נוסח לדיון בוועדה
1
13
באוקטובר
2021
ז' בחשון
התשפ"ב
אל
: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת
: הייעוץ המשפטי לוועדה
'מסמך הכנה מס4 -
פרק י"ט להצעת חוק התכנית הכלכלית-
חוק יסודות האסדרה–
מסמך הכנה לקראת דיון
הוועדה ביום.2021
.10
4
1 –
סעיף2 –
)הגדרות (המשך
ופרק ב' (סעיפים17
-
3):
מסמך זה
עוסק בסעיף2 ל הצעת חוק יסודות האסדרה, שבסעיף92
.לחוק ההתייעלות הכלכלית
סעיף 2 – הגדרות (2)
""אסדרה בעלת השפעה משקית
""אסדרה בעלת השפעה משקית–
:אסדרה שמתקיים לגביה אחד מאלה
(1) מליאת הרשות קבעה כי עלות הציות הנובעת ממנה עולה על מאה מיליון שקלים חדש
ים בשנה, או על סכום
;חד־פעמי כאמור, או על סכום אחר שקבע ראש הממשלה, בצו, ושלא יפחת ממאה מיליון שקלים חדשים
(2) היא קובעת חובה לקבלת אישור אסדרתי, שלא נדרש קודם לכן, למעט אישור כאמור הניתן למי שבידו אישור
אסדרתי אחר, לשם ביצוע פעילות נוספת מכוח האישור האחר (להל ן–
;)אישור אסדרתי חדש
מוצע כי"
אסדרה בעלת השפעה
משקית"
תהיה אסדרה שמליאת הרשות קבעה שהיא בעלת עלות ציות של למעלה
מ-
100
מיליון₪
(ראש הממשלה יכול, בצו, להעלות את הסכום האמור) או
אסדרה ש קובעת חובה לקבל אישור
.אסדרתי שלא נדרש קודם לכן יצוין כי בהחלטת ממשלה4398
ההגדרה
"אסדרה בעלת השפעה משקית" היתה
( בסכום נמוך יותר, וכללה חלופה של שינוי מבנה השוק הוספה או הפחתה של עלות רגולציה מוערכת לכלל המשק בשנה (כולל
עלות חד פעמית) גבוהה מ-
10
מלש"ח כעולה מהליך הערכת השפעות רגולציה או
רגולציה המשנה את מבנה השוק המפוקח
או ר גולציה
הדורשת אישור מראש כגון החלת חובת רשיון או היתר, הסמכת מקצוע או ייחוד פעולות") .
מהחלופה של אישור אסדרתי חדש מוצע להחריג אישור אסדרתי חדש הנסמך על אישור אסדרתי .אחר החריג הוצע
על ידי רשות התעופה האזרחית שחלק מרשיונותיה מתבסס על רישיון קודם, אך על פי ,נוסחו כולל ,לדוגמא גם
חנות מזון הנדרשת לאישור נוסף לצורך אפיית לחם בחנות או הכנת מזון אחר (סנד
ויצ ו'
)ים.
לאחר פיצולן" של סמכויות הקצה" ההגדרה "של "אסדרה בעלת השפעה משקית נותרה רלוונטית רק לשני
סעיפים :
-
סעיף
20
, שעניינו התייעצות עם מליאת הרשות בדבר תהליך ה :ערכת השפעות אסדרה
לפי סעיף זה,
"במקרה בו קיימת "אסדרה בעלת השפעה משקית מליאת הרשות
תהיה חייבת לייעץ למאסדר
בנושא
הפנייה והדבר לא יהיה נתון לשיקול דעתה;
-
סעיף
24
,לפיו
,במקרה של אסדרה בעלת עלות משקית
התקופה שתיקבע לבחינה התקופתית
לא תעלה
על חמש שנים מיום כ
ניסתה לתוקף של האסדרה.
הערות
לדיון:
(1)
האם אין מקום לקבוע רף שונה
לעלות חד-
?פעמית ולעלות שנתית
(2)
אישור
אסדרתי חדש–
האם כל רישיון או אישור אסדרתי חדש אכן יוצר "אסדרה בעלת השפעה משקית", גם
?אם מדובר באסדרה של תחומים איזוטריים יחסית
2
(3)
מי קובע את העלות – על פי המו
צע, מליאת הרשות היא הקובעת את העלות.
האם לא נכון להורות למאסדר
להעריך את העלות, בכפוף לאפשרות של הרשות להתערב בהערכת העלות? נציין כי במספר מדינות הערכת
העלות המשקית נבחנת על ידי המאסדר
כשלב הראשון ב-
RIA
,
ובהתאם לעלות–
.מתווספים שלבים נוספים
על יסוד ההערו
ת האמורות מוצע הנוסח הבא :
""אסדרה בעלת השפעה משקית–
:אסדרה שמתקיים לגביה אחד מאלה
(1) מליאת הרשות
המאסדר קבע
ה
כי
עלות הציות הנובעת ממנה עולה על מאה מיליון שקלים חדשים בשנה, או על
סכום חד־פעמי של
שלוש מאות מיליון שקלים חדשים
כאמור
, או על סכום אחר שקבע ראש הממשל,ה, בצו
ושלא יפחת
ממאה מיליון שקלים חדשים
מהסכומים האמורים;
(2)
,היא קובעת חובה לקבלת אישור אסדרתי, שלא נדרש קודם לכן
למעט אישור כאמור הניתן למי שבידו אישור
אסדרתי אחר, לשם ביצוע פעילות נוספת מכוח האישור האחר (להלן–
;)אישור אסדרתי חדש
"אסדרה קיימת"
"
אסדרה
קי "ימת–
אסדרה שבתוקף, ובכלל זה אסדרה שנקבעה לפני יום התחילה כאמור בסעיף45
;)(א
הגדרה וז
רלוונטית לשלושה
הסדרים :
1
. טיוב
מלאי ה אסדרה
ה ;קיימת2
. בקשר להעלאה של אסדרה קיימת
למרשם; ו-3
. קביעת הנחיות של
תאגיד ציבורי או מאסדר פיננסי ל
בחינת קיומן של הוראות מקבי לות או סותרות
באסדרה קיימת ., במסגרת דוח ההשפעות של אסדרה חדשה
""גוף הנמנה עם המגזר הציבורי הרחב
""גוף הנמנה עם המגזר הציבורי הרחב–
:כל אחד מאלה
(1)
גוף נתמך או תאגיד בריאות כהגדרתם בסעיף21
לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–
1985
1
(להלן–
חוק יסודות
,)התקציב
או גוף מתוקצב כהגדרתו בסעיף האמור, לרבות תאגיד שבידי רשות מקומית לפחות מחצית מההון או מחצית
;מכוח ההצבעה בו
(2)
;רשות ציבורית
(3)
( קופת חולים שאינה תאגיד בריאות כאמור בפסקה1
;)
(4)
( מוסד חינוך שאינו גוף נתמך כאמור בפסקה1
;)
(5) מוסד מוכר להשכלה גבוהה כמשמע
ותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, או מוסד שניתנה לו תעודת היתר לפי סעיף
21
;א לחוק האמור
הגדרה זו רלוונטית לעניין אחד מהחריגים
ל
הגדרת "אסדרה", ולפיה הוראה שעניינה
"הסדרת פעילות של גוף
הנמנה עם ה
מגזר הציבורי הרחב, כולו או חלקו
"בלבד" לא תיחשב ל"אסדרה בנוגע למ כלול ההסדרים שבחוק
המוצע ., אשר עסקנו במרכיביה השונים במסמך ההכנה הקודם
נבחן להלן את החלופות השונות הכלולות בהגדרה:
( פסקה1) – גוף נתמך, תאגיד בריאות או גוף מתוקצב
"גוף נתמך",
כהגדרתו בסעיף32
לחוק יסודות התקציב (אליו מפנה סעיף21
)לחוק התקציב" הוא "תא גיד שהממשלה
משתתפת בתקציבו במישרין או בעקיפין, ושר האוצר קבע לגביו בהודעה ברשומות כי הינו גוף נתמך לענין חוק זה;"
"
"תאגיד בריאות
מוגדר
"כ,עמותה, אגודה שיתופית, חברה או כל גוף משפטי אחר הכשר לחיובים, לזכויות ולפעולות משפטיות
המוכר שירותי בריאות בתוך בית חול
ים ממשלתי או תוך שימוש במתקני בית חולים כאמור ";
1
'ס"ח התשמ"ה, עמ60
.
3
""גוף מתוקצב – "
,תאגיד
,רשות מקומית, מועצה דתית,בנק ישראל
;חברה ממשלתית וחברה עירונית"
( פסקה2
)
– רשות ציבורית
.ראו דיון בהגדרה של "רשות ציבורית" בהמשך
( פסקה3
)
– "קופת חולים שאינה תאגיד בריאות כאמור בפסק( ה1)
"
מוצע להחריג כאמור מהגדרת"אסדרה
" הוראה שעניינה אסדרת פעילות של
קופת חולים שאינה תאגיד בריאות
( כאמור בפסקה1
.)
