המובילות בענפי הייבוא השונים;
הקטנת
ה
מעורבות של יצרנים מקומיים בקביעת התקינה ליבוא;
מעבר למנגנון של הצהרות מצד יבואנים לעומת המנגנון הקיים של בדיקות
הנדרשות על מוצרי יבוא;
חיזוק הידע של משרדי הממשלה השונים בנושא הפעולות והרג.ולציה הקיימת בעולם בנוגע ליבוא
ב תרשים1
להלן
מוצג פריון העבודה לשעת עבודה במדינות ה-
OECD
בשנת2019
.
תרשים1 –
תוצר לשעת עבודה
במדינות ה-
OECD
(דולרים ,שוטפים
ב ,מונחי כוח קנייה2019
)
6
6 OECD, Level of GDP per capita and productivity, accessed: May 3, 2021. GDP per hour worked, current prices, current
PPPs, US Dollar.
46.9
58.9
77.1
0
20
40
60
80
100
120
מקסיקו
צ'ילה
יוון
הונגריה
לטביה
קוריאה
סלובקיה
פולין
טורקיה
פורטוגל
אסטוניה
יפן
ישראל
ניו זילנד
צ'כיה
ליטא
סלובניה
קנדה
ספרד
ממוצעOECD
איטליה
אוסטרליה
בריטניה
פינלנד
איסלנד
גרמניה
הולנד
שוודיה
אוסטריה
ארצות הברית
צרפת
שוויץ
בלגיה
דנמרק
נורווגיה
לוקסמבורג
אירלנד
תיאור וניתוח פרק כ"ג בהצעת חוק התכנית הכלכלית–
)ייבוא (מעודכן
|
3
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
ניתן לראות כי התוצר לשעת עבודה בישראל בשנת
2019
היה46.9
דולר , לעומת58.9
דולר בממוצע ה-
OECD
,
נמוך בשיעור של כ-
20%. כמו כן, ניתן לראות כי פריון העבודה ב-
23
.מדינות היה גבוה מפריון העבודה בישראל
בתרשים2 להלן מוצג השכר הממוצע במדינות ה-
OECD
במונחי
שווי
( כוח קנייהPPP
) בשנת2020
.
תרשים2 –ש
כר שנתי ממוצע במדינות ה-
OECD
(
2020
,ב ,אלפי דולרPPP
)
7
ניתן לראות כי בשנת2020
השכר הממוצע בישראל במונחי
שווי כוח קנייה היה כ-
39.3
אלף דולר, נמוך
בכ-
10.2%
בהשוואה לממוצע ה-
OECD
.
ב תרשים3
להלן
מוצג משקל יבוא הסחורות וה
שירותים מה
תוצר בישראל
בשנים2006
עד2020
.
תרשים3 –
משקל יבוא הסחורות והשירותים מהתוצר בישראל(
2006
-
2020
)
8
ניתן לראות כי במהלך השנים חלה ירידה במשקל היבוא מהתוצר מכ-
40.6%
בשנת2006
לכ-
23.4%
בשנת2020
.
בשנת9
201
משקל
יבוא הסחורות והמוצרים
מה תוצר בישראל היה%
27.3
בהשוואה ל-
%
4
.
50
בממוצע ה-
OECD
,
9
7 Oecd.Stat, Average annual wages, Accessed: 13 October 2021.
8
,הלמ"ס שנתון סטטיסטי2021
, לוח11.2
- תוצר מקומי ג ולמי (תמ"ג) ושימושים במקורות בשנים1995
-
2020
,
2
בספטמבר2021
.
