חומר רקע
13
,יוני2021
ג 'תמוז ,תשפ"א
לכבוד
,מר גיורא שחם
מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב, יו"ר מועצת רשות המים
רחוב בנק ישראל7
., ת.ד36118
, ירושלים9195021
באמצעות : דוא"ל
[email protected]
,שלום רב
:הנדון
גביית תשלום בעד דמי מים – מפעלי ים המלח בע"מ
הריני לפנות אליך מטעם
ארגון "אדם, טבע ודין–
,"אגודה ישראלית להגנת הסביבה:(להלן "אדם טבע ודין)"
הפועלת בכלים משפטיים ,תכנוניים ומדעיים לשם הגנה על איכות הסביבה בישראל בעניין שבנ .דון עניינינו
בסוגיית
:גביית דמי מים ממפעלי ים המלח בע"מ (להלן""מי"ה ו/
או""החברה)
בהתאם
ל
חוק המים, תשי"ט-
1959
" :(להלן
החוק" " או
חוק המים"
) וזה
לאור כך ש
מי"ה הינה מפיק
ה ומספק
ת מים בהתאם
לחוק
ו לרישיונות ההפקה וההספקה שהוצאו לה על פעילותה בים המלח, ובין היתר
פעילות השאיבה שנעשית
לשם
הפקת מינרלים ממי ים המלח,
והכל בהתאם למפורט
להלן:
ח
וק המים חל
על פעילות ההפקה של
מפעלי ים המלח
1.
,כידוע
ביום 4
,באוגוסט2019
ניתן פסק דין של כבוד השופט סוקול ב
עח"ק (מים )
14047-06-15
אדם
טבע ודין- אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' הרשות הממשלתית למים וביוב
(נבו04.08.2019
)
" :(להלן
פסק הדין)"
2.
" בפסק דינו, שעסק בפעילות השאיבה של מפעלי ים המלח, קבע בית המשפט הנכבד כי
חברת ים המלח
מפיקה מים מים המלח .ים המלח הוא מקווה מים הכלול בהגדרת מקורות המים ,ופעילות הזרמת
המים מהאגן הצפוני לאגן הדרומי ואידוי המים בבריכות האידוי מהווים הפקה החייבת ברישיון לפי
סעיף
23
לחוק המים".
3.
עוד הבהיר בית המשפט ב סעיף55
ל
פסק דינו את מערכת היחסים בין חוק המים ו
חוק זיכיון ים המלח ,
תשכ"א-
1961
(להלן :
"חוק הזיכיון")
:
"מהותו של הזיכיון שניתן לחברת ים המלח ,כמו כל זיכיון אחר ,
הוא במתן זכות בלעדית .תכלית הזיכיון היא למנוע תחרות. משמע ,הענקת הזיכיון משחררת את בעל
הזיכיון מכבלי התחרות אולם אינה משחררת אותו ,כשלעצמה ,מכבלי החקיקה ומדרישות הרישוי
הנדרשות לפעילותו".
1
1 ההדגשות אינן במקור אלא אם נאמר אחרת .
4.
:עוד הדגיש בית המשפט"
...שאין בחוק הזיכיון כדי לסייג את תחולת חוק המים ואין בו כדי לפטור
את חברת ים המלח מחובתה להימנע מהפקת מים כל עוד אין בידה רישיון הפקה".
5.
עוד, לאור קיומו של סעיף7
,לחוק ,המחיל את חוק המים גם על זכויות שניתנו על פי דינים אחרים
המסקנה
היא כי המחוקק ביקש להחיל את חוק המים, על מ
י"ה וזאת ללא קשר לזיכיון המוקנה ל
ה .
וכך קבע בית המשפט ב
פס"ד בעניינינו : "משמע, המחוקק ביקש להחיל את חוק המי,ם
לרבות את
משטר הרישוי על פיו, גם על זכויות למים שייקבעו
.בעתיד, לרבות זכויות שייקבעו על פי חוק אחר
המשמעות היא כי חוק המים
חל באופן מפורש, מכוח הוראה זו, גם על הפקת מים שהזכות לה נקבעה
בשטר הזיכיון שניתן לחברת ים המלח."
ונדגיש, כי בכך קבע בית המשפט כי חוק המים חל על
פעילות
ה
.של מי"ה בים המלח
6.
