חומר רקע

1 מדינת ישראל משרד החינוך לשכת המדען הראשי חינוך פיננסי בישראל ובעולם ד"ר איתי אשר ז"ל ירדן וייס נוי סבג פברואר2020 תודה מיוחדת לד"ר אייל כרמל מהמרכז לפנסיה ביטוח ואוריינות פיננסית באוניברסיטת בן ,גוריון בנגב אשר ליווה והאיר את תהליך כתיבת הסקירה 2 הקדמה מסמך זה נכתב בעקבות פניית מנכ"ל משרד החינוך ללשכת המדען הראשי בבקשה לסקור את .נושא החינוך הפיננסי בישראל ובעולם ,מסמך זה מבקש לתת מענה על סוגיה זו באמצעות בחינת ההגדרה והרכיבים של חינוך פיננסי מצב החינוך הפיננסי בישראל ובעולם כיום, וכמו- כן את הביקורת העולה כלפיי המצב כיום. כל זאת ועוד, המסמך יציג דרכים וחומרים חינוכיים ה זמינים כיום בנושא .החינוך הפיננסי 3 תוכן עניינים א. אוריינות פיננסית 4 1. הגדרה 4 2. חינוך פיננסי במערכות חינוך בעולם 6 1 . תוצאות מבחן פיזה2015 6 2. מסקנות מתוך מבחן פיזה 2015 8 3 .תוכניות פיננסיות המונהגות כיום בבתי ספר בעולם 8 3. אוריינות פיננסית במערכת החינוך בישראל 10 ב. עמדות ו ביקורות שונות על חינוך פיננסי 12 1. ביקורת על היעילות של חינוך פיננסי והצעות להתגבר על המכשולים הקיימים 12 ג. נקודות נוספות למחשבה לקראת יישום של חינוך פיננסי 20 .ד סיכום התובנות על חינוך פיננסי- בדגש על ילדים ובני נוער 24 .ה מידע זמין על חינוך פיננסי 27 1. מידע זמין בעברית על חינוך פיננסי 27 2. מידע זמין באנגלית על חינוך פיננסי 29 נספחים 31 :'נספח א תוצאות מבחן פיזה2015 באוריינות פיננסית 31 :'נספח ב ממוצע הציונים באוריינות פיננסית במדינות המשתתפות במבחן פיזה 32 'נספח ג: הציון הממוצע בישראל באוריינות פיננסית לפי מגזר שפה ולפי רקע חברתי- תרבותי-כלכלי 32 נספח ד :' מידע זמין באנגלית על חינוך פיננסי 33 נספח ה :' תיאור התוכן, ההקשר והתהליכים הרלוונטיים לאוריינות פיננסית של בני נוער 5 3 נספח ו :' מתאר כללי ליישום תוכנית לאומית לחינוך פיננסי לילדים ולנוער 36 :'נספח ז מתאר למיקוד של מחקר עתידי בתחום של חינוך פיננסי 36 4 א. אוריינות פיננסית 1. אוריינות פיננסית: הגדרה אוריינות פיננסית :היא ידע ו ה בנה של רעיונות ומושגים פיננסיים ,כגון ריבית ו אינפלציה; ו שליטה ב מיומנויות כלכליות בסיסיות ו יישו מן ב התנהלות קונקרטית. למשל, הבנת נוסח חוזה לצורך חתימה עליו1. המושג כולל גם את המוטיבציה והביטחון ליישם את הידע וההבנה כדי להחליט החלטות יעילות בטווח רחב של הקשרים כלכליים תוך שיפור הרווחה הכלכלית של היחיד ושל החברה2. סקירת ספרות בנוש א חינוך פיננסי שערך המרכז למידע ומחקר בכנסת )(ממ"מ מציע ה לחלק את החינוך הפיננסי לשישה תחומים מרכזיים )'(ראו גם נספח ה3: 1. יסודות פיננסים וחשבונות בנק 2. חסכונות והשקעות 3. ניהול משק- בית 4. פרישה ופנסיה 5. ביטחונות וניהול סיכונים 6. אשראי וחוב ,לעומת זאת ב פרסום של מכון ברוקינגס4 מוצעות :ארבע גישות מסורתיות לחינוך פיננסי לפי הגישה הראשונה, על המעסיק מוטלת ה ,אחריות לחינוך פיננסי של העובד לרוב באמצעות סמינרים המוצעים לו (בהשתתפות מרצון של המועסק) או מידע כתוב , וכמו- כן, המידע עוסק לרוב בחיסכון לפנסיה. הגישה השנייה גורסת כי האחריות מוטלת על המדינה ועלייה לספק ידע בנושא צרכנות .ואחריות כלכלית לתלמידי תיכון5 לפי הגישה השלישית, על החינוך הפיננסי להיות מופקד בידי יועצי קרדיט ומשכנתאות, ולפיכך עליו להתבצע לרוב בפגישות פרטניות ולעסוק בניהול חובות ו/או הלוואות. הגישה הרביעית והאחרונה רואה בחינוך הפיננסי כחלק מאחריות הקהילה, ולכן מציעה שמוסדות קהילה כמו ארגונים ללא מטרות רווח, מוסדות דת ובנקים יעבירו סדנאות ותכניות .לקהילה בנושאים הקשורים לחינוך פיננסי, כמו למשל ניהול חובות וחסכונות סקירת ה ספרות של הממ"מ וכן מקורות נוספים טוענים כי התמורות הכלכליות שהתרחשו בשדה הבינלאומי בעשורים האחרונים , ובעיקר ב שלושת העשורים האחרונים של המאה20 , שינו את פני המערכת הכלכלית העולמית, ובעקבות כך, לאזרחים רבים יש כיום אחריות כלכלית גדולה יותר ,מבעבר כך ש עליהם להתמודד ולהכריע בסוגיות כלכליות כבדות יו.תר6 לדוגמא, בעוד שבעבר 1 הראשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) (יולי2014 ). פיזה2012 - אוריינות בקרב תלמידים בני15 .במדעים, בקריאה ובמתמטיקה, בפתרון בעיות ובאוריינות פיננסית, מבט ישראלי .גישה באינטרנט בפברואר2020 : http://meyda.education.gov.il/files/Rama/PISA_2012_Report_ed_f_nh.pdf 2 OECD (2017), PISA 2015 Results (Volume IV): Students' Financial Literacy, PISA, OECD Publishing, Paris, https://doi.org/10.1787/9789264270282-en ראה גם: הדו"ח של ראמ"ה מ- 2014 על ממצאי פיזה2012 . 3 ( .'פידלמן א2010). הכללת החינוך הפיננסי בתוכנית הלימודים בבתי- ספר תיכוניים– סקירה משווה– . מרכז המחקר והמידע של הכנסת. גישה באינטרנט בינואר2020 : http://m.knesset.gov.il/Activity/Info/mmm/Pages/document.aspx?docId=e14f6b58-e9f7-e411-80c8- 00155d010977&businessType=1 4 Gale, W.G & Levine R. (2010, October 01). Financial Literacy: What Works? How Could It Be More Effective? Retrieved from the Brookings Institution website: https://www.brookings.edu/research/financial-literacy-what-works-how-could-it-be-more-effective/ 5 Solomon, G. E., Nhete, T., & Sithole, B. M. (2018). The case for the need for personal financial literacy education in Botswana secondary schools. SAGE Open, 8(1), 2158244017753867. 6 Lusardi, A. (2015). Financial literacy skills for the 21st century: Evidence from PISA. Journal of consumer affairs, 49(3), 639-659. 5 .האחריות לניהול הפנסיה הייתה בידי המעביד, כיום גם האזרחים עצמם שותפים בניהולה לאוריינות פיננסית חשיבות רבה בחיי האזרחים, וזו עשוייה לצמצם אסטרטגיות השקעה בעייתיות .ולהוביל למוכנות כלכלית גבוהה יותר לפנסיה7 לפיכך, מדינות וארגונים בינ לאומיים רבים זיהו בשנים האחרונות את החשיבות של האוריינות הפיננסית והם אף פועלים לקידומ ה בסדר היום , .מתוך מטרה לשפר את המיומנויות וההתנהלות הכלכלית של האזרחים כפי שניתן ל הבין , הן הממ"מ הן מכון ברוקינגס מתייחסים רבות לאוכלוסיית המבוגרים כקהל היעד עבור הקניית .החינוך הפיננסי עם זאת , גוברת כיום המודעות ל חשיבות של חינוך פיננסי בקרב בני נוער בפרט , מתוך ההבנה כי הללו יגדלו בעוד מספר שנים להיות אותם אזרחים בוגרים שמתמודדים עם החלטות .כלכליות8 קיימות סיבות נוספות המצדיקות חי נוך פיננסי עבור בני נוער, כמו למשל העובדה שבמדינות מסוימות בתום שנות חינוך החובה התלמידים יצטרכו להחליט אם לקחת הלוואות עבור לימודי המשך"( student loans .)" 9 ,יתר על כן מחקרים שנערכו לאחרונה בארצות הברית מראים כי,בני נוער משקיעים זמן רב יותר בפעילות צרכנית .מאשר בפעילויות אחרות, כמו למשל קריאה10 לאור זאת, קיימת המשגה נוספת של אוריינות פיננסית אשר הינה רלוונטית לטווח גילאים רחב .במיוחד ולא רק למבוגרים11 לפי החוקר רמונד, אוריינות פיננסית באופן הרחב ביותר הינה ה יכולת ,של האדם לנהל כסף ו המחקר בתחום אוריינות:פיננסית כולל חמש קטגוריות מרכזיות 1. ידע אודות מושגים פיננסיים 2. יכולת ליישם את הידע הקשור לאותם מושגים פיננסיים 3. יכולת לנהל ענייני כספים אישיים 4. מיומנות בקבלת החלטות כלכליות מתאימות 5. ביטחון בתכנון יעיל המותאם לצרכים כלכליים עתידיים לפיכך , רמונד מציע להגדיר אוריינות פיננסית כמידה שבה אדם מבין מושגים פיננסיים מרכזיים ואוחז ביכולת ובביטחון לנהל עניינים כלכליים אישיים דרך קבלת החלטות הגיונית בטווח הקרוב וכן תכנון כלכלי בטווח הרחוק, זאת תוך לקיחת חשבון של תנאים כלכליים ואירועי חיים משתנים. הגדרתו מתיישבת עם ההגדר ה של חינוך פיננסי לפי ה- OECD : 7 Von Gaudecker, H. M. (2015). How does household portfolio diversification vary with financial literacy and financial advice?. The Journal of Finance, 489-507. Lusardi, A., & Mitchell, O. S. (2017). How ordinary consumers make complex economic decisions: Financial literacy and retirement readiness. Quarterly Journal of Finance, 7(03), 1750008. Allgood, S., & Walstad, W. B. (2016). The effects of perceived and actual financial literacy on financial behaviors. Economic inquiry, 54(1), 675-697. 8 Lusardi, A. (2015). Financial literacy: Do people know the ABCs of finance?. Public understanding of science, 24(3), 260-271. Brown, A., Collins, J. M., Schmeiser, M. D., & Urban, C. (2014). State mandated financial education and the credit behavior of young adults. Berry, J., Karlan, D., & Pradhan, M. (2018). The impact of financial education for youth in Ghana. World Development, 102, 71-89. 9 OECD (2017), PISA 2015 Results (Volume IV): Students' Financial Literacy, PISA, OECD Publishing, Paris, https://doi.org/10.1787/9789264270282-en. 10 ( .'פידלמן א2010 .)הכללת החינוך הפיננסי בתוכנית הלימודים בבתי- ספר תיכוניים –סקירה משווה– . מרכז המחקר והמ ידע של הכנסת. גישה באינטרנט בינואר2020 : - 80c8 - e411 - f7 e9 - http://m.knesset.gov.il/Activity/Info/mmm/Pages/document.aspx?docId=e14f6b58 00155d010977&businessType=1 Lusardi, A. (2015). Financial literacy skills for the 21st century: Evidence from PISA. Journal of consumer affairs, 49(3), 639-659. 11 Remund, D. L. (2010). Financial literacy explicated: The case for a clearer definition in an increasingly complex economy. Journal of consumer affairs, 44(2), 276-295. 6 התהליך שבמסגרתו צרכנים (או משקיעים) משפרים את ההבנה שלהם לגבי תוצרים ומושגים כלכליים ודרך מידע, הנחייה ו/או עצה אובייקטיבית מפתחים את המיומנויות והביטחון כדי להפוך למודעים יותר לסיכונים ואפשרויות כלכליות, להחליט החלטות מיודעות , לדעת איפה .להשיג עזרה וכן לנקוט בפעולות יעילות אחרות במטרה לשפר את רווחתם הפיננסית12 ה- OECD ,, אשר הקים גוף לריכוז החינוך הפיננסי מפרט את המשמעות והחשיבות של אוריינות פיננסית לחיים של מתבגרים בני15 13 : 1) הם זקוקים לא וזי ן עדיפויות ותכנון הוצאות. 2) עליהם להבין שחלק מהרכישות שלהם או של הוריהם מובילות לעלות מתמשכת. 3) מוטב שיפתחו ערנות להונאות אפשריות ויבינו את המשמעות של סיכון וביטוח. 4) כדאי שיחליטו החלטות מיודעות לגבי אשראי (למשל, יבינו כי תשלום באשראי יכול .)להוביל לתשלום של ריבית על הלוואה 2. חינוך פיננסי במערכות חינוך בעולם 1. תוצאות מבחן פיזה 2015 בשנת2015 נערך מבחן פיזה ש כלל פרק בנושא אוריינות פיננסית (שלא כל המדינות ,המשתתפות במבחן הסכימו לכלול ו ביניהן ישראל) ובו השתתפו תלמידים בני15 14 .נתונים מהמבחן מראים כי בני נוער רבים פעילים מבחינה פיננסית, לדוגמא, רבים מהם משתמשים במוצרים פיננסיים דיגיטליים, כמו תשלומים דרך האינטרנט או דרך הטלפון הסלולרי. על אף ,פעילותם הניכרת במבחן נמצא כי22% מהתלמידים שנבחנו במדינות ה- OECD שהשתתפו במבחן הינם חסרי מיומנויות פיננסיות בסיסיות. זאת, אף על פי ש- 56% מהם הינם בעלי חשבון ,בנק19% מהם מחזיקים בכרטיס אשראי ו- 64% ,מהם מרוויחים כסף מעבודה כלשהי. עם זאת הנתון המדאיג הוא שרק31% - פחות מאחד מכל שלושה תלמידים- בעלי מיומנויות לנהל חשבון בנק )'(ראו נספח ב . עוד עולה מהמבחן כי תלמידים אשר דנים בענייני כס פים לפחות אחת לחודש או אחת לשבוע עם הוריהם הם בעלי אוריינות פיננסית גבוהה יותר בהשוואה לתלמידים שכמעט ואינם דנים על ענייני כספים עם הוריהם או לכאלו שדנים בכך באופן יום-יומי , גם כאשר לוקחים בחשבון את ה משתנה של ה סטטוס הכלכלי-חברתי .לאור זאת ,עולה הטענה כי להורים תפקיד חשוב בפיתוח האוריינות הפיננסית של ילדיהם, זאת דרך מעורבות ישירה ולא רק דרך הקצאת משאבים .לילדיהם תוצאות אלו מתיישבות עם מחקרים קודמים לפיהם איכות התקשורת בין ההורים לילדים בנוגע לכסף היא בעל ת השפעה משמעותית על היכולת של הילד להתנהל מבחינה כלכלית , 12 OECD (2006), "Improving Financial Literacy: Analysis of Issues and Policies", Financial Market Trends, vol. 2005/2, https://doi.org/10.1787/fmt-v2005-art11-en. גם מקורות עדכניים :יותר משתמשים בהגדרה זו, לדוגמא Opletalová, A. (2015). Financial education and financial literacy in the Czech education system. Procedia-Social and Behavioral Sciences, 171, 1176-1184. 13 OECD (2017), PISA 2015 Results (Volume IV): Students' Financial Literacy, PISA, OECD Publishing, Paris, https://doi.org/10.1787/9789264270282-en. 14 Ibid 7 אף יותר מאשר קבלת דמי כיס בלבד. 15 כדי לפתח הבנה מעמיקה על אופן השימוש הנכון בכסף , נראה שיש צורך לשלב בין קבלת כסף לבין הנחיית הורים. ממצאים אלו מתיישבים עם תיאו ריית החיברות הצרכנית. לפי תיאור יה זו, ילדים ומת בגרים ,מפתחים גישות, ידע והתנהגויות צרכניות בהשפעת סוכנים כמו הורים, עמיתים ובית הספר .