מסקנות ועדה
ה כ נ ס ת
מסקנות
ועדת הבריאות
בעקבות החלטה על דיון מהיר
הכנסת העשרים וארבע
מושב שני
כ' בחשוון התשפ"ב
26 באוקטובר 2021
בנושא: מניעת הפעלת שירות רפואי בפריפריה
של חברי הכנסת: אופיר כץ, ינון אזולאי, ישראל אייכלר, אופיר סופר ומופיד מרעי
ביום ה' בחשוון התשפ"ב, 11 באוקטובר 2021, החליטו יושב-ראש הכנסת והסגנים להעביר לדיון מהיר בוועדת הבריאות את הצעותיהם של חברי הכנסת אופיר כץ, ינון אזולאי, ישראל אייכלר, אופיר סופר ומופיד מרעי בנושא: מניעת הפעלת שירות רפואי בפריפריה.
ביום כ' בחשוון התשפ"ב (26 באוקטובר 2021), התקיים דיון בנושא בוועדה בראשות חברת הכנסת עידית סילמן.
בדיון השתתפו נציגי משרד הבריאות, נציגי משרד האוצר, נציגי קופות החולים, מנהלי בתי חולים, מרכז השלטון המקומי, חטיבת בתי החולים הממשלתיים, עמותת נאמן ומוזמנים נוספים.
הוועדה נדרשה לקיים ישיבה דחופה כדי לבחון את החלטת משרד הבריאות בשני נושאים: הפעלת מכשיר "דה וינצ'י" בבית החולים גליל בנהריה והמחסור ביחידה לצנתור מוח בבית החולים ברזילי באשקלון.
לטענת המציע, ח"כ אופיר כץ, פערי שירותי הרפואה בין הפריפריה למרכז מתבטאים בכל תחומי הרפואה הקיימים כיום - מכשור, תקנים, כוח אדם, ואיכות השירות. לאחרונה פורסם כי מרכז רפואי לגליל שבנהריה אסף תרומות ורכש מכשיר מסוג "דה וינצ'י", רובוט מדויק המשמש לניתוחים כירורגיים ומייתר צורך בניתוח פתוח, כך שהוא חוסך למטופל כאבים עזים וממושכים. משרד הבריאות סירב לאשר את הפעלתו בטענה כי לא ניתן רישיון כנדרש בחוק להפעלת המכשיר. חבר הכנסת כץ הציג בפני הוועדה נתונים על פריסת המכשיר בבתי החולים השונים בארץ: במרכז ובתל אביב – שבעה מכשירים; בירושלים – שני מכשירים; בדרום – מכשיר אחד; בחיפה – מכשיר אחד, ובמחוז הצפון לא קיים מכשיר מסוג "דה וינצ'י".
פרופ' מסעד ברהום, מנהל המרכז הרפואי לגליל, דיווח לוועדה כי קבוצת תורמים העניקה מתנה בשווי 11 מיליון ש"ח למדינה, וסייעה לבית החולים ברכישת מכשיר מסוג "דה וינצי". מדובר ברובוט שבאמצעותו פעולת הניתוח נעשית בדיוק רב; השימוש במכשיר מאפשר החלמה מהירה, והוא בעל יתרונות רבים במניעת זיהומים, אך כאמור משרד הבריאות אינו נותן אישור להפעלתו. כמו כן, ציין בפני הוועדה כי כיום יש בארץ 13 מכשירים – כמה מהם פועלים ברישיון משרד הבריאות וכמה קיבלו רישיון בדיעבד, אך יש גם מכשירים שפועלים ללא רישיון בכלל. לטענת פרופ' ברהום, יש תחושה שהמדינה נלחמת בעצמה ובשירות מיטבי לחולים בצפון. מגיע לפריפריה הציוד והטכנולוגיה החדישים ביותר כדי שתוכל להעניק לתושביה את השירות הציבורי הטוב ביותר, אמר.