9 Oecd.Stat, Gross domestic product , Accessed: 13 October 2021.
43.8
39.3
0
10
20
30
40
50
60
70
80ארצות הבריתאיסלנדלוקסמבורגשוויץהולנדדנמרקנורבגיהקנדהאוסטרליהבלגיהגרמניהאוסטריהאירלנדבריטניהשבדיהפינלנדצרפתניו זילנדממוצע OECDקוריאהסלובניהישראליפןספרדאיטליהפוליןליטאאסטוניהצ'כיהלטביהפורטוגליווןצ'ילההונגריהסלובקיהמקסיקו
40.6%
41.3%
39.0%
30.6%
32.8%
35.5% 36.0%
31.8%
30.6%
28.4% 28.4% 27.5%
29.2%
27.3%
23.4%
20%
25%
30%
35%
40%
45%
2006
2007
2008
2009
2010
2011
2012
2013
2014
2015
2016
2017
2018
2019
2020
תיאור וניתוח פרק כ"ג בהצעת חוק התכנית הכלכלית–
)ייבוא (מעודכן
|
4
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
פער של23.2
נקודות אחוז . בשנת2012
המשקל בישראל היה%
36
בהשוואה ל-
%
50.1
בממוצע ה-
OECD
10
, פער
של14.1
נקודות אחוז
. קרי, פער משקל היבוא בתוצר בין ישראל לממוצע ה-
OECD
.התרחב בשנים האחרונות
ב תרשים4
להלן
מוצג החשבון השוטף במאזן התשלומים בישראל בשנים האחרונות.
תרשים4 – החשבון השוטף במאזן התשלומים בשנים האחרונות
)(במיליוני דולר11
ניתן לראות כי בשנת2020
העודף בחשבון השוטף
הגיע לשיא של
כ-
22.2
מיליארד דולר,
בעיקר
כתוצאה מגידול חד ביצוא שירותי הייטק וירידה
ביבוא מוצרי אנרגיה. כמו כן, החל משנת2003
קיים
.עודף בחשבון השוטף בעשור האחרון התחזק
השקל בשיעור ניכר,
כמוצג בתרשים5
.
ניתן לראות
כי בשנים2007
עד2020
חל ייסוף של16.1%
בשער השקל לעומת הדולר ושל30.3%
לעומת האירו. מגמת הייסוף המתמשכת הביאה לירידה בכושר התחרותיות
של הענפים הסחירים, לרבות .התעשייה המסורתית סיבה
מרכזית
להתחזקות השקל היא
ה עודף בחשבון השוטף
מאז שנת2003
, אשר
ה
תגבר מאז איתור שדות גז טבעי בישראל (החלפת יבוא נפט ופחם ו משנת2020
גידול ב ,)יצוא
( ובשל יצוא שירותי מחקר ופיתוח וביצוע עסקאות מכירה של סטרטאפים ישראלים"אקזיטים"
.)
ב תרשים6
להלן
מוצג משקל החשבון השוטף מהתוצר במדינות ה-
OECD
ברבעון הראשון של2021
.
10 Ibid.
11
,הלמ"ס
מאגר נתונים מרכזי :, עודף (גירעון) בחשבון השוטף במיליוני דולר, כניסה12
באוקטובר2021
. החשבון השוטף : ההפרש בין
תנועות פנימה
והחוצה במט"ח בחשבון סחורות ושירותים
)(יצוא ויבוא , בחשבון הכנסות (השקעות ושכר עבודה) ובחשבון העברות שוטפות
(
העברות.)חד צדדיות
12
,בנק ישראל
שערי מטבע :, כניסה14
בדצמבר2020
.
-1,860 -1,908 -1,229
818
2,429
4,627
6,961
5,472
2,574
7,391 8,137
4,342
1,172
8,457
12,702
15,832
12,140 12,796
10,635
14,340
22,247
-5,000
-
5,000
10,000
15,000
20,000
25,000
2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020
תרשים5: שינוי בשער השקל לעומת הדולר והאירו12
3.0
3.5
4.0
4.5
5.0
5.5
6.0
6.502/01/200702/01/200802/01/200902/01/201002/01/201102/01/201202/01/201302/01/201402/01/201502/01/201602/01/201702/01/201802/01/201902/01/2020
דולר
אירו
תיאור וניתוח פרק כ"ג בהצעת חוק התכנית הכלכלית–
)ייבוא (מעודכן
|
5
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
תרשים6 – משקל החשבון השוטף בתוצר במדינות ה-
D
OEC
(רבעון ראשון2021
)
13
ניתן לראות כי ברבעון הראשון של2021
העודף בחשבון השוטף בישראל היה6%
מהתוצר, בהשוואה ל-
0.4%
בממוצע38
מדינות ה-
OECD
. ישראל ממוקמת ,במקום העשירי
ב רבע העליון של
מדינות ה-
OECD
.
