חומר רקע

PDF 4,143 תווים המסמך המקורי ↗
המאבק בקטל בדרכים– בלימת העלייה בתאונות וגיבוש תכנית לאומית לבטיחות בדרכים ע"י ד" ר משה בקר, מנהל אקדמי תחבורה , מכללת הגליל ונציגITS ישראל דיון בוועדת הכלכלה של הכנסת בראשות ח" כ מיכאל ביטון ובהשתתפות שרת התחבורה והבטיחות בדרכים חה"כ מרב מיכאלי 26.10.21 השינויים העיקריים שחלו בשנים האחרונות:  בהשפעת הקורונה והסגרים: ירידה בהרוגי תאונות מ355 ב- 2019 ל305 בשנת2020  וחזרה לתפקוד רגיל בהשפעה חלקית של הקורונה ללא סגרים ו מגמת עליה מ305 בשנת2020 לכ- 375 (אומדן ) בשנת2021 ( 23% + ) הגידול הבולט חל ב:  בתחום הבין עירוני– 41% +  נהגים צעירים – 48% +  רכב דו גלגלי ומיקרומוביליטי (אופנועים ,קטנועים ,אופניים חשמליים , אופניים ,קורקינטים חשמליים ) – 33% +  רכב כבד(משא ואוטובוס) – 32% +  הולכי רגל- 10% + 305 355 375 375 מגמת2021 לפני הקורונה בהשפעת הקורונה עם סגרים בהשפעת חלקית של הקורונה ללא סגרים 305 23% + 10% + 32% + 33% + 41% + נתוני רקע2010-2020 הערות שינוי ב % 2020-10 2025 אומדן 2021 2020 2019 2015 2010 מאפיין/שנה 19% + 440 404 397 394 365 334 רמת מינוע ( כלי רכב ל1000 נפש) * השינוי ב2020 ביחס ל- 2015 300% < 770 650 570 490 185 10 רכב מיקרו חשמלי (אופניים וקורקינטים ×1000 ) 32% + 175 153 149 143 128 113 רכב דו גלגלי (אופנוע/קטנוע×1000 ) 41% + 69.7 63.4 61.6 59.8 53.3 43.6 רכב כבד ( משאיות מעל12 ט ' + אוטובוס×1000 ) * השינוי ב2019ביחס ל- 2010 26% *+ 70.0 58.0 51.8 63.2 54.8 49.9 נסועה (מיליארד ק"מ לשנה) * השינוי ב2020 צריך להיות ביחס לשנת2008 שבו נקבע תקציב של550 מ ' ₪ לפי ועדת שיינין ואישור הממשלה כלומר הירידה היא ב82% 60% -* ??? ??? 100 107 184 248 תקציב הרלב"ד ( מיליון ₪לשנה) הסבר :בעשור האחרון כל ההתפתחויות מראות שבמקביל ל גידול רמת המינוע והנסועה של כלי הרכב מתפתחים גם אמצעי תחבורה בעייתיים מבחינה בטיחותית :גידול בצי הרכב הכבד ( אוטובוס ומשאית מעל12 טון) ,צי הרכב הדו גלגלי (אופנוע וקטנוע) ,הרכב החשמלי הדו-גלגלי הזעיר (אופניים וקורקינט ) , בעיית הולכי הרגל ומעורבות גדולה של הנהגים הצעירים – כל אלה מחייבים התייחסות מערכתית. מסקנות והמלצות א .מעמד ותקציבי הרשות: מעמד הרלב"ד התערער וכך גם תקציביו באופן חמור .מגוף ה"מנצח על התזמורת " ומחבר"המוסיקה "עם שאר הגורמים המעורבים הוא הפך לגוף מדולדל וחסר השפעה .יש להבטיח , לאחר ניתוח מערכתי ,את תפקידו כמגדיר וכבונה תכניות הפעולה השנתיות והרב שנתיות בנושא הבטיחות בדרכים , עם ניהול התקציבים בהיקפים שנקבעו ע" י ועדת שיינין ,של כל הגופים המעורבים ,כולל משרד התחבורה ,החינוך ,המשטרה , המשפט ,השלטון המקומי ,חברות התשתית ועוד , לפי סטנדרטים ובקרה על הביצוע להבטחת מימוש היעדים והתכניות שיוגדרו. ב .נוכחות בתקשורת: כל הנושאים המהווים בעיה הולכת ומחמירה מחייבים תכניות הסברה הדרכה וחינוך באמצעי התקשורת האלקטרונית והכתובת . כל זאת בתדירות הגבוהה פי כמה מהפרסום הניתן לחברות ביטוח הרכב ובהתייחס לבעיות לפי ניתוח תמונת תאונות הדרכים. ג .טיפול מערכתי ברכב הדו-גלגלי וברכב החשמלי הזעיר: הקמת צוות שיגבש תכנית מקיפה ומקצועית לעורר מודעות ,העברת ידע ,ופעילות אכיפה ,כולל הסדרת התשתיות , החקיקה והתקינה לרישוי השימוש בכלי הרכב החשמליים ברשת הדרכים. ד .טיפול מערכתי ברכב הכבד: באמצעות חב ' האוטובוסים ומפעילי המשאיות הכבדות וארגון קציני הבטיחות בתעבורה , העברת סבבים של השתלמויות באופן שכל נהג רכב כבד נחשף לפחות אחת לשבוע למפגש לניתוח תאונות אופייניות והאמצעים למניעתן. ה .קידום הפעילות לבטיחות בדרכים בערים: ע" י שילוב והעצמת מטות הבטיחות העירוניים במבצעים ואמצעי תשתית ובפניה לילדים ,לנהגים צעירים ולהולכי רגל מבוגרים. ו .המשך והרחבה של הטיפול בתשתיות: ב"כבישים אדומים" , מקומות תורפה לתאונות והתאמתם לבטיחות הנדרשת על בסיס בחינה יסודית של הכבישים בהתאמה לסטנדרט ולקחים מחקירה רב-תחומית של התאונות. ז .הפחתת השימוש ברכב הפרטי ע" י קידום התחבורה הציבורית(תח"צ:) רמת השרות בתח"צ חייבת לעלות על רמת השרות של הרכב הפרטי , זאת למשיכת הנהגים מהרכב הפרטי לתח"צ ,זאת ע" י דאגה לתחבורה משלימה של "הק"מ הראשון והאחרון "והבטחת זמינות ,קדימות ,תדירות ,דיוק ,בטיחות ,נוחות וכלכליות. תודה על תשומת הלב ,שאלות ,?הערות? ד" ר משה בקר– יועץ מדעי והנדסי [email protected]