מהגדרה זו עולה
ש .הכוונה אינה לקופת חולים הפועלת ממתקני בתי חולים
הערות לדיון:
(1)
הצעת החוק אינה כוללת
הגדר
ה למונח
.""קופת חולים
מוצע להוס "יף הגדרה, "קופת חולים-
תאגיד שהוכר
לפי סעיפים24
ו-
25
לחוק ביטוח בריאות ממלכתי , תשנ"ו-
1994
.
(2
)
כל ארבע קופות החולים נחשבות
כ "גוף נתמך". האם לאור זאת יש צורך בהוספת "קופות חולים" כקבוצה
?נוספת המנויה על המגזר הציבורי הרחב
( פסקה4
)
– "מוסד חינוך שאינו
( גוף נתמך כאמור בפסקה1)
"
.ראו דיון בהגדרה של "מוסד חינוך" בהמשך
פסקה(5) – "מוסד מוכר להשכלה גבוהה כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה ,או מוסד שניתנה לו תעודת
היתר לפי סעיף
21א לחוק האמור"
מוסד מוכר כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה הוא מוסד שהמועצה הכיר ה בו, על יסוד כללים שנקבעו על
ידיה להכרה במוסדות
להשכלה גבוהה, או בסוגים מהם, בנוסף לדרישת רמה מדעית נאותה . על פי חוק המועצה
להשכלה גבוהה
ל מוסד מוכר יש חופש פעולה נרחב בניהול ענייניו
האקדמיים והמינהליים, במסגרת תקציבו , לרבות
קביעת תכנית מחקר והוראה, מינוי
מורים והעלאתם בדרגה, קביעת שיטת הוראה ולימוד
.וכיו"ב
"מוסד שניתנה לו "תעודת היתר הוא מוסד המעניק או מבטיח להעניק תואר אקדמי או נקודות זכות לתואר
אקדמי, ובלבד שמוסד זה הוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה. זאת לרבות שלוחות או סניפים של מוסד להשכלה
.גבוהה
הערה
ל
דיון :האם
מוסדות אלה אינם נכללים ממילא בהגדרת ?""גוף נתמך
קיצורי חוקים
""חוק המועצה להשכלה גבוהה–
חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–
1958
2;
""חוק ניירות ערך–
חוק ניירות ערך, התשכ"ח–
1968
3;
""מאסדר
""מאסדר–
רשות ציבורית המוסמכת לפי דין להציע או לקבוע אס
דרה, לפרסם הנחיות לשם יישום אסדרה, או לתת
;אישור הנדרש לפי חוק לצורך ביצוע פעילות או פעולה בידי אדם, לרבות אישור כאמור הניתן לגבי מכשיר או מוצר
2
'ס"ח התשי"ח, עמ191
.
3
'ס"ח התשכ"ח, עמ234
.
4
,)מוצע לקבוע כי מאסדר הוא כל רשות ציבורית (משרדי הממשלה ויחידות הסמך שלהם, משטרה ושב"ס
:שמוסמכת לעשות אחד מאלה להציע או לקבוע
""אסדרה;; לפרסם הנחיות לשם יישום אסדרה
לתת אישור
.אסדרתי
הערת נוסח :
"לתת
אישור הנדרש לפי חוק"...
–
נראה שבמקום לפרט ביחס לאישור הנדרש לפי החוק עדיף להפנות
."להגדרת "אישור אסדרתי
""מאסדר פיננסי
""מאסדר פיננסי–
:אחד מאלה
(1) בנק ישראל, בהפעלת סמכויותיו על פי דין בכל הנוגע לאסדרת תחומי הבנקאות, הסליקה ושיתוף בנתוני
;אשראי, בלבד
(2)
;רשות ניירות ערך כמשמעותה בחוק ניירות ערך
(3) רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, כמשמעותה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–
1981
;
(4) המפקח על נותני שירותים פיננסיים כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים
מוסדרים), התשע"ו–
2016
;
(5) מאסדר, לעניין אסדרה שעיקרה בתחום פעילותם של הגופים המ( נויים בפסקאות1
( ) עד4
;)
על פי המוצע, מאסדר פיננסי הוא אחד מ ארבעה גורמים המנויים לעיל
בהגדרה,
וכן מאסדר שקובע הוראות הנוגעות
לתחומי
אסדרתם
.של ארבעת גורמים אלה
הגדרה זו רלוונטית להחרגתם של המאסדרים הפיננסיים מההסדר העיקרי המוצע בחוק
ו
קביע ת הסדר חלופי
לגב
יהם ,הקבוע בפרק ד' לחוק .: הליכי אסדרה המבוצעים בידי תאגידים ציבוריים או מאסדרים פיננסיים
על פי ההסדר הייחודי המוצע,
תאגידים ציבוריים ומאסדרים פיננסיים לא יהיו כפופים לבקרה ולמתודולוגיה של
רשות האסדרה ., וזאת כדי להימנע ממעורבות ממשלתית בעצמאות המוקנית להם במקום זאת, הם יהיו מחויבים
,לפרסם עד למועד קביעתה של אסדרה
דוח שישקף את התהליך שביצע לעניין בחינת השפעותיה הצפויות
(אך
אינו דוחRIA
), אשר יבוצע בהתאם להנחיות שקבע
ה מאסדר
עצמו ,
,וייבחן, ככלל על ידי מנגנון בקרה פנימי אצל
אותו תאגיד ציבורי או מאסדר פיננסי שיש .מש כתחליף להתייעצות עם הרשות כמו כן, מוצע כי התאגיד הציבורי
או המאסדר הפיננסי יכינו
תכנית אסדרה שנתית ויפרסמו אותה ישירות לציבור .
בנק ישראל –
בנק ישראל הוא הבנק המרכזי של מדינת ישראל. הבנק הוא עצמאי, ויעדיו ודרכי פעילותו נקבעו
בחוק בנק ישראל משנת2010. מ טרותיו הן שמירה על יציבות המחירים, תמיכה בהשגת יעדי הממשלה בעיקר
בתחומי הצמיחה והתעסוקה וצמצום פערים חברתיים ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית.
ב"כובעו" כבנק
מרכזי,
בנק ישראל
מ
נהל את המדיניות המוניטרית של ישראל, מנפיק מטבע
ות ו מסדיר את מערכת המזומנים
במשק. הבנק מייעץ לממשלה בעניינים כלכליים
ו מנהל מערכת מידע וסטטיסטיקה על כלכלת ישראל. בתפקידו
כ מאסדר, הבנק מנהל
את מערכות התשלומי
ם והסליקה,
מנהל את מאגר נתוני
ה אשראי ומפקח על האסדרה של
.מערך השיתוף בנתוני אשראי
מובהר כי הכללתו של
בנק ישראל
" בהגדרת
מאסדר פיננסי"
היא רק לעניין הפעלת סמכויותיו בכל הנוגע
לאסדרת תחומי הבנקאות, הסליקה
ושיתוף בנתוני אשראי
, זאת להבדיל מסמכויותיו כבנק מרכז
י.
רשות ניירות ערך –
הרשות הוקמה ופועלת על ,פי חוק ניירות ערך
התשכ"ח-
1968
, והיא עוסקת בשמירת עניינו של
ציבור המשקיעים
בניירות ערך .
הרשות נותנת היתרים לפרסום תשקיפים, מסדירה את הפעילות של ענף קרנות
הנאמנות ומפקחת עליו
, ועוקבת אחר גילויי המידע השוטפים לציבו
ר .בנוסף,
הרשות אחראית על רישוי מנהלי
5
תיקים, יועצי השקעות ומשווקי השקעות. הרשות מוסמכת לערוך חקירות בעבירות על חוק ניירות ערך וחוקים
נוספים והיא בעלת מנגנון אכיפה מינהלית .
רשות שוק ההון ,ביטוח וחיסכון –
רשות שוק ההון היא רשות ממשלתית שאחראית להסדרה ולפיקו ח בתחומי
,שירותים פיננסיים ובפרט בשוק החיסכון הפנסיוני, הביטוח והשירותים הפיננסיים המוסדרים. תפקידי הרשות
על פי חוק, הם להגן ולשמור על עניינם של המבוטחים והחוסכים, להבטיח את
יציבות
הגופים המוסדיים וניהולם
התקין, לקדם תחרות ולעודד חדשנות טכנולוגית.
