חומר רקע

הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm נתונים על פשיעה חקלאית בישראל :כתיבה רמי שוורץ :| אישור אורלי אלמגור לוטן | עריכה לשונית: מערכת דברי הכנסת תאריך :כ"א בסיון תשפ"א , 1 ב יוני 2021 סקירה נתונים על פשיעה חקלאית בישראל הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תוכן ה עניינים תמצית ................................ ................................ ................................ ................................ ....... 1 1. מבוא ................................ ................................ ................................ ................................ 3 2. נתונים על פשיעה חקלאית מדווחת ................................ ................................ ....................... 5 2.1 תיקים שנפתחו בגין עבירות של פשיעה חקלאית ................................ ................................ . 7 2.2 פשיעה חקלאית מדווחת לפי סוג העבירה ................................ ................................ ........... 8 2.3 פשיעה חקלאית מדווחת לפי קבוצת ה אוכלוסייה של הקורבן ................................ ............... 9 2.4 י פש עה חקלאית מדווחת לפי מחוז משטרתי ................................ ................................ ..... 10 2.5 פשיעה חקלאית מדווחת לפי קבוצת האוכלוסייה של החשודים ................................ .......... 11 3. סטטוס ה טיפול בתיקי פשיעה חקלאית ................................ ................................ ................. 12 4. מבט על הטיפול בפשיעה חקלאית: שינויים ואתגרים ................................ .............................. 14 נתונים על פשיעה חקלאית בישראל | 1 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תמצית מסמך זה נכתב לבקשת חבר הכנסת אופיר סופר ומוצגים בו נתונים על פשיעה חקלאית בישראל בשנים2020-2016 . פשיעה חקלאית מוגדרת על פי משטרת ישראל " גניבה או היזק לבעלי חיים המפיקים תוצרת כלכלית או "לתוצרת כלכלית המופקת מהאדמה ובכלל זה לכלי עבודה או אמצעים להפקת תוצרת זו .מ שנת 2017 האחריות המלאה לטיפול בפשיעה חקלאית הי לש א מר שמ הגבול. בין השנים2016 ו- 2019 חלה ירידה מצטברת של כ- 29% במספר התיקים שנפתחו במשטרת ישראל בגין ,עבירות של פשיעה חקלאית מ- 1,068 תיקים בשנת2016 ל- 756 תיקים בשנת2019 . בשנת2020 , עד למועד הפקת הנתונים בסוף אוקטובר, נפתחו810 ,תיקים על פשיעה חקלאית. כלומר מספר התיקים שנפתחו בחודשים ינואר- אוקטובר2020 גבוה מזה שהיה בכל שנת2019 . נתוני משטרת ישראל על התיקים שנפתחו:  כ- 70% מכלל עבירות הפשיעה החקלאית ש עליהן דווח בשנים2019-2016 היו סוגים ;שונים של גנבה כ- 22% מה.תיקים נפתחו בגין היזקים  כ- 82% מהתיקים נפתחו בעקבות אירועים ביישובים יהודי ים, כ- 14% נפתחו בגין פשיעה ביישובים ערב ים י על ו כ- 4% מהתיקים אין מידע;  74% מהתיקים נפתחו בעקבות אירועים שהתרחשו ביישובים כפריים (על פי הגדרת )משטרת ישראל: יישובים השייכים למועצה אזורית;  רוב התיקים נפתחו בש נ( י מחוזות משטרתיים: צפון37% ( ) ודרום24% ,)ו נתון זה תואם את העובדה שרוב החקלאות בישראל נמצאת באזורים אלה;  בכ- 60% מהתיקים שנפתחו בגין עבירות של פשיעה חקלאית אין .חשוד ידוע כ- 67% מהחשודים בכלל התיקים שבהם יש חשוד ידוע )(תיקים גלויים הם ישראלים לא יהודים; כ- 18% הם ישראלים יהודים וכ- 14% הם פלסטינים . יתר החשודים (פחות )מאחוז הם בעלי אזרחות אחרת )(כגון תיירים ועובדים זרים. עם זאת, בגלל מיעוט התיקים הגלויים ייתכן שנתונים אלה אינם משקפים בצורה מהימנה את ה פילוח של העבריינים ל קבוצ ו .ת אוכלוסייה זאת ועוד , לפי הערכה שפורסמה בכתב עת מחקרי של המשטרה, חלק משמעותי מהפשיעה החקלאית מקורו ברשות הפלסטינית, אף שהדבר אינו בא לידי ביטוי בנתו ני המשטרה על .החשודים סטטוס הטיפול בתיקי פשיעה חקלאית :  כ- 86% מהתיקים שנפתחו בשנים 2019-2016 נסגרו;  עילת הסגירה הנפוצה ביותר ( 70% )מהתיקים שנסגרו היא עבריין לא נודע ועוד כ- 18% מהתיקים נסגרו ב עילה של חוסר ראיות ; נת ונים על פשיעה חקלאית בישראל | 2 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm  כ- 9% מה תיקים שנפתחו הגיעו לכדי הרשעה בבית המשפט; כ- 5% מהתיקים נמצאים עדיין בהליך משפטי ופחות מאחוז מהתיקים נמצאים עדיין בחקירה. הנתונים שהוצגו ל עיל נמסרו ממשטרת ישראל ולכן הם משקפים רק את תמונת ה פש ה יע ה חקלאית ה מדווחת . ככל שקיימת בעיה של תת- דיווח נרחב על עבירות כאלו ייתכן הבדל משמעותי בין נתוני המשטרה לבין היקף התופעה בפועל. ב עניין היקף תת- ,הדיווח נראה כי יש מחלוקת בין נציגי משמר הגבול הטוענים כי אין אינדיקציה לתופעה של תת- .דיווח, ובין גורמים אחרים על פי נציגי משרד החקלאות ופיתוח הכפר ונציגי מרכז השלטון האזורי בישראל, חקלאים רבים אינם מגישים תלונ ות בגלל ייאוש ותחושה של וא זלת ה יד של מערכת האכיפה . על פי סקר אשר הפיץ ארגון הש ו מר החדש בדצמבר2020, כ- 35% מהחקלאים א ינם .מדווחים למשטרה על אירועי פשיעה חקלאית הנימוקים הרווחים לאי-דיווח היו "ה י עדר אמון", "ה י עדר טיפול" "א זו."לת היד של המשטרה" ו"בזבוז זמן נוסף לע כך, במקרים רבים אין לחקלאים מענה ביטוחי לנ זק הנגרם בגלל פשיעה מסוג זה– דבר שעשוי להפחית את הנכונות .שלהם להגיש תלונה במשטרה דוח מבקר המדינה לשנת2016 הצביע על כמה ליקויים בהתמודדות המשטרה עם ,פשיעה חקלאית ובהם בעיות הנוגעות לאיסוף נתונים על היקף התופעה , אי-וף סיא מידע על היקף הנזק ועומס רב על בעלי תפקידים העוסקים .בתחום בשנת 2017 נעשתה במשטרה שורה של שינויים מתודולוגיים וארגוניים במטרה לשפר ולייעל את הטיפול בפשיעה החקלאית .