כאשר ההורים נחשבים לגורם המשפיע ביותר16 ,ילדים רוכשים מהוריהם ידע, מיומנויות גישות והתנהגויות בנושאים כלכליים (למשל, נורמות של חיסכון) דרך הדרכה ישירה וכן דרך השפעה לא-יש ירה. "סוכן" משמעותי נוסף שנמצא כמשפיע על בני נוער בשנים האחרונות הוא המדיה , כגון אינטרנט, טלוויזיה וכדומה ; לדוגמא, לפי מחקר שנערך בקרב מתבגרים בתיכונים בדרום קוריאה נמצא מתאם בין ביצועיהם במבחן אוריינות פיננסית לבין תלמידים שבחרו את המדיה כסוכן החיברות הפי.ננסי המרכזי שלהם17 נתונים נוספים ממבחן פיזה מסייעים להבין את ההשפעה של ההקשר המשפחתי על אוריינות פיננסית. מן המבחן עולה כי ל מיומנויות פיננסיו ת מתאם גבוה עם רקע חברתי-כלכלי משפחתי: בהשוואה לתלמידים מרקע מוחלש , תלמידים ממשפחות מבוססות מובילים ביתרון של 89 נקודות במבחן. כמו-כן ,הממוצע מראה כי בהשוואה בין תלמידים בעלי חשבון בנק לתלמידים ללא חשבון בנק , המגיעים מאותו מצב חברתי-כלכלי , לתלמידים בעלי חשבון בנק קיים יתרון בביצוע מבחני אוריינות פיננסית .לא כל שכן , לתלמידים מרקע מבוסס סיכוי גבוה יותר להיות בעלי חשבון בנק. ממצאים אלו תואמים לנתוני מחקר דרום-קוריאני שגילה מתאם בין רמת הביצוע במבחן אוריינות פיננסי לבין בעלות על חשבון בנק. 18 חשבון בנק הוא כאמור נקודת פתיחה מי טיבה אך איננה מספיקה כדי להיות בעל רמת אוריינות פיננסית מספקת במבחן פיזה , שכן כשני שליש מתוך התלמידים שהם בעלי חשבון בנק הינם מתחת לרמ ת הבקיאות המזוהה עם יכולת לנהל חשבון בנק כהלכה. הנתונים לפיהם קיים קשר חיובי בין ביצוע במבחן לבין בעלות על חשבון בנק או קבלת מתנות כספיות עשוי ים להעיד כי סוג מסוים של ניסיון ב ניהול כסף יכול להעניק לתלמידים מרקע מבוסס יותר הזדמנות לשפר את רמת האוריינות הפיננסית שלהם . גם לאחר שלוקחים בחשבון יכולות במתמטיקה ו ב קריאה וכן כשמשווים תלמידים בעלי מאפיינים אישיים דומים כמו מצב כלכלי-חברתי ומגדר, תלמידים שמקבלים כסף כמתנה מובילים ביתרון של13 נקודות במבחן. ה הורים ככל הנראה מעורבים בהתנסויות כלכליות כ אלו , שכן הם אלו שכנראה העניקו לילדים שלהם כסף דרך דמי כיס או מתנות , פתחו להם חשבון בנק ולימדו אותם כיצד לעשות זאת. מעבר לכך, תלמידים מרקע כלכלי מבוסס נוטים לדון יותר עם הוריהם על ענייני כספים בהשוואה לתלמידים מרקע .מוחלש 15 Beutler, I., & Dickson, L. (2008). Consumer economic socialization. Handbook of consumer finance research, 83-102. Xiao, J. J., Ford, M. W., & Kim, J. (2011). Consumer financial behavior: An interdisciplinary review of selected theories and research. Family and Consumer Sciences Research Journal, 39(4), 399-414. 16 Xiao, J. J., Ford, M. W., & Kim, J. (2011). Consumer financial behavior: An interdisciplinary review of selected theories and research. Family and Consumer Sciences Research Journal, 39(4), 399-414. 17 Sohn, S. H., Joo, S. H., Grable, J. E., Lee, S., & Kim, M. (2012(. Adolescents’ financial literacy: The role of financial socialization agents, financial experiences, and money attitudes in shaping financial literacy among South Korean youth. Journal of adolescence, 35(4), 969-980. 18 Sohn, S. H., Joo, S. H., Grable, J. E., Lee, S., & Kim, M. (2012(. Adolescents’ financial literacy: The role of financial socialization agents, financial experiences, and money attitudes in shaping financial literacy among South Korean youth. Journal of adolescence, 35(4), 969-980. 8 באופן מפתיע, רווח כספי מעבודה (סוג ניסיון אשר רווח במידה רבה יותר בקרב תלמידים מרקע מוחלש), דווקא מקושר עם רמות אוריינות פיננסית נמוכה יותר, גם כאשר לוקחים בחשבון מאפיינים אישיים נוספים של התלמיד כמו מצב כלכלי- .חברתי וכן הזמן שהושקע ללמידה ,לפיכך י יתכן כי סוג הניסיון הכלכלי או ההנחי ה ההורית המלווה אליו יכולים להוות גורמים משפיעים .בפיתוח האוריינות הפיננסית ולא רק הניסיון כשלעצמו קיים מתאם משמעותי בין אוריינות פיננסית ליכולות במתמטיקה ו ב קריאה, ובשני תחומים אלו קיימים הבדלים בין תלמידים מרקע כלכלי מוחלש לעומת תלמידים מרקע מבוסס. ל דוגמא, לתלמידים מרקע כלכלי מוחלש יש סיכוי גדול פי4 או יותר להיות ברמ ות הבקיאות הנמוכ ות ביותר (0 או1) בקריאה ובמתמטיקה בהשוואה לתלמידים מרקע מבוסס. 19 חשוב לציין כי אמנם היכולות במתמטיקה ובקריאה מצליחות להסביר במידה רבה את ה הישגים של התלמידים באוריינות פיננסית, אך עדיין קיימים כמעט כ- 40% מהשונות בציוני האוריינות הפיננסית אשר .אינם משקפים את שני גורמים אלו בסופו של דבר ,מצטייר כי הפערים בין תלמידים מרקע מוחלש לעומת תלמידים מרקע מבוסס יכולים לנבוע ממספר סיבות אפשריות ,בעיקרן : נגישות לסוג ניסיון מסוים ב ניהול כספי , מידת ה הנח הי ההורי ת וכן פערים ביכולות המתמטיקה והקריאה שמשתקפים גם הם במבחן האוריינות הפיננסית. 2. מסקנות מתוך מבחן פיזה 2015  יש צורך לתת מענה להורים ולא רק לצעירים בנוגע לחינוך פיננסי ,מפני שנראה כי להורים יש תפקיד מפתח בפיתוח האוריינות הפיננסית של ילדיהם .  יש לספק לצעירים הזדמנויות בטוחות ללמוד על- ידי ניסיון מחוץ לבית הספר  מומלץ להתמודד עם הצרכים של התלמידים בעלי הביצועים הנמוכים וכן להתעמת מוקדם ככל האפשר עם הפערים הקשורים לרקע ה חברתי-כלכלי. מוסבר כי חינוך פיננסי יכול לסייע לגשר על פערים באוריינות פיננסית ,פערים שנובעים בחלקם מהבדלים חברתים-כלכליים שעשויים להתבטא בנגישות לחשבון בנק ו בנגישות למתנות כספיות. 3. תוכניות פיננסיות המונהגות כיום בבתי ספר בעולם עשר מתוך15 המדינות שהשתתפו במבחן פיזה2015 מיישמות אסטרטגיה לאומית שחלק מהותי מקהל היעד שלה הוא צעירים. מספר מדינות (בהן אוסטרליה, ברזיל, פרו, קנדה ומדינות מסוימות בארה"ב) החלו להכניס אלמנטים של אוריינות פיננסית לתוך תוכנית הלימודים של בתי הספר, לתוך חלק מהמקצועות הקיימים (אם כי לא ברור ההיקף של ה )תכנים בתוכנית הלימודים וכן ישנן מספר מדינות שניסו להעריך את התוכניות של החינוך הפיננסי בבתי הספר כדי לברר האם .הן אפקטיביות, אך אלו לא היו הערכות שיטתיות מספיק ישנן גם יוזמות מחוץ לבית הספר כמו תחרויות, סרטונים, אירועים (שבוע הכסף, יום החיסכון), מוזיאונים ומשחקים שמנסים לתת מענה 19 OECD (2016), PISA 2015 Results (Volume I): Excellence and Equity in Education, PISA, OECD Publishing, Paris, https://doi.org/10.1787/9789264266490-en. 9 לצורך בחינוך פיננסי. מצוין כי אלו משמשות בגדר השלמה ליוזמות בית ספריות (ולא תחלופה), וכי .יש צורך לבקר גם אותן ולהעריך את ההשפעה שלהן באופן סדיר יותר באופן ספציפי, ניתן לציין בהרחבה שלוש מדינות בהן קיימות יוזמות הקשורות לחינוך פיננ סי: ארצות- הברית, אוסטרליה ובריטניה. 20 בארצות- הברית קיימת ועדה לחינוך ואוריינות ( פיננסיתFLEC-Financial Literacy and Education Commission ) המורכבת משיתוף פעולה בין יותר מ- 20 לשכות פדרליות, לשכת העבודה, מחלקת החינוך, האוצר ועוד. 21 בנוסף, ב- 2013 ברק אובמה יזם קידום של מסוגלות פיננסית לצעירים דרך מועצה שתפקידה לייעץ לנשיא כיצד צעירים .יכולים לפתח מסוגלות פיננסית בבתי הספר, בבית, בקהילה או במקום העבודה בעזרת הטכנולוגיה באוסטרליה , בדומה לארצות- ,הברית קיים אתר אינטרנט המיועד לשמש אזרחים ומחנכים בתחום של אוריינות פי.ננסית22 בבריטניה, השירות לייעוץ כלכלי מטעם הגוף לחינוך פיננסי ייסד אף הוא אתר אינטרנט הכולל ייעוץ פיננסי, ומעבר לכך, ב- 2011 הוערכה מטעם משרד החינוך תכנית הלימוד הפיננסית הלאומית , ואוסף מומחים המליצו כיצד חינוך פיננסי צריך להיכלל בתוכנית הלימודים כחלק .מלימודי מתמטיקה ואזרחות באנגליה, החל משנת2014 , אוריינות פיננסית נחשבת כחלק הכרחי מתכנית הלימודים בקרב תלמידים בגילאים16 - 11 . 23 לצד תכני רשות, קיימים תכני חובה עבור הגילאים השונים: בין גילאים11-14 תלמידים לומדים ,על שימוש בכסף ניהול סיכונים וכן החשיבות וה עשייה של תכנון תקציב; בין גילאי14-16 ,תלמידים לומדים אודות הכנסות והוצאות אשראי וחובות, ביטוח, חסכונות ופנסיה, מוצרים ושירותים פיננסיים וכן מתנסים ביישום של הרעיונות דרך שיעורי מתמטיקה, כך שיהיו ברשותם המיומנויות המתמטיות הנדרשות לניהול כספים אישיים. עם ז את, סקירה של מצב החינוך הפיננסי באנגליה:מציגה מספר בעיות ה מסוגלות ה פיננסית בקרב גילאי התיכון איננה מפותחת כהלכה, רוב המורים שמעבירים את התכנים אינם מומחים ואף בעלי הכשרה מ ו עטה בלבד בתחום, וכן אחת החולשות המרכזיות של ה תוכניות לחינוך פיננסי הינה היעדר קוהרנ טיות וחסך ב הערכה מתאימה .של תוצאות הלמידה בהתאם לכך ,דו"ח הממ"מ24 מתריע כי חינוך פיננסי בעולם לרוב אינו זוכה להתייחסות שיטתית ומערכתית מקיפה. על-פי הדו"ח, רוב התכניות לחינוך פיננסי בעולם אינן מותאמות לקהל בני- הנוער באופן ספציפי, אולם מתחזקת המגמה להטמעת החינוך הפיננסי בקרב אוכלוסייה זו, הן באמצעות תכניות ממשלתיות, והן באמצעות תכניות של גורמים פרטיים. ע ם זאת, רוב התכניות מתקיימות ב שעות הפנאי )(במרכזים קהילתיים, באינטרנט ועוד ורק חלק קטן מהן משולבות בתכניות הלימודים . גם כאשר משולבת תוכנית לחינוך פיננסי, היא לרוב אינה נלמדת במסגרת .מקצוע נפרד 20 Igata, M., Nomura, A., & Kamiyama, T. (2014). The Need to Improve Financial and Economic Education in Japanese Schools. Nomura Journal of Capital Markets, 5(3). 21 .'ראה בהמשך המסמך פירוט על אתר האינטרנט שלהם בנספח ד 22 ראה בהמשך המסמך פירוט על אתר האינטרנטMoneySmart .'בנספח ד 23 Long, R., & Foster, D. (2016). Financial and enterprise education in schools. 24 ( .'פידלמן א2010 .)הכללת החינוך הפיננסי בתוכנית הלימודים בבתי- ספר תיכוניים –סקירה משווה– . מרכז המחקר והמידע של הכנסת. גישה באינטרנט בינואר2020 : - 80c8 - e411 - e9f7 - http://m.knesset.gov.il/Activity/Info/mmm/Pages/document.aspx?docId=e14f6b58 00155d010977&businessType=1 10 3. אוריינות פיננסית במערכת החינוך בישראל בשנת2011 הוכנסה תוכנ ית לחינוך פיננסי25 :'במערכת החינוך בישראל עבור כיתות י תחילה כפיילוט ל- 25 בתי ספר וב- 2012 הצטרפו עוד כ- 70 בתי ספר. כיום, כל בית ספר שמלמד מגמת מדעי החברה יכול להגיש בקשת הצטרפות לתכנית (כלומר, בקשה להקצאת שעות להוראת .)הנושא עבור תוכנית זו הוכשרו מורים ייעודיים להוראת הנושא והיא בנויה מ שלושים שעות שבועיות—עשר שעות פרונטליות, ועשרים מתוקשבות . התוכנית מורכבת מעשר יחידות לימוד ונוגעת ,בנושאים כמו תקציב אישי ומשפחתי הלוואות, חסכונות והשקעות, מסים ועוד. התכנית נבנתה בשיתוף פעולה בין מט" .ח לבין המועצה הישראלית לצרכנות לצד כותבים חיצוניים נוספים26 כמו- ,כן ב- 2014 נערכה תחרות קליפים לתלמידי ם בנושא הגינות בפרסום מטעם משרד החינוך .והמועצה הישראלית לצרכנות27 חשוב לציין כי מעת הטמעת התכנית ועד היום, היא לא הוערכה או נחקרה בצורה כלשהי על-ידי משרד החינוך , כמו לדוגמא, על-ידי ראמ"ה . תכנית לימודית נוספת נהגתה דרך שיתו ף פעולה בין הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל ומשרד החינוך , אשר חברו יחד ורקמו פעילות להגברת המודעות הפיננסית בקרב בני נוער. הפעילות הועברה במהלך החודשים נובמבר2017 ופברואר2018 עבור מאו ת כיתות ט' ברחבי הארץ. 28 את התוכנית העבירו בהתנדבות נציגי הבנקים השונים29 , מתוך מטרה להקנות כלים בהתנהלות צרכנית- .בנקאית. בין הנושאים שנלמדו: תקציב, חסכון, ריבית, קריאת צ'קים וכרטיסי חיוב30 בדומה לכך, רשת התיכונים "אורט" פיתחה תכנית לחינוך פיננסי31 , שבה השתתפו עד כה כ- 20,000 ,תלמידים. מטרת התכנית היא להקנות לתלמידים כלים וידע שיחזקו את עצמאותם הכלכלית ,תהליך קבלת ההחלטות פיננסיות ואת השיח הפיננסי עם הוריהם. התכנית נלמדת במגוון מתודות ביניהן גם אפליקציות ומשחקים אינטראקטיביים ונוגעת במספר נושאים, ביניהם הרגלים פי ננסי י ם .בריאים, חסכון והכנסות לגביי מבחני פיזה בנושא אוריינות פיננסית, הנתונים העדכניים ביותר על ישראל הם משנת2012 . ,בדומה למדינות אחרות גם בישראל נתגלה קשר בין מצב חברתי-כלכלי לבין התוצאות .במבחני האוריינות הפיננסית32 בישראל היה גם פער גדול בין ההישגים של תלמידים בבתי ספר דוברי עברית לבין הישגים בבתי ספר דוברי ערבית. בנוסף, בקרב התלמידים בבתי הספר דוברי העברית לא היו ניכרים הבדלים בין- מגדריים ואילו בבתי ספר דוברי ערבית היה יתרון לטובת .