חומר רקע
1
כ
"ז תשרי תשפ"ב
3
אוקטובר2021
לכבוד
חה"כ אפרת רייטן-
יו"ר
ו
עדת העבודה ,הרווחה והבריאות
כנסת ישראל
,שלום רב
נייר עמדה לטיוטת הצעת תיקון תקנות נגישות השרות לעניין פטור מתור
ופטור מתשלום עבור
מלווה
איל"ן-
איגוד ישראלי לילדים נפגעים (ע"ר), הינה עמותה הפועלת למען רווחתם ושיקומם של ילדים
.ובוגרים נפגעי עצב ושריר החיים עם מוגבלויות פיסיות מוטוריות
איל"ן פועלת למעלה מששה עשורים כדי לסייע לאנשים עם מוגבלות פיזית בכל תחומי החיים החל
מאבחון וטיפול ראשוני, דרך פעילויות שיקום וקידום זכויות . איל"ן מספקת את שירותיה באמצעות מערך
הכולל עשרות סניפים , עובדים
סוציאליי
ם
ומוסדות שיקום בכל
רחבי הארץ .
איל"ן זכתה בפרס ישראל על מפעל חיי
ם ו תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה וכן בשנת2019
איל"ן קיבלה
מעמד
.של גוף מייעץ לאו"ם בנושא אנשים עם מוגבלות פיזית
במשך שנים רבות, איל"ן פועלת כדי לתקן את
ה עוולה שנעשתה בתקנות נגישות השירות אשר החריגו
.ילדים ובוגרים עם מוגבלות פיזית מקבלת פטור מתור ופטור מתשלום מלווה
מעולם לא ה
יי תה מחלוקת
כי
אוכלוסיי
ה זו זקוקה לפטורים אלו-
אך הסברה המקורית
י הי
תה כי אין צורך לעגן פטור
י
ם אלו בתקנות-
שהרי הן
יינתנ
ו
.מתוך התחשבות הציבור ,השנים שעברו הוכיחו שהמצב אינו כך ברגע שהונפקו
התעודות- נוצרה לגיטימצי
ה דווקא שלא לאפשר פטורים לילדים ובוגרים עם מוגבלות פיזית
שאינם
מחזיקים בתעודות.. על כן התיקון הוא הכרחי וערכי
הופתענו והתאכזבנו לגלות כי ישנם ארגונים אשר מייצגים ילדים ובוגרים עם מוגבלויות, אשר אינם
.מצדדים בתיקון המתבקש
מבלי להיכנס לסיבות ההתנגדות שרובן אינן ענייניות, כגון רצון לשמר מעמד
של מוגבלות אחת על פני השני
י ,ה, הרי שגם הטענות של "קשיים ביישום" ו"הצפה של זכאים" אינן נכונות
.כפי שנרחיב להלן
חשוב להוסיף, הן מההיבט המשפטי והן מההיבט המקצועי גרידא: לא ניתן לקיים חקיקה מפלה
המתעלמת לחלוטין מקבוצה גדולה של אנשים עם מגבלה פיזית (במקרה דנן) ו ,כעת כשבאים לתקן את
העיוות, לטעון שיש
בעיה
להכיל את החוק על כל המוגבלויות. אילו עמדה בפני המחוקק
מלכתחילה
,שאלה ההכלה של כלל המוגבלויות ,אדרבה
היה עליו לדון בשלבים המוקדמים בעניין ולצמצ ם קטגורית
את כלל הזכאים מקרב כל המוגבלויות .
איל"ן סבורה כי יש להכיל את כלל המוגבלויות בפטור זה, אך
ככל ש
תעלה טענה על יכולת הכלה , עמדת איל"ן תהיה .ששאלת "הצורך" תחלוש על כל סוגי המוגבלויות
מה שלא ניתן כיום לעשות זה להמשיך ולהעדיף מוגבלויות
מסוימות על פני אח רות ולהשאיר אנשים עם
צרכים מיוחדים מחוץ לחקיקה מנימוקים טכניים החלים באופן מקומם רק על חלקם. זאת תוך המשך
הפליה
וח
וסר שוויון בולט.