נוסף על ריכוז האחריות לטיפול בנושא בידי משמר הגבול אפשר לציין עוד שינויים כגון ארגון מחדש של הימ"רים הכפריים , ,הקמת גופים טכנולוגיים חדשים קידום של מערך קנסות נגד עבירות פשיעה חקלאית קלות ,פיתוח מתודולוגיה חדשה לקיום חקירה ו הטמעת מודל מחשובי חדש שיטייב את הפקת הנתונים על פשיעה חקלאית. חלק מהגורמים ש איתם שוח נו ח במהלך העבודה על מסמך זה ציינו כי שינויים אלה ואחרים אכן הביאו ל שיפ ור מסוים בתקופה האחרונה .עם זאת נראה כי יש עדיין גורמים המקשים את הטיפול בפשיעה החקלאית. חלקם נובעים ממאפייני הזירה הכפרית ,ובפרט העובדה שהעבירות מתרחשות בשטחים פתוחים נרחבים ; גורמים אחרים קשורים ל דרכי הטיפול הקיימ ות , לרבות עומס המשימות המוטלות על היחידות המופקדות .על הטיפול בתופעה נ ,וסף על כך, יש גם הסכמה בין משטרת ישראל משרד החקלאות ומרכז השלטון האזורי ש הענישה הקיימת כיום אינה מרתיעה די יה. נתונים על פשיעה חקלאית בישראל | 3 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 1. מבוא מסמך זה נכתב לבקשת חבר הכנסת אופיר סופר ומוצגים בו נתונים על פשיעה חקלאית בישראל בשנים2020-2016 . ביוני2016 פרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת סקירה מקיפה על אודות פשיעה חקלאית בישראל ו טיפולה של משטרת ישראל בתופעה, ובה הובאו מידע ונתונים על הפשיעה .המדווחת1 ב מסמך הנוכחי ים צג ומ נתוני פש ה יעה מן ה שנים שחלפו מאז . בשנת2019 התפוקה החקלאית בישראל הגיעה לשווי של קרוב ל- 31 מיליארד ש"ח. 2 באותה שנה הועסקו בענף החקלאות כ- 80 אלף איש , מהם כ- 38 ,אלף אזרחים ישראלים כ- 17 אלף פלסטינים וכ- 25 אלף עובדים בעלי אזרחות אחרת. 3 בשנת2019 מה ס פור "ב"העיקר במחקר – אסופת מאמרים שמפרסמת מחלקת תכנון ואסטרטגיה של משטרת ישראל– סקירה בנושא אסטרטגיות שיטור במרחב הכפרי והתמודדות המשטרה עם הפשיעה החקלאית , שכתב פקד יהודה קייסי. 4 לפי אות ה סקירה , פשיעה חקלאית מהווה וא מנם רק שיעור קטן מאד מ הפשיעה המדווחת בישראל, כ- 0.22% , אולם הנזק הכלכלי המשוער שלה ,, ישיר ועקיף הוא כ- 1.2 מיליארד ש"ח בשנה. 5 מלבד הנזק הכלכלי, המחבר מציין כי פשיעה חקלאית מהווה גם פגיעה ברמה הערכית מאחר ש בעיני רבים חקלאות היא חלק אינטגרלי של המפעל הציוני ,ו כמו כן היא פוגעת ביכולת הלאומית לייצ ר מקורות מזון בלי תלות במדינות זרות . פשיעה חקלאית תר גד ומ על פי משטרת ישראל" גניבה או היזק לבעלי חיים המפיקים תוצרת כלכלית או לתוצרת כלכלית המופקת מהאדמה ובכלל זה לכלי עבודה או אמצעים "להפקת תוצרת זו. 6 עד2017 האחריות לטיפול בפשיעה חקלאית התחלקה בין גורמים .במשטרה הכחולה ובמג"ב, על בסיס חלוקה בין המרחב העירוני והמרחב הכפרי7 מ- 2017 ואילך האחריות המלאה לטיפול בפשיעה חקלאית ומניעתה היא של משמר הגבול (מג"ב). 8 1 נורית יכימוביץ כהן ,פשיעה חקלאית בישראל: נתונים ופעולות למיגורה ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת15 ביוני2016 . 2 הלשכה המרכזית לסטטיסטי ,קה שנתון סטטיסטי לישראל2020: חקלאות, לוח 21.15 : ,תפוקה חקלאית, לפי ענף ומוצר10 בספטמבר 2020 . 3 ,שם לוח 21.7 ,: תעסוקה בענף החקלאות3 בספטמבר2020 . 4 :פקד יהודה קייסי, "אסטרטגיות שיטור במרחב הכפרי והתמודדות המשטרה עם הפשיעה החקלאית", בתוך העיקר במחקר: אסופת :מאמרים בנושאי משטרה2019 , ,אגף התכנון והארגון במשטרת ישראל6 בפברוא ר 2020 ', עמ103 - 132 . 5 'שם, עמ122 .. הערכת הנזק הכלכלי מתבססת על הערכות של משרד החקלאות ופיתוח הכפר 6 ,נציבת משנה מיכל ידיד אגף חקירות ומודיעין ,, משמר הגבול, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מכתב1 בנובמב ר 2020 . 7 נורית יכימוביץ כהן ,פשיעה חקלאית בישראל: נתונים ופעולות למיגורה ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת15 ביוני2016 ', עמ9. 8 ,נציבת משנה מיכל ידיד אגף חקירות ומודיעין ,, משמר הגבול, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מכתב1 בנובמב ר 2020 . משנת2017 האחריות המלאה לטיפול בפשיעה חקלאית ומניעתה מוטלת על .משמר הגבול נתונים על פשיעה חקלאית בישראל | 4 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm בסקירה של קייסי פורטו גי וס ה פשיעה ה חקלאית, כפי ש הם מאופיינים במודל המחשובי של משטרת ישראל; םה מובא ים להלן בטבלה1 ( )ההגדרות מובאות כלשונן במקור. 9 טבלה 1 : סוגי הפשיעה החקלאית על פי משטרת ישראל רכוש מקום תיאור ה עבירה הגדרה עופות או דגים , (יער פתוח שטח )משתלה, מטע, שדה מחסן- מקום מקלט, ,מגורי בע"ח, מושב קיבוץ, חווה התפרצות לבתי עסק, התפרצות לבתי דירה, גנבות אחרות, גנבות חקלאיות גנבת בעלי חיים ,פרות, עגלים, כבשים, טלאים עיזים, גדיים כל מקום התפרצות לבתי עסק, התפרצות לבתי דירה, גנבות אחרות, גנבות חקלאיות גנבת מקנה טרקטור או רכב, סוג הרכב צריך להיות טרקטור חקלאי. ברכב עגלה/נגררת או אחר חקלאי חקלאית אין צורך בסוג רכב כל מקום כל עבירה בהינתן קישור מתאים של הרכוש לתיק גנבת טרקטור או רכב חקלאי ,פירות וירקות, כוורת, חלות דבש ביצים, פירות טרופיים , (יער פתוח שטח )משתלה, מטע, שדה מחסן- מקום מקלט, ,מגורי בע"ח, מושב קיבוץ, חווה התפרצות לבתי עסק, התפרצות לבתי דירה, גנבות אחרות, גנבות חקלאיות גנבת תוצרת חקלאית צינורות השקיה, שעוני מים, ציוד ,השקיה אחר, טפטפות, ממטרות ,כלים חקלאיים, ציוד, חקלאי אחר מוצרי/חומרי חקלאות אחרים, גדר – חומרי זרעים, מטע/מרעה, הדברה, חומרי דישון שטח פתוח התפרצות לבתי עסק, התפרצות לבתי דירה, גנבות אחרות, גנבות חקלאיות גנבת ציוד חקלאי אין צורך ברכוש מתאים שטח פתוח גנבות חקלאיות גנבה חקלאית אחרת ,אחד מסוגי הרכוש החקלאיים למעט רכב כל מקום החזקת רכוש גנוב החזקת רכוש חקלאי גנוב אחד מסוגי ,הרכוש החקלאיים למעט רכב שטח פתוח נזק לרכוש במזיד, או אחת מ-3 עבירות של פלישת בהמה לשטח חקלאי היזקים אין צורך ברכוש מתאים שטח פתוח עבירת הצתה10 הצתה חקלאית 9 :פקד יהודה קייסי, "אסטרטגיות שיטור במרחב הכפרי והתמודדות המשטרה עם הפשיעה החקלאית", בתוך העיקר במחקר: אסופת :מאמרים בנושאי משטרה2019 , ,אגף התכנון והארגון במשטרת ישראל 6 בפברוא ר 2020 ', עמ 120. ההגדרות בטבלה משמ שות את .