חומר רקע
1.
להלן נפרט על ההליכים השונים שנערכו ברשות התחרות (להלן
הרשות )במהלך השנ ה
החולפ
ת מאז
יום01.01.2020
ועד ליום31.12.2020
:
א.
תקנות, כללים והודעות
2.
ביום08.03.2020
נכנסו לתוקף כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים
שעניינם
סידור מצרכים בחנות של קמעו
נאי גדול) (הוראת שעה) (תיקון), התש"ף-
2020
(להלן
כללי הסדרנות
). מדובר בתיקון לכללים שקבעה הממונה, במסגרתם הוארך תוקפה של
הוראת השעה לשש שנים.
1
חוק המזון קובע שורה של איסורים על ספק גדול
באשר להתערבותו
בסידור מצרכים בחנות
של קמעונאי גדול
וכן על קמעונאי גדול להיות צד להסדר עם ספק גדול באשר לסידור מצרכים
.בחנותו2 התנאים בכלל י הסדרנות נועדו לאפשר לקמעונאי גדול להוסיף ולהסתמך על סידור
המ צרכים אצל ספקים גדולים ולהימנע מלהקים מערך סידור עצמאי, ובד בבד לוודא
ש מעורבותו של הספק הגדול בסידור המצרכים
ת תמצה בסידורם הפיזי, בהתאם לתוכנית
.שהוכנה מראש על ידי הקמעונאי כך, שיקול הדעת נותר בידיו של ה
מק עונאי בלבד ומופג
כל חשש לפגיעה אפשרית בתחרות נוכח סידור
.המוצרים על ידי ספקים גדולים
ב.
פרק התחרות הגיאוגרפית
3.
סעיף
16
(ב) לחוק המזון קובע כי על הממונה למסור לכל קמעונאי גדול, אחת לשנתיים
לכל הפחות, הודעה בדבר אזורי הביקוש של חנויותיו הגדולות
שהשיעור המחושב שלהן
עולה
על30%
ובדבר אזורי הביקוש של חנויותיו הגדולות שהשיעור המחושב
של הן
עולה על50%
.
4
.
,בהתאם במהלך חודש ספטמבר2020
הועבר
ו
לקמעונאים הגדולים
הודעות
בדבר אזורי
הביקוש של חנויות בעלות שיעור
ים
מחושב של מעל30%
ושל מעל50%
אשר כללו
את
.רשימת החנויות הללו ואת מפות אזורי הביקוש סביבן3
1
0320
-
https://www.gov.il/he/departments/policies/exemptionarranging
2
ראו סעיף7
()(א1) ו-
7
()(א2
.) לחוק המזון
3
:לצפייה במפות שפורסמו באתר הרשות
https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/retailersmaps2019
5.
בחינה רב שנתית של מספר החנויות בעלות שיעור מחושב של מעל30%
מלמדת כי
לאורך השנים חלה י רידה בהיקף החנויות בעלות שיעור מחושב של מעל30%
מתוך כלל
.החנויות הגדולות שדווחו לרשות התחרות
6
.
,כך
כפי שניתן לראות בטבלה1
,להלן
בשנת2013
היו296
חנויות ששיעורן המחושב
עלה על30%
(מתוך761
חנויות גדולות שדווח
ו
)לרשות
ובשנת2019
עמד מספר החנויות
ששיעורן המחושב עמד על30%
על194
(מתוך810
.)חנויות גדולות
7
.
מתוך כלל החנויות הללו, ניתן לראות ירידה בחנויות ששיעורן המחושב עלה על50%
לאורך השנים-
בשנת2013
מספרן עמד על64
חנויות בעוד שבשנת2019
מספרן עמד
על53
.חנויות
8
.
מגמות אלו במקביל למגמת הגידול בסך החנויות הג דולות שדווחו (הנובעות בין היתר
מגידול בכמות הקמעונאים המדווחים), מבטאות אפוא ירידה כוללת בשיעור החנויות
הריכוזיות מהסך הכולל של החנויות הגדולות ובפרט ירידה בשיעור החנויות בעלות
שיעור מחושב של מעל50%
.