2
:המצב התחיקתי כיום
על-
פי תקנה13
ל)תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות
, תשע"ג-
2013
:(להלן""התקנות)
, ילד או בוגר עם
מוגבלות שכלית ,מוגבלות נפשית
או
אוטיזם
(מעל50%
)נכות ,
.זכאי לקבל שירות ציבורי ללא המתנה בתור
על-
פי תקנה14
לתקנות, מלווה של אדם מעל גיל12
עם מוגבלות
שכלית ,מוגבלות נפשית
או
אוטיזם
(אם מדובר בבוגרים, מעל50%
נכות), זכאי להיכנס למ קומות ציבוריים מסוימים שאליהם הכניסה כרוכה
.בתשלום, ללא צורך בתשלום עבור המלווה
.כלומר, במצב הקיים רק אנשים בעלי מוגבלות ספציפית, המוגדרת באופן צר ביותר, זכאים לזכויות אלה
איל"ן מוחה כנגד המצב התחיקתי הקיים על פיו פטור מתור ופטור מתשלום מלווה לא ניתן אף
לא וכלוסייה עם מגבלה פיזית מוטורית, ומבקשת לשנות את תקנה13
כהצעת נציבות שוויון זכויות
.לאנשים עם מוגבלות שהונחה על שולחן הוועדה
נפרט את הנימוקים לתיקונים המבוקשים כולל התייחסות לטענות שכנגד:
1.
קיים קושי פיזי ממשי לאוכלוסייה עם מוגבלות פיזית מוטורית לעמוד:בתור
אחת הטענות הרווחות למתן פטור מתור לילדים או בוגרים עם מוגבלות שכלית, נפשית או
אוטיזם, מבוססת על כך שהללו עלולים להתקשות, עקב מוגבלותם, להמתין בתור לקבלת
השירות. הטענה הינה כי אנשים להם מוגבלות נפשית מסוימת או הנמצאים בספקטרום
האוטיסטי עלולים לחוש תסכול, לחץ או חרדה או להגיב תגובות שעשויות להתפרש כלא
.מקובלות, כאשר הם נדרשים להמתין בתור
המצב איננו שונה כלל וכלל לגבי ילדים ובוגרים עם נכות פיזית, והדוגמאות הן רבות. נציין
: בקצרה
1.1
ילד אשר הולך עם הליכון- ילד זה הולך "הליכה
טיפולית", ברוב המקרים הוא צועד על
.קצות האצבעות, ויש לו קושי פיזי עצום לעמוד זמן רב במקום אחד
1.2
( ילד עם שיתוק מוחיןcp
)-
לרוב אינו מסוגל לעמוד על כל כף רגלו ואף סובל מבעיות
.מוטוריות בגפיים תחתונות ועליונות. גם הוא יתקשה בהמתנה בתור
1.3
אדם עם רגל תותבת/פרוטזה-
ילד קטוע רגלים אשר עומד זמן רב בתור עלול לפתח פצעי
.לחץ, הירדמות הרגליים, כאבים וחוסר נוחות
1.4
ילד אשר נעזר בסדים המגנים על כפות רגליו-
למרות הטכנולוגיה המתפתחת, הסדים
השונים עדיין אינם נוחים, בלשון המעטה. הם מסורבלים ומכבידים על הגפיים וילדים
נוטים לאבד סב.לנות בעמידה ממושכת
1.5
אדם היושב על כסא גלגלים זמן ממושך-
חווה הרגשה קשה, חסר תנועה, בעל רגישות
.לחום (במיוחד באקלים הישראלי), סובל מהזעה ומפצעי לחץ
מכאן שהרציונל העומד מאחור
י
תחיקת הפטור בתקנות עבור האוכלוסייה שעבורה הוגדר, חל
גם ביחס לאוכלוסייה רחבה יותר.של בעלי נכות פיזית
3
נכון כי בתקנות נגישות השירות, כפי שמצוין בנייר העמדה של נגישות ישראל, חלה חובה
,להציב עמדות ישיבה להמתנה אולם
טיעון זה אינו רלוונטי
במקומות בהם עומדים היום
בעיקר בתור כגון סופרמר
ק .טים, גני שעשועים ועוד
2.