מערכת המחשוב של משטרת ישראל בהזנת תיקים 10 .כפי שנרחיב ונציין בהמשך, בקטגוריה זו לא נכללים אירועי טרור מובהקים כמו שילוח בלוני תבערה נתונים על פשיעה חקלאית בישראל | 5 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm המשך הסקירה י תחלק לשל שה ו :חלקים בפרק2 נציג נתונים ע ל מספר התיקים שנפתחו במשטרה בגין עבירות פשיעה חקלאית. אלה הם נתונים על מאפיינים כגון סוג העבירה, מקום ( האירוע, זהות החשודים אם ישנם .) ועוד בפרק3 נציג נתונים ע ל סטטוס הטיפול ב תיקי .פשיעה חקלאית על ידי רשויות האכיפה בפרק4 יוצגו בקצרה האתגרים בטיפול בפשיעה החק ל אית ושינויים שנעשו על ידי מערכת ה חוק .בשנים האחרונות 2 . נתונים על פשיעה חקלאית מדווחת בפרק זה יוצגו נתונים על הפשיעה החקלאית בישראל בשנים2020-2016 שנמסרו למרכז המחקר והמידע של הכנסת ממשטרת ישראל. 11 בשנת2017 הוטמע מודל מחשובי חדש למדידת עבירות של פשיעה חקלאית (על פי ההגדרות שבטבלה1 )למעלה , אך גם תיקים שנפתחו לפני כן הוכנסו למודל זה כך ש אפשר להשוות בינם לבין תיקים שנפתחו משנת2017 .ואילך סוגיית תת-הדיווח על פשיעה חקלאית כל נתוני הפשיעה החקלאית המוצגים במסמך הם נתונים על ה פשיעה ה חקלאית המדווחת למשטרה בלבד , ו עבירות שלא דווחו למשטרה אינן מקבלות ביטוי בנתונים . ככל שקיימת בעיה של תת-דיווח ,נרחב על עבירות כאלו יי תכן הבדל משמעותי בין נתוני המשטרה לבין היקף התופעה בפועל . נראה כי יש מחלוקת בעניין היקף תת- הדיווח על התופעה בין משמר הגבול לבין גורמים אחרים שיש להם נגיעה בנושא. במכתב התשובה של משמר הגבול לע פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת נ כתב שהעלייה ב מספר התיקים והתלונות בנושא בשנת2020 ביחס לשנים הקודמות (שתוצג להלן) מעידה כי ב אין עיה של תת- .דיווח12 טענה זו נשענת על הנחה שעלייה נומינלית ב מספר ה תיקים המדווחים פירושה גם עלייה ב שיעור ה מקרים המדווחים מסך המקרים (או לכל הפחות ש שיעור זה )נשאר ללא שינוי .אך ייתכן שהעלייה במספר התיקים ה י א תוצאה של עלייה במספר אירועי הפשיעה ואילו שיעור ה מקרים המדווחים נשאר נמוך יחסית. אם אלו הם פני הדברים, י אז אי-ש אפ ר להסיק שאין בעיה של תת-דיוו .ח בניגוד לעמדת מג"ב שהובאה לעיל, גורמים אחרים דווקא טוענים שקיימת בעיה קשה של תת- דיווח: 11 הנתונים הופקו על ידי אסף ש חור, מדור מחקר וסטטיסטיקה, משטרת ישראל ,, ונמסרו על ידי נציבת משנה מיכל ידיד אגף חקירות ומודיעין ,, משמר הגבול, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מכתב1 בנובמב ר 2020 . 12 ,נציבת משנה מיכל ידיד אגף חקירות ומודיעין ,, משמר הגבול, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מכתב1 בנובמב ר 2020 . נראה כי יש מחלוקת בין משמר הגבול לבין גורמים אחרים לגבי היקף תת- הדיווח על אירועים של פשיעה חקלאית: לפי נציגי משמר הגבול, אין להם אינדיקציות לתופעה של ת ת- דיווח נרחב; לפי ,משרד החקלאות אמנם בשנה האחרונה חל שיפור במצב, אולם חקלאים רבים שנפגעו עדיין ,אינם מגישים תלונה בשל ייאוש מהטיפול .המערכתי בנושא לדעה זו שותפים גם .גורמים נוספים נתונים על פשיעה חק לאית בישראל | 6 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מ משרד החקלאות נמסר שחקלאים רבים אינם מגישים תלונות בגלל ייאוש ממה ש נתפס אצלם כא ו זלת ידן של המשטרה ומערכת המשפט .בטיפול בפשיעה החקלאית13 נציגי המשרד וא מנם הצביעו על כך ש פעילות מג"ב שיפר ה במעט את ה מצב, בייחוד בשנה האחרונה, וכיום יש נוכחות גבוה ה יותר של המשטרה , ב פרט במחוז צפון ,; עם זאת למרות השיפור היחסי, ל דעתם ה טיפול הקיים עדיין אינו מספ ק.והמצב ממשיך להיות חמור בדומה לכך ,נציגי מרכז השלטון האזורי בישראל ת י" ארו אווירה של רוויה מתלונות " מצד החקלאים, המביאה לכך שרבים אינם מוצאים טעם להתלונן למשטרה, במיוחד על עבירות שנחשבות ות קל ערך מבחינת ,מערכת המשפט כמו גנבות פרי ספורדיות. 14 בדצמבר2020 הפיץ ארגון מר ו הש החדש, העוסק במניעה פשיעה חקלאית, שאלון בנושא פשיעה חקלאית בקרב כ- 400 חקלאים. 15 בין היתר נשאלו החקלאים בעניין ה דיווח למשטרה על אודות אירועי פשיעה כאלו. לפי התשובות לסקר, כ- 35% מהחקלאים אינם מדווחים למשטרה .על אירועי פשיעה חקלאית16 הנימוקים הרווחים לאי-הדיווח היו "יה עדר אמון", "ה י ,"עדר טיפול ו "א "זלת היד של המשטרה ו" ."בזבוז זמן יתר על כן , 81% מרגישים כי הם "לבד בחזית המאבק נגד פשיעה חקלאית." 17 הסיבה העיקרית לדיווח הייתה .""בשביל הביטוח18 למרות האמור לעיל ב עניין דיווח לצורך קבלת החזר מחברות הביטוח , נראה כי סוגיית הביטוח , ובפרט,היעדר כיסוי ביטוחי מספק עשויה דווקא ל היות אחת הסיבות לתת-דיוו ח על פשיעה חקלאית. 19 חקלאים יכולים לרכוש או להפעיל פוליסות ביטוח על רכוש ותוצרת חקלאי ים , אך לרוב הדבר אינו כדאי להם מבחינה כלכלית: 20 אירועי פשיעה חקלאית נפוצים מאד במציאות הנוכחית, ושלא כמו תאונות ונזקי טבע, הם אינם אקראיי ם או בלי צפויים ולכן הסיכון לתביעה .גבוה במיוחד 21 בשל כך,, ככלל חברות הביטוח מספקות בתחום זה רק פוליסות בעלות פרמי ה 13 ד"ר נחום איצקוביץ ,, המנהל הכללי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת16 ב פברואר 2021 . 14 ,אלון ביטון, ראש תחום חירום וביטחון, מרכז השלטון האזורי בישראל, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מכתב7 בפברואר2021 . 15 ,השומר החדש דו"ח הפשיעה החקלאית של הש ו :מר החדש2020 :, לא צוין תאריך, כניסה25 במרץ2021 . 16 'שם, עמ19 . 17 'שם, עמ22 . 18 'שם, עמ19 . 19 נושא זה עלה גם בדיון של וועדת בכלכלה, ראו: הכנסת ה- 23 , ועדת הכלכלה, פרוטוקול89 ,המאבק בפשיעה החקלאית , 19 באוקטובר 2020 . 