הרשות
מפ
קחת
על
חברות
לניהול קרנות פנסיה, חברות לניהול
קופות גמל וקרנות השתלמות, חברות ביטוח וסוכני ביטוח וכן חברות ויחידים שפועלים בתחום השירותים
.הפיננסיים המוסדרים
המפקח על נות
ני שירותים פיננסיים כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים –
המפקח על נותני שירותים
פיננסיים
פועל ל
צי י רת שוק מימון ואשראי חוץ בנקאי אמין בטוח ויציב, קידום התחרות בשוק זה והגנה על
הצרכנים
. המפקח פועל באמצעות הנהגת משטר רשיונות
ובפרט
רישיון למתן שירות בנכס פיננסי י ור שיון למתן
.אשראי יצוין כי רשות שוק ההון משמשת כמפקח על נותני שירותים פיננסי .ם
מאסדר לעניין אסדרה שעיקרה בתחום פעילותם של המאסדר הפיננסיים האחרים –
כדי למנוע מצב שבו אסדרה
בתחומי הפעילות שבהם פועלים המאסדרים הפיננסיים תהיה כפופה בעקיפין להסדר שבחוק שלא נועד לחול על
מאסדרים פיננסיים, בשל העובדה שהאסדרה נקבעת לא על ידי המאסדרים שנמ נו לעיל אלא על ידי מאסדרים
אחרים (למשל, שר האוצר או שר המשפטים), מוצע לקבוע כי "ההסדרים הייחודים החלים על "מאסדר פיננסי
יחולו גם על מאסדרים אחרים לעניי
ן
אסדרה שהם מוסמכים לקבוע בתחום הפעילות של המאסדרים הפיננסיים
האחרים. כך למשל, אם לשר האוצר יש סמכות לקבו
ע אסדרה בתחום הביטוח או החיס
כ ון הפנסיוני–
שאלו תחומי
הפעילות שברגיל מוסדרים בידי רשות שוק ההון, ביטחון וחסכון–
."הוא ייחשב לעניין זה כ"מאסדר פיננסי
שאלות לדיון:
(1
)ההצדקות ו ההשלכות של
החרגת המאסדרים הפיננסיים –
מוצע לוועדה לבחון את הה צדקות להחרגת
המאסדר ים הפיננסים בהתחשב בשיקולים הנוגעים לעניין, ובראשם–
מצד אחד העצמאות המוקנית לרגולטורים
אלה במילוי תפקידם, ומצד שני–
היקף האסדרה שבאחריותם ו
החשיבות הרבה של התחו
ים מ שאות
ם
הם
מסדירים
והשפעת
ם
.על המשק
(2
)מאסדרים פיננסים ללא מאפייני עצמאות בחוק – רשות שוק ההון, ב
יטוח וחיסכון ו
המפקח על נות
ני
שירותים
פיננסיים הם גופים פנים ממשלתיים ולא תאגידים סטטוטוריים, ו לכן מבחינה פורמלית
אינם נהנים מ
אות
ה
רמת
עצמאות
ם מה
.נהנים בנק ישראל והרשות לניירות ערך האם הדבר משליך על ההצדקה להחרגתם מההסדר
?הכללי
(3
) החרגת מאסדרים פיננסיים בעולם– בדבר
י נציגי הממשלה בוועדה
הוסבר כי החרגת המאסדרים הפיננסיים
מתחולת ההסדרים שבחוק
אינה חריג
ה
וכי גם
בבריטניה ובארה"ב
הם
הוחרגו .
מוצע לקבל מחוקרי מרכז המחקר
והמידע סקירה רחבה יותר.אודות ההסדרים החלים על מאסדרים פיננסיים במדינות אחרות
(4
)האם
בדומה להחרגה שמוצע להחיל על מאסדר
שאינו
מאסדר פיננסי הקובע רגולציה שבעיקרה בתחום
פעילותם של המאסדרים הפיננסיים, יש להחריג גם מאסדרים
שאינם
תאגידים ציבוריים שקובעים רגולציה
?שעיקרה בתחום פעילותם של התאגידים הציבוריים
6
""מוסד חינוך
""מוסד חינוך–
:כל אחד מאלה
(1)
מוסד חינוך כהג
דרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט–
1949
4;
(2) בית ספר שחל עליו חוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט–
1969
5, ומספק חינוך על־תיכוני שבמסגרתו הוא מכשיר
;את תלמידיו לקראת בחינות ממשלתיות או לקראת השכלה המוכרת על ידי משרד ממשלתי
מוסד חינוך כהגדרתו בחוק לימוד חובה הוא"מ
וסד ללימוד שיטתי לילדים או לנערים".
מדובר בהגדרה רחבה
החלה למעשה על כל מוסדות הלימוד, החל מגיל חובה (מוסד חינוך לילדים), ולרבות לימודי ערב לנערים עובדים
.ומוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים
בית ספר שחל עליו חוק פיקוח על בתי ספר
הוא"
בית ספר שבו לומדים או
מתח נכים באופן שיטתי
יותר מעשרה תלמידים
ושבו ניתן
חינוך גן ילדים, חינוך יסודי, חינוך על-יסודי, חינוך על-
תיכוני או חינוך
אמנותי"
. אך
למעט בית ספר לבגירים שאינו מקנה חינוך (יסודי, על-יסודי ועל-
תיכוני) ושאינו מתיימר להכשיר
;לבחינות ממשלתיות או השכלה ממשלתית מוכרת
מוסד להשכלה גבוהה; בית ספר שעובדי החינוך שבו הם עובדי
המדינה; ישיבה וסמינר להכשרת כהני דת או בית ספר ששר החינוך פטר מתחולת הוראות חוק .חינוך חובה
""מליאת הרשות
""מליאת הרשות–
כמשמעותה בסעיף4
.
הכוונה היא למליאת רשות האסדרה בהרכבה המלא, הכולל שישה חברי.ם
"עלות הציות"
""עלות הציות–
,כלל העלויות המושתות על גורמים שחלה עליהם אסדרה, הנובעות באופן ישיר מהציות לאסדרה
ובכלל זה–
(1)
;עלויות הכרוכות בעמידה בדרישות האסדרה
(2) עלויות הנובעות מהליכים המתנהלים בקשר לדרישות האסדרה, ובכלל זה הגשת דיווחים, בקשות וטפסים וקב
לת
;היתרים וכמו כן תקופות המתנה הכרוכות בהליכים כאמור
המונח "עלות הציות" מתייחס לכלל העלויות הישירות הנובעות מציות לאסדרה. הוא כולל עלויות ישירות שעניינן
דרישות התוכן של האסדרה , כמו עלות התקנת מסננים או התקנת מטפים, לצד
עלויות ביורוקרטיות
ישירות
שנובעות מ
תהליכי העבודה מול המאסדר (חובות דיווח, הגשת בקשות וטפסים). בנוסף,
מוצע לכלול בעלויות הציות
את זמני ההמתנה לקבלת מענה בתהליכי העבודה האמורים. עלות הציות
ה אינ
כוללת עלויות בשל קנסות או
עיצומים שהוטלו על מפרים, או עלויות עקיפות כגון עלויות הנובעות מפגיעה בתחר ות עקב הדרישה לאישורים
.אסדרתיים
המונח "עלות הציות" הוא מונח מרכזי בחוק, והוא חוזר בהצעה במספר הקשרים, ובכלל זה בעקרונות המנחים
לקידום אסדרה מיטבית
שבסעיף2
, בשיקולים שמאסדר רשאי לשקול לפי סעיף18, ועוד .
"הרשות"
""הרשות–
רשות האסדרה שהוקמה לפי סעיף3;
4
'ס"ח התש"ט, עמ287
.
5
'ס"ח התשכ"ט, עמ180
.
7
""רשות ציבורית
""רשות ציבורית–
כל אחד מהגופים שלהלן, ובכלל זה מי שממונה על הגוף או עומד בראשו, וכן עובד או נושא
:משרה בגוף כאמור, לרבות מי שגוף כאמור אצל לו את סמכותו
(1) הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם, למעט בית דין מינהלי כהגדר תו
בחוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב–
1992
( , ולמעט גוף כאמור בפסקאות3
( ) עד5
;") להגדרה "מאסדר פיננסי
(2
;) משטרת ישראל
(3
;) שירות בתי הסוהר
:"מוצע לקבוע כי כל אחד מהגורמים הבאים ייחשב ל"רשות ציבורית
הממשלה ;משרדי הממשלה , לרבות
יחידותיהם ו
יחידות הסמך
;שלהם
מ
שטרת ישראל ;שירות בתי הסוהר . לפי המוצע, לא זו בלבד שכל אחד מגופי
הממשלה האמורים ייחשב ל"רשות ציבורית", אלא ייחשב כן גם
כל מי שממונה על הגוף הממשלתי
(למשל שר
שממונה על משרד) או עומד בראשו (למשל מפכ"ל המשטרה), וכן כל
עובד או נושא משרה
באחד מהגופים האמורים
(ק
רי: כל מי שעובד במשרד ממשלתי, ביחידה ממשלתית, במשטרה ובשב"ס), וכל מי ש הגוף הממשלתי אצל לו את
סמכותו .
)להגדרה זו מופעים שונים בחוק המוצע: (א כדי שהוראה תוגדר כ"אסדרה", היא צריכה להיות ניתנת לאכיפה, בין
"היתר, בידי "רשות ציבורית;
)(ב הוראה שמסדירה אך ורק א ת הפעילות של "רשות ציבורית" אינה נחשבת
"ל"אסדרה ); (ג"רשות ציבורית שמוסמכת להציע או לקבוע אסדרה מוגדרת כ"מאסדר.