:הרעה במצב הקיים טרם התקנות
עוד טענה רווחת שהועלתה, למתן פטור מתור לילדים או בוגרים עם מוגבלות שכלית, נפשית
או
אוטיזם ,
,הינה כי מדובר במוגבלות "סמויה". כלומר
העומדים ב תור, גם אם היו רוצים
להתחשב באוכלוסייה זו, הרי שאינם מודעים למוגבלות ולכן נוצר צורך בהנפקת תעודה
.מתאימה
הסברה הי
תי ה שברור כי הפטור מתור
יינת
ן
באופן טבעי , מתוך רצון טוב, לילד או בוגר עם
מוגבלות פיזית אשר נראית לעין. בפועל, עם תיקון התקנות, מצבה של האוכלוסייה עם
מוגבלות פיזית נראית לעין- הוחמר. בעוד שבעבר כן ה
י יתה התחשבות כלשהי בהם על רקע
הנראות של מוגבלותם, הרי שלאחר כניסתן לתוקף של התקנות, אוכלוסייה זו מתבקשת
ל הציג
תעודת נכה עם פטור מתור-
תעודה שאין ברשותם ועל כן הם מחויבים לעמוד בתור. כך
.שלמעשה הורע מצבם ביחס לתקופה שלפני תיקון התקנות
,לכן
כפי ש גם
מצוין בנייר העמדה של נגישות ישראל
"לנציבות שוויון הזכויות לאנשים עם
מוגבלות הגיעו פניות, כי מעבר לזכאים המנויים בתקנה, ישנם אנשים רבים, עם מוגבלות
שזקוקים לפטור מתור משום הקושי הפיזי הנלווה להמתנה בתור. בהעדר תעודה שמציינת
במפורש את זכאותם לכך, הם אינם מקבלים מענה לצורך שלהם מנותני השירות "
.
,בדומה
.פניות רבות מגיעות לעמותת איל"ן
3.
התקנות כיום מפלות לרעה אוכלוסייה עם מוגבלות פיזית מוטורית ביחס לאוכלוסייה עם
: מוגבלויות אחרות
,חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, וכן אמנת האו"ם בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות
אינם מבחינים בין מוגבלות אחת לאחרת. משרד הרווחה, אף הוא, בחר להקים את מנהל
המוגבלויות כגוף אחד כולל, ובדרך זו לאחד בין שלושת האגפים למנהל פעילות משותף
(אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, אנשים עם מוגבלויות פיזיות וחושיות ואנשים
הנמצאים על רצף
)האוטיזם. מסיבות אלה, ומסיבות נוספות שמקורן
,בהיבט איסור הפלייה
אין הצדקה לשום חקיקה סקטוריאלית במדינת ישראל, אשר מפלה את אוכלוסיית בעלי
.המוגבלויות הפיזיות מוטוריות
חקיקה המיטיבה עם חלק מהמוגבלויות ומשאירה מוגבלות
מסוג אחד מחוץ לגדר, היא חקיקה שמתנוסס מעליה דגל שחור וכעובדה, שר המשפטים הביא
את הנו שא לתיקון. טוב יהיה אם הרשות המחוקקת תתקן לקות קשה שהטילה צל כבד ופגעה
.בנכים קשים ובאמון הציבור
4.
התקנות כיום מפלות לרעה אוכלוסייה עם מוגבלות פיזית מוטורית ביחס לאוכלוסיות
:אחרות
הזכות של פטור מתור ניתנה לא רק לאוכלוסיות בעלי מוגבלות ספציפית אלא גם לאוכלוסיות
נוספות. לדוגמא: סעיף13
ב (ב) לחוק האזרחים
הוותיקי
ם , התש"ן-
1989
, מקנה את הזכות
לפטור מתור לקשישים מעל גיל80
.
