חומר רקע
1
אוקטובר2021
נייר עבודה בנושא אלימות מינית כלפי מהגרות עבודה בענף החקלאות בישראל
מוגש לוועדה המיוחדת לעובדים זרים של
הכנסת
כתבו :שחר שוהם ויהל קורלנדר
1
1
.
בשנת
2020
הועסקו בישראל
22,289
מהגרי עבודה מתאילנד בענף החקלאות ,מתוכן
654
נשים .
2
כל
עובדי ועובדות החקלאות מתאילנד הגיעו לישראל במסגרת ההסכם
הבילטרלי בין ישראל לתאילנד.
לבד
ממהגרות העבודה מתאילנד, מועסקות בענף החקלאות גם עובדות פלסטיניות
,מהגדה סטודנטיות זרות
במסגרת תוכניות המשתלמים ו כן
עובדות ישראליות שרובן אזרחיות ערביות .
2
.
מסמך זה מתמקד במהגרות עבודה מתאילנד, אך יש לפעול ו לתת את הדעת על החשיפה לאלימות מינית
של סטודנטיות במסגרת תוכניות המשתלמים ותוכניות נוספות
, עובדות פלסטיניות ועובדות
ישראליות בענף
.החקלאות
3
.
דגש מגדרי ו :צורך בפיקוח, אכיפה ואיסוף נתונים
כלל העובדים מתאילנד הם קבוצה מוחלשת ומועדת
לניצול וקיים תת דיווח
כללי מטעם העובדים על העסקה מנצלת ותנאי מחייה קשים .יש צורך בפיקוח ,
אכיפה
וענישה על תנאי העסקה בענף החקלאות.
3
בפרט אין דגש מגדרי בכל
הנוגע להעסקת מהגרות עבודה
בחקלאות ,לר
בות בפעולות אכיפה ,פיקוח ,ענישה ואיסוף נתונים .
4
.
מהגרי ומהגרות העבודה לחקלאות ,ברובם המכריע ,מועסקים ומתגוררים בפריפריה הגיאוגרפית
והכלכלית
של ישראל .בהקשר זה המרחב
הכפרי הפריפר
יא
לי מרוחק ממוקדי הפעילות של ארגוני החברה
האזרחית
כמו גם גורמים
מערכתיים בעלי ניסיון עם עבודה המותאמת למהגרות עבודה .
4
5
.
מהגרות עבודה בחקלאות נמצאות
בעמדות חולשה ופגיעות מול
מגוון של אנשים איתם
הן באות
בתקשורת
על בסיס יומיומי
–
מעסיקים, עובדים אחרים ועוד. לפיכך, נשים אלו עלולות להיות חשופות לניצול מרובה ,הן
מבחינת תנאי העסקה ומחייה והן מבחינת אלימות מינית .
6
.
אלימות מינית כלפי מהגרות עבודה בחקלאות
עשויות להתבצע על ידי:גורמים שונים מעסיקים ובני ביתם ,
עובדים אח רים,
,מומחים המגיעים למשקים עובדי ה
לשכות
,המלוות ובאי כוחם
דיירי היישובים ועוד .
5
7
.
:צורך בהקמת מערך תלונות ותמיכה
קיים תת דיווח משמעותי על אלימות מינית כלפי מה
גרות
עבודה
בענף החקלאות ו ניכר כי
אין מאמץ מערכתי
דד ו לע דיווח
על כך .
לפיכך
יש
צורך בהקמה של מערך תמיכה
מערכתי מוסדר שמציע ליווי פרטני לנשים שחוו אלימות מינית כולל פרוטוקול מסודר
של מענה
מותאם
שפתית במקרה של אלימות מינית מדווחת .
6
8
.
השמה אקראית פוגעת
בביטחונן
:של נשים
הה
שמה ה
רנדומלית של עובדות למעסיקים מייצרת מצב
שמהגרות עבודה אינן יכולות לבחור היכן ועם מי יעבדו לפני בואן לישראל.
7
בעבר נשים יכלו להגר יחד עם
2
מכרים ובני מ
ש
פחה ובכך ליצר מצב של תחושת
הגנה
ובטחון
. מניעת אפשרות זו יצר
ה אפשרות לפגיעות
רבה יותר מ
בעבר ו
העצ
מת הבידוד החברתי של מהגרות והשפיע
ה באופן
שלילי על התפתחות של
רשתות
תמיכה וסיוע קהילתיות בקרב מהגרים ומהגרות .