הבנות ממצא זה עשוי לשקף בחלקו את העובדה כי קיימים פערים עקביים בהישגים לטובת הבנות בבתי ספר דוברי ערבית גם בתחומים אחרים של מבחני פיזה כמו קריאה ומתמטיקה : במבחן פיזה 25 קישור לאתר התכנית שפותח על- :)ידי המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח/ https://finance.cet.ac.il 26 ( .'פרקש ברוך ר2011 , 4 באפריל). איך לחסוך מהילדים את המינוס, כלכליסט. גישה באינטרנט בינואר2020 : 3513781,00.html - https://www.calcalist.co.il/money/articles/0,7340,L 27 https://finance.cet.ac.il / "תחת "פרויקטים ותחרויות 28 קישור לאתר בנק ישראל והתוכנית הרלוונטית מ- 2018 הנמצאת תחת "חודש מודעות :"פיננסיתhttps://www.boi.org.il/he/ConsumerInformation/ConsumerIssues/Pages/FinancialEducation. aspx 29 קישור לסרטון וידאו ביוטיוב אודות התוכנית, הסרטון הועלה מטעם בנק ישראל ב- 13 ,בדצמבר2017 : ube.com/watch?v=0_D1qdwB7Zk&feature=youtu.be https://www.yout 30 קישור לאתר בנק ישראל והמצגת הרלוונטית מ- 2018 הנמצאת תחת "מצגת המפגש :"הראשוןConsumerInformation/ConsumerIssues/Pages/FinancialEducation. https://www.boi.org.il/he/ aspx 31 :"קישור לאתר חינוך פיננסי מטעם רשת התיכונים "אורט/ https://www.ort.org.il/finaneducatin 32 )הראשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה (יולי2014 ). פיזה2012 - אוריינות בקרב תלמידים בני15 .במדעים, בקריאה ובמתמטיקה, בפתרון בעיות ובאוריינות פיננסית, מבט ישראלי .גישה באינטרנט בפברואר2020 : http://meyda.education.gov.il/files/Rama/PISA_2012_Report_ed_f_nh.pdf 11 2012 הבנות במסגרות דוברות ערבית קיבלו בממוצע במבחן המתמטיקה9 ,נקודות יותר מן הבנים וכן קיבלו72 נקודות יותר מן הבנים במבחן הקריאה. 33 להלן המסקנות המרכזיות מדו"ח פיזה2012 בנושא אוריינות פיננסית (ראו גם נספחים א' ו- )'ג:  "בתחום אוריינות פיננסית, הציון הממוצע של ישראל הוא476 נקודות וממוצע זה נמוך ב- 24 נקודות מהממוצע של מדינות ה- OECD .שהשתתפו במחקר34  בישראל קיים שיעור גבוה של תלמידים מצטיינים- 9% , שיעור הדומה לשיעור הממוצע במדינות ה- OECD שהשתתפו- 10% .  מאידך, בישראל נמצא שיעור גדול יחסית של תלמידים מתקשים- 23% , לעומת15% בממוצע מדינות ה- OECD .שהשתתפו  קיים פער גדול מאד של108 נקודות (כסטיית תקן שלמה) בממוצע הציונים של התלמידים הלומדים בבתי ספר דוברי עברית לעומת תלמידים הלומדים בבתי ספר .דוברי ערבית  הישגי דוברי העברית באוריינות פיננסית דומים מאד לממוצע במדינות ה- OECD שהשתתפו- 503 ו- 500 " .נקודות, בהתאמה כדי לספק תמונה מלאה לתוצאות המבחן באוריינות פיננסית, יש מקום לציין גם את תוצאות מבחני הפיז"ה במתמטיקה ובקריאה בישראל ב- 2012 , שכן אלו משתקפים במידה רבה במבחן האוריינות הפיננסית :  הציון הממוצע של ישראל במתמטיקה ובקריאה נמוך ב- 28 נקודות וב- 10 נקודות בהתאמה מהממוצע של מדינות ה- OECD שהשתתפו במחקר.  שיעור המצטיינים בישראל במתמטיקה ובקריאה הינו 9% ו- 10% בהתאמה ,זאת באופן דומה יחסית לשיעור הממוצע במדינות ה- OECD – 12% ו- 8% בהתאמה.  שיעור התלמידים המתקשים בישראל במתמטיקה הוא גדול יחסית- 34% לעומת שיעור המתקשים בממוצע מדינות ה- OECD שעומד על 23% .בתחום הקריאה גם קיים פער ,אם כי נמוך יותר ,בין שיעור המתקשים בישראל שעומד על 24% לעומת שיעור המתקשים בממוצע מדינות ה- OECD שעומד על 17% . 33 הראשות הארצית למדידה והערכה בחינ וך (ראמ"ה) (יולי2014 ). פיזה2012 - אוריינות בקרב תלמידים בני15 .במדעים, בקריאה ובמתמטיקה, בפתרון בעיות ובאוריינות פיננסית, מבט ישראלי .גישה באינטרנט בפברואר2020 : http://meyda.education.gov.il/files/Rama/PISA_2012_Report_ed_f_nh.pdf 34 במבחן פיזה באוריינות פיננסית, טווחי ציונים שונים מייצגים רמות בקיאות שונות כך שהציון המזערי עבור רמת בקיאות1 הוא326 והציון המזערי עבור הרמה המירבית ביותר, רמה5 , הינו625 . הממוצע של ישראל תואם את רמת בקיאות3 אשר ציוניה נעים בין475-549. במסמכים רבים לא מצוין טווח הציונים הכ וללני אלא טווחי ציונים לכל .רמה שיטת הניקוד הינה מורכבת כי ישנו ניקוד שונה עבור פריטים המתאימים לרמות שונות, וכן ניתן לקבל ניקוד :חלקי. למידע נוסף ראו OECD (2017), "Student performance in financial literacy", in PISA 2015 Results (Volume IV): Students' Financial Literacy, OECD Publishing, Paris, https://doi.org/10.1787/9789264270282-7-en. OECD (2012), " PISA 2012 Financial Literacy Assessment Framework", Retrived from OECD website: https://www.oecd.org/pisa/pisaproducts/46962580.pdf 12  במתמטיקה ובקריאה קיים פער גדול מאוד של 101 נקודות ו- 109 נקודות בהתאמה (סטיית תקן שלמה או יותר )בין בתי הספר דוברי העברית לבין בתי הספר דוברי הערבית.  הציון הממוצע במתמטיקה בקרב בתי ספר דוברי עברית הינו 489 ,זאת בדומה לממוצע מדינות ה- OECD אשר עומד על 494 .הציון הממוצע בקריאה בקרב בתי ספר דוברי עברית הוא אף גבוה יותר מ ממוצע מדינות ה- OECD ב- 14 נקודות. ניתן לציין כי גם במבחן פיזה האחרון מ- 2018 מגמות אלו במתמטיקה.ובקריאה נותרו בעינן35 ב. עמדות וביקורות שונות על חינוך פיננסי 1. ביקורת על היעילות של חינוך פיננסי והצעות להתגבר על המכשולים הקיימים 1.1 . לחינוך פיננסי השפעה מ:וגבלת מחקר מ- 2002 של צ'וי ו עמיתיו36, ב דק את ההשפעה של סמינר חסכון לפנסיה על עובדים.בחברה גדולה37 בסמינר עסקו במטרות י הח סכון, הקצאת נכסים, ניהול הלוואו ת ועוד. בסיום הסמינר נשאלו העובדים לגבי כוונותיהם לשנות את אופי הח י סכון שלהם והתנהגותם נבחנה לאחר מספר חודשים. רבים אמנם חשו שרוצים לחסוך יותר ותכננו להגדיל את קצב הח י סכון, אך מעטים בסופו של דבר פעלו לפי ת כנונים אלו ,ובנוסף היו הבדלים מזעריים בהיקף היישום של התכנונים הרצויים .בין הקבוצה שהשתתפה בסמינר לבין הקבוצה שלא השתתפה בסמינר אמנם מחקר זה התבצע רק בקרב מבוגרים, אך מסקנתו מחוזקת על-ידי פרננדס ועמיתיו בניתוח מטה- אנליזה שערכו בשנת2014 וכולל מחקרים שנעשו הן בקרב מבוגרים הן בקרב תלמידי תיכון. 38 בקצרה, המטה- אנליזה בודקת את הקשר בין אוריינות פיננסית וחינוך פיננסי לבין התנהגות פיננסית בקרב168 מאמרים הכוללים201 .ניסויים הם מצאו כי האפקט של תוכניות ל חינוך פיננסי הינו מינימלי, ומעבר לכך הוא מ.ידלדל לאורך זמן39 כמו בחינוך מסוגים אחרים, חינוך פיננסי דועך לאורך זמן; אפילו התערבויות בסדר גודל משמעותי הכוללות שעות רבות של הדרכה הן בעלות אפקט זניח על התנהגות בטווח של20 חודשים .או יותר מזמן ההתערבות נתון נוסף ממחקר המטה- אנליזה של פרננדס ועמיתיו מצא כי ניסיונות לשפר אוריינות פיננסית מסבירים בקושי0.1% מן ההבדלים להתנהגות פיננסית של משקי הבית, וכי התכניות, אף השאפתניות ביותר, בקושי מותירות חותם20 .חודשים לאחר סיומן40 ,כמו כן גם חוקרים מ האוניברסיטאות הרווארד ובראון, ו גם מהאקדמיה של הצבא בארה"ב הציגו 35 הראשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) (דצמבר2019 ). פיזה2018 - אוריינות בקרב תלמידים בני15 במדעים, בקריאה, מתמטיקה ומדעים, מבט י.שראלי גישה באינטרנט בפברואר2020 : http://meyda.education.gov.il/files/Rama/PISA_2018_Report.pdf 36 Choi, J. J., Laibson, D., Madrian, B. C., & Metrick, A. (2002). Defined contribution pensions: Plan rules, participant choices, and the path of least resistance. Tax policy and the economy, 16, 67-113. 37 Choi, J. J., Laibson, D., Madrian, B. C., & Metrick, A. (2002). Defined contribution pensions: Plan rules, participant choices, and the path of least resistance. Tax policy and the economy, 16, 67-113. המחקר הזה גם מצביע על החשיבות של סטטוס קוו: רבים מאמצים מדיניות כלכלית של חיסכון לפנסיה למשל לפי .ברירת המחדל של החברה בה עובדים 38 Fernandes, D., Lynch Jr, J. G., & Netemeyer, R. G. (2014). Financial literacy, financial education, and downstream financial behaviors. Management Science, 60(8), 1861-1883. 39 Fernandes, D., Lynch Jr, J. G., & Netemeyer, R. G. (2014). Financial literacy, financial education, and downstream financial behaviors. Management Science, 60(8), 1861-1883. במטה-אנליזה גם דנים במאפיינים של ההתנהגויות שעשויות להשפיע על התחומים של קובעי המדיניות ובהם חינוך .פיננסי, הבניית החלטות ורגולציה, זאת במטרה בסופו של דבר לעזור ולשפר את ההתנהגות הפיננסית של הצרכן 40 Fernandes, D., Lynch Jr, J. G., & Netemeyer, R. G. (2014). Financial literacy, financial education, and downstream financial behaviors. Management Science, 60(8), 1861-1883. 13 סיכום של מחקרים ה מראים כי בדרך כלל תכניות לשיפור אוריינות פיננסית אינן תורמות להתנהלות נכונה יותר של משק הבית בטווח הארוך. 41 בדומה, גם חוקרת הכלכלה לורן ויליס, טוענת בפרסום של האגודה האמריקנית לכלכלה42 כי "משקיפים אובייקטיביים מסכימים על כך שהמחקר עד היום לא מצביע על קשרים סיבתיים מחינוך פיננסי לקבלת ."החלטות טובה יותר ולתוצאות פיננסיות טובות יותר43 חשוב לומר כי רוב המחקרים לעיל התמקדו באוכלוסיי ת ה מבוגרים ולא באוכלוסיית הנוער , לכן יש מקום לדון בשאלה אם אותם ממצאים ומסקנות תקפים גם ל קהל יעד של תלמידי בית-ספר. למרות השוני הקיים בין האוכלוסיות ,מספר מחקרים מציג ים מסקנות דומות. שני מחקרים מצאו מתאם נמוך בין רמות הידע הפיננסי של תלמידי תיכון לבין השתתפות ב.שיעורים בנושא חינוך פיננסי44 מחקר אמריקאי נוסף מ- 2009 לא הצליח למצוא הבדלים ברמת האוריינות הפיננסית בין תלמידי תיכון שהשלימו קורס בניהול פיננסי אישי לבין ,התלמידים שלא עברו את הקורס4-1 .שנים לאחר ביצוע הקורס45 בנוסף, אלו שלקחו חלק בקורס לא דירגו את עצמם כיותר חסכנים ולא ניכר כי התנהגותם הפיננסית טובה יותר מא.לו שלא לקחו את הקורס כמו כן , מחקר פיני מ- 2018 הראה כי תוכנית חינוך פיננסית אמנם שיפרה את הידע הפיננסי של התלמידים בני ה- 15 , אולם לא היו ראיות לשינוי .בהתנהגות הכלכלית שלהם46 ,לפיכך מחקרים אלו מעלים ספק רציני בנוגע להשפעות של קורסים לחינוך פיננסי גם בקרב אוכ לוסייה של תלמידי.תיכון בנוסף לכך, בסקירה של מכון ברוקינגס מ- 2010 אף מצוין מפורשות כי הראיות הנוגעות להשפעה של חינוך פיננסי בתיכונים הינ ן דו-משמעי ו ת ולא עקבי ו ת, כאשר מחקרים מוקדמים הציעו כי קיימת השפעה חזקה בעוד שמחקרים עדכניים יותר סתרו את ממצאים .אלו47 כמו כן, על רקע מחקר וידע מועט ים העוסק ים ביעילות של התוכניות הנעשות בתחום של חינוך פיננס י, עולה צורך להגדיל את מספר ההערכות של תוכניות שונות אלו. 48 מעבר לכך, גם ב- 2018 עולות קריאות לשפר את המחקר של תכניות לחינוך פיננסי לילדים ולנוער, שכן מחקרים רבים ,בנושא אינם מכילים פירוט על שיטות ההוראה הסבר על אילו חלקים מתוך התכנית היו יעילים ואילו ראויים לשיפור ובאיזו מידה ההשפעות של התכנית 41 Hastings, J. S., Madrian, B. C., & Skimmyhorn, W. L. (2013). Financial literacy, financial education, and economic outcomes. Annu. Rev. Econ., 5(1), 347-373. Skimmyhorn, W. (2016). Assessing financial education: Evidence from boot camp. American Economic Journal: Economic Policy, 8(2), 322-43. 42 Willis, E. L. (2011). The Financial Education Fallacy. The American Economic Review, 101(3), 429- 434. 43 "הציטוט תורגם בידי ד ר אסף צימרינג, כפי שמופיע בכתבה ב"כאן11 :" https://www.kan.org.il/item/?itemid=19161 44 Hastings, J. S., Madrian, B. C., & Skimmyhorn, W. L. (2013). Financial literacy, financial education, and economic outcomes. Annu. Rev. Econ., 5(1), 347-373. 45 Mandell, L., & Klein, L. (2009). The impact of financial literacy education on subsequent financial behavior. 46 Kalmi, P. (2018). The Effects of Financial Education: Evidence from Finnish Lower Secondary Schools. Economic Notes: Review of Banking, Finance and Monetary Economics, 47(2-3), 353-386. 47 Gale, W.G & Levine R. (2010, October 01). Financial Literacy: What Works? How Could It Be More Effective? Retrieved from the Brookings Institution website: https://www.brookings.edu/research/financial-literacy-what-works-how-could-it-be-more-effective/ Lusardi, A. (2015). Financial literacy: Do people know the ABCs of finance?. Public understanding of science, 24(3), 260-271. 48 Lyons, A. C., Palmer, L., Jayaratne, K. S., & Scherpf, E. (2006). Are we making the grade? A national overview of financial education and program evaluation. Journal of Consumer Affairs, 40(2), 208-235 Berry, J., Karlan, D., & Pradhan, M. (2018). The impact of financial education for youth in Ghana. World Development, 102, 71-89. Long, R., & Foster, D. (2016). Financial and enterprise education in schools. 