מן ההגדרה "רשות ציבורית" מוצע להוציא
בתי דין מינהליים (
=
ערכאה המוקמת בידי שר או רשות מינהלית אחרת
,ויש לה סמכות שפיטה, בין אם היא מכונה בית דין ועדת ערר או ועדת ערעור ובין אם היא מכונה בשם אחר )
; וכן את
המאסדרים הפיננסיים
הבאים: רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון; המפקח על נותני שירותים פיננסיים; מאסדר
.לעניין אסדרת פעילות שעיקרה בתחום פעילותם של מאסדרים פיננסים אחרים
נקודות לדיון:
(1) הערת נוסח :החרגת בית דין מי
נהלי –
החרגת בתי דין מינהליים "מכלל "רשות ציבורית משמעותה היא
שהוראה שמסדירה רק את פעילות ם–
"תיחשב ל"אסדרה .
קיים
קושי עם תוצאה זו ומוצע לתקן את הנוסח
.בהתאם
(2)
?"מדוע שירות בתי הסוהר נכלל בהגדרת "רשות ציבורית
(3) מי שגוף כאמור אצל לו את סמכותו –
"הגדרת גוף שהואצלה לו סמכות בידי גוף ממשלתי כ"רשות ציבורית
לעניין חוק זה, מעוררת קשיים, נוכח העובדה שלא לגמרי ברור במה מדובר והאם הגדרה זו מוצדקת:
במצב שבו
האצלת הסמכות היא לגורם שמחוץ למערכת הממשלתית
(למשל, האצלת סמכויות מסוימות בתחום
)ההתיישבות מהממשלה לחטיבה להתיישבות –
הגדרת גוף מעין זה כ"רשות ציבורית" והתוצאה הנגזרת מכך
שלפיה גוף
מ סוג זה "יכול להיות בעל סמכויות אסדרה ולהיחשב ל"מאסדר–
.נראית בעייתית
מעבר ,לכך גם אם הגוף המואצל הוא
גוף ממשלתי אחר ,, האצלת סמכויות לקביעת אסדרה מעוררת קושי. ככלל
מבחינה פרשנית כאשר המחוקק מעניק לגורם מסוי
ם
את הסמכות לקבוע אסדרה–
הוא מתכוון
שאותו גורם
יהיה
מוסמך לקבוע את האסדרה ולא יהיה מוסמך להאצילו לאחר (
ראו סעיף33
(ב )לחוק-יסוד :
הממשלה הקובע כי שר
רשאי לאצול סמכות שהוקנתה לו לעובד ציבור–
למעט
הסמכות להתקין תקנות) .
8
מנגד,
במצב
שמדובר באצילה מותר
ת של סמכות אכיפה למשל , ממילא הנאצל"נכנס בנעלי "
האוצל, ולכן אין צורך
.לציינו במפורש לאור האמור, מוצע להשמיט מההגדרה את ההתייחסות
ל"מי שגוף כאמור אצל לו את סמכותו".
"
"תאגיד ציבורי
""תאגיד ציבורי–
תאגיד שהוקם לפי חוק, המוסמך לפי דין להציע או לקבו ע אסדרה, לפרסם הנחיות לשם יישומה
( או לתת אישור אסדרתי מכוחה, למעט בנק ישראל בהפעלת כל סמכויותיו ותאגיד כאמור בפסקה2
) להגדרה "מאסדר
;"פיננסי
בישראל קיימים עשרות תאגידים ציבוריים .כל תאגיד ציבורי הוקם בחוק מיוחד או מכוח חוק ,ופועל על פי
ההסדרים המיוחדים שנ
קבעו בחוק שהקים אותו , הקובעים גם את גדר תפקידיהם וסמכויותיהם, לרבות סמכויות
שלטוניות .למרות ש
התאגידים הציבוריים
נחשבים
חלק מן המגזר הציבורי ,הם בעלי אישיות משפטית נפרדת מזו
של
,המדינה מה שמעניק להם
גמישות ניהולית ועצמאות.
ההגדרה המוצעת קובעת כי לעניין ההס דרים שבחוק ייחשב ל"תאגיד ציבורי" רק תאגיד ציבורי שמתקיימים בו
התנאים של "מאסדר", קרי: רק תאגיד ציבורי שהוקם מכוח חוק, ומוסמך להציע או לקבוע אסדרה, לפרסם
.הנחיות לשם יישום האסדרה או לתת אישור אסדרתי מכוחה
לפי המוצע, על תאגיד ציבורי כאמור יחול–
בדומה למאסד רים הפיננסיים–
הסדר ייעודי לעניין הליכי קביעת
האסדרה בתחומם תוך שמירה על עצמאותם, ולממשלה ולרשות האסדרה לא יהיו הסמכויות הנתונות להן לפי
הצעת החוק ביחס למאסדרים ""רגילים (ראו סעיפים36
,
37
ו-
40
.)לחוק המוצע על-פי מה שנמסר לנו מ נציגי
הממשלה, מדובר ב-
18
מאס
דרים בעלי סמכויות אסדרה שונות ומגוונות, ובכללן : רישיון לשידורים שהרשות
השנייה לטלוויזיה ולרדיו מוסמכת לתת;
;נהלים להסמכת מעבדות שקובעת הרשות להסמכת מעבדות רישיון
למסחר בעתיקות שרשות העתיקות מוסמכת לתת ;היתר לייצור מה.מועצה לענף הלול ועוד
המ הגדרה מוצע
להחרי ג:את המאסדרים הפיננסיים הבאים
-
בנק ישראל–
בנק ישראל נחשב ל"מאסדר פיננסי" לעניין הפעלת סמכויותיו לפי דין בכל הנוגע לאסדרת
תחומים מסוימים, ובתחומי פעילות אלה יחול עליו ההסדר הייעודי למאסדרים פיננסיים. כדי שלעניין
הסמכויות שלגביהן הוא אינו נחשב כ"תאגיד פיננס י" בנק ישראל לא ייחשב כ"תאגיד ציבורי" (שחל עליו
הסדר ייעודי בדומה למאסדרים פיננסיים), אלא כ"מאסדר" רגיל (שחלות עליו ההוראות הרגילות החלות
)"על "מאסדר–
."מוצע להחריג אותו מהגדרת "תאגיד ציבורי
-
רשות ניירות ערך–
"נוכח סיווגה כ"תאגיד פיננסי
מוצע להחריג
ה מהגד."רת "תאגיד ציבורי
שאלה
לדיון:
הצורך בהחרגת רשות ניירות ערך –
"האם יש נפקות מעשית לשאלה האם רשות ניירות ערך תוגדר כ"תאגיד ציבורי
"או כ"מאסדר פיננסי אם ממילא ההסדר החל על שני סוגי גופים אלה הוא הסדר זהה?
תהליך הערכת השפעות אסדרה
""תהליך הערכת השפעות אסדרה–
.כפי שנקבע בהחלטות הממשלה
""תהליך הערכת השפעות האסדרה)המ כונהRIA
-
(Regulatory Impact Analysis
הוא תהליך מובנה לבחינת
רגולציה, אשר קיבל ביטוי נרחב בשלוש החלטות ממשלה-
החלטה2118
משנת2014
,
החלטה4398
משנת2018
ו החלטה218
משנת2021
.
9
על-
פי
החלטות הממשל ה
האמורות, תהליך ה-
RIA
כולל מספר שלבים עיקריים: הגדר
ת
הבעיה שהאסדרה מבקשת
.לטפל בה; בחינת חלופות; הערכת תועלות ועלויות הכרוכות בחלופות השונות; וביצוע תהליך של שיתוף הציבור
ניתן למצוא פירוט לעניין מרכיבי תהליך זה
בסעיף 3 בהחלט'ת ממשלה מס
2118
משנת2014, אש
ר עודכן ב
סעיף
3
)(ב
להחלטת ממשלה
218
מיום
1.8.21
(וש אמור להיכנס לתוקף לאחר מתן
הודעת
יו"ר
הרשות על פרסום מדריך
ממשלתי להערכת השפעות רגולציה) .
שאלה
לדיון:
הגדרת
"תהליך
הערכת השפעות אסדרה" –
לפי המוצע, החוק לא יכלול הגדרה של
הליך ה-
RIA
, אלא רק יפנה
להחלטות ה .ממשלה הקובעות זאת נוכח המרכזיות של ,הגדרה זו בחוק המוצע מוצע כי הוועדה תשקול האם אין
מקום ש העקרונות המנחים של
ה תהליך יעוגנו
בחוק
עצמו תוך הותרת גמישות לממשלה להרחיב ולפרט עקרונות
אלה .