הבנק העולמי מדרג בכל שנה190
מדינות בעולם לפי מדדDoing Business
, המשקף את מידת הידידותיות
.לעסקים .מיקומה של ישראל לא תלוי רק במדיניות הננקטת בישראל, אלא גם במדיניות הננקטת במדינות אחרות
כלומר, ייתכן כי בישראל חל שיפור במדד, אולם במדינות אחרות השיפור היה.גדול יותר ולכן מיקומה של ישראל ירד
בשנת2020
ישראל מוקמה במקום67
במדד סחר בין-
לאומי, לעומת מקום12
בשנת2014
.
14 ב לוח1
להלן
מוצגת
השוואה בין ישראל למדינות ה-
OECD
.לפי פירוט הרכיבים בתחום הסחר הבין לאומי במדד
לוח 1 – חסמים
בירוקרטיים בישראל
ובמדינות המפותחות בתחום הסחר הבין לאומי (
2020
)
15
תחום מדדי סחר חוץ
ממוצעOECDישראל
יחס
יצוא
)הזמן הדרוש לאכיפת ציות בתחום בדיקות בגבולות (בשעות
12.7
36
2.83
)העלות הכספית של אכיפת ציות בתחום בדיקת הגבולות (בדולרים
136.8
150
1.10
הזמן הדרוש לאכיפת ציות בתחום)המסמכים (בשעות
2.3
10
4.35
)העלות הכספית של אכיפת ציות בתחום המסמכים (בדולרים
33.4
60
1.80
יבוא
)הזמן הדרוש לאכיפת ציות בתחום בדיקות בגבולות (בשעות
8.5
64
7.53
)העלות הכספית של אכיפת ציות בתחום בדיקת הגבולות (בדולרים
98.1
307
3.13
הזמן הדרוש לאכיפת
)ציות בתחום המסמכים (בשעות
3.4
44
12.94
)העלות הכספית של אכיפת ציות בתחום המסמכים (בדולרים
23.5
70
2.98
סך הכול ציון בתחום הסחר הבין לאומי
94.3
83.4
88.4%
:מהלוח ניתן לראות כי
13 OECD.Stat, Current account balance as % of GDP, accessed: October 12th 2021.
14 The World Bank, Doing Business Ranking, accessed: September 23 2020.
יש.לציין כי מתודולוגיית המדד השתנתה לאורך השנים ולכן השוואת הדירוג בין השנים עשויה להיות לא מדויקת
15 Ibid.
13.3%
6.0%
3.6%
0.4%
-6.7%
-10%
-5%
0%
5%
10%
15%אירלנדהולנדנורבגיהגרמניהדנמרקשוויץליטאקוריאהסלובניהישראלשבדיהאיטליהיפןגוש האירו (19מדינות)אוסטרליהלוקסמבורגצ'כיהבלגיהפינלנדספרדפוליןמקסיקוממוצע OECDקנדהסלובקיההונגריהפורטוגלבריטניהצרפתלטביהאוסטריהאיסלנדטורקיהארצות הבריתקולומביהצ'ילהקוסטה ריקהאסטוניהניו זילנדיוון
תיאור וניתוח פרק כ"ג בהצעת חוק התכנית הכלכלית–
)ייבוא (מעודכן
|
6
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
ישראל
דורגה במקום ה-
67
במדד הסחר הבין לאומי
בשנת2020
. הציון של ישראל
בתחום זה נמוך ב-
11.6%
מממוצע ה-
OECD
.
