חומר רקע

[email protected] | +972(52)4573313 | הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה 1 תאונות עבודה בישר :אל צעדים נדרשים לקידום בטיחות עובדים בישראל מצד מש רד הכלכלה נייר עמדה לקראת דיון וועדת העבוד ה והרווחה בנושא "סקירה בנושא תאונות עבודה בענף "הבנייה ותוכניות המשרד לטיפול בסוגייה ( 8.11.21 ) תוכן עניינים מבוא .................................................................................................... 2 I. נתוני רקע מצב תאונות עבודה בישראל ............................................................. 3 II . סוגיות לקידום ................ .......... ............................................. ... ........................... 4 א . פתיחת קו חם לתלונות על הפרות בטיחות תעסוקתית בכלל מקומות העבודה במנה. ל הבטיחות והבריאות התעסוקתית............... ..... ........................................ 5 ב . הגברת הטלתן של סנקציות בגין הפרות בטיחות תעסוקתית .. ... ............................. 5 1) מ יעוט הטלת עיצומים כספיים ....................................................................... 6 2) מיעוט קיצוני של הגשת כתבי אישום בגין הפרות בטיחות תעסוקתית ................. 6 3) הגשת חברות לרשם הקבלנים במשרד השיכון לשם בחינת נקיטת הליכים משמעתיים בעניינן....................... ..................................................... 6 4) הסמכה חקיקתית של מפקחי הבטיחות להפסיק לפרק זמן ניכר פעילות ב אתרי בנייה בהן התרחשו הפרות בטיחות חוזרות או נרחבות........................ 7 ג. גיבוש מדיניות פיקוח מושכלת ושיטתית .................................. .. ..... ................... 8 ד . קביעת תקן מפקחי בטיחות לכלל ענפי התעסוקה ולענפים מסוימים וקביעת תקנים ותנאי משרה שיאפשרו את איושם .......................................................... 8 ה. תיקון תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה) לשם הרחבת האחריות על הבטיחות באתרי בנייה לגורמים ובעלי תפקידים נוספים ..................................... 8 ו. עריכת רפורמה ב תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה ) ........ .............................. 9 ז . קביעה בתקנות של חובת הכשרות בטיחות מינימלי ת ל עובדים באתרי בנייה .......... 9 ח . ביצוען של הכשרות בטיחות לעובדים פלסטינים בענף הבניין................. ........... 10 ט. הקמתה של רשות לאומית לבטיחות ובריאות עובדים ............. ........................... 10 י . הנהגת שקיפות מידע אודות תאונות עבודה והתנהלות משרד הכלכלה בעניינן .... .. 11 יא . החלת חקיקת הבטיחות התעסוקתית ופיקוח מנהל הבטיחות התעסוקתית במקומות העבודה באזור יהודה ושומרון (שטחיC ) ......................................... ... 12 III . סיכום .................................. ............. ................. ....... .................. ..... .......... ..... 12 [email protected] | +972(52)4573313 | הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה 2 מבוא 'הקבוצה למאבק בתאונו ת בניין ותעשייה' מברכת את וועדת העבודה והרווחה של הכנסת ואת יושבת רא ש הוועדה חה"כ אפרת רייטן על קיום דיון ראשון בוועדה בנושא תאו נות ע בודה ובטיחות העוב .דים בישראל 'הקבוצה' רואה חשיבות עצומה ב הירתמותה של הוועדה לקיום דיונים ת כופים לקידום הפתרונות הנדרשים לשיפור מצב בטיחות ם המעורער של העובדים בישראל, ו עומדת לרשותה של הוועדה וחבריה וכלל חברי הכנסת .המבקשים לפעול בנושא במידע ובכל סיוע נדרש מצב בטיחות ובריאות העובדים במקומות העבודה בישראל רעוע מזה שנים רבות. לפני כשש שנים, בנובמבר 2015 ,החלה בפעילותה 'הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה' ושמה לראשונה על סדר היום הציבורי את 'ריבוי תאונות העבודה באתרי הבנייה ובהמשך בכלל מקומות העבודה המסוכנים. מאז עוסקת 'הקבוצה באיסוף תיעוד וניתוח מידע אודות תאונות העבודה, התנהלות חברות והרשויות הרגולטוריות היושבות במשרדי ממשלה שונים; מציגה תובנות מערכתיות ,וניירות עמדה ומדיניות; מקדמת מדיניות לשיפור אכיפה התרעה והגנה על עובדים בעבודה מול משרדי הממשלה והכנסת, ומייצרת מעורבות ציבורית רציפה ולחץ .לשינוי באמצעות פרסומים באמצעי התקשורת והמדיה החברתית פעילות 'הקבוצה' הניעה הירתמות ציבורית מרשימה לנושא והישגים מ ,שמעותיים לקידום בטיחות העובדים :שבכללם (1 סיקור תקשורתי מתמשך של התאונות הקטלניות לרבות פירסום פרטי החברות שבאחריותן ,התרחשו2 ,) קביעה בחוק של חובת סגירתם של אתרי בנייה לאחר תאונות קטלניות וקשות3 ) הגדלת מספר ,מפקחי הבטיחות למקומות העבודה4) קביעה בחוק ש ל סמכות למפקחי בטיחות להטלת עיצומים כספיים ;בגין הפרות בטיחות באתרי בנייה5 ;) הטלת איסור על עבודתם של נערים באתרי בנייה6) נקיטת ם לראשונה של הליכים משמעתיים על ידי רשם הקבלנים במשרד השיכון כנגד חברות קבלניות המתרשלות בשמירה על ;בטיחות עובדיהן7) הקמתו של מ פלג פל"ס ביחידה להב433 במשטרת ישראל לחקירתן של תאונות עבודה בענף הבנייה (באופן מדגמי), ונקיטת צעדים מצד משטרת ישראל לטיוב חקירות תאונות העבודה המתקיימות .