על יסוד ההערות האמורות מוצע הנוסח
האפשרי
הבא
, שמבוסס, בעיקרו, על החלטו ת הממשלה הקיימות (כמובן
)שניתן להציע נוסח אחר, עם דגשים שונים, ההצעה היא רק דוגמה אפשרי לקביעת העקרונות של התהליך בחוק :
"
"תהליך הערכת השפעות אסדרה–
תהליך כפי שנקבע בהחלטות הממשלה
, הכולל, בין השאר:
(1)
;הצגה של האסדרה, מטרותיה והצורך בה
(2) הצגה של חלופות
;אחרות שנשקלו, ובכלל זה חלופות שאינן אסדרה
(3)
;הצגה של תהליך שיתוף הציבור שבוצע
(4)
;הערכה של התועלות הצפויות מהאסדרה
(5) מדידה של עלות הציות לאסדרה וכן הערכת השפעות ישירות ועקיפות אחרות של האסדרה על אינטרסים ציבוריים
;נוספים
(6)
הערכה של חפיפות וסתירות;צפויות למול אסדרה אחרת
(7)
.הסבר לעניין מועד הכניסה לתוקף של האסדרה, הגבלתה בזמן ובחינתה בדיעבד
פרק ב': רשות האסדרה ומליאת הרשות
כללי
פרק ב' לחוק המוצע
כולל הוראות המסדיר
ות את הקמת רשות האסדרה ,
קובעות את ,הרכב מליאתה את תפקידי
,הרשות את ,סדרי עבודתה את הדינים החלים על עובדיה
ו .עצמאותה הרשות עתידה להחליף את אגף מדיניות
רגולציה במשרד ראש הממשלה שפועל מכוח החלטות ממשלה, אך היקף פעילותו וסמכויותיו אינם נותנים מענה
.מספק לפערים הקיימים במערכת האסדרה בישראל ועם הנורמות המקובלות במדינות המפותחות
יצוין כי המלצת
ארגון
ה-
OECD
,למדינות החברות בו, היא לפתח מנגנונים ומוסדות לפיקוח על מדיניות הרגולציה
מה שמכונהRegulatory Oversight Body
(
ROB
). הארגון מגדיר
ROB
כ גוף שמבצע לפחות אחד מארבעת
תפקידי הליבה של הפיקוח הרגולטורי: בקרת איכות על השימוש בכלי רגולציה (כוללRIA
); ז יהוי תחומי מדיניות
בהם הרגולציה יכולה להפוך אפקטיבית יותר; שיפור מתמיד של המדיניות הרגולטורית;
וקידום שיתוף פעולה
ותיאום
בין הרגולטורים והכשרתם .
מ מסמך מחלקת המחקר והמידע מיום6.10.2021
"(
)"היבטים בטיוב רגולציה ובעבודת גופי פיקוח על רגולציה
הסוקר את גופי
ה-
ROB
בעולם עולה כי יש שונות רבה
ב
מאפייני ה-
ROB
,במדינות השונות ובפרט בהתייחס
לסמכות
לביצוע הפיקוח הרגולטורי
, ובכלל זה במספר הגופים הממלאים את תפקידי הפיקוח , בשיוכם הארגוני
ו בחלוקת הסמכויות
ביניהם .
עוד עולה מהמסמך, כי
בחלוקה גסה , ניתן להבחין ביןROB
הממוקמים במשרד
10
,)ממשלתי מסוים (לרוב משרד האוצר או המשפטיםROB
שממוקמים במרכז הממשלה (כמו משרד ראש
הממשלה) ו-
ROB
המכונים non-departmental
שאינם יושבים באחד מה
משרדים ה
מוזכרים
והפועלים כמעין
יחידות סמך עצמאיות.
שאל
ה לדיון: משאבים – מה היקף הפעילות
(מבחינת
תקנים
)ומשאבים
של האגף למדיניות רגולציה במשרד
ראש
הממשלה
,כיום
?ומה צפוי להיות היקף הפעילות של הרשות לאחר התבססותה הראשונית
סעיף3 – "הקמת הרשות"
3
.הקמת הרשות
.מוקמת בזה רשות האסדרה
סעיף
זה מעגן את הקמת הרשות '. בהחלטת ממשלה מס218
מאוגוסט2021
,)(שעניינה אופן יישום החוק המוצע
הובהר שהממשלה מחליטה "להקים רשות רגולצי ."ה כיחידת סמך עצמאית ומקצועית במשרד ראש הממשלה
שאלה
לדיון: עצמאות
הרשות– האם יש לציין את מעמדה של הרשות כעצמאית
,בנוסח הסעיף
ב דומה
ל מה שנקבע
למשל
ביחס ל רשות שוק ההון(
"הרשות תהיה עצמאית בהפעלת סמכויותיה לשם מילוי תפקידיה בהתאם להוראות
חוק זה")?
סעיפים4 ו-
5 – מליאת הרשות ויושב ראש הרשות
4. מליאת הרשות
)(א
.לרשות תהיה מליאה בת שישה חברים, אזרחי ישראל ותושביה
)(ב
:אלה חברי מליאת הרשות
(1)
יושב ראש מליאת הרשות, שתמנה הממשלה לפי הצעת ראש הממשלה, שתינתן
לאחר התייעצות עם שר האוצר (להלן–
;)יושב ראש מליאת הרשות
(2)
המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה או עובד משרד ראש הממשלה בעל מומחיות
;בתחום האסדרה שימנה המנהל הכללי
(3) הממונה על התקציבים במשרד האוצר, או עובד משרד האוצר שימנה הממונה
(4)
משנה ליועץ המשפטי לממשלה שימנה היועץ המשפטי לממשלה, או עובד משרד
המשפטים שימנה ה;משנה ליועץ המשפטי לממשלה
(5)
נציג מקרב הציבור שהוא בעל תואר אקדמי ממוסד מוכר כמשמעותו בחוק המועצה
להשכלה גבוהה (בסעיף זה–
מוסד מוכר), בתחומי עיסוקה של הרשות ומומחיות בתחום
;האסדרה, שימנה שר האוצר
(6) נציג מקרב הציבור שהוא בעל תואר אקדמי ממוסד מוכר בת
חום עיסוקה של הרשות
.ומומחיות בתחום האסדרה, שימנה שר המשפטים
)(ג
()תקופת כהונתו של חבר מליאת הרשות כאמור בסעיף קטן (ב5
( ) או6
.) תהיה ארבע שנים
)(ד
.הודעה על מינוי חברי מליאת הרשות תפורסם ברשומות
5. יושב ראש מליאת הרשות
)(א יושב ראש מליאת הרשות יהיה עובד
.המדינה
11
)(ב
יושב ראש מליאת הרשות ישמש גם מנהל הרשות, ויהיה ממונה על ביצוע תפקידי הרשות
.לפי חוק זה
34
.אצילת סמכויות
מליאת הרשות רשאית לאצול ליושב ראש מליאת הרשות מסמכויותיה לפי חוק זה, למעט
סעיפים21
(1
,)
28
ו-
39, כולן או חלקן; הודעה על אצילה כאמור תפור.סם ברשומות
הסעיפים המוצעים
קובעים את מספר חברי המליאה, כשירותם, אופן מינויים ותקופת כהונתם, וכן את מעמדו של
.יו"ר מליאת הרשות, שמוצע כי יכהן גם כמנהל הרשות
לשם השלמת התמונה
מובא גם סעיף34
ל חוק המוצע שבו מוצע לקבוע כי מליאת הרשות רשאית לאצול את כל
סמכו ,יותיה ליו"ר מליאת הרשות (ומנהל הרשות), למעט שתי "סמכויות קצה" אשר כזכור פוצלו מהצעת החוק
וכן הסמכות הקבועה בסעיף39
לחוק שעניינה בפרסום לציבור של יעדי הרשות ומידת הגשמתם וכן הגשת דוח
.לממשלה בעניין זה
נקודות לדיון:
(1) מספר חברי המליאה – יש דגמים שונים ל עניין מספר החברים בגופי בקרה מקבילים בעולם וכן במליאת רשויות
,או מועצות בתחומים שונים (בישראל), והם נעים ממליאה מצומצמת של שלושה חברים ועד לעשרות אנשים. כך
למשל, מליאת רשות הגז ורשות החשמל מונה
חמישה
חברים, ברשות לניירות ערך ניתן למנות
עד
13
נציגים ,
ומועצת
המים מונה30
חברים . מטבע הדברים, מליאה מצומצמת משקפת
מנעד מצומצם של אינטרסים ומומחיות ,
אך מנגד, מליאה גדולה עשויה להקשות על
גמישות הגוף ויכולתו לתפקד בצורה מיטבית.
מוצע לוועדה לשקול מהו
?מספר חברי המליאה שיאזן כראוי בין אינטרסים מנוגדים אלה בנוסף, מוצע לו ועדה לשקול האם לא כדאי לקבוע
מספר
אי-זוגי
)של חברי מליאה שימנע את הצורך במתן זכות ההכרעה ליו"ר הרשות (ראו בהמשך?
(2
) הרכב הוועדה ומנעד
האינטרסי
ם שחבריה מייצגים –
מוצע לוועדה לשקול
האם
הרכב
המליאה
,המוצע
המבוסס על נציגות למשרד ראש הממשלה (או ראש הממשלה), מש ,רד האוצר ומשרד המשפטים
משק
ף את מכלול
האינטרסים הנוגעים לעניין? האם אין מקום לתת ייצוג ל"קול" של המאסדרים המבוקרים על-
ידי הרשות, למשל
?באמצעות מאסדרים לשעבר או נציגי ציבור הממונים בידי משרדים העוסקים בצורה אינטנסיבית באסדרה
(3
)יושב ראש הרשות כמנהל הרשות – במספר
רשויות בעלי מאפיינים דומים יושב ראש הרשות משמש גם כמנהל
,הרשות. כך הדבר למשל, ברשות הגז, רשות החשמל ורשות שוק ההון. מנגד, יש רשויות דוגמת רשות שדות התעופה
.שבהן קיימת הפרדה בין התפקידים, והמנכ"ל ממונה על ידי מועצת הרשות מוצע לוועדה לשקול, בהתחשב
בת?פקידי רשות האסדרה, מהו הדגם המתאים במקרה דנן
(4
)משך הכהונה ואפשרות לכהונה נוספת –
יו"ר מליאת הרשות :
בהצעת החוק אין התייחסות לאופן מינויו של יו"ר מליאת הרשות, אך בדברי ההסבר
מצוין
מינויו יהיה לפי חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-
1959
וייעשה בוועדת אית( ור בכפוף
להחלטות ועדת השירות והממשלה לפי סעיף21
לחוק)המינויים .ב
הצעת החוק
גם אין התייחסות לתקופת
כהונתו של יו"ר הרשות והאפשרות להאריך את כהונתו .
