חומר רקע

<< הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> סכנת חיים ממשית ואובדן רכוש ללא פיצויים לדיירי מבנים המצויים בסכנת קריסה << הלסי >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הצעה לסדר-היום בנושא: סכנת חיים ממשית ואובדן רכוש ללא פיצויים לדיירי מבנים המצויים בסכנת קריסה, מס' 352, 361, 368, 379. המציע, חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כבוד השר עיסאווי פריג', הנושא שאני הולך לדבר עליו הוא לא פוליטי בעליל, ויכול להיות שלכן יש רגיעה כזאת במליאה, למרות שהוא הדבר הכי חשוב לכולם, אבל זו שעה מאוחרת, אני לא דן אף אחד. בתאריך 12 בספטמבר למניינם, לפני שבוע-שבועיים, קרס בניין שלם בעיר חולון על כל תכולתו. מי שראה בחודשים האחרונים את הנפילה הנוראה, האסון הנורא שהיה במיאמי, כשבניין קרס ואנשים ישנו שם במיטותיהם, יכול להבין את הנס הגדול ולהודות לקדוש ברוך הוא, איך אנשים ניצלו על ידי יוזמה של שוטר שהוציא את האנשים. אנשים לא רוצים לעזוב את הבית עד שהוא לא נופל על הראש שלהם, וברוך השם שהבניין קרס בלי אנשים, אבל בניין קרס, ובנס נמנע אסון נוראי בנפש. וכך היה גם ברעננה, בקריית גת, ברחובות, בירושלים ובחולון, שבעקבות הקריסה החלו אזרחים רבים לשים לב למצב הדירות שלהם. נבנו פה הרבה דירות בשנות החמישים. אנחנו בירושלים – אני לא אומר שבירושלים אין סכנה, אבל בכל זאת בונים באבן, בונים מסיבי יותר. כל הבניינים שבנו לעולים החדשים בשנות החמישים והשישים, כל שכונות עמידר ועמיגור, רובם ככולם יכולים להתפורר אחרי יובל שנים, זאת אומרת, יש פה סכנה גדולה מאוד. רבים התלוננו על סדקים רחבים שהתגלו בחדרי המדרגות ואפילו ביסודות. יש כאלה שבאו לדווח מתוך חרדה, וגם זה טבעי, אבל לא מעט מקרים התגלו על ידי אנשי המקצוע כמסוכנים, גם בבני ברק, גם בבית שמש – בכל מיני מקומות. בכל יום יש דיווחים אל הרשויות על מבנים מסוכנים. ועכשיו הדיירים נכנסים לסחרחורת נפשית, אדוני היושב-ראש. מה הוא יעשה? אם יש לי בניין כזה, אני אלך לעירייה להגיד שהבית שלי סדוק – יוציאו אותי החוצה. לאיפה אני אלך? לגלות. לכן הוא לא רוצה להגיד. מצד שני, הוא פוחד לגור בבית, כי זה פיקוח נפש. לכן המדינה והעיריות צריכות להתחיל לפעול, לבדוק בעצמן ולא לחכות שיבואו להגיד להם; כשבא האזרח להגיד, זה כבר לפני הנפילה. והשאלה המרכזית, אדוני היושב-ראש: מה אחריותה של המדינה באופן ישיר או עקיף דרך הרשות המקומיות לחייו ולראשו של אזרח שנקלע לחורבן כזה שלא באשמתו? אני טוען: יש דירות שיש עליהן משכנתאות, והבנקים הבטיחו את עצמם בביטוח מבנה כדי שהמשכנתה שלהם לא תיפגע, אבל יש אלפי דירות שאין עליהן משכנתה גדולה. האם לא מדובר במפגע שעל המדינה להקצות עבורו ביטוח מיוחד? זה לא צריך לעלות הרבה כסף למדינה. חברות הביטוח ישמחו, במחיר מוזל, לבטח מבנים בכל הארץ, אבל ברור לכולם שהמבנים שנמצאים בסכנת קריסה לא נמצאים בסביון או בצפון תל אביב. ברוב השכונות המבוססות האזרחים משלמים ביטוח מבנה בגלל שהם רוצים לשמור על המבנה, ובעיקר בגלל שאין שם משכנתאות, אבל דווקא בשכונות מצוקה או בפריפריה חברתית, שאין להם כסף לביטוח – אלה אנשים שקורת הגג שלהם היא הרכוש היחיד שלהם, והאובדן הוא אובדן כל עולמם, אין להם תחליף ראוי אחר, והם עלולים להעדיף להישאר בבית המסוכן מאשר ללכת לנדוד. לכן, אדוני היושב-ראש, אני מציע קודם כול, אדוני השר, שהמדינה תיקח ביטוח מבנים – על חשבונה, לדעתי; זה לא הרבה כסף – לכל המבנים הרעועים בכל הארץ, שאם חלילה יקרה