לסיום פסק דינו, קבע בית המשפט הנכבד כי על הרשות ליתן את הרישיון ולפרסמו תוך 6 חודשים
ממועד פרסום פסק דין זה או למנוע כל פעולה של הפקת מים שלא בהתאם לרישיון.
7.
במרץ2020
,הוצא למפעלי ים המלח רישיון הפקה מס7565
'ורישיון הספקה מס7565
לשנת2020
,
קרי
מה– 1 לינואר ,
2020
ועד ל–
31
דצמבר2020
.)(או עד לפרסום רישיון חדש
ב–
12
במאי2021
רישיונות אלו הוחלפו על ידי רישיונות חדשים לשנת2021
אשר
לצערנו
כללו גידול בכמויות המים
ש ניתן למפעלים לשאוב וזה למרות מטרת חוק המים-
.למנוע את דלדולם של מקורות המים
8.
אזי, חוק המים חל
על פעילות
ה של מי"ה בים המלח וה
חברה מהווה מפיקה ומספקת מי ם בהתאם
.לחוק
אין חולק כי גם השמירה על ים המלח כמקור מים היא בעלת חשיבות ציבורית רבה
וכי יש לפעול
למנוע את דלדולו בהתאם לקבוע בחוק המים.
אך רישיונות אלו מהווים רק מנגנון אחד לשם הגשמת
מטרות ה.חוק ומכאן לעניינינו,
יש לתמרץ שימוש וניצול יעיל של
מים
, ובמקרה זה המים פו המ קים
ממימי םי המלח, באמצעות כלי נו סף המעוגן בחוק המים-
.דמי מים
:הגנה על משאב המים על היטלי הפקה וחובת
תשלום דמי מים
9.
נזכיר כי עוד במסגרת ההליך המשפטי שהתנהל ואשר הסתיים בפס"ד האמור
, טענ
ה הח"מ
כי סעיף
116
לחוק המים2 מטיל גם על מפעלי ים המלח חובה שמוטל על כל מפיק מים:
החובה לשלם היטל
הפקה לאוצר המדינה בהתאם לכמות המים שהפיק.
'ראו גם בעניין זה ס79
בחוות דעתו של אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (כלכלי-
פיסקאלי) דאז מיום4.9.2011
, "ביצוע
פרויקט הגנות ים המלח ומימונו- חוות דעת משפטית" שם נקבע כי " אין מדובר על זיכיון חופשי מכל מגבלות, המעניק לה בלעדיות
מוחלטת על ים המלח".
2
לשון הסעיף116
""היטלי הפקה :דאז
)(א מפיקי מים ישלמו היטל לאוצר המדינה ,בהתאם להוראות התוספת השניה (בחוק זה – היטל הפקה.)
(ב)
היטל ההפקה יוטל על כל מפיקי המים ממקור מים מסוים ויחושב לפי יחידות של כמות המים המופקת ;גובה
ההיטל ישקף את המחסור האזורי והכלל ארצי במים ,ויכול שיהיה שונה לכל מקור מים ולגבי כל אחת ממטרות
המים והשימושים בהם ,והכול כפי שנקבע בתוספת השניה.
(ג )
עדכון היטלי הפקה ייעשה בדרך שבה מעודכנים התעריפים לדמי מים לפי סעיף
112א ,בשינויים המחויבים לפי
הענין.
10
.
גביית ההיטל
בא
לשקף ,אינטרס ציבורי כללי בגין שימוש במשאבי טבע לאומיים ובעניינינו משאב
,המים המוגן במסגרת החוק
ומהווה הלכה למעשה כלי נוס ף לפיקוח ובקרה על הפקת המים, כפי
שנקבע על ידי כבוד השופט שפירא
בעח"
)'ק (חי10830-06013
א.ש.ש.י נדלן בע"מ נ' הרשות
הממשלתית למים וביוב
:כי "
,היטל ההפקה נועד כדי להגן על משאבי הטבע, ולתמרץ יזמים... כלומר
ההיטל בא להבטיח שהיזם יקדם את הבנייה תוך פגיעה מינימאלית במשאבי הציבור ההולכים
ומתדלדלים".
11
. חובה זו, לשלם בתמורה לשימוש על משאבי הטבע של הציבור, מקבלת משנה תוקף בע
ניינ
נ ו, לאור
אחריותה הישירה של מי"ה
לדלדולו של ים המלח
)(שאין חולקין עליה ,ומשרתת
מספר אינטרסים
וביניהם ה
אינטרס הציבור
י.