טבלה1
:
2013
2017
2019
סך החנויות הגדולות שדווחו
לרשות
761
759
810
חנויות בעלות שיעור מחושב בין
30%
-
50%
232
134
141
חנויות בעלות שיעור מחושב מעל
50%
64
61
53
חנויות בעלות שיעור מחושב מעל
30%
296
195
194
אחוז החנויות בעלות שיעור
מחושב מעל
30%
מתוך כלל
החנויות הגדולות שדווחו
39%
26%
24%
מספר הקמעונאים המדווחים
21
25
26
ג.
החלטות
בבקשות לפתיחת חנות לפי סעיף17
לחוק
9
.
החלטה
מיום15.01.2020
בבקשה
לפתיחת חנות גדולה: שופרסל בע"מ
בעפולה.
4
10
.
החלטה מיום31.08.2020
בבקשה לפתיחת חנות גדולה: שופרסל בע"מ
בנתניה .
5
ד.
רשימות
11
.
רשימה של קמעונאים גדולים לשנת הכספים9
201
(עדכון מיום01.11.2020
.)
6
מספר
.הקמעונאים הגדולים נותר ללא שינוי7
12
.
רשימה של ספקים גדולים לשנת הכספים2019
.
8
בשנת2018
מספר הספקים הגדולים עמד
על23
ספקים, לעומת שנת2019
בה מספר הספקים הגדולים עמד על24
.
ה.
מחקרים
13
.
ביום
02.08.2020
פורסם הדו"ח הסופי של מחקר הש פעת סעיף8
.(ד) לחוק9
מדובר במחקר
מעמיק ומקיף שביצעה חטיבת המחקר ברשות במטרה לבחון את השפעתו של סעיף8
)(ד
.לחוק על הצרכנים, רשתות קמעונאות המזון וספקי המזון תוצאות המחקר הצביעו על ירידת
מחירים סיטונאיים (המחיר שבו מוכרים הספקים לרשתות המזון) כתוצאה מהאיסור, אשר
התגלגלה לכדי ירידת מחיר קלה לצרכנים, ובנוסף נרשמה עלייה במרווח הקמעונאי הגולמי
)(הפער בין מחיר הקנייה של רשת המזון למחיר המכירה של רשת המזון. נ
וכח תוצא ות המחקר
והעמדות שנשמעו מגורמים בשוק, לא מצאה הרשות לנכון להמליץ על ביטול סעיף8
)(ד.
4
https://www.gov.il/he/departments/legalInfo/shupersalafula
5
https://www.gov.il/he/departments/legalInfo/shupersalnetanya
6
2019
-
https://www.gov.il/he/departments/general/listofbigretailers11
7
נציין כי שניים מבין הקמעונאים אשר הופיעו בשנת2018
אינם מופיעים ברשימת הקמעונאים הגדולים לשנת
2019, בעקבות מיזוגים עם קמעונאים גדולים אח רים. ברשימת הקמעונאים הגדולים לשנת2019
מופיעים שני
קמעונאים גדולים שלא הופיעו ברשימת2019
.
8
https://www.gov.il/he/departments/general/istofbigsuppliers2019
9
foodlawfinal
-
https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/marketresearch
14
.
ביום19.05.2020
פורסם דו"ח המציג תוצאות של בדיקה של פערי מחירים ברשתות
.קמעונאות המזון בין הפריפריה למרכז10
המחקר התבסס על נתוני מכירה של קמעונאים אשר
התקבלו מחברתStoreNext
ועל נתוני הלמ"ס באשר לרמת הפריפריאליות והרמה הכלכלית
של יישובים ורשויות מקומיות. תוצאות הבדיקה העלו כי בממוצע, מחירי מוצרי המזון
.בפריפריה נמוכים ביחס למחירים במרכז וככל שמתרחקים מהמרכז כך המחירים נמוכים יותר
עוד נמצא כי באזור המרכז רמת התחרות גבוהה יותר , ולכן פערי המחירים אינם גדולים אף
.יותר
15
.