20 מועמר חאג' יחיא ,, מנהל תחום ביטוח חקלאי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, שיחת טלפון2 במרץ2021 . 21 שמואל תורג'מן, מנכ"ל חברת קנט– קרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות בע"מ, שיחת טל ,פון8 במרץ2021 . תורג'מן ציין עוד שחברתו עשתה לאחרונה פיילוט בשיתוף המדינה שבו הוצעה פוליסה מיוחדת לביטוח יבולים בבית אריזה כנגד נזקי הצתה בזדון, עם פרמיה מסובסדת. לדבריו, למרות התמיכה הממשלתית, אף חקלאי לא רכש ביטוח זה. על פי תורג'מן הדבר יכול להעיד על כך שגם אם מוצע .ביטוח, חקלאים ירכשו אותו רק אם יש להם תחושת יציבות וביטחון הנובעת מאכיפה, ענישה וכדומה, ואלו חסרות מאוד כיום במקרים רבים לא משתלם לחקלאים לרכוש או להפעיל ביטוח על רכוש .ותוצרת חקלאיים היעדר מענה ביטוחי עשוי להוריד את הנכונות להגיש .תלונות במשטרה נתונים על פשיעה חקלאית בישראל | 7 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm גבוה ה יחסית ש מעניקות כיסוי ביטוחי נמוך יחסית , ועל פי רוב חקלאים נמנ ע ים מלרכוש אותן . גם אם חקלאי רכש ביטוח, לעיתים קרובות לא משתלם להפעיל אותו , במיוחד א ם מדובר על .פשיעה בהיקף מצומצם ,לדברי אלון ביטון, ראש תחום חירום וביטחון במרכז השלטון האזורי יה עדר מענה ביטוחי מחריף את בעיית תת-הדיווח בכך שהוא מ פחית את נכונותם של חקלאים להשקיע מזמנם ב פנייה למשט רה. 22 אמירה זו מת קשרת ל קביעה של הש ו מר החדש שהסיבה העיקרי ת שבגינה חקלאים מדווחים למשטרה."היא "בשביל הביטוח23 בהיעדר מענה ביטוחי מספק, סביר להניח כי יהיו חקלאים שייפגעו מפשיעה חקלאית שלא יראו טעם בהגשת .תלונה במשטרה 2.1 תיקים שנפתחו בגין עבירות של פשיעה חקלאית לבקשת מרכז המחקר והמידע של הכנסת מסרה משטרת ישראל נתונים ע ל מספר התיקים שנפתחו בגין עבירות של פ שיעה חקלאית בשנים2020-2016 . הנתונים ע ל השנים2019- 2016 מוצגים בתרשים1 ואילו נתוני שנת2020 (ינואר-אוקטובר) מופיעים בנפרד בהמשך . חשוב להעיר כי תיקים שנסגרים עקב חוסר אשמה הופכים במערכת המחשוב המשטרתית לתיקים .שאינם פליליים, ומוחרגים מהסטטיסטיקה תרשים1 :מספר התיקים שנפתחו בגין פשיעה חקלאית, 2019-2016 מהתרשים עולה כי בשנים2016 – 2019 חלה ירידה מצטברת של כ- 29% במספר התיקים שנפתחו בגין עבירות של פשיעה חקלאית, מ- 1,068 תיקים בשנת2016 ל- 756 תיקים בשנת 22 אלון ביטון, ראש תחום ,חירום וביטחון, מרכז השלטון האזורי בישראל, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מכתב7 בפברואר2021 . 23 ,השומר החדש דו"ח הפשיעה החקלאית של הש ו :מר החדש2020 :, לא צוין תאריך, כניסה25 במרץ2021 ', עמ19 . 1,068 1,047 944 756 0 200 400 600 800 1,000 1,200 2016 2017 2018 2019 בשנים2019-2016 מספר התיקים שנפתחו בגין פשיעה חקלאית ירד ב- 29% במצטבר. לעומת זאת, עד אוקטובר 2020, מספר התיקים עלה ביחס לשנה .הקודמת נתונים על פשיעה חקלאית בישראל | 8 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 2019 .לשם השוואה, באותן שנים הייתה ירידה של כ- 8% ב מספר התיקים מכל סוג אשר נפתחו במשטרת ישראל ובמקביל חלה יריד ה של כ- % 15 ב מספר ה תיקים שנפתחו בגין עבירות רכוש. 24 בשנת 2020 ,עד למועד הפקת הנתונים בסוף אוקטובר נפתחו 810 תיקים על פשיעה חקלאית .כלומר ,אף שלא מדובר על שנה מלאה , הייתה יה י על לעומת ת שנ 2019 , אם כי עדיין אי-אפשר לקבוע מה שיעורה. 2.2 פשיעה חקלאית מדווחת לפי סוג העבירה להלן יוצגו בטבלה2 נתוני המשטרה על פילוח תיקי פשיעה חקלאית לפי סוג העביר ,ה כפי שהם מאופיינים במערכת המחשוב של המ ש טרה. יודגש שיש תיקים אשר בהם יותר מעבירה אחת ולכן סכום העבירות לפי סוג גבוה ממספר התיקים.אשר הוצג בתרשים הקודם הגדרות מפורטות של כל סוג עבירה הובאו לעיל בטבלה1 ש בחלק1.2 . טבלה2 : דירוג תיקים בגין פשיעה חקלאית לפי סוג העבירה , 2019-2016 כל השנים2019 2018 2017 2016סוג העבירה 1,051 210 285 328 228היזקים 857 135 185 237 300גניבה חקלאית אחרת 836 167 232 250 187גניבת תוצרת חקלאית 770 157 127 233 253גניבת מקנה 511 81 155 149 126גניבת ציוד חקלאי 248 47 49 58 94גניבת טרקטור או רכב חקלאי 105 15 29 27 34החזקת רכוש חקלאי גנוב 46 7 8 10 21גניבת בעלי חיים 310 111 119 51 29אחר ב שנים2019-2016 סוג העבירה הנפוץ ביותר היה היזקים – כ- 22% . על פי הגדרת המשטרה, ב עבירה זו נ כלל ים נזק לרכוש במזיד ו עבירות שונות של פלישת בהמה לשטח חקלאי. אחרי ה בדירוג נמצאים ,סוגים שונים של גנבה ( לרבות גנבת תוצרת חקלאית כ- 18%), ג נב ת מקנה (כ- 16% ) וגנבת ציוד חקלאי(כ- 11% .) כל סוגי הגנבה ביחד הם קרוב ל- 70% מ כלל הפשיעה החקלאית המדווחת. נזכיר כי על פי מרכז השלטון האזורי, חקלאים רבים נמנעים מלדווח על רות י עב שלדעתם נתפסות כפעוטות בעיני הרשויות, כגון גנבות פרי ספורדיות. אם טענה זו נכונה י אז .שיעור הגנבות עשוי להיות גדול אף יותר עוד עולה מהטבלה שאין שינויים משמעותיים בתמהיל העבירות .בין שנה לשנה תמהיל העבירות דומה גם ב תיקים שנפתחו ב שנת2020 , לפחות עד למועד הפקת הנתונים בסוף אוקטובר. 24 ,משטרת ישראל :השנתון הסטטיסטי2019 , לוח1.5 , פורסם: אפריל2020 ', עמ21 . כ- 70% מכלל עבירות הפשיעה החקלאית שדווחו למשטרה היו סוגים שונים של גנבה. כ- 22% מהתיקים נפתחו בגין .היזקים נתונים על פשיעה חקלאית בישראל | 9 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 2.3 פשיעה חקלאית מדווחת לפי קבוצת ה אוכלוסיי ה של הקורבן להלן יוצגו נתוני משטרת ישראל על תיקי הפשיעה החקלאית לפי קבוצת ה אוכלוסיי ה שאליה משתייך הקורבן על פי שני :פרמטרים מגזר ו סוג יישוב. בטבלה3 מוצגים נתונים על זהותו של הקורבן לפי השתייכות היישוב שבו התרחש האירוע לאחד המגזרים .: יהודי או ערבי טבלה3 : התפלגות תיקי פשיעה חקלאית לפי השתייכות מגזרית של ה,יישוב - 9 201 6 201 25 כל השנים2019 2018 2017 2016השתייכות מגזרית 3,155 582 789 881 903 יהודי 525 115 114 150 146 ערבי 138 59 41 18 20 לא ידוע 3,818 756 944 1,049 1,069 סך הכול כ- 82% מהתיקים נפתחו בעקבות אירועים ביישובים יהוד ים י, כ- 14% מהתיקים נפתחו בשל פשיעה י בי שובים ערב ים י על ו כ- 4% מהתיקים אין מידע על ההשתייכות המגזרית של היישוב שבו התרחש האירוע . היות שכאמור כל הנתונים במסמך הם על פשיעה מדווחת בלבד , הבדלים בין המגזרים עשויים להיות מושפעים גם מהיחס של בני קבוצות אוכלוסייה שונות למשטרת ישראל והנכונות של הם .