3
אותו עיקרון רלוונטי
ג ל ם מנגנון התשלום שנקבע במסגרת הרפורמה
במשק המים–
.דמי מים
12
.
על כך גם עמד בית המשפט
העליון ב בג"ץ6951/17
אפיקי מים אגודה שיתופית חקלאית נ' הרשות
הממשלתית למים ולביוב
(נבו03.04.2019
)
:(להלן""בג"צ אפיקי מים)
" :
נבהיר כי מאז ומעולם
מפיקים פרטיים שילמו עבור המים שהם מפיקים, שהרי לא מדובר במשאב פרטי. אלא
שבעבר
המפיקים שילמו "היטלי הפקה", והרפורמה שינתה את אופן התשלום והעניקה לו גם כינוי חדש: "דמי
מים". בשונה ממשטר ההיטלים הקודם, כיום המפיקים לא משלמים מס לקופת המדינה (בדמות היטל
הפקה) אלא תעריף אחיד, על בסיס עלות ריאלית של הפקת מים".
13
.
,כעולה לעיל
הרפורמה במשק המים כל .לה שינוי במנגנון קביעת תעריף צריכת המים תכליתה של
הרפורמה, כפי שנקבעה ב 'הצעת חוק המים (תיקון מס27), התשע"ו-
2016
(
" :להלן תיקון27
)"
הינה :
"להביא לקידום ניהול משק המים כמשק כספים סגור כך שהתעריפים שייגבו בעד הפקה והספקה
ישמשו את משק המים" (דברי הסבר לתיקון27
, הצעת חוק ממשלה1008
27
בינואר
2016
).
14
.
,בין היתר תיקון27
הביא ל
ביטול סימן ב' לפרק השביעי לחוק המים , שעניינו קביעת הסדרים בנוגע
.להיטלי ההפקה ממקורות מים
הרציונל
בשינוי היה שביטול הסימן והעברת הכספים למשק המים
הכללי
יקדמו את המהלך של ניהול משק המים כמשק כספים סגור , כך שהתשלומים שייגבו ישמשו
את כלל צרכני משק המים, ואת הצרכנים של משק המים ולא צרכנים של המ .דינה
15
. עדות ל כך שים המלח מהווה חלק אינטגראלי ממשק המים בישראל ניתן
למצוא בפתרונות השונים
שהוצגו (ואף נבחנים היום) לשם ייצוב מפלס ים המלח, אשר
כוללים הזרמה של
מים
(כדוגמא מים
מותפלים) דרך הכנרת והירדן אל ים המלח וכך כורכים את עתידם.
,להבנתנו לאור כך שים המלח נכלל
(ד)
מועצת הרשות הממשלתית ,באישור ועדת הכספים של הכנסת ,רשאית לשנות ,בכללים ,את התוספת השניה ,
לאחר שנתנה למפיקי מים ולצרכנים ממקור המים שלגביו יחול השינוי כאמור ,הזדמנות להשמיע טענות.
3 נצי
ין כי הח"מ בחרה למחוק את טענה זו מהערר המת
ו קן שהגישה
לאור כך ש היטל
ה הפקה על פי סעיף116
לחוק המים שבוטל
במסגרת תיקון27
לחוק המים שנכנס לתוקף ביום30.4.17, אין ספק כי העיקרון לא נזנח.
בתוך אותה"אמבטיה סגורה"
,של משק המים ,ובין היתר היותר משק כספים סגור תשלום דמי מים
על ידי מ
י"ה תביא ל הוזלת תעריפי המים
ב
משק.
4
16
.
על תפקידו של התיקון עמד גם בית המשפט
ב )עח"ק (ענייני מים חיפה23546-12-18
כפר הים ניהול
(
1994) בע"מ נ' הרשות הממשלתית למים וביוב
(נבו20.02.2020
):
"הבשורה שהביא תיקון27
עניינה
בקביעת הסדרים כלכליים חדשים במשק המים. בוטלו הוראות החוק שעניינן תשלומים שונים, לרבות
התוספת השניה, והוחלפו על ידי כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה), תשע"ז-
2017
.
המטרה העיקרית של תיקון27
לחוק המים היתה להסדיר את נושא הת שלומים עבור רכיבים שונים
,הקשורים בהפקת והספקת מים במדינה להביא לאחידות ושקיפות בעלויות ולחתור לכך שמשק
המים יהיה משק אוטארקי."