ד"ר אסנת לוקסנבורג, ראש חטיבת טכנולוגיות במשרד הבריאות, הסבירה לוועדה כי לפי תקנות בריאות העם (מכשירים רפואיים מיוחדים), התשנ"ד–1994, בית החולים צריך לקבל אישור מטעם משרד הבריאות טרם רכישה והפעלה של מכשיר רפואי מיוחד, ובהגדרה נכלל גם הרובוט "דה וינצ'י". בית החולים לא קיבל אישור מטעם המשרד טרם רכישת המכשיר. כמו כן, היא עדכנה את הוועדה כי בתקנות הקיימות מאושרת הפעלתם של שמונה מכשירי רובוט "דה וינצ'י", הפרוסים בשישה מרכזי-על (בילינסון, שיבא, איכילוב, רמב"ם, הדסה עין כרם וסורוקה), ושני מכשירים נוספים המופעלים בבתי החולים שמיר ואסותא תל אביב, שאינם מרכזי-על, אך בעת אישור התקנות כבר הופעלו בהם המכשירים ונוצר הצורך להכשיר אותם. מכיוון שמכסת המכשירים שאפשר לאשר לפי התקנות מוצתה, אין באפשרות המשרד לאשר תוספת מכשירים. זאת ועוד, נמסר כי משרד הבריאות פנה למשרד האוצר לעדכן את התקנות ולאפשר מתן רישיונות נוספים, אך לשינוי התקנות נדרשת הסכמה של שר האוצר ואישור של ועדת הבריאות. אם יהיה עדכון של התקנות, ותתאפשר תוספת מכשירים, תיבחן בשנית בקשת המרכז הרפואי גליל בנהריה.
מר רועי רייכר, רכז בריאות באגף התקציבים משרד האוצר, ציין כי הרציונל של המגבלה הכמותית של מכשירים רפואיים מיוחדים, מלבד שיפור השירות, הוא התייקרות השירות, מכיוון שתושת על קופות החולים תוספת הוצאה. כמו כן, הוא עדכן את הוועדה כי בסיכומי התקציב ניתנה תוספת תקציבית, בעיקר למכשירי MRI, והנושא יובא לאישור ועדת הבריאות כמתחייב בחוק. הוא הוסיף כי במקביל מתקיימים דיונים בין המשרדים בעניין דרישת משרד הבריאות להגדיל את תקני המכשירים הרפואיים, ובהם גם הרובוט "דה וינצ'י".
רו"ח איתי קלטניק, מנהל רגולציה בקופת חולים מאוחדת, ציין כי הקופה מעוניינת להפעיל מכשירים רפואיים מיוחדים (כמו MRI) גם בקהילה ולא רק בבתי החולים.
נושא נוסף שהעלו חברי הכנסת המציעים בישיבה הוא המחסור ביחידה לצנתור מוחי באזור אשקלון והסביבה. בוועדה דובר על כך שסיכוי ההחלמה של נפגע שבץ מוחי שיעבור צנתור בתוך שעתיים בלבד מהפגיעה, גבוהים פי 3.3 מסיכויי ההחלמה של חולה שלא יספיק להגיע לבית החולים ולקבל טיפול דחוף, כמו צנתור מוחי. למרות זאת, אין מרכז לצנתור מוח בכל נפת אשקלון, והדבר מסכן את בריאות התושבים באזור ואף את חייהם. בית החולים ברזילי באשקלון הגיש בקשה למשרד הבריאות לפתיחת יחידה אך נדחה.
פרופ' יניב שרר, סגן מנהל בית החולים ברזילי, ציין את חשיבות הפעלת המחלקה לצנתור מוח בעבור תושבי הדרום, וציין כי בבית החולים קיימים כל הכלים לבצע צנתור מוח, כולל ציוד, יחידה מובילה ואף מצנתר מוח, אך אין אישור ממשרד הבריאות לבצע צנתור, והמצנתר נאלץ לבצע צנתורים בבית החולים רמב"ם בחיפה.