14 .הינן משמעותיות49 ראיות לפיהן תכניות לחינוך פיננסי משפרות את הידע והגישות הפיננסיות של ילדים ומתבגרים מתבססות בעיקר על דיוו חים- עצמיים ומתבטאות באפקטים קצרי- .טווח וקטנים יחסית בנוסף ,לכך אין כמעט מחקרים שמעריכים את ההשפעות של החינוך הפיננסי על התנהגות כלכלית ממשית, כאשר המחקרים המועטים המודדים זאת מראים אפקט התנהגותי קלוש או לא-קיים . בעיה זו נובעת בין היתר מהקושי להעריך התנהגות פיננסית בקרב ילדים ומתבגרים וכן מהקושי לקיים מחקר אורך הבוחן השפעות ארוכות- .טווח של תוכניות לימוד פיננסי ספציפיות על אף המגבלות המובהקות של האפקטיביות של חינוך פיננסי העולות מהנתונים הקיימים , ישנם חוקרים המאמינים כי חלק מן ה מגבלות אלו נעוץ בשיטת הלימוד, וכי מעבר להוראה בשיטות פחות מסורתיות עשויה לתת מענה לחסמים הקיימים בחינוך פיננסי. חוקרת אחת הנמנית עם תומכי הטענה היא אפראה 50 אשר חקרה את הנושא עם עמיתיה באמצעות תכנית שיזמה להוראת הפיננסים באמצעות משחקים דיגיטליים בבתי- ספר בשוויץ. אפראה מתב ססת במחקרה על טענות שלהוראה באמצעות משחקים דיגיטליים יתרונות רבים בעבור כישורי למידה, יכולות קוגניטיביות והנעה של תלמידים .; ומחקרה אכן תומך בתיאוריות אלו טענה זו נתמכת גם במאמרו51 של מנדל, חוקר מאוניברסיטת וושינגטון, בו הוא מעיד על האפקטיביות של משחקים המדמ ים השקעות, ובמיוחד בהשוואה לשיטות הוראה .מסורתיות בנושא הפיננסים גם בפינלנד נעשה שימוש בתכנית לחינוך פיננסי המשלבת .שימוש במשחקים, סרטונים וחומרים אחרים באינטרנט52 ניתן ללמוד, אם כך, שההשפעה המוגבלת של חינוך פיננסי עלולה להיות תוצר של שיטת ההוראה ואיננה מגבלה הנובעת מטבעו .של הנושא; ובכך נפתחים אפיקים אפשריים נוספים להוראה של פיננסים מעבר לכך, מחקר מ- 2011 בדק את השפעתה של תוכנית חינוך ארבע- שנתית לתלמידי היסודי המתמקדת בחיסכון( "ונקראת "אני יכול לחסוךICS .) 53 ב מחקר זה נמצא כי הציונים במבחן אוריינות פיננסית היו גבוהים יותר בקרב תלמידים אשר השתתפו בתוכנית בהשוואה לקבוצת הביקורת, זאת לאחר שלילה של גורמים מסבירים אחרים כמו מעמד חברתי-כלכלי או ציונים במתמטיקה ובחשבון. קיימות הסתייגויו ת מן תוצאות המחקר שכן הוא כלל כמות משתתפים קטנה יחסית והיה בו אחוז נשירה גבוה (שנבע בין )היתר ממעברים של התלמידים בין בתי ספר .התוכנית ""אני יכול לחסוך כללה שיעורים ,מובנים כחלק ממסגרת הלימודים54 מועדון עם מפגשי רשות אחת לשבוע וכן סדנאות שהוצעו להורים במגוו ן נושאים כמו תקצוב, בזבוז, אשראי, חוב ועוד. במסגרת תוכנית זו 49 Amagir, A., Groot, W., Maassen van den Brink, H., & Wilschut, A. (2018). A review of financial- literacy education programs for children and adolescents. Citizenship, Social and Economics Education, 17(1), 56-80. 50 Aprea, C., Schultheis, J., & Stolle, K. (2018). Instructional integration of digital learning games in financial literacy education. 51 Mandell, L. (2008). The Financial Literacy of Young American Adults: Results of the 2008 National Jumpstart Coalition Survey of High School Seniors and College Students. Jumpstart Coalition for Personal Financial Literacy 52 Kalmi, P. (2018). The Effects of Financial Education: Evidence from Finnish Lower Secondary Schools. Economic Notes: Review of Banking, Finance and Monetary Economics, 47(2-3), 353-386. 53 Sherraden, M. S., Johnson, L., Guo, B., & Elliott, W. (2011). Financial capability in children: Effects of participation in a school-based financial education and savings program. Journal of Family and Economic Issues, 32(3), 385-399. 54 ( "השיעורים בכיתה התבססו על התכנים של "כושר פיננסי לחייםFinancial fitness for life ) מטעם המועצה ( "לחינוך פיננסי או על התכנים של "עולם כיסים חכםWise Pockets World ) מטעם המרכז ליזמות וחינוך כלכלי בארה"ב. שני מקורות אלו מצוינים במסמך זה למט.'ה תחת 'מידע זמין באנגלית על חינוך פיננסי 15 התלמידים פתחו חשבון חיסכון, ביקרו בבנק באופן קבוע, ביצעו הפקדות של חסכונות ועקבו אחר חסכונותיהם. במאמר מצוינים שלושה גורמים אפשריים העומדים מאחורי הצלחת התוכנית : החינוך הפיננסי שהתלמידים קיבלו, הסדנאות להורים אשר השפיעו בתורם על הילדים או החלק המעשי שהתקיים "בעולם האמיתי" ולא כלל סימולציות או משחקים בדומה לתוכניות אחרות , כאשר ייתכן ש החלק האחרון הגביר מוטיבציה ללמידה ו הפך את השיעורים לזכירים או רלוונטיי ם .יותר מחקר נוסף מ- 2016 מתאר את השפעו תיה של תוכנית לחינוך פיננסי בבתי ספר .יסודיים ציבוריים בשיקגו55 במסגרת התכנית הנקרא( "ת "ילדים מתנסים בכסףMoney Savvy Kids ), הועברו לתלמידים בכיתות ג' שמונה שיעורים בנושאים הבאים: היסטוריית הכסף, מהיכן כסף בא, ילדים גם יכולים להרוויח כסף, חיסכון כסף וטיול לבנק, בזבוז כסף, תרומת כסף, השקעת כסף וכסף משפחתי. נדבך חשוב של התכנית היה קבלת קופת חיסכון לכל תלמיד, ובחלק מ ן הכיתות כספי הכיתה אף נוהלו על- ידי התלמידים תוך .שימוש בקופת חיסכון כיתתית בין התוצאות הנמדדות התגלה שינוי לטובה ב גישות של התלמידים ביחס ל תחושת ביטחון בניהול הכסף והתכווננות לחיסכון, וכן צוינו ראיות אנקדוטליות של המורות המעורבות אשר הביעו עמדה חיובית ביותר ביחס לתכנית. עם זאת, הועלה צורך להוסיף קבוצת בקרה ומבחן ידע למחקרים עתידיים וכן לשפר את ההנחיה .המיועדת למורים שמעבירים את התכנים מחקר ים אלו מ תיישב ים עם מסקנותיה ן של סקיר ות רחב ות אודות חינוך פיננסי עבור ילדים ומתבגרים מ- 2009 ו- 2018 . 56 בסקיר ות האלו וכן במאמרים נוספים נטען כי החינוך הפיננסי צריך להיות מיועד גם לילדים צעירים ולא רק לתלמידי חטיבת ביניים או .תיכון57 בנוסף, על אף החסך במחקר העוסק בחינוך פיננסי עבור ילדים58 ,ומתבגרים מוצע כי היעילות של החינוך הפיננסי תגדל ככל שהוא ייהפך ל רלוונטי עבור ה תלמידים וכך גם תגבר המוטיבציה ללמידה .מצטייר כי עדיף לערוך לילדים היכרות הדרגתית עם מונחים פיננסיים ולא לכלות משאבים ביוזמות חד- פעמיות שמתעלמות מגישה שמתייחסת לתהליך שדורש צעד-אחר- .צעד59 55 Hagedorn, E. A., Schug, M. C., & Suiter, M. (2016). A Collaborative Approach to Financial Literacy in the Chicago Public Schools. Journal of Private Enterprise, 31(1). 56 McCormick, M. H. (2009). The effectiveness of youth financial education: A review of the literature. Journal of Financial Counseling and Planning, 20(1). Amagir, A., Groot, W., Maassen van den Brink, H., & Wilschut, A. (2018). A review of financial-literacy education programs for children and adolescents. Citizenship, Social and Economics Education, 17(1), 56-80. 57 Batty, M., Collins, J. M., & Odders‐White, E. (2015). Experimental evidence on the effects of financial education on elementary school students' knowledge, behavior, and attitudes. Journal of Consumer Affairs, 49(1), 69-96. Igata, M., Nomura, A., & Kamiyama, T. (2014). The Need to Improve Financial and Economic Education in Japanese Schools. Nomura Journal of Capital Markets, 5(3). Amagir, A., Groot, W., Maassen van den Brink, H., & Wilschut, A. (2018). A review of financial-literacy education programs for children and adolescents. Citizenship, Social and Economics Education, 17(1), 56-80. 58 A Framework for Developing and Testing Financial Capability Education Programs Targeted to Elementary Schools 59 Van Campenhout, G. (2015). Revaluing the role of parents as financial socialization agents in youth financial literacy programs. Journal of Consumer Affairs, 49(1), 186-222. 16 כמו כן, ראוי לציין כי על אף שהקונצנזוס בקרב קהילת החוקרים הוא שההשפעה של חינוך .פיננסי חלשה לאורך זמן, יש מי שטוענים אחרת במחקר שנערך בתחילת שנות ה- 2000 60 על ההשפעות של חינוך פיננסי בתיכון נמצא כי הוא בעל השפעות ארוכות טווח ואף מגביר את שיעורי החיסכון וצבירת הון בבגרות. נוסף על כך, המחקר מראה כי לחינוך פיננסי קיימת .השפעה ללא תלות בנטיות פיננסיות קודמות בנוסף, קיימים אף מחקרים עדכניים יותר שמצביעים על קשר ב ין חינוך פיננסי בתיכון לבין אוריינות פיננסית או התנהלות פיננסית אחראית.בשנים מאוחרות יותר61 לדוגמא, מחקר אמריקאי מ- 2016 הנשען על מאגר- מידע לאומי רחב מצא כי קבלת חינוך פיננסי בתיכון, באוניברסיטה/ו או במקום העבודה מקושרת למסוגלות פיננסית גבוהה יותר במספר מדד י התנהגות שונים שהתבססו על דיווח- עצמי (כמו למשל : האם חוסך למקרה חירום, האם מוציא כסף יותר משמכניס וכדומה), זאת גם לאחר ניכוי של16 משתנים דמוגרפיים וכלכליים ,(ביניהם נכללה רמת הכנסה, גיל )מגדר ועוד. 62 את התפיסה הזו מחזקים מחקרים של הבנק העולמי63 , המצביעים על כך שלחינוך פיננסי יש השפעה על התנהגות כלכלית (אולם, הם כן מכירים במעמד חברתי- כלכלי .)או מידת האינטנסיביות של תכנית הלימוד כגורמים בעלי השפעה על חינוך פיננסי לסיכום, נראה כי חינוך לאוריינות פיננסי הנעשה כחלק מתוכנית הלימודים יכול לשפר את המו דעות והידע הפיננסי ים , אם כי מידת השפעתו על התנהגות פיננסית הינה שנויה .במחלוקת64 1.2 . :הסבר השונות באמצעות חינוך פיננסי מחקרים מתאמיים שמודדים אוריינות פיננסית מוצאים קשרים חזק ים ,להתנהגות פיננסית 65 אך באמצעות שלושה מחקרים אמפיריים מודגם במטה-אנליזה כי ה מתאמים החזקים שנמצאו מנופח ים מפני שלא נבדקה השפעה של משתנים מתערבים , כמו למשל נטיות אישיותיות רלוונטיות מסוימות , 60 Bernheim, B. D., Garret, D. M., Maki, D. M. (2001). Education and Saving: The Long-Term Effects of High School Financial Curriculum Mandates. Journal of Public Economics, (80), 435-465. 61 Lusardi, A., & Mitchell, O. S. (2017). How ordinary consumers make complex economic decisions: Financial literacy and retirement readiness. Quarterly Journal of Finance, 7(03), 1750008. Lusardi, A. (2015). Financial literacy: Do people know the ABCs of finance?. Public understanding of science, 24(3), 260-271. Brown, A., Collins, J. M., Schmeiser, M. D., & Urban, C. (2014). State mandated financial education and the credit behavior of young adults. Xiao, J. J., & O'Neill, B. (2016). Consumer financial education and financial capability. International Journal of Consumer Studies, 40(6), 712-721. 62 Xiao, J. J., & O'Neill, B. (2016). Consumer financial education and financial capability. International Journal of Consumer Studies, 40(6), 712-721. 63 Miller, M., Reichelstein, J. Salas, C., Zia, B. (2017). Does Financial Education Impact Financial Literacy and Financial Behaviour, and If So, When? (Policy Research Working Paper No. 8161). Retrieved from The World Bank website https://www.worldbank.org/ Kaiser, T., Menkhoff, L. (2014). Can You Help Someone Become Financially Capable? (Policy Research Working Paper No. 6745). Retrieved from The World Bank website https://www.worldbank.org/ 64 See also: Bruhn, M., Leão, L. D. S., Legovini, A., Marchetti, R., & Zia, B. (2016). The impact of high school financial education: Evidence from a large-scale evaluation in Brazil. American Economic Journal: Applied Economics, 8(4), 256-95. 65 Bernheim, B. D., Garrett, D. M., & Maki, D. M. (2001). Education and saving:: The long-term effects of high school financial curriculum mandates. Journal of public Economics, 80(3), 435-465. Behrman, J. R., Mitchell, O. S., Soo, C. K., & Bravo, D. (2012). How financial literacy affects household wealth accumulation. American Economic Review, 102(3), 300-304. Lusardi, A., & Mitchell, O. S. (2007). Financial literacy and retirement planning: New evidence from the Rand American Life Panel. Michigan Retirement Research Center Research Paper No. WP, 157. 17 כמו: נטייה לתכנן את אופן השימוש בכסף, מידת הביטחון ביכולת לחפש מידע באופן עצמאי ועוד. 66 כך גם קיימת בעיה דומה בבדיקה של התועלת ב :חינוך פיננסי במחקרים מתאמיים נמצא ה השפעה גדול ה, 67 אך נראה שיש לחינוך פיננסי השפעה מעטה במידה ולא .