8
9
.
העסקת אישה יחידה ב :משק מגבירה פגיעות ישנ
ם מקרים רבים בהן מועסקת אישה יחידה במשק ,מצב
המפחית את תחושת הביטחון ומגביר את החשיפה לאלימות מינית.
10
.
:חובת מגורים נפרדים לנשים
החל מיוני
2016
מעסיקים של מהגרות עבודה בחקלאות
מחויבים לחתום על
"הצהרה על מגורים נפרדים לעובדת זרה בחק
לאות ".
9 בפועל ,ניכר כי
הצהרות אלו כלל לא מגיעות לידיעת
המעסיקים ,לא כל שכן נאכפות על ידי הגורמים המוסמכים .וכך נצפו מקרים של נשים שלנות בתנאי
מגורים
קשים באותו המרחב עם מספר גדול של עובדים גברים אחרים .
11
.
:העסקה שלא בחקלאות
ישנם דיווחים רבים ש
מהגרות
עבודה בחקלאות מועסקות שלא כחוק
בעבודות
שונות ביניהם מסג ,'
ניקיון וטיפול בילדים .בעבודות אלו הן חשופות לעבודה במרחב מבודד ועל
כן חשופות
עוד יותר להטרדה ואלימות מינית.
12
. גישה לשירותי ר :פואה ולרפואת נשים
הגישה
של מהגרי עבודה בחקלאות ככלל ולנשים בפרט לשירותי
בריאות מוגבלת ממגוון סיבות,
10
מה שמשאיר נשים רבות ללא מענה לצרכים גניקולוגיים או לגישה לאמצעי
מניעה והפלות במידת הצורך .
13
.
:פיקוח על הלשכות הלשכות המלוות בענף החקלאות, כמו גם לשכות בענפים אחרים, סובלות מניגוד
עניינים מובנה בין המחויבות שלהן למעסיק .ים לבין המחויבות לעובדים כשהראשון גובר על האחרון11
אחת
הסוגיות העיקריות,
בהן ניגוד אינטרסים זה קריטי , הוא בהימנעות
ממענה לבקשת מעבר עובדים בין
מעסי .קים12
עדויות
שנא ספו מעידות כי
מעבר עובדים בין לשכות כמעט וכלל לא נענה ו כי רוב העובדים אינם
יודעים כלל לומר את שם הלשכה האחראית עליהם ולא מכירים את האופציה של מעבר בין לשכות,
אלא רק
של מעבר בין מעסיקים . זאת, בליווי התלות הרבה של העובדות והעובדים בלשכות,
יוצרת פגיעות מרובה
וקרקע לניצול בכלל וניצול
על בסיס מיני בפרט.
14
. תשומת לב מערכתית לפגיעותן של סטודנטיות בת
ו :כניות המשתלמים בחקלאות
בישראל יש כ-
4000
סטודנטים וסטודנטיות לחקלאות מחו"ל המגיעים לישראל תחת תוכניות
המשתלמים .
הסטודנטים/יות
בתוכנית אלו אינן יכולים להחליף תוכנית ו מעסיק ושכר הלימוד אותם הם משלמים גבוהה ומהווה הלכה
.למעשה חוב כובל13
משמע, מדובר
ב .מבנה פוגעני המייצר קרקע עשירה לניצול ככלל וניצול מיני בפרט
15
. לסיכום, התנאים המבניים של משטר ההגירה הישראלי שפורטו במסמך זה
גורמים לכך שמהגרות עבודה
מתאי לנד המועסקות
בחקלאות
עלולות להיות חשופות לניצול מרובה ,הן מבחינת תנאי
העסקה ומחייה
והן
מבחינת אלימות מינית.
,יש צורך באיסוף מידע, פיקוח ואכיפה עם דגש מגדרי ובפרט על יצירת מערך מותאם
.שכולל ליווי למהגרות שסבלו מפגיעה מינית יש לפעול כדי להבטיח את הנגישות של מהגרות עבודה לטיפול
.רפואי בכלל וטיפול גניקולוגי בפרט בנוסף יש צורך בפיקוח על תנאי המגורים ויצירת מרחב בטוח ומוגן
.לעובדות, כולל תשומת לב למצבן של סטודנטיות בתוכניות המשתלמים כמו כן יש לפקח על
פעילותן
של
הלשכות הפרטיות
ולאפשר השמה שאינה שרירותית אצל מעסיק .
