חומר רקע
כ' חשוון, 26/10/11
נייר לועדת החינוך של הכנסת על רקע הדיון בכ"א חשוון, 27 באוקטובר 2021:
הגדלת תקצוב החינוך היסודי המוכר שאינו רשמי (מוכש"ר) - פגיעה בחינוך הציבורי ובשכבות החלשות.
מכיוון שהדיון ממוסגר כאילו מדובר בפגיעה באוכלוסיות מוחלשות, חובה להבהיר כי ההיפך הוא הנכון.
זכותו של כל הורה לבחור את המתאים לילדיו, אך למהלכים של הוספת תקצוב או הלבנת חינוך המתנהג כפרטי, יש השלכות חברתיות וכלכליות נרחבות וקשות על כלל החברה הדתית.
בטרם דיון בנושא יש לשים לב לדברים הבאים המתייחסים למוסדות אלו הקיימים בחברה הדתית:
1. מרבית המוסדות המדוברים קמו במקומות בהם כבר היו קיימים מוסדות חרדיים לאומיים, הנמצאים תחת החינוך הממלכתי דתי. מקימי המוסדות ביקשו להתבדל למרות שהיו להם חלופות ציבוריות המתאימות לעיקרי תפיסת עולמם (הפרדה מגדרית, תגבור תורני, תוכנית "מלמדים" ועוד).
2. רבים מן המוסדות קמו באופן פיראטי בשיטת חומה ומגדל, זאת בשל העובדה שלא היתה להם הצדקה מספרית (ולרבים מהם אין הצדקה מספרית עד היום). הגדלת התקצוב מהווה ביזבוז משאבים ועידוד לשכרו של חוטא.
3. מוסדות מהסוג המדובר, מבצעים לעתים רבות פעולות סינון עקיפות או ישירות המייצרות מוסד אליטיסטי אשר עוקף את האינטגרציה. תשלומי הורים, ימי אוריינטציה מדירים, תקנונים מדירים, ניצול של סטטוס "על אזורי" ועוד, יוצרים פערים חברתיים באזורם.
4. מוסדות אלה בדר"כ אינם נוטלים חלק באחריות לתלמידים בעלי צרכים וחינוך מיוחד. הדבר נובע בגלל סיבות שונות כמו למשל בשל קוטן המוסדות.
בהתאם לכל אלה, המוסדות המדוברים מביאים במקרים רבים את מוסדות הממ"ד למצב של קיטון וחוסר יכולת להחזיק מוסד גדול ויעיל. הדבר מביא את כולם להגדיל תשלומי הורים, להימנע ממתן מענה לתלמידי בעלי צרכים ולעתים אף לסנן תלמידים על מנת לעמוד בכללי ה"תחרות". במקומות רבים בהם נכנסו מוסדות מסוג זה, האוכלוסייה הדתית מוצאת עצמה מול מוסדות דלים, כאשר אוכלוסיות חלשות או מסורתיות ממשיכות ביתר שאת, לעזוב את החינוך הדתי.
הפער בנתוני הרקע החברתי –כלכלי של תלמידי מוסדות אלו, בהשוואה לממ"דים רגילים בסביבתם מוכיחים זאת1. אכן יש קבוצה של הורים שמעוניינת בתכנים אחרים, אלא שחלק משמעותי מהנרשמים למוסדות אלו יבואו מסיבות חברתיות של עקיפת האינטגרציה וחיפוש אחר כיתה קטנה.
מי שחפץ בחינוך דתי ציבורי, יעיל ובעל אחריות חברתית, חייב להתנגד להגדלת התקציב.