בענפי היצוא
: בכל המדדים הזמן והעלות הנדרשים על מנת לייצא גבוהים מהממוצע ב-
OECD
. במיוחד בולט
.הזמן הדרוש לאכיפת הציות בתחומי המסמכים והבדיקות בגבולות שגבוה בשיעורים ניכרים בישראל
בענפי היבוא
: הפערים בזמן ובעלות הנדרשים ע ל מנת לייבא גדולים. כך, הזמן הדרוש לאכיפת ציות בתחום
המסמכים גבוה פי13
מהממוצע ב-
OECD
והזמן הדרוש לאכיפת ציות בתחום הבדיקות בגבולות גבוה פי7.5
.
ב תרשים7 מוצג הקשר בין משקל היבוא מהתוצר לבין פריון העבודה במדינות ה-
OECD
.
תרשים7 – מתאם בין משקל היבוא בתוצר לבין פריון עבודה במדינות ה-
OECD
(
2020
)
16
.ניתן לראות כי קיים מתאם חיובי בין משקל היבוא בתוצר לבין פריון העבודה מנתונים אלו ניתן לראות כי הליך הסחר
הבין לאומי לישראל וממנה ממושך ויקר יותר מאשר למדינות ה-
OECD
.האחרות הסרת חסמים בירוקרטיים עשויה
להגדיל את היקף הסחר הבין לאומי של ישראל . על פי בנק ישראל, אימוץ תקינה בינלאומית דומה עשוי להשפיע
בצורה משמעותית על היקף הסחר. הקטנת חסמי היבוא של המשק עשויה לתרום להגדלת הפריון , הפחתת יוקר
המחייה ולשפר את ה
רווח
ה החברתית.
17
16 פריון : תרשים1
,לעיל
משקל יבוא בתוצר :
, Accessed: 13 October 2021
Gross domestic product
Oecd.Stat,. ממוצע ה-
OECD
הוא ממוצע פשוט עבור שנת2019
ואילו הנתונים המוצגים עבור ישראל הם לשנת2020
.
17
בנק ישראל, דוח בנק ישראל2018
,
:סוגיה במאזן התשלומים פתיחות לסחר בין-לאומי בישראל ובעולם , מרץ2019
.
ישראל
ממוצעOECD
0
20
40
60
80
100
120
140
160
180
200
35
45
55
65
75
85
95
105
משקל יבוא מהתוצר
פריון(דולר לשעת עבודה)
תיאור וניתוח פרק כ"ג בהצעת חוק התכנית הכלכלית–
)ייבוא (מעודכן
|
7
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
2
. תיאור השינוי המוצ
ע
פרק כ"ג בהצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב2021
ו-
2022), התשפ"א-
2021
–
.ייבוא, מתקן מספר חוקים שבהם מופיעות הדרישות בנושא ייבוא כך, חוקים אלו עוסקים
בדרישות הייבוא של מוצרי צריכה הנדרשים לתקן, מוצרי חשמל, מוצרי.מזון ותמרוקים
להלן יוצגו התיקונים העיקרים
:המוצעים במסגרת הצעת חוק זו18
התאמת דרישות הייבוא לרגולציה אירופית:
במסגרת הצעת החוק מוצע להוסיף מסלול יבוא המאפשר יבוא
מוצרים העומדים בדרישות הר
ג
ולציה של האיחוד האירופי, ללא דרישה של עמידה ברגולציה ישראלית ייחודי .ת
ייבוא במסגרת מסלול זה ייעשה על ידי הצהרת היבואן כי הוא עומד בדרישות הרגולציה האירופית ולא יידרש
.לערוך בדיקות מקדימות למוצרים שמייבא
הקלה על יבוא מקביל:
מתן אפשרות ליבואנים מקבילים לייבא באופן שלא מחייב אותם להציג מסמכים
מקוריים מהיצרן
, דבר שהוביל לכך ש.בפועל במוצרים רבים לא היה ניתן לבצע ייבוא מקביל
חיזוק הפיקוח והאכיפה:
לצד ההקלות בתהליך הייבוא, יידרש לחזק את הפיקוח והאכיפה על חוקיות המוצרים
.המיובאים בשווקים שבהם הם נמכרים, בכדי לוודא כי הם אכן עומדים בדרישות הרגולציה
