חומר רקע

הצעת חוק מסגרות תקציב המדינה (הוראות מיוחדות לשנים 2021 ו-2022)(תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"א-2021 דברי הסבר כללי בהתאם לחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ"ב–1992 (להלן – חוק הפחתת הגירעון), קיימות שתי מגבלות פיסקליות על תקציב המדינה. המגבלה הראשונה קובעת את הגירעון המרבי שאותו ניתן לקבוע בעת אישור תקציב המדינה במונחים של אחוזי תוצר (תקרת הגירעון), ומגבלה שנייה הקובעת את שיעור הגידול המרבי הריאלי בהוצאה הממשלתית ביחס להיקף ההוצאה הממשלתית בתקציב השנה הקודמת (מגבלת ההוצאה). לעמידה במגבלות אלה חשיבות מכרעת בשמירה על אמינותה הפיסקלית של הממשלה. כהשלמה לחקיקה זו, תוקן בשנת 2015 חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 (להלן – חוק יסודות התקציב), כדי להתגבר על כשל תכנוני שנבע מכך שבמהלך הכנת תקציב המדינה ואישורו לא הייתה התייחסות לצעדים הפיסקליים הדרושים להתכנסות למגבלת ההוצאה בשנים שלאחר שנת הכספים הקרובה, או לצורך להתכנס למגבלת הגירעון בשנים אלו. בתיקון האמור לחוק יסודות התקציב נוסף סעיף 40א לחוק יסודות התקציב. סעיף 40א קבע את חובת הממשלה להכין תכנית תלת-שנתית על פי הצעת שר האוצר, אשר תונח על שולחן הכנסת בכל שנה יחד עם הצעת חוק התקציב השנתי, בהתאם להוראות המפורטות בסעיף 40א. בנוסף קבע סעיף 40א הוראות שמגבילות את יכולתה של הממשלה לקבל החלטות חדשות הכרוכות בהוצאה תקציבית ללא שצוין מקור תקציבי לכך (להלן – כלל הנומרטור). כלל הנומרטור הביא לצמצום ההתחייבויות התקציביות שלקחה הממשלה על עצמה מעבר למסגרות התקציב, ובהתאם, תרם ליכולת הממשלה לעמוד במגבלות לפי חוק הפחתת הגירעון. בשנת 2020, עם פרוץ נגיף נגיף SARS-COV-2 (להלן – נגיף הקורונה) ברחבי העולם, מדינות רבות נקטו במדיניות אנטי-מחזורית מרחיבה, תוך שהן משהות או עוקפות את הכללים הפיסקליים שנהוגים אצלם. גם בישראל, חוק הפחתת הגירעון תוקן מספר פעמים – בחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש)(הוראת שעה), התש"ף-2020, בחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש – מענק חד-פעמי)(הוראת שעה), התש"ף-2020, ובחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבי (תיקון מס' 20)(הגדלת סכום ההוצאה הממשלתית בשנות התקציב 2020 ו-2021 לשם התמודדות עם משבר הקורונה), התש"ף-2020. כמוסבר בדברי ההסבר לחוקים אלה השינויים בחוק הפחתת הגירעון נדרשו כדי לממן את התוכניות של הממשלה להתמודדות עם המשבר הכלכלי שנוצר בשל התפשטות נגיף הקורונה. בשים לב לצמיחה השלילית במשק בשנת 2020 אשר נבעה מהתפשטות נגיף הקורונה ופגיעתה המתמשכת בשוק העבודה ובמגזרים שונים במשק, ובשל חוסר הוודאות באשר לקצב ההתאוששות של הצמיחה ושל התעסוקה, בטווח הקצר ישנו צורך להשהות את הכינוס לעוגנים הפיסקליים שאפיינו את מדיניות הממשלה בעשור הקודם, ולהציב יעדים זמניים מרחיבים יותר. על רקע האמור, מוצע להעלות את תקרת הגירעון לשנת 2021 ל-3.0% ואת