לדווח לה באשר לי חס בין סוגי היישובים, אין הבדלים .משמעותיים בין שנה לשנה גם בשנת2020 , עד ,למועד הפקת הנתונים בסוף אוקטובר .היחס נותר דומה בטבלה4 מוצגים נתונים על תיקי פשיעה חקלאית לפי סוג ה יישוב שבו התרחש האירוע : .כפרי או עירוני ב תשובת המשטרה על פנייתנו לא צוין איך מוגדר יישוב כפרי לעניין זה, אך בסקירה של קייסי שהוזכר ה לעיל וה סבר ש לפי הגדרת ה משטרה יישוב כפרי הוא כל יישוב ה נמצא בשטח הטריטוריאלי של מועצה אזורית ,ואילו עיריות ומועצות מקומיות מוגדרות יישוב ים עירוני ים. 26 ,לעומת זאת לפי הגדרת ה לשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יישוב כפרי הוא כל ייש ו ב שבו פחות מ- 2,000 תושבים, ויישוב עירוני הוא יישוב שבו 2,000 תושבים או יותר. 27 בהקשר זה חשוב להעיר שמעטים יחסית הם היישובים הערביים הנמצאים במועצה אזורית, כלומר המתאימים להגדרה של יישוב כפרי בנתוני המשטרה. 25 בשלוש הטבלאות שנושאן הוא מקום האירוע (טבלאות 3 - 5) מספר התיקים שנפתחו גדול בשלושה מהמספרים המופיעים בשאר הטבלאות במסמך זה. הבדל זה נמצא בנתוני.ם כפי שנמסרו ממשטרת ישראל 26 " ,פקד יהודה קייסי אסטרטגיות שיטור במרחב הכפרי והתמודדות המשטרה עם הפשיעה החקלאית ", בתוך: העיקר במחקר: אסופת :מאמרים בנושאי משטרה2019 ,אגף התכנון והארגון במשטרת ישראל , 6 בפברוא ר 2020 ', עמ129 . 27 ,ראו: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מילון מונחים יישוב עירוני ו-יישוב כפרי :, כניסה17 במרץ2021 . כ- 82% מהתיקים על פשיעה חקלאית נפתחו בעקבות אירועים ביישובים .יהודיים רוב תיקי הפשיעה החקלאית נפתחו במחוזות המשטרתיים צפון ודרום. פיזור גיאוגרפ י זה שונה מדפוסי העבריינות הכלליים והוא תואם את ה עובדה שרוב החקלאות בישראל היא באזורי הצפון .והדרום נתונים על פשיעה חקלאית בישראל | 10 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm טבלה4 : התפלגות תיקי פשיעה חקלאית לפי סוג ה יישוב, 2019-2016 כל השנים2019 2018 2017 2016סוג היישוב 2,835 539 690 800 806 כפרי 845 158 213 231 243 עירוני 138 59 41 18 20 לא ידוע 3,818 756 944 1,049 1,069 סך הכול ב שנים2019-2016 כ- 74% מ תיקי ה פשיעה ה חקלאית נפתחו בעקבות אירועים שהתרחשו י בי שובים כפריים . נתון זה תואם את עה ובדה שעיקר הפעילות החקלאית מתרכזת במרחב .הכפרי22% מ התיקים נפתחו בגין פשיעה בישובים עירוניים )(לפי הגדרת המשטרה, כאמור על ו כ- 4% מה תיקים אין מידע באשר ל סוג היישוב. 2.4 י פש עה חקלאית מדווחת לפי מחוז משטרתי ,לפי נתוני משטרת ישראל יותר מחצי מהתיקים שנפתחו ב שנים 2019-2016 בגין פשיעה חקלאית נפתחו בשל :עבירות שהתרחשו בשני מחוזות כ- 37% מהתיקים נפתחו במחוז צפון( שבו ה מרחב ים )כנרת, גליל ועמקים וכ- 24% – במחוז דרום ( שבו יבח מר לכיש, נגב )ואילת. התפלגות תיקי הפשיעה החקלאית לפי מחוז משטרתי מוצגת ב טבלה5. טבלה 5: הטיפול בתיקי פשיעה חקלאית לפי מחוז משטרתי , 2019-2016 כל השנים2019 2018 2017 2016מחוז 1412 302 338 376 396צפון 929 191 211 249 278דרום 626 106 160 192 168חוף 444 82 125 118 119מרכז 269 51 74 69 75)שי( יהודה ושומרון 25 3 7 7 8ירושלים 22 4 3 7 8תל אביב 83 16 23 29 15בלי שיוך למחוז 8 1 3 2 2לא ידוע 3,818 756 944 1,049 1,069 סך הכול פיזור גיאוגרפ י זה שונה מ דפוס י העבריינות הכלל יים ,כלומר מהתפלגות כלל התיקים שנפתחו לפי מחוז ( בשנת2019 ,, למשל הכי הרבה תיקי משטרה נפתחו ב מחוז תל אביב, ואחריו – ב מחוז מרכז28 ) והוא תואם את העובדה שרוב הח קלאות בישראל היא באזורי הצפון והדרום. אחרי מחוזות אלה , כ- 16% מ תיקי ה פשיעה ה חקלאית נפתחו במחוז החוף (שבו ה מרחב ים אשר )ומנשה; כ- 12% – נפתחו במחוז מרכז (שבו מרחב י )שפלה, שרון ונתב"ג; כ- 7% – במחוז שי ועוד אחוזים בודדים בשאר המחוזות. עוד עולה ש מבחינת דירוג המחוזות אין שינויים של ממש מ שנה לשנה . בשנת2020 ,עד למועד הפקת הנתונים בסוף אוקטובר , חלוקת התיקים בין .המחוזות היא דומה 28 ,משטרת ישראל :השנתון הסטטיסטי2019 , פורסם: אפריל2020 ', עמ20 . נתונים על פשיעה חקלאית בישראל | 11 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 2.5 פשיעה חקלאית מדווחת לפי קבוצת ה אוכלוסייה של החשודים בטבלה6 מוצגים נתונים על קבוצות האוכלוסייה שאלי ןה משתייכים החשודים בתיקי פ שיעה חקלאית : ישראלי יהודי, ישראלי לא ,יהודי29 .פלסטיני ובעל אזרחות אחרת ה מידע ש נמסר ממשטרת ישראל מתייחס רק לכ- 40% סך מ התיקים שנפתחו בתקופה רשפ וא להסיק מזה בכ ש- 60% מ התיקים אין חשוד ידוע .נתון , ש הז הוא חשוב בפני עצמ ו, מביא למספרים נמוכים יחסית ב נתונים על קבוצת האוכלוסייה של החשוד . ,על כן להלן יוצגו רק הנתונים המצטברים מן השנים 2019-2016 ולא נתוני כל שנה בנפרד, כפי שנהגנו בטבלאו ת בו תרשימים הקודמים. ה שיעור הגבוה של תיקים בלי חשוד ידוע אינו י י חודי לפשיעה חקלאית. על פי פרסומים אחרים ,של משטרת ישראל באותן שנים שיעור התיקים הלא גלויים (כלומר תיקים בלי חשוד או נילון )ידוע בכלל התיקים שנפתחו במשטרת ישראל היה כ- 54% .כמו כן כ , ב- 72% מהתיקים בעבירות רכוש לא היה חשוד או נילון. 30 במילים אחרות ,בעבירות של פשיעה חקלאית יש שיעור גבוה יותר של תיקים בלי חשוד ידוע לעומת כלל העבירות , אך שיעור נמוך יותר לעומת עבירות רכוש. יצוין שמספר החשודים בטבלה גבוה ממספר התיקים בכל הקבוצות, כלומר יש תיקים שבהם .