משהו, יהיה לאנשים ביטוח על המבנה, שתהיה להם קורת גג. הדבר השני – הגיע הזמן להחזיר מחדש את פרויקט תמ"א 38, אשר ראשי עיריות רבים עשו כל ביורוקרטיה אפשרית כדי להתחמק ממנו, ובמבצע שומר החומות נחשף שעשרות אלפי דירות בישראל נמצאות ללא חדרי מיגון – דבר שתמ"א 38 מבטיחה, כי צריך לבנות ממ"ד על כל דירה. גם כשהייתי בוועדה להגנת העורף, כחבר ועדת חוץ וביטחון, הבאתי בפני מליאת הכנסת בקשה לדרוש לחייב את ראשי הערים שלא לבלום מיזמי תמ"א 38 לבניית ממ"דים, ושיעשה את זה פיקוד העורף, כי תוכנית תמ"א 38 נועדה – אני מסיים, אדוני היושב-ראש – לחזק מבנים ישנים ולהוספת ממ"דים להגנת העורף, וזה הצלת חיים. הגשתי אפילו שאילתה בעניין לשר הביטחון, ושאלתי מה תוכנית משרד הביטחון מול הרשויות שלא מאפשרות בנית ממ"דים על ידי ביורוקרטיה. משרד הביטחון השיב אז שראשי הרשויות רשאים לאפשר בניית ממ"דים, אבל הם לא עושים את זה. הם מיגנו עד 7 ק"מ – לא רוצה להאריך, אדוני – ושם יודעים שיש איזה מיגון, אבל טווח הטילים כבר התרחב לכל המדינה, ומי לוקח אחריות לזה שלא בונים את ההתחדשות העירונית ותמ"א 38 ואין ממ"דים? כשיבנו את תמ"א 38 יהיו גם ממ"דים וגם תהיה הרחבה וגם ירדו מחירי הדיור. לכן, אדוני היושב-ראש, על הכנסת לדון בנושא בדחיפות, בטרם יתגולל עלינו אסון נוראי שימצא אותנו ללא כל מוכנות. ביצוע תמ"א 38 והתחדשות עירונית הוא פתרון מהיר, זול ויעיל ביותר, לפני שיקרסו הבניינים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת ישראל אייכלר. חבר הכנסת משה ארבל – אינו נוכח. חבר הכנסת דסטה גדי יברקן. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת ישראל אייכלר, אתה ציינת בנאומך לפני כמה שניות שרוב הבתים הם בפריפריה. אני רוצה להגיד לך שגם בפריפריה יש פריפריה, תלוי לאיזו קהילה אתה שייך. בהיותי סגן השר לביטחון פנים קיבלתי פניות מתושבי בית שמש. שם נאמר לי כי מבנה מגורים ברח' הנרקיס 135 נמצא בסכנת קריסה, וחיי אדם בסכנה ממשית. בתאריך 24 בפברואר 2020 פנו דיירי הבניין ברח' הנרקיס, אדוני השר, לראש העיר בית שמש והסבירו לה כי הבניין נמצא בסכנת קריסה בכל רגע ואינו ראוי למגורי אדם. הדיירים ביקשו תשובה מיידית, אך לא קיבלו כל מענה. כמו כן, הם הדגישו כי הצד של הבניין עומד באוויר ללא כל אחיזה, והדבר מגביר את החשש לנפילתו, וציינו כי יש בעיות תשתיות רבות. חמישה ימים קודם לכן הגיע לבניין המגורים המהנדס אייל כהן מטעם עמידר ואישר שהבניין אינו ראוי למגורי אדם בשום אופן. בתאריך 1 במרץ 2020 פורסמה חוות דעת מקצועית של המהנדס ביחס לתקינות בניין המגורים, ושם נכתב כי בבניין ישנו תפר המחלק את הבניין לשני חלקים, ותפר זה נפתח, ככל הנראה כתוצאה מתזוזה של חלק אחד או שני חלקים של הבניין. מכיוון שהבנייה עשויה מסוג בנייה טרומית, יש חשש שתהיה קריסה מיידית בלא התרעה מוקדמת. לעניות דעתו של המהנדס, הבניין אינו ראוי לאכלוס כלל, ויש בו סכנה ממשית, וצריך לפנות את הדיירים במיידי, כותב המהנדס. לאחר פניות רבות שקיבלתי בלשכתי, בתאריך 3 ביוני 2021, כסגן שר לביטחון פנים, ערכתי ביקור בבניין, ונדהמתי לראות מבנה מדאיג המהווה סכנה אמיתית לדיירים המתגוררים בו, ונוכחתי לראות כי הוא בהחלט אינו ראוי למגורי אדם. בתאריך 6 ביוני 2021 פניתי בכתב לראש העיר עליזה ברוך, ועד היום אני מחכה לתשובה. ועדיין גרים שם הדיירים. שום קבלן לא היה מוכן לקחת אחריות ולבצע שיפוץ במבנה הנ"ל, מאחר שמבחינתם המבנה עלול לקרוס בכל רגע, ולא רצו לקחת אחריות, ובצדק. העירייה מתעלמת מהתושבים