תקרת הגירעון לשנת 2022 ל-3.5%, וכן להתאים את קצב הפחתת הגירעון בשנים הבאות. בנוסף, מוצע לשנות את אופן חישוב מגבלת ההוצאה על ידי תיקון רכיב ההצמדה שבנוסחת מגבלת ההוצאה. בנוסף, מוצע להגדיל הן את ההוצאה המותרת והן את הגירעון המותר לצורך המשך הפעלת התכנית הכלכלית להתמודדות עם משבר הקורונה (להלן – התכנית הכלכלית) בשנת 2021 וכן בשנים הבאות. בנוסף, מוצע לאפשר לממשלה מתווה הדרגתי לכינוס תחזית ההוצאה לסכום ההוצאה המותרת על פי המתווה האמור. הצעות התקציב לשנים 2021 ו-2022 מוגשות לאחר תקופה ממושכת של העדר תקציב מדינה והתנהלות של למעלה משנה וחצי על פי תקציב המשכי. מכיוון שהמחוקק לא צפה תקופה כה ממושכת של העדר תקציב, המסגרת החוקית מצריכה מספר התאמות על מנת לאפשר התנהלות תקציבית רציפה עם חזרה לתקציב מדינה, בפרט לעניין שימוש בעודפי תקציב. סעיף 1 לפסקה (1) סעיף 5 לחוק הפחתת הגירעון שעניינו בתקרת הגירעון, קובע כיום בפסקאות (16) עד (19), מתווה גירעון פוחת לשנים 2021 עד 2024, כך שבשנת 2021 לא יעלה שיעור הגירעון הכולל על 2.25% מהתוצר המקומי הגולמי (להלן - התמ"ג), בשנת התקציב 2022 לא יעלה על 2.0% מהתמ"ג, בשנת התקציב 2023 לא יעלה על 1.75% מהתמ"ג ובשנות התקציב 2024 ואילך לא יעלה מדי שנה על 1.5% מהתמ"ג. על רקע האמור בחלק הכללי, מוצע להתאים את תוואי הפחתת הגירעון הקבוע בחוק כמפורט להלן: בשנת התקציב 2021 לא יעלה שיעור הגירעון הכולל על 3.0% מהתמ"ג, בשנת 2022 לא יעלה הגירעון על 3.5% מהתמ"ג, בשנת 2023 לא יעלה על 2.75% מהתמ"ג, בשנת 2024 לא יעלה מעל 2.25%, בשנת 2025 לא יעלה מעל 1.75% והחל משנת 2026 לא יעלה מדי שנה על 1.5% מהתמ"ג. לפסקה (2) מגבלת ההוצאה מורכבת מרכיב ריאלי המשקף את גידול הוצאות הממשלה הקשור בין היתר בגידול הדמוגרפי הגבוה של אוכלוסיית ישראל מחד, ואת יעד יחס החוב תוצר הארוך טווח מאידך, באופן שמאפשר התכנסות הדרגתית ליעד יחס החוב תוצר הארוך טווח. לצד הרכיב הריאלי מגבלת ההוצאה כוללת גם רכיב נומינלי אשר נועד להביא לידי ביטוי שינויים ברמת המחירים ואת השפעותיהם על גובה ההוצאה הממשלתית. הרכיב הנומינלי מחושב כממוצע מדד המחירים לצרכן כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, על פי הנתונים השנתיים עבור שלוש השנים האחרונות עבורן התפרסם נתון זה באופן רשמי. בשל האמור בחלק הכללי, מוצע לתקן בהוראת שעה את אופן חישוב הרכיב הנומינלי של מגבלת ההוצאה, כך שיעמוד על שיעור של 2% בשנים 2021 ו-2022. לפסקה (3) התפרצות נגיף הקורונה החדש הביאה למשבר בריאותי וכלכלי. על מנת לרסן את התחלואה הוטלו הגבלות משמעותיות, בין היתר על פתיחת מקומות עבודה וכן על התייצבות של עובדים במקומות עבודתם. הגבלות אלה מנעו לתקופה מסוימת קיום שגרת עבודה רגילה, אשר על כן מעסיקים רבים הוציאו את עובדיהם לחופשה ללא תשלום או לחילופין פיטרו את עובדיהם. כדי לסייע למשק להתמודד עם המשבר הממשלה יצאה בתכנית כלכלית נרחבת המוערכת בכ-200 מיליארד ש"ח בארבעה רבדים מרכזיים: מענה מידי למשרדי ממשלה, רשת ביטחון סוציאלית, המשכיות עסקית והאצת המשק. סך העלות התקציבית המוערכת של התכנית הכלכלית היא כ-137 מיליארד ש"ח, מתוכם הוקצו 84.8 מיליארד ש"ח בשנת 2020 ו-52.3 מיליארד בשנת 2021. על מנת לאפשר את הגדלת סכום ההוצאה מעבר למסגרת ההוצאה שהיתה מותרת לפי חוק יסוד: משק המדינה (להלן – חוק היסוד), תוכן חוק היסוד בתיקון מס' 10. כעת, על מנת לאפשר לממשלה לבצע את רכיבי התכנית הכלכלית בשנת 2021 ובשנים שלאחריה, מוצע להתאים את חוק המסגרות להוראות שנקבעו בתיקון מס' 10, ולהגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית המותרת בשנת 2021 בכ-52 מיליארד שהוקצו בשנת 2021 כאמור וכן בסכום נוסף של כ-16 מיליארד ש"ח המהווים סכומים עודפים שלא בוצעו מתוך הקצאות התכנית הכלכלית בשנת 2020. מוצע כי הסכומים האמורים ישמשו להתמודדות עם המשבר שנוצר עקב התפשטות נגיף הקורונה בלבד, והגידול בסכום ההוצאה הממשלתית כאמור בסעיף זה, לא יובא בחשבון כחלק מסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2022 ואילך לצורך חישוב סכום ההוצאה הממשלתית לפי סעיף 6א לחוק. לפסקאות (4) ו-(5) לצד תיקון מגבלת ההוצאה כך שתאפשר את ביצוע התכנית הכלכלית להתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה, נדרש תיקון של תקרת הגירעון שמהווה אף הוא מגבלה אפקטיבית להוצאה התקציבית, כמוסבר בחלק הכללי. מאחר ורכיבים מסוימים בתכנית הכלכלית הם פרויקטים ארוכי טווח, דוגמת האצת פיתוח תשתיות, ובשל המשך התחלואה בקורונה בישראל ובעולם, חלק מהוצאות הממשלה שנובעות מהתכנית הכלכלית יבוצעו בשנים 2022 ואילך. על כן, לשימושים המהווים חלק מהתכנית הכלכלית להתמודדות עם משבר הקורונה ולמטרה זו בלבד, מוצע להגדיל את תקרת הגירעון על פי המתווה הבא: בשנת 2023 – בשיעור שלא יעלה על 0.25%; בשנת 2024 - בשיעור שלא יעלה על 0.15% ובשנת 2025 – בשיעור שלא יעלה על 0.05%. סעיף 2 כאמור בחלק הכללי, הצעות התקציב לשנים 2021 ו-2022 יונחו על שולחן הכנסת לאחר תקופה של למעלה משנה וחצי שבה התנהלה הממשלה בתקציב המשכי בהתאם לחוק היסוד. משכך יש צורך בהתאמות לחוק יסודות התקציב הנוגעות להעברת עודפי התקציב משנת 2019 לשנת 2021. מוצע לראות את הסכומים שנותרו בחוק התקציב לשנת 2019 כאילו התווספו לתכנית הפעולה המפורטת שהוגשה לאישור הכנסת לפי סעיף 2 לחוק יסוד: הכנסת (תיקון מס' 50 – הוראת שעה) (להלן – תכנית הפעולה המפורטת), כנוסחו של חוק היסוד במועד הנחת תוכנית הפעולה המפורטת. עוד מוצע לקבוע כי סכומים שנותרו בשנת 2020 לאחר צירוף הסכומים הללו יתווספו לחוק התקציב לשנת 2021. התאמות אלו יאפשרו את המשך הפעילות הסדירה והרציפה, ככל הניתן, של משרדי הממשלה. סעיף 3 בהמשך לאמור בחלק הכללי ולשם איזון בין הבטחת האיתנות הפיסקלית לבין צרכי המשק בטווח הקצר, וכן על מנת לשמר גמישות לממשלה לאמץ מתווה התכנסות בהתאם להתפתחויות מקרו-כלכליות ואחרות, מוצע לקבוע כי תכנית התקציב התלת שנתית המוגשת לפי סעיפים 2(ב)(3) ו-40א