4
סעיף6ה (ב) לחוק שיווי זכויות האישה, התשי"א-
1951
מקנה את הזכות
לפטור מתור לנשים
.בהריון
.אין כל הצדקה שלא להקנות את הזכות גם לאוכלוסייה עם מוגבלות פיזית מוטורית
5.
הטענות הקשורות לקושי בישום ו"הצפה" בזכאויות
מטרת הכנסת בחק
קי ת חוקים היא גם
להגד .יר מה נכון לחברה מבחינה ערכית לכן יש לדחות
טענות העולות, כי הגדלת מס פר הזכאים לפטור מתור, תקשה על
י
ישו
ם
.החוק הערך של
.חינוך לסובלנות ולראיית האחר גבוה פי עשרות מונים מהקושי ביישום הפרקטי של התיקון
.הפרקטיקה ברת פתרון חשוב
שלתיקון תתלווה הסברה
מסיבית לשינוי עמדות בציבור, יש
לעודד את הארגונים השונים הנותנים שירות הכרוך בעמידה בתור לחשוב על פתרונות
.יצירתיים ולא למנוע זכות זאת רק בשל הקושי ליישמה
חשוב לציין, שכלל שהפתרונות הטכנולוגיים מתקדמים, מ מילא, כמות האנשים הצורכת
שירותים פיזיים הדורשים עמיד ה בתור, הולכת ומצטמצמת. כך שהגדלת מספר הזכאים
שישמשו בפטור, תתקזז
מ .מילא עם מספר האנשים הצורכים שירותים דיגיטליים
"עוד נציין כי אין להשוות את המשאב של "מקומות חניה-
שהוא משאב פיזי מצומצם
במ דינתנו
הקטנה והצפופה- ל"פטור מתור". ללא שום קשר לפטור מתור, על כו לנו לשאוף לחנך את
ילדינו לפתח אורך רוח בעמידה בתור ואנו מודעים היטב לתרבות הישראלית המאתגרת
בנושא זה. לו
ו עדת העבודה יש הזדמנות פז לקדם מספר ערכים קריטיים באותו התיקון: פיתוח
.ערך הסבלנות, הסובלנות לאחר וחינוך לראיית האדם השונה
נציין כי
כבר היום, אנשים רבים
הזכאים לפטור, לא ממהרים להשתמש בו. כך שמתן הזכות
למספר גדול יותר של אנשים, לא בהכרח תיצור את "ה
אסון ." עליה מדברים המתנגדים
6.
:פטור מתשלום מלווה
.גם בעניין זה אין נפקות או סיבה ממשית להפליה בין סקטורים עם מוגבלויות שונות
בדומה
לאוכלוס
ייה
על הספקטרום האוטיסטי ולאוכלוסייה עם מוגבלות שכלית, גם ילדים, ואף
חלק מן הבוגרים בעלי נכות פיזית, זקוקים לסיוע בעת שניגשים למקומות ציבוריים. הדוגמאות
הן רבות: ילד
עם נכות פיזית שצריך לסור לשירותים-
חייב במלווה; ילד
עם
נכות פיזית המבקש
לקנות פופקורן בקולנוע-
חייב במלווה; מבוגר
עם מוגבלות פיזית מעל ל-
40%
-
לרוב זקוק אף
.הוא לליווי צמוד ועוד
על-
כן, ליווי של ילד או בגיר עם מוגבלות פיזית אינו בחירה אלא צורך ממשי מהותי. ברור כי
אין כל סיבה לדרוש תשלום ממלווה במצב נתון זה. לאור זאת, נדרש לתקן את התקנה כך
שפטור מתשל ום עבור מלווה יהיה גם עבור מלווים של ילדים ובוגרים עם נכויות פיזיות
.מוטוריות
5
לאור כל האמור לעיל, איל"ן
מבקשת מחברי הוועדה
.לקבל את הצעת התיקון המונחת לפניה
,בתודה ובכבוד רב
בועז הרמן, מנכ"ל
העתק
ים:
חברי ועדת העבודה , הרווחה והבריאות
נציבות
שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים
רו"ח אהוד רצאבי, יו"ר הוועד המנהל, איל"ן
חברי ועד מנהל, איל"ן