מרחיבים אותו או פועלים על פיו מיד לאחר שמקבלים אותו68 ( ""בדיוק בזמן- in - Just Time ) הוא רעיון שגורס שחינוך פיננסי אפקטיבי צריך להתבצע בסמוך לקבלת החלטה כלכלית. פרננדז ועמיתיו מציעים לראות חינוך מסוג זה כמוכוון-מטרה , ובשל כך, בעל יכולת לתת מענה להתנהגויות והחלטות כלכליות ספציפיות שנעשות בסמוך ללימוד הפיננסי, כך שהחינוך הפיננסי יהיה רלוונט י ביותר ולא יישכח . עם זאת, יוזמות אלו עשויות להיות מתאימות לגילאים מבוגרים יותר (תיכון ומעלה), כאשר ישנו צורך להתחיל מתן חינוך פיננסי בגיל צעיר אשר לוקח בחשבון את התפתחות הילדים ואיננו מוכוון מטרה בצורה .כזו69 1.3 . התנסות הינה משמעותית יותר מקבלת מידע גרידא : מחקר מקיף שכלל4 ניסויים הראה כי משוב שניתן באופן מתמשך בעת קבלת החלטות כלכליות משפיע במידה רבה יותר על ההתנהגות הפיננסית של האנשים, זאת בהשוואה לידע אודות נתונים אובייקטיביים .הקשורים לפעילות הכלכלית הרלוונטית ,במחקר זה כאשר אנשים התמודדו עם סוגיה של בחירת מניות, במסגרתה יכלו למקסם את הרווחים הכספיים שלהם , הם הושפעו במידה רבה ממשוב נקודתי שקיבלו בזמן אמת במסגרתו הוצג בפניהם האם הרוויחו או הפסידו מהמני יה באותו "סיבוב" ( trial ) , זאת על אף ש בהתחלה הוצגו בפניהם גם המאפיינים הכלליים והאובייקטיביים של כל מנייה, כמו למשל ממוצע ושונות הרווחים שלה. 70 מחקר נוסף הראה כי משוב הוא הגורם המכריע שמניע נבדקים לפעול לפי הסתברויות אובייקטיביות בעת משחק של קבלת החלטות בנושא תגמול כספי, לעומת קבלת מידע .תיאורי של אותן הסתברויות71 כמו- כן, מחקרים אחרים הצביעו על הפער שבין בחירה .המתבססת על תיאור מקרה לבין בחירה המתבססת על התנסות מתמשכת72 ,לסיכום ספרות המחקר בכלכלה התנהגותית בשנים האחרונות מרמזת על כך שהתנסות בפעילויות כלכליות הנעשית תוך כדי קבלת משוב בזמן אמת מצליחה להוביל לקבלת החלט ות 66 Fernandes, D., Lynch Jr, J. G., & Netemeyer, R. G. (2014). Financial literacy, financial education, and downstream financial behaviors. Management Science, 60(8), 1861-1883. 67 Bernheim, B. D., Garrett, D. M., & Maki, D. M. (2001). Education and saving:: The long-term effects of high school financial curriculum mandates. Journal of public Economics, 80(3), 435-465. Behrman, J. R., Mitchell, O. S., Soo, C. K., & Bravo, D. (2012). How financial literacy affects household wealth accumulation. American Economic Review, 102(3), 300-304. Lusardi, A., & Mitchell, O. S. (2007). Financial literacy and retirement planning: New evidence from the Rand American Life Panel. Michigan Retirement Research Center Research Paper No. WP, 157. 68 Fernandes, D., Lynch Jr, J. G., & Netemeyer, R. G. (2014). Financial literacy, financial education, and downstream financial behaviors. Management Science, 60(8), 1861-1883. 69 Van Campenhout, G. (2015). Revaluing the role of parents as financial socialization agents in youth financial literacy programs. Journal of Consumer Affairs, 49(1), 186-222. 70 Zion, U. B., Erev, I., Haruvy, E., & Shavit, T. (2010). Adaptive behavior leads to under- diversification. Journal of Economic Psychology, 31(6), 985-995. 71 Jessup, R. K., Bishara, A. J., & Busemeyer, J. R. (2008). Feedback produces divergence from prospect theory in descriptive choice. Psychological Science, 19(10), 1015-1022. 72 Marchiori, D., Di Guida, S., & Erev, I. (2015). Noisy retrieval models of over-and undersensitivity to rare events. Decision, 2(2), 82. Teoderescu, K., Amir, M., & Erev, I. (2013). The experience–description gap and the role of the inter decision interval. In Progress in brain research (Vol. 202, pp. 99-115). Elsevier. 18 פיננסיות מושכלות יותר, זאת בהשוואה לקבלת מידע פיננסי בלבד כאשר אין חיבור מספק .בינו לבין קבלת החלטות בשטח 1.4 . החלטות פיננסיות מושפעות מהטיות קוגניטיביות וגורמים פסיכולוגיים: בין :ההטיות שיכולות להשפיע על אנשים גם לאור קיומה של אוריינות פיננסית  ה שפעת ייעוץ מגורם חיצוני שנחשב למוסמך בתחום: ,כרמל73 ערך מחקר אמפירי (בתנאי מעבדה), ש במסגרתו הוא בחן את ההשפעה של המלצת סוכן ביטוח על חיסכון לפנסיה, גם כאשר זה אינו מייעץ לטובת .הלקוחות ו גילה כי האוריינות ."הפיננסית "מיתנה רק במעט את האפקט של המלצת הסוכן  העדפת :ההווה מחקרים רבים מצביעים על כך שלאנשים רבים קיימת הנטייה .להעדיף את ההווה על פני העתיד בכל הנוגע לפעולות פיננסיות74 בסקירה שכתב ו למועצה הישראלית לצרכנות75, טוע נים לייזר ו כרמל כי אנשים רבים נוטים להעריך פעולות שמתבצעות בהווה יתר על המידה, וכמו- כן, הקושי להעריך .התנהגות עכשווית מוביל לאמונה בקרב אנשים רבים כי בעתיד ירוויחו יותר76 כדי להתמודד עם בעיה זו, מחקרים בנושא מציעים להסיר את הפיתוי של התגמול המידי על ידי התחייבות א- פריורית המאלצת את הצרכן בהווה להגביל התנהגות .לא רצויה (או לקדם התנהגות רצויה) בעתיד77 כלומר, יש להציב בפני הצרכן אילוצים או הזדמנויות שיובילו אותו להתנהל בצורה כלכלית אחראית יותר 73 Carmel, E., Carmel, D., Leiser, D., & Spivak, A. (2015). Facing a biased adviser while choosing a retirement plan: the impact of financial literacy and fair disclosure. Journal of consumer affairs, 49(3), 576-595. 74 Zauberman, G., & Lynch Jr, J. G. (2005). Resource slack and propensity to discount delayed investments of time versus money. Journal of Experimental Psychology: General, 134(1), 23. Weber, E. U., Johnson, E. J., Milch, K. F., Chang, H., Brodscholl, J. C., & Goldstein, D. G. (2007). Asymmetric discounting in intertemporal choice: A query-theory account. Psychological science, 18(6), 516-523. Benhabib, J., Bisin, A., & Schotter, A. (2010). Present-bias, quasi-hyperbolic discounting, and fixed costs. Games and Economic Behavior, 69(2), 205-223. Gathergood, J., & Weber, J. (2017). Financial literacy, present bias and alternative mortgage products. Journal of Banking & Finance, 78, 58-83. Meier, S., & Sprenger, C. (2010). Present-biased preferences and credit card borrowing. American Economic Journal: Applied Economics, 2(1), 193-210. Zauberman, G., Kim, B. K., Malkoc, S. A., & Bettman, J. R. (2009). Discounting time and time discounting: Subjective time perception and intertemporal preferences. Journal of Marketing Research, 46(4), 543-556. 75 ד' לייזר, כרמל א', אתגרים בעת בחירת תכנית חיסכון פנסיונית- קשיים וחסמים המשפיעים על החוסכים לפנסיה ( בישראל2012 ). אתגרים בעת בחירת תכנית חיסכון פנסיונית- קשיים וחסמים המשפיעים על החוסכים לפנסיה בישראל. אוניברסיטת בן- גוריון בנגב המרכז לפנסיה, ביטוח ואוריינות פיננסית והמועצה הישראלית לצרכנות. גישה לאינטרנט בינואר2020 : https://in.bgu.ac.il/pension/Documents/%D7%90%D7%AA%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9D.pdf 76 ראו מאמרים נוספים שמציגים את עמדה זו אשר קשורה גם להטיית יתר- ( ביטחוןoverconfidence :) Shiller, R. J. (1999). Human behavior and the efficiency of the financial system. Handbook of macroeconomics, 1, 1305-1340. Glaser, M., & Weber, M. (2007). Overconfidence and trading volume. The Geneva Risk and Insurance Review, 32(1), 1-36. Ahmed, A. S., & Duellman, S. (2013). Managerial overconfidence and accounting conservatism. Journal of Accounting Research, 51(1), 1-30. Ericson, K. M. M. (2011). Forgetting we forget: Overconfidence and memory. Journal of the European Economic Association, 9(1), 43-60. 77 במאמר של הרשיפלד ושות' הם נותנים כדוגמא את אודיסאוס שקשר את עצמו לספינה כדי שיוכל להקשיב .לסירנות. הקשירה של עצמו מראש בהווה הובילה למגבלה על התנהגותו העתידית Hershfield, H. E., Goldstein, D. G., Sharpe, W. F., Fox, J., Yeykelis, L., Carstensen, L. L., & Bailenson, J. N. (2011). Increasing saving behavior through age-progressed renderings of the future self. Journal of Marketing Research, 48(SPL), S23-S37. 19 שאיננה מוזנת בעיקר מסיפוקים קצרי- טווח. לדוגמא, במחקר שערכו ת'הלר ובן ארצי, שהתבסס על נטיות קוגניטיביות אלו, גרמו לאנשים להתחייב להגדיל את הפנסיה שלהם בכל פעם שהם .מקבלים העלאה78 התכנית, שנקראתSave More Tomorrow ,, נחלה הצלחה, שכן רוב העובדים להם הוצעה התכנית הצטרפו .רובם לא פרשו ואף הצליחו להגדיל את חסכונותיהם בכעשרה אחוזים דרך נוספת שהוצעה כדי להתמודד עם הבעיה היא הגדלת הערך של תגמולים עתידיים (כדי שיוכלו בתורם לה.)שתוות לערך של התגמולים היותר קטנים בהווה הרשיפלד ו עמיתיו ניס ו להציע חלופה נוספת. במהלך ארבעה ניסויים, הם "השתמשו בטכניקה של מציאות ווירטואלית המציגה דמות של "העצמי העתידי והראו כי עצם החשיפה אליה .הגדיל את הנטייה לחסוך לעתיד79  דחיינות: גם אם אנשים רוצים לבצע שינוי (למשל ,לחסוך יותר או לבחור תוכנית פנסיה אופטימלית ,)יש להם נטייה לדחות את השינוי למשך זמן רב יותר מן הרצוי .אנשים עשויים לדחות השקעות או יישום של תוכניות השקעה טובות יותר בהשוואה למה שעושים כיום ,גם כאשר הם מודעים לכך שהיתרונות של מציאת תוכנית השקעה טובה יותר גוברים באופן משמעותי על עלות המאמץ לטווח הקצר .הם יטו באופן חוזר ונשנה לתכנן להשקיע מאמץ בנושא "בקרוב ."באופן דומה ,מחקר מ- 2020 הראה קשר חיובי בין העדפה לתגמול מיידי על פני רווח עתידי לבין חיסכון לפנסיה .לפיכך ,יש משקל רב למדיניות המשפיעה על הנטייה לדחיינות או על ההשלכות של דחיינות .כדי לצמצם את הדחיינות ,ניתן לנקוט במספר פעולות ,ביניהן :לבחור אפשרות אשר מיטיבה עם הפרט כברירת המחדל שלו וכן להעניק תמריצים בטווח הקצר או בטווח הארוך עבור קבלת החלטה של הפרט אשר נעשית בטווח זמן מסוים ואינה נדחית.  גם בעת פיתוח של תוכניות לחינוך פיננסי בקרב צעירים, מועלה הצורך להתייחס לגורמים פסיכולוגים ותכונות אישיותיות של הפרט כדי להצליח לעורר תחושת יכולת- ( עצמיתefficacy - self .) פיננסית80 1.5 . ":"מסוגלות פיננסית בשל החיסרון הטמון בהסתמכות על ידע פיננסי לבד ללא התנסות מעשית ,חוקרים81 טבעו את המושג "מסוגלות פיננסית" כאלטרנטיבה ל"אוריינות פיננסית". לאור הקשר הבעייתי בין ידע כלכלי לבין קבלת החלטות בפועל, יש צורך לשים דגש על מסוגלות פיננסית שמתאפיינת בהתנהגות כלכלית המורכבת ממכלול של ידע, דפוסי אישיות, רקע וה זדמנויות. דגש זה מסיט את המיקוד מידע ומעביר אותו להתנהלות השוטפת: לדוגמא, בעוד ששאלה באוריינות 78 Thaler, R. H., & Benartzi, S. (2004(. Save more tomorrow™: Using behavioral economics to increase employee saving. Journal of political Economy, 112(S1), S164-S187. 79 Hershfield, H. E., Goldstein, D. G., Sharpe, W. F., Fox, J., Yeykelis, L., Carstensen, L. L., & Bailenson, J. N. (2011). Increasing saving behavior through age-progressed renderings of the future self. Journal of Marketing Research, 48(SPL), S23-S37. 80 Van Campenhout, G. (2015). Revaluing the role of parents as financial socialization agents in youth financial literacy programs. Journal of Consumer Affairs, 49(1), 186-222. 81 Atkinson, A., McKay, S., Collard, S., & Kempson, E. (2007). Levels of financial capability in the UK. Public Money and Management, 27(1), 29-36. Johnson, E., & Sherraden, M. S. (2007). From Financial Literacy to Financial Capability among Youth. J. Soc. & Soc. Welfare, 34, 119. 20 פיננסית תתייחס ליכולת לחשב ריבית, שאלה במסוגלות פיננסית תתייחס לתדירות שבה אדם בודק את חשבון הבנק שלו, לתדירות שבה הוא נמצא במשיכת יתר ועוד. תחת מסוגלות פיננסית :כרמל מציין מספר רכיבים  ניהול כספים  בחירת מוצרים  תכנון קדימה  להישאר מעודכן לפיכך, המושג "מסוגלות פיננסית" הינו רחב יחסית: הוא מאפשר לקחת בחשבון מגוון משתנים .המובילים אנשים להתנהגות כלכלית כזו או אחרת: סביבה, מדיניות, נטיות אישיותיות ועוד מושג .זה מורכב משילוב בין אוריינות פיננסית לבין התנהגות פיננסית מושכלת82 לאור זאת, אחת ההמלצות לתוכניות לחינוך פיננסי המיועדות לילדים ולבני נוער הינה יצירת תוכנית אשר תקנה לצעירים יכולת להתמודד עם החלטות פיננסיות בלתי- .