לחוק יסודות התקציב יתכנסו במתווה מדורג. כך, מוצע כי בשנים 2023, 2024, ו-2025 סכום ההוצאה הממשלתית המותרת, לעניין סעיף 40א(ב) לחוק, יהיה בשיעורים של 103.4%, 103.2% וב-102.0% בהתאמה, ובכל אחת מהשנים הנזכרות, לא יותר מתחזית ההוצאות לאותה שנה אך לא פחות ממגבלת ההוצאה הבסיסית. תיקון חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית בחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ"ב-1992 - בחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ"ב-1992 - בחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ"ב-1992 - בחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ"ב-1992 - בחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ"ב-1992 - בחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ"ב-1992 - בסעיף 5 - בסעיף 5 - בסעיף 5 - בסעיף 5 - בסעיף 5 - בסעיף 5 - בפסקה (16), במקום "2.25%" יבוא 3.0%"; בפסקה (16), במקום "2.25%" יבוא 3.0%"; בפסקה (16), במקום "2.25%" יבוא 3.0%"; בפסקה (16), במקום "2.25%" יבוא 3.0%"; בפסקה (16), במקום "2.25%" יבוא 3.0%"; בפסקה (17), במקום "2.0%" יבוא 3.5%"; בפסקה (17), במקום "2.0%" יבוא 3.5%"; בפסקה (17), במקום "2.0%" יבוא 3.5%"; בפסקה (17), במקום "2.0%" יבוא 3.5%"; בפסקה (17), במקום "2.0%" יבוא 3.5%"; בפסקה (18), במקום "1.75%" יבוא "2.75%"; בפסקה (18), במקום "1.75%" יבוא "2.75%"; בפסקה (18), במקום "1.75%" יבוא "2.75%"; בפסקה (18), במקום "1.75%" יבוא "2.75%"; בפסקה (18), במקום "1.75%" יבוא "2.75%"; במקום פסקה (19) יבוא: במקום פסקה (19) יבוא: במקום פסקה (19) יבוא: במקום פסקה (19) יבוא: במקום פסקה (19) יבוא: "(19) בשנת התקציב 2024 - באופן שלא יעלה על 2.25%; "(19) בשנת התקציב 2024 - באופן שלא יעלה על 2.25%; "(19) בשנת התקציב 2024 - באופן שלא יעלה על 2.25%; "(19) בשנת התקציב 2024 - באופן שלא יעלה על 2.25%; (20) בשנת התקציב 2025 - באופן שלא יעלה על 1.75%; (20) בשנת התקציב 2025 - באופן שלא יעלה על 1.75%; (20) בשנת התקציב 2025 - באופן שלא יעלה על 1.75%; (20) בשנת התקציב 2025 - באופן שלא יעלה על 1.75%; (21) בשנות התקציב 2026 ואילך - באופן שמדי שנה לא יעלה על 1.5%."; (21) בשנות התקציב 2026 ואילך - באופן שמדי שנה לא יעלה על 1.5%."; (21) בשנות התקציב 2026 ואילך - באופן שמדי שנה לא יעלה על 1.5%."; (21) בשנות התקציב 2026 ואילך - באופן שמדי שנה לא יעלה על 1.5%."; אחרי סעיף 16 יבוא: אחרי סעיף 16 יבוא: אחרי סעיף 16 יבוא: אחרי סעיף 16 יבוא: אחרי סעיף 16 יבוא: אחרי סעיף 16 יבוא: "הוראת שעה לשנים 2021 ו-2022 – הצמדת סכום ההוצאה הממשלתית "הוראת שעה לשנים 2021 ו-2022 – הצמדת סכום ההוצאה הממשלתית "הוראת שעה לשנים 2021 ו-2022 – הצמדת סכום ההוצאה הממשלתית 16א. על אף הוראות סעיף 6א, לעניין כל אחת משנות התקציב 2021 ו-2022 יקראו את סעיף קטן (ב) לסעיף האמור כאילו במקום המילים "כשהוא צמוד לממוצע