ביחידות המשטרה הרגילות, ועוד למרות הישגים אלה ושינויים חיוביים מסוימים שאלה הניעו, מצב בטיחות העובדים נותר מעורער, ובעיות מבניות קשות ממשיכות לטרפד שינוי של ממש. אלו הוחמרו לאור השנתיים שקדמו להקמת הממשלה החדשה, אשר התאפיינו בחוסר יציבות ותפקוד פוליטי ים של הממשלה והכנסת, ובקשב ציבורי שהופנה רובו .כעיקרו למשבר הבריאותי והכלכלי שיצרה מגפת הקורונה לאחרונה, החליטה הממשלה החדשה על העברת זרוע העבודה שבכללה מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, הרגולטור הראשי לבטיחות ובריאות עובדים, ממשרד העבודה והרווחה למשרד הכלכלה .והתעשייה במסגרת ה נושא ש נקבע לדיון הנוכחי בוועדה, י תמקד נייר עמדה זה בצעדים ובפעולות הנדרשים מצד משרד העבודה והכלכלה – הגורם הממשלתי המרכזי בנושא כאמור .לצד זאת, חשוב לצי ין שלמשרדי ממשלה נוספים אחריות משמעותית לפעול בתחומי אחריותם להגנה על עובדים מפני תאונות עבודה ולקידום בטיחותם. בכללם של אלה משטרת ישראל, שבאחריותה לחקור תאונות עבודה קשות; הפרקליטות הנדרשת להגשת כתבי אישום בגי;ן רשלנות שהובילה לתאונות רשם הקבלנים במשרד השיכון, שבאחריותו לפקח על תקינות התנהלותן של חברות קבלניו; מנהל התכנון ורשויות התכנון המקומיות, האחראיות על מתן היתרי בנייה ועל התנהל ות אתרי הבנייה בשטחן; משרד האוצר ובגד ,רו החשב הכללי הביטוח הלאומי, האחראי על פיצוי נפגעי תאונות עבודה, ועוד. סוגיות קריטיות אלה חורגות מתחום המסמך הנוכחי. [email protected] | +972(52)4573313 | הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה 3 I. נתוני רקע היקף ושיעור ההרוגים בתאונות עבודה בישראל, ובפרט בענף הבניין, הם גבוהים. שיעור ההרוגים1 בענף הבניה הוא באופן עקבי, מזה שנים, כפול מהממוצע במדינות האיחוד האירופי ו למעלה מפי5 מהנוהג ב מדינות המתקדמות בהיבט זה כגון: בריטניה, גרמניה, הולנד ומדינות סקנדינביה כולן( 2019 ) . 2 מובן כי נתוני ההרוגים בתאונות עבודה קטלניות אינם אלא קצה קרחון של תאונות פציעה בעבודה , אשר מנתוני הביטוח הלאומי אנו למדים כי מדי שנה מתרחשות למעלה מ- 10,000 מהן . לצד המחיר האנושי והכלכלי המחריד שתאונות אלה גובות מהנפגעים ומבני משפחותיה ם , הן גובות גם מחיר כ:לכלי אדיר מהמדינה רק תשלום הקצבאות השנתי לנפגעי תאונות עבודה מקופת הביטוח הלאומי עולה על סך4.7 (נתוני שנת₪ מיליארד2017 .) מגמת עליה במספר ההרוגים: בשנים 2019-2017 חלה עלייה תלולה במספר ושיעור ההרוגים בכלל ענפי התעסוקה. בשנת2020 חלה ירידה במספרן המוחלט של תאונות העבודה, אולם ירידה זו חלה במקביל להפחתה ניכרת במכלול הפעילות הכלכלית לרבות בענף הבנייה שהתרחשה למרות שהעבודה בענף הבניין לא נאסרה במסגרת הסגרים הכלכליים . בשל כך, ובשל העדר נתונים אודות שיעור ההרוגים בשנה זו , לא ניתן להעריך האם ה ירידה במספר ים המוחלטים של ההרוגים בשנת2020 מ שקפת ירידה אמיתית ומשמעותית בשיעור ההרוגים, או שהיא.תואמת את הירידה בנפח הפעילות הכלכלית שנה כלל ענפי התעסוקה ענף הבנייה ,תעשייה ענפי ,מסחר ושירותים וחקלאות מס' הרוגים שיעור הרוגים ל- 100,000 3 מס' הרוגים שיעור הרוגים ל- 100,000 4 2017 57 1.26 37 10.0 20 2018 76 1.62 45 11.2 31 2019 92 1.97 47 13.1 45 2020 70 לא פורסם 34 לא פורסם 36 התקופה מס' הרוגים כלל ענפי התעסוקה מס' הרוגים ענף הבנייה 2020 עד23.8.20 55 29 2021 עד4.11.21 57 30 מספר ההרוגים בתאונות עבודה מתחילת שנה זו 2021 ועד ה- 4.11.21 עומד על פי תיעוד 'הקבוצה' על 57 הרוגים בכלל ענפי התעסוקה מהם30 בענף הבנייה . זאת לעומת55 הרוגים בכלל ענפי התעסוקה מהם291 1 שיעור ההרוגים מחושב כמספר ההרוגים לכל100,000 עובדים, בכלל המשק או בענף תעסוקה מסוים, בשנה נתונה. הוא הנתון המרכזי המאפשר לבצע השוואות תקפות בין שנים שונות או אל מול מדינות אחרות (ובלבד שננקטת בהן מתו דו לוגית מני י .)ה זהה 2 שיעור ההרוגים בכלל ענפי התעסוקה בישראל לכאורה אינו עולה על הממוצע האירופאי, אולם השוואה זו אינה תקפה, שכן מתודולוגיית המנייה האירופאי ת כוללת גם תאונות דרכים שהתרחשו בעת ביצוע עבודה או במהלכו של יום עבודה, מה שאין כן .בישראל, הבדל אשר משמעו כי הנתונים הננקבים בישראל הם נתוני חסר 3 כלל הנת ונים אודות שיעור ההרוגים הם נתוני מנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית כפי שננקבו בדוח השנתי לשנת2019 , ,ומבוססים על נתוני ההרוגים כפי שמונה אותם מנהל הבטיחות התעסוקתית, נתוני למ"ס ותחשיבים שפרטיהם אינם ידועים לנו אולם יש להניח שהם עקביים לאורך השנים ומכאן שהם .מאפשרים לעמוד על מגמות 4 ר' לעיל . [email protected] | +972(52)4573313 | הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה 4 .