חומר רקע
31
באוקטובר2021
לכבוד
הועדה לקידום מעמד האישה
בראשותה של חה"כ עאידה תומא סלימאן
[email protected]
הנדון :
ניתוח מגדרי של הצעת תקציב המדינה לשנים2022
-
2021
נכון ל-
2020
, מיקומה המביש של ישראל באינדקס העולמי לפער המגדרי הוא64
מתוך144
בעיקר על שום
הייצוג הנמוך בתפקידים פוליטיים. עם בחירתה של ממשלת השינוי והגדילה המשמעותית במספר הח"כיות
והשרות המכהנות אנחנו מקוות לראות את עלייתה של ישראל במיקומה באינדקס העולמי אבל
יותר מכך
אנחנו מקוות לראות שינוי משמעותי במדיניות הממשלה והכוללת בנושא המגדרי בכלל ובתקצוב המגדרי
,בפרט. עמדת המוצא שלנו היום2021
הינה שיש לפעול לשינוי המציאות כפרוייקט דחוף ומיידי, ולחדול
,מהפעולות ארוכות הטווח כפתרון. יש להפעיל גישה של דחיפות ומיידיות ולהציב את כל הפתרונות והכלים
המצויים בשימוש בתחומים אחרים, כמפורט להלן .
,כביטוי ראשון לכך
יש מיידית
להוסיף סעיף בפרק עקרונות התקציב המפרט את עקרון השוויון המגדרי
כחלק מעקרונות התקציב ודחיפות התיקון .
הערתנו הכללית לאופן הצגת התקציב היא כי פרק ה', בו הניתוח המגדרי, מתייחס אך ורק לצד של צוות
המשרד , עובדיו ועובדותיו, ואיננו מציג, מה שדעתנו מתחייב, את התקציב בחלוקה מגדרית גם של מקבלי
השירותיפם, הלקוחות, האזרחים הואזרחיות. כל זה חסר ויש להציגו כחלק מן התקצ יב. אחריות המשרדים
היא גם לגבי השירות השיוויוני ולא רק ענינים של העובדים והעובדות, חשובים ככל שיהיהו.
כמו כן, בתקציב של כל משרד ומשרד יש לכלול:
1.
את החלוקה התקציבית בין המגדרים
2.
את שכר הגברים לעומת הנשים
3.
את פילוגי הדירוגים בין גברים לנשים
4.
תקצוב לפעולות הכשרה והטמעת שיוויון מגדרי בכל משרד ומשרד
הנחת העבודה שלנו היא שיש לפעול במהירות ובנחרצות ולהניח מטרות מעשיות ומחייבות בלוח זמנים קצר
במיוחד לתיקון העול של הפער המגדרי בישראל, ולהימנע ולחדול מהצבת יעדים "רכים" של שאיפות
ורצונות שאינם מדיד
ים ואינם מידיים .
הנחת עבודה נוספת שלנו היא שחקיקה ואכיפה חד משמעית ומחייבת ופעולות להבניית מציאות שיוויונית
מיידית היא אפשרית וחיונית ליצירת מציאות שיוונית כאן ועכשו .
לאור כך, בנסיבות הפוליטיות והחברתיות של2021, יש לקבע במסמרות מציאות של שיוויון
מגדרי ולסיים
עם התהליכים המתמשכים כבר למעלה ממאה, עם תוצאות בלתי מספקות ובלתי יציבות ולהביא אותן לידי
ביטוי בתקציב המדינה.
הצעתנו
לתקצב :הקמת אקסלרטור ממשלתי
, כולל מינוי""פרוייקטור/ית
שיתכלל את כל הנחוץ, יפעל
ויביא לתוצאות ומציאות שיוויונית תוך3 שנ.ים
אקסלרטור, המאיץ, יתוקצב ויצויד בכלים ותקציבים
( ויפעל באופן ממוקד להבניית מציאות שיוונית כאן ועכשו3 שנים הן טווח מספיק לשינויי המציאות .)
·
להוביל לתיאום אפקטיבי בין הגופים העוסקים בנושא, למשרדי הממשלה ולארגוני החברה
האזרחית הפועלים בשטח
·
לקבע במדדים
שוויוניים מאוזנים ומחייבים (אכיפים) את השוויון בחינוך ולקבוע תקציב ראוי
משוריין .
·
לקבע במדדים שוויוניים מאוזנים ומחייבים (אכיפים) את השוויון בתעסוקה ולקבוע תקציב ראוי
משוריין .
·
לקבע במדדים שוויוניים מאוזנים ומחייבים (אכיפים) את השוויון בשכר ולקבוע תקצי ב ראוי
משוריין .
·
לחוקק חוקי שיוויון רוחביים ומערכתיים (אכיפים) בייצוג בחקיקה . ולקבע תקציב ראוי משוריין
לצורך כך.
·
להוביל הטמעת חשיבה מגדרית ותקצוב מגדרי בכל משרדי הממשלה כולל הכנסת עקרון שיוויון
מגדרי להצעת התקציב הקרובה כפריזמה מחייבת לכל הסעיפים כול ם, ולפעול להבניית תודעה
ופעולה של שיוויון מגדרי בקרב נשים וגברים כאחד, ובכלל המגזרים כולם. לתקצב ולשריין תקציב
לכך .
·
לפעול באופן בולט, מחייב ומדיד להעלאת מודעות ציבורית ושינוי תודעה ציבורית על התאמתן של
נשים לתפקידי מפתח. לשריין תקציב ראוי חכך .
