חומר רקע
1
י"ט בחשוון התשפ"ב
25
באוקטובר2021
אל
: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת
: הייעוץ המשפטי לוועדה
צו לצמצום השימוש במזומן (תיקון התוספת הראשונה לחוק), התשפ"ב-
2021
החוק לצמצום השימוש במזומן – כללי
בספטמבר2013
החליטה ממשלת ישראל להקים ועדה שתבחן את צמצום ההון השחור והלבנת
ההון באמצעות הגבלה וצמצום השימוש במזומן ובאמצעי תשלום אחרים (להלן–
.)ועדת לוקר
ועדת לוקר הגישה את הדו"ח הסופי שלה ביולי2014
, ובהתאם
ל מנדט שקיבלה מהממשלה, גיבשה
מתווה שיצמצם בהדרג ה את השימוש במזומן ובאמצעי תשלום מבוססי נייר אחרים, כולל הגבלה
על סחירות שיקים, ויקדם את הגדלת השימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים. מסקנות ועדת לוקר
שימשו בסיס לגיבושה של הצעת החוק
לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח-
2018
(להלן–
)החוק ,
שנחקק במרס2018
ונכנס לתוקף ב-1
בינואר2019
.
להלן סקירה תמציתית של ההסדרים המרכזיים
שב:חוק
הגבלות על שימוש במזומן –
סעיף2 ל חוק קובע:מספר מגבלות על שימוש במזומן
שימוש במזומן בעסקאות :
החוק קובע כי בכל עסקה שערכה עולה על11,000
₪
(אם מדובר
בעוסק) או,000
50
₪
,)(אם מדובר במי שאינו עוסק מותר לשלם
לא יותר מ-
%
10
מסכום
העסקה במזומן1
. כך, למשל, אדם שרוכש
מחנות סלון ב-
15,000
₪
,
מותר לו לשלם סכום
שלא יעלה על1,500
₪
במזומן , ואת יתרת הסכום הוא נדרש לשלם באמצעי תשלום
חלופיים, קרי: כרטיס אשראי, כרטיס דביט, שיק, וכן הלאה2.
,שימוש במזומן כשכר עבודה
תרומה, מתנה או הלוואה :
החוק קובע כי בכל תשלום שכר
עבודה, מתן תרומה, או מתן הלוואה, שערכו עולה על11,000
₪
או הענקת מת
נה
בסכום
העולה על50,000
₪
,
ייאסר לשלם
יותר מ-
10%
מהסכום במזומן . כך, למשל, אדם שמלווה
15,000
₪
לחברו, ייאסר עליו לתת לו
יותר מ-
1,500
₪
מסכום ההלוואה
במזומן.
העברת מזומן לעורכי דין / רואי חשבון :
החוק קובע כי אסור לעורך דין או רואה חשבון
לקבל סכום במזומן העולה על11,000
₪
(אם מדובר בעוסק) או50,000
₪
(אם מדובר במי
)שאינו עוסק במסגרת מתן שירותם עסקיים מסוימים ללקוח. ודוק, לא מדובר
ב תשלום
שכר
טרחה לעורך הדין או רואה החשבון, אלא
ב כסף שהלקוח נותן לעורך הדין או רואה
החשבון במטרה
ש.)יבצע עבורו שירות עסקי (למשל, לצורך רכישת דירה או הקמת תאגיד
סעיף3
לחוק ,קובע כי המגבלות על שימוש במזומן לא יחולו בהקשרים שונים ועל אוכלוסיות שונות
ובכלל זה על
קרובי מ
שפחה
)(למעט שכר עבודה ו
רשויות מדינה
( שונות ,ובכלל זה)גופים ביטחוניים .
כמו כן, לגבי תיירים הוחלט לקבוע סכומים גבוהים יותר, כך שהמגבלה תחול רק על סכום שהוא
:פי חמישה מהסכום לגבי עסקה רגילה (קרי55,000
₪
.)
1 ובלבד שה-
%
10
לא עולים על הסכומים האמורים של11,000
₪
ו-
50,000
₪
., בהתאמה
2 בהמשך להערה הקודמת, אם סכום הרכישה מעוסק
הוא150,000
₪, מותר יהיה לשלם במזומן לא יותר מ-
11,000
₪
, ולא10%
מהסכום (שהם15,000
₪
.)
2
הגבלות על שימוש בשיקים –
סעיף4
לחוק קובע כי אסור לתת או לקבל שיק ללא ששם המוטב
נקוב בשיק כנפרע או כנסב, בכל סכום שהוא אם מדובר בעוסק,
או בשיק העולה על5,000
₪
אם
מדובר במי שאינו עוסק. לשון אחר: אסור לתת "שיק פתוח" או שיק "מוסב על החלק". עוד מוצע
"( לקבוע, כי לבנק יהיה אסור לפרוע שיק ללא ששם הנפרע נקוב בו שיק פתוח"), או שיק מוסב
שעולה על10,000
₪
אם הוא הוסב יותר מפעם אחת או אם לא נקובים בו שמות המסב והנסב
ומספר הזהות של המסב
)(למעט מקרים מסוימים שהוחרגו .