על פי דברי ההסבר להצעת החוק, קיימ:ים מספר חסמי ייבוא עיקרים הנובעים כתוצאה מדרישות רגולטוריות19
רגולציה ייחודית:
בישראל קיימות דרישות רגולציה ייחודיות שאינן תואמות לרגולציה הנהוגה במדינות
המפותחות,
.בדגש על הרגולציה האירופית
משטר אכיפה ייחודי:
משטר האכיפה בנושא הייבוא דורש אישורים ובדיקות מקדימות למוצריי הייבוא, בשונה
מהמקובל למדינות מפותחות אחרות שבהן נדרשת הצהרה של היבואן כי הוא עומד בדרישות היבוא, ואילו
.האכיפה על חוקיות היבוא נעשית בשווקים שבהם המוצרים נמכרים
חסימת יבוא מקביל:
במקרים רבים של יבוא מקביל קיימת דרישה להצגת מסמכים שמקורם ביצרן, שבפועל
.מונעים אפשרות של יבוא מקביל לאותו מוצר, שכן ליבואן המקביל אין אפשרות להשיג מסמכים מקוריים מהיצרן
3
. ניתוח השינוי המוצע
,כאמור, הצעת החוק עוסקת בדרישות הייבוא של מוצרים שונים ובהם: מוצרי צריכה הנדרשים לתקן, מוצרי חשמל
מוצרי מזון ותמרוקים. על פי אומדן של אגף התקציבים במשרד האוצר, הרפורמה המוצעת בנושא התקינה בהצעת
החוק צפויה להוביל להפחתת עלויות לציבור של
כ-
5
מיליארד ש"ח ,
מהם
כ-
900
מיליון ש"ח
על מוצרי צריכה
,שחייבם בתקן
כ-
500
מיליון ש"ח
,על מכשירי חשמל
כ-
3 מיליארד ש"ח
על מוצרי מזון
וכ-
650
"מיליון ש
ח
על
.תמרוקים20
18
דברי ההסבר לפרק כ"ג בהצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב2021
ו-
2022
,)
התשפ"א-
2021
– ייבוא.
19
.שם
20
,ועדת הכלכלה של הכנסת פרק כ"ג (יבוא) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב
2021
ו-
2022), התשפ"א-
2021
,מצגת משרד האוצר ,
19
בספטמבר2021
.
תיאור וניתוח פרק כ"ג בהצעת חוק התכנית הכלכלית–
)ייבוא (מעודכן
|
8
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
3.1
החרגת מוצרים מהצעת החוק
:מדיוני ועדת הכלכלה בנושא הצעת החוק עולה כי יש מספר סוגי מוצרים הצפויים להיות מוחרגים ממנה21
מוצרים בעלי תקן ישראלי:
יבוא של חלק ממוצרי הצריכה נעשה על סמך תקנים ישראלים שלא עברו התאמה
לתקנים בינלאומיים ומשום כך לא ניתן לייבא אותם על בסיס התאמה לתקן אירופי. בדיוני הוועדה נאמר כי
.משרד הכלכלה צפוי לגבש רשימה של מוצרים אלו ולהתאימם לתקנים בינלאומיים
חלק ממוצרי המזון: בהצעת
החוק מוצע להוסיף את
תוספת שלוש עשרה ל חוק הגנה על בריאות הציבור
(מזון), תשע"ו-
2015
–
מזון אשר אסור בייבוא במסלול האירופי. מוצרי המזון שמוצע להחריג מייבוא במסלול
)מקל (המתבסס על התקנים האירופיים הם: מזון ייעודי; תוספי תזונה; מזון לתינוקות; בשר; דגים; ביצים;
משקאות משכרים;
.מוצרי חלב מחלב לא מפוסטר ועלי צמח הגת
חלק ממוצרי התמרוקים:
בהצעת החוק מוצע לאפשר יצירת מסלול של יבוא מקביל במוצרי תמרוקים, ללא
,צורך בהצגת אישורי יצרן. עם זאת, חלק ממוצרי התמרוקים לא יכללו במסלול זה, כגון: רוב הדאודורנטים
( מוצרים לחלל הפה.משחות שיניים), קרם הגנה ומרבית מוצרי האיפור22
ב תרשים8
להלן מוצג השינוי במדד מחירי מוצרי המזון המוחרגים מהצעת החוק בתקופה2015
-
אוגוסט2021
.