17
.
סעיף33א(ב) לחוק , שהוסף במסגרת27
" ואשר כותרתו חובת דיווח ותשלום של בעל רישיון לרשות
המים הארצית"
קובע כי מפיק ישלם למקורות "דמי מים", ששיעורם נקבע לפי ההפרש בין תעריף
הפקה והולכה לבין תעריף ההספקה לצרכן. תעריף ההפקה וההולכה נקבע בכללים, שאותם קובעת
הרשות לפי סעיפים112-111
לחוק
(ראו בעניין זה גם את סעיף109
)לחוק.
18
.
עוד
נדמה כי גם לדעת הרשות
(ובוודאי של )חברת מקורות .יש לפעול לגבות דמי מים ממפעלי ים המלח
כך עולה ממכתב ששלחה חברת מקורות לרשות ביום14.2.2021
מכתב בדבר: "חובות לסליקה -
לא
:משולמים ואשר אינם נכללים בהכנסות המוכרות של מקורות". (להלן "מכ
תב חברת מקורות.)"
19
. מכתב חברת מקורות מפרט על חוב
ו תיה של מי"ה בגין תשלום דמי מים על בסיס נתונים שהועברו
מרשות המים. כפי ש עולה
במכתב", חובה של מי
ה כלפי מקורות עומד על כ-
83,544
מיליון שקלים
.חדשים
מהמכתב עולה כי מקורות שלחה בחודש דצמבר2019
וכן בחודשים האחרונים למפעלי ים
המלח חיובים בגין דמי מים, וזה בגין התקופה שבין2018-2020
.
20
.
עוד
מפורט כי נכון למועד שליחת המכתב השהתה חברת מקורות את ביצוע אכיפ ת גביית החוב לפי
בקשת רשות המים,
לאור כך שמתקיים בירור ,ביחס לחוב של מפעלי ים המלח כאשר סיום הבירור
.צפויה להתבצע ממש בקרוב
---
העתק מכתב חברת מקורות מצורף למכתב ומסומן כנספח
'א
21
. בהתאם לאמור ,וכפי שאף פסק
,בית המשפט בבג"צ אפיקי מים"
מאז ומעולם מפיקים פרטיים שילמו
עבור המים שהם מפיקים."
תיקון27
החיל
חובה ל תשלום דמי מים לבעלי
רישיו
נות ה
הפקה ו
ההספקה
וביניהם
חברת מי"ה
אשר משנת2020
מפיקה
מים מכוח רישיון הפקה והספקה שניתנה להם על ידי
.הרשות5
,אזי על מי"ה חלה החובה לשלם דמי מים בעבור המים
שהיא מפיקה מ
ים המלח .
4
" ,גיא ליברמן
המדינה מזגזגת :דורשת ממפעלי ים המלח
83
מיליון שקל על מים ,אבל לא גובה
"אותם12.04.2021
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001367040
5
עוד נבהיר כי אין להיענות לטענה כי מי"ה לא שילמה היטל הפקה ולכן אין היא מחויבת בשלום דמי מים, זה בפרט לאור כך שרק
22
. למען הסר ספק ,אין ב חובת
תשלום תמלוגים בהתאם לחוק הזיכיון או מס רווחי יתר
בהתאם לחוק
מיסוי
רווחים ממשאבי טבע, תשע"א-
2011
,
.כדי לפתור את מי"ה מתשלום דמי מים
דמי מים הם
נגזרת של רישיון ההפקה ,והם מוטלים על כל מפיק מים ,זאת בשונה מתשלום תמלוגים
אשר תובעים
תשלום על השימוש במינרל
ים התעשייתי ים–
כלוריד האשלג ,ברום וכלוריד המגנזיום –
שנכרים
ממימי .ים המלח באמרת אגב, אף נציין כי
אין מים
מוגד
רים כ משאב טבע במסגרת חוק מיסוי רווחים
ממשאבי טבע והתשלום עבור השימוש
במים נעשה במסגרת חוק המים
וכאמור
אין חולק ים
ש מי"ה
עושה שימוש ומאדה
.מים מים המלח כחלק מהתהליך התעשייתי שלה
23
.