על-
,פי המקובל בשנים האחרונות, הליך המינוי ומשך הכהונה של יו"ר הרשות נקבעים בהחלטות ממשלה
12
לאחר קבלת החלטה בו
ועדת השירות. עם זאת, היו גם דוגמאות אחרות, כך למשל, ב רשות החשמל
ש גם
בה כאמור יו"ר הרשות משמש כמנהל הרשות, נקבע בחוק(סעיף
38
)(ב
לחוק משק החשמל )כי תקופת
כהונת
יו"ר
הרשות תהיה בת 5 שנים ,עם אפשרות ל
הארכה אחת של ה
כהונה.
י צוין כי ועדת שירות המדינה קיבלה כבר ביום3.8.2021
'את החלטה מס2143
שעסקה ספציפית
ב מינוי
יו"ר
רשות האסדרה ;, ובה נקבע הרכב ועדת האיתור למשרת יו"ר הרשות (מנכ"ל משרד רה"מ או נציגו
נציב שירות המדינה או נציגו; הממונה על התקציבים או נציגו; היועץ המשפטי לממשלה או נציגו; ונציג
אקדמיה בעל ידע ומומחיות
בתחום). עוד נקבע בהחלטה כי יו"ר הרשות יתמנה לכהונה בת5
שנים שאינה
ניתנת להארכה .
מוצע כי הוועדה תשקול האם יש מקום לעגן בחוק את תקופת כהונתו של יו"ר הרשות , לשם הגברת
עצמאותו או להותיר את העניין להסדרת הממשלה מה שיאפשר יותר גמישות במקרים מתאימים
(למשל, אם לא ניתן
למנות יו"ר רשות חדש בשל יציאה לבחירות)?
שלושה נציגים מכוח תפקידם:
שלושה נציגים נוספים במליאה מכהנים מכוח תפקידם–
מנכ"ל משרד
ראש הממשלה, הממונה על התקציבים במשרד האוצר והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה–
כך שאין צורך
לקבוע את משך כהונתם
.או את אפשרות הארכתה
שני
נציגי הציבור: בהצעת החוק
מוצע כי כהונת נציגי הציבור בוועדה תהיה
כהונה
.אחת בת ארבע שנים
(5)
מומחיות
חברי מליאת הרשות –
לגבי שלושה מחברי המליאה מצוין כי נדרשת מצדם מומחיות בתחום האסדרה
–
.שני נציגי הציבור ועובד משרד רה"מ אם הוא ממונה במקום מנכ"ל המשרד האם אין מקום לקבוע דרישה דומה
גם
ביחס ל( יתר חברי המליאה יו"ר
הרשות ונציגי משרד האוצר והמשפטים
הממונים במקום המשנה ליועמ"ש
והממונה על התקציבים?)
(6
) בכירותם של ממלאי המקום לנציגים–
בתבנית חקיקה שהופצה מטעם משרד המשפטים לעניין מינוי בעלי
תפקידים
הומלץ להבהיר את דרגתם הבכירה של ממלאים מקום קבועים ולקבוע למשל כי ממלא המקום יהיה
סגנו של בעל
?התפקיד. האם יש מקום לקביעה דומה כאן
סעיף6 – תפקידי מליאת הרשות
6
.תפקידי מליאת הרשות
לשם הגשמת מטרות חוק זה, מליאת הרשות–
(1)
תבצע בקרה על תהליכי קביעת אסדרה שביצעו מאסדרים, ובכלל זה תייעץ למאסדרים לעניין
,האיכות של תהליכי הערכת השפעות אסדרה שביצעו כאמור בסעיף20
;
(2)
,תבצע בחינה, מדידה והערכה של אסדרה קיימת שקבעו מאסדרים, ותיתן המלצות בעניינה
כאמור בסעיף27
;
(3)
תקדם תהליכי תכנון בתחום האסדרה וכן תקדם תיאום ושיתוף פעולה בין מאסדרים, כאמור
;בסימן ג' לפרק ג', ותסייע ביישוב מחלוקות בין מאסדרים
(4) תייע ץ למאסדרים, תלווה ותדריך מאסדרים וכן תקיים הכשרות, הכול בעניין תהליכי קביעת
;אסדרה או טיוב אסדרה קיימת ובעניין יישום אסדרה כאמור
(5)
תייעץ לממשלה בענייני מדיניות אסדרה, ובכלל זה בעניינים הנוגעים לעיצוב מערך האסדרה
ופיתוחו, עריכת מחקרים ופיתוח שיטת העבודה ש.ל הממשלה בעניינים אלה
13
שאלות
לדיון:
(1
) "תבצע
בקרה
"...על תהליכי קביעת אסדרה שביצעו מאסדרים, ובכלל זה תייעץ למאסדרים( (פסקה1
))
–
סעיף20
המוצע, שכותרתו "התייעצות עם מליאת הרשות בדבר תהליך הערכת השפעות אסדרה", עוסק כולו ב
חובת
ההתייעצות של מאסדר שמבקש להצ יע או לקבוע אסדרה עם רשות האסדרה, ואין בו כל איזכור ל"ביצוע
בקרה "
.מצד הרשות( האם ההתייחסות האמורה בפסקה1
) מבקשת לשקף את הוראות סעיף20
?, או להרחיב אותן
ככל
שאין כוונה להרחיב במסגרת הפסקה את תפקידי הרשות, וכדי לשמור על אחידות המינוחים ב ,הקשר זה
נ יתן
"לשקול להשמיט את ההתייחסות ל"בקרה על תהליכי קביעת אסדרה ולהתייחס רק ל"ייעוץ" למאסדרים
בתהליכי
קביעת אסדרה.
(2
" )תבצע בחינה ,מדידה והערכה של אסדרה קיימת( " (פסקה2
))
–
,הניסוח המוצע של תפקיד זה של הרשות
נגזר מהתפקיד שמוצע להטיל עליה בסעיף27
לעניין טיוב של אסדרה קיימת. כפי שיוסבר בהמשך, במסגרת הדיון
בסעיף27
, לדעתנו תפקיד מוצע זה מעורר קושי, שכן הוא מרחיב את סמכויות הרשות מעבר למתן ייעוץ למאסדרים
בפן
התהליכי
של גיבוש אסדרה חדשה אל עבר הפן
התוכני של האסדרה .
