חומר רקע
אלבית אלמוחתלף הבית השונה
להעצמ
ת ילה ה הק להט''בית הערבית ע''ר
דרישה למתן היתר עבודה ושירותי רווחה ושיקום עבור
להט''בים ונשים פלסטינים/ות מבקשי/ות מקלט במעגלי זנות
נייר עמדה
-
אוקטובר2021
העמותה הבית השונה להעצמ
ת ה
קהילה
להט''בית הערבית
,
ארגון
היא
"ס
בישראל
ועמותת
"
אשה לאשה מרכז פמיניסטי
חיפה
, "
פועלים
/ות
לתת מענים ל
להט"בים ונשים מ
קהילת מבקשי
/ות
ה
מקלט
ה
פלסטינים
/ות
הנמצאים
/ות
בישראל
.
אנו פונות
בבקשה הדחופה להסדיר ל
להט"בים ונשים פלסטינים/ות מבקשי/ות מקלט
בעלי
/ות
היתרי רווחה מהמנהל
האזרחי, אישורי עבודה
ושירותי שיקום. מניעת זכויות אלו
מהם
/ן
מהווה מדיניות
של
הפקרה קשה שתוצאתה
סכנת
חיים
יומיומית
ו
עומדת בניגוד למחוייבותיה
הבינלאומיות
של ישראל.
[
יצוין כי בעניין זה תלויה עתירת בג"צ 7126/17
רופאים למען זכויות אדם ואח' נ' מדינת ישראל1]
מבקשי/ות המקלט הפלסטינים/ות
נמלטו
לשטחי
מדינת ישראל לאחר שנרדפו ע"י משפחתם/ן או
קהילתם/ן על רקע
נטייתם המינית או זהות מגדרית. פעמים רבות אלו עברו אלימות קשה, והם
/ן
נמצאים/ות תחת .איום ממשי על חייהם/ן
מדינת ישראל מסרבת לקבל בקשות למקלט מטעמם/ן בשל פרשנות, מוטעית
,לעמדתנו
,לאמנת הפליטים ומטעמים שהם
.ככל הנראה, פוליטיים
כפתרון חלופי, בזמן שהותם/ן בשטחי ישראל מונפק עבורם/ן היתר שהייה לצרכי רווחה, המתחדש על סמך הנסיבות
הנלוות לכל מקרה. היתרים אלה מונפקים למשך חצי שנה לכל היותר בכל פעם.
במצטבר, תקופת שהייתם/ן בארץ יכולה
להימש
ך שנים רבות שכן ברוב הפעמים אין פתרון אחר להסדרת מעמדם/ן בישראל והם/ן ממתינים/ות ליישוב מחדש
במדינה מערבית של
ישית שתקלוט אותם כפליטים
לשטחה
.
במקרים המעטים שקיים נתיב להגשת בקשות להסדרת מעמד
בישראל, בחינתן של אלה נמשכת שנים ארוכות.
היתר הרווחה אינו כולל
זכאות לעבודה ופרנסה, שירותי בריאות או שירותי רווחה. עובדה זו בעלת השפעה איומה על
מצבם/ן של מבקשי ומבקשות המקלט הפלסטינים/ות, אשר גם כך נמצאים/ות במאבק הישרדות ארו
ך וקשה בשל
הטראומות שחוו בתור א
/
נשים שנרדפו על רקע מגדרי כאשר
ברובם המוחלט של המקרים אנו רוא
ות
עבר של אלימות
פיזית, מינית ורגשית.
ש
לושת
הארגונים ביחד מטפלים כרגע ב-
36
פלסטינים
/ות
מבקשי
/ות
מקלט להט''בים ונשים
. 5
נוספים יצאו ליישוב מחדש
במדינה שלישית בעזרת נציבות
האו''ם לפליטים בשנים 2020-2021
.