תרשים8 - השינוי במדד מחירי מוצרי מזון שונים (
2015
-
2021
)
23
ניתן לראות כי בשנים2021-2015
עלה מדד המחירים לצרכן
ב-
1.8%
.
בנוסף, מחירי מוצרי המזון המוצגים ירדו
בשנים אלו או נותרו ללא שינוי (שימורי דגים ודגים מעובדים), למעט בשר בקר שמחיריו התייקרו ב-
1.4%
, אך עלו
.בשיעור נמוך משיעור עליית המדד, כלומר הוזלו ריאלית מהשוואת מדדי המחירים למדינות האיחוד האירופי עולה
כי בשנים2015
-
020
2 עלה מדד המחירים לצרכן באירופה בכ-
%
5.8, בהשוואה ל-
%
0.8
.בישראל24
,עם זאת, כאמור
.רמת המחירים בישראל עדיין גבוהה מרמת המחירים במדינות המפותחות
21
,ועדת הכלכלה של הכנסת פרק כ"ג (יבוא) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב
2021
ו-
2022), התשפ"א-
2021
,
19
בספטמבר2021
22
,ועדת הכלכלה של הכנסת
פרק כ"ג (יבוא) מתוך הצעת חוק ה תכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב
2021
ו-
2022), התשפ"א-
2021
,מצגת משרד האוצר ,
19
בספטמבר2021
.
23
,הלמ"ס
מחולל מחירים ומדדי מחירים :, כניסה10
באוקטובר2021
.
24 EuroStat, Harmonised Indices of Consumer Prices, Accessed: October 13th 2021.
1.8%
-5.8%
1.4%
-1.5%
-2.7%
0.0%
-1.4%
-8.5%
-10%
-8%
-6%
-4%
-2%
0%
2%
4%
מדד המחירים
לצרכן
ביצים
בשר בקר בשר משומר
ומעובד
דגים שימורי דגים
ודגים מעובדים
תבלינים ,
רטבים ,
מוצרים
לעוגה ומזון
לתינוקות
משקאות
אלכוהולים
תיאור וניתוח פרק כ"ג בהצעת חוק התכנית הכלכלית–
)ייבוא (מעודכן
|
9
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
בתרשים9
,להלן מוצגים השינוי במדד מחירים לצרכן השינוי במדד
סחירים (ללא הלבשה והנעלה) ו השינוי במדד
בלתי סחיר
ים (ללא פירות וירקות ודיור ) בשנים2016
עד2021
.
תרשים 9 –
)מדד מחירים לצרכן, מדד סחירים ומדד בלתי סחירים (ממוצע שנתי25
ניתן לראות כי מדד המחירים לצרכן
עלה בתקופה זו בכ-
2.3%
, מדד הסחירים (משקל בסך מדד המחירים לצרכן
הוא34.6%
)ירד בכ-
1.9%
ומדד הבלתי סחירים (משקל בסך מדד המחירים לצרכן הוא34.9%
) עלה בכ-
3.3%
.