לחלוטין ולא לוקחת שום אחריות. במקום שהעירייה תמצא להם מקום חלופי ללינה, לפני כמה ימים, לאחר הקריסה של בניין בחולון, כשלוחם כבאות והצלה הציל את תושביו, נזכרו בעירייה בפנייה של אותם תושבים. במקום להוציא את הדיירים עכשיו, למצוא להם מקום חלופי ללינה, העירייה תובעת אותם. מדובר באנשים קשי יום, קשישים; 99% מהדיירים הם דיירים שקנו את הדירה מדיור ציבורי. לכן אמרתי שיש פריפריה בתוך הפריפריה. במקרה הזה מדובר ב-99% מהדיירים שהם עולים חדשים יוצאי אתיופיה. האם יש קשר למצב החברתי של האנשים הללו? אינני רוצה ללכת למחוזות אפלים, אבל לא יכול להיות שבניין יקרוס בחולון והעירייה תפנה אותם; בניין עלול לקרוס ברעננה – לפני שבוע קראתי פרסום – העירייה פינתה אותם. אני לא חושב שהדיירים הם מאותה קהילה ברעננה או בחולון, אבל האם יש כאן דפוס פעולה, התנהגות פושעת כלפי ציבור מסוים, בגלל שהוא הגיע לא יודע מאיזה מוצא, ומסמנים את האנשים האלה? אתה יודע מה עצוב? אפילו העיתונאים לא היו מוכנים לסקר את האירוע הזה, ועד עכשיו, יכלו היום אנשים להיהרג. ולמה אני כועס? כי אני לא רוצה לעלות על בימת הכנסת ולדבר פה על דברים, שאני לא רוצה להתבטא בביטויים כאלה ואחרים. אבל המעשים הללו, כנראה – אני מפנה את השאלה לראש העיר. מה מביא אותי, אדוני – וכאן אני מסיים: שרשרת של אירועים שכנראה היד קלה על ההדק. ובמקרה הזה: לא להתייחס לאוכלוסייה מסוימת. נרצח יהודי בשם דסטאו ביסטאי ברמלה לפני ארבעה חודשים על ידי ערבים, והמשטרה יודעת את זה, כי חלק בזמן המלחמה שומר החומות, בדיוק היו חילופי שלטון. בזמן שאני הייתי סגן שר לביטחון פנים, השב"כ היה מעורב בחקירה; הממשלה נכנסה – השב"כ יצא מהתמונה. ארבעה חודשים לא יודעים להביא את הטרוריסטים הללו לדין. האם זה בגלל מוצאו? אין לי מושג, אבל זה בהחלט סימן שאלה. לא יכול להיות שבניין שגרים בו כולם יוצאי אתיופיה – המדינה מתעלמת מזה שהבניין עלול לקרוס עליהם. אני אומר לכם עכשיו, ארבעה חודשים אחרי הרצח של יהודי שנרצח רק בגלל שהוא יהודי – הוא לא נרצח בגלל שהוא אתיופי; הוא נרצח בגלל שהוא יהודי – והמדינה עדיין לא מצאה פתרון איך להביא את האנשים האלה לחקירה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> אינני רוצה לקחת גם את זה לשיח פוליטי, משום שמדובר בחיי אדם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, תודה רבה על הזמן. זה באמת מדם ליבי, ואתה יודע שבדרך כלל אני לא מעלה דברים כאלה, אבל כשאני מחבר את התמונות האלה, את הפאזל הזה, אז בלתי נמנע להוביל את הדבר הזה לשיח – אני לא רוצה לקרוא לו שיח – אני באמת משתדל, אבל אני מאמין שהציבור מבין לאן הדבר הזה יכול להוביל. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח. ישיב השר עיסאווי פריג', בשם שרת הפנים. << דובר >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת אייכלר ויברקן, שמעתי את הדברים. זה לא נעים לשמוע אותם. זה כואב, זה קשה. אתה העלית שתי סוגיות: סוגיית ביטוח המבנים ותמ"א 38; חבר הכנסת יברקן העלה את השתלשלות העניינים, מקרה שהוא עבר אישית בבית שמש כסגן שר. אני קראתי את התשובה של השרה, ואני חושב שהיא נותנת מענה לשתי הסוגיות שהעליתם. אני אקריא אותה. כיום, אופן ההתמודדות עם מבנים מסוכנים ברשויות המקומיות הוא באמצעות פקודת העיריות, המסמיכה את הרשות המקומית לחוקק חוקי עזר מקומיים שמטרתם לחייב בעלי נכסים לשמור על מבנים בשטח הרשות במצב תקין ושאינו מסכן את הציבור. בהתאם לכך, ככל שהרשות המקומית חוקקה חוק עזר בנושא הריסת