25
פלסטינים/ות מתוך36
הנמצאים
/ות
בטיפולנו נמצאים
/ות
על רצף הזנות. שניים נוספים
נמצאים בזוגיות לא רצויה
לצורך הישרדות
. מדובר ב
אחוז גב
וה מאוד
מתוך מטופלינו
(75%
)
של פלסטינים/ות מבקשי מקלט שמדינת ישראל מאשרת
1
עתירת בג"צ7126/17
רופאים למען זכויות אדם ואח' נ' מדינת ישראל. שם
ניתנה החלטה ביום26.7.2021
לפיה עד ליום1.11.21
על נציגי המדינה
" להשלים התייחסותם בכל הנוגע לקשיים שהועלו בעניינם של שוהים בהיתר בישראל על רקע מאוימות בשל נטייה מינית או מגדרית–
לרבות
בהתייחס למי שגילם עלה על 25
, למי שתקופת שהייתם בישראל מתמשכת ולמי שלא נמצא להם פתרון מגורים ב"מקלט". כמו כן, תכלול ההודעה
התייחסות לאפשרות שבקשות לקבל היתר תעסוקה לתקופה קצרה יוכלו להיות מוגשות על-
ידי בעל היתר השהייה עצמו, במנותק ממעסיק
קונקרטי
".
אלבית אלמוחתלף הבית השונה
להעצמ
ת ילה ה הק להט''בית הערבית ע''ר
שהם
/ן
זכאים
/ות
למקלט בשטחה
על ידי מתן היתרי רווחה
אך
אינה מותירה להם/ן דרך לקיים את עצמם/ן
ואת
צרכיהם
הבסיסיים (ביטחון תזונתי, קורת גג)
.
לכן
בלית ברירה
הם/ן
מוצאים את עצמם
/ן
על רצף הזנות
, דבר
ה
מצביע
על בעיה
עמוקה שאינה מטופלת.
במקלטים קהילתיים נמצאים כרגע4 מטופלים
/ות
בלבד וכל
השאר
נאלצים
/ות
לשרוד ללא כל תמיכה רגשית או חומרית,
מלבד
התמיכה
שארגוני הסיוע מסוגלים לספק
,
אשר לא מתקרב
ל ת
מתן
ה
מענה
הדרוש לתחזוק
צרכים קיומיים.
הגרוע
מכל הוא שגם "בני המזל" הנמצאים במסגרות ומקבלים סיוע פסיכו-
סוציאלי
אינם
/ן
מסוגלים להשתקם
אל מחוץ
ל
מעגל
הזנות, בשל היעדר האפשרות לעבוד
באופן חוקי
והעובדה שלאחר יציאתם
/ן
מהמסגרות הללו אינם זכאים
/ות
עוד לכל
ליווי רווחתי או סוציאלי אחר. עובדה זו חותרת תחת
כל ניסיון שיקום, שכן תקווה ו
תכנון
לעתיד הן מן היסודות
הבסיסיים ביותר בעבודת שיקום.
מדיניות זו המונעת
ממבקשי/ות המקלט הפלסטינים/ות אפשרויות תעסוקה ושיקום עומדת בניגוד להתחייבויותה של
ישראל
להגן, לסייע ולשקם נשים קורבנות אלימות, כפי שמ
צוין בהמלצה כללית מס' 17
של האמנה לביעור כל צורות
האפלייה נגד נשים (CEDAW
)שעניי
נה הגנה על נשים קורבנות ושורדות אלימות. ה המלצה מדגישה את החובה לעשות כן
גם לגבי נשים פליטות, כך שיעמדו לרשותן שירותי ייעוץ, תמיכה ושיקום (המלצותK
,
R
ו-
T
.)
2
הרציונל העומד מאחורי החובה לספק הגנה ל
נשים נפגעות אלימות על רקע מגדרי (Gender Based Violence
)
עומד גם
בהקשר ל
שיקומם
/ן של להט"בים
שסבלו מאלימות וברחו
לישראל
. על פי הגדרתו של פורוםIASC
של האו"ם ושותפ ים
נוספים, אלימות על
רקע מגדרי
מתייחסת לאלימות המופעלת על אינדיבידואלים "מתוך הרצון להעניש את אלה אשר
חורגים מנורמות מגדריות", כו
לל אינדיבידואלים אשר חורגים מנורמות אלה על בס יס נטייתם.המינית
3
לכן חובתה של
. -- ישראל לספק הגנה, סיוע ושירותי שיקום עומדת גם בהקשר ללהט"בים
2 UN Committee on the Elimination of Discrimination Against Women (CEDAW), CEDAW General Recommendation No. 19:
Violence against women, 1992, available at: http://www.refworld.org/docid/52d920c54.htm.
3 Inter-Agency Standing Committee (IASC). Guidelines for Integrating Gender-Based Violence Interventions in Humanitarian
Action: Reducing risk, promoting resilience and aiding recovery.