בענף הבנייה בפרק הזמן המקביל אשתקד מדובר במספרי ם מוח לטים שהם כמעט זהים בין השנה ל שנה שעברה, אולם כאמור הבנת משמעותם ה אמיתית מחייבת ניתוח מספר ההרוגים כנגד מספר העובדים בענף. מתחילת חודש אוקט ובר 2021 נהרגו7 עובדים בתאונות עבודה , מהם4 באתרי בנייה. תאונות עבודה קטלניות1.10.21 – 4.11.21 ענף תאריך שם המנוח גיל אזרחות מקום מגורים אתר התאונה יזם/ית מבצע/ת הבני יה גורם התאונה נסיבות התאונה ב 04.11.21 עבד אל רחמן סעיד פאדל עיד 18ישראל- ערבי כאבול רהט פארק תעשיות עידן הנגב אתר לבניית מבנה לוגיסטי בני אביטן נביל סייד ניהול קבלנות נפילה מגובה גג פנלית שהתפרק תוך ,כדי עבודה20 'מ ב 28.10.21 פואז נוג'ידאת 67ישראל- ערבי בועיינה- נוג'ידאת בועיינה- נוג'ידאת כביש14 יחזקאל מורד בע"מ קבלן :משנה פאוזי נוג'ידאת פגיעת חפץ רשת ברזל ש נפלה מ מחפר ??? 24.10.21און אורן68ישראל- יהודי מושב נטעים מסילה, אזור מחלף חבצלת רכבת ישראל :קבלנית SEMI , "ותיאום תאונת רכב רכבת שמ 19.10.21יוגב כהן28ישראל- יהודי יזרעאל נפילה מגובה 50 מ' מכדור פורח, על ,רכב נוסע סמוך לבלפוריה כביש60 ת 18.10.21לא ידוע67ישראל- יהודי אשדוד קריית גת מעש תעשיות /פלדה נוימן תעשיות פלדה לבנייה תאונת רכב התהפכות מלגזה, העובד נלכד מתחתיה ב 10.10.21 מחמוד אבו אל זיית 50רשפ עקאבא מושב בת שלמה הגפן בניית קיר תומך בית פרטי 'משפ הדר התחשמלות משאבת בטון פגעה בקו מתח גבוה המנוח כ יוון את הצינור עבור היציקה ב 07.10.21 אחמד רידא פוקהא 25רשפ ,אל לבד נפת טול כרם טייבה אתר בנייה עאהד יוסף נאשף נפילה מגובה 6 קומות יש לציין שאופן המנייה של 'הקבוצה' הוא שונה מזה של מנהל הבטיחות והנתונים המצוינים בו גבוהים יותר בדרך כלל, אולם המגמות ההשוואתיות המסתמנות הן בדרך כלל דומות לאלה העולות מ נתוני ה מנהל (אשר ביחס לשנה זו אינ ם ידועים לנו, שכן אינם מפורסמים באופן שוטף ). מ כלול נתונים אלה מבהיר, ש בטיחותם של העובדים בישראל מעורערת ביותר. למרות מאמצים שהושקעו בנושא , תשומת הלב הציבורית הרבה ושינויים מסוימים לטובה שהתרחשו, לא חלו בשנים האחרונות השינויים המערכתיים הדרמטיים הנדרשים שיביאו להפחתה ניכרת של הפגיעות בעובדים כתוצאה מתאונות [email protected] | +972(52)4573313 | הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה 5 עבודה. הנתונים ההשו ואתיים מלמדים אותנו כי צריך ונ יתן, בהינתן השינויים הרגולטוריים הנדרשים, להביא .לירידה דרמטית בשיעור היפגעותם של עובדים בישראל II . צעדים נדרשים מצד משרד הכלכלה ל קידום בטיחות עובדים א . פתיחת קו חם לתלונות על הפרות בטיחות תעסוקתית בכלל מקומות העבודה במנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, ופרסומו במקומות העבודה ובכלל כלי התקשורת כיום מתקיים מצב אבסורדי, בו אין כתובת נגישה ומחייבת לתלונות אודות הפרות בטיחות תעסוקתית בכלל מקומות העבודה אצל הרגולטור לבטיחות עובדים. אף אחת מהכתובות הרבות המופיעות בקישור הייעודי למידע בעניין באתר מנהל הבטיחות אינה עונה לצורך החיוני והבסיסי הזה , וממילא ריבוי הכתוב ו ת ואמצעי הקשר מעיד בדיוק על כך ועל הבלבול ש יחוש עובד או אדם מהציבור הרחב שיבקש מענה .למפגע בטיחות בו נתקל מוכר לנו כמובן 'קו החיי ם' הפועל במוסד לבטיחות ולגהות, לתלונות על הפרות בטיחות תעסוקתית באתרי בנייה. 'קו החיים' אינו עונה להגדרות שתוארו לעיל (ו ג ם לא להתחייבות להקמת קו חם בהסכם עם ההסתדרות בעקבותיו הוקם). זאת, הן משום שקו חם לתלונות על הפרות בטיחות תעסוקתית חייב לפעול במסגרת הרגולטור - ש רק לו סמכות האכיפה - אשר יהא מחויב לנקוט בצעדים המחייבים על פי חוק בעקבות תלונות וכן לדווח תקופתית או דות המענים בקו החם; הן משום שקו החיים מוגבל לתלונות על הפרות בטיחות באתרי בנייה )בלבד (ולא בכלל מקומות העבודה ; והן משום שהוא מכוון במאפי יניו השונים לציבור הרחב ולא לעובדים, שאמורים להיות קהל היעד .העיקרי והראשוני לקו חם שכזה קשה להפריז במשמעות המעשית והסמלית של פתיחת קו חם אינטרנטי וטלפוני נגיש לתלונות על הפרות בטיחות תעסוקתית בכלל מקומות העבודה במנהל הבטיחות התעסוקתית, אשר יפורסם ברבים ובראש ,ובראשונה במקומות העבודה בשפות שונות , ובין השאר גם יבטיח לעובדים שמירה על אנונימיות הפניות .שלהם פניות לקו חם שכזה י חויבו בטיפול על ידי מפקחים מוסמכים של המנהל, ו אופן הטיפול בהם ידווח באופן מחייב אחת לשנה כמקובל וכנדרש במענים מסוג זה אצל רגולטורים צי בוריים. פתיחתו של קו חם כזה ופרסומו ברבים ובמקומות עבודה היא גם דרך ראויה ומשמעותית להעביר לציבור העובדים ולציבור הרחב מסר בדבר החשיבות שמשרד הכלכלה והתעשייה, אשר קיבל לידיו זה עתה את האחריות לבטיחות העובדים, רואה בנושא זה . למסר כזה בעל נראות יש חשיבות ביצ ירת אקלים ציבורי חיובי ותומך למהלכי .