מבנים מסוכנים, חוק העזר העירוני כולל סעיף המחייב את תושבי הרשות לטפל במבנים המסוכנים. שר הפנים עשה שימוש בסמכותו לפי סעיף 262 לפקודת העיריות. החוק קובע כי על בעלי בניין להחזיקו במצב המבטיח את שלום הבעלים, הציבור והמבנים הסמוכים. במקרה של מבנה הנחשד כמסוכן, תבצע העירייה בדיקות במבנה, ואם ותוצאות הבדיקה יגדירו את המצב כמבנה מסוכן, יוצא צו מבנים מסוכנים על ידי מחלקת ההנדסה האזרחית של העירייה המקומית. מרגע שיוצא צו מסוג זה, האחריות על כל הפעולות מוטלת על בעלי הדירות בבניין. << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> למה לא העירייה? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> שנייה, תשמע את התשובה עד הסוף. עליהם לאתר את הסיבות להגדרת המבנה כמסוכן ולהגיש לעירייה הצעת תוכנית שיפוץ מפורטת. ככל שבעלי הדירות אינם מטפלים בכשלים ההנדסיים ההופכים את המבנה למסוכן, יכולה הרשות המקומית, באמצעות התובע העירוני, להגיש תביעה פלילית כנגד בעלי הדירות בבניין ולהביא לטיפול בליקויים בידי בעלי הדירות באמצעות ההליך המשפטי. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> כבוד השר. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני אשלים, ואני אתייחס לזה. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> שנייה, חבר הכנסת יברקן, אני אתייחס לזה. מאות תביעות פליליות מוגשות בשנה על ידי התובעים העירוניים עקב אי-טיפול של בעלי הדירות במבנים מסוכנים, אולם הליכים פליליים רבים מסתיימים ללא הכרעת בית משפט, לאחר שבעלי הדירות מטפלים בליקויים שעליהם הצביעו מהנדסי הרשויות המקומיות. אם כך, שלב א' זה פקודת העיריות. בא חוק עזר – שר הפנים עשה חוק עזר – והשתלשלות הדברים. בנוסף לכל אלה, ישנם כלים ממשלתיים – וזה חשוב – להתמודדות עם הסכנות הטמונות במבני מגורים. אני אפרט אותם. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> אני מבין את הנקודה, אבל חוק העזר הזה בא להפוך את האנשים האלה לעבריינים - - -במקום לדאוג להם למקום חלופי. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> לא, לא. יש את הסוגיה של אחריות העירייה. הכלים הממשלתיים שאני אפרט עכשיו באו לתת מענה לסוגיה שהעלית וגם לתמ"א 38, והם: 1. קידום תוכניות להתחדשות עירונית או קידום של תמ"א 38 החדשה ומימון תכנונן – רשות מקרקעי ישראל, מינהל התכנון והרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מממנות באמצעות תקציב המדינה תוכניות נרחבות להתחדשות עירונית. בנוסף, חלופת תמ"א 38 החדשה, שבאה ביוזמתה של שרת הפנים אילת שקד, תובא לחקיקה בתקופה הקרובה, ואמורה לתת מענה לקשיים שהועלו בידי ראשי הרשויות המקומיות, כמו מענה לצורכי ציבור, לדוגמה כדי להמשיך ולקדם בעיקר פינוי-בינוי או חיזוק של בניינים שנבנו לפני 1980. בתוך כך, מקדמת שרת הפנים מסלול מיוחד, שיתייחס למבנים שנמצאו כמסוכנים, ובמסגרתו יקוצר מאוד משך הזמן שייקבע לדיון. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> כבוד השר. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> תן לי, אני אשלים ואני אתייחס, אדוני. 2. הרי יש דירות, שכדי לפנות להתחדשות עירונית, אתה צריך חתימה של אחוז מבעלי הדירות בעניין. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> אבל זה לא העניין. לא מדברים על אלה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> זה כן העניין. תשמע אותי עד הסוף. זה העניין. סעיף שני בהתחדשות – הפחתת אחוז הסכמת בעלי הדירות הנדרש לקידום תוכנית להתחדשות עירונית בחוק ההסדרים הקיים, הצפוי להיות מאושר בכנסת הזו, הקרובה. מובא שינוי חקיקה להורדת אחוז הדיירים המסכימים לקידום התחדשות עירונית ל-66% במתחם, ואף ישנה יוזמה להפחתה נוספת ל-51% מהדיירים. זאת, כדי להביא להתחדשות עירונית בהיקף רחב יותר באופן משמעותי. 3. עבודת מטה ממשלתית בנושא תחזוקת מבנים, להקל על תחזוקת מבנים – משרדי הממשלה ביצעו עבודת מטה בשנים האחרונות בנושא תחזוקת מבנים גבוהים שתוכל להוות בסיס לחקיקה עתידית שתקדם ותיתן מענה משמעותי לכלים עבור בעלי דירות בבתים משותפים בסוגיית התחזוקה והשמירה על מבנה המגורים לאורך שנים. 4. תקציבים ייעודיים במסגרת החלטות ממשלה למבנים בסיכון באזור קו השבר הסורי אפריקני. 5. תקציבים ייעודיים לשיפוץ מבני מגורים במסגרת תוכנית שיקום שכונות של משרד הבינוי והשיכון שהוקצו לכך. אם כך, חמשת הדברים האלה, שאמורים להיות חלק מחוק ההסדרים, לפי דעתי יענו גם מענה רציני למה שהועלה כאן. עקב האירועים האחרונים בחולון ובערים נוספות שבהם פונו בנייני מגורים עקב חשש לחיי אדם, החלה עבודה ממשלתית בין-משרדית בנושא מבנים מסוכנים הצפויה לשלב גם את השלטון המקומי וגופים מקצועיים נוספים שיהיו שותפים להצעת כלים שונים להתמודדות עם סוגיה חשובה זו. זו תשובת השרה, שהיא מפורטת בעיניי. לגבי מה שאמרת, חבר הכנסת יברקן - - - << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> כבוד השר, רק הערה אחת: אני ישבתי בוועדת הפנים של ווליד טאהא השבוע. אמר שם היועץ המשפטי של הוועדה שאין פרוטה אחת בתקציב לצורך התחדשות עירונית, למרות שנציג האוצר אמר שיהיה חצי מיליארד שקל. בספר התקציב זה לא מופיע. פרוטה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני הזכרתי את חמשת הכלים הממשלתיים שאמורים להיות חלק מחוק ההסדרים על פי התשובה המקצועית של השרה. תעקוב אחרי זה, וגם אני אעקוב אחרי זה. לגבי שאמרת, זו סוגיה נקודתית. אני מבין את הכאב שאתה מדבר עליו. נכון, יש בעיה, ויש הליכים משפטיים של עיריות, אבל סוגיה ספציפית כזאת – אני מוכן להעביר את זה לשרה ולקחת מעקב וטיפול אחרי זה. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> אני - - - << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> תודה לכם. זאת התשובה. תודה, אדוני. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> כבוד השר, מה הבאתי, הבאתי את זה לדוגמה, אבל יש מאות ואולי אפילו אלפי בתים שנוגעים בדיוק בדוגמה שהבאתי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו מצביעים להעביר את זה – לאיזו ועדה? << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> לוועדת הפנים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לוועדת הפנים? אדוני השר, אתה מסכים? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> כן, אני מסכים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו מצביעים על הצעה לסדר-היום בנושא סכנת חיים ממשית ואובדן רכוש ללא פיצויים לדיירי מבנים המצויים בסכנת קריסה. נא להצביע. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> זו אולי הזדמנות להגיד ליושב-ראש הכנסת שאולי בפעמים הבאות שרים שהשאילתות נוגעות למשרד שלהם – שהם בעצמם יבואו לענות. כי אם אנחנו רוצים עכשיו - - - << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אני מעביר את - - - הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 4 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.