וודאיות בעתיד83 חלק מן מהדגשים אשר מו :עלים בהקשר זה עבור תוכניות לחינוך פיננסי הינם  פיתוח אסטרטגיות לחיפוש מידע מקוון מהימן ,זאת לעומת הסתמכות על מידע אשר הינו רגיש לזמן ועשוי להיות רלוונטי רק למצב העניינים הנוכחי  פיתוח כללי התנהגות, זאת לעומת מתן תשומת לב מוגברת לידע סטטי ג. נקודות נוספות למחשבה לקראת יישום של חינוך פיננסי פבריס ולובריק משרטטים מתאר מומלץ לתוכנית ארצית לחינוך פיננסי לילדים ולנוער ב ת חמישה שלבים (ראו נספח'ו.) 84 השלב הראשון כולל את גיוס הגופים השותפים לתוכנית ,ביניהם: הבנק המרכזי, משרד החינוך, הממשלה ובעלי עניין אחרים, כאשר מוכרח להיות גוף מרכזי אשר ינהיג את התוכנית. בשלב השני ישנו תכנון אסטרטגי הכולל תיאור של היעדים ,לוחות הזמנים והכלים הזמינים לתוכנית. שלב זה אף כולל זיהוי של הפערים הקיימים בתחום של אוריינות פיננסית (לדוגמא, במקרה של ישראל ניתן להיעזר בתוצאות מבחן ה פיזה הרלוונטי מ- 2012 או לייצר מבחן מעודכן יותר ,להעבירו ולנתח את תוצאותיו). 85 בהתאם לחוסרים יוגדרו .מטרות התוכנית ,בנוסף שלב זה יכלול בנייה של צוות העובדים להקניית החינוך הפיננסי וכן הסתייעות במקורות ידע בין- 82 Xiao, J. J., & O'Neill, B. (2016). Consumer financial education and financial capability. International Journal of Consumer Studies, 40(6), 712-721. 83 Van Campenhout, G. (2015). Revaluing the role of parents as financial socialization agents in youth financial literacy programs. Journal of Consumer Affairs, 49(1), 186-222. 84 Fabris, N., & Luburić, R. (2016). Financial education of children and youth. Journal of Central Banking Theory and Practice, 5(2), 65-79. 85 לדוגמא, בר פובליקה הצ'כית פרסמו ב- 2015 מחקר אשר אחת ממטרותיו הייתה להעריך את רמת האוריינות הפיננסית של תלמידי תיכון ביחס לקריטריונים שנקבעו מראש עבור תוצאות החינוך הרצויות. לשם כך העבירו בקרב אלפי תלמידים סקר ובו ניסו לבדוק האם הם יודעים כיצד להשתמש באשראי, לתכנן קדי מה ולשקול כהלכה מספר אופציות בעת בחירת מוצר פיננסי. באותו מחקר מצוין כי צ'כיה הייתה במקום ה-6 ברמת ציוני האוריינות הפיננסית במבחני פיזה2012, נתון שייתכן שנבע מכך שהחינוך הפיננסי היה נגיש לכ- 83% .מבתי הספר היסודיים במדינה Opletalová, A. (2015). Financial education and financial literacy in the Czech education system. Procedia-Social and Behavioral Sciences, 171, 1176-1184. 21 לאומיים. בשלב השלישי תידרש ירידה לפרטים: המטרות של החינוך הפיננסי זקוקות להיות מדידות ומוגדרות בצורה ברורה. במובן הרחב, מטרות אלו לרוב יהיו: יכולת לדעת מתי וכיצד להשתמש במוצרים פיננסיים שונים, למידת היתרונות והסיכונים הקשורים למוצרים ולשימוש שבהם, יכול.ת לניהול הכספים האישיים וכן הקניית ביטחון לעשות את כל האמור לעיל ,כאמור מוסכם במחקר כי אין להניח מראש שידע פיננסי מוביל באופן אוטומטי למסוגלות פיננסית גבוהה .יותר בעתיד86 כמו כן, בשלב זה יהיה פירוט של אוכלוסיית היעד ובחירת הכלים וערוצי התקשורת שבהם התוכנית תשתמש. השלב הרביעי כולל בעיקרו את הצגת התוכנית ויצירת נראות ציבורית שלה, דיון ושיח עם הציבור ולאחר מכן תיקונים של ה תוכנית הסופית במידת הצורך. השלב החמישי כולל את ניטור והערכת התוכנית, והשיפור שלה בהתאם לכך. לצד הרצון ליישם תוכנית בקנה מידה ארצי, עולה גם ה מלצה להשתמש בגישות חינוכיות המותאמות להכיל את ה שונות הקיימת ביחס ל הבדלים בין-אישיים וסביבתיים בקרה הילדים , ולא בהכרח להחיל את התוכנית כגישה אחת .שאמורה להתאים לכלל הילדים87 סקירה מקיפה של יותר מ- 30 מחקרים אודות תוכניות בית- ספריות לחינוך פיננסי מבהירה כי אחד מהתנאים להצלחת התכנית הינו למידה פעילה דרך עשייה ( experimental learning ). 88 בקרב בתי הספר היסודיים ניתן לציין לדוגמא שני סוגים של תכניות כאלו אשר נמצאו כבעלות השפעה חיובית על האוריינות הפיננסית של משתתפיהם. בתכנית שנקראת "כיתת הכלכלה ( "שליMyCE ) אשר יוש מה ללא זמן לימוד פורמלי, תלמידים השתתפו בסימולציה שבה יכלו להרוויח כסף מדומה על- ,ידי השכרת השולחנות שלהם ו כך חוו את השפעת החלטותיהם מבלי .ללמוד תוכן פיננסי ספציפי89 בתכנית אחרת נעשה שימוש בחומרים הלקוחים מ"כושר פיננסי ( "לחייםFFFL ) 90 . חומרי לימוד אלו שמים דגש על חיזוק הבנת התלמידים דרך פעילויות אשר דורשות עשייה ויישום של המושגים הנלמדים באופן מותאם. הפעילויות כוללות מספר שיטות הוראה, ,כמו למשל: משחק תפקידים, דיונים בקבוצה, איסוף מידע באינטרנט, קריאת חומרים עריכת ראיונות, ציור תמונות ועוד. החומרים של התכנית אף מלווים במדריכים להורה עבור כל .רמה של כיתה בנפרד וכן מפתחים את ההבנה של הילדים בכלכלה אישית מחקר אשר בדק את ההשפעה של חמישה שיעורים בסגנון זה בקרב תלמידי כיתות ד' ו- ה' מצא כי קיים שיפור של ידע .פיננסי בקרב התלמידים אפילו שנה לאחר ביצוע התכנית91 בקרב מתב גרים בחטיבות הביניים ובתיכון מומלץ לשלב בין אלמנטים של למידה חוויתית וקבלת משוב לצד מתן דגש על הרלוונטיות של הנושא כדי לעורר בקרב התלמידים .מוטיבציה92 ניתן לעשות זאת על- ידי הוספת חוויות מ"העולם האמיתי" לשיעורים וכן התייחסות 86 Van Campenhout, G. (2015). Revaluing the role of parents as financial socialization agents in youth financial literacy programs. Journal of Consumer Affairs, 49(1), 186-222. 87 Van Campenhout, G. (2015). Revaluing the role of parents as financial socialization agents in youth financial literacy programs. Journal of Consumer Affairs, 49(1), 186-222. 88 Amagir, A., Groot, W., Maassen van den Brink, H., & Wilschut, A. (2018). A review of financial- literacy education programs for children and adolescents. Citizenship, Social and Economics Education, 17(1), 56-80. 89 Batty, M., Collins, M., O’ROURKE, C., & Elizabeth, O. (2017(. Experiential Financial Literacy: A Field Study of My Classroom Economy. Working paper. 90 "מפורט בהמשך המסמך תחת "מידע זמין באנגלית לחינוך פיננסי באנגלית 91 Batty, M., Collins, J. M., & Odders‐White, E. (2015). Experimental evidence on the effects of financial education on elementary school students' knowledge, behavior, and attitudes. Journal of Consumer Affairs, 49(1), 69-96. 92 Amagir, A., Groot, W., Maassen van den Brink, H., & Wilschut, A. (2018). A review of financial- literacy education programs for children and adolescents. Citizenship, Social and Economics Education, 17(1), 56-80. 22 ליעדים העתידיים האישיים של המתבגר)ים (למשל, תואר ראשון, עבודה מקצועית וכדומה , התייחסות אשר נוכחת בחומרי הלימוד של ה- FFFL . ניתן לציין לדוגמא שני סוגים של תכניות יעילות בהקשר זה . למשל, תכנית אחת השתמשה בתרגילי כיתה אינטרקטיביים אשר עסקו בנושאים יום-יומיים שעמם הצעירים מתמודדים כעת או יתמודד ו ,בעתיד הקרוב; בנוסף התלמידים קיבלו שיעורי בית מעשיים כמו יצירת תקציב משפחתי עם ההורים, יוזמה שהובילה .לכך שהם דנו עם הוריהם בתדירות גבוהה יותר על ענייני כספים93 תכנית אחרת שנקראית "לתכנן ( "כלכלית את העתיד שלךFinancing your Future) שהועברה לתלמידי י"ב השת משה בסרטונים המציגים רעיונות כלכליים וכן בשלושה שיעורים פרונטליים אשר מחדדים את רעיונות אלו תוך .התייחסות לניהול הכסף האישי של המשתתפים94 שתי תכניות אלו נמצאו כבעלות השפעה על הידע הפיננסי של התלמידים, והראשונה לעיל אף הציגה השפעה חיובית על הגישות וההעדפות ש ל .התלמידים בנוגע להחלטות כלכליות נוכחיות ועתידיות כמו כן , סקירה של חינוך פיננסי עבור ילדים ומתבגרים מ- 2009 מדגישה כי חינוך פיננסי צריך לכלול גם ניהול של כסף אישי וגם פיתוח של הבנת ,מערכות היחסים המורכבות בין כסף עבודה, השקעה, אשראי, חוב, תכנון פנסיה וכדו.מה95 בנוסף, נאמר בסקירה כי יישום תוכנית ל חינוך פיננסי חייב לכלול הערכה שלה ברמה ה אקדמית וכן סיפוק הזדמנויות לפיתוח ו ל התקדמות מקצועי ת של המורים המעורבים בה . קיימת הסכמה רחבה במחקר כי ההערכה של תכנית לחינוך פיננסי הינה פן מהותי מן .התוכנית עצמה96 חשוב ביותר לתכנן את ההערכה של התכנית כך שיהיו מדדי תוצאה ישירים ולוודא כי אופן הבדיקה ייקח בחשבון משתנים מסבירים אפשריים אחרים (למשל, מצב חברתי- .)כלכלי בנוסף, מומלץ לקחת בחשבון מדדי תוצאה שאינם מתייחסים רק לגישות של התלמידים לפי דיווח-עצמי (כמו למשל, נכונ)ותם להתנהג באופן מסוים , אלא יש לכלול גם מדדי תוצאה המעריכים את הידע הממשי שלהם וכן את התנהגותם בפועל במידת האפשר. 97 עולה חשיבותם של איסוף נתונים הן לפני קיום התוכנית הן אחריה , מעקב לטווח הארוך וכן קיומן של קבוצות ביקורת או קבוצת בקרה אשר משוות בין תוכניות.שונות98 93 Bruhn, M., de Souza Leão, L., Legovini, A., Marchetti, R., & Zia, B. (2013). The impact of high school financial education: Experimental evidence from Brazil. The World Bank. 94 Walstad, W. B., Rebeck, K., & MacDonald, R. A. (2010). The effects of financial education on the financial knowledge of high school students. Journal of Consumer Affairs, 44(2), 336-357. 95 McCormick, M. H. (2009). The effectiveness of youth financial education: A review of the literature. Journal of Financial Counseling and Planning, 20(1). 96 Fabris, N., & Luburić, R. (2016). Financial education of children and youth. Journal of Central Banking Theory and Practice, 5(2), 65-79. McCormick, M. H. (2009). The effectiveness of youth financial education: A review of the literature. Journal of Financial Counseling and Planning, 20(1). Fox, J., Bartholomae, S., & Lee, J. (2005). Building the case for financial education. Journal of consumer affairs, 39(1), 195-214. A Framework for Developing and Testing Financial Capability Education Programs Targeted to Elementary Schools Long, R., & Foster, D. (2016). Financial and enterprise education in schools. 97 Amagir, A., Groot, W., Maassen van den Brink, H., & Wilschut, A. (2018). A review of financial- literacy education programs for children and adolescents. Citizenship, Social and Economics Education, 17(1), 56-80. 98 McCormick, M. H. (2009). The effectiveness of youth financial education: A review of the literature. Journal of Financial Counseling and Planning, 20(1). Fox, J., Bartholomae, S., & Lee, J. (2005). Building the case for financial education. Journal of consumer affairs, 39(1), 195-214. Berry, J., Karlan, D., & Pradhan, M. (2018). The impact of financial education for youth in Ghana. World Development, 102, 71-89. Kalmi, P. (2018). The Effects of Financial Education: Evidence from Finnish Lower Secondary Schools. Economic Notes: Review of Banking, Finance and Monetary Economics, 47(2-3), 353-386. 23 מעבר לכך, פוקס ועמיתים מציעים מודל בן חמישה שלבים עבור הערכה אופטימלית .בתחום של חינוך פיננסי99 .מודל זה חופף במידה מסוימת למודל שהוזכר לעיל של פבריס ולובריק ה שלב הראשון כולל יישום מקדים, במסגרתו קובעים מהם היעדים של התכנית ומתכננים את התוכנית בהתאם, למשל דרך איתור החוסרים ברמות האוריינות הפיננסית. בשלב השני נאסף מידע אודות שירותי החינוך הפיננסי, העלויות וכן המפרט .הבסיסי אודות המשתתפים בהקשר זה ,מודגשת החשיבות של שקיפות הנתונים על התכנית למייסדיה למשתתפים בתכנית ולקהילה, זאת על מנת לקבל תשומת לב רחבה לסוגייה של אוריינות פיננסית. בשלב השלישי מעריכים את התכנית בזמן אמת על חוזקותיה וחולשותיה וכן מעריכים מחדש את מטרותיה. בשלב הרביעי מתמקדים במדדים המסכמים של התכנית וכן בתוצאות הרצויות; ההבדל בינו לבין השלב הקודם הוא המיקוד אודות השפעת התוכנית על הפרט, כאשר בשלב השלישי הדגש ניתן .על השימוש הכללי בתוכנית בשלב החמישי מסיקים מסקנות מתוך מדידות ההשפעות ה קצרות וארוכות הטווח של התכנית באמצעות פרקטיקה ניסויית או סמי- ( ניסוייתquasi-experimental) כך שיהיה ניתן ל בחון (ככל )האפשר .את ההשפעה "הטהורה" של תכנית זו ממשיכי דרכ ,ם של פוקס ועמיתים משרטטים מפת דרכים אפשרית למחקר עתידי: ראשית הם קוראים לזהות את המנגנונים המבטיחים חינוך פיננסי יעיל (למידה קוגניטיבית, למידה )חוויתית, למידה אסוציאטיבית לצד תגמול ,; שנית הם מציינים כי יש למדוד תוצאות קצרות- טווח הקשורות לאותם מנגנונים )(למשל, תוצאות שמשקפות ידע, גישות והתנהגויות,; ולבסוף מומלץ לקבוע את ההשפעות של התוצאות על מסוגלות פיננסית בטווח הארוך , על אף הקשיים המלווים במדידות אלו ( ,להרחבה.)'ראו נספח ז100 מלבד לצורך בהערכה שיטתית, מאפיין מומלץ נוסף של תוכניות חינוך פיננסיות הינו .