שינוי ב . הגברת הטלתן של סנקציות מרתיעות בגין הפרות בטיחות תעסוקתית בשנים האחרונות חלה עלייה בהיקף פעולות הפיקוח של מנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית אשר מתבטאת בעיקר בגידול במספר צווי הבטיחות המוטלים באתרי העבודה, ובפרט באתרי הבנייה. זו התפתחות מבורכת, אולם חשוב לחדד ולהסביר שהטלתם של צווי בטיחות איננה סנקציה או עונש . תכליתה תיקון ליקויים שהתגלו, והצווים מוסרים מעת שהליקויים מתוקנים, בדרך כלל ימים ספורים לאחר שהוטלו. כלי זה הינו הולם וראוי כאש ר מדובר בתקלות נקודתיות אצל מעסיק זה או אחר, אולם כאשר מדובר במעסיק החוזר ומתרשל בשמירה על הבטיחות, נדרשת נקיטת סנקציות שירתיעו או ימנעו הישנות עבריינות זאת – ויש כיום כבר כלים אחדים שניתן להפעיל באופן מיטבי. [email protected] | +972(52)4573313 | הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה 6 מנהל הבטיחות התעסוקתית ולמשרד העבודה הסמכות להטיל עיצומים כספיים, לחקור ולהגיש כתבי אישום בגין עבירות בטיחות תעסוקתית (להבדיל מחקירה והגשת כתבי אישום בגין גרם מות או חבלה )ברשלנות בעקבות תאונות עבודה, שהסמכות להם בידי המשטרה והפרקליטות, ולרשם הקבלנים במשרד השיכון הסמכות לנקוט הליכים משמעתיים ולהטיל סנקציות שמגיעות כדי שלילת רישיון הקבלנות של החברה , כאשר היוזמה לפתיחה בהליכים אלה ולגיבוש התשתית העובדתית לכך מוטלת אף היא על מ י נהל הבטיחות התעסוקתית, וזאת בהתאם לסיכום בין-משרד י .בעניין כמו כן, לרשות מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית עומדת האפשרות ל נקוט בהליכים משמעתיים כנגד בעלי תפקידים שהתרשלו בתפקידם. ברם, שימוש המינהל באמצעים אלה הינו מועט ובלתי מספק . לאור האמור, יש מקום שהוועדה תבקש ממנהל הבטיחות התעסוקתית להבהיר את התנהלותו בעניינים אלה ו כיצד בד עת ו לפעול ל .תיקונם :כך למשל 1) מיעוט הטלת עיצומים כספיים וליקויים בפרסומם - מתחילת שנ ת2021 ועד עתה ( נובמבר2021 ) פרסם מנהל הבטיחות דבר הטלתם של120 עיצומים כספיים ,בלבד בגין הפרות בטיחות באתרי בנייה וזאת כנגד אלפי צווי סגירת אתרי בנייה בשל ליקויים חמורים המוטלים מדי שנה. גם פירסום זה נעשה בסוף חודש יוני , לאחר יותר ממחצית השנה שלא פורסמו עיצומים, וזאת רק לאחר שפורסמה כתבה תקשורתית ביקורתית .בנושא יתר על כן, מאז פירסום זה בסוף חודש יוני ,השנה לא פורס ם דבר הטלתם של עיצומים כספיים נוספים , וזאת נכון ליום7.11.21 . יצוין כי האפשרות להטלת עיצומים כספיים בשל הפרות בטיחות באתרי בנייה הותקנה בתחילת שנת 2018 על ידי .השר חיים כץ ונועדה להוות כלי מרתיע מרכזי מפני הפרות בטיחות באתרים הפירסום, .נועד לחזק את ההרתעה 2) מיעוט קיצוני של הגשת כתבי אישו ם בגין הפרות בטיחות תעסוקתית - במחצית הראשונה של ש נה זו2021 הוגשו על ידי משרד העבודה והרווחה (טרם העברת זרוע עבודה למשרד הכלכלה ו )התעשייה 3 כתבי אישום בלבד ,בגין הפרות של בטיחות תעסוקתית כפי שפורסם בדוח מנהל הבטיחות למחצית .הראשונה של השנה (כתבי אישום אלה מוגשים בעקבות חקירות של הפרות בטיחות תעסו קתית על ידי חוקרי מנהל הבטיחות). זאת, בעוד שבשנת2019 הוגשו29 כתבי אישום כאלה, ובשנת2020 מספר זה נפל ל- 12 . מדובר הלכה למעשה בשיתוק מוחלט של השימוש באמצעי זה, שיש אפקטיביות לא מבוטלת, שכן בתי הדין לעבודה נוהגים לפסוק קנסות בסכומים משמעותיים במקרים של הרשע ות .בהפרות בטיחות תעסוקתית יצוי ן ש כתבי אישום אלה המוגשים על ידי המשרד הממ שלתי– עתה משרד הכלכלה ו התעשייה– בגין הפרות של חוקי ותקנ ות הבטיחו ת התעסוקתית, מוגשים בעקבות תשתית ראייתית המתגבשת על יחידת החקירות של מנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית. יש מקום ל בחון אל מול גורמים כלל גורמים אל ה, מדוע חדלו כמעט לחלוטין להיות מוגשים כתבי אישום אל .ה 3) הגשת חברות לרשם הקבלנים במשרד השיכון על מנת שזה יבחן נקיטת הליכים משמעתיים בעניינן– בהתאם לסיכום בין משרדי בעניין, פתיחת הליכים משמעתיים כנגד חברות קבלניות המתרשלות בשמירה על הוראות הבטיחות על ידי רשם הקבלנים במשרד השיכון מתבצ עת בהתאם .לפניית מנהל הבטיחות בעניינן של החברות בהתאם להתנהלותן המוכרת למנהל הבטיחות בשל פיצול סמכויות זה, קשה לעמוד על האחריות של כל אחד מגורמים אלה לעובדה שהליכים משמעתיים כאלה [email protected] | +972(52)4573313 | הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה 7 מתנהלים כנגד מספר מועט של חברות קבלניות (כ- 10 בשנה). זאת, כאשר קיימת שורה ארו כה של חברות קבלניות שבאתריהן התרחשו וממשיכות להתרחש הפרות בטיחות חמורות. בכללן של חברות ,אלה גם חברות אשר בעבר שלל רשם הקבלנים את רישיונן על תנאי ולפיכך ניתן היה לצפות כי יוקפד .על חידוש הליכים להפעלת התנאי במקרה של התרשלות חוזרת ונשנית כמו ,כן על אף י שמ נהל הבטיחות פרסם הודעה בדבר 'מתכונת פעילות מול רשם הקבלנים במשרד השיכון' ,פירסום זה אינו מציג קריטריונים ברורים לגבי החברות שיוגשו לרשם על מנת שישקול נקיטת הליכים נגדם .העדר קריטריונים ברורים אינו מאפשר לבחון ולשפר הליכים אלה, כך שיבטיחו .נקיטת צעדים כלפי כלל החברות הרשלניות בנוסף , יש בכך גם פגיעה בתקינות בו שוויוניות התנהלות מי נהל הבטיחות כלפי חברות הקבלנים, כמו גם בהרת עה הגלומה בפ רסום שכזה ובהעברת מסר אודות .