ענישה ופיקוח –
החוק קובע כי על עוסק שיפר את המגבלות על מזומן או שיקים יוטלו עיצומים
כספיים , ועל מי שאינו עוסק שיפר את אותן המגבלות יוטלו
קנסות פליליים
(עם כוונה להפוך אותם
,לקנסות מינהליים). כדי לאפשר את אכיפת המגבלות המוצעות הוקם
מערך של מפקחים ש
ה וקנו
.להם סמכויות שונות של פיקוח ואכיפה
התיקון המוצע
סעיף33
לחוק קובע, כי החלה משנה מיום כניסת ה
חוק לתוקף, קרי: החל מה-1
בינואר2020
, תוטל
,על שר האוצר החובה לבחון את האפשרות לשנות את הסכומים האמורים, והוא יהיה רשאי
בהסכמת שר המשפטים ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת החוקה, לשנת את הסכומים מ-
11,000
₪
ל-
6,000
₪
לגבי עוסק, ומ-
50,000
₪
ל-
15,000
₪
לגבי מי שאי.נו עוסק
בטיוטת הצו לצמצום השימוש במזומן (תיקון התוספת הראשונה לחוק), התשפ"ב-
2021
שהניח שר
האוצר על שולחן הוועדה, מבקש שר האוצר להוריד את הסכומים הקבועים בחוק לעניין המגבלות
על השימוש במזומן , בהתאם להוראות סעיף33
האמור מ-
11,000
₪
ל-
6,000
₪
לגבי עוסק, ומ-
50,000
₪
ל-
15,000
₪
.לגבי מי שאינו עוסק
נקודות לדיון
(1
)חוסר בתשתית עובדתית המגבה את התיקון המוצע –
הממשלה לא העבירה לוועדה נתונים
כלשהם שאמורים להוות את ה תשתית העובדתית שהובילה להחלטת של השר לבקש את הורדת
.הסכומים לטיוטת הצו המוצע לא צורף כל מחקר כלכלי או נתונים שתומכים בצורך בהורדת
הסכומים, שמתייחסים לשאלה כיצד השפיע החוק על תחום אמצעי התשלום
בישראל,
על היקפי
המזומן בישראל ועל העסקים בכלל והעסקים הקטנים בפרט.
כמו
כן,
לא הוצגה בפני הוועדה כל
התייחסות לשאלה מהן ההשלכות שהיו למגיפת הקורונה על נושאים אלה. מוצע לוועדה לבקש
מהממשלה ,את התשתית העובדתית שעמדה ביסוד טיוטת הצו המוצע כדי שהוועדה תוכל לקיים
דיון מושכל ומבוסס נתונים.באשר להצדקה להורדת הסכומים
(2
)אכיפת החוק הקיים –
במועד חקיקת החוק טענו נציגי הממשלה בפני הוועדה כי יישומו של
.החוק יוביל לעלייה בשיעור גביית המס בישראל וייתן כלים בידי הרשויות למלחמה בהון השחור
מוצע כי נציגי הממשלה יציגו בפני הוועדה את הנתונים הקיימים בידיהם באשר לאופן שבו נאכפו
המגבלות הקיימות בחוק, וכ יצד הדבר השפיע הן על היבטים של מלחמה בהון השחור והן על
.היבטים של גביית מס
(3
)
תשתית של
אמצעי תשלום חלופיים –
אחד מהנושאים שהוועדה שמה עליהם דגש בעת חקיקת
החוק, היה הצורך בקיומם של אמצעי תשלומים חלופיים. גם בנוגע להיבט זה לא הונחה בפני
3
הוועדה התייחסות מטעם
הממשלה באשר לאמצעי התשלום החלופיים הקיימים כיום ועד כמה הם
נותנים מענה למגבלות הקיימות, ועוד יותר מכך–
למגבלות המוצעות. בהקשר זה יש לתת את הדעת
גם לעלויות הישירות והעקיפות שעשויות להיות לשימוש באמצעי התשלום החלופיים לעומת
.השימוש במזומן
(4
)הנגשה לציבור –
מעבר למסע פרסום קצר
שעשתה הממשלה סמוך ל ,מועד כניסת החוק לתוקף
מוצע לוועדה לבחון
עד כמה המגבלות הקיימות הוטמעו אצל הציבור. האם יש מידע לגבי
האפקטיביות של מסע הפרסום ? האם ידוע כמה הציבור הרחב מודע
למגבלות
שחוק המזומן מטיל
עליהם, כמעט3 שנים אחרי כניסת החו?ק המקורי לתוקף
(5
)
אוכלוסיות
שעלולות להיפגע מהורדת הסכומים –
מוצע
כי במסגרת הדיון ה וועדה תיתן את
דעתה על ההשפעה שעלולה להיות להורדת הסכומים על אוכלוסיות מוחלשות שונות, כגון: בעלי
חשבונות מוגבלים בבנקים; אוכלוסיות מוחלשות שמתנהלות ללא חשבון בנק; אוכלוסיות שאין
;)'להם נגישות דיגיטלית ונוטות להשתמש בעיקר במזומן (מבוגרים; תיירים; עובדים זרים וכו
עסקים קטנים
ש החזקת אמצעי התשלום החלופיים
משיתים עליהם ע.לויות גבוהות, וכן הלאה