,יתרה מכך
לא ניתן לטעון (כפי שנטען בעבר בנוגע להיטל ההפקה) כי אין הסדר מתאים לפעילות של
.מי"ה
על פי רישיון ההפקה וההספקה של מי"ה המים האמורים הינם מים ממקור מים עילי .סעיף
ההגדרות של כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה ,)תשע"ז-
2017
מגדיר "הפקת מים
עיליים "כ
הפקת מים ממקור מים טבעי שלא באמצעות קידוח ,למעט הפקת מי שיטפונות. ההגד רה
.שבהחלט מתאימה לפעילות של מי"ה סעיף 6 קובע כללים להפקת מים עיליים ואף כולל הפקדה לקרן
השיקום הקבועה בסעיף
17
לכללים. ל ,עמדתנו
ל
כל הפחות י
ש
לגבות דמי מים על פעילות של מי"ה
בהתאם לתעריף הקבוע למים עיליים .
24
.
אך לא
ז
ו אף זו , ועל אף
ש
אחד ממטרותיו
של תיקון27
להביא לאחידות בעלויות המים, אין ספק כי
סעיף112
לחוק מ
תיר לרשות שיק
ול דעת בקביעת תעריפים ויש לפעול בהתאם בעניינינו.
6
25
.
יש לצפות כי תעריף המים שחל על פעילות השאיבה של מי"ה ישקף את נדירותם של מי ים המלח ואת
ערכם לטבע, לציבור ולמדינת י שראל, הן ברמה הארצית והן ברמה האזורית. בנוסף, יש לצפות כי
המחיר
,ישקף את מצבו החמור של ים המלח וחלקו של בעל
הזיכיון בירידת המפלס.
,כאמור מדובר
.בכלי כלכלי חשוב שיש בו כדי להוות תמריץ חשוב לצמצום הפקת המים ממימי ים המלח
26
. ל ,סיכום ,כפי שפורט בהרחבה לעיל על מי"ה חל חוק המים ובהתאם עליה לשלם
דמי המים.
27
. לאור זאת ,פנייתנו זו הינה בדבר קבלת מידע בנוגע ל
פעולות שנעשו או אמורות להיעשות
לשם גביית
תשלום דמי מים מ
מי"ה .נבקש לקבל מענה לשאלותינו כדלקמן:
א.
האם מאז שליחת מכתב?חברת מקורות נגבו דמי מים מחברת מפעלי ים המלח
ב.
במידה ו
בוצעו פעולות גבייה
, נבקש לדעת
כמה כסף נגבה מאז שנת2018
(בהתאם למכתב חברת
מקורות) וכמה נגבה מאז הוצא למפעלי ים
המלח רישיון הפקה ו
בפרט כמה כסף נגבה ספציפית
על פעילות השאיבה של מי"ה. יתרה מכך, נבקש לדעת
על בסיס איזה תעריף נעשתה הגבייה
והאם נעשו התאמות לאור ייחודיותם של מימי ים המלח.
בשנת2020
הוצא
ו לה רישיו
נות הפקה והספקה
6 וכך אף פעלה הרשות בתוספת השנייה לכללים שם קבעה תעריף שונה לבעלי רישיונות בין היתר להפקת מים עיליים.
ג.
ב
מידה ולא נגבו עד כה דמי מים בשל פעילות
ה
של מי"ה בים המלח, ובפרט בשל פעילות
השאיבה של
ה
בהתאם לרישיון ההפקה, נבקש
לקבל על כך התייחסות בכתב ולדעת האם רשות
המים מתכוונת לפעול להבטיח גבייה של דמי מים ממי"ה ובפרט בשל פעילות השאיבה ,. אם כן
כיצד ומתי צפויה להתחיל הגבייה ועל בסיס איזה תעריף .. אם לא, מדוע לא
ד.
במידה ועדיין מתקיים בירור בנוגע לסוגיית גביית דמי מים ממי"ה, נבקש לדעת
מי מעורב
,בבירור על בסיס מה הוא מתקיים
ו מתי הוא צפוי להסתיים (על פי מכתב חברת מקורות
הבירור היה אמור להסתיים בסמוך לשל יחת המכתב בפברואר2021
).
עוד נבקש כי עמדה זו
.תועבר לכלל הגורמים המעורבים בבירור
28
. לתגובתך המהירה נודה.
בכ,בוד רב
לי-היא גולדנברג, עו"ד
ראש תחום כלכלה, סביבה ומשאבי טבע
:העתק
עו"ד מאיר לוין ,המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (כלכלי) ,משרד המשפטים,
:בדוא"ל:
[email protected]