יותר מחשוד אחד טבלה 6 : תיקי פשיעה חקלאית בפילוח לפי קבוצת ה אוכלוסייה של החשוד , 2019-2016 מספר התיקים שנפתחו מגזר החשוד מספר החשודים 1,020ישראלי לא יהודי1,977 281ישראלי יהודי443 210פלסטיני501 9אזרחות אחרת13 ,לפי נתוני המשטרה רוב החשודים בתיקים שנפתחו בגין עבירות של פשיעה חקלאית (כ- 67% ) הם ישראלים לא יהודים; כ- 18% מהחשודים הם ישראלים יהודים וכ- 14% הם פלסטינים. בעלי אזרחות זרה (עובדים זרים, תיירים וכדומה) הם פחות מאחוז אחד של החשודים בפשיעה .חקלאית ,לשם השוואה בכל התיקים הגלויים (כלומר התיקים שבהם )יש חשוד ידוע שנפתחו באותה תק ו פה ב גין כל סוגי ,העבירות כ- % 61 מ החשודים היו יהודים וכ- % 39 .היו לא יהודים31 גם ב נתוני עבירות רכוש נרשמו שיעורים דומים: % 63 מ החשודים היו יהודים ו- % 37 היו לא יהודים. 32 במילים אחרות ,שיעור החשודים הלא יהודים בתיקים גלויים של פשיעה חקלאית גבוה 29 משטר ת ישראל אינה מפרסמת נתונים על פי הקטגוריות יהודים וערבים, אלא על פי הקטגוריות יהוד.ים ולא יהודים 30 ,משטרת ישראל :השנתון הסטטיסטי2019 , פורסם: אפריל2020 ', עמ20 , 24 . 31 'שם, עמ25 . 32 'שם, עמ36 . בכ- 60% מהתיקים על פשיעה חקלאית אין חשוד ידוע. לשם השוואה, בכ- 72% מכלל התיקים שנפתחו בגין עבירות .רכוש אין חשוד ידוע כ- 67% מהחשודים בתיקים שבהם יש חשוד ידוע הם ,ישראלים לא יהודים כ- 18% הם ישראלים יהודים וכ- 14% הם פלסטינים. בגלל מיעוט התיקים שבהם יש חשוד ידוע ייתכן שנתונים אלה אינם משקפים בצורה מהימנה את הפילוח של מבצעי הפשיעה לפי קבוצות .אוכלוסייה נתונים על פשיעה חקלאית בישראל | 12 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ביחס לשיעור החשודי ם .בעבירות אחרות ב תיקים שנפתחו בשנת2020 , ע ד למועד הפקת הנתונים בסוף אוקטובר , החלוקה בין קבוצות האוכלוסייה .היא דומה ,כאמור נתונים אלה הם על פ שיעה מדווחת ,בלבד ומתוך זה אך ורק על תיקים שבהם יש חשוד ידוע; לכן , הם אינם נוגעים לכל אירועי הפשיעה החקלאית שקרו או שדווחו, ו משום כך ייתכן שהם אינם משקפים נאמנה את קבוצות האוכלוסייה שאליהן משתייכים מבצעי הפשיעה החקלאית. על פי הסקירה ,של קייסי כנופיות מאורגנות שמקורן בשטח י ה רשות הפלסטינית אחראיות למרבית הפשיעה החקלאית, 33 ולעומת ,זאת, כפי שצוין לעיל לפי נתוני המשטרה על תיקים גלויים של פשיעה חקלאית, רק14% מ החשודים הם.מקבוצה זו פשיעה חקלאית על רקע לאומני על פי נתוני ה משטרה, מתחילת 2016 ו עד מועד הפקת הנתונים באוקטובר 2020 נפתחו מעט דו מא תיקי פשיעה חקלאית על רקע לאומני ,שבעה בלבד .יש לסייג את הדברים בכך ש עבירה מוגדרת כלאומנית רק במקרים שיש ראיות ברורות.המורות שהמניע היה לאומני ,לפי נציגי מרכז השלטון האזורי בפועל מדובר על תופעה נרחבת יותר. 34 בהקשר זה יצוין כי ב נתוני המשטרה לא נכללים מעשי טרור מובהקים אשר הביאו גם לנזק חקלאי . ,לדוגמה ב סקירה של קייסי הוזכר כי בשנת2019 עפיפוני תבערה ובלוני תבערה גרמו פגיעה בשטח של כ- 30,000 דונם, כ- 9,000 מה ם שטח המשמש לגידול ים חקלאי ים, 35 אך אירועים מסוג זה אינם מיוצגים בנתוני הפשיעה החקלאית שמסר ה .המשטרה 3 . סטטוס טיפול בתיקי פשיעה חקלאית להלן נציג פילוח של תיקי פשיעה חקלאית אשר נפתחו בכל אחת מ השנים שבין 2016 ל- 2019 על פי סטטוס הטיפול בתיק, לפי הפירוט הבא : התיק נסגר (לרבות תיקים בתהליך סגירה) ; התיק עבר לטיפול פרקליטות המדינה או יחידת התביעות המשטרתית להמשך הליך משפטי; ניתנה בתיק הרשעה בבית המשפט; התיק עודנו בחקירה( לרבות המת נ )ה לחקירה או בשלב ביניים בין סטטוסים. טרם הצגת הנתונים חשוב ל ציין מגבל ות מסוימות מה של ידע כפי שהתקבל .ממשטרת ישראל ,ראשית כפי שהסברנו בתחילת חלק2 , תיקים ה נסגרים עקב חוסר אשמה נהפכים במערכת 33 " ,פקד יהודה קייסי אסטרטגיות שיטור במרחב הכפרי והתמודדות המשטרה עם הפשיעה החקלאית ", בתוך: העיקר במחקר: אס ופת :מאמרים בנושאי משטרה2019 ,אגף התכנון והארגון במשטרת ישראל , 6 בפברוא ר 2020 ', עמ121 . 34 ,אלון ביטון, ראש תחום חירום וביטחון, מרכז השלטון האזורי בישראל, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מכתב7 בפברואר2021 . 35 " ,פקד יהודה קייסי אסטרטגיות שיטור במרחב הכפרי והתמודדות המשטרה עם הפשיעה החקלאית ", בתוך: העיקר במחקר: אסופת מאמ :רים בנושאי משטרה2019 ,אגף התכנון והארגון במשטרת ישראל , 6 בפברוא ר 2020 ', עמ128 . נתונים על פשיעה חקלאית בישראל | 13 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm המחשוב המשטרתית לתיקים שאינם פליליים ולכן אינם מקבלים ביטוי בנתונים על הטיפול בתיקים. ,שנית אין למשטרת ישראל נתונים לע מספר התיקים ש ל פשיעה חקלאית שבהם ניתן זיכוי בבית המשפט, אך להערכת המשטרה מדובר על בין שניים לשלושה אחוז ים מ ה כל החלטות ה שיפוטי ו.ת36 ,שלישית אין למשטרה נתונים על הענישה הנגזרת על מורשעים . מרכז המחקר מ וה ידע פנה בעניין זה גם להנהלת בתי המשפט, אך מהנהלת בתי המשפט נמסר שפשיעה חקלאית אינה קטגוריה מאופיינת במערכת המחשוב שלהם ולכן גם להם אין דרך להפיק נתונים על ענישתם של המורשעים בעבירות אלו. 37 טבלה7: תיקים שנפתחו בגין פ ש יעה חקלאית , 2019-2016 כל השנים2019 2018 2017 2016סטטוס הטיפול בתיק 3,283 610 813 901 959נסגר 332 34 89 118 91 הרשעה 174 90 39 28 17בהליך משפטי 26 22 3 0 1חקירה 3,815 756 944 1,047 1,068סך הכול מהטבלה עולה ש ה רוב המוחלט של התיקים שנפתחו בשנים2019-2016 , כ- 86% ,נסגרו. כ- 9% מ התיקים שנפתחו בשנים אלה הגיעו לכדי הרשעה בבית המשפ ט .כ- 5% מ התיקים נמצאים עדיין בהליך משפטי ופחות מאחוז אחד נמצאים עדיין בחקירה . רוב התיקים שעדיין ,נמצאים בטיפול פעיל כלומר בחקירה או ב הליך משפטי, הם תיקים שנפתחו רק בשנת2019 . אם בשל כך נתעלם מ נתוני שנת2019 נראה, כי אין הבד ל ים בדירוגם היחסי של הסטטוסים .