הנורמה המצופה מחברות קבלניות יתר על כן, מנהל הבטיחות מסרב ל מסור את רשימת החברות הקבלניות שבעניינן פנה לרשם הקבלנים על מנת שזה י פתח בהליכים משמעתיים כנ גדן, ו בכך מונע מהציבו ר לבחון את תקינות ההליכים בעני ינן של חברות קבלניות רשלניות, מצד מנהל הבטיחות ומצד רשם הקבלנים במשר ד הש ,יכון. בהקשר זה יש לציין כי מפ רסו מי רשם הקבלנים במשרד השיכון עולה כי השנה נ ערכו בשנה שימועים ל- 7 חברות קבלניות, האחרון שבהם בחודש אפריל השנה , ואילו בשישה חודשים שחלפו מאז– לא נערכו שימועים נוספים. בהע דר המידע אודות החברות בעניינן פנה מנהל הבטיחות לרשם הקבלנים ומועד הפנייה בעניינה– לא ניתן לדעת האם המחדל שבאי קיום שימועים עת ארוכה נובע מ התנהלות מנהל הבטיחות– אשר לא פנה בעניינן של ח ברות רשלניות– או מהתנהלות רשם הקבלנים במשרד השיכון, אשר אינו פועל בעניינן של חברות ש .עניינן הועבר לטיפולו 4) הסמכה חקיקתית של מפקחי הבטיחות להפסיק לפרק זמן ניכר פעילות ב אתרי בנייה בהן התרחשו הפרות בטיחות חוזרות או נרחבות י שנן חברות קבלניות שבאתריהן ,מתרחשות הפרות בטיחות חמורות, חוזרות ונשנות לעתים מזומנות .באותם אתרים הניסיון ש המצטבר מלמד שאף אחד מהכלים שהועמדו לרשות מפקחי המנהל אינו מייצר הרתעה אפקטיבית שתעצור את סדרתיות ההפרות המסכנות את חיי העובדים באתרים , למרות המסוכנו ת הברורה הכרוכה במצב זה והמסר החמור שהוא משדר אודות אוזלת ידה של המדינה לפעול כנגד קבלניות רשלניות ולהגן על בטיחות העובדים באתריהן . בהקשר זה יש לציין כי כיום חוק ארגון הפיקוח על העבודה קובע (בסעיף7 ,(ב)) כי לאחר שניתן צו בטיחות בשל הפרות בטיחות הרי מעת שה ודיע מי שהוצא כנגדו הצו על תיקון הליקוי, על מפקח בטיחות לבחון את המצב בתוך2 ימי עבודה ובמידה שהליקוי תוקן– להסיר את הצו . הוראה זו מחד מקנה עדיפות מוחלטת להקצאת משאבי הפיקוח הדלים להסרת צווי בטיחות על פני הסרת מפגעי סכנה שדווחו למנהל, ומאידך מבטיחה שהמפר .לא יפגע באופן משמעותי מההפרה שהביא להטלת צו, פני דברים בלתי סבירים בעליל הלכה למעשה, התרשלות חוזרת ונשנית באתר בנייה נותרת ללא מענה אכיפתי אפקטיבי שימנע הפרה עתידית נוספת. לצד זאת, מצב דברים זה גורם להשחתת משאבי פיקוח, כאשר מפקחים נדרשים .לקיים פיקוח חוזר ונשנה באתרים השבים ומתרשלים לפיכך מוצע שמשרד ה כלכלה יקדם באופן דחוף תיקון חקיקתי שיסמיך מפקח הנוכח בהפרת בטיחות חוזרת וחמורה באתר בנייה בו הוטלו בעבר צווי בטיחות, או בהפרות בטיחות נרחבות באתר בנייה [email protected] | +972(52)4573313 | הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה 8 המעידות על זלזול בכללי הבטיחות, להטיל לאלתר צו להפסקה כוללת של העבודות באתר לפרק זמן ש ל עד חודש ימים, ללא תלות בתיקון הפרות הבטיחות שהתגלו. ג. גיבוש מדיניות פיקוח מושכלת ושיטתית כיום לא קבועים קריטריונים ברורים על פי ה ם מתבצעות פעולות פיקוח של מפקחי מנהל הבטיחות, כגון: מהי תכיפות ביקורי הפיקוח המתוכננים במקומות עבודה שונים (בכל אחד מענפי התעסוקה)? כל כמה זמן תבוצענה פעולות פיקוח במקום עבודה ,בעל מאפיינים כאלה או אחרים ביישוב זה או אחר? אלו מקומות ?עבודה זוכים לתיעדוף גבוה יותר ומדוע העדרה של מדיניות פיקוח מושכלת, הנבחנת מחדש מעת לעת, מביאה לאכיפה שרירותית, לא- אפקטיבית ואף מפלה, המבוססת על תחושות בטן, נוחות ארגונית, או לחצים חיצוניים– זאת אף בבלי דעת ושלא .מכוונה רעה כך, למשל, בשנה שעברה הראנו על בסיס נתוני ם של מנהל הבטיחות התעסוקתית , שהיקף ביקורי הפיקוח באתרי בנייה ביישובים ערבים מצומצם מאד בהשוואה לזה שביישובים יהודים . גם השנה התרחשו8 תאונות קט לניות באתרי בנייה ביישובים ערבים– 3 .מהם בחודש האחרון בלבד לצד חשיבותה של דוגמה זו ,כשלעצמה היא משקפת בעיה נרחבת של אכיפה בלתי מושכלת הן בהיבט האכיפה בענף .הבנייה, ואולי יותר מכך, בהיבט האכיפה בענפי תעסוקה אחרים, כגון במפעלים לנייר עמדה זה מצורפים שני ניירות עמדה שהוגשו בשנה שעברה לקראת דיונים בוועדת המשנה של וועדת העבודה והרווחה, הדנים בצורך לקבוע מדיניות פיקוח ומדיניות אכיפה מושכלים ושיטתיים . ראו : • 'הצורך בגיבוש ופרסום מדיניות פיקוח והטלת סנקציות בשל הפרות בטיחות( 'תעסוקתית15.9.20 ) • ( ''תת פיקוח באתרי בנייה ביישובים ערביים והעדר מדיניות פיקוח ואכיפה27.10.20 ) ד . קביעת תקן מפקחי בטיחות לכלל ענפי התעסוקה ולענפים מסוימים, קביעת התקנים ותנאי משרה שיאפשרו איושם, וקיום שקיפות ציבורית מתמדת לגבי נתונים אלה אין זה סוד כי מספר מפקחי הבטיחות במ י נהל הבטיחות אינו מאפשר קיום אכיפה מספקת על בטיחות העובדים בישראל, כפי שעולה מהשוואה לנתוני ה- OECD . מהתבטאויות בתקשורת מהעת האחרונה של בכירים במ י נהל הבטיחות אנו למדים, שבעת הזאת עומדת מצבת מפקחי הבטיחות בכללותה על כ- 90 מפקחי בטיחות, אשר מה ם כ- 60 עוסקים בקביעות באכיפה ב ,ענף הבנייה והתשתיות דהיינו30 בלבד לשאר ענפי התעסוקה. זאת, לאחר שבשנים האחרונות חל גידול במספרם של מפקחי הבטיחות בעקבות הלחצים הציבוריים בנושא, בפרט בכל הנוגע לענף הבנייה. מדובר במספרים נמוכים אשר אינם מאפשרים קיום פיקוח בטיח ות הולם על בטיחות העובדים בישראל. יתר על כן, מעולם לא נקבעו קריטריונים או מפתחות ,למספר הנדרש של מפקחי הבטיחות בכלל, ובענפים ספציפיים בפרט, כנגזרת של מספר המועסקים בענף רמת המסוכנות בו והיקף הפיקוח בו וקריטריונים רלוונטיים אחרים. מכאן, שאין כל מנגנון שיבטי ח הקצאה מספקת של מפקחים נוכח שינויים בשוק העבודה, לרבות שינויים דרמטיים ופתאומיים, כגון מתן .