3
1 שחר שוהם היא דוקטורנטית במכון ללימודי אסיה ואפריקה באוניברס יטת הומבולדט שבברלין וחוקרת אורחת בפרויקט המחקרTrafflab
,
.הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
ד"ר יהל קו
רלנדר
היא מרצה במכללה האקדמית תל חי וחוקרת בפרויקטTrafflab
הפקולטה
למשפטים, אוניברסיטת תל אביב. שוהם וקורלנדר מו :בילות את פרויקט המחקר "מיקומים מוצלבים של מהגרות עבודה בענפי עבודה גבריים
המקרה של ענף החקלאות" במסגרתTrafflab
בהובלתה של פרופ' הילה שמיר באוניברסיטת תל אביב .
2 נתוני זרים בישראל מוגש על
ידי רשות האוכלוסין וההגירה
–
האגף לתכנון מדיניות ואסטרטגיה מהדורה מסכמת
לשנת
2020
|מרץ
2021
3 קו
לעוב
ד ,
2020
" .
תמונת מצב
2020
,הפרות זכויות מהגרי עבודה מתאילנד במשקים החקלאיים בישראל ."
4
קורלנדר, יהל ומתן קמינר(
2021
.)
"עובדים קבועים מאחורי הבית: העסקת מהגרי עבודה מתאילנד בחקלאות במרח
ב הכפרי "
.
אופקים
לגיאוגרפיה .
98
. עמודים148
-
131
.
קמינר, מת ן(
2019
.)
"
מבטים מוסטים בערבה "
.הזמן הזה ,גיליון אוקטובר.
5 בסול ,ז'נאן ,
"התחננתי ללכת לרופא ,
אבל הבוס לא
הסכים ,"דה מרקר
19.9.2016
6 לאחרונה תורגם לתאית "נוהל מניעת הטרדות מיניות "על ידי רשות ההגירה והאוכלוסין
וסימי .
7
( קורלנדר, יהל2019
.)
"
מיסחור ההגירה–
על צמיחתה שגשוגה ושינויה של תעשיית ה גיוס והתיווך להגירת עבודה לחקלאות מתאילנד
לישראל "
.. עבודת דוקטורט: אוניברסיטת חיפה
8 שוהם ,שחר וחני
בן ישראל (
2020
)
" ,פרק
9
:קהילה
ומשפחה ,"בתוך הילה שמיר ומעין
נייזנה (עורכות ,)תכנית אלטרנטיבית למאבק
בסחר
בבני אדם :
מודל מוצע לפי
גישת העבודה
לסחר ,מסמך
מדיניות - קבוצת המחקר טראפלב ,אוניברסיטת תל אביב
.
9
יחידת ההסכמים הבילטרליים -
רשות האוכלוסין וההגירה " ,הצהרה
על
מגורים נפרדים לעובדת זרה
בחקלאות ."
10
רייכמן ,
רבקה ונונה קושנירביץ ' (
2019
)
".
יעי
לות
ההסכמים הבילטרליים :גיוס ,מימוש זכויות ,תנאי חיים ותעסוקה של
מהגרי
עבודה
לענפי
החקלאות ,הבנייה והסיעוד בישראל
2011
-
2018
."המרכז האקדמי רופין ,רשות האוכלוסין וההגירה וסימי.
ודו "ח רופאים לזכויות אדם וקו לעובד " ,ארץ אוכלת עובדיה - הפקרת בריאותם של מ
הגרי
עבודה בחקלאות ,"לקראת פרסום .
11
קורלנדר ,יהל (
2020
" )פרק
6
:לשכות פרטיות ותאגידי כוח
אדם,"
בתוך הילה
שמיר
ומעין
נייזנה (עורכות ,)תכנית
אלטרנטיבית למאבק
בסחר בבני אדם :מודל מוצע
לפי
גישת העבודה לסחר ,מסמך מדיניות - קבוצת המחקר טראפלב ,אוניברסיטת
תל
אביב
.
12
( קורלנדר, יהל, נייזנה, מעיין ושמיר הילה2021
.)
"
מחל ות רקע: העמקת המסחור של מהגרי עבודה והפרות חופש התנועה בעידן הקורונה "
.
סוציולוגיה ישראלית ( . כ"א2
) עמודים.
82-89
13
ראו הערה מספר7
.