לאורך השנים ,כאמור ב שנים2019-2016 נסגרו3,283 תי קי פשיעה חקלאית (ל לא תיקים שנסגרו מחמת חוסר )אשמה . בטבלה8 מוצג ת התפלגות עילות הסגירה של אותם תיקים שנסגרו בכל שנה . 36 ,אסף שחור מדור מחקר וסטטיסטיקה, משטרת ישראל ,תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת ,, הודעה17 בינואר2021 . 37 ,יעקב משמוש מנהל תחום בכיר כלכלה וסטטיסטיקה , הנהלת בתי המשפ ,ט תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת ,, דוא"ל 12 בינואר2021 . כ- 86% מהתיקים על פשיעה חקלאית שנפתחו בשנים 2016-2016 .נסגרו כ- 9% הגיעו לכדי .הרשעה נתונים על פשיעה חקלאית בישראל | 14 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm טבלה 8 : תיקים ש נסגרו לפי ע יל ת ה סגירה , 2019-2016 2019 2018 2017 2016עילת הסגירה 427 545 657 662עבריין לא נודע 110 143 148 175חוסר ראיות 33 49 54 107נסיבות העניין אינן מתאימות 32 49 28 1סגירה בהסדר מותנה 4 26 10 7העברה לרשות אחרת 4 1 4 7אחר 610 813 901 959סך הכול עילת הסגירה הנפוצה ביותר היא עבריין לא נודע, והיא ה סיבה לסגירתם של כ- 70% מה תיקים שנסגרו ב שנים 2019-2016 .כ- 18% מ התיקים נסגרו בגין חוסר ראיות; כ- 7% נסגרו בגלל נסיבות ש אינן מתאימות לפתיחת חקירה או להעמדה לדין; כ- % 3 נסגרו בהסדר מותנה; 38 וכאחוז אחד מ התיקים הועברו ל רשות אחרת . עוד עולה מן הטבלה שלא היו שינויים של ממש בדירוג של עילות הסגירה משנה לשנה. השיעור הגבוה של תיקים שנסגרו בגלל עבריין לא נודע הולם את הנתונים שהובאו לעיל באשר לשיעור התיקים על פשיעה חקלאית שאין בהם חשוד או נילון ידוע. כאמור, שיעור זה דווקא נמוך משיעור התיקים בלי חשוד בקרב כלל התיקים שנפתחו בשל .עבירות רכוש 4 . מבט על הטיפול בפשיעה חקלאית: שינויים ואתגרים דוח ב מבקר המדינה לשנת2016 נ כלל פרק בנושא התמודדות משטרת ישראל עם הפשיעה החקלאית ,ובו צוינו יל קויים רבים בתחום, 39 ו בין ה יתר אלה: 40  פער בין נתוני אגף התכנון ו ה ארגון במשטרה , המבוססים על מערכת המחשוב של המשטרה, לבין נתוני משמר הגבול, אשר מוזנים באופן ידני , ולפי מבקר המדינה הם מדויקים יותר.  רישום עבירות פשיעה חק ל אית על ידי המשטרה בלי לציין מידע על יקף הה הכספי של הנזק. בשל כך אין ש למ טרה אפשרות לאמוד את ה נזק הכלכלי הנגרם מפשיעה .חקלאית 38 הסדר מותנה הוא הסכם משפטי ש במסגרת ו החשוד מודה בביצוע עבירה פלילית ומתחייב לקיים את התנאים שפורטו בהסדר ו מנגד רשות .התביעה מתחייבת שלא להגיש כתב אישום כנגד החשוד ,ראו: משטרת ישראל :השנתון הסטטיסטי2019 , פורסם: אפריל2020 , 'עמ52 . 39 ,ראו: מבקר המדינה דוח ביקורת שנתי67ב לשנת2016 ,התמודדות משטרת ישראל עם הפשיעה החקלאית , 16 במאי2017 ', עמ- 1360 1297. הקשר בין פרסום הדוח ובין השינויים בדרכי הטיפול של משטרת ישראל צוי ן על ידי פקד יהודה קייסי במאמרו "אסטרטגיות שיטור :במרחב הכפרי והתמודדות המשטרה עם הפשיעה החקלאית", בתוך :העיקר במחקר: אסופת מאמרים בנושאי משטרה2019 , אגף ,התכנון והארגון במשטרת ישראל 6 בפברוא ר 2020 ', עמ 128-127 . 40 ,מבקר המדינה דוח ביקורת שנתי67ב שנת2016 התמודדות משטרת ישראל עם הפשיעה החקלאית, 16 במאי2017 ', עמ1298 - 1299 . עילת הסגירה הנפוצה ביותר היא עבריין לא נודע– כ- 70% מתיקי הפשיעה .החקלאית שנסגרו כמו כן, כ- 18% נסגרו .בגין חוסר ראיות דוח מבקר המדינה לשנת2016 הצביע על כמה ליקויים בהתמודדות של משטרת ישראל עם .פשיעה חקלאית נתונים על פשיעה חקלאית בישראל | 15 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm  חקלאים רבים נמנעים מלדווח למ ש טרה על אירועי פשיעה , דבר המקשה הן את ה טיפול בפשיעה והן את ה מדיד ה של היבטים שונים של התופעה ו את בחינת האפקטיביות של מדיניות ה .אכיפה  עומס רב על בעלי תפקידים העוסקים בפשיעה חקלאית אשר נובע וב מרי י משימות, כוח אדם חסר וחוסר באמצעי ם טכנולוגיים מתקדמים . בתקופה שלאחר פרסום דוח המבקר נעשו כמה שינויים מתודולוגיים וארגוניים במטרה לשפר י ולי על את הטיפול בפשיעה ה חקלאית. ב שינויים אלה ניכר ניסיון ל טפל ב חלק מן הליקויים .שעלו בדוח המבקר ש למ ל, בתחילת שנת2017 התקבלה החלטת ממשלה2415 : ות כנית לחיזו ק הביטחון האישי במרחב הכפרי41 . החלטה זו דרשה מהמשרד לביטחו ן ה פנים להקים "מערכים טכנולוגיים ומרכיבי ביטחון שונים" למשטרת ישראל ולמועצות האזוריות כדי לסייע .בהתמודדותן עם פשיעה חקלאית42 באותה שנה עשתה משטרת ישראל שורה של שינויים ב אופן הטיפול בפשיעה חקלאית . מלבד ריכוז כל ה אחריות ל טיפול בפשיעה ה חקלאית בידי משמר הגבול , שהוזכר לעיל, ננקטו גם צעדים נוספים ובהם אלה :  ארגון מחדש של ה ימ"רים (יחיד ות מרכזי ו )ת הכפריים; 43  קידום של מערך קנסות נגד עבירות פשיעה חקלאית "קלות" לשם אכיפה מהירה והגב רת ה עה תרה; 44  הקמת ""מרכז בינה במטה מג"ב, שנועד לחזק את יחידות השטח באמצעות כלים טכנולוגיים מתקדמים; 45  פיתוח מתודולוגיה חדשה לקיום חקירה, הכוללת בדיקה מעמיקה של היבטי הנזק העקיף; 46 41 החלטה2415 של הממשלה ה- 34 ,תו כנית לחיזוק הביטחון האישי במרחב הכפרי , 16 בפברואר2017 . להרחבה על הקשר בין החלטת :הממשלה לבין השינויים בדרכי הטיפול של משטרת ישראל, ראו פקד יהודה קייסי, "אסטרטגיות שיטור במרחב הכפרי והתמודדות :המשטרה עם הפשיעה החקלאית", בתוך :העיקר במחקר: אסופת מאמרים בנושאי משטרה2019 , ,אגף התכנון והארגון במשטרת ישראל 6 בפברוא ר 2020 ', עמ 103 . 42 תו כנית לחיזוק הביטחון האישי במרחב הכפרי :, הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול, המשרד לחיזוק וקידום קהילתי, כניסה19 בינואר2021 . 43 ,נציבת משנה מיכל ידיד אגף חקירות ומ ודיעין ,, משמר הגבול, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מכתב1 בנובמב ר 2020 . 44 :פקד יהודה קייסי, "אסטרטגיות שיטור במרחב הכפרי והתמודדות המשטרה עם הפשיעה החקלאית", בתוך העיקר במחקר: אסופת :מאמרים בנושאי משטרה2019 , ,אגף התכנון והארגון במשטרת ישראל6 בפברוא ר 2020 ', עמ 127 . 