בהתאם לכך, מוצע לוועדה לשוב ולדון
( בפסקה2
,) המוצעת.לאחר שתדון ותחליט ביחס להיקף סמכויותיה של הרשות בכל הנוגע לטיוב אסדרה קיימת
(3
)אה ם יש מקום להוסיף התייחסות להנגשת האסדרה–
מוצע לוועדה לשקול האם אין מקום להגדיר לרשות
האסדרה תפקידים נוספים בתחום האסדרה, כגון הנגשה של אסדרה שנקבעה על ידי מאסדרים שונים לציבור
הרחב, כך שאדם שמעוניין להבין מהי האסדרה שחלה בתחום שבו הוא מבקש לפעול (למשל, בעת פתי
חת עסק ,)
.יוכל לקבל את כל המידע הנדרש באופן מרוכז, מבלי שיידרש לפנות למאסדרים שונים כדי להבין מה נדרש ממנו
סעיף7 – סייג למינוי
7
. סייג למינוי
,לא ימונה לחבר מליאת הרשות מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה
חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר מליאת הרשות או שהוגש נגדו כתב אישום או
.קובלנה משמעתית בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו
סעיף זה הוא סעיף סטנדרטי בחקיקה שמטרתו להבטיח כי בתפקיד זה, שהוא תפקיד ציבורי בעל חשיבות, יכהן
מי שראוי לכהונה זו, וזאת לרבות בהיבט הערכי, וב.ין השאר כדי להבטיח את אמון הציבור ברשות
14
סעיף8 –
ניגוד עניינים
8
. ניגוד עניינים
)(א
,לא ימונה לחבר מליאת הרשות ולא יכהן כחבר כאמור מי שבשל כהונתו יימצא, באופן תדיר
.במצב של ניגוד עניינים אשר ימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו במליאת הרשות
)(ב חבר מליאת הרשות
לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא שהטיפול בו יגרום לו להימצא במצב
.של ניגוד עניינים
)(ג
נודע לחבר מליאת הרשות כי הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים
קטנים (א) או (ב), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש מליאת הרשות; היה חבר מליאת
הרשות האמור היוש ב ראש–
.יודיע על כך למליאת הרשות
)(ד
בסעיף זה–
""בן משפחה–
,בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה
;)דוד או דודה וילדיהם, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות קרוב כאמור שהוא שלוב (חורג
""בעל עניין–
;כהגדרתו בחוק ניירות ערך
""טיפול–
,לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה
;או עיסוק בנושא מחוץ לדיון
"ניגוד עניינים", של חבר מליאת הרשות–
ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו במליאת הרשות לבין
עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו או של תאגיד שהו;א או קרובו הם בעלי עניין בו
"קרוב", של חבר מליאת הרשות–
:כל אחד מאלה
(1)
;בן משפחה של חבר מליאת הרשות
(2)
;אדם שלחבר מליאת הרשות יש עניין במצבו הכלכלי
(3)
( תאגיד שחבר מליאת הרשות, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה2
) הם בעלי עניין
;בו
(4)
גוף שחבר מליאת( הרשות, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה2
) הם מנהלים או
.עובדים אחראים בו
בסעיף מוצע להבהיר כי על חברי מליאת הרשות נאסר לטפל במסגרת תפקידו בנושא שהטיפול בו יגרום לו
להימצא
במצב של ניגוד עניינים כהגדרתו המוצעת בסעיף. כמו כן, מוצע לקבוע הוראות בדבר איסור מינו י חבר מליאה
שעלול להימצא באופן תדיר
ב מצב של
ניגוד עניינים שימנע ממנו מלמלא את תפקידו במליאת הרשות , ולעגן את
ההליך שיש לנקוט בו .במקרה של חשש לניגוד עניינים במהלך כהונת חבר המליאה
סעיף9 – ישיבות מליאת הרשות
9. ישיבות מליאת הרשות
)(א ישיבות מליאת הרשות י.תקיימו אחת לארבעה חודשים, לפחות
)(ב
מליאת הרשות תקיים ישיבה מיוחדת אם דרשו זאת שניים מחבריה, לפחות; הישיבה תתקיים
;בתוך שבעה ימים מיום הדרישה, אלא אם כן בנסיבות העניין נדרש לקיימה בתוך זמן קצר יותר
.בישיבה תדון מליאת הרשות בנושאים המפורטים בדרישה
סעיף זה מעגן את תדירות ישיבות הרשות בשגרה, ועל-פי דרישה של חברי המליאה .
שאלה
לדיון:
תדירות הישיבות–
.מטבע הדברים, תדירות ישיבות המליאה תלויה בתפקידים שהיא תמלא בפועל
הדבר אף יושפע מהכרעות הוועדה ביחס לסעיף34
, שהוזכר לעיל, שעוסק באפשרות לאצול את סמכויותיה ליו"ר
.הרשות
ככל שיוטלו מגבלות נרחבות יותר על סמכות האצילה, וככל שיוטלו תפקידים ספציפיים נוספים על
15
.המליאה, ממילא היא תידרש להתכנס לעתים קרובות יותר
מכל מקום, מוצע לוועדה לשקול האם
אף כקביעת מינימום, יש מקום להסתפק ב-
3
?ישיבות מליאה בשנה
יצוין
כי בחלק מה רשויות
ה אחרות ,יש דרישה לתדירות גבוהה הרבה יותר. למשל ברשות החשמל נקבע שהרשות תתכנס
לפחות
אחת לחודש
(סעיף24
לחוק משק החשמל, התשנ"ו-
1996
) וברשות שדות התעופה , המועצה אמורה להתכנס
לפחות אחת לשישה שבועות
(סעיף19(א) לחוק רשות שדות התעופה, התשל"ז-
1977
) .
סעיף10
– סד
רי עבודת מליאת הרשות
10. סדרי עבודת מליאת הרשות
)(א
.המניין החוקי בישיבות מליאת הרשות הוא שלושה מחבריה, ובהם יושב ראש מליאת הרשות
)(ב
החלטות מליאת הרשות יתקבלו ברוב דעות של חבריה המשתתפים בהצבעה; היו הדעות
.שקולות, תכריע דעתו של יושב ראש מליאת הרשות
)(ג על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-
(ב), היה יושב ראש מליאת הרשות מנוע מלעסוק בסוגיה
העולה לדיון במליאה בשל ניגוד עניינים כאמור בסעיף8
(ב), תמנה מליאת הרשות ממלא מקום
זמני במקום יושב הראש לצורך דיון זה, ויחולו הוראות סעיפים קטנים (א) ו-
(ב), בשינויים
;המחויבים
(ד)
על אף הוראות סעיף קטן (ב), לא תפעיל מליאת הרשות את סמכויותיה לפי סעיפים21
או
28
;, אלא אם כן התקבלה ההחלטה לעניין זה ברוב מיוחד של שלושה מחברי המליאה, לפחות
.היו הדעות שקולות, לא תכריע דעתו של יושב ראש מליאת הרשות
)(ה מליאת הרשות תקבע את דרכי עבודתה וסדר י דיוניה ככל שלא נקבעו לפי חוק זה; דרכי
.עבודת מליאת הרשות וסדרי דיוניה יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות
בסעיף זה מוצעות הוראות מקובלות לעניין סדרי עבודתה של מליאת הרשות. כך, מוצע לקבוע כי המניין החוקי
המזערי שבו יכולה מליאת הרשות לפעול ולקבל החלטות הוא שלו ,שה חברים
ובהם יושב ראש המליאה, ש החלטות
הרשות יתקבלו ברוב דעות של חבריה
המצביעים ;ושבמקרה של
,דעות שקולות תכריע .דעת יושב ראש המליאה
שאלות לדיון:
(1
)מילוי מקום היושב ראש
))(סעיף קטן (ג–
לא ברור מניסוח הסעיף האם ממלא המקום הזמני של היושב ראש
צריך להיות ?ממשרד ראש הממשלה או מקרב חברי מליאת הרשות
(2
)רוב מיוחד –
סעיף קטן (ד) שעניינו
קביעת רוב מיוחד ב הצבעה במליאה(
,שלושה מחברי מליאת הרשות, לפחות
שכ דעתו של
יו"
ר
המליאה לא תכריע במצב של תיקו)
חל על הפעלת"סמכויות הקצה" שפוצלו מהצעת החוק.
,ואולם מאחר שאף לפרסומה של חוות דעת שלילית
של הרשות בהתאם לסעיף20
המוצע
עשויה להיות, הלכה
למעשה, משמעות אופרטיבית של ממש
ב
יחס ל
מאסדרים
(כפי שיוסבר
כ
שנדון בסעיף) ,מוצע לשקול
להותיר את
ההסדר של הרוב המיוחד על כנו אך להחיל אותו ביחס
לפרסום חוות דעת
של הרשות לפי סעיף20
המצביעה על
פגם מהותי בתהליך הערכת השפעות האסדרה שביצע המאסדר .
סעיף
11
– תוקף פעולות
1
1. תוקף פעולות
16
קיום מליאת הרש ות, סמכויותיה ותוקף החלטותיה ופעולותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו
של חבר מחברי מליאת הרשות, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמכהנים בה
.רוב חבריה
סעיף זה נועד להבטיח את רצף תפקודה ותוקף החלטותיה של מליאת הרשות במקרה שבו נתפנה מקומו של מי
מחבר .יה, וזאת במטרה להבטיח את תקינות עבודת הרשות
סעיף
12
–
גמול והחזר הוצאות
12. גמול והחזר הוצאות
חבר מליאת הרשות שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד גוף נתמך, יהיה זכאי
לתשלום מאת הרשות בעד השתתפות בישיבות מליאת הרשות, בהתאם להוראות של החשב
הכללי במשרד האוצר החלות לעניין חברי ועדות ציבוריות; בסעיף זה, "עובד המדינה", "עובד גוף
"מתוקצב" ו"עובד גוף נתמך–
כהגדרתם בסעיף32
.לחוק יסודות התקציב
סעיף זה נועד לעגן גמול או החזר הוצאות לחברי המליאה שאינם עובדי המדינה בשל הזמן והמאמץ הנדרשים
מחברי מליאת הרשו ,ת לשם ביצוע תפקידם כיאות. הוראה זו אינה נדרשת לגבי חברי הרשות שהם עובדי מדינה
לנוכח ההבנה ששכר העבודה המשולם להם מגלם גם את התשלום בעד השתתפותם בישיבות מליאת הרשות
.והטיפול בענייניה
סעיף
13
– החלת דינים על הרשות
13. החלת הדינים על הרשות
,חברי מליאת הרשות
שאינם עובדי המדינה, דינם, בפעולתם כחברי מליאת הרשות ולעניין
:פעולותיהם בה, כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה
(1) חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–
1969
;
(2) חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט–
1959
–
ההוראות
הנוגעות לכל;ל עובדי המדינה
(3) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם–
1979
;
(4) חוק העונשין, התשל"ז–
1977
–
;ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור
(5) פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–
1971
–
ההוראות הנוגעות לתעודת עובד הציבור;
(6) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט–
1969
.