ביום26.05.2020
פורסם דו"ח המציג תוצאות בדיקה של השפעת דרישת הרבנות הראשית
.לייבוא מוצרי חלב בכשרות "חלב ישראל" על כדאיות הייבוא והתחרות בענף החלב11
תוצאו
הבדיקה העלו כי
דרישת הכשרות המחמירה מגדילה את עלויות יבוא המ וצרים ועשויה להגיע
לשיעור של עד כ-
10%
ביחס לעלות המוצר. בחלק מהמקרים עשויה העלות הנוספת להפוך
את הייבוא ללא כדאי כלכלית ו היא מקשה על היבואנים להתחרות ביצרני מוצרי החלב
הגדולים בישראל.
,לאור זאת
המליצה הרשות
לאפשר מתן כשרות למוצרי חלב המכילים חלב
נוכרי, תוך
יידוע הצרכנים על סוג כשרות המוצר. באופן זה תשאיר הרבנות את הבחירה בסוג
הכשרות בידי הצרכנים ותאפשר ליבואנים לפעול בהתאם לשיקולי כדאיות כלכלית.
16
.
בתקופת משבר הקורונה, הרשות קיימה בדיקה אחר הנעשה בענף המזון ובענף הטואלטיקה
ביחס לתקופת הסגר הראשון ובפרט ביחס לת
קופה שקדמה לחג פסח (חודשים פברואר-
מרץ
2020
לעומת התקופה המקבילה לפסח בשנה הקודמת). זאת נוכח חשיבותם ורגישותם של
.ענפים אלו לצרכנים, ובפרט בתקופת הקורונה12
הרשות בחנה את מגמות המחירים בקרב
שבע רשתות שיווק גדולות באשר ל-
45
מוצרים נבחרים. בתקופת הסגר השני המש יכה
הרשות וניטרה את הנעשה בתחומים אלו. השוואת המגמות נעשתה ביחס לתקופה שקדמה
,לסגר וביחס לתקופה המקבילה אשתקד. תוצאות המחקר הראו כי פרט לתקופת הסגר הראשון
במהלכה נרשמו ביקושים גבוהים באופן חריג, לא נראה כי רמת המחירים הייתה גבוהה ביחס
לרמת המחירים בשנה הקו.דמת13
10
pricesgap
-
https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/marketresearch
11
milkisrael
-
https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/marketresearch
12
-
corona
-
market
-
obFolder/news/food
https://www.gov.il/Bl
time/he/pressreleases2020_הודעה%20לעיתונות%20
-
%20שוק%20המזון%20בזמן%20
.קורונהpdf
13
יש לציין כי בכלל הרשתות שנבדקו, במהלך הסגר הראשון לא נרשמו עליות מחירים לעומת התקופה שקדמה
לסגר, אך בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד ניכר צמצום
.או ביטול הנחות לצרכן לקראת החג
ו.
ייעוצים
17
.
ביום29.11.2020
נשלח מכתב לשר האוצר במסגרתו המליצה הרשות
לבטל את המכס על
.הירקות הקפואים או למצער לפתוח מכסות ייבוא בהליך וולנטרי בהיקפים משמעותיים
18
.
.הרשות מייעצת באופן שוטף לוועדת מכסות
ז.
מדדי ריכוזיות
19
.
(הרשות חישבה מדד(CR3
הבוחן את נתח השוק המצרפי של שלושת הקמעונאים הגדולים
בענף המזון–
על מנת לבחון מגמות ריכוזיות, או ביזור, בענף קמעונאות המזון. להלן יוצגו
תוצאות המדד משנת2014
ועד2020
:
2014
2015
2016
2017
2018
2019
2020
57%
56%
57%
56%
56%
52%
50%
על פי מדד ה-
CR3, ניתן
לראות ירידה בנתח השוק המצרפי של שלושת הקמעונאים הגדולים
ביותר לאורך השנים, כך שבשנת2020
נתח השוק המצרפי עמד על כ-
50%
. מדובר בירידה
של כ-
2%
לעומת השנה הקודמת
ושל7%
.מאז כניסתו לתוקף של חוק המזון
20
.
