הודעה לעיתונות
19.10.21
*דוברות הכנסת* (הוועדה לביטחון פנים)
*רק ב-16% ממקרי העבירות המיניות מוגשים כתבי אישום? ומתוכם, 74% נסגרים עם הסדר טיעון*
יו"ר הוועדה לביטחון פנים, *מירב בן ארי:*
*למרות השיח הטוב יותר בתקשורת אנחנו עדיין עדים לפער עצום בין העלאת הנושא למודעות לבין המצב בשטח ובעיקר בתוך המשטרה והפרקליטות*
*היא ביקשה ממשרד המשפטים להעביר לה המלצות לשינויי חקיקה ברוח המלצות ועדת ברלינר "כדי שנוכל להתקדם ולא רק לדבר"*
*נפגעת אונס שהתיק שלה נסגר על ידי הפרקליטות משום שהאנס היה שיכור "וקשה יהיה להוכיח שהוא ידע שאנס" העידה בפני הוועדה:*
*"התלוננתי כי המחשבה שהאנס עדיין חופשי הייתה בלתי נסבלת, אבל הוא עדיין חופשי"*
"איך ייתכן שרק ב-16% ממקרי העבירות המיניות מוגשים כתבי אישום? ומתוכם, 74% נסגרים עם הסדר טיעון?" תהתה יו"ר הוועדה לביטחון פנים ח"כ מירב בן ארי בדיון הוועדה היום על התנהלות המשטרה והפרקליטות בכל הקשור להטרדות מיניות, לרגל ארבע שנים למהפכת MeToo . "למרות השיח הטוב יותר בתקשורת אנחנו עדיין עדים לפער עצום בין העלאת הנושא למודעות לבין המצב בשטח ובעיקר בתוך המשטרה והפרקליטות. הוגשו מעל 50,000 פניות בשנה אך מספר התיקים שנפתחו ב-4 שנים כמעט לא השתנה ואפילו ירד. אנחנו שומעים משפטים כמו ''למה באת רק עכשיו'' לקורבנות תקיפה מינית שמגיעות להתלונן".
אורית סוליציאנו, מנכ"ל איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית: "היה צריך להתייחס לכל נפגעת עבירת מין כאל VIP. במקום זה היה לנו מקרה שכנגד חוקרת עבירות מין הוגשו אין סוף תלונות, ולקח לנו הרבה זמן להזיז אותה מתפקידה". יו"ר הוועדה, ח"כ מירב בן ארי: "מהיום, אם יש מצב שיש תלונות חוזרות על שוטר, תבואו אלי. הכנסת מפקחת על המשטרה".
סוליציאנו: "איך המשטרה מתייחסת לפוגעים מפורסמים? יש הנחת סלב. יש עכשיו תביעה אזרחית נגד המשטרה בנושא. לנפגעות יש אפשרות לערור אם התיק נסגר, אבל רק אחוז אחד מהעררים מתקבל. חייבים לאמץ את המלצות ועדת ברלינר".
פרופ' דנה פוגץ': "המדינה פועלת מכוח חובתה. שוטרים ופרקליטים לא מבינים שהם משרתי ציבור. הם חושבים שהנפגעים צריכים לשרת אותם. יש שינוי גדול בקלות ביצוע עבירות וירטואליות, ובקלות סגירה של תיקים. אפשר וצריך לתקן את חוק העונשין אם רוצים שיוגשו יותר כתבי אישום. היום התביעה צריכה להוכיח שהתוקף ידע שהנערה בת פחות מ-14, או שהוא ידע שהיא לא מסכימה. באנגליה שינו את החוק כבר ב-2003, וחובת ההוכחה שהוא לא ידע חלה על התוקף".
לילך וגנר, משרד המשפטים: "הפיכת הנטל מנוגדת לשיטת המשפט שלנו. את המלצות ועדת ברלינר, שהמצב הקיים הוצג בפניה, צריך ליישם. אנו בעד, ומקדמים. רק לאחרונה עברה הצ"ח לפיצוי נפגעים את ועדת שרים. צריך לחשוב על תיקונים מאוזנים. מדובר בהליך פלילי שצריך לעמוד בכללי הליך הוגן".
יו"ר הוועדה, ח"כ מירב בן ארי: "מתוך המלצות ועדת ברלינר, איזה תיקוני חקיקה מומלצים?" וגנר: "ערכות אונס". היו"ר בן ארי: "זה חוק שלי. לא אתם הבאתם. זה שהסכמתם זה יפה. תעבירו לי בבקשה המלצות חקיקה בעקבות דוח ברלינר, שנוכל להתקדם ולא רק לדבר".
בפני הוועדה העידה נפגעת אונס שפירטה בדמעות את מסכת הייסורים שעברה עליה (סרטון מצ"ב): "הציעו לי לא להתלונן, כי לרוב האנס משתחרר, אבל המחשבה שהאנס עדיין חופשי הייתה בלתי נסבלת. הרגשתי שזו אחריות שלי להתלונן, על מנת שהוא לא ימשיך להסתובב ברחובות ולאנוס שוב. עברתי משהו שחוקרת המשטרה כינתה 'אונס קשה. לא משהו שמתפלק בטעות.
לאחר התלונה, העדות והחקירה המשטרה המליצה על כתב אישום, אבל הפרקליטות סגרה את התיק. אמרו שהוא היה שיכור ויהיה קשה להוכיח שהוא ידע שאנס. פניתי לפרקליטות, שהפנו אותי למשטרה, שהחזירו לפרקליטות. ברוב ייאושי פניתי למי שהייתה שרת המשפטים אז, איילת שקד, שדרשה שישלחו לה את סיכום התיק. רק בזכותה קיבלתי מכתב סגירה רשמי. הביטחון שלנו זה אחריות שלכם. כמה מאסות של עברייני מין, במקום לסלק אותם מהרחובות, המדינה משחררת".
רבקה קנריק, דוברת הוועדה