מעורבות ההורים101 מתוך סקירה מ- 2015 עולות מספר המלצות כלליות בנוגע לשילוב הורים .בתוכניות החינוך הפיננסיות  יש לעודד מעורבות הורית בתוכנית מתוך ההכרה בחשיבות של ההורים כסוכני חיברות פיננסיים . ניתן לעשות זאת בין היתר דרך העלאת המודעות של ההורים לתפקידם והשפעתם וכן דרך קורסים להגדלת האוריינות הפיננסית שלהם. חשוב לציין כי גם להורים שאינם מעורים כרגע מבחינה פיננסית עשויה להיות השפעה חיובית .על ילדיהם  כדאי ליצור שיתוף פעולה במסגרתו ההורים ובתי הספר יחזקו את הפעילות אחד של השני .  יש לשים לב לתפקיד המשתנה של ההורים במהלך חיי הצעירים. 99 Fox, J., Bartholomae, S., & Lee, J. (2005). Building the case for financial education. Journal of consumer affairs, 39(1), 195-214. 100 Michael Collins, J., & Odders-White, E. (2015). A framework for developing and testing financial capability education programs targeted to elementary schools. The Journal of Economic Education, 46(1), 105-120. 101 Van Campenhout, G. (2015). Revaluing the role of parents as financial socialization agents in youth financial literacy programs. Journal of Consumer Affairs, 49(1), 186-222. Amagir, A., Groot, W., Maassen van den Brink, H., & Wilschut, A. (2018). A review of financial-literacy education programs for children and adolescents. Citizenship, Social and Economics Education, 17(1), 56-80. 24  חשוב להתמודד עם רמות שונות של מעורבות הורית אשר יכולות לנבוע מרקעים חברתיים- כלכליים שונים כך שלא יתעצם חוסר .השוויון לאור שילוב ההורים, יש גם לנסח בהתאם את תפקיד המורים האחראים להעברת התוכניות הפיננסיות. המורים זקוקים לנקוט באסטרטגיות חברתיות כדי לעודד מעורבות הורית ויש להקנות להם את מלוא המשאבים כדי שיוכלו לנהל גם מערכת יחסים רציפה עם ההורים בהקשר זה. בנוסף, כדאי לזהות מראש מצבים שבהם יוזמות בית- ספריות מתנגשות עם תפקיד ההורים ו לא להתעלם מן ההורים בתהליך זה. לבסוף, הכשרת המורים צריכה לכלול התייחסות .למיומנויות אשר יתמרצו ויעוררו מוטיבציה בקרב תלמידיהם, ולא רק להתמקד בתוכן עצמו ד. סיכום התובנות על חינוך פיננסי- בדגש על ילדים ובני נוער קיימים סימני שאלה רבים סביב היעילות של חינוך פינ נסי בקרב מבוגרים וכן בקרב ילדים ובני .נוער וכן סביב השפעתו בטווח הארוך הראיות ליעילותו של חינוך פיננסי בקרב ילדים ובני נוער הינן דו- ,משמעיות102 כאשר יש ראיות רבות המצדדות ביעילותו של החינוך הפיננסי לצד ראיות .רבות אחרות שמעלות ספק בנוגע לכך עם זאת, מצטייר כי אחת הסיבות המרכזיות למציאת ראיות אודות אי- יעילותן של תוכניות פיננסיות נעוצה בכך שאופי התוכניות התמקד בלמידת ,ידע באופן פאסיבי ולא בהתנסות מעשית. לפיכך בשנים האחרונות מתגבשת הסכמה רחבה על כך שחינוך פיננסי יעיל צריך לכלול התנסות מעשית ולתת מקום להקניית.מסוגלות פיננסית103 כלומר, מעבר לידע אודות מושגים פיננסיים ישנה חשיבות לספק לילדים או לנוער הזדמנות להשתמש בידע שהם רוכשים באופן מעשי כדי שיצליחו לרכוש מיומנויות והרגלים אשר ינחו אותם לעבר.התנהגות כלכלית נבונה מכאן שהחינוך הפיננסי צריך להתבסס ע ל התנסות מעשית אינטנסיבית אשר רלוונטית להחלטות שהצעירים עושים בחיי היום-יום ,. כמו כן אחת המסקות מהמחקר מצביעה על כך ש יש ללוות את ההתנסות.במשוב מתמשך104 ( "לפיכך, מתוך הספרות הקיימת עולה כי "למידה חוויתיתexperimental learning ) תוך שימוש במגוון רחב של טכניקות הוראה הינה שיטה מבטיחה ללימוד אוריינות 102 Opletalová, A. (2015). Financial education and financial literacy in the Czech education system. Procedia-Social and Behavioral Sciences, 171, 1176-1184. 103 Fabris, N., & Luburić, R. (2016). Financial education of children and youth. Journal of Central Banking Theory and Practice, 5(2), 65-79. United Nations Children’s Fund (UNICEF( (2012(. Child Social and Financial Education. New York: UNICEF. Johnson, E., & Sherraden, M. S. (2007). From financial literacy to financial capability among youth. J. Soc. & Soc. Welfare, 34, 119. Remund, D. L. (2010). Financial literacy explicated: The case for a clearer definition in an increasingly complex economy. Journal of consumer affairs, 44(2), 276-295. 104 Zion, U. B., Erev, I., Haruvy, E., & Shavit, T. (2010). Adaptive behavior leads to under- diversification. Journal of Economic Psychology, 31(6), 985-995. Jessup, R. K., Bishara, A. J., & Busemeyer, J. R. (2008). Feedback produces divergence from prospect theory in descriptive choice. Psychological Science, 19(10), 1015-1022. Marchiori, D., Di Guida, S., & Erev, I. (2015). Noisy retrieval models of over-and undersensitivity to rare events. Decision, 2(2), 82. Amagir, A., Groot, W., Maassen van den Brink, H., & Wilschut, A. (2018). A review of financial-literacy education programs for children and adolescents. Citizenship, Social and Economics Education, 17(1), 56-80. 25 פיננסית בכל טווח הגילאי הבית- .ספרי105 חשוב כי התלמידים יחוו את ההשפעות של החלטותיהם על- ידי השתתפות פעילה בתהליך הלמידה. כמו כן, קיימים דגשים שונים לגילאים שונים: בעוד שביסודי מומלץ לתת דגש על למידה על-ידי עשי( יהhands-on ), בגילאי התיכון הרלוונטיות של הנושא הינה הכרחית כך שיש צורך להוסיף חוויות מ"העולם האמיתי" אל תוך השיעורים ולקחת בחשבון את התפיסות והמטרות העתידיות .של המתבגרים הדגש על מסוגלות פיננסית יכול לסייע להקטנת פערי היכולת הפיננסית בין תלמידים ממשפחות מעוטות יכולת לבין תלמידים ממשפחות מבוססות , פערים אשר מתגלים ברמה הבין-לאומית וכן בישראל. 106 במסגרת זו, מומלץ כי החינוך הפיננסי יספק גישה למוסדות ולמוצרים פיננסים (כמו חשבון בנק) עבור כלל התלמידים, תוך מתן תמריצים .לחיסכון107 המלצה זו מתיישבת עם תוצאות מבחן פיזה באוריינות פיננסית מ-5 201 , במסגרתו נתגלו פערים משמעותיים בין תלמידים בעלי חשבון בנק לבין תלמידים שאינם בעלי חשבון .בנק108 אין הדבר אומר כי ניהול כספים אישיים אמור להיות החלק היחיד בתוכנית, אלא דווקא השילוב בין חינוך פיננסי, גישה למוצרים פיננסיים ועי דוד חיסכון הוא שמצטייר כיעיל .ביותר109 ,על אף שתוכנית החינוך הפיננסי יכולה להיות מיועדת בעיקרה לילדים ולנוער .מוצג צורך משמעותי בהקניית חינוך פיננסי להורים ובשילובם כחלק מהתוכנית110 ההורים .מהווים גורם מהותי המשפיע על החינוך הפיננסי של ילדיהם111 כמו כן, עולות המלצות נוספות בדבר פיתוח מקצועי של מורים במידה ואלו ישמשו כמנחים בתוכנית העתידי, וכן הפניית התוכנית .לקהל יעד צעיר יחסית ולא רק עבור תלמידי חטיבה או תיכון112 בנוסף, קיימים בישראל פערים משמעותיים בין התלמידים הלומדים במסגרות דוברות ערבית לעומת תלמידים הלומדים במסגרות דוברות עברית אשר נתגלו במבחן הפיזה מ- 2012 . ככל הנראה 105 Amagir, A., Groot, W., Maassen van den Brink, H., & Wilschut, A. (2018). A review of financial- literacy education programs for children and adolescents. Citizenship, Social and Economics Education, 17(1), 56-80. 106 Lusardi, A. (2015). Financial literacy skills for the 21st century: Evidence from PISA. Journal of consumer affairs, 49(3), 639-659. Lim, H., Heckman, S., Montalto, C. P., & Letkiewicz, J. (2014). Financial stress, self-efficacy, and financial help-seeking behavior of college students. Journal of Financial Counseling and Planning, 25(2), 148-160. 107 Johnson, E., & Sherraden, M. S. (2007). From financial literacy to financial capability among youth. J. Soc. & Soc. Welfare, 34, 119. Sherraden, M. S., Johnson, L., Guo, B., & Elliott, W. (2011). Financial capability in children: Effects of participation in a school-based financial education and savings program. Journal of Family and Economic Issues, 32(3), 385-399. 108 OECD (2016), PISA 2015 Results (Volume I): Excellence and Equity in Education, PISA, OECD Publishing, Paris, https://doi.org/10.1787/9789264266490-en. 109 Johnson, E., & Sherraden, M. S. (2007). From financial literacy to financial capability among youth. J. Soc. & Soc. Welfare, 34, 119. Sherraden, M. S., Johnson, L., Guo, B., & Elliott, W. (2011). Financial capability in children: Effects of participation in a school-based financial education and savings program. Journal of Family and Economic Issues, 32(3), 385-399. 110 OECD (2016), PISA 2015 Results (Volume I): Excellence and Equity in Education, PISA, OECD Publishing, Paris, https://doi.org/10.1787/9789264266490-en. Van Campenhout, G. (2015). Revaluing the role of parents as financial socialization agents in youth financial literacy programs. Journal of Consumer Affairs, 49(1), 186-222. 111 Tang, N., & Peter, P. C. (2015). Financial knowledge acquisition among the young: The role of financial education, financial experience, and parents' financial experience. Financial Services Review, 24(2), 119. 112 McCormick, M. H. (2009). The effectiveness of youth financial education: A review of the literature. Journal of Financial Counseling and Planning, 20(1). 26 פערים אלו משקפים את הפערים הקיימים בקריאה ובמתמטיקה, אולם עדיין עולה צורך .מהותי לבחון את קידום החינוך הפיננסי בקרב בתי הספר הערביים נקודה חשובה נוספת שיש לקחת בחשבון לפני כל מהלך בתחום הוא שיש להבנות את ההערכה של התוכנית כחלק מובנה מן התכנית אשר מוגדר היטב. 113 בהקשר זה ,חשוב כי הערכת התוכנית לא תכלול רק מבחן אוריינות פיננסית אלא גם תבחן את המסוגלות הפיננסית של הצעירים. בנוסף לכך ,מומלץ להתוות את היישום של תוכנית חינוך פיננסית באופן מ סודר אשר כולל שיתוף פעולה בין גורמים רבים ,ביניהם :משרד החינוך ,בנק ישראל ,גורמי בעלי עניין ועוד ,וכן מומלץ לדאוג לשיפור מתמיד של התוכנית תוך התחשבות בדיון הציבורי , במשתתפיה ובהתבסס על ההערכות של התוכנית. 114 לסיכום, "ידע מניע יכולת, שבתורה משפיעה על האופן שבו אדם מנהל את כספו. ידע הוא ."חסר ערך ללא ניסיון יישומי, ומחקרים הראו שהניסיון מהווה את הגשר בין הידע ליכולת115 113 OECD (2016), PISA 2015 Results (Volume I): Excellence and Equity in Education, PISA, OECD Publishing, Paris, https://doi.org/10.1787/9789264266490-en. 114 Fabris, N., & Luburić, R. (2016). Financial education of children and youth. Journal of Central Banking Theory and Practice, 5(2), 65-79. Igata, M., Nomura, A., & Kamiyama, T. (2014). The Need to Improve Financial and Economic Education in Japanese Schools. Nomura Journal of Capital Markets, 5(3). 115 From English: “In short, knowledge drives aptitude, which in turn influences how one manages money. Knowledge is worthless without applied experience, and research has shown that experience forms the bridge between knowledge and aptitude” (Hilgert and Hogarth, 2002(. Hogarth, J. M., Hilgert, M. A., Kolodinsky, J. M., & Lee, J. (2001). Problems with credit cards: An exploration of consumer complaining behaviors. Journal of Consumer Satisfaction, Dissatisfaction and Complaining Behavior, 14, 88. 27 ה. מידע זמין על חינוך פיננסי 1. מידע זמין בעברית על חינוך פיננסי 1.1 .מערכי שיעור בחינוך פיננסי דרך "האוצר שלי", מטעם משרד האוצר- 116  מערכים למורה עבור שיעורים המיועדים לסבים ולנכדים בנוגע להתנהלות כלכלית נכונה: מיועדים למורים שיעבירו להורים או לסבים/סבתות כיצד להעביר תכנים ;על חינוך פיננסי, זאת תוך שיתוף פעולה והידברות עם ההורים או הסבים  מצגות, מערכים ודפי עבודה עבור העברת שיעורים לתלמידי כיתות ב- ג בנושא התפתחות הכסף: איך נוצר כסף, מהי משמעותו, אילו שטרות קיימים היום .ואמצעי הזיהוי כנגד זיוף117 1.2 . BrainPOP - 118  "בריינפופ העלו בנושא "חינוך פיננסי14 סרטוני אנימציה, לרובם גם חלקים נלווים של "בחן את עצמך", שאלות ותשובות וציר זמן. בין הנושאים נמנים: אדם ,סמית, בורסה ומניות, בנקאות, הבורסה, השוואת מחירים, כסף, כרטיסי אשראי .מיתון, מסים, משכנתאות, פיאודליזם, ריבית, תורת המשחקים ותקציבים  במסגרת אותם סרטונים, ישנו גם מערך שיעור בנושא תקציבים המיועד לכיתות ג-ד, ושני חידונים על מיתון ועל אדם .