מדד14
HHI
המציג את מידת הריכוזיות בקרב הקמעונאים הגדולים שד יווחו לרשות
בשנת2019. על פי מדד ה-
HHI
קטגוריות נחשבות לבעלות רמת ריכוזיות גבוהה כאשר
התוצאה גבוהה מ-
2500; לרמת ריכוזיות בינונית כאשר התוצאה גבוהה מ-
1500
אך
נמוכה מ-
2500; ובעלות רמת ריכוזיות נמוכה כאשר התוצאה נמוכה מ-
1500
.
להלן תוצאות חישוב המדד בין השנים
2014-2020
:
2014
2015
2016
2017
2018
2019
2020
1501
1462
1355
1312
1335
1279
1238
14
מדד הרפינדל-
:הירשמן (באנגליתHirschman Index
-
Herfindahl
אוHHI
) הוא מדד לריכוזיות בענפים
במשק, המהווה אינדיקטור מקובל לרמת התחרותיות בהם. המדד מוגדר כסכום ריבועי נתחי השוק של כלל
החברות בענף מסוים, בהתאם לנוסחה∑
(𝑚𝑠𝑖)2
𝑘
𝑖=1
, כאשר𝑚𝑠𝑖
הוא נתח השוק של פירמה𝑖
בשוק בו פעולות
𝑘
פירמות. במצב של מונופול מושלם, כאשר בענף פועלת פירמה בודדת, מדדHHI
שווה ל-
1
. במקרה של
סימטריה בנתחי הפירמות המדד שווה ל-
1/𝑘
ובתחרות משוכללת המדד שואף ל0
. לפיכך, מדדHHI
נע בין
0
ל-
1. את ה
מספר המתקבל נהוג להכפיל ב-
10,000
.לשם נוחות
ניתן לראות כי על פי מדד זה תחום הקמעונאות מתאפיין בריכוזיות נמוכה, כאשר גם
.על פי תוצאות מדד זה ניתן לראות ירידה ברמת הריכוזיות לאורך השנים
21
.
גרף1 להלן מציג מדד דומה ל-
HHI
המייצג את מידת הריכוזיות בקרב הספקים ביחס
ל-
30
הקטגוריות הגדולות בתחום המזון והקמעונאות בהתבסס על נתוני מכירות
לצרכנים ביחס לשנת2020
. ככלל מדדHHI
מהווה אינדיקטור לריכוזיות במסגרת
בדיקות גורמים בשוק מסוים בקרב אותו שוק ולא בהתייחס לקטגוריה רחבה יותר של
ה
שוק. כך למעשה, מדד ה-
HHI
.שיוצג להלן הוא "השאלה" מייעודו המקורי
בגרף להלן חלוקת ענף המזון לקטגוריות מבוססת על חלוקה שביצעה חברתStoreNext
ואינה תואמת בהכרח להגדרות שוק בהקשר של
דיני תחרות . ניתוחי הקטגוריות במחקר
.זה מבוססים על החלוקה האמורה
הקטגוריות צבועות בשלושה צבעים, אדום, צהוב וירוק המסמלים את מידת הריכוזיות
.בקטגוריה15
גרף 1:
15
קטגוריות הצבועות באדום הן בעלות מדדHHI
המעיד על רמת ריכוזיות גבוהה (מעל2,500
.)נקודות
קטגוריות הצבועות בצהוב הן בעלות מדדHHI
המעיד על רמת ריכוזיות בינונית מעל1,500
,נקודות
והקטגוריות הצבועות בירוק מציגות קט.גוריה לא ריכוזית
ניתן
לראות כי מרבית הקטגוריות נמצאות ברמת ריכוזיות גבוהה מאוד וחלק קטן מהן
.הן קטגוריות לא ריכוזיות
מרבית
המסמכים הנזכרים במכתבי מפורסמים באתר רשות
התחרות לרשות הציבור
אולם
למען הנוחות
מצורפים אלו שאינם מפורסמים באתר הרשות .רשות התחרות עומדת
.לרשותכם לכל שאלה או הבהרה, ככל שאלה תידרשנה