שיעורי השינוי של מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה" נאמר "בתוספת שיעור של 2%, שמשקף הצמדה למדד המחירים לצרכן במצב של שינוי מחירים באמצע תחום יציבות המחירים שקבעה הממשלה בהתאם לסעיף 3(ב) לחוק בנק ישראל, התש"ע-2010."; על אף הוראות סעיף 6א, לעניין כל אחת משנות התקציב 2021 ו-2022 יקראו את סעיף קטן (ב) לסעיף האמור כאילו במקום המילים "כשהוא צמוד לממוצע שיעורי השינוי של מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה" נאמר "בתוספת שיעור של 2%, שמשקף הצמדה למדד המחירים לצרכן במצב של שינוי מחירים באמצע תחום יציבות המחירים שקבעה הממשלה בהתאם לסעיף 3(ב) לחוק בנק ישראל, התש"ע-2010."; בסעיף 17 - בסעיף 17 - בסעיף 17 - בסעיף 17 - בסעיף 17 - בסעיף 17 - בסעיף קטן (א), במקום "12.69%" יבוא "16.5%"; בסעיף קטן (א), במקום "12.69%" יבוא "16.5%"; בסעיף קטן (א), במקום "12.69%" יבוא "16.5%"; בסעיף קטן (א), במקום "12.69%" יבוא "16.5%"; בסעיף קטן (א), במקום "12.69%" יבוא "16.5%"; בסעיף קטן (ג), במקום "0.06%" יבוא" "3.8%"; בסעיף קטן (ג), במקום "0.06%" יבוא" "3.8%"; בסעיף קטן (ג), במקום "0.06%" יבוא" "3.8%"; בסעיף קטן (ג), במקום "0.06%" יבוא" "3.8%"; בסעיף קטן (ג), במקום "0.06%" יבוא" "3.8%"; בסעיף 18 בסעיף 18 בסעיף 18 בסעיף 18 בסעיף 18 בסעיף 18 אחרי סעיף 18 יבוא: אחרי סעיף 18 יבוא: אחרי סעיף 18 יבוא: אחרי סעיף 18 יבוא: אחרי סעיף 18 יבוא: אחרי סעיף 18 יבוא: "הוראת שעה לשנים 2023 עד 2025 - הגדלת שיעור הגירעון לשם התמודדות עם משבר הקורונה בשנים 2023 עד 2025 "הוראת שעה לשנים 2023 עד 2025 - הגדלת שיעור הגירעון לשם התמודדות עם משבר הקורונה בשנים 2023 עד 2025 "הוראת שעה לשנים 2023 עד 2025 - הגדלת שיעור הגירעון לשם התמודדות עם משבר הקורונה בשנים 2023 עד 2025 19. על אף הוראות סעיף 5(18), לשם התמודדות עם משבר הקורונה ולמטרה זו בלבד, בשנת 2023 רשאית הממשלה להגדיל את שיעור הגירעון הכולל מן התמ"ג בשיעור נוסף של עד 0.25%. על אף הוראות סעיף 5(18), לשם התמודדות עם משבר הקורונה ולמטרה זו בלבד, בשנת 2023 רשאית הממשלה להגדיל את שיעור הגירעון הכולל מן התמ"ג בשיעור נוסף של עד 0.25%. על אף הוראות סעיף 5(19), לשם התמודדות עם משבר הקורונה ולמטרה זו בלבד, בשנת 2024 רשאית הממשלה להגדיל את שיעור הגירעון הכולל מן התמ"ג בשיעור נוסף של עד 0.15%. על אף הוראות סעיף 5(19), לשם התמודדות עם משבר הקורונה ולמטרה זו בלבד, בשנת 2024 רשאית הממשלה להגדיל את שיעור הגירעון הכולל מן התמ"ג בשיעור נוסף של עד 0.15%. על אף הוראות סעיף 5(20), לשם התמודדות עם משבר הקורונה ולמטרה זו בלבד, בשנת 2025 רשאית הממשלה להגדיל את שיעור הגירעון הכולל מן התמ"ג בשיעור נוסף של עד 0.05%." על אף הוראות סעיף 5(20), לשם התמודדות עם משבר הקורונה ולמטרה זו בלבד, בשנת 2025 רשאית הממשלה להגדיל את שיעור הגירעון הכולל מן התמ"ג בשיעור נוסף של עד 0.05%." תיקון חוק יסודות התקציב בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 (בחוק זה – חוק יסודות התקציב), אחרי סעיף 13 יבוא: בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 (בחוק זה – חוק יסודות התקציב), אחרי סעיף 13 יבוא: בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 (בחוק זה – חוק יסודות התקציב), אחרי סעיף 13 יבוא: בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 (בחוק זה – חוק יסודות התקציב), אחרי סעיף 13 יבוא: בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 (בחוק זה – חוק יסודות התקציב), אחרי סעיף 13 יבוא: בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 (בחוק זה – חוק יסודות התקציב), אחרי סעיף 13 יבוא: "הוראת שעה - עודפי תקציב לשנים 2020 ו-2021 "הוראת שעה - עודפי תקציב לשנים 2020 ו-2021 "הוראת שעה - עודפי תקציב לשנים 2020 ו-2021 13א. על אף האמור בסעיף 13, סכום עודף שנותר באחד מסעיפי התקציב בחוק התקציב לשנת 2019, יראו אותו כאילו התווסף, לצורך התחייבויות שהתחייבה הממשלה במהלך שנת הכספים 2020, לתכנית פעולה מפורטת שהוגשה בהתאם לסעיף 3ב(א1)(2) לחוק יסוד: משק המדינה, כנוסחו של חוק יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) במועד הגשת תכנית הפעולה המפורטת (בסעיף זה – תכנית הפעולה המפורטת). שר האוצר יגיש לוועדה הודעה בדבר גובה הסכום שהתווסף לתכנית הפעולה המפורטת כאמור. על אף האמור בסעיף 13, סכום עודף שנותר באחד מסעיפי התקציב בחוק התקציב לשנת 2019, יראו אותו כאילו התווסף, לצורך התחייבויות שהתחייבה הממשלה במהלך שנת הכספים 2020, לתכנית פעולה מפורטת שהוגשה בהתאם לסעיף 3ב(א1)(2) לחוק יסוד: משק המדינה, כנוסחו של חוק יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) במועד הגשת תכנית הפעולה המפורטת (בסעיף זה – תכנית הפעולה המפורטת). שר האוצר יגיש לוועדה הודעה בדבר גובה הסכום שהתווסף לתכנית הפעולה המפורטת כאמור. נותר סכום עודף באחד מסעיפי תכנית הפעולה המפורטת בצירוף הסכום האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר האוצר, בהודעה לוועדה, להתיר את השימוש באותו סכום בשנת הכספים 2021.". נותר סכום עודף באחד מסעיפי תכנית הפעולה המפורטת בצירוף הסכום האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר האוצר, בהודעה לוועדה, להתיר את השימוש באותו סכום בשנת הכספים 2021.". הוראת שעה – תכנית תלת שנתית לחוקי התקציב לשנים 2021 ו- 2022 לעניין תכנית התקציב התלת שנתית שתניח הממשלה יחד עם הצעת חוק התקציב לשנת 2021 בהתאם להוראות סעיפים 2(ב)(3) ו-40א לחוק יסודות התקציב, יקראו את ההגדרה "סכום ההוצאה הממשלתית המותרת" שבסעיף 40א(י) לחוק יסודות התקציב, כאילו נאמר בה כך: לעניין תכנית התקציב התלת שנתית שתניח הממשלה יחד עם הצעת חוק התקציב לשנת 2021 בהתאם להוראות סעיפים 2(ב)(3) ו-40א לחוק יסודות התקציב, יקראו את ההגדרה "סכום ההוצאה הממשלתית המותרת" שבסעיף 40א(י) לחוק יסודות התקציב, כאילו נאמר בה