על פי דיווח שהעביר משרד הבריאות לוועדה, שבץ מוחי הוא הגורם השכיח לנכות בגיל מבוגר ואחד משלושת הגורמים השכיחים ביותר לתמותה בישראל. המשרד זיהה והגדיר תחלואה זו כמרכזית ובעלת נטל משמעותי על הציבור, הן במובן הטיפולי והן במובן הכלכלי. הזיהוי המוקדם והטיפול במסגרת הזמן הקריטי הוגדרו כמשימה לאומית, ולכן נבנתה והושקה בשנת 2015 תוכנית לאומית בנושא. מטרת התוכנית הייתה להטמיע טיפולים בשבץ מוחי איסכמי באמצעות העלאת ידע ומודעות, הכוונה והכשרה של כוח אדם ובניית תשתיות שירותים וטכנולוגיות רפואיות. טיפול בשבץ מוחי מורכב מאבחון מהיר, ונעשה על פי התאמה קלינית שקשורה למיקום השבץ, סוגו וכן הזמן שעבר מאז שאירע ועד לטיפול. הטיפול שניתן הוא לרוב מתן טיפול טרומבוליטי )כלומר טיפול תוך ורידי להמסת קריש הדם(, ולעיתים גם מבוצע צנתור מוחי . יש להדגיש כי רק חלק קטן ממקרי השבץ מתאים לצנתור מוחי. התוכנית הלאומית כוללת הן הקמת יחידות לשבץ מוחי בכל בית חולים (יחידות שבהן יש רופאים נוירולוגים המטפלים בתחום השבץ המוחי ובהן ניתן הטיפול הטרומבוליטי) והן הקמת המרכזים לשבץ מוחי שבהם נעשים טיפולים בצנתורי מוח.
כיום יש עשרה מרכזי שבץ מוחי במדינת ישראל (בסורוקה, נהריה, פוריה, רמב"ם, אסף הרופא, הדסה עין כרם, שערי צדק, איכילוב, שיבא ובילינסון) וכ-30 מצנתרי מוח, שכמה מהם מצויים בתהליכי הכשרה בחו"ל.
ד"ר ענבר צוקר, סגנית ראש חטיבת רפואה במשרד הבריאות, הסבירה כי בהפעלת מחלקת צנתור שלא נצברת בה מיומנות, בשל מספר צנתורים לא מספיק, טמונה סכנה גבוהה אף יותר מהחלופה של העברת החולה למרכז המתמחה בכך. צנתור מוחי דורש מיומנות רבה, ואם הוא מבוצע על ידי צוות פחות מיומן ,הנזק גדול מהתועלת. ההגבלה של מספר מרכזי השבץ המוחי היא כדי לא לגרום נזק עקב היעדר מיומנות. כמו כן, הציגה בפני הוועדה נתון שלפיו בשנת 2019 הופנו רק 14 חולים מבית החולים ברזילי למרכזים אחרים, וכי מדובר בנפח שלא מאפשר התמקצעות. היא ציינה כי מתקיים דיון מקצועי בראשות המנכ"ל וגורמי המקצוע במשרד, ובשיתוף האיגוד המקצועי, הדנים בצורך בפתיחת מרכזי צנתור נוספים, מתוך מטרה להגדיר תנאים שיאפשרו למרכזים מרוחקים לקיים צנתורים בסיסיים. זאת ועוד, מתנהל דיון בנושא שיפור נוהל ההעברות ותיבחן האפשרות להעסיק מצנתר בשני בתי חולים כדי להגיע לנפח צנתורים מספק, שהוא לפחות 50 צנתורים בשנה.
את הדיון סיכמה יושבת-ראש הוועדה, חברת הכנסת עידית סילמן:
הוועדה רואה חשיבות עליונה בחיזוק שירותי הרפואה בפריפריה ותפעל לקדם זאת בכלים העומדים לרשותה.
הוועדה קוראת למשרד הבריאות ומשרד האוצר, לאחר קיום הפגישות ביניהם, להציג פתרון שיאפשר את הפעלת רובוט "דה וינצ'י" במרכז הרפואי לגליל בנהריה, שיוכל לשרת את כל תושבי הגליל ולסייע להם.
הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות והאוצר לגבש תיקון לתקנות בריאות העם (מכשירים רפואיים מיוחדים), התשנ"ד– 1994 ולהביא זאת לאישור הוועדה בהקדם. עם הבאת התקנות לפתחנו נבקש לקבל ולבחון את הקריטריונים לחלוקת המכשירים .
הוועדה מבקשת לקבל דיווח ממשרד הבריאות בעניין אישור יחידות צנתור מוח בפריפריה, וכן בנושא שיפור נוהל ההעברות של חולים למרכזים מומחים.
הוועדה תמשיך ללוות את הנושא של מכשור רפואי בפריפריה. אם לא יינתן פתרון רחב לנושא, אשקול לחבור לחברי הוועדה ולקדם תיקון חקיקה.
המסקנות הונחו על שולחן הכנסת ביום:
כ"ו חשון תשפ"ב
1 בנובמבר 2021