היתרים לכניסתם לעבודה בענפים מסוכנים בישראל של עובדים לא ישראלים בהקשר זה יש להדגיש, כי לצד קביעת קריטריונים כאמור, יש להבטיח איושן של המשרות הנדרשות. זאת לא רק על דרך של הקצאת תקנים, אלא על דרך קביעת התנאים שיאפשרו את איושם של התקנים– כגון [email protected] | +972(52)4573313 | הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה 9 קביעת תנאי שכר ומשרה הולמים ולצידם הבטחת התנהלות ניהולית יעילה ואפקטיבית לאיוש התקנים .הלכה למעשה ה. תיקון תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה) לשם ה רחבת האחריות על הבטיחות ב אתרי בנייה ל גורמים ו בעלי תפקידים נוספים מזה מספר שנים שאנו דורשים את הרחבת האחריות על הבטיחות באתרי בנייה לגורמים ובעלי תפקידים נוספים, שבכללם החברות היזמיות ובעלי תפקידים בכירים בחברות הקבלניות והיזמיות. בשנתיים האחרונות החל משרד העבודה והרווחה בקידום שינוי תקנות נרחב בנושא, ולאחרונה פרסם ביולי2020 נוסח ,תקנות מוצע ומסמך הערכת השפעות רגולציה בנושא. מבלי לקבוע מסמרות לגבי פרטי ההסדרים שפורסמו שינוי ההסדרים המשפטיים בנושא הינו בעל חשיבות אדירה להתנהלות הבטיחותית באתרי בנייה וקיימת .חשיבות רבה לקידום התקנתן של התקנות בנושא חשוב להדגיש שמדובר בהסדרים נרחבים ומורכבים, אשר לגורמים רבים יש בהם עניין רב. הן מהלך ניסוח התקנות במשרד הכלכלה (כיום) והן תהליך אישורן בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת צפוי להיות מורכב וממושך, ל הציב אתגרים ענייניים בשאלת ההסדרים הרצויים והאפקטיביים ביותר ול היתקל בלחצים רבים של בעלי עניין .שונים על משרד הכלכלה האחריות לקדם את הליך התקנת תקנות אלה באופן מקצועי ומיטיבי לקידום בטיחות העובדים הפגיעים ב יותר באתרי הבנייה, ותוך שקיפות ציבורית . השלמתו בהצלחה עתידה לה .ביא לשינוי חיובי של ממש בהתנהלות הבטיחותית באתרי הבנייה ו. עריכת ר פורמה ב)תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה ,כידוע נפילה מגובה היא גורם הפגיעה הראשון במעלה בתאונות עבודה, הן בענף הבנייה והן בענפי תעסוקה אחרים, ומכאן, בין השאר, החשיבות הע צומה שבהכשרת ם הנאותה של עובדים ל התמודדות עם סכנות העבודה בגובה על פניה ן הרבים . ברם, תקנות העבודה בג ובה הן מיושנות וא ינן מסדירות באופן נאות את כל לי העבודה בגובה ואת האחריות של גורמים שונים להכשרה ולפיקוח ,בנושא. יתר על כן מן המפ ורסמות בענף הוא ש קיימת בע י ות חמורות במערך ההכשרה לעבודות בגובה שבכללן זיופים נרחבים של ה כשרות שאינן מתבצע ות הלכה למעשה. קיי מ ות לפיכך חשיבות ודחיפות בתיקונן הנרחב של תקנות העבודה בגובה למען מענה לחסרים אלה ולה .בטחת הכשרתם הנאותה של עובדים בעבודה בגובה הלכה למעשה ז . קביעה בתקנות של חובת הכשרות בטיחות מינימלית לכל עובד באתר בנייה במצב הקיים אין כל דריש ה חוקית לקיום הכשרת בטיחות לעובדים באתרי בנייה, למעט הכשרה לעבודה בגובה (אשר ב יישומה הלכה למעשה והפיקוח אודותי ה ,לקויים אף הם). זאת על אף שאתרי בנייה הם מקומות עבודה מסוכנים ביותר וכוללים סיכונים רבים של נפילה מגובה (מסוגי משטחים שונים), פגיעה .ממטענים הנופלים מגובה, קריסת משטחים, התחשמלות ושריפה, דריסה, פיצוץ חומרים דליקים, ועוד לצד זאת, גם היכרות עם הסדרי הבטיחות הנדרשים באתר בנייה הם תנאי ליכולת של עובד לעמוד על קיומה של :התנהלות בטיחותית תקינה (כגון ,חובת נוכחות מנהל עבודה). המצב הנוכחי בו כל אדם נטול כל ניסיון רשאי לצעוד לתוך אתר בנייה ולהחל לעבוד בו הוא בגדר אבסורד של ממש , וזאת כאשר אין חולק על החשיבות .של הכשרת בטיחות נאותה במניעת תאונות עבודה [email protected] | +972(52)4573313 | הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה 10 בהתחייבויות המדינה שניתנו להסתדרות בהסכמות שגובשו ביניהן בנובמבר2018 נכללה התחייבות שמנהל ,הבטיחות יגבש ויאכוף החלת חובת השתלמות בסיסית לכל עובד באתר בנייה (במימון המעסיקים). ברם התחייבות זאת לא קוימה וחובה כ זו אמור לא נכללה בתקנות . ח . ביצוען של הכשרות בטיחות לעובדים פלסטינים בענף הבניין ביום1.8.21 התקבלה 'החלטת ממשלה מס189 'בנושא 'עובדים לא ישראלים בענף הבנייה . במסגרתה הוחלט בין השאר על הגדלת מכסת ה היתרי ם להעסקת עובדים פלסטינים ב בנייה ב- 15,000 ,עובדים מ - 65,000 ל- 80,000 .