הודעה לעיתונות
הכנסת
דוברות הכנסת
דובר ועדת הכלכלה
סימוכין:2021-397243
ירושלים, י"ד בחשוון תשפ"ב
20.10.2021
הודעה לעיתונות
ועדת הכלכלה אישרה את פרק המזון ברפורמת הייבוא, שיקצר תהליכי יבוא של מזון רגיש, יגביר תחרות ויחסוך לצרכן כ-3 מיליארד שקל בשנה
היו"ר ביטון בירך על הרפורמה: פתחנו את הייבוא ויצרנו אפשרות להיצמד לנורמה אירופאית – ניתן אמון ביבואנים ונחמיר בענישה עם מי שימעלו בתפקידם ויביאו מוצרים שיפגעו בציבור
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ מיכאל ביטון, אישרה הבוקר את פרק המזון מתוך רפורמה הייבוא שבהצעת חוק ההסדרים. פרק המזון הוא חלק מתוך רפורמת הייבוא שביקשה הממשלה לאשר במסגרת חוק ההסדרים, שנועד להתאים את הרגולציה על היבוא בישראל לרגולציה האירופית ובכך להגביר תחרות ולהוריד מחירים. פרק המזון נועד לאפשר מסלול אירופי לייבוא מזון רגיש על בסיס הצהרה בלבד, שיחליף את מסלול האישור הארוך הקיים היום בשירות המזון במשרד הבריאות. בדיונים הקודמים בהצעה העריך האוצר כי הרפורמה תחסוך לציבור כ-3 מיליארד שקל בשנה.
בדיונים הקודמים עלה חשש שתהייה בעתיד מחלוקות בין שר הבריאות לשר החקלאות, באשר לשינוי הרפורמה במוצרי החקלאות גם לאחר הסיכום על החרגת מזון מהחי, הוסכם בדיון הקודם על מנגנון מיוחד וחריג שיביא את הדברים להכרעת ראש הממשלה. שינוי הוראות הרפורמה יהיה בסמכות שר הבריאות ובהסכמת שר החקלאות, אולם אם תהייה מחלוקת בין השרים הוסכם שראש הממשלה הוא שיכריע.
עוד אושר בדיונים הקודמים, כי הרפורמה בענף המזון תיכנס לתוקף באחד בינואר 2023, כאשר שר הבריאות יוכל לדחות את המועד בתקופה שלא תעלה על 9 חודשים, באישור ועדת הבריאות. בהתאם לדרישת היו"ר ביטון תקבל הוועדה דיווח על ההיערכות ליישום הרפורמה כולה.
כדי לוודא שהתהליך מתקדם ושהרפורמה תיכנס לתוקף במועד, שר החקלאות ושר הבריאות יתבקשו לדווחו לוועדה על הסדרת נושא חומרי הדברה על המזונות שהוחרגו והאם תהייה המשך הסדרה על אותם מוצרים. שר הבריאות ושר הכלכלה יתבקשו לדווחו לוועדה גם על תקני המזון שלא בוטלו ושר הבריאות יתבקשו לדווח לוועדה על הפעלת עיצומים כספיים לפי החוק.
בדיון היום התגלתה מחלוקת רגע לפני ההצבעה, באשר לתקנות שיתקין שר הבריאות באשר לתנאים לקבלת אישור ייצור נאות. משרד האוצר הביע התנגדות לכך שלשר הבריאות תהייה סמכות להטיל תנאים נוספים ודרישות נוספות על יבואן נאות, מחשש שהדבר עלול לרוקן את הרפורמה מתוכן. היו"ר ביטון מתח ביקורת על כך שהדבר לא סוכם לפני הצבעה או הובא לידיעתו, והכריז על הפסקה בניסיון להגיע להסכמות בין המשרדים. עם זאת, גם לאחר ההפסקה לא הצליחו המשרדים להגיע להסכמות, והיו"ר ביטון הכריע כי התקנות יובאו לאישור ועדה משותפת לוועדת הבריאות וועדת הכלכלה.
בנוסף לכך, מנכ"ל תנועת האינטרס שלנו, אלעד מלכא, הזהיר ממצב שבו הפירות והירקות צריכים לעמוד בתקן ישראלי, בעוד שמיץ שמיוצר מהם צריך לעמוד בתקן אירופי, ולכן יהיה קשה לייצר מוצרים מתוצרת ישראל. מנהלת איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים, גליה שגיא, אמרה כי זה יעודד יצרנים ישראלים לרכוש חומרי גלם מחקלאים מחוץ לישראל.
היועצת המשפטית של משרד החקלאות, עו"ד אפרת אביאני, הסבירה כי הממשלה החליטה להקים צוות מנכ"לים שיטפל בנושא החקלאות והוא יעסוק גם בכך. היא הזכירה כי הרפורמה נכנסת לתוקף באחד בינואר 2023, וכי עד המשרד מתחייב לטפל בזה. היו"ר ביטון קיבל את הדברים ואמר כי לא יאפשר פגיעה בייצור הישראלי בתקופת הביניים. הוא הוסיף כי בעוד חצי שנה יידרש משרד החקלאות לדווח לוועדה על ההתקדמות בטיפול בנושא.
לאחר מכן פרץ עימות בין ח"כ יואב קיש, שביקש להגיש הסתייגות להצעה, לבין ח"כ מיכל שיר. ח"כ שיר שאלה מדוע חברי האופוזיציה לא מגיעים לוועדות ומה הם אומרים לציבור. ח"כ קיש ביקש להשיב ואמר כי מה שהאופוזיציה אומרת לציבור הוא שהקואליציה "דורסת אותנו ולא נותנת לנו ייצוג. 30 חברי כנסת מקבלים שני מקומות בוועדת החוקה, בדיוק כמו הייצוג של תקווה חדשה שלה 6 חברי כנסת".
ח"כ שיר התפרצה לדברי קיש וקראה לו להסתכל לבוחרים בעיניים. היו"ר ביטון קרא את ח"כ שיר לסדר והשיב כי טענות האופוזיציה היו נכונות בתחילת הדרך, אך הקואליציה באה לקראת האופוזיציה וחבל שהאופוזיציה לא לוקחת חלק בהצבעות על התקציב. הוא הזכיר כי חברי אופוזיציה הגיעו לדיוני הוועדה ואף השפיעו והובילו לשינויים בחלק מסעיפי חוק ההסדרים.
בתום הדיון אישרה הוועדה את הפרק פה אחד, כאשר בעד ההצעה הצביעו היו"ר ביטון וחברות הכנסת שיר ולימור מגן תלם. לאחר מכן סיכם היו"ר ביטון ובירך את שרי הבריאות, הכלכלה והאוצר על הרפורמה. הוא הזכיר כי הממשלה היא שהחליטה להחריג חלק מהמוצרים הרגישים בהם חלב גולמי, בשר גולמי, דבש, ביצים טריות ופירות וירקות בדין ודברים בין המשרדים, והוועדה החליטה להוסיף לכך רק את תקן הסוכר של הדבש, תוך שמירה על בריאות הציבור והאינטרס האקולוגי. "פתחנו את הייבוא ויצרנו אפשרות להיצמד לנורמה אירופאית ולתת אמון ביבואנים להצהיר, ולהחמיר בענישה עם מי שימעלו בתפקידם ויביאו מוצרים שיפגעו באזרחים", אמר.