סל מוצרי המזון (ללא פירות וירקות) הוא
כ-
%
14
.מסך ההוצאה הממוצעת של משקי בית לצריכה26
ב לוח2
להלן
מוצגות
.הוצאות משקי הבית על המוצרים המוחרגים מהצעת החוק לפי חמישונים ומשקלם בסך הוצאות משקי הבית
לוח2 –
,הוצאות משקי הבית על המוצרים המוחרגים מהצעת החוק (בש"ח2018
)
27
נתון חמישון
סך
הוצאה
לצריכה
בשר
ועופות דגים
משקאות
אלכוהוליים ביצים
מזון
לתינוקות
מוצרים לבריאות
הפה והשיניים
מוצרים אישיים
וקוסמטיקה
סך
ההוצאה
5
23,838
430.1
130.0
86.1
37.7
12.7
21.1
208.7
4
18,584
395.9
123.7
54.9
41.7
17.3
17.9
185.9
3
15,767
428.8
110.0
48.5
42.9
16.3
17.4
150.8
2
13,188
469.8
103.4
42.6
38.6
29.8
13.6
143.7
1
11,007
534.2
105.3
25.2
44.2
38.7
7.3
118.5
סך הכול
16,475
451.8
114.5
51.5
41.0
23.0
15.5
161.5
יחס*
2.2
0.8
1.2
3.4
0.9
0.3
2.9
1.8
משקל
בסך
ההוצאה
לצריכה
5
100%
1.80%
0.55%
0.36%
0.16%
0.05%
0.09%
0.88%
4
100%
2.13%
0.67%
0.30%
0.22%
0.09%
0.10%
1.00%
3
100%
2.72%
0.70%
0.31%
0.27%
0.10%
0.11%
0.96%
2
100%
3.56%
0.78%
0.32%
0.29%
0.23%
0.10%
1.09%
1
100%
4.85%
0.96%
0.23%
0.40%
0.35%
0.07%
1.08%
סך הכול
100%
2.74%
0.69%
0.31%
0.25%
0.14%
0.09%
0.98%
.* יחס בין חמישון ההכנסה הגבוה לחמישון ההכנסה הנמוך
25
,הלמ"ס
מחולל מחירים ומדדי מחירים :, כניסה10
באוקטובר2021
.
בשנת2021
לחודשים ינואר עד או .גוסט ,בנק ישראל
מדדי מחירים ,
:כניסה13
באוקטובר2021
.
26
,הלמ"ס סקר הוצאות משק הבית2018
,
לוח1.1
-
כנסה והוצאה חודשית לתצרוכת (מוצרים בודדים) בחמישונים של משקי בית, לפי
הכנסה נטו ל
נפש סטנדרטית , אוקטובר2020
.
27
.שם
102.3
98.1
103.3
92
94
96
98
100
102
104
2016
2017
2018
2019
2020
2021
מדד מחירים לצרכן כללי מדד סחירים(ללא הלבשה והנעלה)
מדד בלתי סחירים(ללא פירות וירקות ודיור)
תיאור וניתוח פרק כ"ג בהצעת חוק התכנית הכלכלית–
)ייבוא (מעודכן
|
10
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
מה
נתונים ב לוח ניתן לראות:את הדברים הבאים
היחס הממוצע בין סך הוצאות משק בית בחמישון
ה הכנסה הגבוה
לבין סך הוצאות משק בית בחמישון ה
ה כנסה
הנמוך הוא2.2
.
בכל המוצרים המוחרגים מהצעת החוק
)(למעט משקאות אלכוהוליים ומוצרים לבריאות הפה
,יחס זה נמוך יותר
כלומר, משקי בית בעל
י הכנסה נמוכה מוציאים (כשיעור מסך הה
וצאה לצריכה
) יותר על מוצרים אלו מאשר משק י
.בית בעלי הכנסה גבוהה
על חלק מהמוצרים, משקי בית בעלי הכנסה נמוכה מוציאים יותר
נומינלית
.מאשר משקי בית בעלי הכנסה גבוהה
כך, על מוצרי בשר ועופות מוצאים משקי בית בחמישון ראשון
כ-
534
ש"ח
בהשוואה
לכ-
430
ש"ח
הוצאה של
.משק בית בחמישון חמישי
בחינת משקל המוצרים
המוחרגים בסך הוצאות הבית לצריכה מעלה כי בחמישון החמישי סך משקל המוצרים
הוא3.9%
בהשוואה ל-
7.9%
,בחמישון הראשון. כלומר משקלם של המוצרים המוחרגים מהצעת החוק בסך
הוצאות משקי בית בעלי הכנסות נמוכות
גבוה פי שניים בהשוואה ל משקלם בסך הוצאות משקי בית בעלי
הכנסות
גבוהות.