עובדים ביחס לעובדים אלה, הוחלט עוד ש'מנהל הבטיחות בזרוע העבודה אשר במשרד .הכלכלה והתעשייה [יבחן] קידום מנגנון הכשרות לעובדים בתחום הבטיחות, שאורכן לא יעלה על יומיים אופן ביצוע יישום ההכשרות ייבחן בתיאום עם משרד הבינוי והשיכון, רשות האוכלוסין וההגירה והמינהל 'האזרחי . (סעיף7 להחלטת הממשלה). סעיף זה הינו סעיף חיוני והכרחי אשר יש לבחון ולעקוב כיצד הוא מתממש הלכה למעשה ובצורה מיטבית, שבכלל הבטחת משך הכשרות בטיחות אשר אינו נופל מיומיים - לא כולל הכשרה לעבודה בגוב ה . הכשרות אלה צריכות לכלול גם הדרכה אודות ההסדרה הרגולטורית של הבטיחות באתר הבנייה והנגשה של קו חם לפניות של עובדים המבקשים להתייעץ או להתלונן בנו גע להיבטי בטיחות ב עבודתם. כל .זאת, כתנאי הכרחי לכניסתם של עובדים פלסטינים לעבודה בבניין בישראל יש מקום לבקש מ מנהל הבטיחות והבטיחות התעסוקתית מידע אודות התקדמות מימושה של הוראה זו. ט. הקמתה של רשות לאומית לבטיחות עובדים כבר בן2014 המליצה ה וועד ה הציבורית לקידום הבטיחות והבריאות התעסוקתית (וועדת אדם) לשר הכלכלה והתעשייה דאז, נפת לי בנט, על הקמתה של רשות לאומית לבטיחות ולבריאות עובדים . על פי ההמלצה, רשות זאת תאגד את הסמכויות והמשאבים של מנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, בעל ,סמכויות האכיפה, והמוסד לבטיחות ולגהות אשר מופקד על קידום מחקר , מניעה והדרכה, ובמסגרתה תוקם גם זרוע לאיסוף ולניתוח מידע בנושא תאונות עבודה, בטיחות ובריאות עובדים ,. ברם המלצה זו לא .קוימה עד היום הפיצול הקיים כיום בין שני הגופים הקיימים נעדר טעם ענייני, איננו יעיל, הוא מונע פעילות מתואמת ואפקטיבית בכלל המשאבים המדינתיים המוקצים לנושא הבטיחות התעסוקתית, והוא פוגע ב ביצוע מהלכים מתואמים של אכיפה, מניעה והדרכה ומחקר. בשל פיצול זה ונוכח קיומם של משאבים בלתי מנוצלים במוסד לבטיחות ולגהות, מיושמים מהלכים באופן שאיננו אפקטיבי ונכון– ודוגמה מובהקת לכך היא הקמתו של 'קו החיים' במוסד לבטיחות ולגהות ולא במנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית. המטרה בהקמת של רשות לאומית לבטיחות ולבריאות עובדים ה יא לחזק ולתכלל את הגוף המקדם בטיחות ובריאות .עובדים, להעניק לו בחקיקה סמכויות נרחבות ועצמאות, באופן שיבטיח פעילות אפקטיבית יותר של גוף זה ההכרה בנחיצות הרבה שבהקמת רשות לאומית לבטיחות עובדים מתחזקת נוכח ההעברה התכופה של מנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית הלוך ושוב בין משרדי הרווחה והכלכלה, כאשר למעבר הנוכחי קדם ב - 2016 מעבר הפוך. העברות תכופות אלה מעידות על הקושי המובנה בהטמעה הרמונית של פעילות הרגולטור לבטיחות עובדים בכל אחד ממשרדי ממשלה אלה, ועל כך שנושא בטיחות העובדים אינו זוכה למסגרת מוסדית וח קיקתית שתאפשר לו ל תפקד בא ופן מיטבי . לצד זאת, יש להצביע גם על כך שמיקומו הנוכחי של ,מנהל הבטיחות והבריאו התעסוקתית במשרד הכלכלה והתעשייה, איננו אופטימלי . זאת נוכח ניגוד עניינים [email protected] | +972(52)4573313 | הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה 11 מובנה בין אחריותו הרגולטורית של מנהל הבטיחות כלפי מעסיקים גדולים שבכללם מפעלי תע שייה לבין מטרתו החשובה של משרד הכלכלה והתעשייה– לסייע ולקדם את התעשייה בישראל. מורכבויות אלה מעידות .על החיוניות שבבניית רשות עצמאית ובלתי תלויה לקידום בטיחותם של העובדים בישראל ע ל פי הידוע לנו, בשנים האחרונות נוסחה במשרד העבודה והרווחה הצעת חוק ברוח הצע ה זו. כמו כן, בשנה ,שעברה הוגשה הצעת חוק פרטית של שורת חברי כנסת בראשות חה"כ עופר כסיף ברוח זו. בהמשך להגשה הודיע שר הכלכלה והתעשייה הקודם, עמיר פרץ, הודיע כי יפעל לקדם הצעה זו , או לם מהלך זה נעצר עם פיזור הכנסת בסמוך לאחר מכן. עם הקמת הממשלה החדשה הגיעה העת לקדם מחדש .מהלך חשוב זה י . הנהגת שקיפות מידע אודות תאונות עבודה והתנהלות הגורמים המוסמכים במאבק בהן מי נהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית נמנע מפרסום מידע בעניינים רבים בהם קיי מים עניין וחשיבות ציבוריים רבים ובכללם מידע אודות תאונות עבודה, פעולות פיקוח ומשאבי פיקוח. בפרט, בשנתיים האחרונות מנהל הבטיחות נמנע מלהשיב לפניותינו למידע בנוגע לתאונות עבודה קטלניות, וזאת בניגוד לנוהגו קודם לכן, עת השיב באופן שוטף לפניות המבקשות מידע אודות ת אונות עבודה קטלניות וקשות וזאת בסמוך לאחר התרחשותן. יתר על כן, בעוד ש עד לשנת2020 נהג לכל הפחות לפרסם רשימת תאונות עבודה קטלניות ופרטים כלליים אודותיהן בכל תקופתי ושנתי שפרסם, הרי ש בדוח ה מחצית הראשונה של שנת 2021 הושמטה רשימה זאת – אשר גם כשהיא מתפרסמת אינה כוללת מידע מפורט ומדויק דיו ואינה ,מספקת תשובות לתהיות שונות כגון נסיבותיהן המדויקות של התאונות הסיבה לאי הכללתן של תאונות .שונות ברשימה ועוד יצוין, כי מעת לעת מתפרסמים סוגי מידע כאלה ואחרים ב פרסומים שונים של המנהל (בפרט דוחות .)תקופתיים ברם, המידע ,המתפרסם הינו חלקי ,אינו מתפרסם באופן סדיר ושיטתי אינו תמיד ברור ולעתים .