מוצע כי דין חברי מליאת הרשות שאינם עובדי המדינה, בפועלם כחברי המליאה, יהיה כדין עובדי המדינה לעניין
החיקוקים המפורטים בסעיף המוצע ,ש נועדו להבטיח את
טוהר המידות בשירות הציבורי ושמירת עצמאותו:
(1
)חוק הבחירות לכנסת [נוסח מ
שולב], התשכ"ט-
1969
–
חוק הבחירות לכנסת כולל הסדרים המגבילים עובדי
מדינה מלהתמודד בכנסת במקביל לתפקידם .
(2
)חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), תשי"ט-
1959
–
גם בחוק זה מספר איסורים החלים
על כלל עובדי המדינה לרבות איסור
על השתתפות בבחירות (למעט חשאיות) ב"גוף בוחר" (ס עיף3
א); איסור לעסוק
בפעילות מפלגתית בתחומם של נכסי הציבור (ס עיף3ב); איסור לארגן הפגנה או תהלוכה בעלת אופי מדיני (ס עיף
4
;)ו
איסור להתרים כספים זולת לאוצר המדינה (ס עיף5
.)
(3
)חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם–
1979
–
ההסדר שבחוק אוסר
על עובד ציבור ,
בן או בת זוגו ומי שסמוך
על שולחנו , לקבל מתנה הניתנת לו נוכח תפקידו .כעובד הציבור
מטרת ההסדר
למנוע פגיעה בטוהר המידות ובכלל
17
זה
למנוע תופעות פסולות של הענקת מתנה או גמול לעובד ציבור על מנת להטות את שיקול דעתו ולהשפיע על הליך
קבלת ההחלטות. חוק זה הוא בעל
משמעות
.פלילית
(4
)חוק העונשין, התשל"ז-
1977
– ב חוק זה שורה של עבירות
העוסקות בעובדי ציבור
: הן עבירות
ייחודיות לעובדי
ציבור ו בהן
שימוש לרעה בכוח המשרה, לחץ של עובד ציבור, גניבה בידי עובד ציבור , והן עבירות
ש
מטרת
ן
לתת
הגנה מוגברת
,לעובד ציבור לרבות.העבירה של תקיפת עובד ציבור, הפרעה לעובד ציבור והעלבת עובד ציבור
(5
)ההוראות הנוגעות לתעודת עובד ציבור ב
פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-
1971
– החלת פקוד
ת הראיות
,"על חברי מליאת הרשות נוגעת בעיקר ל"תעודת עובד ציבור ובפרט לאפשרות של בית המשפט לקבל כראיה תעודה
על דבר שנרשם במסמך רשמי –
אז יהיה מעמד התעודה
כדין עדות. כלומר, עוב ד הציבור יידרש להתייצב לעדות
בבית המשפט
רק במקרה של דרישה ל חקירה נגדית (סעיף25
.)
(6
)חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-
1969
–
חוק זה קובע שורה של מגבלות על מעבר של פורש
משירות הציבור אל גופים אשר הפורש עסק בעניינם או היה מעורב במתן זכות להם ב .מסגרת תפקידו הציבורי
זאת, בהתאם למטרתו של החוק, שהיא שמירה על טוהר המידות ואמון הציבור במערכת, ומניעת תופעות שליליות
.הכרוכות בניצול קשרים אישיים של עובד הציבור שרכש בתוקף תפקידו לפני פרישתו
ש אלות
לדיון:
(1
)תחולת
הוראות נוספות–
מוצע לוועדה לשקו ,ל את הצורך בהחלת הוראות נוספות על חברי מליאת הרשות
:ובכלל זה ההוראות החלות על עובדי ציבור ב
פקודת הנזיקין (כמו שנעשה למשל בחוק משק החשמל ו חוק רשות
השידור?)
האם
יש מקום להחיל
גם חובה של הצהרה על רכוש ל פי
סעיף
35
לחוק שירות המדינה (מינויי )ם
או
הצהרת הון ,בהתאם ל
חוק שירות הציבור (הצהרת הון), תשע"ז-
2016
– הן על נציגי הציבור והן על עובדי המדינה?
(2
) הסדרים ייחודיים נוכח ייחודה של הרשות– נוכח מעמדה המרכזי
,של הרשות בנוגע לכלל הרגולציה במשק
והחשש כי בשל כך חברי מ
ליאת הרשות ועובדיה יהיו מוקד להפעלת לחצים כבדים מצד המפוקחים , מוצע לוועדה
לשקול את הצורך בקביעת הסדרים ייחודיים הנוגעים לחברי מליאת הרשות ועובדיה, ובכלל זה חובות שקיפות
מוגברות בנוגע לפעילות הרשות, חברי מליאתה ועובדיה, וכן הסדרי צינון מוגברים .
סעיף14
– הפסקת כהונה לפני תום תקופתה
14. הפסקת כהונה לפני תום תקופתה
:(א) חבר מליאת הרשות יחדל לכהן בה לפני תום תקופת כהונתו, אם מתקיים אחד מאלה
(1
;) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות למי שמינה אותו
(2) הוא חדל לכהן בתפקידו, ואם הוא
נציג מקרב הציבור–
.הוא התמנה לעובד המדינה
(ב) התקיימה נסיבה מהנסיבות כמפורט להלן לגבי חבר מליאת הרשות, יעבירו מי שמינה אותו
:מכהונתו לפני תום תקופת הכהונה ובסמוך למועד התקיימות הנסיבה, בהודעה בכתב
(1
,) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה
חומרתה או
נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר מליאת הרשות, או שהוגשו נגדו כתב אישום או
;קובלנה בעבירה כאמור
(2
;) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו
(3
.) חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים הדרושים למינויו כחבר מליאת הרשות
18
,(ג) נעדר חבר מליאת הרשות, בלא סיבה מוצדקת משלוש ישיבות רצופות של המליאה או מיותר
ממחצית הישיבות שקיימה המליאה במהלך שנה אחת, רשאי מי שמינה אותו, בהתייעצות עם
.יושב ראש מליאת הרשות, להעבירו מכהונתו לפני תום תקופת הכהונה
(ד) לא תופסק כהונתו של חבר מליאת הרשות לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג) אלא לאחר שמי
.שמינה אותו נתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה
(ה) הפסיק חבר מליאת הרשות לכהן לפי הוראות סעיף זה, יפעל מי שמינה אותו, בהתאם
להוראות סעיף4
.(ב), למינוי חבר אחר במקומו, בהקדם האפשרי
מוצע להסדיר את הנסיבות שבהן תסתיים כהונתו של חבר מליאת הרשות בטרם ה גיע מועד סיומה, בדומה
.להסדרים דומים המקובלים במליאות של רשויות ציבוריות אחרות
סעיף
15
– תקציב הרשות
15. תקציב הרשות
תקציב הרשות ,ייקבע בחוק תקציב שנתי, בסעיף תקציב נפרד; הממונה על סעיף תקציב זה
לעניין חוק יסודות התקציב, בכל הנוגע לתקציב הרשות, יהיה יושב
ראש
;מליאת הרשות
לעניין זה–
""חוק תקציב שנתי" ו"ממונה על סעיף תקציב–
;כהגדרתם בחוק יסודות התקציב
""סעיף תקציב–
.כהגדרתו בחוק התקציב השנתי
מוצע כי ה
רשות תתוקצב ב
סעיף תקציב נפרד בתקציב המדינה (כ
מו משרד ממשלתי)
, וכי הממונה על תקציב
הרשות בסעיף תקציב זה יהיה יושב ראש מליאת הרשות (
זאת בשונה ממצב רגיל שבו הממונה על סעיף תקציב הוא
)השר שקבעה הממשלה לעניין זה או מי שהוא מינה לכך .הוראות אלה נועדו ל אפשר למליאת הרשות שיקול דעת
מיטבי וחופש פעולה בקביעת סדר.י העדיפויות שלה במילוי תפקידיה לפי החוק המוצע
ה ערת
נוסח:
האם התיבה"
בכל הנוגע לתקציב
הרשות" אינה מיותרת?
סעיף
16
– עובדי הרשות
16
. עובדי הרשות
,)(א) עובדי הרשות יהיו עובדי המדינה ויחולו עליהם הוראות חוק שירות המדינה (מינויים
התשי"ט–
1959
.
(ב) עובדי הרשות
.יפעלו לפי הוראות מנהל הרשות ובפיקוחו
,מוצע לקבוע כי עובדי הרשות יהיו עובדי המדינה, החייבים בנורמות המהותיות והאתיות החלות על עובדי המדינה
וכי הוראות חוק שירות המדינה (מינויים) יחולו עליהם. כמו כן מוצע כי עובדי הרשות יפעלו לפי הוראות יושב ראש
המליאה, בתפ.קידו כמנהל הרשות, וכי הוא יפקח על עבודתם
סעיף
17
– עסקאות הרשות
17. עסקאות הרשות
לצורך ביצוע הוראות חוק זה מורשה מנהל הרשות, יחד עם
חשב הרשות, לייצג את הממשלה
בעסקאות כאמור בסעיפים4 ו-5 לחוק נכסי המדינה, התשי"א–
1951
,, למעט עסקאות במקרקעין
.ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור