חומר רקע

לכבוד5.11.21 חה״כ מיכאל ביטון יושב ראש ועדת הכלכלה של הכנסת ,שלום רב :הנדון שאלות מהותיות בעניין ​​הצעת חוק התקשורת (בזק)ושידורים (תיקון'מס76 ) 1 .אין עוררין כי חוק התקשורת הינו חוק בעייתי, אשר נוצר וגדל בצורת טלאי על טלאי וכי יש .להסדירו עם זאת הכותרת שניתנה לתיקון מס׳76של ״הקטנת נטל הבירוקרטי,ופישוט הכנסת יותר שחקנים״ הנה מניפולטיבית ולהבנתנו מבקש לייצר שינויים מהותיים בשוק .התקשורת, אשר יהפכו לאבן שאין לה הופכין 2 .כן הטענה שנטענה על ידי היועץ המשפטי של ועדת הכלכלה בדיון הקודם בעניין תיקון זה לפיה ״היא לא עוסקת בכלל בענייני שידורים. בכלל. ולכן מקומה של ההערה הזו יהיה .כשהדיון שהוועדה תדון בהצעת חוק שתסדיר או אמורה להסדיר מחדש את שוק השידורים זו לא המסגרת.״ אינה נכונה בלשון המעטה ואולי אף מעבר.לכך 3 .פסקה8 -​​מוצע להוסיף לחוק הגדרה למונח "הכוונת,"פעולה של רשת.בזק בעולם התקשורת המודרני ניתנים שירותים מגוונים על גבי רשתות תקשורת כשירותי תוכן "הניתנים "מרחוק ובמנותק מהפעלת הרשת )שירותים אלה מכונים לעתים כשירותים הניתניםTop The Over - OTT.)מוצע לזהות את ההַכְוונה של פעולת הרשת כפעולה היוצרת זיקה מיוחדת כלפי רשת הבזק...״ נוסח פסקה8 -""הכוונת,"פעולה של רשת בזק-הכוונת פעולתה של רשת,בזק,הנעשית ,במישרין או בעקיפין, בידי מי שנותן שירות באמצעותה כדי להבטיח כי טיב השימוש בה ";ואיכות השירות הניתן באמצעותה יהיו בהתאם לתנאיו של נותן השירות האם לyesיש נגיעה?לבזק יכול להיות שאינטרס של יס יכול להכווין פעולה של רשת?בזק סלקום יכולה להשפיע על ״הכוונת פעולה״? שאלות שאינן מקבלות-האם חברה גדולה כ .מענה בדברי ההסבר, כאילו מדובר בעניינים של מה בכך 4 .כן לגבי תיקון סעיף2קטן( 11 ()לעניין בעל רישיון לשידורים-מי שהתקשר בהסכם עם בעל ;";רישיון לשידורים לשם קליטת שידוריו וקבלת שירותיו 5 .כך גם סעיף3 ()(א1 )פטור מחובת רישוי שירות....של ״שידורים לצפייה בתכנים .ויזואליים״-אודיו מדוע פוטרים מרישוי שירות של צפייה??בתכנים? הדבר לא נוגע לתוכן 6 .בסעיף6סא (תיקון34 ) -משנים הגדרה ל ״בעל רישיון לשידורי לווין״-כלומר חברת יס ?במתכונתה הנוכחית מוחרגת מרגולציה 7 .בתיקון לסעיף14א (תיקון42 ) -״שירות בזיקה לבזק״-לרבות בעל רישיון.לשידורים 8 .ראו גם תיקון לסעיף4ז (תיקון15 )הופך בעל רישיון ל״ספק.מורשה״ ספק מורשה כאמור מוגדר כך בתיקון לסעיף4ג1(תיקון11 ) -״ ספק מורשה ״-לרבות בעל רישיון.לשידורים 9 .בתיקון לסעיף17(תיקון49 )מדובר בהחלפת ״בעל רישיון לשידורים״ ל״ספק.מורשה״ .למי שקיבל רישיון כללי לשידורי כבלים- וכן ״שירות תשתית״ 10 .כאשר אתם הופכים את בעל רישיון לשידורים ל״ספק מורשה״, ומקימים מאגר, מהן ההשלכות של שינוי הגדרת בעל הרישיון? האם אוטומטית כל גורם נכנס למאגר? האם עד ?כניסתו למאגר הוא פטור מרגולציה? מה האינטרס שלו להיכנס למאגר 11 .להבנתנו יצירתו של מרשם מעניק הלכה למעשה פטור לכל מי שאינו רשום במרשם, כך . ספקי תוכן זרים, אשר הדבר מרחיק אותם עוד יותר ממטריית הרגולציה- לדוגמא :ראו להלן 12 .הדבר נכון גם לגבי הגדרה של""מוקד שידור–מיתקן בזק שבו מותקנים אמצעים הדרושים ,לשם הזנת שידורים לרבות שידורים,הנקלטים מן האוויר,אל רשת בזק ציבורית לשם הפצתם למנויים; 13 .באם הצעת התיקון לחוק התקשורת מתבססת ע​​ל הדירקטיבה האירופאית בעניין הגדרת ״מנוי״ של ״בעל רישיון לשידורים״, מן הראוי לאמץ את ההגדרה כולה ביחס למנויים כלשונה ולא את,חלקו בשיטת הסלמי- Pick and choose .להלן הנוסח בתרגום:לעברית ״שירותים מקוונים נלווים אליהם יכולים משתמשים לגשת בנפרד משירות השידור, מבלי שיהיה תנאי מוקדם לכך שהמשתמשים יצטרכו לקבל גישה לאותו שירות שידור. למשל באמצעות מנוי״. וכן משתמשת הדירקטיבה בהגדרה מכילה ופשוטה: ״המתחרים עם .הטלוויזיה על אותו הקהל״ ויז׳ואלים, הזוכים להתייחסות גם הם בתיקון-כך גם הגדרות הדירקטיבה לשידורים אודיו :הנ״לon-demand audiovisual media services) non-linear audiovisual media services ) :הדירקטיבה האירופאית 14 .ימי ושירותי הלווין מ״שירות נלווה״ לשירותי בזק. שכן-כן לא ברור מדוע מוחרגים הכבל התת ימיים. הדבר מקטין עד-חלק ניכר מהנתונים לאזרחי ישראל מגיע באמצעות כבלים תת מנטרל את האפשרות להכליל העברת תכנים בצורתOTTו/או טכנולוגיות דוגמות.בעתיד נציין כי תעבורת האינטרנט מישראל לאירופה ולאמריקה עוברת בעיקר בצמד כבלים ,ימיים-תת האחד של חברת בזק והשני שלC.I.O.S ,.וכן דרך ״מד נאוטילוס״ וטמרס .טלקום 15 .עניינים בעייתיים נוספית מאפשרים לשר בעלות צולבת על כלי תקשורת (תיקון לסעיף6יב8 ) וואלה המתנהלת דהיום בבית משפט כמה סמכות זו עלולה להיות-והובהר בפרשת בזק .מסוכנת 16 . .בנוסף, הענקת סמכות לשר לקבוע אילו טכנולוגיות/שיטות חדשות יכנסו תחת רגולציה באותה המידה, מאפשרת סמכות זו לקבוע אילו טכנולוגיות לא יכנסו תחת מטריית .הרגולציה, ומעמידים אותו בעמדה לחיצה אל מול בעלי אינטרס וממון 17 .בשונה מעניינים כבדי משקל אלה, עניין פעוט נוסף שנשמח להתייחסות לגביו, בתיקון סעיף 6א הוחלט למחוק את ההגדרה של ״הפקה מקומית עצמית״ בהקשר של ״חברה?אחות״ 18 . .ושאלה אחרונה ביחס לרצון לצמצם את סוגי השירותים הכלולים ב״שירות בזק״ מי נהנה מיציאה של שירותים ממטריית הרגולציה? האם היא מיטיבה עם גורם כלכלי כזה או ?אחר או אם היא טובה לאזרחי ישראל 19 . ,בשורה התחתונה, נראה כי תיקון זה טומן בחובו תיקונים רבים בבליל של טקסט משפטי .בעלי השלכות רוחב על שוק התקשורת ועל הצרכן הישראלי, וכן גם עלינו יצרני התוכן אנו חושבים כי על חברי הוועדה לקבל הבהרות מהגורמים הרלוונטיים לכל סעיף וסעיף .ולא לפטור את גורמי המקצוע בהתבטאויות שנועדו למסך בעשן תיקונים אלה ,בברכה צביקה גוטליב, עו״ד איגוד המפיקים לקולנוע וטלוויזיה