מטעה ואילו פניות לקבלת הבהרות או השלמות למידע המתפרסם .אינן נענות כך, למשל, ב דוח המנהל לשנ ת2020 לא נכללו נתונים אודות שיעור ההרוגים בת אונות עבודה (מספר הרוגים בתאונות עבודה לכל100,000 ,עובדים בשנה הנדונה), הן בכלל ענפי התעסוקה והן בענפי תעסוקה ספציפיים וזאת על אף שמדובר בנתון בעל חשיבות מרכזית לאפשרות להעריך את רמת ההיפגעות של העובדים, ובפרט בהשוואה לשנים קודמות. בהקשר זה יצוין עד כי ב עבר פורסמו דוחות שנתיים המשותפים ל מנהל הבטיחות התעסוקתית ביחד עם הביטוח הלאומי אשר כללו מידע מפורט בהרבה אודות תאונות העבודה מהמידע מכפי .שמתפרסם בדוחות השנתיים שהתפרסמו מאז יתר על כן, נוכח הקשיים האמורים שהוצבו בדרכנו וחשיבות המידע האמור, במהלך שנת2020 פנינו ''הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה' ביחד עם 'התנועה לחופש המידע ב-4 בקשות חופש מידע בהן התבקש מידע בנוגע לתאונות עבודה, פעולות ומשאבי פיקוח על בטיחות העובדים. ברם, בקשות אלה לא נענו, ולפיכך נאלצנו לעתור לבית המשפט בעתירת חופש מידע ביחס ל-3 מבקשות אלה , אשר גם לאחריה התקבלו מענים חלקיים בלבד . ביחס לרביעית, מענה בעניינה התקבל רק כחלוף זמן רב ולאחר שניתנה בעניינה החלטת .של הרשות הממשלתית לחופש מידע המורה על מתן המידע התנהלות זאת מונעת מהציבור מידע חיוני במכלול ההיבטים הנוגעים לתאונות העבודה והטיפול בהן על ידי הגורמים המוסמכים, פוגעת במאבק למען בטיחות העובדים ופוגעת אנושות באמון הציבורי בהתנהלות :מנהל הבטיחות התעסוקתית. נוכח זאת, יש להנהיג מדיניות של שקיפות מידע במכלול הנושאים האמורים [email protected] | +972(52)4573313 | הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה 12 פירסום יזום ומפורט של מידע אודות תאונות עבודה ומענה מהיר לפניות בעניינן, פרסום יזום ושיטתי של מידע אודות פעולות ומשאבי פיקוח ומענה מהיר, מפור ט ומדויק לפניות בעניינו, וכן עיגון בתקנות של החובה .לפרסם סוגי מידע, כדי להבטיח את פרסומו השיטתי והקבוע של מידע זה בעתיד יא . החלת חקיקת הבטיחות התעסוקתית ופיקוח מנהל הבטיחות התעסוקתית על מקומות העבודה באזור יהודה ושומרון (שטחיC / התנחלויות) ,חקיקת הבטיחות התעסוקתית לא הוחלה באזור יהודה ושומרון על פי הפרשנות המדינתית היא אינה חלה ,עליהם מנהל הבטיחות התעסוקתית אינו מפקח על בטיחות העובדים בהם ואף אינו מונה את ההרוגים בתאונות עבודה בהם במניין ההרוגים בתאונות עבודה. הלכה למעשה בטיחותם של העובדים באתרי בנייה ובאזורי התעשייה בהתנחלויות היא הפקר. נורמות הבטיחות שהן מושכלות יסוד בשטחי ישראל – דרישות דיווח על אתרי בנייה, רישוי של מפעילי עגורנים, פיקוח בטיחותי על התנהלות העבודה במפעלים ועוד– כלל אינן חלות ואין כל דרישה ממעסיקים להתנהל באופן שיבטיח את בטיחות עובדיהם , ואף לאחר שמתרחשות .תאונות קטלניות וקשות לא ננקטות פעולות פיקוח להבטיח את מניעת הישנותן קשה להפריז בחומרת המחדל הגלום במצב זה אשר מתמשך מזה שנים ב .חסות הזנחה מדינתית הדורשת תיקון דחוף III . סיכום מסמך זה מציג שורת צעדים ש ביכולתו של משרד הכלכלה והתעשייה לקדם בעת הזאת לשם שיפור מצב בטיחותם המעורער של העובדים באתרי העבודה בישראל. חלק מצעדים אלה ניתנים ליישום מי ד י או קצר טווח וחלקם פעילות ארוכת טווח ל עריכת שינויים מבניים מורכבים, והנעת תהליכי חקי קה. הן אלה והן אלה יש לקדם ללא דיחוי נוכח מצב החירום המתמשך המתבטא בהיקף האדיר של תאונות עבודה בישראל וכשלים מתמשכים בטיפול ב הן . הרשימה שלעיל אינה ממצה אלא בגדר מתווה ראשוני שעליו יהיה להוסיף .בהמשך לצד פעולות אלה הנדרשות ממשרד הכלכלה כגורם הראשי הא חראי כיום לבטיחות ולבריאות עובדים, נדרשת ,שורת פעולות גם מצד משרדי הממשלה הנוספים הרבים להם אחריות משמעותית לנגזרות שונות של הנושא בהם המשרד לביטחון פנים, משרד המשפטים, משרד השיכון, מנהל התכנון והרשויות המקומיות, הביטוח הלאומי ועוד– שאינם כלולים במסמך הנו כחי. מבלי לפטור רשויות אלה מאחריותן העצמאית לפעולה , למשרד הכלכלה והתעשייה תפקיד מרכזי גם בתכלול והנעת רשויות אלה לפעול ובגיוס ממשלת ישראל בכללותה לגיבוש וי י שום תוכנית פעולה רב משרדית לשיפור מצב בטיחות ובריאות העובדים בישראל. לצד זאת, גם לכנסת ישראל, חברי הכנסת וועדותיה תפקיד מרכזי בהנעת השינויים הנדרשים, הן בהליכי חקיקה, והן .בפיקוח על משרדי הממשלה והנעתם לפעולה חשוב לזכור שסוגיה חיונית זאת עלתה לסדר היום ה ציבורי רק בשל פעילות החברה האזרחית, ולתת את הדעת לתפקיד המרכזי ביותר שיש לנו, החברה האזרחית , בגיבוש והנעת שינויים מיטביים בנושא. כמי ששם לו למטרה יחידה לקדם את בטיחות העובדים וחף מכל שיקול או אינטרס אחר, אנו כארגון חברה אזרחית מצויים בעמדה ייחודית לתרום ל מהלכים מיטיבים בנושא, ומעמידים את הידע והמקצועיות שרכשנו לידי כל .גורם המבקש לקדם את בטיחות ובריאות העובדים בישראל ***** מסמך זה נכתב על ידי ד"ר הדס תגרי, מייסדת ומנהלת 'הקבוצה למאבק בתאונות בניין .)ותעשייה' (ע"ר