·
לחוקק חוקי
ם מחייבם ואכיפים לקיומה של מציאות של שיוויונית
,מגדרית של ייצוג נשים במוקדי
כל קבלת ההחלטות במרחב הציבורי ,ממשלתי
ועסקי ולתקצב את הפעילות הזו כדי להפעילה באופן
מדורג עד לסיומה בתוך3 שנים .
·
לאתר נשים ולהכשירן ולעודדן להשתלב בתפקידי מפתח אילו ולתמוך בהן בעבודתן הציבורית
ובכלל
·
להביא למציאות שיוויונית לאלתר ולחדול מהגישה התהליכית הבלתי נגמרת .
פעולות מומלצות ומידיות:
1 –
,הקמת אקסלרטור כמתואר לעיל אשר יפעל כאורגן מקדם, מייצר פעולות, מתוקצב, מביא תוצאות
ובראשו פרוייקטור/ית, ל3
+ שנים פעילות3 שנים מעקב וביסוס ואכיפה.
2 - בחקיקה
1.
לקבוע חובת50
%
נשים ו50
%גברים בדירקטוריונים ,כמובן ממשלתיים ,ציבוריים ותאגידיים ,
כולל פרטיים מסדר גודל מסויים ומעלה.
יש להביא חקיקה רוחבית ועקרונית ולהיזהר מחקיקה
נקודתית שתחייב חקיקות רבות נוספות. כך יש לחוקק חובת שיוויון מגדרי בדירקטוריונים אזי
החוק יחייב את כלל הארגונים והתאגידים .
2.
כנ"ל לגבי תפקידים בכירים ,ותפקידים בכלל בארגונים ציבוריים ,ממשלתיים ואחריהם הנסחרים
בבורסות ,והאחרים .כלומר, מנכ"ליות, סמנכ"ליות ודרגים בכירים דומים .
3.
לייסד בחקיקה גוף המנטר בפועל את השוויוניות וההוגנות – אם זו הרשות למעמד
( האישה מוצע
בזאת- הרשות לשיוויון והוגנות מגדרית) .אזי יש להציב לה מטרות רחבות
יותר ולקיים ניטור
רחב ושיטתי, כשלצידו, בחקיקה אכיפה ותקציבים .
4.
לייסד בחוק גופי מעקב ואכיפה בארגונים והמוסדות השונים ,כולל אמצעי אכיפה ומשטור.
5.
לטווח הקצר – לקבוע
חובת שיווניות מגדרית והוגנות מגדרית. כדי לממש את השוויוניות וההוגנות
–
יש לאפשר ואף לחייב העדפה מתקנת לפרק זמן קצוב בכל מקום שאין בו הוגנות מגדרית
ושוויוניות .זאת, עד להשגת השיוויון , כאמור, בטווח של3
שנים. (מקרים חריגים יטופלו בועדת
.חריגים במשורה .)
6.
לטווח הארוך –
להטמיע במערכות החינוך ותרבות –
לתכנן, לתקצב ולפעיל במהלך3
השנים
הקרובות פעילות אינטנסיבית (אקסלריטיבית) עד שלא יהיה צורך בהעדפה מתקנתו השיוויון
המגדרי יהפוך לנורמה וערך מרכזי סטנדרטי. (יש להניח שיישארו כיסי אי שיוויון נקודתיים, אולם
החקיקה המחייבת ממילא תצמצמם באופן הולך וגובר בלוח זמנים הקצר של3
.שנים.)
7.
בתום3 השנים, להבנות גוף מנטר וחובות שיוותרו בחוק, כדי להבטיח ביסוס ויציבות לשיוויניות
וההוגנות המגדרית .
מוצאות לנכון לציין לטובה, הישגים בולטים של העמותה -
·
משנת
2017
עמותת כ"ן משמשת כגוף מייעץ לאו"ם בנושא שוויון מגדרי
·
קידום שלוש הצעות חוק בנושא ייצוג ושוויון מגדרי בישראל
·
7 בוגרות של העמותה מכהנות בכנסת ה-
24
כחברות כנסת (מתוך
36
נשים מכהנות ,
20
%
מכלל
הח"כיות)
·
3 בוגרות של העמותה מכהנות כראשות ערים (מתוך
15
ראשות ערים ,
20
%
מכלל ראשות הערים)
·
20
בוגרות של העמותה התמודדו לתפקידי ראשות רשויות בבחירות המוניציפליות בשנת
2018
·
הקמת מערך הכשרה ארצי לקידום נשים לתפקידים ציבוריים ופוליטיים
·
מעל
100
מחזורי הכשרה ולימוד ובהם אלפי משתתפות
·
הכשרת עשרות רבות של צעירות למנהיגות ציבורית ואקטיביזם חברתי
·
הכפלה פי
10
במספר הנשים בעמדות מפתח ברשויות המקומיות
·
התמודדות של כ-
25
%
מבוגרות ההכשרות שלנו לתפקידים פוליטיים
בברכה
מיכל יודין - מייסדת ונשיאת העמותה
ד"ר עו"ד אורית רישפי
לביא- חברת ועד מנהל וסגנית וממלאת מקום יו"רית עמותת כ"ן
חברות ועד מנהל
העמותה: דפנה מנור, סוזי בר, אינג' ענת זיצ'ק פנחס, רו"ח עינת דלומי לוי, פרופ' אבי
דגני, אפרת יהודאי
ד"ר מזל שאול - מנכ"לית עמותת כ"ן