סמית 1.3 . תכנית מקוונת של משרד החינוך- 119  כמות גדולה של תרגילים ופעילויות אינטראקטיביות בעברית ובערבית בנושא חינוך פיננסי, לפי מערכי השיעורים שהשתמשו בהם בפעילות של משרד החינוך ובנק ישראל (כאמור, מיועד לגילאי15 .) 120 כולל גם סרטוני מידע על הנושאים השונים שמיועדי.ם לתלמידים  מילון מושגים פיננסי: הסבר בעברית ובערבית על מושגים כמו אינפלציה, בורסה .וכדומה121  .סרטוני וידאו של הרצאות מומחים מתוך כנסים להשתלמויות מורים 1.4 . "להבין את הכסף- חינוך פיננסי לנוער", מטעם אורט ובנק הפועלים122 פרקי לימוד בנושאים הבאים: כסף ואמצעי תשלום, הבנק, חיסכון, צרכנות נבונה, ניהול .תקציב אישי, הכנסות, שיח משפחתי פיננסי, שוק ההון ותקשורת כלכלית 116 Education.aspx - https://haotzarsheli.mof.gov.il/Calculators/Pages/Financial 117 יש גם מערכים שמיועדים למדריכים שמדריכים גילאי25 - 18 בנושא אוריינות פיננסית, מודעות להתנהלות כלכלית .וכולי 118 https://il.brainpop.com/theme_45 / 119 https://finance.cet.ac.il / 120 - 96a3 - 4221 - 89c8 - https://finance.cet.ac.il/ItemList.aspx?SubjectID=7b72c8d5 2&MediaTypes=0,1,2,3&Languages=0,1 e98a9e3968a0#ItemTypes=0,1, 121 https://lib.cet.ac.il/pages/glossary.asp?item=47 122 https://money.ort.org.il / 28 האתר כולל קבצי אודיו וסרטונים בנושאים השונים, תרגילים מקוונים. חלק מהתכנים .מיועדים עבור הורים, הסברים כיצד עליהם לדבר עם ילדים על חינוך כלכלי בין התכנ ים נמנה גם חלק של "בחן את עצמך", מילון מושגים, מערכי שיעור למורים (מתעדכנים בדרייב ויש גם בערבית), דוגמאות לפעילויות במסדרון ובחצר שניתן ליישם גם .מחוץ למסגרת הכיתה והשיעור .ישנה גם התייחסות גם לנוער עובד, לידיעת הזכויות שלו חשוב לשים לב שניתן כאן דגש מאו ד גדול על היתרונות של פתיחת חשבון בנק, והאינטרס של בנק הפועלים כאן ברור. עם זאת, האתר מושקע ואינטרקטיבי, כולל ערוצי מדיה שונים .כמו וידאו ואודיו 1.5 . רשת חינוך עתיד123  מדריך בן131 עמ' עבור המורה במקצוע "חינוך פיננסי" (מ- 2013 , בהקשר לאותו פיילוט בשיתוף משרד החינוך). המדריך כולל מפרט של התוכנית (כמה שעות יוקדשו לכל נושא, מטרות התוכנית), הסברים, תיאור הפעילויות עבור .התלמידים בכל נושא124  מדריך בן121 ,עמ' באותה תוכנית, המיועד לתלמיד. כולל בין היתר טקסטים .שירים ושאלות לגביהם  הנחיות עבודה לציון פנימי וכן מבחן בנוש.א  חומרי למידה כמו: מערך שיעור בנושא פרסומות, פעילויות ותרגילים בנושא פתרון בעיות וקבלת החלטות באופן רציונלי וכן אוסף משימות לתלמידים בכלל בנוגע לחינוך פיננסי, משחק אינטראקטיבי ("הגינות בצרכנות"), מצגות .עם שאלות מנחות בנושאים כמו הקניון ופרסומות  מצגות למו.רים, כמו למשל על תמ"ג ומדדי פיתוח 1.6 . פורטל עובדי הוראה- מרחב פדגוגי125  סרטונים ופעילויות (חלקן אינטרקטיביות) לתלמידים. יש כפילויות/חפיפה עם חומרים ממט"ח, אם כי חלק מהפעילויות מפנים למקורות חיצוניים אחרים כמו .""איפה הכסף? משחקים ולומדים על כסף ועסקים126 123 https://atidedu.org.il/%D7%9E%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%9C%D7%99- %D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93/%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%99- %D7%93%D7%A2%D7%AA-%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA- %D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93/%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A- %D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A0%D7%A1%D7%99/%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9 A-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A0%D7%A1%D7%99- %D7%9C%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%99- %D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA/ 124 https://atidedu.org.il/wp- content/uploadfiles/sites/204/2017/04/%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A- %D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A- %D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A0%D7%A1%D7%99- %D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA.pdf 125 https://pop.education.gov.il/tchumey_daat/moledet_hevra_ezrahut/yesodi/noseem_nilmadim/hinuch_ pinansi/ 126 http://kids.gov.il/money_he/icd/1854.html 29 1.7 . בנק ישראל127  סיור לימודי במרכז המבקרים של בנק ישראל128  :פעילויות לבני נוער מתוך חודש מודעות פיננסית פעילות בשיתוף משרד החינוך שנעשתה במהלך החודשים נובמבר2017 ופברואר2018 במסגרתה הועברו שיעורים במאות כיתות ט' ברחבי הארץ. מטרת הפעילות הייתה הגברת המודעות הפיננסית של בני הנוער, והקניית כלים פרקטיים בהתנהלותם הצרכנית- בנקאית לקידום עצמאותם ורווחתם הפיננסית .של הנערים באתר של בנק ישראל ניתן למצוא מצגות של שני המפגשים, סרטון שמתאר את ( ההתרחשות של אותה פעילות, דף מעקב לפעילות תקציב וכן מדריך למנחה48 .)עמ', פירוט על המפגשים, מטרותיהם, פעילויות ומשימות לתלמידים ועוד 1.8 . פעמונים129 "פעמונים" הינה עמותה שמנסה לסייע.למשפחות להתנהל כלכלית נכון ,האתר שלהם כולל רעיונות לפעילויות של ההורים עם הילדים בנושא חינוך פיננסי משחקים, סרטונים, הסברים כתובים וגם רעיונות לפעילויות באופן כללי מול תלמידים .וצעירים. יחד עם הסרטונים יש מערכי שיעור, שאלות לדיון ועוד 1.9 )הסכתים (פודקסאטים בנושאים כלכליים  קיימים הסכתים רבים בעברית שעוסקים בכלכלה ומיועדים בעיקרם למבוגרים : "חיות כיס", "כשבגרוש היה חור" אשר משלב גם תכנים על היסטוריה, "קטע כלכלי" ו"ערך מוסף". ההסכתים "שלושה שיודעים" ו"האוניברסיטה הקטנה של המדעים" מיועדים גם לתלמידים בגילאי חטיבה או תיכון ועוסקים בנושאים שונים, כאשר ישנם מספר פרקים במרכזם עומדים נושאים כלכליים (כמו לדוגמא הפרקים 'בואו נדבר כסף' ו- ''שלש נקודות ציון בדרך להמצאת הכסף המודרני .)בהתאמה מידע זמין באנגלית לחינוך פיננסי באנגלית )'(ראו גם נספח ד 1. High school financial planning program - תוכנית הדגל של הארגון ללא מטרות ,רווחNational Endowment for Financial Education , שמקורו בארה"ב. האתר כולל מערכים למורים וכן ספרי לימוד מקוונים, חוברות תרגול והסברים עבור תלמידים ב-6 ,)נושאים מרכזיים: ניהול כסף, השאלה (אשראי, הונאת זהות צבירת כוח (סגנון חיים, השקעה בעבודה), השקעה, שירותים פיננסיים וביטוח. בנוסף, האתר כולל גם משאבים אינטראקטיביי ם וגם שיעורים עבור הורים. 130 127 https://www.boi.org.il/he/consumerinformation/consumerissues/pages/financialeducation.aspx 128 https://www.boi.org.il/he/Education/VisitorsCenter/Pages/Default.aspx 129 https://paamonim.org/he/category/pass- on/%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%95%D7%9C- %D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A6%D7%94/ וגםhttps://paamonim.org/he/category/pass-on/%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A- %D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A0%D7%A1%D7%99-pass-on/ 130 https://www.hsfpp.org/ 30 2. Financial Fitness for Life - תוכנית לימוד מפורטת בתשלום לילדים מגן עד כיתה י"ב המחולקת לספרים לפי גילאים. באתר אינטרנט מצויים גם עזרים עבור הפעילויות .וכן קיים גם ספר הדרכה עבור ההורים התוכנית מטעם המועצה לחינוך פיננסי .בארה"ב131 3. Wise Pockets World – אתר אינטרקטיבי בעל אנימציה פשוטה ביותר הכולל חומרי למידה ועזרים ויזואלים המיועד לאוכלוסיות של מורים, הורים ו תלמידים בגילאי .היסודי132 131 http://fffl.councilforeconed.org/ 132 http://wisepockets.umsl.edu/ 31 נספחים נספח א': תוצאות מבחן פיזה2015 באוריינות פיננסית מספר מצומצם של מדינות בחרו להשתתף בחלק של אוריינות פיננסית בפיזה2015 , וישראל לא השתתפה בחלק הזה מסיבות טכניות. להלן התוצאות של המדינות שכן השתתפו (מתוך האתר שלOECD ), בקרב תלמידים בני15 : 32 :'נספח ב ממוצע הציונים באוריינות פיננסית במדינות המשתתפות במבחן פיזה נתונים והסברים הלקוחים מתוך ( דו"ח של ראמ"ה2014 :) "תוצאות ראשונות מתחום הבין במחקר פיננסית אוריינות- פיזה לאומי(PISA) 2012 ," הערה: הקו הסגול מייצג את הציון בממוצע13 מדינות ה- OECD שנבחנו בתחום אוריינות זה :'נספח ג הציון הממוצע בישראל באוריינות פיננסית לפי מגזר שפה ולפי רקע חברתי-תרבותי- כלכלי 541 529 526 520 513 510 501 492 486 486 485 484 480 476 470 466 379 בלגיה אסטוניה אוסטרליה ניו-זילנד צ'כיה פולין לטביה ארצות הברית רוסיה צרפת סלובניה ספרד קרואטיה ישראל סלובקיה איטליה קולומביה OECD (13)=500 503 376 504 414 0 0 0 0 0 0 0 דוברי עברית דוברי ערבית אוריינות פיננ בנים בנות 33 הציון הממוצע בישראל באוריינות פיננסית לפי מגזר שפה ולפי מגדר (התוצאות שונות בין המגדרים במגזר הערבי, כך שבנות קיבלו ציונים גבוהים יותר. ניתן לציין כי בקרב מדינות ה- OECD :)שהשתתפו אין הבדל בין הישגי הבנים ובנות נספח ד :' מידע זמין באנגלית על חינוך פיננסי 1. באתר של חינוך פיננסי לקידום אוריינות פיננסית של משרד החינוך קיימים שני קישורים :לפריטים באנגלית133 א) אתר בשפה האנגלית המכיל20 שיעורים בחינוך פיננסי המתאימים לקבוצות גיל שונות, מגילאי3-5 שנים ועד ל- 18 . ב) אתר המתאר את תכנית+ הלימודים בנושא החינוך הפיננסי בארצות הברית והתמורות שחלו בה בשני העשורים .האחרונים, תוך התמקדות במדינת אורגון 2. באתר שלOECD, הדף :של חינוך פיננסי134 )(הכל באנגלית - ( סקירה של מדיניות לאומית לחינוך כלכלי הכוונה כאן היא לא רק לתלמידים אלא לאוכלוסייה הכללית, בין היתר המלצות ללימוד הנושא כבר בבתי הספר ) במטרה לסייע למקבלי החלטות להתבסס על כלים ומחקר ליישום אסטרטגיות לאומיות לחינוך .פיננסי135 -הערכת תלמידים דרך פיזה 133 https://finance.cet.ac.il/ItemList.aspx?SubjectID=0a610e1e-50b2-4976-9116- 31b85f9a52fd#ItemTypes=0&MediaTypes=0&Languages=0 134 http://www.oecd.org/daf/fin/financial-education/financial-education.htm 135 http://www.oecd.org/daf/fin/financial-education/nationalstrategiesforfinancialeducation.htm 451 385 498 387 549 439 דוברי עברית דוברי ערבית אוריינות פינ נמוך בינוני גבוה 34 -חינוך פיננסי לנוער136: כולל המלצות של ה- OECD על פרקטיקות טובות לחינוך ומודעות פיננסיים משנת2005 ; יש רפרנס למסמך מ- 2012 ( על קווים מנחים לחינוך פיננסיOECD /INFE (2012 .) 3. קרן החירום הבין-לאומית לילדים מטעם האו"ם ( UNICEF ) פיתחה תוכנית של חינוך פיננסי שיושמה בעולם בעשרות מדינות בין הגילאים5-18 , במסגרתה מקנים לילדים הרגלים של חיסכון ומלמדים אותם אודות תכנון ופעילויות .כלכליות באופן אחראי באינטרנט ניתן למצוא את הגדרות היעדים של התוכנית וכן תיאור כללי של התכנים והפעילויות שמועברים ב.ה, ועוד137 4. קיים אתר אינטרנט של הארגון הבין- ( לאומי לחינוך פיננסי בקרב ילדים ונוערCYFI .) 138 ,האתר כולל בין היתר הדרכות מעשיות עבורים המורים לחינוך פיננסי תיאור של יישום .תוכניות לאומיות בעולם ועוד139 5 . MyMoney.gov - אתר אינטרנט של הוועדה לחינוך ואוריינות פיננסיים ( (FLEC בארה"ב .האתר כולל הפנייה לאתר שמיועד לצעירים ,למורים ומחנכים וכן לחוקרים .הוא כולל טווח רחב של נושאים ומקדם חמישה עקרונות לניהול כסף אישי :להרוויח ,ללוות , לחסוך ,להשקיע ,לבזבז ולהגן ,זאת לצד הסברים קצרים על כל אחד מהעקרונות וכן קישורים לאתרים רלוונטים .חלק מהמידע אף מאורגן סביב אירועי חיים ספציפיים (למשל ,לידת ילד חדש ,כניסה לאוניברסיטה ועוד.) 6 . MoneySmart - אתר אינטרנט אוסטרלי הכולל מידע שאמור לסייע לאזרחים לבצע ,בחירות בניהול כספיהם האישיים. באתר מוצע מידע על הלוואות ואשראי, פנסיה השקעות והונאות. כמו כן, גם כאן חלק מהמידע מאורגן סביב אירועי חיים ספציפיים עם קישורים למגוון רחב של נושאים כמו אשראי, בנקאות מקוונת ועוד. בנוסף לכך, קיים .עמוד למחנכים הכולל קישורים לחומרי למידה רלוונטיים 136 http://www.oecd.org/daf/fin/financial-education/financial-education-and-youth.htm 137 https://www.unicef.org/publications/files/CSFE_module_low_res_FINAL.pdf 138 https://childfinanceinternational.org/ 139 https://issuu.com/childfinanceinternational/stacks/464b0079c32a4f90970c95ac02f9698d 35 נספח ה :' תיאור התוכן, ההקשר והתהליכים הרלוונטיים לאוריינות פיננסית של בני נוער (מתוך המצגת באתר שלOECD שמתארת את תוצאות פיזה2015. תורגם על- ידי )הלשכה 36 נספח ו :'מתאר כללי ליישום תוכנית לאומית לחינוך פיננסי לילדים ולנוער (מתוך המאמר של פבריס ולובריק , 2016 ). נספח ז'- מתאר למיקוד של מחקר עתידי בתחום של חינוך פיננסי (מתוך המאמר של קולינס וויט , 2015 )