כך: לעניין תכנית התקציב התלת שנתית שתניח הממשלה יחד עם הצעת חוק התקציב לשנת 2021 בהתאם להוראות סעיפים 2(ב)(3) ו-40א לחוק יסודות התקציב, יקראו את ההגדרה "סכום ההוצאה הממשלתית המותרת" שבסעיף 40א(י) לחוק יסודות התקציב, כאילו נאמר בה כך: לעניין תכנית התקציב התלת שנתית שתניח הממשלה יחד עם הצעת חוק התקציב לשנת 2021 בהתאם להוראות סעיפים 2(ב)(3) ו-40א לחוק יסודות התקציב, יקראו את ההגדרה "סכום ההוצאה הממשלתית המותרת" שבסעיף 40א(י) לחוק יסודות התקציב, כאילו נאמר בה כך: לעניין תכנית התקציב התלת שנתית שתניח הממשלה יחד עם הצעת חוק התקציב לשנת 2021 בהתאם להוראות סעיפים 2(ב)(3) ו-40א לחוק יסודות התקציב, יקראו את ההגדרה "סכום ההוצאה הממשלתית המותרת" שבסעיף 40א(י) לחוק יסודות התקציב, כאילו נאמר בה כך: לעניין תכנית התקציב התלת שנתית שתניח הממשלה יחד עם הצעת חוק התקציב לשנת 2021 בהתאם להוראות סעיפים 2(ב)(3) ו-40א לחוק יסודות התקציב, יקראו את ההגדרה "סכום ההוצאה הממשלתית המותרת" שבסעיף 40א(י) לחוק יסודות התקציב, כאילו נאמר בה כך: ""סכום ההוצאה הממשלתית המותרת" - ""סכום ההוצאה הממשלתית המותרת" - ""סכום ההוצאה הממשלתית המותרת" - ""סכום ההוצאה הממשלתית המותרת" - ""סכום ההוצאה הממשלתית המותרת" - בשנת 2022 – מגבלת ההוצאה הבסיסית; בשנת 2022 – מגבלת ההוצאה הבסיסית; בשנת 2022 – מגבלת ההוצאה הבסיסית; בשנת 2022 – מגבלת ההוצאה הבסיסית; בשנת 2023 – 103.4% ממגבלת ההוצאה הבסיסית או תחזית ההוצאות לשנה זו, הנמוך מביניהם, אך לא פחות ממגבלת ההוצאה הבסיסית; בשנת 2023 – 103.4% ממגבלת ההוצאה הבסיסית או תחזית ההוצאות לשנה זו, הנמוך מביניהם, אך לא פחות ממגבלת ההוצאה הבסיסית; בשנת 2023 – 103.4% ממגבלת ההוצאה הבסיסית או תחזית ההוצאות לשנה זו, הנמוך מביניהם, אך לא פחות ממגבלת ההוצאה הבסיסית; בשנת 2023 – 103.4% ממגבלת ההוצאה הבסיסית או תחזית ההוצאות לשנה זו, הנמוך מביניהם, אך לא פחות ממגבלת ההוצאה הבסיסית; בשנת 2024 – 103.2% ממגבלת ההוצאה הבסיסית או תחזית ההוצאות לשנה זו, הנמוך מביניהם, אך לא פחות ממגבלת ההוצאה הבסיסית." בשנת 2024 – 103.2% ממגבלת ההוצאה הבסיסית או תחזית ההוצאות לשנה זו, הנמוך מביניהם, אך לא פחות ממגבלת ההוצאה הבסיסית." בשנת 2024 – 103.2% ממגבלת ההוצאה הבסיסית או תחזית ההוצאות לשנה זו, הנמוך מביניהם, אך לא פחות ממגבלת ההוצאה הבסיסית." בשנת 2024 – 103.2% ממגבלת ההוצאה הבסיסית או תחזית ההוצאות לשנה זו, הנמוך מביניהם, אך לא פחות ממגבלת ההוצאה הבסיסית." לעניין תכנית התקציב התלת שנתית שתניח הממשלה יחד עם הצעת חוק התקציב לשנת 2022, בהתאם להוראות סעיפים 2(ב)(3) ו-40א לחוק יסודות התקציב, יקראו את ההגדרה "סכום ההוצאה הממשלתית המותרת" שבסעיף 40א(י) לחוק יסודות התקציב, כאילו נאמר בה כך: לעניין תכנית התקציב התלת שנתית שתניח הממשלה יחד עם הצעת חוק התקציב לשנת 2022, בהתאם להוראות סעיפים 2(ב)(3) ו-40א לחוק יסודות התקציב, יקראו את ההגדרה "סכום ההוצאה