45 .שם 46 'שם, עמ128 . לאחר פרסום דוח המבקר המשטרה עשתה שורה של שינויים במטרה לשפר את הטיפול ,בפשיעה חקלאית ובהם העברת מלוא האחריות לטיפול בנושא לידי מש מר .הגבול נתונים על פשיעה חקלאית בישראל | 16 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm  הטמעת מודל מחשובי חדש ב משטרת ישראל , שיטייב את הפקת הנתונים ע ל פשיעה חקלאית במערכות המחשוב של המשטרה47 (ההגדרות של סוגי הפשיעה החקלאית ו שה צגו במבוא מבוססות על.)מודל זה נוסף על אלו , נציגי מג"ב הצביעו של שני גופים חדשים אשר תפקידם לסייע באכיפת החוק ב כלל , ,ובתוך כך לטענתם, גופים אלה עשויים לסייע גם במאבק נגד פשיעה חקלאית: 48  הקמת "החטיבה הטקטית", יחידה מבצעית בעלת אמצעים מיוחדים המסייעת ליחידות שטח בטיפול בפשיעה חמורה ;  הוספת חולי ה כלכלית למחלקת אגף חקירות ומודיעין במטה מג"ב, אשר תפקידה לתת הכוונה מקצועית בתחום הכלכלי .ליחידות השטח ,גם לאחר שינויים אלה ארגוני חקלאים ממשיכים להציג תמונה של פשיעה משתוללת ו לבטא תחוש ות .של חוסר אונים מול התופעה וחוסר אמון במשטרה ובמערכת המשפט49 הן המשטרה והן הגורמים האחרים העוסקים בתחום הפשיעה החקלאית מציינים שורת אתגרים בהתמודדות עם התופע ה. האתגר הראשון נ ובע מ,עצם המציאות הכפרית שהיא זירת ההתרחשות העיקרית של ה פשיעה ה .חקלאית מטבע הדברים רוב אירועי הפש עה י החקלאית מתחוללים בשטחים ,פתוחים דבר המקשה הן על תפיסת עבריינים בזמן אמת ו הן על איסוף ראיות פורנזיות לאחר מעשה. 50 לימ"רים הכפריים יש משימות רבות במרחב הכפרי ,מ לבד ה התמודדות עם פשיעה חקלאית . על פי נציגי משרד החקלאות ו פיתוח הכפר, נוכחות חזקה של גורמי ה אכיפה בשטח היא מרכיב קריטי בהתמודדות עם פשיעה חקלאית. השילוב של שטחים פתוחים גדולים ועומס פעילות רב .על הימ"רים מקשה עליהם לתת מענה מספק 47 :פקד יהודה קייסי, "אסטרטגיות שיטור במרחב הכפרי והתמודדות המשטרה עם הפשיעה החקלאית", בתוך העיקר במחקר: אסופת :מאמרים בנושאי משטרה2019 , ,אגף התכנון והארגון במשטרת ישראל6 בפברוא ר 2020 , 'עמ 119 . 48 נציבת משנה מיכל ,ידיד אגף חקירות ומודיעין ,, משמר הגבול, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מכתב1 בנובמב ר 2020 :. להרחבה ראו גם :פקד יהודה קייסי, "אסטרטגיות שיטור במרחב הכפרי והתמודדות המשטרה עם הפשיעה החקלאית", בתוך :העיקר במחקר: אסופת מאמרים בנושאי משטרה2019 , ,אגף התכנון והארגון במשטרת ישראל6 בפברוא ר 2020 , 'עמ126 - 125 . 49 ,לדוגמה ראו: השומר החדש דו"ח הפשיעה החקלאית של הש ו :מר החדש2020 :, לא צוין תאריך, כניסה25 במרץ2021 ; אלון ביטון, ראש ,תחום חירום וביטחון, מרכז השלטון האזורי בישראל, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מכתב7 בפ ברואר2021 ; ד"ר ,נחום איצקוביץ, המנהל הכללי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת16 ב פברואר2021 . ראו גם את דבריהם של נציגי ענף החקלאות בדיון על פשיעה חקלאית בוועדת הכלכלה של הכנסת: הכנסת ה- 23 ,, וועדת הכלכלה פרוטוקול89 ,המאבק בפשיעה החקלאית , 19 באוקטובר2020 . 50 " ,סקירה זו של המציאות הכפרית מבוססת בעיקר על מאמר מאת פקד יהודה קייסי אסטרטגיות שיטור במרחב הכפרי והתמודדות המשטרה עם הפשיעה החקלאית ", בתוך: :העיקר במחקר: אסופת מאמרים בנושאי משטרה2019 ,אגף התכנון והארגון במשטרת ישראל , בפברוא ר 2020 ', עמ130 . מאפייני המרחב הכפרי, ובפרט שטחים פתוחים גדולים, מקשה על משטרת ישראל לטפל בפשיעה החקלאית .ביעילות למערכת האכיפה יכולת מוגבלת מול מ בצעי פשיעה שמקורם ברשות ,הפלסטינית; כמו כן באופן כללי יותר נטען כי הענישה הקיימת כיום אינה מתריעה .דייה נתונים על פשיעה חקלאית בישראל | 17 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm אכיפה אפקטיבית בזירה הכפרית מחייבת שיתוף פעולה בין המשטרה לבין הגורמים ה אזרחיים .הפועלים בשטח לדברי נציגי מרכז השלטון האזורי ,שיתוף פעו לה זה דווקא נפגע בתקופה .האחרונה הם ציינו במיוחד את "פירוק המפקדות הכפריות והאיסור שהוטל על "סיירי הביטחון של המועצות להאזין לר.שת הקשר המשטרתית51 נוסף לע אתגר ים ה קשורי ם ל מאפייני ה מרחב הכפרי, יש גם אתגרים הקשורים למערכת האכיפה בצורה כללית יותר ,. לדוגמה ה יכולת המוגבלת של משטרת ישראל לטפל ב מ בצעי פשיעה שמקורם בתחום הרשות הפלסטינית ,. נוסף על כך יש גם הסכמה בין משט ר,ת ישראל52 משרד החקלאות53 ומרכז השלטון האזורי54 ש הענישה הקיימת כיום אינה מרתיעה ד יה י . זאת עוד ו, לטענת גורמים במשרד החקלאות, מחסור במקורות תקציביים ייעודיים הוא חסם מרכזי המונע מהרשויות לטפל בפשיעה חקלאית ביעילות. 55 קושי אחרון הוא ה תופעה של תת-יד.ווח על עבירות של פשיעה חקלאית כפי שהוזכר בתחילת פרק2, גם נציגי משרד החקלאות וגם נציגי מרכז השלטון האזורי טוענים כי במקרים רבים חקלאים אינם רואים טעם בהגשת תלונה במשטרה בגלל חוסר אמון ביכולת של מערכת האכיפה .להתמודד עם פשיעה מסוג זה ברור שבמציאות שבה תלונות רבות על פשיעה .חקלאית אינן מגיעות כלל למשטרה יהיה קשה לה מאד לטפל בבעיה 51 ,אלון ביטון, ראש תחום חירום וביטחון, מרכז השלטון האזורי בישראל, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מכתב7 בפברואר2021 . 52 :פקד יהודה קייסי, "אסטרטגיות שיטור במרחב הכפרי והתמודדות המשטרה עם הפשיעה החקלאית", בתוך העיקר במחקר: אסופת :מאמרים בנושאי משטרה2019 , ,אגף התכנון והארגון במשטרת ישראל6 בפברוא ר ', עמ123 . 53 ,ד"ר נחום איצקוביץ, המנהל הכללי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת16 ב פברואר 2021 . 54 ,אלון ביטון, ראש תחום חירום וביטחון, מרכז השלטון האזורי בישראל, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מכתב7 בפברואר2021 . 55 ,ד"ר נחום איצקוביץ, המנהל הכללי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת16 ב פברואר 2021 .