הממשלתית המותרת" שבסעיף 40א(י) לחוק יסודות התקציב, כאילו נאמר בה כך: לעניין תכנית התקציב התלת שנתית שתניח הממשלה יחד עם הצעת חוק התקציב לשנת 2022, בהתאם להוראות סעיפים 2(ב)(3) ו-40א לחוק יסודות התקציב, יקראו את ההגדרה "סכום ההוצאה הממשלתית המותרת" שבסעיף 40א(י) לחוק יסודות התקציב, כאילו נאמר בה כך: לעניין תכנית התקציב התלת שנתית שתניח הממשלה יחד עם הצעת חוק התקציב לשנת 2022, בהתאם להוראות סעיפים 2(ב)(3) ו-40א לחוק יסודות התקציב, יקראו את ההגדרה "סכום ההוצאה הממשלתית המותרת" שבסעיף 40א(י) לחוק יסודות התקציב, כאילו נאמר בה כך: לעניין תכנית התקציב התלת שנתית שתניח הממשלה יחד עם הצעת חוק התקציב לשנת 2022, בהתאם להוראות סעיפים 2(ב)(3) ו-40א לחוק יסודות התקציב, יקראו את ההגדרה "סכום ההוצאה הממשלתית המותרת" שבסעיף 40א(י) לחוק יסודות התקציב, כאילו נאמר בה כך: לעניין תכנית התקציב התלת שנתית שתניח הממשלה יחד עם הצעת חוק התקציב לשנת 2022, בהתאם להוראות סעיפים 2(ב)(3) ו-40א לחוק יסודות התקציב, יקראו את ההגדרה "סכום ההוצאה הממשלתית המותרת" שבסעיף 40א(י) לחוק יסודות התקציב, כאילו נאמר בה כך: ""סכום ההוצאה הממשלתית המותרת" - ""סכום ההוצאה הממשלתית המותרת" - ""סכום ההוצאה הממשלתית המותרת" - ""סכום ההוצאה הממשלתית המותרת" - ""סכום ההוצאה הממשלתית המותרת" - בשנת 2023 – 103.4% ממגבלת ההוצאה הבסיסית או תחזית ההוצאות לשנה זו, הנמוך מביניהם, אך לא פחות ממגבלת ההוצאה הבסיסית; בשנת 2023 – 103.4% ממגבלת ההוצאה הבסיסית או תחזית ההוצאות לשנה זו, הנמוך מביניהם, אך לא פחות ממגבלת ההוצאה הבסיסית; בשנת 2023 – 103.4% ממגבלת ההוצאה הבסיסית או תחזית ההוצאות לשנה זו, הנמוך מביניהם, אך לא פחות ממגבלת ההוצאה הבסיסית; בשנת 2023 – 103.4% ממגבלת ההוצאה הבסיסית או תחזית ההוצאות לשנה זו, הנמוך מביניהם, אך לא פחות ממגבלת ההוצאה הבסיסית; בשנת 2024 – 103.2% ממגבלת ההוצאה הבסיסית או תחזית ההוצאות לשנה זו, הנמוך מביניהם, אך לא פחות ממגבלת ההוצאה הבסיסית; בשנת 2024 – 103.2% ממגבלת ההוצאה הבסיסית או תחזית ההוצאות לשנה זו, הנמוך מביניהם, אך לא פחות ממגבלת ההוצאה הבסיסית; בשנת 2024 – 103.2% ממגבלת ההוצאה הבסיסית או תחזית ההוצאות לשנה זו, הנמוך מביניהם, אך לא פחות ממגבלת ההוצאה הבסיסית; בשנת 2024 – 103.2% ממגבלת ההוצאה הבסיסית או תחזית ההוצאות לשנה זו, הנמוך מביניהם, אך לא פחות ממגבלת ההוצאה הבסיסית; בשנת 2025 – 102.0% ממגבלת ההוצאה הבסיסית או תחזית ההוצאות לשנה זו, הנמוך מביניהם, אך לא פחות ממגבלת ההוצאה הבסיסית." בשנת 2025 – 102.0% ממגבלת ההוצאה הבסיסית או תחזית ההוצאות לשנה זו, הנמוך מביניהם, אך לא פחות ממגבלת ההוצאה הבסיסית." בשנת 2025 – 102.0% ממגבלת ההוצאה הבסיסית או תחזית ההוצאות לשנה זו, הנמוך מביניהם, אך לא פחות ממגבלת ההוצאה הבסיסית." בשנת 2025 – 102.0% ממגבלת ההוצאה הבסיסית או תחזית ההוצאות לשנה זו, הנמוך מביניהם, אך לא פחות ממגבלת ההוצאה הבסיסית."